תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 2

תזכיר חוק קרנות כספיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023. 3

1. תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות.. 3

2. תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.. 5

דברי הסבר. 6

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק קרנות כספיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023.

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בתקופה האחרונה חלה עלייה מהירה בריבית בנק ישראל. העלאה זו הייתה צפויה בתורה לאפשר לציבור לקבל תמורה גבוהה יותר בעבור השקעותיו וחסכונותיו באמצעות ערוצי השקעה מגוונים. ואולם, ניכר כי תנאי הריבית אינם מתגלגלים לציבור באופן מלא. לא זו אף זו, מרבית הציבור עדיין בוחר להשאיר את כספיו בחשבונות העובר ושב, שם הערך של הכספים נשחק נוכח האינפלציה. הלכה למעשה, הציבור אינו ממצה את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימאליים בעבורו מתוך "שוק הכסף", המוגדר בעולם כשוק של מוצרים נזילים קצרי טווח, עד שנה, בעלי סיכון אשראי נמוך. מצב זה בו "שוק הכסף" אינו נהנה מתחרות מספקת ומעומק מוצרים מספק, פוגע ביכולתו של הציבור למקסם את תנאיו ולבחור את מוצרי ההשקעה המתאימים ביותר בעבורו בכל נקודת זמן ובכל צומת החלטה. זאת ועוד, נמצא כי קיים פער בתיווך מוצרי שוק הכסף המקשה על הציבור בבחירת המוצר המתאים ביותר עבורו, ולכן קיימת חשיבות בהנגשת כל מוצרי "שוק הכסף" באופן שווה על מנת שהמשקיע יוכל למצות את הברירות העומדות בפניו.

 

לאור האמור, תזכיר החוק מציע לתקן את חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994 וכן את חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995, במטרה לאפשר השקת קרנות כספיות חדשות כחלק מ"שוק הכסף" בישראל, המאפשרות השקעה סולידית ושקופה ביחס לתשואה הצפויה המשוערת, תוך הרחבת ערוצי ההפצה של קרנות אלו במטרה להנגישן לכלל הציבור, ללא הבחנה באשר לגובה ההשקעה. לצד פיתוחן של קרנות אלו, מהלך זה עתיד לעודד כניסתם של שחקנים חדשים לתחום תיווך ההשקעות בתחום "שוק הכסף", ובתוך כך לשכלל את התחרות בתחום ולהשיא את תשואת הציבור על השקעותיו.

 

 

 

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק קרנות כספיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023

 

דברי הסבר

כללי          החל ממאי 2022, עם תחילת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל להעלאת הריבית, ניכר גידול משמעותי בהיקף העברת כספי ציבור מחשבונות העובר ושב אל אפיקי השקעה וחיסכון. על אף תנאי הריבית אשר היו צפויים, על פניו, לאפשר לציבור למקסם את תנאי השוק ולקבל תמורה גבוהה יותר בעבור השקעותיו וחסכונותיו, באמצעות ערוצי ההשקעה מגוונים, ניכר כי הציבור אינו נהנה מכך באופן מלא. כך למשל, ביחס לפיקדונות המוצעים לציבור בבנקים, ובפרט בפיקדונות הקצרים, כפי שעולה מניתוח דו"ח בנק ישראל מיום 21 במרץ 2023 בעניין "התמסורת מהמדיניות המוניטרית לריבית הפיקדונות בישראל", עליית ריבית הפיקדונות בשנה האחרונה שיקפה במידה חלקית בלבד את עליית ריבית בנק ישראל, גם אם ניתן להצביע על תמסורת ("גלגול" הריבית למשקיעים) משמעותית יותר בחודשים האחרונים של שנת 2022.

כאשר בוחנים את אחזקות הציבור בישראל במוצרי "שוק הכסף", המוגדר בעולם כשוק של מוצרים נזילים קצרי טווח, עד שנה, בעלי סיכון אשראי נמוך, אשר משרתים בשל מאפיינים אלו, את היציבות המוניטרית, עולה כי מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים להם, למשל, בפיקדונות הבנקאיים או לחילופין מותירים אותם בחשבונות העובר ושב על אף שאלה חשופים לשחיקת ערך משמעותית בעקבות האינפלציה. למעשה, הציבור אינו ממצה את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימאליים בעבורו. כך למשל, הקרנות הכספיות בתצורתן כיום, מעניקות נזילות יומית, משקיעות בנכסים המושפעים באופן ניכר מריבית בנק ישראל והשינויים בה ובנכסים הנושאים את סיכון האשראי הנמוך ביותר, ולכן גם משיאות תשואה יחסית בטוחה בהתאם, אינן מגייסות השקעות בהיקפים התואמים תפיסה זו ואינן תופסות בשלב זה חלק מרכזי דיו בהשקעותיו וחסכונותיו של הציבור. על כן פוטנציאל התחרות הגלום בקרנות הכספיות בין מוצרי ההשקעה והחיסכון ב"שוק הכסף", ובפרט ביחס לפיקדונות המוצעים בבנקים, אינו ממומש במלואו.

מצב זה בו "שוק הכסף" אינו נהנה מתחרות מספקת ומעומק מוצרים מספק, פוגע ביכולתו של הציבור למקסם את תנאיו ולבחור את מוצרי ההשקעה המתאימים ביותר בעבורו. הדבר נובע ממספר גורמים, ובהם חוסר מודעות הציבור לחלופות השונות ב"שוק הכסף" שהן מעבר לפיקדונות הבנקאיים (כדוגמת, קרנות מלווה קצר מועד (מק"מ) או קרנות כספיות); העובדה כי פיקדונות אינם חייבים בחובת ייעוץ לעומת המוצרים האחרים ב"שוק הכסף" (כגון קרן כספית), כך שמוענק יתרון משמעותי בהיבט חשיפת הפיקדונות הבנקאיים לציבור דרך פקידי הבנק שאינם מחזיקים ברישיון ייעוץ; וכן העובדה כי קרנות כספיות מתקשות להציג עצמן כחלופה לפיקדון, בשל המגבלות הרגולטוריות החלות עליהן. כך למשל, הן נדרשות לעמוד ביכולת נזילות יומית, בהגבלות רבות על סוגי הנכסים שבהם הן יכולות להשקיע, אסור להן להציג אומדן תשואה באופן אשר יקל על הלקוח להשוות בין הקרנות האמורות לפיקדונות ועוד.

לפיכך, מוצע לתקן את חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק השקעות משותפות), חוק הסדרת העיסוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הייעוץ), ובמקביל לקדם תיקון לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), תשנ"ה–1994, כדי להניע שלושה צעדים מרכזיים להתמודדות עם הכשלים שזוהו בפיתוח "שוק הכסף": קביעת כללים למאפייני הקרנות הכספיות, באופן אשר יאפשר פיתוח של קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים דומים יותר למאפייני הפיקדונות הכספיים (קרן בסיכון נמוך, תשואה צפויה מוערכת מראש ומועדים קבועים); הרחבת אפשרויות תיווך קרנות כספיות לציבור לכל קרן כספית במועד קבוע של עד שנה, לרבות קרנות כספיות בנזילות יומית, שלא רק על ידי יועץ השקעות או משווק השקעות, ובכך  תנאי הייעוץ בין המוצרים השונים ב"שוק הכסף" יהיו תחרותיים יותר; התאמת מודל התגמול למתווכי קרנות אלו ב"שוק הכסף", אשר יאפשר הרחבת האפשרות לתשלום עבור שיווק קרנות כספיות כאמור לגורמים מפוקחים נוספים, ובתוך כך להביא להנגשתן של קרנות אלו לכלל הציבור ולשכלול התחרות בתחום.

יישומם של שלושת הצעדים יחדיו צפוי לקדם את מיתוג הקרנות הכספיות והגברת נגישות הציבור לקרנות אלו, תוך הקפדה על שמירת טובת הלקוח ואיסור הטיה מצד כלל הגורמים המעורבים בשרשרת התיווך והתפעול. כמו כן, שילובם של צעדים אלו עתיד לסייע לכניסתם של שחקנים חדשים לשרשרת התיווך של הקרנות הכספיות, באופן אשר יאפשר הנגשה יעילה, חדשנית ומתקדמת של עולם הקרנות הכספיות לציבור הרחב, דבר אשר יוביל לתחרות הרצויה בין מוצרי "שוק הכסף" השונים, ולהעלאת ערכן של הקרנות הכספיות בעיני הציבור באמצעות הרחבת סוגי הקרנות הכספיות ומתן מענה ראוי למגוון צרכי המשקיעים.

יוער כי לצד תיקונים אלו, ולצורך יישום מיטבי של תכליות התהליך והגברת האפקטיביות שלו, קיימת כוונה לקדם יחד עם גורמים נוספים, כדוגמת בנק ישראל, צעדים נוספים אשר יסייעו בהנגשת תוצרי התהליך לציבור, השוואה בין המוצרים ועוד.

לסעיף 1     מוצע להעניק לרשות סמכות לקביעת הוראות בנוגע למאפייני הקרנות הכספיות, באופן אשר יאפשר פיתוח של קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים דומים יותר למאפייני הפיקדונות הכספיים, וזאת לצד קידום הנגשתן לציבור המשקיעים באמצעות יצירת תמריצים לשיווקן עבור הגופים שמתווכים קרנות אלו דרך הרחבת מודל התגמול. לשם כך, מוצע לתקן את חוק השקעות משותפות המסדיר את פעילותן של קרנות הנאמנות, ובכלל זה קרנות כספיות, כדלהלן:

לסעיף קטן (1)        מוצע להוסיף בסעיף 1 לחוק השקעות משותפות, הגדרה עבור "קרן כספית", אשר ייעשה בה שימוש כאשר נדרש להתייחס לקרן מסוג זה לפי הוראות התיקון המוצע. בהתאם לאמור לעיל, וכדי לאפשר לקרנות כספיות להציע מבנה מוצר השומר על אופי ההשקעה הסולידי הבא לידי ביטוי גם בפיקדונות הבנקאיים, קרן זו תוגדר כקרן שסוג הנכסים המוחזקים בה מתאפיין בסיכון אשראי נמוך, לרבות פיקדונות (מידי בנק בישראל או בנק מחוץ לישראל), מזומנים, אגרות חוב שהוצאו בידי המדינה, אגרות חוב קונצרניות בדירוג גבוה ולרבות קרן כספית ללא רכיב קונצרני, קרן כספית עם רכיב קונצרני וסוגים נוספים של קרן כספית. לצד זאת, הרשות תוכל לקבוע בהוראות מגבלות על נכסי קרנות כספיות כדי להבטיח את אופי ההשקעה הסולידי כאמור. בנוסף, מוצע להציב תנאי, לפיו בהסכם הקרן נקבע שהיא תהיה קרן כספית.

לסעיף קטן (2)        מוצע לתקן את סעיף 47(א) לחוק השקעות משותפות המתווה את המסגרת החוקית לקרנות מועדים קבועים, כך שתוארך התקופה שבין מועדים קבועים סמוכים ליצירה ולפדיון של יחידות בקרן פתוחה, ובכלל זה קרן כספית, מששה חודשים לכל היותר, לשנים עשר חודשים לכל היותר, או תקופה ארוכה יותר שקבעה הרשות לפי מאפייני סוג הקרן. כך, תיפתח האפשרות לקרנות אלו להציע ולפדות את יחידותיהן במועדים קבועים, לדוגמה – שבועיים, חודשיים, שנה וכדומה, באופן התואם לצרכיהם השונים של הלקוחות ובאופן המתיישב עם מאפייני מוצרי "שוק הכסף", ובפרט הפקדונות הבנקאיים אשר חלק הארי בהם מוצע לתקופות שונות עד שנה. נוכח האפשרות לקבוע מראש מועד קבוע לפדיון הקרן תינתן לקרן היכולת לנהל את נכסי הקרן בהתאם, לחשב את אומדן התשואה הצפויה בקרן ולפרסמה לציבור.

בנוסף, כיום לשון הסעיף קובעת כי מועדי היצירה והפדיון יהיו זהים. מוצע לקבוע כי מנהל הקרן רשאי לקבוע מועדים להצעת היחידות ומועדים לפדיונן שאינם זהים אם הדבר נדרש, בהתאם למאפייני הקרן. תיקון זה ייתן מענה לחסמים שונים אשר מנעו פיתוח של קרנות נאמנות מועדים קבועים או הגבילו את כדאיות הצעתן. כך למשל, עשוי להיות יתרון בקביעת תדירות יצירות גבוהה יותר מזו של הפדיונות (המקלה על הצטרפות לקרן קיימת), או בקביעת תדירות פדיונות גבוהה יותר מהיצירות (המקלה על יציאה מקרן קיימת), כל עוד הדבר נעשה באופן השומר על מאפייניה הסולידיים של הקרן ומונע פגיעה בשווי הנכסים והיחידות. כפי שמצוין בסעיף קטן (3) להלן, הרשות מוסמכת לקבוע תנאים בעניין היקפי ומועדי פדיונות ויצירות במטרה להבטיח את האמור.

לסעיף קטן (3)        מוצע להוסיף לחוק השקעות משותפות את סעיף 49א, אשר יעגן את סמכות הרשות לקבוע בהוראות תנאים שיחולו בנוגע לקרן כספית, באופן אשר יאפשר פיתוח של קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים הדומים למאפייני הפיקדונות הכספיים ושיבטא את היתרונות הגלומים בהן.

מוצע אפוא להעניק לרשות סמכות לקבוע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר; היקפי ומועדי ההצעה והיקפי ומועדי הפדיון ומתן הודעה מוקדמת לפדיון יחידות והעברת מידע למנהל הקרן על היקפים כאמור כך  שתהיה בידיו אינדיקציה ביחס להיקפי הפדיונות והיצירות הצפויים; אופן חישוב מחירי היחידה והפדיון ואופן הצגתם, ואפשרות גבית הוספה בקרן; הימים שלגביהם על מנהל הקרן לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן; נכסים שיוחזקו בקרן ועסקאות בעד הקרן, לרבות לעניין דרך חישובם ולעניין תנאים שבהם קרן נאמנות תחזיק בקרן כספית, לרבות לעניין החזר דמי ניהול לקרן הנאמנות המחזיקה אם, למשל, שתי הקרנות הן בניהולו של אותו מנהל קרן; אופן חישוב התשואה בקרן ותקופות הצגת תשואת הקרן; פרסום לגבי קרן כספית, לרבות פרטים שיש לכלול בפרסום, מגבלות על פרטים בפרסום, ומתכונת הפרסום; דוחות שנדרש להגיש בעד הקרן, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם ודוחות כאמור שיש לשלוח לבעלי היחידות.

כך למשל, מכוח ההסמכה המוצעת לעיל, יתאפשר לרשות לקבוע הוראות בנוגע לקרנות כספיות מועדים קבועים שעיקר הנכסים המוחזקים בקרן ייפדה קודם למועד הקבוע ומגבלות ההשקעה בהם יותאמו לכן למשך המועד הקבוע (למשל, הקרן תוכל להחזיק בפיקדונות בנקאיים שמועד פדיונם תואם את המועד הקבוע הסמוך בקרן, בפיזור בין הבנקים). הגמשת מגבלות ההשקעה בהתאם למועדים הקבועים שנבחרו בקרן תאפשר למנהלי הקרנות לייצר תשואות גבוהות יותר למשקיעים שמעוניינים לוותר על נזילות קצרה, וכן להציג תשואה צפויה למשקיע שתסייע לו להשוות בין תנאי מוצרי "שוק הכסף" האחרים המוצעים לו, וזאת לאור העובדה שעיקר הנכסים המוחזקים בקרן ייפדו קודם למועד הקבוע.

לסעיף קטן (4)        לאור הקניית פטור מחובת ייעוץ ברישיון של קרנות כספיות בטווח פדיון של עד שנה, כמוסבר לעיל וכמוצע בפירוט בסעיף 2 להלן לתזכיר החוק, יש להרחיב גם את היכולת לתגמל בגין תיווך מוצרים אלו, תוך שמירה על אמות יסוד מקצועיות ונטרול ניגודי עניינים.

כיום סעיף 82(א)(4) לחוק השקעות משותפות מאפשר למנהל קרן או למשווק להעביר תשלום או עמלה לעובד או למי שמועסק על ידם. בהתאם לעמדת הרשות, מתאפשרת יכולת תגמול מסוימת מצד מנהלי הקרנות כבר במצב הנוכחי (כאשר נרכשות קרנות לתיק המנוהל).

יחד עם זאת, לשון סעיף קטן (א)(4) אינה מתייחסת ל"מפיץ" (חבר בורסה שניתן להגיש אצלו הזמנות ליחידות בקרן נאמנות), ולכן מוצע לאפשר גם למפיץ להעביר תשלום או עמלה כאמור. מתן אפשרות זו הכרחית לעידוד התחרות בתנאים הוגנים ותוך שמירה על טובת המשקיעים. תיקון התגמול המוצע אומנם אינו תחום באשר לקרנות הכספיות בלבד, אולם הוא משמעותי בעיקר עם מתן האפשרות לגופים נוספים לתווך קרנות אלה על ידי תגמולם – בין על ידי מנהל הקרן ובין על ידי המפיץ אשר עשוי להתקשר באופן ישיר עם גורמים מתווכים או מפנים. אפשרות זו תשפר ותרחיב את אמצעי ההנגשה של הציבור לקרנות הנאמנות. כמו כן, התקשרות עסקית בין המפיץ לגורם מתווך או מפנה עשויה לשכלל את המודלים העסקיים של המפיצים ואת שרשרת ההפצה של קרנות הנאמנות בכלל ושל הקרנות הכספיות בפרט, ולכן להגדיל את היכולת של מנהלי הקרנות והמפיצים להגיע לנתח שוק גדול יותר ולמגוון רחב של לקוחות.

על מנת למנוע ניצול לרעה של יכולת התגמול, תוכל הרשות לעשות בהקשר זה שימוש בסמכותה הכללית בסעיף 97 לחוק השקעות משותפות, לקבוע הוראות אשר יסדירו את התגמול לפי סעיף קטן זה, במטרה להבטיח את טובת הלקוח, התנהלותו התקינה של השוק, הצגה ברורה ואחידה של מאפייני הקרנות ללא הטיה ועוד.

לסעיפים קטנים (5)-(6)     התוספת הראשונה לחוק עוסקת בהפרות שבגינן ניתן להטיל עיצום כספי. בהמשך לתיקונים המוצעים לעיל, מוצע לתקן את חלק ב' לתוספת הראשונה, כך שתתאפשר הטלת עיצום כספי על מי שהפר הוראות רשות שנקבעו מכוח סעיף 49א המוצע. עם זאת, מוצע לקבוע כי מי שהפר הוראות כאמור, לא ייחשב כמי שעבר עבירה מסוג מחשבה פלילית לעניין סעיף 124 לחוק השקעות משותפות.

לסעיף 2     חוק הייעוץ מסדיר את העיסוק במתן שירותי ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות לציבור, ובתוך כך מסמיך את הרשות לתת רשיון לעיסוק בתחומים אלה ולפקח על תקינות פעילותם של נותני שירותים אלו כיום, קיימת שונות בהחלת חובת הייעוץ בין מוצרי "שוק הכסף" השונים בעוד שמתן שירותים כאמור בנוגע לקרנות כספיות נכנס לתחולת חוק הייעוץ ולחובת רישיון, הרי שמתן שירותים בנוגע לפיקדונות בנקאיים אינו נכנס תחת חובה זו. בהתאם לכך, הבנקים, אשר הינם יצרני הפיקדונות, משווקים אותם ללקוחותיהם ללא צורך ברשיון לפי חוק הייעוץ וללא הליך ייעוץ כפי שהוא מוסדר לפי החוק. מצב זה, מאפשר יתרון שיווקי לבנקים המשווקים את הפיקדונות הבנקאיים.

במטרה לייצר אחידות בין מוצרי שוק הכסף תוך שמירה מיטבית על ענייני הלקוחות, ולאור מאפייניהם המובנים של הקרנות הכספיות המגדירים תקופת זמן השקעה שהיא סולידית במהותה, מוצע לפטור מחובת רשיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות בנוגע לקרנות הכספיות היומיות ובטווח פדיון של עד שנה, אם הוא נעשה בידי גורמים אחרים המפוקחים על ידי הרשות, למשל נותני שירות מידע פיננסי ובהמשך נותני שירות תשלום, בהתאם להוראות הרשות בעניין.

הרחבת אפשרות הייעוץ בגין קרנות כספיות לגורמים מפוקחים נוספים עתידה לעודד כניסתם של שחקנים חדשים לשרשרת תיווך מוצרי הקרנות הכספיות, להגדיל את חשיפת הציבור למוצר זה ובמקביל גם את מגוון פתרונות ההשקעה והחיסכון המוצעים ללקוח הממוצע. הגברת החשיפה תוכל להגיע הן מצד הלקוחות המחפשים פתרונות השקעה וחסכון באמצעות הבנקים ושאינם נהנים כיום משירותי ייעוץ, והן מצד גופים פיננסים וחברות פינטק שהוגבלו עד היום ביכולתם להציע ללקוחותיהם פתרונות השקעה וחיסכון ללא הליך בירור צרכים ורישיון ייעוץ. בהינתן שמדובר בפעילות של ייעוץ השקעות, אשר קיימת אסדרה מקיפה בעניינה לנוכח חשיבותה, מוגבלת הרחבת אפשרות הייעוץ לגורמים המפוקחים על-ידי הרשות ובתנאים שתקבע, על מנת שניתן יהיה לקבוע דרישות אחידות בעניין תיווך מוצרים אלה, ולאכוף אותן באופן אחיד, לשם הגנת ציבור המשקיעים.

לסעיף 2(1) מוצע לתקן את סעיף 3(א) לחוק הייעוץ, ולהקנות פטור מחובת רשיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות במתן שירות כאמור לגבי קרן כספית בידי גורם מפוקח, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, כאשר הרשות תקבע בהוראות אילו גורמים מפוקחים מבין המנויים בהגדרה זו ותחת אילו תנאים, פעילות כאמור תהיה מותרת. בין תנאים אלו יוצע לקבוע כי הפטור מרישיון יינתן רק ביחס לקרנות הכספיות היומיות ובטווח פדיון של עד שנה ואת סוג הגורמים המפוקחים אשר יוכלו לעסוק בכך, כגון בעל רישיון לפי חוק הייעוץ, מנהל קרן, נותן שירותי מידע פיננסי וחבר בורסה. כמו כן, הוראות אלה עשויות להתייחס, בין היתר, גם לחובות הגילוי ולצמצום ניגודי עניינים. בנוסף, על מנת לשמור על עניינם של המשקיעים יחולו על הגורמים שיהיו פטורים מרשיון כאמור, חובות האמון והזהירות לפי סעיפים 11 ו-20 לחוק הייעוץ, וכן הוראות נוספות הנוגעות לסמכות הפיקוח של הרשות לפי סעיף 28 לחוק הייעוץ, כאילו היו בעלי רישיון.

בבסיס הסרת דרישת הרישיון כאמור, עומדת החשיבות בהעצמת התחרות במוצרי שוק הכסף לנוכח היתרונות המובנים שיש כיום להנגשת חשבונות עובר ושב ופקדונות בנקאיים לציבור הרחב, וכן המאפיינים המיוחדים של סיכון נמוך ומשך השקעה של עד שנה באפיק זה. מנגד, לצד האמור לעיל, יצוין כי מוצע לקבוע שכאשר מדובר בקרנות כספיות מועדים קבועים עם טווח השקעה מעבר לשנה, בטווחים הבינוניים והארוכים, אשר מטיבם מגלמים רמות סיכון שונות, תיווכם ושיקוף החלופות האפשריות יעשה בידי בעל רישיון, תחת כלל החובות החלות על מתן שירות של ייעוץ השקעות.

לסעיף 2(2) בהמשך לפטור שניתן מחובת ייעוץ או שיווק ברישיון כאמור, מוצע לתקן את סעיף 9 לחוק הייעוץ הנוגע לעיסוק תאגיד בנקאי, ולקבוע כי העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות סעיף 3(א)(14) הקובע את הפטור כאמור בהתאם להוראות הרשות בעניין.

לסעיף 2(3) התוספת השנייה לחוק עוסקת בהפרות שבגינן ניתן להטיל עיצום כספי. בהמשך לתיקונים המוצעים לעיל, מוצע לתקן את התוספת השנייה, כך שתתאפשר הטלת עיצום כספי בידי הרשות על מי שלא קיים הוראות שקבעה הרשות, בדרך שקבעה, לפי סעיף 3(א)(14) הקובע את הפטור מרישיון כאמור, בהתאם להוראות הרשות בעניין.

לסעיף 2(4) מוצע לתקן את פרט 5 לתוספת השלישית, כך שסכומי העיצום הכספי הקבועים בה לא יחולו רק על יחיד בעל רישיון. באופן זה, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על יחידים שפעלו ללא רשיון בהתאם לפטור, אם הפרו הוראה המנויה בתוספת השנייה לחוק. כמו כן, מוצע להוסיף את פרט 6, בו יקבעו סכומי עיצום כספי בסך 50,000 או 100,000 ש"ח, שיוטלו על תאגיד שאינו בעל רישיון ושאינו תאגיד בנקאי אם הפר הוראה המנויה בתוספת השנייה בחלק א' או ב' בהתאמה. תיקונים אלה נדרשים על מנת שניתן יהיה לאכוף את הוראות החוק החלות על מי שפועל ללא רישיון בהתאם למוצע בתזכיר חוק זה.

לסעיף 2(5) התוספת הרביעית לחוק עוסקת בהפרות שניתן לפתוח בשלן הליך אכיפה מנהלי בהתאם להוראות פרק ז'2 לחוק. מוצע אפוא לבצע תיקון לתוספת זו, כך שאי-קיום תנאים בהוראות שקבעה הרשות, בדרך שקבעה, לפי סעיף 3(א)(14), ייחשב כהפרה שניתן לפתוח בשלה הליך אכיפה כאמור.