תוכן עניינים
א. שם החוק המוצע........................................................................................................................................4
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.........................................................4
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימת.......................................................................................4
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות....4
תזכיר חוק ליישום האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים, התשפ"ג-2023
1. מטרה
2. תוקף האמנה
3. הגדרות
4. פרשנות
5. ביצוע ותקנות
תוספת - האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים
סעיף 6 – בסיס בלעדי להכרה ואכיפה
סעיף 11 – הסדרים שיפוטיים (transactions judiciaries)
סעיף 15 – הכרה ואכיפה לפי דין לאומי
סעיף 17 – הצהרות המגבילות הכרה ואכיפה
סעיף 18 – הצהרות ביחס לעניינים ספציפיים
סעיף 19 – הצהרות ביחס לפסקי דין הנוגעים למדינה
סעיף 22 – מערכות משפט לא מאוחדות
סעיף 23 – יחסים עם מנגנונים בין-לאומיים אחרים
סעיף 24 – חתימה, אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות
סעיף 25 – הצהרות ביחס למערכות משפט שאינן מאוחדות
סעיף 26 – ארגונים אזוריים לשילוב כלכלי
סעיף 27 – ארגון אזורי לשילוב כלכלי כצד מתקשר ללא המדינות החברות בו
סעיף 29 – כינון יחסים בהתאם לאמנה
חוק ליישום האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים, התשפ"ג-2023.
החוק המוצע מעגן בדין הישראלי את הוראות האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים, אשר אומצה בהאג ביום 2 ביולי 2019 (להלן – "האמנה"). האמנה מספקת מסגרת משפטית בין-לאומית להכרה ואכיפה של פסקי דין זרים, על בסיס עקרונות מוסכמים ובכפוף להגנות והחרגות קבועות. מסגרת משפטית זו נועדה להקל על ניהול הליכים בין-לאומיים, תוך קידום הסחר הבין-לאומי.
ישראל חתמה על האמנה במרץ 2021. החוק יאפשר לישראל לאשרר את האמנה ולהצטרף אליה כמדינה חברה. האמנה נכנסה לתוקף ביום ה- 1 לספטמבר 2023 וחברות בה כבר 27 מדינות (כולל 26 מדינות באיחוד האירופי). הצטרפות לאמנה תביא לכך שלישראל יהיו יחסי אמנה מול יתר המדינות החברות, בכפוף לתנאי האמנה.
הצטרפות ישראל לאמנה תספק מענה לסוגית ההדדיות שמהווה לעיתים חסם בפני הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בישראל ופסקי דין ישראליים בחו"ל. כמו כן, יהיה בה כדי לצמצם בצורה משמעותית את חוסר הוודאות המשפטית שנלווית לעסקאות בין-לאומיות בין גורמים זרים לגורמים ישראליים ולהפחית את העלויות הכלכליות שנלוות ליישוב סכסוכים בין-לאומיים בהקשרים אלו.
הוראות האמנה כוללות, בין היתר, הגדרה של התחומים עליהם חלה האמנה, רשימת חריגים, רשימה של בסיסים משפטיים להכרה ואכיפה, הגנות מפני אכיפה ושורה של הוראות נוספות הקשורות למתן סעדים, סדרי דין, ערובה, הצהרות שמדינות יכולות להצהיר לגבי תחולה של האמנה על פסקי דין מסוימים, ועוד.
חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 ימשיך לחול לגבי פסקי דין ממדינות שלישראל לא יהיו איתן יחסי אמנה מכוח אמנה זו ולגבי פסקי דין בתחומים שהאמנה לא תחול לגביהם.
לא רלוונטי.
לא רלוונטי.
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
תזכיר חוק ליישום האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים, התשפ"ג-2023
|
|
|
|
||
|
1. |
מטרתו של חוק זה הוא ליישם את האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים, שנחתמה בהאג ביום 2 ביולי 2019. |
|||
|
2. |
לסעיפי האמנה שנוסחם מובא בתוספת יהיה תוקף של חוק, והם יחולו על אף האמור בכל דין. |
|||
|
3. |
בחוק זה - |
|||
|
|
|
"האמנה" - האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים, שנחתמה בהאג ביום 2 ביולי 2019; |
||
|
|
|
"מדינה מתקשרת" – מדינה שהיא צד לאמנה כפי שמפורסם באתר המרשתת של ארגון ועידת האג למשפט בין-לאומי פרטי (HCCH), ובינה ובין מדינת ישראל מתקיימים יחסי אמנה בהתאם לסעיף 29 לאמנה; |
||
|
|
|
"מדינה מתבקשת" – מדינת ישראל. |
||
|
4. |
בכל מקרה של סתירה מפורשת או משתמעת בין חוק זה לחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958 ולתקנות אכיפת פסקי חוץ (אמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה), התשמ"א-1981, יגברו הוראותיו של חוק זה. |
|||
|
5. |
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר סדרי הדין ודיני הראיות בהליכים על פי האמנה. |
|||
|
|
|
|||
|
|
|
האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים |
||
|
|
|
|||
|
|
|
הצדדים המתקשרים באמנה זו, ברצונם לקדם גישה יעילה לצדק לכולם ולהקל על סחר והשקעות רב-צדדיים מבוססי כללים, וניידות, באמצעות שיתוף פעולה שיפוטי, מתוך אמונה שניתן לשפר שיתוף פעולה כאמור באמצעות יצירת מערך אחיד של כללי ליבה להכרה ולאכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים, כדי להקל על הכרה ואכיפה יעילה של פסקי דין כאמור, וזאת משום שהם משוכנעים ששיתוף פעולה שיפוטי מוגבר כאמור מחייב, בפרט, משטר משפטי בין-לאומי המספק יכולת חיזוי וודאות גדולים יותר ביחס להפצה הגלובלית של פסקי דין זרים. המשטר משלים את האמנה מיום 30 ביוני 2005 בדבר תניות שיפוט. הצדדים החליטו לעשות אמנה זו בעניין זה, והסכימו על ההוראות הנ"ל. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) אמנה זו תחול על הכרה ואכיפה של פסקי דין בעניינים אזרחיים או מסחריים. היא לא תחול על ענייני הכנסה, מכס או מנהל. |
||
|
|
|
(ב) אמנה זו תחול על הכרה ואכיפה במדינה מתקשרת אחת של פסק דין שניתן על ידי בית משפט של מדינה מתקשרת אחרת. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) אמנה זו לא תחול על העניינים הבאים: |
||
|
|
|
|
(1) מעמדם וכשירותם המשפטית של בני אדם (natural persons); |
|
|
|
|
|
(2) התחייבויות בענייני מזונות; |
|
|
|
|
|
(3) עניינים אחרים של דיני משפחה, לרבות משטרי רכוש נישואין וזכויות או התחייבויות אחרות שהינן תוצאה מנישואין או ממערכות יחסים דומות; |
|
|
|
|
|
(4) צוואות וירושה; (5) חדלות פירעון, הרכב, פירוק של מוסדות פיננסיים ועניינים דומים; |
|
|
|
|
|
(6) הובלת נוסעים וסחורות; |
|
|
|
|
|
(7) זיהום ימי חוצה גבולות, זיהום ימי באזורים שהם מחוץ לתחום שיפוט לאומי, זיהום ימי ממקור שבאוניה, הגבלת האחריות על תביעות ימיות והממוצע הכללי; |
|
|
|
|
|
(8) אחריות לנזק גרעיני; |
|
|
|
|
|
(9) תוקפם, בטלותם או פירוקם של ישויות משפטיות או התאגדויות של בני אדם או ישויות משפטיות, ותוקף החלטות הגופים שלהם; |
|
|
|
|
|
(10) תוקף הרישומים ברשומות ציבוריות; |
|
|
|
|
|
(11) לשון הרע; |
|
|
|
|
|
(12) פרטיות; |
|
|
|
|
|
(13) קניין רוחני; |
|
|
|
|
|
(14) פעילויות של כוחות מזוינים, לרבות פעילויות של כוח האדם שלהם במילוי תפקידיהם הרשמיים; |
|
|
|
|
|
(15) פעילויות אכיפת חוק, לרבות פעילותם של אנשי אכיפת החוק במילוי תפקידיהם הרשמיים; |
|
|
|
|
|
(16) ענייני מניעת קרטל (תחרות), למעט כאשר פסק הדין מבוסס על התנהלות המהווה הסכם אנטי-תחרותי או נוהג מתואם בין מתחרים בפועל או בכוח כדי לקבוע מחירים, להטות מכרזים (rigged bids), לקבוע מגבלות או מכסות תפוקה, או לחלוקת שווקים על ידי הקצאת לקוחות, ספקים, שטחים או קווי מסחר, ומקום שהתנהלות כאמור והשפעותיה התרחשו שניהם במדינת המוצא; |
|
|
|
|
|
(17) שינוי מבני של חובות ממשלתיים באמצעים חד-צדדיים של המדינה. |
|
|
|
|
(ב) פסק דין אינו מוחרג מתחולתה של אמנה זו אם העניין שעליו אמנה זו איננה חלה התעורר רק כשאלה מקדמית בהליכים שבהם ניתן פסק הדין ולא כמושא ההליך. בעיקר, עצם העובדה שעניין כאמור התעורר כהגנה אינו מחריג פסק דין מהאמנה, אם עניין זה לא היה מושא ההליך. |
||
|
|
|
(ג) אמנה זו לא תחול על בוררות והליכים קשורים לכך. |
||
|
|
|
(ד) פסק דין לא יוחרג מתחולת אמנה זו מעצם העובדה שמדינה, לרבות ממשלה, סוכנות ממשלתית או כל אדם הפועל מטעם מדינה, היו צד להליך. |
||
|
|
|
(ה) אין באמנה זו דבר שישפיע על זכויות יתר וחסינויות של מדינות או של ארגונים בין-לאומיים, ביחס לעצמם ולרכושם. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) באמנה זו - |
||
|
|
|
|
(1) "נתבע" - אדם שכנגדו הובאה התביעה או התביעה שכנגד במדינת המוצא; |
|
|
|
|
|
(2) "פסק דין" - כל החלטה לגופו של עניין שנתן בית משפט, ולא משנה איך ניתן לכנות את ההחלטה, כולל צו או פקודה, וקביעה של העלויות או ההוצאות של ההליך על ידי בית המשפט (לרבות פקיד בית משפט), ובלבד שההחלטה מתייחסת להחלטה לגופו של עניין שניתן להכיר בה או לאכוף אותה במסגרת אמנה זו. אמצעי הגנה זמני איננו פסק דין. |
|
|
|
|
(ב) ישות או אדם שאינו אדם טבעי (natural person) ייראו בדרך כלל כתושבי קבע במדינה - |
||
|
|
|
|
(1) שבה נמצא המושב הסטטוטורי שלהם; |
|
|
|
|
|
(2) בכפוף לדין שלפיו התאגדו או הוקמו; |
|
|
|
|
|
(3) שבה נמצא המינהל המרכזי שלהם; או |
|
|
|
|
|
(4) שבה נמצא מקום העסקים העיקרי שלהם. |
|
|
|
|
|||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) בית המשפט במדינה מתבקשת יכיר ויאכוף פסק דין שנתן בית משפט של מדינה מתקשרת (מדינת המוצא של פסק הדין) בהתאם להוראות פרק זה. בית המשפט במדינה המתבקשת רשאי לסרב להכרה או לאכיפה רק מהטעמים המפורטים באמנה זו. |
||
|
|
|
(ב) לא תהיה בחינה של יסודות פסק הדין במדינה המתבקשת, כי אם רק דיון ככל שיידרש להחלת אמנה זו. |
||
|
|
|
(ג) בית משפט יכיר בפסק דין רק אם יש לו תוקף במדינת המוצא, והוא ייאכף רק אם הוא ניתן לאכיפה במדינת המוצא. |
||
|
|
|
(ד) בית משפט רשאי לדחות בקשה להכרה או לאכיפה או לסרב להן אם פסק הדין הנזכר בסעיף קטן (ג) הוא נושא לבחינה במדינת המוצא או אם לא פג תוקף מגבלת הזמן לבקשת בחינה רגילה. סירוב אינו מונע בקשה עתידית להכרה או לאכיפה של פסק הדין. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) בית משפט רשאי להכיר ולאכוף פסק דין אם מתקיימת אחת הדרישות הבאות - |
||
|
|
|
|
(1) האדם שנגדו מתבקשות הכרה או אכיפה היה תושב קבע במדינת המוצא במועד שבו אותו אדם הפך צד להליך בבית המשפט של מדינת המוצא; |
|
|
|
|
|
(2) לאדם שנגדו מתבקשת הכרה או אכיפה היה מקום עסקים עיקרי במדינת המוצא במועד שבו אותו אדם הפך צד להליך בבית המשפט של מדינת המוצא והתביעה שעליה מבוסס פסק הדין התעוררה מתוך פעילויותיו של אותו עסק; |
|
|
|
|
|
(3) האדם שנגדו מתבקשת הכרה או אכיפה הוא האדם שהגיש את התביעה, למעט תביעה שכנגד, שעליו מבוסס פסק הדין; |
|
|
|
|
|
(4) הנתבע החזיק סניף, סוכנות או מוסד אחר ללא אישיות משפטית נפרדת במדינת המוצא בזמן שאותו אדם הפך לצד להליך בבית המשפט של המוצא, והתביעה עליה מתבסס פסק הדין התעוררה מתוך פעילויותיהם של סניף, סוכנות או מוסד אלה; |
|
|
|
|
|
(5) הנתבע הסכים במפורש לסמכותו של בית המשפט במדינת המוצא במהלך ההליכים בהם ניתן פסק הדין; |
|
|
|
|
|
(6) הנתבע טען לגופו של עניין בפני בית המשפט של מדינת המוצא בלי לערער על סמכות השיפוט במסגרת הזמן הקבוע בדין של מדינת המוצא, אלא אם כן ברור כי התנגדות לסמכות השיפוט או למימוש סמכות השיפוט לא הייתה מצליחה מכוח אותו חוק; |
|
|
|
|
|
(7) פסק הדין הכריע בעניין התחייבות חוזית וניתן על ידי בית משפט של המדינה שבה אותה התחייבות התבצעה, או הייתה צריכה להתבצע, בהתאם לאחת משתי החלופות הבאות - |
|
|
|
|
|
|
(א) להסכמת הצדדים; |
|
|
|
|
|
(ב) לדין החל על החוזה, בהעדר מקום ביצוע מוסכם, אלא אם כן ברור שפעילויות הנתבע ביחס לעסקה לא היוו קשר תכליתי ומהותי לאותה מדינה. |
|
|
|
|
(8) פסק הדין הכריע בעניין חכירת מקרקעין (חכירה) וניתן על ידי בית משפט במדינה שבה נמצא הנכס; |
|
|
|
|
|
(9) פסק הדין הכריע נגד הנתבע בהתחייבות חוזית המובטחת בזכות בנכס במקרקעין הנמצאים במדינת המוצא, אם התביעה החוזית הובאה יחד עם תביעה נגד אותו נתבע ביחס לאותה זכות בנכס; |
|
|
|
|
|
(10) פסק הדין הכריע בעניין התחייבות שאיננה חוזית הנובעת ממוות, פגיעה גופנית, נזק או אובדן של רכוש מוחשי, והמעשה או המחדל שגרמו נזק כאמור באופן ישיר התרחשו במדינת המוצא, ללא קשר למקום ההתרחשות של הנזק; |
|
|
|
|
|
(11) פסק הדין מתייחס לתוקף, לבנייה, להשפעות, לניהול או לשינוי של נאמנות שנוצרה מרצון ויש לו ראיות בכתב, וכן - |
|
|
|
|
|
|
(א) במועד פתיחת ההליכים, מסמך הנאמנות ייעד את מדינת המוצא כמדינה שבתי המשפט שלה יכריעו מחלוקות בעניינים כאמור; או |
|
|
|
|
|
(ב) במועד פתיחת ההליכים, מדינת המוצא הוגדרה במפורש או ברמיזה במסמך הנאמנות כמדינה בה ממוקם מקום הניהול העיקרי של הנאמנות. |
|
|
|
|
|
תת-סעיף קטן זה חל רק על פסקי דין הנוגעים להיבטים פנימיים של אמון בין אנשים שנמצאים או היו בתוך יחסי אמון. |
|
|
|
|
(12) פסק הדין הכריע בתביעה שכנגד - |
|
|
|
|
|
|
(א) ככל שנפסק לטובת התובע שכנגד, ובלבד שהתביעה שכנגד נבעה מאותה עסקה או התרחשות כמו התביעה; או |
|
|
|
|
|
(ב) ככל שנפסק נגד התובע שכנגד, אלא אם כן הדין של מדינת המוצא מחייב את הגשת התביעה שכנגד כדי להימנע מהחרגה. |
|
|
|
|
(13) פסק הדין ניתן על ידי בית משפט המיועד בהסכם שנחתם או תועד בכתב או בכל אמצעי תקשורת אחר אשר הופך את המידע לנגיש כדי שניתן יהיה להשתמש בו לייחוס לאחר מכן, למעט הסכם בלעדי לקביעת תניות שיפוט. |
|
|
|
|
|
לעניין תת-סעיף קטן זה, "הסכם בלעדי לקביעת תניות שיפוט" פירושו הסכם שנעשה על ידי שני צדדים או יותר המייעד את בתי המשפט של מדינה אחת או בית משפט ספציפי אחד או יותר של מדינה אחת, עד כדי החרגת סמכות השיפוט של כל בית משפט אחר; וזאת לצורך הכרעה במחלוקות שהתעוררו או העלולות להתעורר בזיקה למערכת יחסים משפטית מסוימת. |
|
|
|
|
(ב) אם מתבקשות הכרה או אכיפה נגד אדם הפועל בעיקר למטרות אישיות, משפחתיות או ביתיות (צרכן) בעניינים הנוגעים לחוזה צרכני, או נגד עובד בעניינים הנוגעים לחוזה העבודה של העובד: |
||
|
|
|
|
(1) סעיף קטן (א)(5) חל רק אם ההסכמה הופנתה לבית המשפט בעל פה או בכתב; |
|
|
|
|
|
(2) סעיפים קטנים (א)(6), (א)(7) ו-(א)(13) אינם חלים. |
|
|
|
|
(ג) סעיף קטן (א) אינו חל על פסק דין שהכריע בעניין חכירה למגורים במקרקעין (חכירה) או הכריעה בעניין רישום מקרקעין. פסק דין כאמור זכאי להכרה ולאכיפה רק אם ניתן בבית משפט במדינה בה נמצא הנכס. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
על אף האמור בסעיף 5, בית משפט יכיר ויאכוף פסק דין שהכיר בעניין זכויות בנכס רק אם הנכס ממוקם במדינת המוצא. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) בית משפט רשאי לסרב לבקשה להכרה או לאכיפה של פסק דין אם - |
||
|
|
|
|
(1) המסמך שפתח את ההליכים או מסמך שווה ערך, כולל הצהרה על המרכיבים המהותיים של התביעה - |
|
|
|
|
|
|
(א) לא הגיע לידיעת הנתבע בזמן מספיק ובאופן שיאפשר לו להסדיר את הגנתו, אלא אם כן הנתבע הופיע והציג את טיעונו מבלי לערער על הודעה בבית המשפט של המוצא, ובלבד שהדין של מדינת המוצא התיר לערער על הודעה; או |
|
|
|
|
|
(ב) הגיע לידיעת הנתבע במדינה המתבקשת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של המדינה המתבקשת בדבר המצאת מסמכים. |
|
|
|
|
(2) פסק הדין הושג בהונאה; |
|
|
|
|
|
(3) הכרה או אכיפה תהיינה בלתי תואמות בעליל את תקנת הציבור של המדינה המתבקשת, לרבות מצבים שבהם ההליכים הספציפיים המובילים לפסק הדין אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות יסוד של הגינות תהליכית של אותה מדינה ומצבים הכרוכים בביטחון או בריבונות של אותה מדינה; |
|
|
|
|
|
(4) ההליכים בבית המשפט של מדינת המוצא היו בסתירה להסכם, או לאמור במסמך נאמנות, שלפיו המחלוקת אמורה הייתה להיות מוכרעת בבית משפט של מדינה שאינה מדינת המוצא; |
|
|
|
|
|
(5) פסק הדין איננו עולה בקנה אחד עם פסק הדין שנתן בית משפט של המדינה המתבקשת במחלוקת בין אותם צדדים; |
|
|
|
|
|
(6) פסק הדין איננו עולה בקנה אחד עם פסק דין קודם שנתן בית משפט במדינה אחרת בין אותם צדדים באותו נושא, ובלבד שפסק הדין הקודם עומד בתנאים הדרושים להכרה בו במדינה המתבקשת. |
|
|
|
|
(ב) בית משפט רשאי לדחות או לסרב בקשה להכרה או לאכיפה אם תלויים ועומדים בפני בית משפט של המדינה המתבקשת הליכים בין אותם צדדים באותו נושא, במצב שבו מתקיימים שני התנאים שלהלן - |
||
|
|
|
|
(1) בית המשפט של המדינה המתבקשת קנה סמכות לפני בית המשפט של מדינת המוצא; |
|
|
|
|
|
(2) יש קשר הדוק בין המחלוקת לבין מדינה המתבקשת. |
|
|
|
|
סירוב לפי סעיף קטן זה אינו מונע בקשה עתידית להכרה או לאכיפה של פסק הדין. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) בית משפט לא יכיר או יאכוף פסק דין בשאלה מקדמית על פי אמנה זו, אם פסק הדין הוא בעניין שאמנה זו איננה חלה עליו או על עניין הנזכר בסעיף 6 שבית משפט של מדינה שאיננה המדינה הנזכרת באותו הסעיף הכריע בו. |
||
|
|
|
(ב) בית משפט רשאי לסרב לבקשה להכרה או לאכיפה של פסק דין אם פסק הדין היה מבוסס על פסק דין בעניין שאמנה זו איננה חלה עליו או על עניין הנזכר בסעיף 6 שבית משפט של מדינה שאיננה המדינה הנזכרת באותו הסעיף הכריע בו. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
הכרה או אכיפה של חלק בר הפרדה מפסק דין תינתנה כאשר מתבקשות הכרה או אכיפה של אותו חלק, או שניתן להכיר או לאכוף רק חלק מפסק הדין לפי אמנה זו. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) בית משפט רשאי לסרב לבקשה להכרה או לאכיפה של פסק דין אם פסק הדין כולל פיצויים, לרבות פיצויים סמליים או פיצויי עונשין, שאינם מפצים צד על אובדן או נזק ממשיים שנגרמו. |
||
|
|
|
(ב) בית המשפט שפנו אליו ישקול האם ובאיזו מידה הפיצויים שפסק בית המשפט של מדינת המוצא משמשים לכיסוי עלויות והוצאות הקשורות להליך. |
||
|
|
|
סעיף 11 – הסדרים שיפוטיים (transactions judiciaries) |
||
|
|
|
הסדרים שיפוטיים (transactions judiciaries) שבית משפט במדינה מתקשרת אישר, או שנעשו במהלך הליכים בפני בית משפט של מדינה מתקשרת, ואשר הם בני אכיפה באותו אופן כמו פסק דין במדינת המוצא, ייאכפו לפי אמנה זו באותו אופן כמו פסק דין. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) צד המבקש הכרה או בקשה לאכיפה ימציא - |
||
|
|
|
|
(1) העתק מלא ומאושר של פסק הדין; |
|
|
|
|
|
(2) אם פסק הדין ניתן בהיעדר הגנה, מקור או העתק מאושר של המסמך הקובע כי המסמך שפתח את ההליכים או מסמך שווה ערך הובא לידיעת הצד הנעדר מההליך; |
|
|
|
|
|
(3) כל מסמך הנחוץ כדי לקבוע כי פסק הדין תקף, או שבמידה ורלוונטי, הוא בר אכיפה במדינת המוצא; |
|
|
|
|
|
(4) במקרה הנזכר בסעיף 11, אישור בית משפט, לרבות פקיד בית המשפט, של מדינת המוצא, הקובע כי ההסדר השיפוטי או חלק ממנו ניתנים לאכיפה באותו אופן כמו פסק דין במדינת המוצא. |
|
|
|
|
(ב) אם תנאי פסק הדין אינם מאפשרים לבית המשפט לאמת אם התקיימו תנאי פרק זה, בית המשפט רשאי לדרוש כל מסמך הכרחי לצורך האימות. |
||
|
|
|
(ג) ניתן לצרף לבקשה להכרה או לאכיפה מסמך הנוגע לפסק הדין שנתן בית משפט, לרבות פקיד בית המשפט, של מדינת המוצא, בצורה המומלצת ואשר מפורסמת על ידי ארגון ועידת האג למשפט בין-לאומי פרטי (HCCH). |
||
|
|
|
(ד) אם המסמכים הנזכרים בסעיף זה אינם בשפה רשמית של המדינה המתבקשת, הם ילוו בתרגום מאושר לשפה רשמית, אלא אם כן הדין במדינה המתבקשת קובע אחרת. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) הנוהל להכרה, הצהרה בדבר אכיפה או רישום לאכיפה, ואכיפת פסק הדין, מוסדר על ידי הדין של המדינה המתבקשת אלא אם כן נקבע אחרת בהוראות האמנה הזאת. בית המשפט של המדינה המתבקשת יפעל בהקדם האפשרי ביחס לפעולות אלו. |
||
|
|
|
(ב) בית המשפט של המדינה המתבקשת לא יסרב להכיר או לאכוף פסק דין לפי אמנה זו בטענה שיש לבקש הכרה או אכיפה במדינה אחרת. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) לא יידרשו כל בטוחה, איגרת חוב או פיקדון, מכל תיאור שהוא, מצד שבמדינה מתקשרת אחת מגיש בקשה לאכיפת פסק דין שניתן על ידי בית משפט במדינה מתקשרת אחרת, בטענה היחידה כי צד כאמור הוא אזרח זר או חסר מגורים או תושבות במדינה שבה מתבקשת אכיפה. |
||
|
|
|
(ב) צו לתשלום עלויות או הוצאות של הליכים, הניתן במדינה מתקשרת כנגד כל אדם הפטור מדרישות באשר לבטוחה, איגרת חוב או פיקדון מכוח סעיף קטן (א) או דין המדינה שבה נפתחו הליכים, לבקשת האדם הזכאי ליהנות מההטבה שצו, יהיה ניתן לאכיפה בכל מדינה מתקשרת אחרת. |
||
|
|
|
(ג) מדינה רשאית להצהיר שלא תחיל את סעיף קטן (א) או שתחריג בהצהרה אילו מבתי המשפט שלה לא יחילו את סעיף קטן (א). |
||
|
|
|
|||
|
|
|
בכפוף לסעיף 6, אמנה זו איננה מונעת הכרה או אכיפה של פסקי דין לפי דין לאומי. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
|||
|
|
|
אמנה זו תחול על הכרה ואכיפה של פסקי דין אם בעת פתיחת ההליכים במדינת המוצא היה לאמנה תוקף בין אותה מדינה לבין המדינה המתבקשת. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
מדינה רשאית להצהיר כי בתי המשפט שלה רשאים לסרב להכיר או לאכוף פסק דין שנתן בית משפט של מדינה מתקשרת אחרת אם הצדדים היו תושבי המדינה המתבקשת, ואם מערכת היחסים בין הצדדים וכל שאר הרכיבים הנוגעים למחלוקת, למעט מיקומו של בית המשפט של המוצא, היו קשורים רק למדינה המתבקשת. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) כאשר למדינה יש עניין מובהק שלא להחיל אמנה זו בעניין ספציפי, אותה מדינה רשאית להצהיר שלא תחיל את האמנה באותו עניין. מדינה המוסרת הצהרה כאמור תוודא כי ההצהרה איננה רחבה יותר מהנדרש וכי הנושא הספציפי המוחרג מוגדר בצורה ברורה ומדויקת. |
||
|
|
|
(ב) ביחס לאותו עניין שהוצהר לגביו, האמנה לא תחול - |
||
|
|
|
|
(1) במדינה המתקשרת שמסרה את ההצהרה; |
|
|
|
|
|
(2) במדינות מתקשרות אחרות, בהן מבקשים הכרה או אכיפה של פסק דין שנתן בית משפט של מדינה מתקשרת שמסרה את ההצהרה. |
|
|
|
|
|||
|
|
|
(א) מדינה רשאית להכריז שלא תחיל אמנה זו על פסקי דין המתעוררים מהליכים שכל אחד מאלה הוא צד להם - |
||
|
|
|
|
(1) אותה מדינה, או אדם הפועל מטעם אותה מדינה; או |
|
|
|
|
|
(2) סוכנות ממשלתית של אותה מדינה, או אדם הפועל מטעם סוכנות ממשלתית כאמור. |
|
|
|
|
מדינה המוסרת הצהרה כאמור תוודא כי ההצהרה איננה רחבה יותר מהנדרש וכי הנושא הספציפי המוחרג מוגדר בצורה ברורה ומדויקת. ההכרזה לא תבחין בין פסקי דין במצב שבו המדינה, סוכנות ממשלתית של אותה מדינה או אדם הפועל מטעם מי מהם הם נתבעים או תובעים בהליכים בפני בית המשפט של המוצא. |
||
|
|
|
(ב) בית משפט רשאי לסרב לבקשה להכרה או לאכיפה של פסק דין שנתן בית משפט של מדינה שמסרה הצהרה לפי סעיף קטן (א), אם פסק הדין נובע מהליכים שהמדינה, סוכנות ממשלתית של אותה מדינה או אדם הפועל מטעם מי מהם הם צדדים להם, בהיקף המפורט בהצהרה. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
בפרשנות אמנה זו, יש להתייחס לאופייה הבין-לאומי ולצורך לקדם אחידות בהחלתה של האמנה. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
המזכיר הכללי של ארגון ועידת האג למשפט בין-לאומי פרטי (HCCH) יערוך במרווחי זמן קבועים הסדרים לבחינת פעולתה של אמנה זו, כולל הצהרות כלשהן, וידווח למועצה לעניינים כלליים ומדיניות של הוועידה. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) ביחס למדינה מתקשרת בה חלות שתי מערכות משפט או יותר ביחידות טריטוריאליות שונות ביחס לכל עניין הנדון באמנה זו - |
||
|
|
|
|
(1) כל התייחסות לדין או להליך של מדינה תתפרש כמתייחסת, במקרה הצורך, לדין או לנוהל הקיים ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר; |
|
|
|
|
|
(2) כל התייחסות לבית המשפט או לבתי המשפט של מדינה תתפרש כמתייחסת, במקרה הצורך, לבית המשפט או לבתי המשפט ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר; |
|
|
|
|
|
(3) כל התייחסות לקשר עם מדינה תתפרש כמתייחסת, במקרה הצורך, לקשר עם היחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר; |
|
|
|
|
|
(4) כל התייחסות לגורם מקשר ביחס למדינה תתפרש כמתייחסת, במקרה הצורך, לאותו גורם מקשר ביחס ליחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר. |
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מדינה מתקשרת עם שתי יחידות טריטוריאליות או יותר בהן חלות מערכות משפט שונות לא תהיה חייבת להחיל אמנה זו על מצבים שבהן מעורבות רק יחידות טריטוריאליות שונות כאמור. |
||
|
|
|
(ג) בית משפט ביחידה טריטוריאלית של מדינה מתקשרת עם שתי יחידות טריטוריאליות או יותר בהן חלות מערכות משפט שונות לא יהיה חייב להכיר או לאכוף פסק דין ממדינה מתקשרת אחרת רק מפני שפסק הדין הוכר או נאכף ביחידה טריטוריאלית אחרת של אותה מדינה מתקשרת לפי אמנה זו. |
||
|
|
|
(ד) סעיף זה לא יחול על ארגונים אזוריים לשילוב כלכלי. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) אמנה זו תתפרש כך שתהיה תואמת ככל האפשר אמנות אחרות שבתוקף לגבי מדינות מתקשרות, בין אם נעשו לפני אמנה זו או אחריה. |
||
|
|
|
(ב) אמנה זו לא תשפיע על בקשה של מדינה מתקשרת באמנה שנעשתה לפני אמנה זו. |
||
|
|
|
(ג) אמנה זו לא תשפיע על החלה של אמנה שנעשתה אחרי אמנה זו על ידי מדינה מתקשרת, בכל הנוגע להכרה או אכיפה של פסק דין שנתן בית משפט של מדינה מתקשרת שגם היא צד לאותה אמנה. ההתחייבויות באמנה האחרת אינן משפיעות על ההתחייבויות לפי סעיף 6 כלפי מדינות מתקשרות שאינן צדדים לאמנה זו. |
||
|
|
|
(ד) אמנה זו לא תשפיע על יישום כללי ארגון אזורי לשילוב כלכלי שהוא צד לאמנה זו בכל הנוגע להכרה או לאכיפה של פסק דין שנתן בית משפט של מדינה מתקשרת, שהיא גם מדינה חברה בארגון האזורי לשילוב כלכלי, בהינתן אחת מהחלופות שלהלן - |
||
|
|
|
|
(1) הכללים אומצו לפני שאמנה זו נעשתה; |
|
|
|
|
|
(2) הכללים אומצו אחרי לפני שאמנה זו נעשתה, במידה שאינם משפיעים על ההתחייבויות לפי סעיף 6 כלפי מדינות מתקשרות שאינן מדינות חברות בארגון האזורי לשילוב כלכלי. |
|
|
|
|
|||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) אמנה זו תהיה פתוחה לחתימה על ידי כל המדינות. |
||
|
|
|
(ב) אמנה זו כפופה לאשרור, קבלה או אישור של המדינות החותמות. |
||
|
|
|
(ג) אמנה זו תהיה פתוחה להצטרפות לכל המדינות. |
||
|
|
|
(ד) מסמכי אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות יופקדו אצל משרד החוץ של ממלכת הולנד, הנפקד של האמנה. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) אם למדינה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן חלות מערכות משפט שונות ביחס לעניינים שנדונו באמנה זו, היא רשאית להצהיר כי האמנה תורחב על כל יחידות הטריטוריאליות שלה או רק על אחת או יותר מהן. בהצהרה כאמור יצוינו במפורש היחידות הטריטוריאליות שהאמנה חלה עליהן. |
||
|
|
|
(ב) לא מסרה מדינה הצהרה לפי סעיף זה, האמנה תורחב על כל היחידות הטריטוריאליות של אותה מדינה. |
||
|
|
|
(ג) סעיף זה לא יחול על ארגונים אזוריים לשילוב כלכלי. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) ארגון אזורי לשילוב כלכלי המורכב רק ממדינות ריבוניות ויש לו סמכויות על העניינים הנכללים באמנה זו כולם או חלקם, רשאי לחתום על אמנה זו, לקבל אותה, לאשרר אותה או להצטרף אליה. לארגון אזורי לשילוב כלכלי יהיו באותו מקרה זכויות והתחייבויות של מדינה מתקשרת, במידה שיש לארגון סמכויות בנושאים המוסדרים על ידי אמנה זו. |
||
|
|
|
(ב) ארגון אזורי לשילוב כלכלי, בבואו לחתום על אמנה זו, לקבל אותה, לאשרר אותה או להצטרף אליה, יודיע לנפקד בכתב מהם העניינים המוסדרים על ידי אמנה זו אשר ביחס אליהם הועברו לאותו ארגון סמכויות על ידי המדינות החברות בו. הארגון יודיע לנפקד במהרה בכתב על כל שינוי בסמכויותיו כמפורט בהודעה המאוחרת ביותר שניתנה לפי סעיף קטן זה. |
||
|
|
|
(ג) למטרות כניסתה לתוקף של אמנה זו, כל מסמך שהפקיד ארגון אזורי לשילוב כלכלי לא ייספר אלא אם כן הארגון האזורי לשילוב כלכלי מצהיר בהתאם לסעיף 27(א) כי המדינות החברות בו לא יהיו צדדים לאמנה זו. |
||
|
|
|
(ד) כל התייחסות ל"מדינה מתקשרת" או ל"מדינה" באמנה זו תחול באופן שווה, מקום שמתאים, על ארגון אזורי לשילוב כלכלי. |
||
|
|
|
סעיף 27 – ארגון אזורי לשילוב כלכלי כצד מתקשר ללא המדינות החברות בו |
||
|
|
|
(א) בעת חתימה, קבלה, אישור או הצטרפות, ארגון אזורי לשילוב כלכלי רשאי להצהיר כי הוא מממש סמכות בכל העניינים המוסדרים על ידי אמנה זו, וכי המדינות החברות בו לא יהיו צדדים לאמנה זו אלא יהיו מחויבות מכוח החתימה, הקבלה, האישור או ההצטרפות של הארגון. |
||
|
|
|
(ב) במקרה שארגון אזורי לשילוב כלכלי מוסר הצהרה בהתאם לסעיף קטן (א), כל התייחסות ל"מדינה מתקשרת "או ל"מדינה" באמנה זו תחול באופן שווה, מקום שמתאים, על המדינות החברות בארגון. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) אמנה זו תיכנס לתוקף ביום הראשון של חודש שאחרי תום התקופה שבמהלכה ניתן למסור הודעה בהתאם לסעיף 29(ב) ביחס למדינה השנייה שהפקידה את מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלה הנזכר בסעיף 24. |
||
|
|
|
(ב) לאחר מכן אמנה זו תיכנס לתוקף - |
||
|
|
|
|
(1) ביחס לכל מדינה המאשרת אותה, מקבלת אותה, מאשררת אותה או מצטרפת אליה, ביום הראשון של חודש שאחרי תום התקופה שבמהלכה ניתן למסור הודעות בהתאם לסעיף 29(ב) ביחס לאותה מדינה; |
|
|
|
|
|
(2) ביחס ליחידה טריטוריאלית שעליה הורחבה אמנה זו בהתאם לסעיף 25 אחרי שהאמנה נכנסה לתוקף לגבי המדינה המוסרת את ההצהרה, ביום הראשון של החודש שאחרי תום שלושה חודשים אחרי ההודעה על ההצהרה הנזכרת באותו סעיף. |
|
|
|
|
|||
|
|
|
(א) אמנה זו תיכנס לתוקף בין שתי מדינות מתקשרות רק אם אף אחת מהן לא הודיעה לנפקד ביחס לאחרת בהתאם לסעיף קטן (ב) או (ג). בהיעדר הודעה כאמור, האמנה תקפה בין שתי מדינות מתקשרות מהיום הראשון של החודש שאחרי תום התקופה שבמהלכה ניתן למסור הודעות. |
||
|
|
|
(ב) מדינה מתקשרת רשאית להודיע לנפקד, תוך 12 חודשים מתאריך ההודעה על ידי הנפקד הנזכרת בסעיף 32(א), כי לאשרור, קבלה, אישור או הצטרפות של מדינה אחרת לא יהיה תוקף של כינון יחסים בין שתי המדינות בהתאם לאמנה זו. |
||
|
|
|
(ג) מדינה רשאית להודיע לנפקד, עם הפקדת המסמך שלה בהתאם לסעיף 24(ד), כי לאשרור, קבלה, אישור או הצטרפות של מדינה אחרת לא יהיה תוקף של כינון יחסים עם מדינה מתקשרת בהתאם לאמנה זו. |
||
|
|
|
(ד) מדינה מתקשרת רשאית בכל עת למשוך הודעה שהוציאה בהתאם לסעיף קטן (ב) או (ג). משיכה כאמור תיכנס לתוקף ביום הראשון של החודש שאחרי תום שלושה חודשים אחרי תאריך ההודעה. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) ניתן למסור הצהרות הנזכרות בסעיפים 14, 17, 18, 19 ו-25 עם חתימה, אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות או בכל עת לאחר מכן, וניתן לשנותן או למשוך אותך בכל עת. |
||
|
|
|
(ב) על הצהרות, שינויים ומשיכות תימסר הודעה לנפקד. |
||
|
|
|
(ג) הצהרה שניתנה במועד החתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות תיכנס לתוקף במקביל לכניסתה לתוקף של אמנה זו עבור המדינה הנוגעת בדבר. |
||
|
|
|
(ד) הצהרה שניתנה במועד אחר, וכל שינוי או משיכה של הצהרה, ייכנסו לתוקף ביום הראשון של החודש שאחרי תום שלושה חודשים אחרי תאריך קבלת ההודעה אצל הנפקד. |
||
|
|
|
(ה) הצהרה שניתנה במועד עתידי, וכל שינוי או משיכה של הצהרה, לא יחולו על פסקי דין הנובעים מהליכים שכבר נפתחו בפני בית המשפט של המוצא עם כניסת ההצהרה לתוקף. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
(א) מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להסתלק ממנה בהודעה בכתב הממוענת לנפקד. ניתן להגביל את ההסתלקות ליחידות טריטוריאליות מסוימות שעליהן האמנה חלה. |
||
|
|
|
(ב) ההסתלקות תיכנס לתוקף ביום הראשון של החודש שאחרי תום שנים עשר חודשים אחרי תאריך קבלת ההודעה על ידי הנפקד. מקום שמפורט בהודעה פרק זמן ארוך יותר לכניסת ההסתלקות לתוקף, ההסתלקות תיכנס לתוקף עם תום פרק הזמן הארוך יותר כאמור אחרי תאריך קבלת ההודעה על ידי הנפקד. |
||
|
|
|
|||
|
|
|
הנפקד יודיע לחברי ארגון ועידת האג למשפט בין-לאומי פרטי (HCCH), ומדינות אחרות וארגונים לשילוב כלכלי אזורי אשר חתמו על אמנה זו, אשררו אותה, קיבלו אותה, אישרו אותה או הצטרפו אליה בהתאם לסעיפים 24, 26 ו-27 על הנ"ל – |
||
|
|
|
|
(א) החתימות, האשרורים, הקבלות, האישורים וההצטרפויות כנזכר בסעיפים 24, 26 ו-27; |
|
|
|
|
|
(ב) תאריך כניסתה של האמנה לתוקף בהתאם לסעיף 28; |
|
|
|
|
|
(ג) ההודעות, הצהרות שינויים והמשיכות הנזכרים בסעיפים 26, 27, 29 ו-30; וכן |
|
|
|
|
|
(ד) ההסתלקויות הנזכרות בסעיף 31. |
|
|
|
|
לראיה החתומים מטה, שהוסמכו לכך כדין, חתמו על אמנה זו. |
||
|
|
|
נעשה בהאג, ביום 2 ביולי 2019, בשפות אנגלית וצרפתית, ולשני הנוסחים דין מקור שווה, בעותק יחיד אשר יופקד בארכיוני ממשלת ממלכת הולנד ואשר עותק מאושר שלו יישלח, בצינורות דיפלומטיים, לכל אחת מהמדינות החברות בארגון ועידת האג למשפט בין-לאומי פרטי (HCCH) בתאריך מושבו העשרים ושניים ולכל אחת מהמדינות האחרות אשר השתתפו באותו מושב. |
||
סעיף 1 – הסעיף מבהיר את מטרתו של החוק שהינה ליישם את האמנה בדבר הכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים או מסחריים משנת 2019. ישראל חתמה על האמנה במרץ 2021. לאחר השלמת הליך החקיקה ישראל תוכל לאשרר את האמנה ולהצטרף אליה.
סעיף 2 – הסעיף מבהיר כי לסעיפי האמנה המובאים בתוספת יהיה תוקף של חוק והם יחולו על אף האמור בכל דין אחר.
סעיף 3 -
להגדרת "מדינה מתקשרת" – החוק מבהיר כי הכוונה היא למדינות שחתמו על האמנה ואשררו אותה בהתאם להוראות סעיפי האשרור שקבועים באמנה כפי שמופיע באתר המרשתת של ארגון ועידת האג למשפט בין-לאומי פרטי (HCCH), בקישור הבא: https://www.hcch.net/en/instruments/conventions/status-table/?cid=137/. ההגדרה מחריגה מתחולת הצדדים לאמנה מדינות אשר הודיעו לנפקד על האמנה (משרד החוץ ההולנדי) כי הן מחריגות את תחולת יחסי האמנה בינן למדינות אחרות, והכל בהתאם להוראות סעיף 29 לאמנה.
להגדרת "מדינה מתבקשת" – החוק מבהיר כי הכוונה היא למדינת ישראל.
סעיף 4 – כניסת החוק המוצע לתוקף לא תבטל חקיקה ותקנות משנה קיימות במסגרת הדין הישראלי, ואשר עוסקות בהיבטים של הכרה ואכיפה אזרחית של פסקי דין זרים,[1] אשר ימשיכו לחול ביחס למדינות שעמן לא תהיה מדינת ישראל קשורה ביחסי אמנה עפ"י האמנה שבנדון (כולל במקרים בהם יחולו החריגים לאמנה). עם זאת, מוצע לקבוע כי בכל מקום שבו עשויה להתעורר סתירה בין האמור באותם דינים לבין חוק זה, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, יגברו הוראותיו של חוק זה. זאת, בשל היותו דין מאוחר יותר ולנוכח הצורך לשמר אחידות במישור הבין-לאומי מול מדינות שהן צד לאמנה.
האמנה קובעת מסגרת משפטית משותפת שלפיה פסקי דין שניתנו במדינה אחת יוכרו או ייאכפו במדינה אחרת, אם הם כשרים לכך לפי הקריטריונים שמפורטים בסעיף 5 לתוספת, ובמידה ולא קיימות עילות לסירוב בקשה להכרה או לאכיפה לפי העילות שמפורטות בסעיף 7 לתוספת. זאת ועוד, סעיף 6 לתוספת קובע כי פסק דין שעוסק בהכרעה במחלוקת בין זכויות במקרקעין, יוכר או ייאכף רק אם הנכס שעל בסיסו נידון פסק הדין נמצא במדינה שבה ניתן פסק הדין.
[1] חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; תקנות אכיפת פסקי חוץ (אמנה עם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה), התשמ"א-1981.