טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"ד–2023

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

על יסוד הוראות פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[1] (להלן: "החוק"), נקבעה בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016[2] (להלן: "התקנות") חובתם של מעסיקי עובדים זרים בענפי הבניין, הטכנולוגיה הייחודית, מוסדות הסיעוד, המלונאות והתעשייה, וכן חובתן של חברות סיעוד, להפקיד פיקדון חודשי בגין כל עובד זר המועסק על ידם, אל חשבון בנק ייעודי המנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, בהתאם לתקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח-2008[3].

הפיקדון מהווה הפרשה על חשבון המעסיק, בנוסף לשכרו של העובד הזר, וסכום הפיקדון הוא סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בגין העסקת העובד הזר לפי דיני העבודה החלים בישראל.

כמו כן, בהתאם לסעיף 1יא(ו) לחוק, אם נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957[4], הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, על המעסיק להעביר אל חשבון הפיקדון, ואליו בלבד, את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לעניין זה לא תחולנה.

סעיף 1יא(ד) לחוק עובדים זרים קובע, כי העובד הזר יהא זכאי לקבל את כספי הפיקדון ששולמו בעדו, בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, ובניכוי עמלות חשבון הבנק ומס כדין, בתנאי שעזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952[5].

עוד נקבע בסעיף 1יא(ז)(3א) לחוק כי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה.

בהתאם להוראות סעיף 1יא(ז)(3א) לחוק, נקבע בתקנה 8 לתקנות הסדר ניכויים מכספי הפיקדון וכן נקבעו הוראות לעניין הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו של העובד הזר, אם יימצא כי הנסיבות מצדיקות זאת. הסדר הניכויים מעוגן בתקנה 8(א) הקובעת מנגנון שבו בשל שיהוי ביציאה מישראל של העובד הזר, מבוצע ניכוי בשיעור הולך וגדל מכספי הפיקדון של העובד הזר, וזאת בהתאם למשך תקופת השיהוי ביציאה מישראל, כך שככל שהעובד הזר מוסיף לשהות בישראל שלא כדין, גדל שיעור הניכוי מכספי הפיקדון שלו: מעל חודש ועד חודשיים – 15% ניכוי; מעל חודשיים ועד שלושה חודשים – 25%; מעל שלושה חודשים ועד ארבעה חודשים – 34% ניכוי, מעל ארבעה חודשים ועד חמישה חודשים – 50% ניכוי; ומעל חמישה חודשים ועד שישה חודשים 65% ניכוי. כאשר העובד הזר שוהה שלא כדין מעל שישה חודשים, מבוצע ניכוי בשיעור 100% מכספי הפיקדון שלו.

לצד זאת, נקבעה בתקנה 8(ב) אפשרותו של עובד זר להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה בקשה בכתב להפחתת תקופת השיהוי ביציאה מישראל הנזקפת לחובתו, ובמסגרתה לשכנע כי נבצר ממנו לצאת מישראל במועד, או שלא יצא במועד בתום לב ובשל טעות לו.

הסדר הפיקדון נועד להגשים מספר תכליות עיקריות: ראשית, מתן נקודת פתיחה ראויה להתחלת חייהם של העובדים הזרים מחוץ לישראל לאחר יציאתם, הודות לקבלת הסכומים שהפקיד המעסיק על חשבון תשלומים סוציאליים, שנצברו בחשבונות הפיקדון שלהם; שנית, יצירת תמריץ כלכלי חיובי לעובד הזר לצאת מישראל במועד, על מנת להימנע מניכוי מכספי הפיקדון שנצברו לזכותו, ובכך למנוע את השתקעותו בישראל שלא כדין; שלישית, צמצום הפערים בעלויות ההעסקה שבין עובדים זרים לעומת עובדים ישראליים על מנת להגן על תעסוקת אזרחי ותושבי ישראל בשוק העבודה בישראל.

בשנת 2019 הוגשו לבג"צ עתירות על ידי עובדים זרים שמכספי הפיקדון שלהם בוצע ניכוי בהתאם לחוק ולתקנות. עתירות אלו נדונו במאוחד, וביום כ"ג בתמוז התשפ"ג (12.07.2023) ניתן פסק דינו של בג"צ בתיק 6942/19 מיכאיל צ'באנו נ' שר הפנים[6] בהרכב מורחב של שבעה שופטים (להלן: "פסיקת בג"צ"), בו נקבע כי מנגנון הניכוי שמכוחו ניתן לשלול מן העובד הזר תשלומים סוציאליים שהופקדו עבורו, כאשר העובד הזר לא יוצא מישראל במועד, פוגע באופן בלתי מידתי בזכותו החוקתית של העובד הזר לקניין, ועל כן יש להורות על בטלותו.

עוד נקבע בפסיקת בג"צ כי אמנם תכלית מנגנון הניכוי ויצירת התמריץ לעובד הזר לצאת מישראל בתום תקופת שהייתו כדין בישראל, היא תכלית ראויה, אולם לא הוצגה ולו דוגמה אחת למדינה אחרת שבה עובדים זרים עשויים לאבד את כספי הפנסיה שלהם אם יצאו מהמדינה באיחור, וכי מדובר במנגנון לשלילת זכויות סוציאליות שהינו יוצא דופן גם בדין הישראלי.

בנוסף צוין כי ההסדר חושף את העובד לאפשרות שיאבד את כל התשלומים הסוציאליים שהופקדו עבורו במשך מספר שנות עבודה בישראל, וזאת אך בשל שיהוי של מספר חודשים ביציאה מישראל, וכן כי בהשוואה לעובדים זרים מסתננים, שנכנסו לישראל שלא כדין, קיים מנגנון ניכויים אשר חושף לכל היותר 33% מכספי הפיקדון לאפשרות של ניכוי.

עם זאת, נקבע כי מן הראוי לאפשר לכנסת ולשרים הרלוונטיים שהות של שישה חודשים לגבש הסדר חלופי שייתן מענה לקשיים הקיימים בהסדר הנוכחי, שכן ביטול מנגנון הניכוי פוגע בהשגת התכלית הראויה של עידוד יציאת העובד הזר מישראל במועד, ובשים לב לכך שלא נפל פגם בעצם קיומו של מנגנון הניכוי, אלא בהוראותיו הספציפיות הנוגעות לחשיפת כלל כספי הפיקדון לניכוי. כן נקבע כי ככל שלא יגובש הסדר חלופי כאמור בתום שישה חודשים, יבוטל מספר סעיפים בחוק ובתקנות המעגנים את הסדר הניכויים הקיים, ובכלל זה תקנה 8 לתקנות וחלק מתקנה 11, וכי הכספים שנוכו מכוחו של ההסדר הקיים יושבו לעובדים הזרים הזכאים להם.

בעקבות פסיקת בג"צ, ובשים לב לקביעותיו בנוגע לתכליתו הראויה של מנגנון הניכוי מכספי הפיקדון מצד אחד, ובנוגע לפגיעה הגלומה באובדן סך כל כספי הפיקדון בשל שהייה שלא כדין במשך תקופה של מספר חודשים, מפורסמת במקביל לטיוטת תקנות אלו גם טיוטת תזכיר לתיקון החוק על מנת לקבוע הסדר חלופי לניכוי מכספי הפיקדון, אשר יקבע כי 25% מכספי הפיקדון ישולמו לעובד בכפוף ליציאתו מישראל, וזאת גם במקרה של שיהוי ביציאה מישראל.

אשר ליתרת 75% הנותרים בחשבון הפיקדון, אלה ישולמו לעובד בכפוף ליציאתו מישראל במועד, ואילו ככל שישתהה ביציאתו מישראל במשך תקופה של עד שנים עשר חודשים, יבוצע ניכוי מכספי הפיקדון בשיעור שייקבע בהתאם למשך השיהוי ביציאה:

 

כך, השילוב בין הפחתת חלקם של הכספים אשר מהם ניתן לבצע ניכויים ל-75% (במקום 100%), והארכת משך תקופת השהייה שלא כדין אשר בגינה ניתן לבצע ניכוי מלא מסך של 75% מכספי הפיקדון לשנים עשר חודשים, במקום שישה חודשים, יוצר מנגנון ניכויים מאוזן אשר מצד אחד מביא להגשמת התכלית של עידוד יציאת העובד הזר מישראל במועד, אשר הוכרה בפסיקת בג"צ כתכלית ראויה, ומצד שני פוחתת עוצמת הפגיעה בקניינו של העובד הזר.

עוד מוצע לקבוע בחוק, במקום ההוראה הקיימת כיום בתקנה 8(ב) לתקנות, את האפשרות הניתנת לעובד זר להגיש בקשה להפחתת תקופת השיהוי ביציאה מישראל הנזקפת לחובתו, בנסיבות בהן נבצר ממנו לצאת מישראל במועד, או שלא יצא מישראל במועד בתום לב ושל טעות שלו. כן מוצע לקבוע כי העובד רשאי להגיש בקשה כאמור עד שלוש שנים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, וכי על החלטת עובד משרד הפנים שהוסמך כממונה לעניין פרק ד' לחוק, ניתן להגיש ערר בהתאם להוראות רשות האוכלוסין וההגירה.

בנוסף, מוצע לקבוע בחוק, את ההוראה הקיימת כיום בתקנה 8(ה) לתקנות, לפיה מעסיק שהפקיד כספי פיקדון עבור עובד זר, ייראה כמי שעמד בחובת הפקדת הפיקדון, אף אם נוכו כספים מכספי הפיקדון של העובד הזר בגין שהייה שלא כדין בישראל. זאת, על מנת לתת ודאות למעסיק לגבי מילוי חובתו החוקית לפי פרק ד' לחוק, גם בנסיבות של ניכוי מכספי הפיקדון בנסיבות שאינן תלויות בו, אלא בעובד הזר שלא יצא מישראל במועד ובשל כך בוצע ניכוי מכספי הפיקדון שהמעסיק הפקיד עבורו.

כל זאת, תוך ביטול הוראות תקנה 8 לתקנות.

כמו כן מוצע לקבוע בחוק כי כספי פיקדון שלא הוצאו מחשבון הבנק על ידי עובד זר, לרבות עובד זר מסתנן, לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה סכומים שנוכו בשל שיהוי ביציאה מישראל, וחלפו שלוש שנים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגבי העובד שבעדו שולם הפיקדון, ולגבי עובד שהיה זכאי לכספי הפיקדון, כולם או חלקם, אך לא קיבל אותם – חלפו שבע שנים מיום יציאתו מישראל, יועברו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, באמצעות הגוף המנהל את חשבון הבנק, למשרד הבריאות לשם הקצאתם למטרת בריאותם של עובדים זרים. זאת תוך ביטול ההוראות הקבועות כיום בסעיף ז(2) לחוק ובתקנה 11 לתקנות לגבי כספי פיקדון של עובדים זרים, וכן בסעיף 1יא8 לגבי כספי פיקדון של עובדים מסתננים.

מאחר שמוצע לקבוע בחוק את ההסדרים החלופיים לאלה המעוגנים כיום בתקנות 8 ו-10 לתקנות, מוצע כי תקנות אלו תימחקנה, וכי תחילת תוקפו של התיקון לתקנות יהא ביום תחילת תוקפו של חוק עובדים זרים (תיקון מספר ____) (פיקדון לעובדים זרים), התשפ"ד-2023, שבו תיכנסנה לתוקף הוראות החוק שבהן יעוגנו ההסדרים החלופיים.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים:

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"ד–2023

 

 

 

___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2023)

 (חמ _3-3502-ת1_)

 

__________________

משה ארבל

 שר הפנים

 

 

 

דברי הסבר

 

כללי

על יסוד הוראות פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[9] (להלן: "החוק"), נקבעה בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016[10] (להלן: "התקנות") חובתם של מעסיקי עובדים זרים בענפי הבניין, הטכנולוגיה הייחודית, מוסדות הסיעוד, המלונאות והתעשייה, וכן חובתן של חברות סיעוד, להפקיד פיקדון חודשי בגין כל עובד זר המועסק על ידם, אל חשבון בנק ייעודי המנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, בהתאם לתקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח-2008[11].

הפיקדון מהווה הפרשה על חשבון המעסיק, בנוסף לשכרו של העובד הזר, וסכום הפיקדון הוא סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בגין העסקת העובד הזר לפי דיני העבודה החלים בישראל.

כמו כן, בהתאם לסעיף 1יא(ו) לחוק, אם נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957[12], הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, על המעסיק להעביר אל חשבון הפיקדון, ואליו בלבד, את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לעניין זה לא תחולנה.

סעיף 1יא(ד) לחוק עובדים זרים קובע, כי העובד הזר יהא זכאי לקבל את כספי הפיקדון ששולמו בעדו, בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, ובניכוי עמלות חשבון הבנק ומס כדין, בתנאי שעזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952[13].

עוד נקבע בסעיף 1יא(ז)(3א) לחוק כי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה.

בהתאם להוראות סעיף 1יא(ז)(3א) לחוק, נקבע בתקנה 8 לתקנות הסדר ניכויים מכספי הפיקדון וכן נקבעו הוראות לעניין הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו של העובד הזר, אם יימצא כי הנסיבות מצדיקות זאת. הסדר הניכויים מעוגן בתקנה 8(א) הקובעת מנגנון שבו בשל שיהוי ביציאה מישראל של העובד הזר, מבוצע ניכוי בשיעור הולך וגדל מכספי הפיקדון של העובד הזר, וזאת בהתאם למשך תקופת השיהוי ביציאה מישראל, כך שככל שהעובד הזר מוסיף לשהות בישראל שלא כדין, גדל שיעור הניכוי מכספי הפיקדון שלו: מעל חודש ועד חודשיים – 15% ניכוי; מעל חודשיים ועד שלושה חודשים – 25%; מעל שלושה חודשים ועד ארבעה חודשים – 34% ניכוי, מעל ארבעה חודשים ועד חמישה חודשים – 50% ניכוי; ומעל חמישה חודשים ועד שישה חודשים 65% ניכוי. כאשר העובד הזר שוהה שלא כדין מעל שישה חודשים, מבוצע ניכוי בשיעור 100% מכספי הפיקדון שלו.

לצד זאת, נקבעה בתקנה 8(ב) אפשרותו של עובד זר להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה בקשה בכתב להפחתת תקופת השיהוי ביציאה מישראל הנזקפת לחובתו, ובמסגרתה לשכנע כי נבצר ממנו לצאת מישראל במועד, או שלא יצא במועד בתום לב ובשל טעות לו.

הסדר הפיקדון נועד להגשים מספר תכליות עיקריות: ראשית, מתן נקודת פתיחה ראויה להתחלת חייהם של העובדים הזרים מחוץ לישראל לאחר יציאתם, הודות לקבלת הסכומים שהפקיד המעסיק על חשבון תשלומים סוציאליים, שנצברו בחשבונות הפיקדון שלהם; שנית, יצירת תמריץ כלכלי חיובי לעובד הזר לצאת מישראל במועד, על מנת להימנע מניכוי מכספי הפיקדון שנצברו לזכותו, ובכך למנוע את השתקעותו בישראל שלא כדין; שלישית, צמצום הפערים בעלויות ההעסקה שבין עובדים זרים לעומת עובדים ישראליים על מנת להגן על תעסוקת אזרחי ותושבי ישראל בשוק העבודה בישראל.

בשנת 2019 הוגשו לבג"צ עתירות על ידי עובדים זרים שמכספי הפיקדון שלהם בוצע ניכוי בהתאם לחוק ולתקנות. עתירות אלו נדונו במאוחד, וביום כ"ג בתמוז התשפ"ג (12.07.2023) ניתן פסק דינו של בג"צ בתיק 6942/19 מיכאיל צ'באנו נ' שר הפנים[14] בהרכב מורחב של שבעה שופטים (להלן: "פסיקת בג"צ"), בו נקבע כי מנגנון הניכוי שמכוחו ניתן לשלול מן העובד הזר תשלומים סוציאליים שהופקדו עבורו, כאשר העובד הזר לא יוצא מישראל במועד, פוגע באופן בלתי מידתי בזכותו החוקתית של העובד הזר לקניין, ועל כן יש להורות על בטלותו.

עוד נקבע בפסיקת בג"צ כי אמנם תכלית מנגנון הניכוי ויצירת התמריץ לעובד הזר לצאת מישראל בתום תקופת שהייתו כדין בישראל, היא תכלית ראויה, אולם לא הוצגה ולו דוגמה אחת למדינה אחרת שבה עובדים זרים עשויים לאבד את כספי הפנסיה שלהם אם יצאו מהמדינה באיחור, וכי מדובר במנגנון לשלילת זכויות סוציאליות שהינו יוצא דופן גם בדין הישראלי.

בנוסף צוין כי ההסדר חושף את העובד לאפשרות שיאבד את כל התשלומים הסוציאליים שהופקדו עבורו במשך מספר שנות עבודה בישראל, וזאת אך בשל שיהוי של מספר חודשים ביציאה מישראל, וכן כי בהשוואה לעובדים זרים מסתננים, שנכנסו לישראל שלא כדין, קיים מנגנון ניכויים אשר חושף לכל היותר 33% מכספי הפיקדון לאפשרות של ניכוי.

עם זאת, נקבע כי מן הראוי לאפשר לכנסת ולשרים הרלוונטיים שהות של שישה חודשים לגבש הסדר חלופי שייתן מענה לקשיים הקיימים בהסדר הנוכחי, שכן ביטול מנגנון הניכוי פוגע בהשגת התכלית הראויה של עידוד יציאת העובד הזר מישראל במועד, ובשים לב לכך שלא נפל פגם בעצם קיומו של מנגנון הניכוי, אלא בהוראותיו הספציפיות הנוגעות לחשיפת כלל כספי הפיקדון לניכוי. כן נקבע כי ככל שלא יגובש הסדר חלופי כאמור בתום שישה חודשים, יבוטל מספר סעיפים בחוק ובתקנות המעגנים את הסדר הניכויים הקיים, ובכלל זה תקנה 8 לתקנות וחלק מתקנה 11, וכי הכספים שנוכו מכוחו של ההסדר הקיים יושבו לעובדים הזרים הזכאים להם.

בעקבות פסיקת בג"צ, ובשים לב לקביעותיו בנוגע לתכליתו הראויה של מנגנון הניכוי מכספי הפיקדון מצד אחד, ובנוגע לפגיעה הגלומה באובדן סך כל כספי הפיקדון בשל שהייה שלא כדין במשך תקופה של מספר חודשים, מפורסמת במקביל לטיוטת תקנות אלו גם טיוטת תזכיר לתיקון החוק על מנת לקבוע הסדר חלופי לניכוי מכספי הפיקדון, אשר יקבע כי 25% מכספי הפיקדון ישולמו לעובד בכפוף ליציאתו מישראל, וזאת גם במקרה של שיהוי ביציאה מישראל.

אשר ליתרת 75% הנותרים בחשבון הפיקדון, אלה ישולמו לעובד בכפוף ליציאתו מישראל במועד, ואילו ככל שישתהה ביציאתו מישראל במשך תקופה של עד שנים עשר חודשים, יבוצע ניכוי מכספי הפיקדון בשיעור שייקבע בהתאם למשך השיהוי ביציאה:

 

כך, השילוב בין הפחתת חלקם של הכספים אשר מהם ניתן לבצע ניכויים ל-75% (במקום 100%), והארכת משך תקופת השהייה שלא כדין אשר בגינה ניתן לבצע ניכוי מלא מסך של 75% מכספי הפיקדון לשנים עשר חודשים, במקום שישה חודשים, יוצר מנגנון ניכויים מאוזן אשר מצד אחד מביא להגשמת התכלית של עידוד יציאת העובד הזר מישראל במועד, אשר הוכרה בפסיקת בג"צ כתכלית ראויה, ומצד שני פוחתת עוצמת הפגיעה בקניינו של העובד הזר.

עוד מוצע לקבוע בחוק, במקום ההוראה הקיימת כיום בתקנה 8(ב) לתקנות, את האפשרות הניתנת לעובד זר להגיש בקשה להפחתת תקופת השיהוי ביציאה מישראל הנזקפת לחובתו, בנסיבות בהן נבצר ממנו לצאת מישראל במועד, או שלא יצא מישראל במועד בתום לב ושל טעות שלו. כן מוצע לקבוע כי העובד רשאי להגיש בקשה כאמור עד שלוש שנים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, וכי על החלטת עובד משרד הפנים שהוסמך כממונה לעניין פרק ד' לחוק, ניתן להגיש ערר בהתאם להוראות רשות האוכלוסין וההגירה.

בנוסף, מוצע לקבוע בחוק, את ההוראה הקיימת כיום בתקנה 8(ה) לתקנות, לפיה מעסיק שהפקיד כספי פיקדון עבור עובד זר, ייראה כמי שעמד בחובת הפקדת הפיקדון, אף אם נוכו כספים מכספי הפיקדון של העובד הזר בגין שהייה שלא כדין בישראל. זאת, על מנת לתת ודאות למעסיק לגבי מילוי חובתו החוקית לפי פרק ד' לחוק, גם בנסיבות של ניכוי מכספי הפיקדון בנסיבות שאינן תלויות בו, אלא בעובד הזר שלא יצא מישראל במועד ובשל כך בוצע ניכוי מכספי הפיקדון שהמעסיק הפקיד עבורו.

כל זאת, תוך ביטול הוראות תקנה 8 לתקנות.

כמו כן מוצע לקבוע בחוק כי כספי פיקדון שלא הוצאו מחשבון הבנק על ידי עובד זר, לרבות עובד זר מסתנן, לפי הוראות פרק זה, ובכלל זה סכומים שנוכו בשל שיהוי ביציאה מישראל, וחלפו שלוש שנים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגבי העובד שבעדו שולם הפיקדון, ולגבי עובד שהיה זכאי לכספי הפיקדון, כולם או חלקם, אך לא קיבל אותם – חלפו שבע שנים מיום יציאתו מישראל, יועברו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, באמצעות הגוף המנהל את חשבון הבנק, למשרד הבריאות לשם הקצאתם למטרת בריאותם של עובדים זרים. זאת תוך ביטול ההוראות הקבועות כיום בסעיף ז(2) לחוק ובתקנה 11 לתקנות לגבי כספי פיקדון של עובדים זרים, וכן בסעיף 1יא8 לגבי כספי פיקדון של עובדים מסתננים.

מאחר שמוצע לקבוע בחוק את ההסדרים החלופיים לאלה המעוגנים כיום בתקנות 8 ו-10 לתקנות, מוצע כי תקנות אלו תימחקנה, וכי תחילת תוקפו של התיקון לתקנות יהא ביום תחילת תוקפו של חוק עובדים זרים (תיקון מספר ____) (פיקדון לעובדים זרים), התשפ"ד-2023, שבו תיכנסנה לתוקף הוראות החוק שבהן יעוגנו ההסדרים החלופיים.

 

תקנה 1

מוצע למחוק את תקנות 8 ו-11, נוכח קביעתם של הסדרים חלופיים בתיקון המוצע לחוק, שמיועדים להחליף את ההסדרים שנקבעו בתקנות אלו לעניין תשלום כספי פיקדון לעובד זר שעוזב את ישראל לאחר תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, וכן לעניין השימוש בכספי פיקדון שלא הוצאו על ידי עובד זר.

תקנה 2

מוצע לקבוע כי תחילת תוקפן של תקנות יהא ביום תחילת תוקפו של חוק עובדים זרים (תיקון מספר ____) (פיקדון לעובדים זרים), התשפ"ד-2023, שבו תיכנסנה לתוקף הוראות החוק שבהן יעוגנו ההסדרים החלופיים לאלה המעוגנים כיום בתקנות 8 ו-11.