נוהל משטרה (אג"מ) 220.012.03 - הטיפול במטרדי רעש

1. כללי

א. מטרדי רעש עלולים לעיתים לפגוע באיכות החיים של התושבים, בבריאותם, בפרנסתם ואף בערך בתי מגורים.

ב. אירועי הרעש מהווים נדבך משמעותי מכלל האירועים המטופלים ע"י משטרת ישראל והרשויות המקומיות.

ג. רעש המפריע או עלול להפריע לאדם ואו מהווה מטרד מכול מקור שהוא, מהווה עבירה על החוק1 .

ד. מפגע שנקבע כחזק או בלתי סביר בתקנות², חזקה עליו שהוא עשוי לגרום הפרעה לאדם המצוי בקרבת מקום, כל עוד לא הוכח היפוכו3 .

ה. עבירות הרעש מטופלות ע"י משטרת ישראל וע"י המשרד להגנת הסביבה, והחלוקה נקבעה במסגרת הסכמים משותפים למשטרה הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה. עבירות הרעש שנמצאות בתחום טיפול של משטרת ישראל קבועות בנספח בנוהל זה.

ו. הטיפול במטרד הרעש מצריך שת"פ של כלל גופי האכיפה העוסקים בדבר (רשויות מקומיות, המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים, לפי העניין, יחד עם משטרת ישראל).

ז. עבירת הרעש היא לרוב תוצאתית, התוצאה של רעש המפריע או רעש העלול להפריע קובעת את מהותה. במקרים מסוימים מדובר בעבירה התנהגותית שדי במעשה או במחדל בכדי לקיים אותה.

ח. שמירה על אמון הציבור במשטרה מחייב מתן מענה משטרתי מיידי לאירועים וביצוע פעילות אפקטיבית למניעת הישנות המטרד.

ט. החלטת ממשלה מספר 1848 מיום 24.06.2010 הובילה להקמת מערך האכיפה העירוני והיא קבעה את מתכונת הפעלת השיטור העירוני. בין יתר תפקידיו של המערך בתחום עבירות איכות החיים, נקבע גם "הטיפול המניעתי והתגובתי למטרדי רעש והפרעות המנוחה". ההחלטה האמורה מגדירה נושא זה כמשימה משותפת לכוח השיטור הייעודי ולכוח הפיקוח הייעודי במערך האכיפה העירוני.

2. מטרת הנוהל

קביעת דרכי הטיפול המשטרתי במטרדי רעש.

3. הגדרות

א."אזור מגורים" - כהגדרתו בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992, אזור שנקבע אזור מגורים בתוכנית בנין העיר, בהתאם לדיני תכנון ובניה, וכן אזור המשמש כאזור מגורים למעשה.

ב."אירוע גרימת רעש" - מטרד רעש שאדם פנה בעקבותיו למשטרה, או שמצא השוטר מטרד רעש אשר מפריע או עלול להפריע.

ג."אירוע חמור" - אירוע גרימת רעש שנסיבותיו אינן מאפשרות את סיום הטיפול המשטרתי רק בהפסקת העבירה ונדרשת פעולת אכיפה לשם מניעת המשכו והישנותו. סממן לאירוע חמור יכול להיות אחד מאלה:

1) הקמת רעש הנעשית באופן מכוון לשם הטרדה או באדישות רבה למצוקת הציבור.

2) אי תיקון ליקויי רעש ברכב או ביצוע שינויים הגורמים רעש מכלי רכב.

3) רעש בשעות לילה מאוחרות (חצות עד 4 לפנות בוקר).

4) "מטרד רעש" משמעותי המפריע למספר אנשים או "מטרד רעש" מתמשך המפריע לאדם.

5) התעלמות מדרישת שוטר לכיבוי מקור הרעש.

6) חשוד/ים מתעתע/ים בשוטרים.

7) התנהגות בריונית של החשודים.

8) ביצוע עבירות נוספות נלוות לאירוע של הקמת רעש או חשד סביר לביצוען.

9) מיקום מוכר למשטרה כמוקד לאירועי מטרדי רעש.

10) חשוד/ים רצידיוויסט/ים.

11) אירוע נשנה.

12) "נסיבות מחמירות" 4 .

ד."אכיפה" - רישום דיווח המועבר למשרד להגנת הסביבה לשם המרה לדו"ח ברירת משפט או פתיחה בחקירה.

ה."אמצעים המיועדים להרעשה" 5 - צופרי אוויר, תופים, כלי הקשה וכל אמצעי הרעשה אחרים שייעודם הוא יצירת רעש/רעש קיצוני.

ו."החוק" - חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.

ז."הפסקת עבירה" - הפעלת סמכות שוטר לשם הפסקת מטרד הרעש או פעולה אחרת לשם כך.

ח."זמן סביר" - קביעת זמן המבוססת על שיקול דעת של השוטר השוקלת את עוצמת המטרד מול הזמן שניתן לאפשר את המשך התרחשות עבירת רעש.

ט."יחידת משטרה" - יחידה משטרה טריטוריאלית.

י."ימי מנוחה" - הימים שנקבעו כימי מנוחה בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי שלטון והמשפט, התש"ח-1948.

יא."מדידת רעש" - דגימת רעש באמצעות מכשור לשם זיהוי רעש בלתי סביר.

יב."מטרד רעש" - רעש המפריע או עלול להפריע לאדם בכל שעות היממה בכל מקום בניגוד לדין.

יג."נכס" - יחידה או חלק מבניין: כגון דירת מגורים, עסק.

יד."רכב" ו"רכב מנועי" - כמשמעותם בפקודת התעבורה [נוסח חדש].

טו."רכב השייך לבעלי חסינות" 6 - רכב השייך למי שהוגדרו כבעלי חסינות בפקודת המטא"ר 13.01.02 "גרירת רכב ביוזמת המשטרה".

4. הבסיס החוקי, נהלים רלוונטיים והנחיות מחייבות - עבירות בתחום איכות חיים

א. חוק העונשין, התשל"ז-1977.

1) סעיף 194(א) ו–(ב) מהומה ועלבון במקום ציבורי.

2) סעיף 215(א), (ב) ו–(ג) מטרד לציבור.

3) סעיף 216(א) התנהגות פרועה במקום ציבורי.

4) סעיף 223 מלאכות פוגעות.

5) סעיף 490(9) הפעלת זיקוקים.

6) סעיף 490(10) הקמת שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור.

ב. חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.

ג. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.

ד. תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (לעניין צופר ורעש מרכב).

1) סעיף 63.

2) סעיף 157(א).

3) סעיף 157(ב).

4) סעיף 282 תק' (מספר 14) תש"ע-2010.

5) סעיף 282א(א).

6) סעיף 306.

7) סעיף 316(3).

8) סעיף 359.

9) סעיף 455(ב).

ה. תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992.

ו. החלטת הממשלה מס' 1848 מיום 24.06.2010 - מתכונת להפעלת שיטור עירוני בישראל - רפורמה בתחום הביטחון האישי.

ז. פקודת המטא"ר 13.01.02 - "גרירת רכב ביוזמת המשטרה".

ח. פקודת המטא"ר 14.01.45 - "תפיסת חפצים הקשורים לעבירה והטיפול בהם".

ט. נוהל אג"ם מס' 220.002.01 - "טיפול הסייר באירוע וזירת עבירה".

י. נוהל אג"ם מס' 220.007.02 - "נוהל הפעלת מערך שיטור עירוני".

יא. נוהל אג"ם מס' 220.012.04 - "הטיפול במטרדי רעש מבתי תפילה".

יב. מסמכים עיתיים בנושא מדיניות אכיפת עבירות הגנת הסביבה והנחיות לרישום דוחות, המפורסמת ע"י מדור להגנת הסביבה באתר פנים משטרתי המדור להגנת הסביבה בשערי ידע.

5. גורמים מבצעיים שותפים

א. המשרד להגנת הסביבה.

ב. רשויות מקומיות.

6. מדיניות אכיפה

מדור הגנת הסביבה יתאם עם המשרד להגנת הסביבה את מדיניות האכיפה של עבירות המטופלות ע"י משטרת ישראל ובכלל זאת עבירות בתחום מטרדי הרעש והוא יהיה הגורם האחראי לפרסום הנחיות בדבר מדיניות האכיפה הארגונית והוראות בקשר אליה.

7. עקרונות הטיפול במטרדי רעש

א. מתן מענה לתלונת אדם על עבירות רעש.

ב. ביצוע פעולות מניעתיות לצמצום עבירות הרעש במוקדי רעש.

ג. ביצוע פעולה להפסקת העבירה ואכיפה ובכלל זאת רישום דו"ח או פתיחת חקירה פלילית לשם מניעת הישנותה.

ד. שימוש בסמכויות שיטור כולל סמכויות ייעודיות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (כניסה/תפיסה) לשם טיפול בעבירות מטרדי הרעש.

ה. תיאום טיפול ואכיפה מול גורמי שת"פ והעברת טיפול בתלונות על הפרעות רעש למשרד להגנת הסביבה בהתאם למדיניות אכיפה.

8. פעילות יחידות משטרת ישראל למניעת מפגעי רעש

א. מתן מענה לעבירות רעש בשלושה רבדים:

1) מענה ראשוני לקריאות אזרח;

2) מענה משלים לאירוע;

3) מניעת עבירות.

ב. הטיפול במפגעי הרעש ביחידות יתבסס על עבודת מטה ביחידות לשם צמצום מפגעי הרעש. יינתן דגש מיוחד לתקופת חגים וחופשות הקיץ, אזורים נשנים, עבריינים רצידיוויסטים ותופעות ייחודיות.

ג. תיאום מענה מניעתי ואכיפתי יחד עם הרשויות המקומיות ומשרד הגנת הסביבה.

ד. בקרה והדרכת שוטרים לטיפול נכון ואפקטיבי באירועי מטרדי רעש.

ה. ביצוע פעולות גישור והסברה לצמצום התופעה.

ו. חקירה של עבירות חמורות או כאלה שאין להם מענה בברירת משפט.

9. שילוב הרשות המקומית לטיפול בעבירות רעש

א. יחידות משטרה יקדמו שת"פ עם הרשויות המקומיות שבתחום תא שטח הטריטוריאלי להסדרת טיפול במטרדי הרעש ובכלל זאת יפעלו כדלקמן:

1) יבדקו עם הרשות המקומית מהם הכלים של הרשות להתמודדות עם מטרדי רעש.

2) יקיימו שיח שוטף עם הרשות המקומית לשם פתירת בעיות נשנות של מטרדי רעש.

ב. יפעלו להסדרה עם הרשות המקומית כך שככל הניתן מטרדי רעש יטופלו על ידה באמצעים האלה:

1) אכיפה: מתן תעדוף של הרשות המקומית לטיפול במטרדי רעש ובכלל זאת שימוש בטכנולוגיות: מצלמות, חיישני רעש ועוד.

2) הסברה: במוסדות של הרשות המקומית, באמצעות שילוט ובאתר שלה במרשתת.

3) פעולות בתחום תשתיות כגון: הסרת ספסלים, הוספת/הסרת תאורה, בניית קירות אקוסטיים ועוד.

4) רישוי עסקים: ביטול היתרי רישוי, סגירת עסקים מטרידים ועוד.

5) חקיקה: הוספה ושינוי חוקי עזר ותקנות ברשות המקומית לשם אכיפה ע"י הפקחים.

10. פעולות הסייר בטיפול באירוע מטרד רעש

א. מצא שוטר כי מתקיים לפניו חשד סביר לביצוע עבירה שמהותה מטרד רעש שעשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים יפעל עפ"י נוהל אג"ם מספר 220.002.01 "טיפול הסייר באירוע וזירת עבירה" ובכלל זאת יבצע פעולות כדלקמן:

1) יפעל להפסקת העבירה.

2) יבצע רישום ותיעוד נסיבות העבירה לרבות הזירה.

3) עיכוב ומעצר חשודים (ככל שנדרש).

4) יבצע תחקור ראשוני של עדים.

5) החזרת החיים לשגרה.

ב. מצא שוטר ראיות לביצוע עבירה, יבצע אכיפה ע"י רישום דו"ח ברירת משפט או פתיחה בחקירה. בהתאם לשיקול דעתו של השוטר בהתחשבות בחומרת האירוע, מדיניות האכיפה של מדור הגנ"ס או מדיניות מפקד היחידה.

ג. סבר שוטר כי מדובר ב"אירוע חמור", יבצע השוטר אכיפה משמעותית החל מרישום דו"ח וכלה בעיכוב החשודים ותפיסת האמצעים המקימים את הרעש. אם ב"אירוע חמור" החליט השוטר שלא לבצע אכיפה ע"י רישום דו"ח ברירת משפט, ינמק השוטר בדו"ח הפעולה/משימה את הסיבה.

ד. תיעוד טיפול באירוע:

1) שוטר המטפל באירוע של הקמת רעש יתעד את מכלול הראיות בין אם הוא מבצע אכיפה או שלא.

2) יזין את פרטי כלל המעורבים לאחר ביצוע הליך זיהוי.

3) יזין את פרטי הרכבים המעורבים באירוע.

4) ירשום את תובנותיו לעניין סוג הרעש ומידת ההפרעה של הרעש לציבור.

5) יתעד במצלמת הגוף את השיח עם המעורבים.

הערה - מצלמות הגוף אינן מתעדות רעש באופן מספק שכן בקליטת קול ע"י מצלמת הגוף הוגדרו במכוון מגבלות טכניות.

ה. סמכויות מיוחדות הניתנות ע"פ החוק:

1) סמכות כניסה למקום לשם הפסקת רעש: סעיף 11א1 לחוק מקנה לשוטר סמכויות כניסה ללא צו למקום בו מתבצעת עבירה של גרימת רעש ויש לשוטר יסוד סביר לחשש שהמשך ביצוע העבירה גורם להפרעה ממשית לשלום הציבור ובלבד שלפי שיקול דעת יש צורך שאינו סובל דיחוי בהפעלת הסמכות לשם הפסקת העבירה.

2) סמכות לנקיטה באמצעי חיוני: סעיף 11א1(ג) לחוק מקנה לשוטר סמכות לנקוט באמצעי חיוני הדרוש לשם הפסקת ביצוע העבירה, אם לא הופסקה העבירה למרות דרישת השוטר. "נקיטת אמצעי חיוני" לשם הפסקת עבירה - לרבות תפיסת החפצים שנעברה בהם עבירה או שעומדים לעבור בהם עבירה בהתאם לפקודת המטה הארצי 14.01.45 "תפיסת חפצים הקשורים לעבירה והטיפול בהם".

3) סמכות לעניין רעש הנגרם מאזעקות של כלי רכב: סעיף 11א לחוק מקנה לשוטר סמכות לנקוט באמצעים על מנת להפסיק רעש הנגרם ממכשיר אזעקה המותקן בכלי רכב והנמשך למעלה מ–20 דקות, לרבות פירוק או פגיעה בחלקים של הרכב או של מערכת האזעקה, פריצה לרכב או גרירתו.

4) שוטר לא יעשה שימוש בסמכויות המיוחדות ולא יבצע פעולות אלא בהתאם להנחיות בנוהל זה.

5) שימוש בסמכות שוטר מצריך הפעלת שיקול דעת בהקשר של דחיפות הפסקת העבירה וההפרעה הנגרמת לציבור.

6) הפעלת הסמכות תעשה במקרים שבהם בעל הנכס/הרכב יקשה את הפסקת העבירה או במקרים שבהם לא תהיה לשוטר יכולת לאתר אותו ולקבל ממנו מענה.

7) שימוש בסמכות יתבצע, ככל הניתן, תוך מזעור הנזק הנגרם למקום כתוצאה מביצוע הפעולות הנדרשות להפסקת הרעש, ווידוא כי נכס שנפרץ בעקבות פעולות השוטר יינעל מחדש או יישאר תחת השגחה.

8) במקרה של הפעלת סמכות פריצה או כניסה לרכב או מבנה ללא ידיעת בעלים - ישאיר השוטר במקום גלוי מזכר עם פרטי האירוע.

9) בעת שימוש בסמכות יתעד השוטר את אלה:

א) הפעולות שביצע טרם שימוש בסמכות.

ב) השיקולים שהובילו להחלטה על שימוש בסמכות.

ג) יתאר/יתעד את מצב הפיזי של הנכס/רכב טרם שימוש הסמכות וכן את הנזק שנגרם בעקבותיה7 .

11. דגשים

א. טיפול במטרדי רעש מבתי תפילה: הטיפול יהיה בהתאם להוראות נוהל אג"ם מס' 220.012.04 - "הטיפול במטרדי רעש מבתי תפילה".

ב. הטיפול במטרדי רעש "צופרי שבת", שמקורם אינו מבתי תפילה:

1) "צופרי שבת" הם הודעה לציבור על כניסת השבת או חג. הודעות אלה מפורסמות ברבים ועלולות לגרום למטרד רעש לציבור.

2) במקרה של מטרד המהווה הפרעה מ"צופרי שבת", יפעל השוטר להפסקת ההפרעה וביצוע אכיפה.

ג. החלטה על טיפול ברעש הנובע משימוש בצופרי שבת תהיה בהתאם לשיקול הדעת של יחידת המשטרה אשר בגזרתה מתקיימת העבירה, והיא יכולה לפעול כדלקמן:

1) להפסקת עבירה.

2) לגישור בין החשוד/ים למתלונן/ים.

3) מתן דו"ח אכיפה.

4) תפיסת אמצעים.

5) ביצוע חקירה.

6) הפניית מתלוננים להוצאת צו בית משפט.

7) רישום דו"ח הגנ"ס ברירת משפט ניתן לבצע על בסיס תקנה מספר 7 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג-1992. בגין הפעלת מגביר קול באזור מגורים לצורכי הודעות.

8) במקרים שבהם ממשיך החשוד בביצוע העבירה למרות רישום דו"ח הגנת הסביבה, תפעיל יחידת המשטרה את סמכותה בהתאם לשיקול דעתה לצורך הפסקת העבירה.

ד. הטיפול בעבירות רעש בהפגנות ומחאות8 :

1) קביעת תנאים להפגנה באזורי מגורים תכלול תנאי הימנעות מביצוע עבירות מטרדי רעש והטלת אחריות על עבירות מסוג זה על מארגן ההפגנה. בסמכות היחידה לקבוע במסגרת תנאי ההפגנה את התנאים האלה9 :

א) לאסור שימוש ב"אמצעים המיועדים להרעשה"¹⁰ לאחר השעה11 21:30.

ב) עוצמת רעש רמקולים ומגפונים לא תחרוג מעוצמת הרעש המותרת בחוק.

ג) איסור על כל שימוש באמצעים המקימים רעש לאחר השעה 23:00.

ד) בהפגנות המתקיימות בצהרי היום או בשבתות וחגים יש לקבוע תנאים בהתחשב בשעות המנוחה וכניסת/יציאת שבת וחג.

ה) ניתן לאכוף עבירות רעש בהפגנה גם אם לא נקבעו תנאים.

2) מקרים בהם ידוע כי עשויות להיות תלונות על עבירות רעש - יש לשקול הערכות מבצעית לאכיפת עבירות הרעש.

3) עבירות רעש בהפגנות ומחאות יטופלו בהתאם לשיקול הדעת של מפקד האירוע בהתאם למדרג הטיפול בתרחישים.

4) קבע מפקד האירוע כי יש לאכוף את עבירות הרעש יכול מפקד האירוע לפעול גם בדרכים האלה:

א) הפסקת עבירה.

ב) רישום דוחות הגנת הסביבה למעורבים בעבירה ומארגני האירוע.

ג) תפיסת החפצים שנעברה בהם עבירה או שעומדים לעבור בהם עבירה בהתאם לפקודת המטה הארצי 14.01.45 "תפיסת חפצים הקשורים לעבירה והטיפול בהם"12 .

ד) חקירת חשודים.

ה. הטיפול בתלונה שאינה ניתנת לאכיפה באמצעות דו"ח ברירת משפט:

1) בטיפול בתלונה על מטרד רעש שאינו נמצא ברשימת העבירות המשטרתית הניתנות לאכיפה ע"י דוחות ברירת משפט, ניתן לפעול באחת או יותר מהדרכים האלו:

א) הפסקת העבירה.

ב) ביצוע גישור בין המתלונן לחשוד.

ג) העברת התלונה למשרד להגנת הסביבה13 .

ד) הפניית המתלונן להגשת תביעה פרטית בבית משפט.

ה) שילוב הרשות המקומית לטיפול בבעיה.

ו) פתיחה בחקירה.

2) תלונה על מטרדי רעש שלשם אכיפתה נדרשת מדידת רעש תועבר לטיפול המשרד להגנת הסביבה.

ו. הטיפול באירוע פלילי שיש בו גם עבירת רעש ובגינו הוגש כתב אישום פלילי:

1) במקרים בהם נפתחה חקירה פלילית עקב עבירות פליליות נוספות לעבירות רעש, יירשם דו"ח ברירת המשפט על עבירת הרעש ללא קשר לעבירות הנוספות באירוע.

2) החליט ק' חקירות ביחידה החוקרת להגיש כ"א גם על עבירת הרעש בתיק הפלילי, לא יירשם דו"ח אכיפה ואם נרשם כזה, הוא יבוטל ע"י פניית ק' החקירות למדור הגנת הסביבה.

ז. הטיפול ברכב היוצר רעש מעבר לנדרש להפעלתו התקינה של הרכב. השוטר יכול השוטר לפעול בדרכים האלה:

1) רישום דו"ח תנועה או דו"ח הגנת הסביבה.

2) הורדת הרכב ע"י בוחן/סייר בוחן.

3) אם הרכב ממשיך להוות מטרד רעש, למרות שבעבר נרשם דו"ח ו/או הורד הרכב, יש לשקול פתיחה בחקירה כנגד בעלי הרכב ולתפוס את הרכב ע"פ סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).

4) במקרה בו רכב מרעיש ולא אותר הנהג/בעליו/המחזיק ברכב, יש לזמן את בעלי הרכב ליחידה לשם השלמת תהליך רישום הדו"ח והורדת הרכב.

ח. טיפול ברעש הנגרם ממכשיר אזעקה של רכב:

1) סמכות הטיפול ברעש הנגרם ממכשיר אזעקה ברכה היא ע"פ סעיף 11א לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.

2) במקרים בהם אותר מחזיק הרכב, ינחה השוטר את מחזיק הרכב לנטרל את האזעקה תוך "זמן סביר".

3) במקרים בהם לא ניתן לאתר את מחזיק הרכב או שניתן להתרשם כי מחזיק הרכב אינו מתכוון להפסיק את האזעקה תוך זמן "זמן סביר", ישקול השוטר הזמנת גרירה.

4) ביצוע גרירה יתבצע ע"פ פקודת המטא"ר 13.01.02 'גרירת רכב ביוזמת המשטרה'.

א) הזמנת גרירה תהיה אפשרית רק לאחר שחלפו 20 דקות מזמן פתיחת אירוע.

ב) לטובת הזמנת גרירה - הרכב יוגדר כרכב מעורב בעבירה פלילית שאינו גנוב.

ג) עלות גרירת הרכב ואחסנתו תושת על בעליו של הרכב14 .

5) במקרים בהם לא ניתן להפסיק את המטרד ואין דרך פיזית לגרור בשביל להרחיק את המטרד, קצין בדרגת סנ"ץ ומעלה יוכל להורות על פתיחת הרכב לשם נטרול פיזי זאת מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 11א לחוק למניעת מפגעים התשכ"א-1961.

6) רכב המוגדר כ"כרכב השייך לבעל חסינות" לא ייגרר, לא ייפתח ולא יבוצעו בו פעולות פיזיות לשם נטרול האזעקה.

ט. טיפול באזעקות מנכס:

1) במקרים בהם אותר מחזיק הנכס, ינחה השוטר את מחזיק הנכס לנטרל את האזעקה תוך "זמן סביר".

2) לא אותר מחזיק הנכס או שניתן להתרשם כי מחזיק הנכס אינו מתכוון להפסיק את האזעקה תוך "זמן סביר", ישקול השוטר כניסה לנכס ו/או נקיטת אמצעים להפסקת עבירה ע"פ סע' 11א1 לחוק.

3) שוטר לא ישתמש בסמכות כניסה לנכס/מקום אלא אם חלפו לכל הפחות 30 דקות מרגע הגעת השוטר למקום.

4) כניסה לנכס שלא אותרו בעליו לצורך נטרול אזעקה תתבצע רק באישור קצין בדרגת סנ"ץ ומעלה.

5) שוטר יעזוב מקום/נכס שניפתח רק לאחר שווידא כי הנכס נסגר מחדש או שקיימת חלופה לאבטחתו ושמירתו של הנכס.

6) נכס שנפתח לשם נטרול האזעקה - יתועד בצילום ובכתב ע"י השוטר המבצע.

7) בעזיבת נכס ללא שיח עם האחראי למקום, יושאר בנכס מזכר המודיע לאחראי על קיומו של האירוע.

י. טיפול בחשוד קטין:

1) קטין מתחת לגיל האחריות הפלילית - יש להפסיק עבירה, סווג האירוע כ"אירוע חמור" יש ליידע את הורי הקטין. אין לרשום דו"ח אכיפה או לעכב את המעורב.

2) קטין בטווח הגילאים שבין 12 עד 14: הפסקת עבירה, רישום פרטי מעורב בדו"ח פעולה. ב"אירוע חמור" ביצוע אכיפה ע"פ שיקול דעת של השוטר המטפל.

3) קטין מגיל 14: הפסקת עבירה, ביצוע אכיפה ע"פ שיקול דעת של השוטר המטפל.

יא. רעש בעלי חיים סעיף 13 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992:

1) תלונה על רעש בעלי חיים תיבדק תחילה ע"פ חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 או תקנות צער בעלי חיים וע"פ נוהל אג"ם מס' 220.012.05 "הטיפול המבצעי בהיבט של חוק צער בעלי חיים והשלכותיו".

2) נמצא כי אין חשד לעבירה על חוק צער בעלי חיים, ייתן הרופא הווטרינר של הרשות הנחיות לבעלי בעל החיים לצמצום הרעש.

3) שוטר/מש"ק יגשר בין המעורבים לצמצום הסכסוך על הרעש ומציאת פתרונות נוספים.

4) אם מצא השוטר כי הרעש הוא מטרד מכוון או שהבעלים אינו מוכן לתהליך גישור יופנה המתלונן להגשת תלונה במשרד להגנ"ס או להגשת תביעה בבית משפט.

5) במקרים של רעש בעלי חיים ממשק חקלאי - יועבר המשך הטיפול לרשות המקומית ומשרד החקלאות.

6) הוגשה תלונה במשטרה על מטרד רעש בעלי חיים - תועבר התלונה להמשך טיפול המשרד להגנת הסביבה.

יב. רעש במועדים המוחרגים ע"פ תקנה 3(ב) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992:

1) האיסור על הקמת רעש במקומות ובשעות הקבועות בתקנות לא יחול אם הוא מתקיים עקב חגיגה או שמחה במועדים להלן:

א) ליל יום העצמאות;

ב) ליל פורים (בירושלים ליל שני של פורים);

ג) ערב יום מנוחה ומוצאי יום מנוחה - עד חצות;

ד) ליל יום ירושלים;

ה) ליל ל"ג בעומר;

ו) ליל המימונה;

ז) ערב ראש השנה האזרחי.

2) במקרים בהם התקבלו תלונות על עוצמת רעש במועדים האמורים לעיל, והשוטר התרשם כי עוצמת הרעש מהווה "מטרד רעש", יפעל השוטר כך:

א) ידרוש מבעלים/מחזיק המקום שינמיך את עוצמת הרעש.

ב) סווג האירוע כ"אירוע חמור" יפעל השוטר להפסקת הרעש בהתאם לסמכויותיו ע"פ סעיף סע' 11א1 לחוק.

יג. עבודות ואירועים באישור ר' רשות מקומית:

1) אישר בכתב ר' רשות מקומית ביצוע עבודות ואלה גורמות לרעש.

א) תלונות על הרעש יופנו לטיפול הרשות המקומית והמשרד להגנת הסביבה.

ב) לא תבוצע אכיפה או הפסקת עבודה כנגד מבצעי הרעש.

ג) הטיפול ברעש מתמשך ובדיקת האפשרויות לצמצומו יתואמו ע"י מפקד התחנה מול ר' הרשות.

2) אישור ר' רשות מקומית לקיום חגיגות הגורמות לרעש.

א) אישר ר' רשות מקומית לקיים אירוע המנוהל ומאורגן ע"י הרשות המקומית - תפעל הרשות לצמצום הפגיעה ע"י רעש.

ב) תלונות על אירוע זה יופנו לטיפול הרשות המקומית או המשרד להגנת הסביבה.

ג) התירה הרשות המקומית15 להקים רעש שלא במסגרת אירוע המנוהל ע"י הרשות והשוטר מצא "מטרד רעש" יעשה את אלה:

(1) ידרוש הנמכת עוצמת הרעש.

(2) ב"אירוע חמור" יפעל השוטר להפסקת הרעש בהתאם לסמכויותיו על פי סעיף 11א1 לחוק.

3) עבודות בניה/תשתית בניגוד לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), המאושרות ע"י משטרת ישראל16 .

א) לא תבוצע אכיפה או הפסקת עבודה כנגד מבצעי הרעש, אם מבצעי הרעש עומדים בהנחיות האישור שניתן לביצוע העבודה.

ב) ק' המשטרה המאשר את העבודה יבחן את האפשרויות לצמצום הפרעת הרעש.

יד. טיפול אכיפתי משותף רשות מקומית ומשטרה באירוע:

1) טיפול משותף באירוע (בד"כ שיטור עירוני) יהיה בהתאם למוקד שהפנה את הקריאה:

א) קריאה במוקד 100 - רישום דוחות הפעולה ודוחות ברירת משפט ע"י השוטר.

ב) קריאה במוקד 106 - רישום פרטי האירוע ואכיפה יתבצעו ע"י הפקח הרשותי.

2) בכל מקרה בפעילות משותפת עם הרשות לא יירשמו באותו האירוע דוחות באותו עניין ע"י במשטרה והפיקוח העירוני.

12. אחריות מדור הגנת הסביבה

א. קביעת מדיניות אכיפה מתואמת מול המשרד להגנת הסביבה.

ב. קביעת דרכי פעולה לצמצום מפגעי רעש שבטיפול משטרת ישראל.

ג. ביטול הרשאות שוטרים לרישום דוחות במקרים שפיקוד המדור יראה לנכון.

ד. פרסום הנחיות בתחום מדיניות האכיפה המשטרתית בנושא טיפול במטרדי רעש.

13. נספחים

א. נספח א' - ימי מנוחה

ב. נספח ב' - אירועי עבירות רעש המטופלים ע"י משטרת ישראל והרשות המקומית

ג. נספח ג' - תקנות הרעש שאינן דורשות מדידת עוצמת קול - בגינן נרשם דו"ח אכיפה

ד. נספח ד' - תקנות הרעש שדורשות מדידת עוצמת קול - בגינן נרשם דו"ח אכיפה

נספח א' - ימי מנוחה

ימי המנוחה: כהגדרתם בסעיף 18א' לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

א) ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל:

שבת

שני ימי ראש השנה

יום הכיפורים

ראשון ושמיני עצרת של סוכות

ראשון ושביעי של פסח

חג השבועות

ב) ימי מנוחה בנוסף לקבועים כפי שנקבעו לכל דת/עדה:

חגי הנוצרים

חג המולד (שני ימים)

ראש השנה

ההתגלות

יום שישי לפני הפסחא

יום שני לפסחא

עליה שמימה

יום שני לשבועות

חגי מוסלמים

הראשון במוחרם (ראש השנה)

חג מולד הנביא

חג אל פיטר

חג אל אדחה

חגי הדרוזים

חג אל אדחה

חג הנביא שועייב

חגי האתיופים

חג הסיגד

נספח ב' - אירועי עבירות רעש המטופלים ע"י משטרת ישראל והרשות המקומית

1. אירועי עבירות הרעש מחולקים בעיקר ע"פ אופן הטיפול בעבירה.

2. מאפייני הטיפול הם:

א. מניעה ואו הפסקת עבירה - טיפול באירוע ע"י ביצוע פעולות המונעות את המשך העבירה.

ב. טיפול אכיפתי משטרתי -

1) מתן דו"ח ברירת משפט שאינו דורש ביצוע מדידת עוצמת קול - אפשרי ע"י כל שוטר.

2) מתן דו"ח ברירת משפט המצריך מדידת עוצמת הקול ב - מצריך מכשור מדידה ומיומנות - אפשרי רק ע"י מי שוטר שהוכר ע"י מדור הגנ"ס כמודד קול.

3) טיפול ע"י הגשת כ"א הניתן לביצוע ע"י המשרד להגנת הסביבה ואו משטרת ישראל במקרים בהם מעוניינת המשטרה לטפל באירוע.

3. גורמי רעש שאינם נאכפים ע"י מ"י:

א. רעש מכלי טייס - מטופל ע"י רשות שדות התעופה.

ב. רעש מתעשייה וחקלאות - מטופל ע"י המשרד להגנת הסביבה.

ג. רעש בעלי חיים 17 - מטופל ע"י משרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות.

ד. תלונה על רעש קיים שאינו מהווה עבירה18 .

ה. רעש עבודות שאושר ע"י ר' רשות מקומית - מטופל ע"י המשרד להגנת הסביבה.

ו. רעש מחגיגות המאורגנות ומנוהלות ע"י הרשות - המקומית ושאושרו ע"י ר' הרשות מטופל ע"י המשרד להגנת הסביבה.

4. מצ"ב טבלה חלוקה אופן אכיפה:

	הגוף המטפל	הגוף המטפל	הגוף המטפל	הגוף המטפל	הגוף המטפל
מאפיין הטיפול בעבירות רעש	יחידות אג"ם מ"י	את"ן - תחום רעש מרכב	יחידות אח"מ מ"י	המדור להגנת הסביבה - צוות רעש	רשויות מקומיות
טיפול של מניעה או הפסקת העבירה19	כן	כן	-	כן	כן
אכיפה ע"י דוחות ברירת משפט ללא מדידת עוצמת קול20	רישום דוחות הגנ"ס או תעבורה	רישום דוחות הגנ"ס או תעבורה + הפסקת שימוש	-	רישום דוחות הגנ"ס או תעבורה + הפסקת שימוש	כן
אכיפה ע"י דוחות ברירת משפט הדורשות מדידת עוצמת קול21	-	-	-	רישום דוחות הגנ"ס	כן - ברשות שיש מודד

	הגוף המטפל	הגוף המטפל	הגוף המטפל	הגוף המטפל	הגוף המטפל
אכיפה ע"י חקירה והגשת כ"א22	-	-	כן	סיוע למשרד הגנ"ס	-

נספח ג' - תקנות הרעש שאינן דורשות מדידת עוצמת קול - בגינן נרשם דו"ח אכיפה

תיאור העבירה: גרימת רעש חזק מרכב מנועי במידה שאינה דרושה להפעלתו התקינה של הרכב

הנחיות: "רעש חזק" - ייקבע על פי התרשמותו של עורך ההודעה ולא על פי מדידה. יש לציין את מקור הרעש בגוף הודעת תשלום הקנס. דוגמא לעבירות על פי פרט זה: האצה/האטה פתאומית ומכוונת ליצירת רעש ("חראקות"); מתקן או אביזר ברכב הגורם לרעש חזק; או הפעלת רמקול באופן הגורם לרעש חזק הנשמע מחוץ לרכב ואינו כולל שירה, צעקה, הפעלת כלי נגינה, רדיו, מכשיר קול. תקנה 2(א) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 127)

תיאור העבירה: הפעלת צופר או אמצעי אזהרה אחר, הגורם רעש ברכב, שלא לשם אזהרה מפני סכנה קרובה שאין למנוע אותה אחרת, ובמידה הנמשכת וחוזרת יותר מהדרוש לפי הנסיבות

הנחיות: יש לציין מהו משך הצפירה, האם מדובר בצופר רגיל או חשמלי ואת סיבת הצפירה, על פי התרשמות עורך ההודעה. דוגמא לעבירות לפי פרט זה: הפעלת צופר בזמן המתנה ברמזור, בפקק תנועה, מתוך חנייה, לצורך העברת מסרים או הבעת הזדהות (הפגנות, חתונות, מגרש כדורגל וכיוב'). תקנה 2(ב) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 128)

תיאור העבירה: הפעלת סירנה ברכב ביטחון, כאשר הדבר אינו דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ואינו בשעת מילוי התפקיד

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תימסר לאחר בירור עם המוקד המפעיל את רכב החירום לגבי אי מתן אישור הפעלת אמצעי אזהרה ועריכת תרשומת במסגרת ההודעה. יש לציין מהו משך הצפירה, האם מדובר בצופר רגיל או חשמלי ואת סיבת הצפירה על פי התרשמות עורך ההודעה. "רכב בטחון" - אמבולנס של מגן דוד אדום, או אמבולנס שניתן לגביו אישור על היותו רכב ביטחון מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, אופנוע להגשת עזרה ראשונה, רכב של משטרת ישראל או של צבא-הגנה-לישראל, רכב לכיבוי שריפות, רכב שיטור משולב ובלבד שמצוי בו שוטר ורכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב ביטחון, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב אדום, כחול, כחול-צהוב או כחול-אדום ומשמיעים אות אזעקה בסירנה; תקנה 2(ג) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 129)

תיאור העבירה: גרימת רעש כתוצאה מנהיגה ברכב שלא מותקן בו במפלט הרכב משתיק קול או מתקן אחר למניעת רעש

הנחיות: יש לבדוק האם קיים ברכב מפלט, ואם כן - האם הוא מחובר למנוע הרכב. הודעת תשלום הקנס תימסר אם לא קיים מתקן למניעת רעש מהמפלט, או שהמתקן אינו מחובר כראוי, או אינו תקין ונגרם בפועל רעש נפץ ממנו. תקנה 2(ד) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 130)

תיאור העבירה: גרימת רעש על ידי שירה או צעקה או על ידי הפעלת כלי נגינה, מקלט רדיו או טלויזיה או מכשירי קול כיוצא באלה, בין השעות 24:00 ל–06:00 למחרת

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תימסר אם הרעש נשמע מחוץ למקום בו נגרם הרעש (מחוץ לבית פרטי, דיסקוטק, אולם שמחות), לרבות ברחוב ובבתי השכנים. יש לציין את מקור הרעש. הודעת תשלום הקנס תימסר במקרה שמקום העבירה הינו אזור מגורים או אזור המשמש כאזור מגורים למעשה. ניתן למסור הודעת תשלום קנס גם אם הרעש נגרם מחוץ לאזור מגורים, אך גורם הפרעה או מטרד באזור המגורים. הודעת תשלום קנס תימסר כאשר הרעש נגרם באזור מגורים, באחד מהמקומות האלה: 1. תחת כיפת השמים; 2. במקום שאינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו האחרים אינם סגורים כולם; 3. בבניין שיש בו יחידות מגורים; אין למסור הודעת תשלום קנס במקרים שמדובר בעבירה לפי פרט זה אגב חגיגה או שמחה באחד מן המועדים האלה: ליל יום העצמאות, ליל פורים, ערב יום מנוחה עד חצות ומוצאי יום מנוחה עד חצות, ליל ל"ג בעומר, ליל המימונה וליל יום ירושלים. תקנה 3(א) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 131)

תיאור העבירה: גרימת רעש על ידי שירה או צעקה או על ידי הפעלת כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה או מכשירי קול וכיוצא באלה, בין השעות 14:00 ל–16:00, או בין השעות 23:00 ל–24:00 או בין השעות 06:00 ל–07:00

תיאור העבירה: ביצוע עבודות תיקון, שיפוץ או בנייה הגורמות לרעש בבניין המשמש למגורים, או התקנת מיתקנים בבניין כאמור, בין השעות 20:00 ל–7:00 למחרת בימי חול, ובין השעות 17:00 בערבי ימי מנוחה ל–7:00 למחרת יום המנוחה

הנחיות: ביצוע עבודות תיקון, שיפוץ או בנייה הגורמות לרעש בבניין המשמש למגורים, או התקנת מיתקנים בבניין כאמור (קוד 133)

תיאור העבירה: הפעלת מכונה, כמשמעותה בתקנה 5 ולמטרות המנויות שם, באזור מגורים בין השעות 22:00 ל–7:00 למחרת בימי חול, או בין השעות 17:00 בערבי ימי מנוחה ל–7:00 למחרת ימי המנוחה

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תימסר למפעיל המכונה או לאחראי על הפעלתה. הודעת תשלום קנס תימסר אם הפעלת המכונה הינה לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא באלה. הגדרת "מכונה" נכללות מכונות לעבודות עפר, עבודות בינוי, תיקון וניקוי כבישי וחציבה וגריסה. יש לציין את סוג המכונה. הגדרת "אזור מגורים" - אזור שנקבע כאזור מגורים או משמש לכך הלכה למעשה . הגדרת "ימי מנוחה" - שבתות וחגים יהודיים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים . א. ניתן למלא דוח עבירת רעש בהתקיים שני תנאים מצטברים: 1. המתלונן יתלונן על גרימת רעש ביום מנוחה לפי דתו, 2. החשוד בביצוע העבירה יהיה מודע לכך שמדובר בחג של המתלונן. ב. על השוטר/המפקח לוודא כי החשוד בביצוע העבירה מודע לכך שהינו גורם לעבירת רעש ביום המנוחה של המתלונן, ולפרט נסיבות המקרה, לרבות בירור הסוגיה הנדונה, במקום המיועד לכך בטופס הודעת תשלום הקנס הידנית או בדוח עבירת רעש. אין לרשום הודעת תשלום קנס במקרה שהפעלת המכונה דרושה באופן דחוף לשם מניעת סכנה או הפרעה בלתי סבירה לביטחון הציבור, בריאותו או בטיחותו, או להסרת סכנה או הפרעה כאמור. תקנה 5 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 134)

תיאור העבירה: הפעלת מכונה באזור מגורים בין השעות 19:00 ל–22:00

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תירשם למפעיל המכונה או לאחראי על הפעלתה. הודעת תשלום קנס תימסר אם הפעלת המכונה הינה לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא באלה. הגדרת "מכונה" - נכללות מכונות לעבודות עפר, עבודות בינוי, תיקון וניקוי כבישי וחציבה וגריסה (קוד 135)

תיאור העבירה: גרימת רעש בפעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים, לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא באלה, באזור מגורים, בין השעות 22:00 ל–6:00 למחרת ובימי מנוחה

הנחיות: הטלטול כשלעצמו אינו מהווה עבירה, אלא גרימת הרעש כתוצאה ממנו. הגדרת "אזור מגורים" - אזור שנקבע כאזור מגורים או משמש לכך הלכה למעשה . תקנה 6 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 136)

תיאור העבירה: הפעלת מגביר קול או מכשיר כיוצא בו, באזור מגורים, על ידי בית עסק, מפעל או מוסד ציבורי, לצורכי פרסומת או הודעות

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תירשם למפעיל מגביר הקול או לאדם האחראי על המקום הגורם לרעש (מנהל בי"ס, מפעל וכו'). דוגמא למגביר קול: מערכת כריזה, רמקול, פעמון חשמלי, צופרי שבת וכיוב'. הגדרת "אזור מגורים" - אזור שנקבע כאזור מגורים או משמש לכך הלכה למעשה. יש לציין את מקור הרעש וכן את תוכן ההודעה/הפרסומת. תקנה 7 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת הודעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 137)

תיאור העבירה: הפעלת מגביר קול או מכשיר כיוצא בו, באזור מגורים, לצורכי פרסומת או הודעות בין השעות 23:00 ל–07:00 למחרת או בימי מנוחה

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תימסר למפעיל מגביר הקול. לדוגמא: רמקול המופעל על–ידי רוכל (אלטע זאכן). הגדרת "אזור מגורים" - אזור שנקבע כאזור מגורים או משמש לכך הלכה למעשה. הגדרת"ימי מנוחה" - שבתות וחגים יהודיים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים . גרימת רעש בימי מנוחה: א. ניתן למלא דוח עבירת רעש בהתקיים שני תנאים מצטברים: 3. המתלונן יתלונן על גרימת רעש ביום מנוחה לפי דתו, 4. החשוד בביצוע העבירה יהיה מודע לכך שמדובר בחג של המתלונן. ב. על השוטר/המפקח לוודא כי החשוד בביצוע העבירה מודע לכך שהינו גורם לעבירת רעש ביום המנוחה של המתלונן, ולפרט נסיבות המקרה, לרבות בירור הסוגיה הנדונה, במקום המיועד לכך בטופס הודעת תשלום הקנס הידנית או בדוח עבירת רעש. יש לציין את מקור הרעש וכן את תוכן ההודעה/הפרסומת. תקנה 7 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 138)

תיאור העבירה: הפעלת מגביר קול או מכשיר כיוצא בו באזור מגורים לצורכי פרסומת או הודעות, שלא על ידי בית עסק, מפעל או מוסד ציבורי או שלא בין השעות 23:00 ל–07:00 למחרת או בימי מנוחה.

הנחיות: הפעלת מגביר קול בשעות שאינן שעות מנוחה 1. שלא על ידי בית עסק, מפעל או מוסד ציבורי 2. או שלא בין השעות 23:00 ל–07:00 למחרת או בימי מנוחה. הגדרת "אזור מגורים" - אזור שנקבע כאזור מגורים או משמש לכך הלכה למעשה . יש לציין את מקור הרעש וכן את תוכן ההודעה/הפרסומת. תקנה 7 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 139)

תיאור העבירה: הפעלת חזיזים או נפצים וכיוצא באלה, המכילים חומרים נפיצים והגורמים לרעש, באזור מגורים

הנחיות: תנאי למתן הודעת תשלום קנס הוא שהמפקח או עד ראיה שמסר הודעה ראה את הפעלת החזיזים או הנפצים על ידי החשוד. תקנה 8א לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 140)

תיאור העבירה: הפעלת זיקוקין דינור, במרחק קטן מ–1,000 מטרים מאזור מגורים, הנשמעת באזור מגורים

הנחיות: תנאי למתן הודעת תשלום קנס הוא שהמפקח או עד ראיה שמסר הודעה ראה את הפעלת הזיקוקין על ידי החשוד. הודעת תשלום קנס תימסר כאשר ברור שהפעלת הזיקוקין נעשתה באזור מגורים. במקרה בו נדרשת הערכה של המרחק יש למלא דו"ח עבירת רעש ולהעבירו למערך ברירות משפט בצירוף מפה עליה יסומן מיקום הפעלת הזיקוקין ביחס לאזור המגורים אין למסור הודעת תשלום קנס במקרים שמדובר בעבירה לפי פרט זה אגב חגיגה או שמחה באחד מן המועדים האלה: ליל יום העצמאות, ליל פורים, ערב יום מנוחה עד חצות ומוצאי יום מנוחה עד חצות וליל יום ירושלים. תקנה 8א לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 141)

תיאור העבירה: הפעלת זיקוקין דינור הנשמעת באזור מגורים בין השעות 22:00 ל–7:00 למחרת

הנחיות: תנאי למתן הודעת תשלום קנס הוא שהמפקח או עד ראיה שמסר הודעה ראה את הפעלת הזיקוקין על ידי החשוד. אין למסור הודעת תשלום קנס במקרים שמדובר בעבירה לפי פרט זה אגב חגיגה או שמחה באחד מן המועדים האלה: ליל יום העצמאות, ליל פורים, ערב יום מנוחה עד חצות ומוצאי יום מנוחה עד חצות וליל יום ירושלים. תקנה 8א לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 142)

תיאור העבירה: הפעלת מערכת אזעקה בבית עסק, במפעל, או במוסד ציבורי, כשפעולת הצופר אינה מבוקרת

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תימסר לבעלי הנכס או לאחראי על המקום גורם הרעש (מנהל המפעל, מנהל המוסד, מנהל העסק וכיוב'). הפעלה שאינה מבוקרת לעניין זה היא פעולה של פעמון האזעקה למשך יותר משש דקות (כולל זמני הפסקת פעולת פעמון האזעקה). על מוסר ההודעה להיות נוכח במקום במשך לפחות שש דקות, שבהן מופעל הפעמון, וכן לציין בהודעת תשלום הקנס את משך פעולת פעמון האזעקה. בנכס שאינו בבחינת ''תאגיד'' כמשמעותו בחוק, יש לערוך את הודעת תשלום קנס על שם בעלי הנכס או האחראי על המקום בעת ביצוע העבירה. במקרה שלא ניתן לאתר את בעלי הנכס או האחראי על המקום בעת ביצוע העבירה או בסמוך לאחר מכן, יש לברר את זהותו ולמלא דו"ח עבירת רעש שיועבר למערך ברירות משפט (לרבות ציון פרטיו המלאים של הבעלים/האחראי על המקום - שם פרטי, שם משפחה, מס' ת''ז וכתובת מגורים מלאה). יש לציין אם האזעקה פעלה לסירוגין או ברצף, ולציין בפירוט את פרקי הזמן בהם פעלה האזעקה להם היה עורך ההודעה / רושם הדו"ח עד, לרבות משכי הפסקת פעולת הפעמון. יש לעשות אבחנה בין עבירה שעניינה פעולה לא מבוקרת של פעמון האזעקה לבין עבירה שעניינה אי הפסקת פעולת פעמון האזעקה. עבירה לפי פרט זה היא הפעלה של פעמון אזעקה. תקנה 9(א)(1) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 143)

תיאור העבירה: הפעלת מערכת אזעקה בנכס אחר, כשפעולת הצופר אינה מבוקרת

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תימסר לבעלי הנכס או לאחראי על המקום גורם הרעש (בעלי/שוכר דירה וכיו''ב).הפעלה שאינה מבוקרת לעניין זה היא פעולה של פעמון האזעקה למשך יותר משש דקות (כולל זמני הפסקת פעולת פעמון האזעקה). על מוסר ההודעה להיות נוכח במקום במשך לפחות שש דקות, שבהן מופעל הפעמון, וכן לציין בהודעת תשלום הקנס את משך פעולת פעמון האזעקה. בנכס שאינו בבחינת ''תאגיד'' כמשמעותו בחוק, יש לערוך את הודעת תשלום קנס על שם בעלי הנכס או האחראי על המקום בעת ביצוע העבירה. מקרה שלא ניתן לאתר את בעלי הנכס או האחראי על המקום בעת ביצוע העבירה או בסמוך לאחר מכן,יש לברר את זהותו ולמלא דו"ח עבירת רעש שיועבר למערך ברירות משפט (לרבות ציון פרטיו המלאים של הבעלים/האחראי על המקום שם פרטי, שם משפחה, מס' ת''ז וכתובת מגורים - מלאה). יש לציין אם האזעקה פעלה לסירוגין או ברצף, ולציין בפירוט את פרקי הזמן בהם פעלה האזעקה להם היה מוסר ההודעה / רושם הדו"ח עד, לרבות משכי הפסקת פעולת הפעמון. תקנה 9(א)(1) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 יש לעשות אבחנה בין עבירה שעניינה פעולה לא מבוקרת של פעמון האזעקה לבין עבירה שעניינה אי הפסקת פעולת פעמון האזעקה. עבירה לפי פרט זה היא הפעלה של פעמון אזעקה (קוד 144)

תיאור העבירה: (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 אי התקנת שלט בולט לעין, קריא ומפורט ליד דלת הכניסה בנכס, שמותקנת בו מערכת אזעקה

הנחיות: הודעת תשלום הקנס תימסר לבעל הנכס, בעל העסק או מנהלו. על השלט לכלול את הפרטים הבאים: שם ומספר טלפון של אדם מוסמך מטעם בעלי הנכס (חברת שמירה או אדם פרטי) להפסיק את פעולת פעמון האזעקה. בעסק טעון רישוי - גם שם ומספר טלפון של בעלי העסק או מנהלו. יש לצלם את השלט ולצרף את התצלום להעתק הודעת תשלום הקנס הנשלחת למערך ברירות משפט או לדו"ח עבירת רעש. תקנה 9(ג) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 148)

תיאור העבירה: אי הפסקת רעש מצופר מערכת אזעקה בנכס, שפעולתו אינה מבוקרת, בתוך 30 דקות מרגע קבלת הקריאה

הנחיות: במקרה שניתן לאתר את האחראי להפסקת פעולת האזעקה (בעלי הנכס או מי ששמו מצוין בשלט) יש להזעיקו למקום באופן מיידי ולציין בהודעת תשלום הקנס את שעת הקריאה. על מוסר ההודעה לוודא שפעולת מערכת האזעקה לא הופסקה בתוך 30 דקות, ולציין בגוף הודעת תשלום הקנס את שעת הבדיקה. הפעלה לא מבוקרת לעניין זה הינה פעולה של פעמון האזעקה במשך יותר מ–6 דקות (כולל זמני הפסקת פעולת פעמון האזעקה). יש לציין בפירוט את פרקי הזמן בהם פעלה האזעקה להם היה מוסר ההודעה / רושם הדו"ח עד, לציין הפסקות ואם האזעקה פעלה לסירוגין או ברציפות. יש לעשות אבחנה בין עבירה שעניינה פעולה לא מבוקרת של פעמון האזעקה לבין עבירה שעניינה אי הפסקת פעולת פעמון האזעקה. עבירה לפי פרט זה היא אי הפסקה של פעולת פעמון אזעקה. תקנה 9(ד) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 149)

תיאור העבירה: התקנה של מערכת אזעקה קולית הגורמת לרעש ברכב

הנחיות: העבירה בפרט זה מבוצעת על ידי מתקין המערכת. תקנה 10 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 150)

תיאור העבירה: הפעלה של מערכת אזעקה קולית הגורמת לרעש ברכב, אם מערכת האזעקה הותקנה אחרי יום כ"ה בתמוז התשע"א (27 ביולי 2011)

הנחיות: עד לתום תקופת הוראת המעבר (6 שנים מיום 27.7.11), על מנת למסור הודעה על פי פרט זה יש לוודא מתי הותקנה מערכת האזעקה ברכב. תקנה 10 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 151)

תיאור העבירה: הפעלת מזגן, מדחס או מכשיר כיוצא באלה, הגורמת רעש חזק, המפריע או עלול להפריע לאדם הנמצא בבית מגורים אחר

הנחיות: פרט זה מתייחס להפעלת מכשיר באזור מגורים. מדובר בגרימת רעש חזק או חריג הנשמע בבית המתלונן, על–פי התרשמותו של עורך ההודעה. פרט זה אינו מחייב מדידת מפלסי רעש. תקנה 11(1) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 152)

תיאור העבירה: הפעלת ציוד גינון הגורם לרעש באזור מגורים, בין השעות 19:00 ל–7:00 למחרת או בין השעות 17:00 ל–9:00 למחרת בערבי ימי מנוחה או בין השעות 14:00 ל–16:00 בימי מנוחה

הנחיות: העבירה מתקיימת בכל מקרה של הפעלת מפוח עלים הנשמעת באזור מגורים, מכיוון שלא קיים כיום מפוח עלים שאינו גורם לרעש. אם מדובר בהפעלה של שואב עלים יש לתת סעיף של רעש מגינון. תקנה 13א לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 154)

תיאור העבירה: הפעלת מפוח עלים הגורם לרעש באזור מגורים

הנחיות: העבירה מתקיימת בכל מקרה של הפעלת מפוח עלים הנשמעת באזור מגורים. החרגה: במקרה של מפוח עלים חשמלי המופעל ע"י סוללה ומידת הרעש שלו אינה מהווה מטרד - אין לתת דו"ח. אם מדובר בהפעלה של שואב עלים יש לתת סעיף של רעש מגינון. תקנה 13א לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (קוד 155)

20 ביולי 2023

המפקח הכללי של משטרת ישראל

מפת מסמך