תזכיר חוק

 

א.  שם החוק המוצע

חוק הירושה (שניים שמתו כאחד והסתלקות – מבצע חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד -2023

 

ב. מטרות החוק המוצע והצורך בו

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.

 

במתקפת טרור זו נרצחו מאות אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. כמו כן, ישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. בנוסף, דווח על מאות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

 

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, על רקע האירועים האמורים ולאחר שהשר לביטחון לאומי נוכח כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי בישראל, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, הכריז השר על אירוע חירום אזרחי בשטח המדינה כולה, למעט ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה, אשר לגביו הוכרז מצב מיוחד בעורף. בהמשך לכך, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, הוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.

 

במסגרת האירועים הקשים נרצחו משפחות שלמות או מספר בני אותה משפחה ששהו יחד ביישובים שסמוכים לרצועת עזה ובסביבתם, למשל בפסטיבל המוסיקה "נובה". מטרתו של חוק זה היא לקבוע הוראות שיקלו על הליכי הירושה ועשויות למנוע עיוותים בחלוקת בעיזבון לגבי מקרים קשים אלה, בשים לב לנסיבות המיוחדות של האירועים.

 

לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה),  עם פטירת המוריש, העיזבון עובר ליורשיו. סעיף 9 לחוק הירושה, שכותרתו "שניים שמתו כאחד", קובע את אופן חלוקת העיזבון במקרים שבהם נפטרו כמה בני משפחה ולא נקבע מה היה סדר הפטירות ביניהם. החוק מבחין בין "יורש ודאי", שיורש בכל מקרה חלק מהעיזבון בלי תלות בסדר הפטירות, לבין "יורש ספק" שיורש רק בסדר פטירות מסוים, ונותן עדיפות ליורש ודאי.

 

האירועים הקשים שאירעו בימים 7.10.2023 עד 8.10.2023 יצרו מצבים מורכבים וקשים מבחינה עובדתית ומשפטית, אשר עלולים  להביא לכך שיישום הוראות הדין על מקרים מסוימים, עלול לגרום לאי צדק בחלוקת העזבון בין היורשים. לכן, מוצע לאפשר בהוראת שעה שיקול דעת לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, במקרים המתאימים, לסטות מהכללים שבסעיף 9 בשל טעמים של צדק והוגנות.

 

בנוסף, כדי להקטין מחלוקות עתידיות ולצמצם את הסיכון לסכסוכי ירושה סביב שאלת סדר הפטירות, ביחס לחלוקת העיזבון, ובשים לב למשמעות הלא פשוטה של דיונים כאלו, מוצע לקבוע כי בני משפחה שנרצחו בפעולות האיבה ביישובי הדרום וסביבתם בימים 7.10.2023 עד 8.10.2023, יראו אותם כאילו לא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה לעניין סעיף 9 לחוק.   

 

עוד מוצע, כהוראת שעה, לאפשר ליורשים של מנוחים שנרצחו באירועי האיבה ובקרבות במלחמת חרבות ברזל להסתלק מן העיזבון לא רק לטובת בן זוג, ילדו ואחיו של המוריש, כאמור בסעיפים 6א) ו- 6(ב) לחוק הירושה, אלא גם לטובת הורהו או נכדו של המוריש.

 

 

 

 

ג.  עיקרי החוק המוצע

1. התיקון יהווה הוראת שעה מיוחדת ביחס לירושתם של מורישים שנרצחו בפעולות האיבה ביישובי הדרום והסביבה בימים כ"ב בתשרי התשפ"ד עד כ"ג בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 עד 8 באוקטובר 2023.

2. מוצע להרחיב את מעגל בני המשפחה של הנרצחים בפעולות האיבה הנ"ל שניתן להסתלק לטובתם בסעיף 6 לחוק.

3. מוצע לאפשר שיקול דעת לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, לסטות מהכללים שקבועים בסעיף 9 מטעמים של צדק והוגנות בהליכי ירושה של נרצחים כאמור.

4. מוצע לקבוע כי בני משפחה שנרצחו בפעולות האיבה ביישובי הדרום והסביבה כ"ב בתשרי התשפ"ד עד כ"ג בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 עד 8 באוקטובר 2023, יראו כאילו לא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה לעניין סעיף 9 לחוק.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

החוק מתקן בהוראת שעה את  חוק הירושה תשכ"ה- 1965 על דרך תיקון סעיפים 6 ו- 9.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

לחוק המוצע אין השפעה ישירה על תקציב המדינה.

 

ו.  להלן נוסח החוק המוצע -

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

 

 

תזכיר חוק הירושה (תיקון מס'...) (הוראת שעה), התשפ"ד -2023

 

 

 

דברי הסבר

 

ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל.

 

במתקפת טרור זו נרצחו מאות אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. כמו כן, ישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. בנוסף, דווח על מאות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.

 

נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן – חוק ההתגוננות האזרחית). עוד באותו יום, על רקע האירועים האמורים ולאחר שהשר לביטחון לאומי נוכח כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי בישראל, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, הכריז השר על אירוע חירום אזרחי בשטח המדינה כולה, למעט ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה, אשר לגביו הוכרז מצב מיוחד בעורף. בהמשך לכך, שר הביטחון הרחיב את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף לשטח המדינה כולה. בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו כן, הוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל". ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.

 

במסגרת האירועים הקשים נרצחו משפחות שלמות או מספר בני אותה משפחה ששהו יחד ביישובים שסמוכים לרצועת עזה ובסביבתם, למשל, בפסטיבל "נובה" שהתקיים בעוטף באותו זמן.

 

מטרתו של חוק זה היא לקבוע הוראות שיקלו על הליכי הירושה של הנרצחים ויפחיתו את הסיכון להיווצרות עיוותים בחלוקת בעיזבון לגבי מקרים קשים אלה בשים לב לנסיבות המיוחדות של האירועים.

 

 

סעיף 1

התיקון יהווה הוראת שעה מיוחדת ביחס לירושתם של מורישים שנרצחו בפעולות האיבה ביישובי הדרום וסביבתם בימים כ"ב בתשרי התשפ"ד עד כ"ג בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 עד 8 באוקטובר 2023. תחולת החוק כהוראת שעה מיום פרסום החוק ועד שמונה עשרה חודשים מיום פרסומו. השר יהיה רשאי להאריך את התקופה בתקופה נוספת בת שנה.

 

סעיף 2

מוצע, כהוראת שעה, לאפשר ליורשים של מנוחים שנרצחו באירועי האיבה והקרבות של מלחמת חרבות ברזל להסתלק מן העיזבון לא רק לטובת בן זוג, ילדו ואחיו של המוריש, כאמור בסעיפים 6א) ו- 6(ב) לחוק הירושה, אלא גם לטובת הורהו או נכדו של המוריש, בשל ריבוי המקרים שבהם לא נותרו בחיים בני משפחה מן המשפחה הגרעינית של המוריש.

 

סעיף 3

סעיף 9 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), שכותרתו "שניים שמתו כאחד", קובע את אופן חלוקת העיזבון במקרים שבהם נפטרו כמה בני משפחה ולא נקבע מה היה סדר הפטירות שלהם.. החוק מבחין בין "יורש ודאי", שיורש בכל מקרה חלק מהעיזבון בלי תלות בסדר הפטירות, לבין "יורש ספק", שיורש רק בסדר פטירות מסוים, וקובע עדיפות ליורש ודאי.

 

האירועים הקשים האמורים יצרו מצבים מורכבים וקשים מבחינה עובדתית ומשפטית אשר עלולים  להביא לכך שיישום הוראות הדין במקרים מסוימים עלולות לגרום לאי צדק בחלוקת העזבון בין היורשים לכן, מוצע להוסיף סעיף משנה אשר יעניק בהוראת שעה  שיקול דעת לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, במקרים המתאימים לסטות מהכללים שבסעיף 9 בשל טעמים של צדק והוגנות בהליכים בירושתם של נרצחים כאמור.

 

בנוסף, כדי להקטין מחלוקות עתידיות ולצמצם את הסיכון לסכסוכי ירושה סביב שאלת סדר הפטירות ביחס לחלוקת העיזבון ובשים לב למשמעות הלא פשוטה של דיונים כאלו, מוצע לקבוע בסעיף 9 כי בני משפחה שנרצחו בפעולות האיבה ביישובי הדרום וסביבתם בימים 7.10.2023 עד 8.10.2023, יראו אותם כאילו לא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה לעניין סעיף 9 לחוק.  

 

סעיף 4

 

מוצע לקבוע כי הוראות החוק יחולו גם על בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה שהוגשו על ידי משפחות הנרצחים לפני תחילתו. יצוין כי ידוע כבר על כמה בקשות שכבר הוגשו לרשמים לענייני ירושה, ולכן חשוב לקבוע את התחולה כאמור גם על בקשות אלה.

עוד מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי להחיל בצו חוק זה גם על מקרים נוספים, ככל שיתעורר צורך בתקופת תחולה של הוראת השעה  להחיל חוק זה על מקרים רלבנטיים אחרים.