טיוטת תקנות

בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[1], ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה:

חלק א' - פרשנות

הגדרות

1.  

בתקנות אלה -

" אורך חיים תכנוני אפקטיבי" – משך הזמן המהווה בסיס סטטיסטי לקביעת העומסים וקִיַים המבנה;

"מבנה מגורים" – מבנה שכולו או רוב שטחו משמש  למגורים;

"דו"ח ביסוס" – הנחיות של מהנדס הביסוס לתכנון ולביצוע הביסוס ופיתוח השטח המסתמכות על תוצאות סקר האתר;

"הטרחה" – כוחות פנימיים, מאמצים או עיוויים שעומסים והשפעות אחרות גורמים בשלד הבניין;

"התמוטטות בשרשרת" - כשל מקומי במרכיב בודד של השלד, שגורר אחריו כשל במרכיבים נוספים אחרים;

"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[2];

"טפסה" – מערכת הנושאת בטון טרי ומעבירה את כל העומסים, הנובעים מחומרים, ציוד וכדומה, למשטח יציב לפני היציקה, במשך היציקה ואחריה;

"כשל פריך"  (brittle failure) - כשל פתאומי, ללא סימנים היכולים לשמש כהתראה מוקדמת, המוביל להרס;

"מבנה" – אובייקט פיזי בנוי המחובר לקרקע או בא במגע עם הקרקע בבסיסו;

"מגדל תמיכה זמני" - מבנה זמני שהוא חלק ממערכת הטפסות הנושאת את הבטון הטרי או נושא רכיב מבני במהלך הבנייה;

"מהנדס ביסוס" – מהנדס גיאוטכני, בוגר מוסד אקדמי בהנדסה אזרחית, שתחום התמחותו בנושאי גיאוטכניקה וביסוס, האחראי ליעוץ או לתכנון במבנה;

"מוסד חינוך" – כהגדרתו בסעיף 19לב בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

"מוסד על-תיכוני" - כהגדרתו בסעיף 19כז בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

"מפל (גרדיינט) טמפרטורה" - מצב שבו הטמפרטורה שונה בפנים שונים של אותו מרכיב מבני;

"מ"ר" – מטרים רבועים;

"מצב גבולי של הרס" - מצב שמעבר לו המבנה קרוב להתמוטטות, מאבד את כושר תפקודו, או מתקיים בו כשל מבני אחר, ובכלל זה המקרים המפורטים בתקנה 9;   

"מצב גבולי של שירות" -  מצב שמעבר לו נפגעת יכולתו של המבנה לעמוד בדרישות התפקוד שלהן הוא נועד ובכלל זה ובכלל זה אם לא מתקיים האמור בתקנה 13;

"מקדם בטיחות" - מקדם המכתיב את שולי הבטיחות;

"מקדם בטיחות חלקי לעומס" – מקדם שבו מכפילים את העומסים האופייניים;

"מקדם חשיבות" - מקדם המייצג את החשיבות החברתית-כלכלית היחסית שיש למבנה לצורך קביעת רמת ההגנה המוקנית לו, כמפורט בתקנה 10;

"מרכיב טרומי" – חלק משלד המבנה שאינו מיוצר באתר הבנייה;

"מתכנן שלד הבניין" - כהגדרתו בתקנות התכנון והבניה (רישוי בניה), התשע"ו – 2016[3];   

"סקר אתר" – סקר קרקע המספק נתונים של תנאי הקרקע באתר וסביבתו לצורך ביסוס המבנה וסביבתו ובחינת ההשפעות על הסביבה;

"סקר תגובת אתר מסוים" (Site Specific Response) - סקר שמטרתו להעריך תגובת אתר לרעידת אדמה תכנונית בו;

"עגורן עילי" - מיתקן שינוע של רכיבים, הנמצא בתוך מבנה, ובדרך כלל נסמך על מרכיבי השלד של המבנה;

"עומס" - כל אחד מאלה: עומס אופייני קבוע, עומס אופייני שימושי ועומס אקראי;

"עומס אקראי" – עומס חריג הפועל על המבנה לזמן קצר ובמועד שאינו ידוע מראש;

"עומס אופייני" – ערך מייצג של עומס הפועל על המבנה;

"עומס אופייני קבוע" – עומס אופייני הפועל דרך קבע על המבנה ומרכיביו;

"עומס אופייני שימושי" – עומס אופייני שערכו נקבע לפי השימוש המיועד של המבנה ואינו פועל דרך קבע על המבנה ומרכיביו;

"עומס תכן" – עומס אופייני מוכפל במקדם בטיחות חלקי לעומס;

"עיווי" – שינוי מידה או צורה במבנה;

"קומת עמודים" - קומה בבניין הבנוי משלד בטון מזויין וקירות בני, שבה חסרים מרבית קירות הבני המצויים בקומות האחרות;

"רבש"ח" - רכיב בניין שאינו חלק מהשלד, מבין הפריטים והרכיבים המנויים בתקנה 33(א);

"רמת בטיחות" – ההסתברות שבמהלך חמישים שנה תתרחש רעידת אדמה החזקה מרעידת האדמה שלפיה נקבעים עומסי המבנה לפי ת"י 413;

"רעידת אדמה תכנונית" - רעידת אדמה שלגביה קיימת הסתברות נתונה שרעידת אדמה חזקה ממנה תתרחש בתקופה של 50 שנה;

"שלד" –  מערכת במבנה האחראית על יציבותו הכללית, ובכלל זה חלק של מערכת הביסוס;  

"ת"י" – תקן ישראלי, כמשמעותו בסעיף 6 לחוק התקנים, התשי"ג-1953[4], כפי נוסחו מזמן לזמן, העומד לעיון הציבור בנוסחו המעודכן באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי;

"ת"י 109" - ת"י 109 - משקלים של חומרי בנייה ושל חלקי מבנה[5];

"ת"י 412" - ת"י 412 - עומסים במבנים: עומסים אופייניים[6]

"ת"י 413"  - אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י  413 - תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה[7];

(2) ת"י 413 חלק 2 - תכן לעמידות ברעידות אדמה: מבנים הנדסיים- כללי[8];

(3) ת"י 413 חלק 2.1 - תכן לעמידות ברעידות אדמה: מבנים הנדסיים - מערכות מדפי אחסון מפלדה[9];

(4) ת"י 413 חלק 2.2 - תכן לעמידות ברעידות אדמה: מבנים הנדסיים מכלים על הקרקע לאחסון נוזלים[10];

(5) ת"י 413 חלק 2.3 - תכן לעמידות ברעידות אדמה: מבנים הנדסיים מכלים מוגבהים לנוזלים ולגזים[11];

(6) ת"י 413 חלק 2.4 - תכן לעמידות ברעידות אדמה: מבנים הנדסיים צנרת על-קרקעית במתקני תעשייה[12];

(7) ת"י 413 חלק 3 - תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה: הערכה ושיפור של עמידות מבנים קיימים ברעידת אדמה[13];

"ת"י 414" - ת"י 414  - עומסים אופיינים במבנים: עומס רוח[14];

"ת"י  466" - אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 466 חלק 1 - חוקת הבטון: עקרונות כלליים[15];

(2) ת"י 466 חלק 2 - חוקת הבטון: רכיבים[16];

(3) ת"י 466 חלק 3 - חוקת הבטון: בטון דרוך[17];

(4) ת"י 466 חלק 4 - חוקת הבטון: אלמנטים ומערכות מבטון טרום[18];

(5) ת"י 466 חלק 5 - חוקת הבטון: תקרות מיטבלות, חלולות, טרומות דרוכות[19];

"ת"י 904" - אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 904 חלק 1 - טפסות לבטון: עקרונות[20];

(2) ת"י 904 חלק 2 - טפסות לבטון: תומכות שחילות[21];

"ת"י 940" – אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 940 חלק 1 - תכן גאוטכני: גאוטכניקה וביסוס בהנדסה אזרחית[22];

(2) ת"י 940 חלק 4.1 - תכן גאוטכני: חיזוק וייצוב קרקעות למטרות הנדסיות מסמור קרקע ובירוג סלע[23];

(3) ת"י 940 חלק 4.2 - תכן גאוטכני: חיזוק וייצוב מבנים למטרות הנדסיות עוגני קרקע מדויסים[24];

"ת"י 1142" - ת"י 1142 - מעקים ומסעדים[25];

" ת"י 1176" - ת"י 1176 בתי צמיחה : המבנה[26];

"ת"י 1225" - אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 1225 חלק 1 - חוקת מבנה פלדה: כללי[27];

(2) ת"י 1225 חלק 2.1 - חוקת מבני פלדה: הגנה מפני שיתוך – מבוא כללי[28];

(3) ת"י 1225 חלק 2.2 - חוקת מבני פלדה: הגנה מפני שיתוך – מיון סביבות[29];

(4) ת"י 1225 חלק 2.3 - חוקת מבני פלדה: הגנה מפני שיתוך – שיקולי תכן[30];

(5) ת"י 1225 חלק 2.4 - חוקת מבני פלדה: הגנה מפני שיתוך – סוגי משטחים והכנת משטחים[31];

(6) ת"י 1225 חלק 2.5 - חוקת מבני פלדה: הגנה מפני שיתוך – מערכות צבע[32];

(7) ת"י 1225 חלק 4 - חוקת מבני פלדה: תכן לעמידות ברעידות אדמה[33];

(8) ת"י 1225 חלק 10 - חוקת מבני פלדה: פלדות מבנים – לוחות, לוחות שטוחים רחבים, מוטות ופרופילים[34];

"ת"י 1490" – אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 1490 חלק 1 מחיצות וחיפויי גבס: לוחות[35];

(2) ת"י  1490 חלק 2  מחיצות וחיפויי גבס: ברגים[36];

(3) ת"י  1490 חלק  4 מחיצות וחיפויי גבס: רכיבי שלד לא-נושא מפח פלדה[37];

"ת"י 1503" - ת"י 1503 תפקוד מחיצות המותקנות בבניינים[38];

"ת"י 1523" – ת"י 1523 חלק 1 קירות בני : קירות לא-נושאים[39];

"ת"י 1555" – אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 1555 חלק 1 מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבניינים: חיפוי חוץ[40];

(2) ת"י 1555 חלק 2 מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבניינים: חיפוי פנים בהדבקה[41];

(3) ת"י 1555 חלק 4 מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבניינים: חיפוי באריחי קרמיקה בקיבוע יבש[42];

"ת"י 1556" – ת"י 1556 גגות קלים עם סיכוך רעפים[43];

"ת"י 1568" - ת"י 1568 - קירות מסך: תכן ותפקוד[44];

"ת"י 1872" – אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 1872 חלק 1 - חיפוי באבן מלאכותית: יחידות אבן מלאכותית[45];

(2) ת"י 1872 חלק 2 - חיפוי באבן מלאכותית: חיפוי קירות בשיטת הקיבוע הרטוב[46];

"ת"י 1924" - ת"י 1924 מחיצות, חיפויים פנימיים ותקרות תותב לא פריקות מלוחות גבס[47];

"ת"י 2142 חלק 1 - ת"י 2142 חלק 1 בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים[48];

"ת"י 2142 חלק 2 - ת"י 2142  חלק 2 בטיחות בשטחים פתוחים - פתרונות להפרשי גבהים פתרונות בתחומי דרכים באזורים לא-מבונים[49];

"ת"י 2378" - אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 2378 חלק 1– קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי[50];

(2) ת"י 2378 חלק 2 – קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב[51];

(3) ת"י 2378 חלק 3 –קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע יבש[52];

(4) ת"י 2378 חלק 4 –קירות מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בשיטת ההדבקה בשילוב קיבוע מכני[53];

(5) ת"י 2378 חלק 5 – קירות מחופים באבן טבעית: אלמנטים טרומיים מחופים ושיטות חיפוי מתועשות באתר[54];

"ת"י 5103" – אחד מאלה לפי העניין:

(1) ת"י 5103 חלק 1 תקרות תותב פריקות: כללי תכן[55];

(2) ת"י 5103 חלק 2 תקרות תותב פריקות: דרישות תפקוד של רכיבים ומכללים[56];

(3) ת"י 5103 חלק 3 תקרות תותב פריקות: כללי התקנה ותחזוקה[57];

(4) ת"י 5103 חלק 4 תקרות תותב פריקות: כללי תכן והתקנה במקלטים ובמרחבים מוגנים[58];

"ת"י 6153 חלק 1" – מבנים ארעיים – אוהלים: בטיחות (למעט דרישות בטיחות אש)[59];

"ת"י 6560" - ת"י 6560 קירות מחופים בחיפוי קשיח עם בידוד תרמי חיצוני – אלמנטים טרומיים מחופים ושיטות חיפוי מתועשות באתר[60];

"תקן אירופי" – הנחיית תקינה של השוק האירופאי המשותף;

"תסבולת" – הכוח הפנימי המרבי שיכול להתפתח בחתך, במרכיב או במבנה עד להגעה למצב גבולי של הרס, ובכלל זה תסבולת גזירה ותסבולת כפיפה;

"תסבולת גזירה" – כוח הגזירה המרבי שיכול להתפתח בחתך, עד להגעה למצב גבולי של הרס;

"תסבולת כפיפה" – מומנט הכפיפה המרבי שיכול להתפתח בחתך, עד להגעה למצב גבולי של הרס;

"תסבולת מותרת" - המספר המתקבל מחלוקת התסבולת במקדם הבטיחות;

"תפוסה" – תפוסת הבניין הנקבעת לפי פרטים 3.2.12.1 ו-3.2.12.2 בתקנות תכן הבנייה (בטיחות אש);

"תקנות תכן הבנייה (בטיחות אש)" - חלק ג' בתוספת השנייה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל–1970[61];

"תקרה הכוללת גופי מילוי מפח" –רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת "רביץ" (חתך T), שגופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהם את כל הרכיבים הנדרשים לפי ת"י 466 ובין אם לא;

"תקרת משנה" – תקרת המותקנת מתחת למפלס התחתון של תקרה שלדית (קונסטרוקטיבית).

חלק ב' - מטרות, דרישות תפקודיות ותחולה

מטרות

2.  

מטרות תקנות אלה -

(1) להקטין את ההסתברות לכשל מבני שנגרם שכתוצאה מתכנון או מהקמה של מבנה, או במהלך תפקודו וחייו;

(2) להקטין את ההסתברות לפגימה בתפקוד המבנה בתנאי שירות רגילים שלהם מיועד המבנה;

(3) להקטין את ההסתברות להידרדרות במצבם של מרכיבי המבנה עד כדי כשל, שנגרמת כתוצאה מבלאי טבעי (התיישנות החומרים) ומשימוש חוזר ונשנה במבנה.

דרישות תפקודיות

3.  

מבנה ובכלל זה מרכיביו והחיבורים ביניהם יהיה בנוי באופן הבא:

(1) המבנה, על כל חלקיו, יהיה יציב;

(2) אורך החיים התכנוני האפקטיבי של שלד המבנה יהיה 50 שנים לפחות;

(3) המבנה יעמוד במצב גבולי של הרס ובמצב גבולי של שירות כנדרש בתקנים המוזכרים בתקנות אלה;

(4) המבנה ייבנה באופן שימזער את הסיכון להתמוטטות בשרשרת;

(5) תסבולת מרכיביו של המבנה לא תפחת מההטרחות שגורמים עומסי התכן הפועלים על המבנה ומרכיביו;

(6) עומסים הגורמים להטרחות של הקרקע הנושאת את המבנה לא יעלו על התסבולת המותרת של אותה הקרקע;

(7)  מבנה שקיים בו עומס דינמי רתמי או ציוד מכני רוטט, ייבנה באופן שימנע נזק למרכיבי שלד המבנה וימנע מצב תהודה (רזוננס) במבנה.  

עמידה במטרות ובדרישות התפקודיות

4.  

תכן שלד מבנה שעמד בדרישות המפורטות בחלקים ג' עד ה' ייחשב שהתקיימו בו דרישות תקנות 2 ו-3. 

סייג לתחולה

5.  

תקנות אלה לא יחולו על מבנה דרך שהוא גשר, מחלף או מנהרה שמקים גוף המנוי בסעיף 261(ד)(1) לחוק.

חלק ג – תכן מבני

פרק א': כללי

חריגים לאורך חיים תכנוני אפקטיבי של שלד

6.  

(א)  על אף האמור בתקנה 3(2) -

(1) במבנה שתקופת השימוש המרבית שנקבעה לו בהיתר, אינה עולה על 10 שנים, ובכלל זה מבנה יביל, מבנה זמני ובית צמיחה, יהיה אורך החיים התכנוני האפקטיבי של שלד הבניין 10 שנים לפחות;

(2) במבנה שתקופת השימוש המרבית שנקבעה לו בהיתר, אינה עולה על 30 ימים, ובכלל זה יציע זמני, גשר תאורה זמני, במה זמנית, ואוהל קרקס, יהיה אורך החיים התכנוני האפקטיבי של שלד הבניין 5 שנים לפחות.

(ב) בתכנון השלד של המבנים המפורטים בתקנה זו, ניתן להקטין את עומסי הרוח המחושבים לפי פרק ג', לפי אורך החיים התכנוני האפקטיבי האמור בתקנת משנה (א).

מיגון ומקלוט

7.  

בשלד מבנה יתקיימו הוראות תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן- 1990[62];

פרק ב': מצבים גבוליים

דרישות לעמידה במצבים גבוליים

8.  

מבנה יתוכנן וייבנה כך שיעמוד במצב גבולי של הרס או מצב גבולי של שירות לפי פרק זה, בהתחשב בעומסים וההשפעות שיחולו על המבנה כמפורט בפרק ג'.

מצב גבולי של הרס

9.  

(א)  כל אחד מהמקרים המפורטים להלן ייחשב מצב גבולי של הרס:

(1) אובדן חוזק של חתכים חיוניים (קריטיים) כולל סמכים, מחברים ויסודות;

(2) עיבורים והזזות יתרים של המבנה או של חלקיו הגורמים לאובדן היציבות;

(3) אובדן שיווי משקל של המבנה או חלקיו;

(4) הפיכת המבנה למכניזם;

(5) אובדן יציבות ובכלל זה קריסה, היפוך והחלקה;

(6) כשל פריך;

(7) התמוטטות בשרשרת.

(ב) המבנה יתוכנן באופן שיבטיח  עמידתו במצב גבולי של הרס, לפי פרק זה, ולפי דרישות  ת"י 413, ת"י  466 ות"י 1225 חלקים 1 ו-4;

(ג)  במקרים חריגים, אם אין בתקנים האמורים בתקנת משנה (ב) התייחסות למצב עמיסה מסוים או לתכנון קונסטרוקטיבי מסוג מסוים, יש לתכנן את המבנה לפי העקרונות שנקבעו בתקן אירופאי, באופן שיבטיח עמידתו במצב גבולי של הרס.

(ד) על תכנון שלד המבנה יחולו הוראות אלה:

(1) התסבולת תהיה שווה או גדולה מההטרחה המרבית הנגרמת מעומסי התכן;

(2) יתקיימו בו הנחיות דו"ח הביסוס כאמור בחלק ה'.

מקדמי חשיבות

10.  

(א)  לעניין מקדמי חשיבות לא יחולו הוראות ת"י 413 אלא הוראות אלה:

(1) המבנים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג), יתוכננו לפי מקדם חשיבות של 1.4 או לרמת בטיחות של 2%:

(א)  מבנה שמספק שירותים חיוניים להצלת חיים לאחר רעידת אדמה ובכלל זה בית חולים, תחנת כיבוי אש, תחנת משטרה ותחנת עזרה ראשונה;

(ב) מבנה תשתית בעל חשיבות ארצית כמפורט להלן:

(1) תשתיות תקשורת ומרכזיות טלפון;

(2) מערכות ייצור, הולכה ואספקת מים, חשמל, גז,  אנרגיה;

(3) מאגרי מים ומאגרים של חומרי גלם המשמשים לייצור אנרגיה, ובכלל זה דלקים וגז;

(4) מבנים ותשתיות אחרות בעלי חשיבות ארצית שאמורים לתפקד בעת רעידת אדמה ולאחריה;

(ג)  מבנים שהיפגעותם עקב רעידת אדמה, עלולה להוביל לפגיעה נרחבת בבני אדם שנמצאים בהם או סמוך אליהם, או לפגיעה נרחבת בסביבה, ובכלל זה מבני תעשייה כימית, מאגרי חומרים מסוכנים, מיתקנים ביטחוניים, מכלי לחץ;

(2) המבנים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג), יתוכננו לפי מקדם חשיבות של 1.2 או לרמת בטיחות של 5%:

(א)  מבנה מגורים שגובה מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר עולה על 42 מטרים מעל מפלס הכניסה הקובעת לבניין;

(ב) מוסד חינוך ומוסד על-תיכוני;

(ג)  מבנה שאינו נכלל בפסקאות משנה (א) עד (ב) ותפוסתו 1,000 איש לפחות;

(3) מבנים שאינם נמנים על האמור, יתוכננו לפי מקדם חשיבות של 1 או לרמת בטיחות של 10%.

סייג לתחולת ת"י 413

11.  

על אף האמור בתקנה 9(ב), אין חובה שתכן המבנה יעמוד בדרישות ת"י 413 לגבי מבנים אלה:

(1) מבנה מגורים חדש חד קומתי או דו-קומתי, ששטח הבניה הכולל שלו קטן מ-400 מ"ר, שלד הבניין הוא מבטון מזוין או פלדה, הוא נמצא באזור שבו 0.075>  Zואין בו קומת עמודים;

(2) שינוי או תוספת למבנה מגורים קיים חד קומתי או דו-קומתי, ששטח הבניה הכולל שלו קטן מ-400 מ"ר, שלד הבניין הוא מבטון מזוין או פלדה, הוא נמצא באזור שבו  z≤ 0.06ואין בו קומת עמודים;

(3) מבנה  חד-קומתי שהשימוש המתוכנן בו  הוא לאחסנה, שמפתח גגו קטן מ-10 מטרים ואינו כולל עגורן עילי;

(4) מבנה חקלאי חד-קומתי המשמש לגידולים חקלאיים או לבעלי חיים;

(5) מבנה ארעי או יביל, חד-קומתי או דו-קומתי, שתקופת השימוש המרבית שנקבעה לו בהיתר אינה עולה על 5 שנים;

(6) מבנה שאורך החיים התכנוני האפקטיבי שלו הוא כאמור בתקנה  6(א)(2).

עמידות השלד באש

12.  

שלד המבנה יעמוד במצב גבולי של הרס כתוצאה משריפה כמפורט להלן: 

(1) דרישות עמידות השלד באש יהיו כאמור בסימן ב' בפרק ג' בתקנות תכן הבנייה (בטיחות אש);

(2) על אף האמור בפסקה (1), אם השלד עשוי מבטון מזוין או מבטון דרוך –יתוכנן המיגון לשלד לפי דרישות העמידות באש המפורטות בת"י 466 חלקים 1 עד 3;

מצב גבולי של שירות

13.  

(א)  המבנה יעמוד במצב גבולי של שירות לפי דרישות  ת"י 466 ות"י 1225.

(ב) המבנה יעמוד במגבלות  להזזות אופקיות עקב כוחות רוח לפי דרישות ת"י 414 ות"י 1225 חלק 1. 

תכן סיסמי

14.  

המבנה יעמוד במגבלות להסטות אופקיות עקב כוחות אופקיים מרעידות אדמה לפי דרישות ת"י 413. 

תנודות

15.  

בניין המשמש להתקהלות שקיים בו עומס דינמי רתמי ובכלל זה אולם שמחות, אולם ריקודים, אולם ספורט או מבנה שקיים בו עומס הנגרם מציוד מכני רוטט, יעמוד בעומס האמור באופן שיבטיח את תפקודו התקין של הבניין וזאת באמצעות הבטחת תדירות עצמית מינימאלית או באמצעות בידוד התנודות או ריסונן או באמצעים אחרים.

הנחיות לתכנון מחומרי בנייה שונים

16.  

שלד או חלק משלד  העשוי מהחומרים המפורטים להלן יתוכנן למצב גבולי של הרס ולמצב גבולי של שירות, בנוסף לאמור בפרק זה,  גם לפי הוראות אלה:  

(1) במבנה או מרכיב מבנה מאלומיניום, עץ, אבן, חומרים מרוכבים, ומבנים בד, יתוכנן המבנה לפי הקריטריונים המפורטים בתקן אירופאי;

(2) בגג מבנה או מרכיבי גג מבנה מעץ, יתקיימו גם דרישות ת"י 1556;

(3) במבנה או מרכיבי מבנה מזכוכית יתקיימו דרישות תקן  IBC  International Building Code (IBC) chapter 24 ;[63] 

(4) במבנה יריעות ממברנה שנתמכת על רכיבים נושאים ובכלל זה כבלים, קונסטרוקצית פלדה, או מתנפחים, יתקיימו דרישות ת"י 6153 חלק 1; ובהיעדר הוראות בתקן האמור, המבנה יתוכנן לפי הקריטריונים המפורטים בתקן אירופאי;   

(5) במבנה המיועד לבית צמיחה לגידול צמחים – יתקיימו גם דרישות ת"י 1176 ;  

פרק ג': עומסים, השפעות ושילוביהם

עומסים

17.  

(א)  המבנה יעמוד בעומסים ובהשפעות לפי ההוראות המפורטות בפרק זה, ובכלל זה שילובים של עומסים והשפעות אלה, כדי שיעמוד במצבים גבוליים של הרס או של שירות, לפי פרק ב'.    

(ב) המבנה יעמוד בעומסים ובהשפעות כאמור הגורמים להטרחות המרביות ולהטרחות המזעריות, שהשפעתן מחמירה; עומסים והשפעות אלה יחושבו כמפורט בתקנים הנזכרים בפרק זה.

עומס אופייני קבוע

18.  

(א)  המבנה יעמוד בעומס אופייני קבוע לפי  ת"י 109 ות"י 412.

(ב) המבנה יעמוד בעומס הנובע מרבש"ח במבנה.

עומס אופייני שימושי

19.  

(א)  המבנה יעמוד בעומס אופייני שימושי, לפי השימוש המיועד לו, לפי  ת"י 412.

(ב)  בנוסף, יש לקחת בחשבון עומסים נוספים הצפויים לחול על המבנה הנובעים ממיתקנים, ציוד או תנועת כלי רכב כבד בשטח המבנה או בסמוך לו.

(ג)  במבנה המיועד לשני שימושים או יותר, המבנה יעמוד בעומס השימושי האופייני הגבוה מבין השימושים האמורים.

עומס רוח

20.  

המבנה יעמוד  בעומס  הרוח לפי הוראות ת"י 414.

עומס רעידות אדמה

21.  

(א)  המבנה יעמוד בעומס רעידת אדמה לפי הוראות ת"י 413, בכפוף לאמור בתקנה 11.

(ב) ביצוע הערכה ושיפור של עמידות מבנה ברעידות אדמה יעשה לפי ת"י 413 חלק 3.

עומס אקראי שאינו רעידת אדמה

22.  

המבנה יעמוד בעומס אקראי לפי ת"י 412.

השפעת עיווים

23.  

השפעות עיוויים על המבנה הנובעים מדריכה, זחילה, מפל (גרדיינט) טמפרטורה, שקיעות בקרקע או שילוב ביניהם, ייקבעו לפי דרישות ת"י 412 להשפעות אלה; מבנה העשוי בטון דרוך או בטון מזויין, שאורכו הכולל עולה על 40 מטרים, יעמוד גם בהשפעות הנובעות מהתכווצות או שינויי טמפרטורה ציריים.

השפעה דינמית

24.  

מבנה יעמוד בהשפעת כוחות דינמיים לפי הוראות ת"י 412, ת"י 413 ות"י 414.

עומסים בתקופת ההקמה של מבנה

25.  

מרכיבי המבנה ורכיבים המשמשים להקמתו, ובכלל זה טפסה ומגדל תמיכה זמני, יעמדו במצב גבולי של הרס בהתחשב בדרישות העומסים המפורטים בת"י 109, ת"י 412, ת"י 414, ת"י 904 חלק 1, ת"י 904 חלק 2, ובעומסי יתר נוספים, הנובעים מתהליכי הבניה, ובכלל זה חומרי בנייה, ציוד בנייה ואמצעי שינוע.

עומס שימושי חריג

26.  

העומס האופייני השימושי החריג שיפעל על שלד הבניין כתוצאה מהימצאותו הצפויה של ציוד, שמשקלו עולה על העומסים האופייניים השימושיים שנקבעו בת"י 412 לפי ייעוד המבנה, יהיה לפי נתוני יצרן הציוד.

עומסים שימושיים לפרוזדורים ולמבואות

27.  

פרוזדורים ומבואות שצפוי שיועבר דרכם ציוד כבד, יתוכננו לשאת את העומס הנגרם ממעבר ציוד כאמור.

עומס שלג, קרח וגשם

28.  

המבנה יעמוד בעומסים הנובעים משלג, קרח וגשם לפי ת"י 412.

חובת שילוט לציון עומס מרבי מותר

29.  

בחלק מבנה שתוכנן לעמידה בעומס אופייני שימושי העולה על 5 קילו ניוטון למטר רבוע, יוצב שלט במקום בולט לעין, לציון העומס האופייני השימושי המרבי המותר על רצפת השטח האמור.

פרק ד': דרישות תכן נוספות

התחשבות התכן בשלביות הביצוע בהקמת המבנה

30.  

בעת תכנון השלד יילקחו בחשבון ההטרחות הנובעות משלביות הקמת המבנה.

חיבור מרכיבים טרומיים

31.  

החיבורים של המרכיבים הטרומיים בשלד המבנה יעמדו בעומסים ובכוחות האופקיים המחושבים, עם מקדם הקטנת כוח K=1, למעט במחברים משיכים הכוללים יציקה באתר ובכלל זה שיטת הלולאות.

פרק ה': שלד של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח

תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח

32.  

על תיקון תקרה הכוללת גופי מילוי מפח יחולו הוראות אלה:

(1) יתקיימו בתקרה מקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים לפי התקנים שלהלן:

(א)  ת"י 466 חלק 1 – מהדורת יוני 1987;

(ב) ת"י 466 חלק 2 – מהדורת ינואר 1979;

(ג)  ת"י 466 חלק 3 – מהדורת יולי 1987;

(2) תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה לפי ת"י 466 על חלקיו כמפורט בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב לפי ת"י 466 חלק 1;

(3) על אף האמור בת"י 466 חלק 1 ובת"י 466 חלק 2, לעניין חישוב זיון לגזירה, בתכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון והפח לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה.

חלק ד' – תכן הנדסי לרכיבי בניין שאינם חלק מהשלד

תכן הנדסי לרבש"ח

33.  

(א)  כל אחד מאלה הוא רבש"ח:

(1) קיר מסך קל מאחד מחומרים אלה: פח, אלומיניום, זכוכית;

(2) מרכיבי פנים המבנה: מעקה, תקרת משנה ובכלל זה תקרת תותב ותקרת גבס, מחיצת בני לא נושאת, מחיצה קלה, רצפה מורמת (רצפה צפה), מדרך הליכה  (catwalk) וכן קונסטרוקציה לתליית רכיב של אחת ממערכות אלה: מים, ביוב, מיזוג אויר, חשמל, רכיב תאורה שמשקלו 5 קילוגרמים לפחות, תקשורת או פינוי פסולת;

(3) מרכיבי חוץ המבנה: שלט ששטחו 2 מטרים רבועים לפחות, אנטנה שמשקלה 20 קילוגרמים לפחות, רכיב תאורה שמשקלו 5 קילוגרמים לפחות;

(4) מיתקן להפקת אנרגיה, המותקן על גג מבנה, דוד שמש ובכלל זה קולטי השמש והמערכות הנושאות שלהם;

(5) חיפוי חוץ קשיח שאינו טיח, ובכלל זה חיפוי באבן, חיפוי פסיפס, חיפוי קרמיקה, חיפוי מתכתי;

(6) רכיבי חיפוי קשיח של הגג  ובכלל זה רעפים או פנל מתכת;

(7) צנרת על-קרקעית במיתקני תעשייה כמשמעותה בת"י 413  חלק 2.4 - תכן לעמידות ברעידות אדמה : מבנים הנדסיים – צנרת על קרקעית במיתקני תעשייה;

(8) מערכות מדפי איחסון מפלדה כמשמעותן בת"י 413  חלק  2.1 - תכן לעמידות ברעידות אדמה : מבנים הנדסיים – מערכות מדפי אחסון מפלדה.

(ב) לרבש"ח יערך תכנון הנדסי נפרד, שיבטיח את יציבותו ואת מניעת הינתקותו משלד המבנה. 

(ג)  תכן הנדסי לרבש"ח יערך למצבים גבוליים של הרס ולמצבים גבוליים של שירות לפי התקנים הבאים ולפי סוג הרבש"ח:

(1) ת"י 1142;

(2) ת"י 1490;

(3) ת"י 1503;

(4) ת"י 1523;

(5) ת"י 1555;

(6) ת"י 1568;

(7) ת"י 1924;

(8) ת"י 2142 חלק 1;

(9) ת"י 2142 חלק 2;

(10) ת"י 2378 לחיפוי אבן בכל שיטות החיפוי;

(11) ת"י 5103;

(12) ת"י 6560.

חלק ה' – תכן גיאוטכני

סקר אתר ודוח ביסוס

34.  

(א)  לכל מבנה נדרש להכין דו"ח ביסוס  וסקר אתר.

(ב) סקר אתר יבוצע לפי ת"י 940 חלק 1.

(ג)  סקר תגובת אתר מסוים למבנה יבוצע במקרים הנדרשים לפי ת"י 413.

(ד) על סמך סקר האתר שהוכן לבניין, מהנדס הביסוס יכין את דוח הביסוס.

תכן גיאוטכני לביסוס

35.  

תכן גיאוטכני לביסוס המבנה ובכלל זה מרכיב  תומך ייערך על ידי מהנדס ביסוס, יתבסס על סקר אתר שבדוח הביסוס ויבטיח:

(1) שעומסים הנובעים מהמבנה, הגורמים להטרחות של הקרקע הנושאת את המבנה, לא יעלו על החוזק המותר של אותה הקרקע לפי ת"י 940;

(2) שהמבנה יעמוד בתזוזות הקרקע החזויות.

תחולת ת"י 940

36.  

(א)  תכן גיאוטכני לביסוס  יערך לפי ת"י 940 חלק 1.

(ב) תכן גיאוטכני לביסוס לחיזוק וייצוב הקרקע ייערך לפי ת"י 940 חלק 4.1.

(ג)  תכן גיאוטכני לביסוס, לחיזוק וייצוב המבנה ייערך לפי ת"י 940 חלק 4.2.

פטור מהכנת דוח ביסוס

37.  

מתכנן שלד הבניין רשאי לתכנן את השלד ללא דו"ח ביסוס, אלא על בסיס סקר אתר בלבד במבנים אלה ובלבד שנוכח לדעת כי יציבות המבנה ותפקודו לא עשויים להיות מושפעים מהתנהגות הקרקע:

(1) מבנה זמני כאמור בתקנה 6 שאינו משמש להתקהלות או למגורים;

(2) מבנה ששטחו אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהו אינו עולה על 3 מטרים;

(3) מבנה העשוי מחומרים קלים.

חלק ו' – תחילה והוראת מעבר

תחילה והוראת מעבר

38.  

(א)  תחילתן של תקנות אלה 6 חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה),  והן יחולו על מבנה שהבקשה להיתר לבנייתו הוגשה ביום התחילה או לאחריו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.