תאריך תצוגה: 17/10/2023

תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 2

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התשפ"ד-2023. 4

פרק א': הגדרות. 4

1.  הגדרות. 4

פרק ב': הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה. 5

2.  הארכת תוקף אישורים רגולטוריים –  הוראת שעה. 5

פרק ג: דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה. 6

3.  דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה. 6

פרק ד' : דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה. 7

4.  דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה. 7

פרק ה' : ביקורת שיפוטית. 8

5.  ביקורת שיפוטית. 8

פרק ה': הוראות שונות. 8

6.  שמירת דינים. 8

7.  תיקון התוספות. 8

תוספת ראשונה. 9

(סעיף 1(3) – ההגדרה "אישור רגולטורי") 9

תוספת שנייה. 10

(סעיף 2(ז)) 10

דברי הסבר. 14


 

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התשפ"ד-2023

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בשל מלחמה שבה פתח ארגון הטרור חמאס מול מדינת ישראל הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני על מצב מלחמה ועל נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות. עוד הוכרז על מצב מיוחד בעורף. במצב זה, הדורש גיוס מילואים נרחב, פינוי ישובים, צמצום שירותים ופעילות מסחרית, הטלת מגבלות שונות על פעילות אזרחית באזורים נרחבים ועוד, לא ניתן לקיים שגרת עבודה רגילה וקיים קושי ממשי בהיערכות לחידושם של אישורים רגולטוריים שתוקפם פוקע בעת הזו. זאת, הן מנקודת המבט של גופים מפוקחים והן מנקודת המבט של גופים מפקחים. בנוסף, ובשל הקשיים האמורים, נדרשת דחיית מועדים בהליכים להטלת עיצום כספי.

על מנת להבטיח רציפות תפקודית ותקינה של אספקת מצרכים ושירותים לציבור הרחב בנסיבות אלו והקלה על המשק, מוצעים בהצעה זו הסדרים זמניים להארכה רוחבית של תוקפם של אישורים רגולטוריים. כך, מוצע כי כל אישור רגולטורי שמועד פקיעתו חל בין יום 7.10.2023 ליום 6.12.2023 יוארך אוטומטית עד ליום 7.12.2023. כן מוצע להקנות לראש הממשלה סמכות להאריך בצו תקופה זו עד לתשעה חודשים נוספים סך הכל – באישור הממשלה וועדה בכנסת – כך שגם אישורים רגולטוריים שיפקעו במהלכה יוארכו אוטומטית, וזאת בשלושה חודשים ממועד פקיעתם המקורי. לצד זאת, לרשות ציבורית המוסמכת למתן אישור רגולטורי תינתן סמכות לקבוע כי תוקפו של אישור מסוים לא יוארך או יוארך לתקופה קצרה יותר מהמוצע, בכפוף לשיקולים ותנאים מסוימים, בהודעה בזמן סביר מראש לבעל האישור הרגולטורי.

בנוסף, לנוכח המצב המתואר לעיל מוצעת הוראה זמנית שעניינה דחיית מועדים בהליכים להטלת עיצומים כספיים, וכן מוצעת הוראה זמנית שעניינה דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

הארכת תוקף גורפת של אישורים רגולטוריים משמעה גם דחייה גורפת של תשלומים המשולמים למדינה, לרשויות מקומיות ולתאגידים שהוקמו לפי חוק, בגין הארכת אישורים כאמור ברגיל עם חידוש האישורים נוכח פקיעתם. תקופת ההארכה המוצעת בחוק מסתיימת ב-7 בדצמבר 2023, כך שדחיית התשלומים היא בתוך שנת 2023, באופן שאינו משפיע על הכנסות המדינה לשנה זו. עם זאת, ככל שראש הממשלה יבקש להשתמש בסמכות שהחוק המוצע מקנה לו כדי להאריך את התקופה בתקופה נוספת כך שתסתיים במהלך שנת 2024, משמעות הדבר תהיה דחייה של תשלומים משנת 2023 לשנת 2024. כפועל יוצא מהארכה כאמור, תהיה גריעה של סכומים מהכנסות המדינה הצפויות לשנת 2023, ועל כן הסמכות להארכה זו תהיה מותנית במציאת מקור תקציבי מתאים להקטנת הכנסות המדינה בשנת 2023. 

 

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים), התשפ"ד-2023

 

 

פרק א': הגדרות

הגדרות

1.  

בחוק זה –

 

 

"אישור רגולטורי" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1) אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;

 

 

 

(2) אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;

 

 

 

(3) אישור, לרבות מסמך הנדרש למתן אישור, מסמך נלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור, המנויים בתוספת הראשונה;

 

 

"הוועדה" – ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;

 

 

"המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951[1], ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);

 

 

"רישיון" – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;

 

 

"רשות ציבורית" – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:

 

 

 

(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

 

 

 

(2) רשות מקומית;

 

 

 

(3) תאגיד שהוקם לפי חוק;

 

 

 

(4) ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק;

 

 

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ג בכסלו התשפ"ד (6 בדצמבר 2023).

 

 

פרק ב': הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה

הארכת תוקף אישורים רגולטוריים –  הוראת שעה

2.          

(א)  על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת, תוארך עד יום כ"ד בכסלו התשפ"ד (7 בדצמבר 2023), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופה שבה הוארך תוקפו כאמור, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום התקופה הקובעת, לפי כל דין.

 



 

(ב) ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרק זה ופרק ד', בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לפי סעיף קטן זה לא תעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל האישורים הרגולטורים או חלקם.

 

 

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א) הוארכה התקופה הקובעת לפי הוראות סעיף קטן (ב), תוארך תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת כפי שהוארכה כאמור, בשלושה חודשים ממועד פקיעתו המקורי.

 

 

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשות ציבורית המוסמכת לתת אישור רגולטורי רשאית להחליט, ביוזמתה או לבקשת בעל אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה יותר מהאמור  באותם סעיפים קטנים או כי הוראותיהם לא יחולו לעניין אותו אישור, ובלבד ששקלה בין השאר את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים לחידוש האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות המצב הביטחוני המיוחד.

 

 

(ה)  החלטת הרשות הציבורית כאמור בסעיף קטן (ד) תיכנס לתוקף מהמועד שבו הודיעה על כך לבעל אישור רגולטורי או מהמועד שצוין בהחלטה, לפי המאוחר; ההודעה תימסר לבעל אישור רגולטורי זמן סביר מראש, בהודעה מנומקת בכתב.

 

 

(ו)  לעניין אישורים רגולטוריים המנויים בתוספת הראשונה יראו את הגורם המנוי לצד האישור כרשות הציבורית המוסמכת למתן אותו אישור.

 

 

(ז) ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ו) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השנייה, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.

 

 

(ח)  בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות סעיף זה, אינו חייב בהגשת בקשה לעניין ההארכה כאמור או בתשלום אגרה בעדה.

 

 

(ט)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת שחלים על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעו באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה, בכל תקופת תוקפו של האישור הרגולטורי.

 

 

פרק ג: דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה

דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה

3.          

(א)  על אף האמור בכל דין, חל מועד מהמועדים שלהלן בתקופה הקובעת, יידחה המועד בתקופה של שלושה חודשים (בסעיף זה – תקופת הדחייה) מהמועד המקורי, ואולם הגורם המוסמך לפי דין להטיל עיצום כספי (בחוק זה – הגורם המוסמך) רשאי להחליט, לעניין הפרה מסוימת, בהודעה מנומקת בכתב שתמסר למפר זמן סביר מראש על תקופת דחייה קצרה יותר, ובלבד שאם החליט כאמור תחול ההחלטה לגבי כל המועדים המפורטים בסעיף זה בהליך להטלת עיצום כספי על אותו מפר בקשר לאותה הפרה:

 

 

 

(1) המועד האחרון שבו רשאי הגורם המוסמך למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי;

 

 

 

(2) המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו;

 

 

 

(3) המועד האחרון להחלטת הגורם המוסמך בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום;

 

 

 

(4) המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לגורם המוסמך בבקשה לביטול התראה מינהלית, או למסור לגורם המוסמך כתב התחייבות ועירבון;

 

 

 

(5) המועד האחרון שבו רשאי המפר לטעון את טענותיו לעניין חילוט עירבון;

 

 

 

(6) המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום של העיצום הכספי חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.

 

 

(ב) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין סעיפים 3(א)(1)-(6), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שתקופת ההארכה הכוללת לפי סעיף קטן זה לא תעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל הגורמים המוסמכים או חלקם.

 

 

פרק ד' : דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה

דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה

4.  

(א)      על אף האמור בסעיף 25(ב) לחוק הגז ובת"י 158, חל המועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז בתקופה הקובעת, רשאי ספק גז או סוכן להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם לאחר שחלף המועד האחרון  לפי הסעיף או התקן האמורים לביצוע הבדיקה התקופתית לאותו מיתקן גז, למשך שלושה חודשים החל מהמועד האחרון לביצוע הבדיקה התקופתית או החל מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר (בסעיף זה – תקופת הדחייה); ואולם, התקבלה אצל ספק הגז קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז, לא יחולו על מיתקן הגז הוראות סעיף קטן זה מהמועד שבו נודע לספק הגז כאמור.

 

 

(ב)      ספק הגז יודיע לצרכנים, בכתב, על המועד המעודכן לביצוע בדיקה תקופתית לפי סעיף זה ורשאי הוא להודיע כאמור בחשבונית או בהודעת התשלום שהוא שולח לצרכניו.

 

 

(ג)       הוראות סעיף זה יחולו גם על אספקת גז שבוצעה לפני יום תחילתו של חוק זה למיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א), שהמועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגביו חל בתקופה הקובעת.

 

 

(ד)      בסעיף זה –

 

 

"גז" – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז;

 

 

"חוק הגז" – חוק הגז הפחמימני המעובדה, התשפ"א-2020;

 

 

"מיתקן גז" – מיתקן גז המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;

 

 

"סוכן" – כהגדרתו בחוק הגז;

 

 

"ספק גז" – מי שהוא בעל רישיון ספק גז לפי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הגז;

 

 

"ת"י 158" – תקן ישראלי ת"י 158 חלק 4 – "מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): בדיקות".

 

 

פרק ה' : ביקורת שיפוטית

ביקורת שיפוטית


5. 5       

על החלטה של רשות ציבורית לקבוע לפי הוראות סעיף 2(ד) או 3(א), לעניין אישור רגולטורי מסוים או עיצום כספי מסוים, תקופת הארכה קצרה יותר מהתקופה האמורה בסעיף 2(א)-(ג) או בסעיף 3(א), או לקבוע כאמור שהוראות אותם סעיפים לא יחולו לעניין אישור רגולטורי מסוים או לעניין עיצום כספי מסוים ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתן האישור הרגולטורי או הוטל העיצום הכספי.

 

 

פרק ה': הוראות שונות

שמירת דינים

6.          

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי דין לשנות את תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, לחדשו, לסרב לחדשו או לקבוע בו תנאים או לשנות מועד בהליך להטלת עיצום כספי.

תיקון התוספות

7. 6       

(א)  השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה (בסעיף זה – התוספות), לעניין אותו אישור, ובלבד שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השנייה לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד פקיעתו; ואולם –

 

 

(ב) היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, באישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור;

 

 

(ג)  היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור.

 

 

תוספת ראשונה

 

 

(סעיף 1(3) – ההגדרה "אישור רגולטורי")

 

 

(1) אישור מעבדה מוסמכת לבדיקה תקופתית למכלית או לרכב שמותקן עליו מיכל, להובלת חומר מסוכן, בדבר כשירות ועמידה בדרישות כאמור בתקנה 3(ג)(3) לתקנות שירותי הובלה, התשס"א–2001‏[2], לפי תקן ישראלי ת"י 819 או בהתאם לאמנה להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) – המפקח כהגדרתו בחוק שירותי הובלה, התשנ"ז–1997[3];

 

 

(2) תעודת הכשרה שנתן מוסד הכשרה לפי תקנה 51 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז–2007‏[4], ואישור שניתן לעובד בגובה בהתאם לתקנה 6(ב) ו-(ג) לתקנות האמורות – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;

 

 

(3) הסמכה שנתנה רשות הסמכה לפי תקנה 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג–1992‏[5], לאתת או לעגורנאי, לעניין הפעלת עגורן מסוג ג' ו-ד' – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;

 

 

(4) בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם להוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970‏[6] (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה) –  מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;

 

 

(5) תסקיר על בדיקה שניתן בידי בודק מוסמך לפי פקודת הבטיחות בעבודה, ובלבד שלא הוצא לגבי המכשיר שלגביו ניתן התסקיר, בשנה האחרונה, צו שיפור או צו בטיחות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954‏[7]מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה.

 

 

(6) מידע להיתר שנמסר למבקש לפי סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה);

 

 

(7) החלטה של רשות רישוי לפי סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה;

 

 

(8) מפת המדידה המוגשת במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי תקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס"ט-2009 (להלן – תקנות איחוד וחלקה);

 

 

(9) מפת המדידה המוגשת במסגרת בקשה למידע להיתר ובקשה להיתר לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016.

 

 

תוספת שנייה

 

 

(סעיף 2(ז))

 

 

(1) אישור לפי חוק התכנון והבנייה, למעט מפות המדידה האמורות בפרטים (8) ו-(9) לתוספת הראשונה, ולמעט כל אחד מאלה:

 

 

 

(א)  היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה שאינו היתר לשימוש חורג אשר לפי דין טעון אישור של מוסד תכנון נוסף על הוועדה המקומית;

 

 

 

(ב) מידע להיתר שנמסר למבקש לפי סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה;

 

 

 

(ג)  החלטה של רשות רישוי לפי סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה;

 

 

(2) רישיון לפי סעיף 3(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969;

 

 

(3) רישיון יבוא בפטור ממכס לפי סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014 (בתוספת זו – צו יבוא חופשי);

 

 

(4) רישיון יבוא לפי סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי או לפי סעיף 2(א)(2) לצו יבוא אישי, התשע"ט-2019, לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן:

 

 

 

(א)  36.04 או 93.04.0020;

 

 

 

(ב) 29.03.3000, 29.03.7000, 38.24.7000, 38.24.9000 או 39.07.2000;

 

 

(5) רישיון יבוא טובין שניתן בידי רשות מוסמכת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפי צו יבוא חופשי;

 

 

(6) היתר הפעלה לפי סעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963;

 

 

(7) תעודת כושר טיסה לפי סעיף 63 לחוק הטיס, התשע"א-2011 (בתוספת זו – חוק הטיס);

 

 

(8) פטור לפי סעיף 165 לחוק הטיס;

 

 

(9) רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

 

 

(10)  רישיון לפי חוק המים, התשי"ט-1959;

 

 

(11)  רישיון קדיחה לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955;

 

 

(12)  רישיון לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001;

 

 

(13)  הסמכה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997;

 

 

(14)  רישיון לפי כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ"ג-1983;

 

 

(15)  פנקס ימאי או אישור שירות לפי תקנה 6 לתקנות הספנות (ימאים), התשס"ב-2002;

 

 

(16)  תעודת משיט או היתר להשטת אוניית נוסעים קטנה, לפי תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח-1998;

 

 

(17)  אישור רגולטורי לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;

 

 

(18)  אישור רגולטורי לפי חוק החשמל, התשי"ד-1954;

 

 

(19)  היתר לפרסום תשקיף לפי סעיף 21 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, או לפי סעיף 29 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

 

 

(20)  רישום בפנקס שמאי המקרקעין לפי סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001;

 

 

(21)  רישיון נוטריון לפי סעיף 2 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976;

 

 

(22)  רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972;

 

 

(23)  רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין לפי סעיף 2 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996;

 

 

(24)  רישיון מוביל לפי סעיף 5 לחוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997, ופרק שלישי לתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001;

 

 

(25)  רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה ורישיון נהיגה שניתן לפי סעיף 10 לפקודה האמורה;

 

 

(26)  היתר לנשיאת פנס כחול מהבהב לפי תקנה 62(ב)(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;

 

 

(27)  היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי סעיף 46ד לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

 

 

(28)  אישור רגולטורי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958;

 

 

(29)  תעודת היתר לייבא לישראל או לייצא ממנה פסולת חומרים מסוכנים לפי תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד-1994;

 

 

(30)  רישיון ליבוא בלעי חיים לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל"ד-1974;

 

 

(31)  רישיון ליבוא מוצרי כוורת לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ"ב-1982;

 

 

(32)  רישיון יבוא או רישיון יבוא בתנאי הסגר שניתן לתקופה קצרה משנה, לפי תקנה 2 לתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009;

 

 

(33)  אשרה ורישיון ישיבה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, למעט אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענפי הסיעוד והחקלאות שניתן לפי החוק האמור ולפי תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;

 

 

(34)  היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, למעט היתר כאמור בענף הסיעוד או החקלאות;

 

 

(35)  היתר לפי סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;

 

 

(36)  אישור רגולטורי לפי פקודת המכרות;

 

 

(37)  היתר לפי סעיפים 13, 14 או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1944;

 

 

(38)  הכרה במוסד מוכר לפי תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973;

 

 

(39)  היתר לעיסוק בקרינה לפי תקנות 3, 4 או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980, והיתר למתן שירות לפי תקנה 8 ופרטים 5, 6 ו-7 בתוספת השנייה לאותן תקנות;

 

 

(40)  היתר ליבוא או ליצוא של ערך טבע מוגן לפי סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, לעניין ערך טבע כאמור שחלה לגביו אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד-2004;

 

 

(41)  היתר חירום לפי תקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן-1990;

 

 

(42)  הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי חוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954;

 

 

(43)  בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורמי סיכון שנדרשות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970;

 

 

(44)  תסקיר על בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח או לגבי מיתקנים או כלים טעוני בדיקה אחרים שהוצא לגביהם צו שיפור או צו בטיחות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954;

 

 

(45)  היתר לפי סעיפים 9(א) או 9א לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;

 

 

(46)  היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;

 

 

(47)  אישור רגולטורי לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם;

 

 

(48)  היתר לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953;

 

 

(49)  אישור רגולטורי לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018;

 

 

(50)  היתר לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ"ח-1988;

 

 

(51)  רישיון לפי סעיף 3 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002;

 

 

(52)  דרכון לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952;

 

 

(53)  אישור רגולטורי לפי תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), תשע"ג-2013;

 

 

(54)  אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002;

 

 

(55)  תעודה רפואית שניתנה לפי סעיף 6 לחוק הטיס, התשע"א-2011;

 

 

(56)  רישיון לפי כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ"ג-1983.

 

דברי הסבר

כללי      ביום כ"ב בתשרי, התשפ"ד (7.10.2023) בבוקר החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל: מעל 1000 מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור של למעלה מ-2200 רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור האכזרית רצחו מחבלים מעל 1000 אזרחים ישראלים ופצעו אלפים, ובקרבות איתם נפלו מעל 250 חיילים. לפחות 199 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה וישנם נעדרים רבים שטרם אותרו.

נוכח האירועים האמורים, בשעה 8:00 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של 80-0 ק"מ מרצועת עזה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. עוד באותו יום, על רקע האירועים האמורים ולאחר שנוכח כי קיימת סבירות גובהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי בישראל, ובהתאם סמכותו לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, הכריז השר לביטחון לאומי על אירוע חירום אזרחי בישראל, למעט ברדיוס של 0-80 ק"מ מרצועת עזה, אשר לגביו הוכרז מצב מיוחד בעורף. בהמשך לכך הורחב המצב המיוחד לשטחי מדינת ישראל כולה. בהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הכרזת שר הביטחון אושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון שקבעה את תוקפה עד ליום 19.10.23, לעת הזו. הקבינט המדיני-ביטחוני הכריז על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה"ל על מבצע "חרבות ברזל".

בהמשך לכך החל צבא הגנה לישראל בגיוס מילואים רחב, של למעלה מ-300,000 חיילי וחיילות מילואים, לכל המערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון. מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים במדינת ישראל הוכרזו כשטח צבאי סגור שהכניסה אליהם אסורה, וביישובים רבים בישראל התושבים התבקשו להתפנות מבתיהם. פיקוד העורף אסר על התקהלויות בכל היישובים בדרום הארץ בגוש דן ובאזור ירושלים. בשל הנחיות פיקוד העורף הודיע משרד החינוך כי לא יתקיימו לימודים בבתי הספר עד ליום 12.10.23, והחל מיום 16.10.23 צפויים תלמידים רק בחלק מהיישובים לחזור ללמידה במתכונת מדורגת. בהיעדרותם של עובדים רבים אשר התגייסו למאמצי המלחמה הן הצבאיים והן האזרחיים, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק. מצב זה עשוי להימשך שבועות רבים.

נוכח מצב הדברים האמור, ישנה היעדרות נרחבת של אזרחים ואזרחיות משוק העבודה בתקופה זו, וכן נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל. מצב זה מקשה על אפשרותם של גורמים מפוקחים לפעול לחידוש אישורים רגולטוריים או לעמוד במועדים של הליכי הטלת עיצומים כספיים, וכן על יכולתן של רשויות ציבוריות לחדש אישורים רגולטוריים שתוקפם פקע או שעומד לפקוע בעת הזו. לכן, עולה הצורך בנקיטת צעדים משפטיים שמטרתם הקלה על המשק באמצעות מתן פתרונות זמניים של הארכת אישורים רגולטוריים ודחיית מועדים הקשורים לעיצומים כספיים.

על מנת להבטיח רציפות תפקודית ותקינה של אספקת מצרכים ושירותים לציבור הרחב בנסיבות אלו והקלה על המשק, מוצעים בהצעה זו הסדרים זמניים להארכה רוחבית של תוקפם של אישורים רגולטוריים. כך, מוצע כי כל אישור רגולטורי שמועד פקיעתו חל בין יום 7.10.2023 ליום 6.12.2023 יוארך אוטומטית עד ליום 7.12.2023. כן מוצע להקנות לראש הממשלה סמכות להאריך בצו תקופה זו – באישור הממשלה וועדה בכנסת – כך שאישורים רגולטוריים שיפקעו יוארכו אוטומטית לשלושה חודשים ממועד פקיעתם המקורי, זאת עד לתקופה מקסימלית של תשעה חודשים נוספים. לצד זאת, לרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תינתן הסמכות לקבוע כי תוקפו של אישור מסוים לא יוארך או יוארך לתקופה קצרה יותר מהמוצע, בכפוף לשיקולים ותנאים מסוימים. בנוסף, לנוכח המצב המתואר לעיל מוצעת הוראה זמנית שעניינה דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי, והכל כמפורט להלן.

סעיף 1       הגדרות. בגדרי סעיף זה מוגדרים המונחים "אישור רגולטורי" ו"רשות ציבורית" על מנת להבהיר מהם האישורים הרגולטוריים שניתנים על ידי רשויות ציבוריות ושתוקפם מוארך במסגרת החוק אם הם עתידים לפקוע בתקופה הנדונה. סעיף קטן 3 מוסיף וקובע כי ניתן למנות, בתוספת הראשונה, אישורים נוספים שיחול עליהם ההסדר שחל על "אישור רגולטורי" אף אם לא ניתנו על ידי רשות ציבורית. הגדרת "רישיון" מונה דוגמאות נפוצות של מסמכי הרשאה כגון היתר, זיכיון או רישיון. במסגרת הגדרה זו נכללים גם מסמכי הרשאה נוספים שמהותם דומה אף אם כינויים דומה, כגון הסמכה, תעודה, הכרה וכד'.

הגדרת "רשות ציבורית" כוללת את משרדי הממשלה ויחידותיהם השונות, לרבות השר העומד בראשם ובעלי תפקיד בהם. יחידה יכולה להיות יחידת סמך אך היא יכולה להיות יחידה אחרת שחלק מהאישיות המשפטית של המדינה כמו משטרת ישראל. בנוסף ההגדרה כוללת רשות מקומית, תאגיד שהוקם לפי חוק והאורגנים שבהם. כן, נכללת מועצה, ועדה או מינהלה שהוקמה לפי חוק. "התקופה הקובעת" קובעת את התקופה בה ההסדרים המוצעים בחוק זה יחולו, ככל שלא תוארך התקופה בצו בהתאם להוראות סעיף 2. עוד מוגדר "המצב הביטחוני המיוחד" כמצב הביטחוני ששורר במדינה בשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כמתואר בחלק הכללי לדברי ההסבר. יש לשקול את המשך קיומו של המצב הביטחוני המיוחד כאשר מפעיל ראש הממשלה את סמכותו להארכת התקופה הקובעת וכן כאשר רשות ציבורית בוחנת אם לשנות את תקופת ההארכה ביחס לאישור רגולטורי מסוים.

סעיף 2  בפסקת משנה (א) מוצע לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תוארך תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד הפקיעה המקורי שלו חל ב"תקופה הקובעת" – קרי התקופה שמיום 7.10.2023 עד ליום 6.12.2023 – עד ליום 7 בדצמבר 2023. כך לדוגמה, אישור רגולטורי שפקע ביום 15.10.2023 או אישור רגולטורי שיפקע ביום 15.11.2023, שניהם יעמדו בתוקפם עד ליום 7.12.2023. ההארכה לא תחול על אישור רגולטורי אשר הותלה, בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע אותו או את תוקפו ועל אישור רגולטורי שהרשות הציבורית סירבה לחדשו לפני תום תקופת ההארכה.

בפסקת משנה (ב) מוצע לקבוע כי ראש הממשלה מוסמך להאריך את התקופה הקובעת בצו – שיאושר על-ידי הממשלה ועל ידי ועדת הכנסת – בתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובסך הכל לא ליותר מתשעה חודשים במצטבר. זאת אם נוכח ראש הממשלה כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות (כגון המשך גיוס מילואים נרחב המגביל את כוח האדם שפנוי לטפל בהארכת האישורים) או נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (כגון המשך ירי רקטות המגביל את יכולת הגישה לאזורים מסוימים בעורף), עקב המצב הביטחוני המיוחד. במסגרת זאת, יהיה רשאי ראש הממשלה לקבוע כי ההארכה לא תחול על אישורים רגולטוריים מסוימים שיקבע, או שתחול רק על אישורים רגולטוריים מסוימים או על סוגי אישורים רגולטוריים מסוימים. מטרת ההסדר היא לאפשר את הארכת התקופה הקובעת בהתאם לצורך ולמצב השורר במדינה מבלי להידרש לתיקון החוק לפרק זמן של עד תשעה חודשים.

נוכח צפיפות לוחות הזמנים, תתקבל החלטה בדבר הצורך בהארכה ראשונה בצו של ראש הממשלה כאמור עד ליום 7 בנובמבר 2023. יובהר, כי ההארכה מותנית במציאת מקור תקציבי לה כפי שיפורט להלן: הארכת תוקף גורפת של אישורים רגולטוריים משמעה גם דחייה גורפת של תשלומים המשולמים למדינה, לרשויות מקומיות ולתאגידים שהוקמו לפי חוק, בגין הארכת אישורים כאמור ברגיל עם חידוש האישורים נוכח פקיעתם. תקופת ההארכה המוצעת בחוק מסתיימת ביום ה-7 בדצמבר 2023, כך שדחיית התשלומים היא בתוך שנת 2023, באופן שאינו משפיע על הכנסות המדינה לשנה זו. עם זאת, ככל שראש הממשלה יבקש להשתמש בסמכות שהחוק המוצע מקנה לו ולהאריך את התקופה בתקופה נוספת כך שתסתיים במהלך שנת 2024, משמעות הדבר תהיה דחייה של תשלומים משנת 2023 לשנת 2024. כפועל יוצא מהארכה כאמור, תהיה גריעה של סכומים מהכנסות המדינה הצפויות לשנת 2023, ועל כן הסמכות להארכה זו תהיה מותנית במציאת מקור תקציבי מתאים להקטנת הכנסות המדינה בשנת 2023.

בפסקת משנה (ג) מוצע לקבוע כי הארכת התקופה הקובעת על ידי ראש הממשלה תאריך את תקופת תוקפם של אישורים רגולטוריים – שפקעו בתקופה הקובעת או בתקופת ההארכה – בפרק זמן של שלושה חודשים ממועד פקיעתם המקורי. התקופה להארכת אישור רגולטורי תעמוד על שלושה חודשים מהמועד שבו האישור היה צפוי לפקוע. כך לדוגמה, אם פרסם ראש הממשלה צו ראשון המאריך את התקופה הקובעת בשלושה חודשים (קרי, מה-7.12.2024 ועד ה-6.3.2024) – אישור רגולטורי שהיה צפוי לפקוע ביום 15.10.2023 יפקע ביום 14.1.2024, בעוד שאישור רגולטורי שהיה צפוי לפקוע ביום 15.12.2023 יפקע ביום 14.3.2024.

בפסקאות משנה (ד)-(ה) מוצע לאפשר לרשות הציבורית המוסמכת לתת את האישור הרגולטורי להחליט, ביוזמתה או לבקשת בעל האישור, כי אישור רגולטורי מסוים יוארך למשך תקופה קצרה יותר או שהסדר ההארכה לא יחול עליו כלל. הוראה זו נועדה לאפשר לרשויות את הגמישות הנדרשת כדי שניתן יהיה לא להאריך או להאריך לתקופה קצרה יותר אישורים רגולטוריים בהתאם לצורך או למאפיינים הספציפיים של האישור הרגולטורי. זאת, לאחר ששקלה בין היתר את היכולת של בעל האישור לעמוד בתנאים למתן האישור ואת הנטל המוטל עליו לחדשו בשל השפעת המצב המיוחד בעורף. כך, המטרה היא לאפשר למשק ולגופים המפוקחים להמשיך לפעול תחת כללי ההסדרה הרגולטורית הרלוונטית, ולצד זאת לשמר את יכולת הרשויות המוסמכות לפעול בהתאם לסמכויותיהן ביחס לאישורים רגולטוריים קונקרטיים. מוצע כי הרשות תודיע לבעל האישור על ההחרגה – זמן סביר מראש עם נימוקים בכתב – אם מצאה כי אין מקום להחיל עליו את הסדר ההארכה הכולל הנקבע בחוק. הרשות תודיע לבעל האישור על ההחרגה. אם באפשרות הרשות ליצור קשר עם בעל האישור באופן אלקטרוני ניתן יהיה להודיע גם בדרך זו, היות ומדובר על הודעה פרטנית על רקע נסיבות הזמן והמקום.

בפסקת משנה (ז) מוצע לקבוע כי הוראות סעיפים 2(א)-(ו) לא יחולו על אישור או סוגי אישורים המנויים בתוספת השנייה לחוק. זאת, על מנת להתמודד למשל עם אישורים מסויימים שהועלה חשש ממשי כי אי-הארכתם מהווה או עלולה להוות סיכון בלתי סביר לפגיעה באינטרס הציבורי המוגן, או שהארכתם מתחייבת גם במצב החירום. כך למשל, בין אישורים אלו ניתן למנות היתרים ורישיונות בתחום התעופה, הימאות, התשתיות, הייבוא והייצוא וכיו"ב.

בפסקת משנה (ח) מובהר כי בעל אישור רגולטורי לא נדרש להגיש בקשה לצורך הארכת תוקף האישור הרגולטורי לפי חוק זה או לשלם אגרה בעד הבקשה.

סעיף 3         בסעיף זה מוצע לדחות בפרק זמן של שלושה חודשים שישה מועדים שונים בהליך להטלת עיצום כספי המנויים בסעיף – כגון המועד האחרון למסירת הודעה למפר על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו או המועד האחרון להחלטה בדבר הטלת עיצום כספי או למסירת דרישת תשלום – אם המועד חל בתקופה הקובעת. עוד מוצע כי הגורם המוסמך לפי דין להטיל עיצום כספי יהיה רשאי להחליט על תקופת דחייה קצרה יותר לעניין הפרה מסוימת, בהודעה מנומקת בכתב שתימסר למפר זמן סביר מראש. אם הוחלט כאמור, ההחלטה תחול על כל המועדים המפורטים בסעיף בהליך להטלת עיצום כספי על המפר בקשר לאותה הפרה.

שר המשפטים יהיה רשאי להאריך בצו – באישור הממשלה וועדת הכנסת – את התקופה הקובעת לעניין סעיפים 3(א)(1)-(6), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת. זאת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת בשל המצב הביטחוני המיוחד כמוסבר לעיל בנוגע לסעיף 2(ב). תקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על תשעה חודשים במצטבר.

סעיף 4       סעיף 25(ב) לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020 (להלן – החוק) קובע כי בעל רישיון ספק גז (גפ"מ, הידוע כ"גז בישול") יבצע בדיקות תקופתיות למיתקני גז שהוא מספק להם גז. בדיקות כאמור יבוצעו אחת ל-5 שנים לפחות או אחת לתקופה קצרה יותר ככל שנקבעו הוראות לעניין זה בתקן רשמי או בהוראות שקבע שר האנרגיה והתשתיות. חלק מהבדיקה התקופתית מבוצע בתוך דירת הצרכן. סעיף 27 לחוק קובע, בין היתר, כי ספק גז חייב לנתק מיתקן גז שלא נערכה בו בדיקה.

מפרוץ המלחמה שבה מצויה ישראל, ספקי הגז פועלים במתכונת חירום ומדווחים כי הם מתקשים לבצע את הבדיקות התקופתיות במועדן, וזאת בשל קושי להגיע לאזורים שבהם מתנהלת לחימה, וכן בשל מחסור חמור בטכנאי גז, חלקם גויסו לשירות מילואים, וחלק אחר לא מגיע לעבודה מסיבות שונות הנוגעות למלחמה. בנוסף, ספקי הגז מדווחים כי חלק מהצרכנים מסרבים לאפשר לטכנאי גז להיכנס לביתם לצורך ביצוע הבדיקה.

במטרה לאפשר המשך אספקה סדירה של גפ"מ לצרכנים ברחבי המדינה, מוצע להאריך בשלושה חודשים את התקופה לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז שהמועד האחרון לבדיקתה חל בתקופה הקובעת, כך שבעל רישיון ספק הגז יהיה רשאי לספק גז למיתקן על אף שחלפה התקופה למועד ביצוע הבדיקה. למען הסר ספק יובהר כי דחייה לפי סעיף זה לא תחול במקרה של תקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, המחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז.

סעיף 5         מוצע כי הביקורת השיפוטית על החלטות פרטניות של רשות ציבורית לפי סעיף 2(ד) או 3(א) תיעשה לפי החוק שמכוחו ניתנה ההסמכה, ניתן האישור הרגולטורי, או הוטל העיצום הכספי, לעניין החלטות הנוגעות להסמכה, לאישור כאמור או להטלת העיצום.

סעיף 6         שמירת דינים. מוצע להבהיר כי ההסדר שבסעיפים 2 ו-3 לחוק זה לא בא לגרוע מסמכויות פרטניות הנתונות בידי הרשות הציבורית להאריך או לקצר תוקף של אישור רגולטורי או לדחות מועד בהליך להטלת עיצום כספי. כך, גם אין בכך לגרוע מסמכות הרשות לפעול בהליך הרגיל ולחדש את האישור הרגולטורי. יובהר כי בכל העת עומדת בידי הרשות הציבורית הסמכות לבטל או להתלות את האישור, לסרב לחדשו או לקבוע בו תנאי והכל כפי שנקבע בחיקוק שהעניק לה את הסמכות. 

סעיף 7        מוצע כי השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי יהיה רשאי לשנות בצו את התוספות לחוק זה לעניין אותו אישור, זאת לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה בכנסת. תנאי לכך הוא שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השניה לחוק, שמחריגה ממנו אישורים רגולטורים, לא תפגע בתוקף של האישור הרגולטורי. כאשר הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור היא תאגיד שהוקם בחוק יהיה רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד לתקן את התוספת ללא התייעצות עם ראש הממשלה. כאשר הרשות הציבורית המוסמכת היא רשות מקומית תיקון התוספת ייעשה על ידי שר הפנים, בתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה בכנסת.



[1] ס"ח התשי"א, עמ' 78

[2] ק"ת התשס"א, עמ' 446.

[3] ס"ח התשנ"ז, עמ' 222.

[4] ק"ת התשס"ז, עמ' 757.

[5] ק"ת התשנ"ג, עמ' 202.

[6] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 16, עמ' 337.

[7] ס"ח התשי"ד, עמ' 202.