אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) (תיקון), התשפ"ד – 2023
2. תיקון תקנה 9
3. תחילה ותחולה
תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) (תיקון), התשפ"ד – 2023
לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים), התשנ"ב – 1992, בתכנית המייעדת קרקע לבנייה וקובעת שטחי בנייה מותרים, חלה חובה לקבוע חלוקה של שטחי הבנייה המותרים לפי התכנית לשטחים למטרות עיקריות ולשטחי שירות.
מוצע לתקן את התקנות, כך שמוסד התכנון הדן בתכנית יהיה רשאי לקבוע חלוקה של שטחי הבנייה כאמור, אך לא יהיה חייב לעשות כך ובדרך זו יתאפשר קידומן של תכניות ששטחי הבנייה המוצעים בהם הם שטחי בנייה כוללים.
מדובר בהקלה משמעותית ברגולציה שתביא לייעול וזירוז של הליכי התכנון וביתר שאת של הליכי רישוי הבנייה, הכוללים כיום בדיקה מדוקדקת של חלוקת שטחי הבנייה המבוקשים בבקשה להיתר לשטחים עיקריים ושטחי שירות והתאמתם לחלוקת שטחי הבנייה שנקבעה בתכנית, בדיקה שלא תידרש בתכנית שלא נקבעה בה חלוקה כאמור.
יצוין כי בשלב ראשון מוצע תיקון לתקנות כך שיאפשר קידום תכנית ללא חובה לחלוקת שטחי הבנייה כמפורט לעיל ובשלב הבא יגובש תיקון משלים לתקנות שיקבע הוראות בנוגע לאופן חישוב השטחים בשלב בדיקת הבקשה להיתר הבנייה כך שיותאם לעיקרון של ביטול ההפרדה בין שטחים עיקריים לשטחי שירות.
תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) (תיקון), התשפ"ד – 2023
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה– 1965[1] (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה: |
||||
|
|
|
|
||||
|
1. |
בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב–1992[2] (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 8 יבוא: |
|||||
|
|
|
"הפרדה בין בנייה מתחת למפלס הכניסה הקובעת ומעליה |
8א. |
תכנית תקבע את החלקים השונים שיותרו לבנייה מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין ומעליה, כל אחד בנפרד. |
||
|
|
|
תוספת שטחי בנייה לאחר אישור התכנית לפי סעיף 151(ג) לחוק |
8ב. |
תוספת שטחי בנייה לפי סעיף 151(ג) לחוק לאחר אישור התכנית לא תיחשב כתוספת לבנייה המותרת על פי התכנית, אולם תצויין בטבלת שטחי הבנייה בבקשה להיתר." |
||
|
2. |
בתקנה 9 לתקנות העיקריות - |
|||||
|
|
|
|
(1) במקום תקנת משנה (א) יבוא: |
|||
|
|
|
|
|
"(א) מוסד התכנון המוסמך להפקיד תכנית המייעדת קרקע פלונית לבניה וקובעת שטחי בניה מותרים או אחוזי בניה למטרה מן המטרות המפורטות בתקנת משנה (ב), רשאי לקבוע בתכנית גם את היחס בין השטחים שהבנייה בהם תותר כדי לשמש מטרות אלה במישרין (להלן - שטחים למטרות עיקריות) לבין כלל השטחים שהבנייה בהם תותר רק כדי לשמש למתן שירותים נלווים, כמפורט בתקנת משנה (ד), להשגת המטרות העיקריות (להלן - שטחי שירות); על תכנית שנקבע בה היחס בין שטחים למטרות עקריות לבין שטחי שירות יחולו הוראות תקנה זו."; |
||
|
|
|
|
(2) תקנת משנה (ה) – תימחק; |
|||
|
|
|
|
(3) תקנת משנה (ז) – תימחק. |
|||
|
3. ת |
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו על תכנית שמוסד תכנון החליט לאשרה לאחר יום התחילה. |
|||||
____________ התשפ"ד (__________ 2023)
(חמ 2342 – 3- ת1)
__________________
משה ארבל
שר הפנים
כללי
לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים), התשנ"ב – 1992, בתכנית המייעדת קרקע לבנייה וקובעת שטחי בנייה מותרים, חלה חובה לקבוע חלוקה של שטחי הבנייה המותרים לפי התכנית לשטחים למטרות עיקריות ולשטחי שירות.
מוצע לתקן את התקנות, כך שמוסד התכנון הדן בתכנית יהיה רשאי לקבוע חלוקה של שטחי הבנייה כאמור, אך לא יהיה חייב לעשות כך ובדרך זו יתאפשר קידומן של תכניות ששטחי הבנייה המוצעים בהם הם שטחי בנייה כוללים.
מדובר בהקלה משמעותית ברגולציה שתביא לייעול וזירוז של הליכי התכנון וביתר שאת של הליכי רישוי הבנייה, הכוללים כיום בדיקה מדוקדקת של חלוקת שטחי הבנייה המבוקשים בבקשה להיתר לשטחים עיקריים ושטחי שירות והתאמתם לחלוקת שטחי הבנייה שנקבעה בתכנית, בדיקה שלא תידרש בתכנית שלא נקבעה בה חלוקה כאמור.
תקנה 1
ישנן שתי הוראות הכלולות כיום במסגרת תקנה 9 אך אינן עוסקות בחלוקת שטחי הבנייה לשטחים למטרות עיקריות ולשטחי שירות. לפיכך הן נותרות כהוראות רלוונטיות בכל תכנית. מאחר שמוצע לתקן את תקנה 9 כך שבין היתר, הוראותיה יחולו רק לגבי תכניות שנקבעה בהן חלוקה לשטחים למטרות עיקריות ולשטחי שירות, מוצע להוציא את ההוראות האמורות מתוך תקנה 9 לתקנות נפרדות.
תקנה 2(1)
מוצע לתקן את תקנה 9, כך שמוסד התכנון הדן בתכנית יהיה רשאי לקבוע חלוקה של שטחי הבנייה כאמור, אך לא יהיה חייב לעשות כך. עוד מוצע, כי הוראות תקנה 9 יחולו רק לגבי תכניות שמוסד התכנון החליט לקבוע בהן חלוקה כאמור.
תקנה 2(2)
תקנה 9(ה) בנוסח הקיים קובעת כי בליטות ששטחן בא במנין השטח המותר לבניה לפי תקנה 4(ה), (ו) או (ז), דינן כדין שטחי שירות. מאחר שהוראה זו כלולה בכל אחת מתקנות המשנה האמורות, מדובר בהוראה מיותרת ולפיכך מוצע למחקה.
תקנה 2(3)
מוצע להעביר את ההוראה הקבועה בתקנת משנה (ז) לתקנה נפרדת כמפורט בהסבר לתקנה 1 לעיל.
תקנה 3
מאחר שמדובר בתקנות המקנות סמכות למוסד תכנון אך אינן מטילות חובה כלשהי, מוצע להחילן על תכניות שהוחלט לאשרן החל מיום פרסום התקנות, כך שגם לגבי תכניות המצויות כיום בעיצומו של ההליך התכנוני אך טרם הוחלט לאשרן, תהיה נתונה בידי מוסד התכנון הסמכות לקבוע בתכנית הוראות בהתאם לתקנות.