תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון לכלי ירייה פרטי והוראות נוספות), תשפ"ג-2023. 3

1.  הגדרות. 3

2.  תנאי סף לקבלת רישיון פרטי או תעודת הרשאה. 3

3.  תבחינים לקבלת רישיון פרטי 4

4.  ביטול רישיון פרטי או תעודת הרשאה. 5

5.  הגבלת שימוש ברישיון פרטי 5

6.  העדפת תעודת הרשאה. 5

7.  הגבלת כמות רישיונות, כלי ירייה ותחמושת. 5

8.  חידוש רישיון פרטי 6

9.  הפקדת כלי ירייה ותחמושת במשטרה. 6

10. חידוש רישיון מכוח רציפות. 6

11. רישיון ללא עמידה בתנאי סף או בתבחין 6

12. החזקת כלי ירייה כמזכרת. 7

13. שמירת דינים. 7

14. תחילה והוראת מעבר. 7

תוספת. 7

(תקנה 3) 7

תבחינים לקבלת רישיון פרטי 7

 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון לכלי ירייה פרטי והוראות נוספות), התשפ"ג-2023.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

סעיף 21(ב1) לחוק כלי היריה, תש"ט-1949 (להלן – החוק) קובע כי השר רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן, לכלל הרישיונות או לרישיונות מסוימים: תנאי כשירות והכשרה הנדרשים ממבקש רישיון או תעודת הרשאה, חובות שיוטלו על בעלי רישיונות ותעודות הרשאה וכן חובות דיווח לרשות המוסמכת שיוטלו על בעלי רישיונות ואופן הדיווח.

מטרת תקנות אלה היא לקבוע את תנאי הסף והתבחינים למתן רישיון לכלי ירייה פרטי לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק, וכן את תנאי הסף למתן תעודת הרשאה לפי סעיפים 9 – 10ג לחוק.

כמו כן, בתקנות אלה ייקבעו חובות שונות שעל מבקש הרישיון, כאמור בסעיף 21(ב1)(1) לחוק, לעמוד בהן, לצורך קבלת רישיון לכלי ירייה.  

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם השר לביטחון לאומי

טיוטת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון לכלי ירייה פרטי והוראות נוספות), תשפ"ג-2023

 

2023)

 (חמ _____-3)

 

__________________

איתמר בן גביר

השר לביטחון לאומי

דברי הסבר

 

לפי הוראות חוק כלי היריה, התש"ט-1949 (להלן - החוק), נשיאה והחזקה של כלי ירייה במדינת ישראל אינה זכות מוקנית, אלא מתאפשרת לאחר קבלת רישיון מהרשות המוסמכת, כהגדרתה בסעיף 11(2) לחוק.

מדיניות השר לביטחון לאומי הינה, כי כלי ירייה יימצא רק היכן שיש צורך בו ובידי מי שכשיר לכך ועבר את ההכשרה הנדרשת. זאת, לצורך חיזוק הביטחון האישי ותחושת הביטחון של אזרחי ותושבי מדינת ישראל.

סעיף 21(ב1) לחוק קובע כי השר רשאי, באישור ועדת ביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן, לכלל הרישיונות או לרישיונות מסוימים: תנאי כשירות והכשרה הנדרשים ממבקש רישיון או תעודת הרשאה לרבות הגבלת גיל ובחינות מקצועיות שעל המבקש לעמוד בהן, חובות שיוטלו על בעלי רישיונות ותעודות הרשאה וכן חובות דיווח לרשות המוסמכת שיוטלו על בעלי רישיונות ואופן הדיווח.

מטרת תקנות אלה היא לקבוע את תנאי הסף לכשירות והתבחינים למתן רישיון לנשיאת והחזקת כלי ירייה פרטי לפי סעיפים 4 ו 5 לחוק, ואת תנאי הסף לכשירות למתן תעודת הרשאה לפי סעיפים 9 – 10ג לחוק.

כמו כן, בתקנות אלה ייקבעו חובות שונות שעל מבקש הרישיון, כאמור בסעיף 21(ב1)(1) לחוק, לעמוד בהן. 

עד לכניסתן לתוקף של תקנות אלה יעמדו בתוקפם תנאי הסף והתבחינים שנקבעו על ידי השר ופורסמו לציבור כהוראה מנהלית.

 

עיקרי התקנות

תקנה 1

בנוסף על ההגדרות הקיימות בחוק, מוצע להגדיר על אלו רישיונות ותעודות הרשאה יחולו תקנות אלו וכן להגדיר את האגף לרישוי כלי הירייה במשרד לביטחון לאומי.

 

תקנה 2

בדומה להסדר הקיים כיום בהוראות המנהליות של השר לביטחון לאומי, מוצע לקבוע תנאי סף אחידים ומצטברים לרישיון פרטי ולתעודות ההרשאה הניתנים לפי החוק:

על מבקש הרישיון או תעודת ההרשאה להיות אזרח או תושב קבע בישראל במשך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה וזאת על מנת שניתן יהיה לבצע לגביו את כלל הבדיקות הנדרשות בחוק ובתקנות לרבות קבלת חוות דעת לעניין קיום מסוכנות ממשטרת ישראל, בדיקת המסמכים והנתונים הנדרשים להוכחת התבחין והמצאת אישורים רפואיים עדכניים.

כמו כן, על מבקש הרישיון או תעודת ההרשאה להיות בעל שליטה בסיסית בשפה העברית על מנת שיוכל להבין את החובות הנדרשות ממנו, את כללי הבטיחות ותנאי הרישיון ואת הוראות הרשות המוסמכת בכל הקשור לרישיון לכלי ירייה ועל מנת שיוכל לתקשר עם הסובבים באירוע בטחוני.

בנוסף, על מבקש הרישיון או תעודת ההרשאה להמציא הצהרת בריאות חתומה על ידו ועל ידי רופא, המעידה על כשירותו הרפואית של המבקש לשאת כלי ירייה.

באשר לגילו של המבקש, סעיף 11ג(א) לחוק קובע שגיל המינימום לקבלת רישיון הוא גיל 21. סעיף 11ג(ב) לחוק קובע שהשר רשאי לקבוע, באישור ועדת ביטחון הפנים בכנסת, סוגי פעילויות או נסיבות שבהן ניתן יהיה לתת רישיון גם למי שמלאו לו 18 ולא מלאו לו 21 שנים, עוד נקבע בסעיף זה כי סיום שירות סדיר ייחשב כנסיבה בה ניתן לתת רישיון גם למי שטרם מלאו 21 שנים כאמור. סעיף 21(ב1)(1) לחוק קובע כי השר רשאי, באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, לקבוע הוראות שונות בעניין תנאי כשירות והכשרה הנדרשים ממבקש רישיון או תעודת הרשאה לרבות הגבלת גיל.

לפיכך, ובהתאם להמלצת הגורמים המקצועיים וגורמי הביטחון הרלוונטיים, מוצע לקבוע בתקנות אלו הגבלות על גיל המינימום לקבלת רישיון או תעודת הרשאה, מעבר לקבוע בסעיף 11ג(א) לחוק, כמפורט להלן:

אזרח ישראל שהשלים את שירותו הסדיר בצה"ל – יהיה רשאי להגיש בקשה ובלבד שהוא מעל גיל 18, כקבוע בחוק.

מי שהשלים שנת שירות סדיר כלוחם בצה"ל או שסיים שירות לאומי או אזרחי של שנתיים – יהיה רשאי להגיש בקשה כבר בהגיעו לגיל המינימום הקבוע בחוק, היינו 21 שנים. תיקון זה יאפשר למי ששרת בצה"ל כלוחם אולם מסיבות שונות לא השלים את מלא התקופה של השירות הסדיר להגיש בקשה כבר בהגיעו לגיל 21.

אזרח ישראל שלא סיים שירות סדיר או שנתיים שירות לאומי או אזרחי – יהיה רשאי להגיש בקשה בהגיעו לגיל 27.

תושב קבע שאינו אזרח שלא סיים שירות סדיר או שנתיים שירות לאומי או אזרחי – יהיה רשאי להגיש בקשה בהגיעו לגיל 45.

תנאי נוסף לקבלת רישיון פרטי הינו עמידה בתכנית הכשרה מתאימה, בהתאם להוראות תקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע"ח-2018.

במקרים בהם מדובר בקבלת הרשאה לנשיאת כלי ירייה ארגוני לפי סעיף 10(ג) לחוק, על בעל הרישיון לעמוד בתנאי סף ודרישות נוספות של אגף כלי הירייה לעניין רישיונות מסוג זה, כגון: בדיקת כשירות נפשית ועוד.

 

תקנה 3

מוצע לקבוע כי המבקש רישיון לכלי ירייה פרטי יידרש לעמוד באחד התנאים הנוספים המפורטים בתוספת (לעיל ולהלן- תבחינים), בנוסף על חובת העמידה בכל תנאי הסף, כך שלמעשה תנאי הסף ועמידה בתבחין הינם תנאים מצטברים לקבלת רישיון.

עוד מוצע לקבוע כי לצורך הוכחת עמידה בתבחין יידרש המבקש להמציא מסמכים לפי הוראות הרשות המוסמכת כפי שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי. בנוסף, מוצע לקבוע הסדר אשר יאפשר לפקיד הרישוי לדרוש מסמכים נוספים לצורך בחינת עמידתו של מבקש הרישיון בתבחין הרלוונטי, במקרים בהם התעורר ספק בכך או כאשר אין אפשרות להמציא מסמך מסוים הדרוש לשם כך.

כמו כן, מוצע לקבוע כי במקרה בו בעל הרישיון חדל לעמוד בתבחין בגינו ניתן לו הרישיון תחול על בעל הרישיון חובה להודיע על כך לפקיד הרישוי. במקרה בו נודע לפקיד הרישוי כי בעל הרישיון חדל לעמוד בתנאי התבחין מבלי שבעל הרישיון מסר הודעה על כך, תינתן לבעל הרישיון אפשרות להוכיח עמידה בתבחין תקף בתוך ארבעה עשר ימים טרם יבוטל רישיונו. במהלך תקופה זו רשאי בעל הרישיון להמשיך ולהחזיק בכלי הירייה.

בעל רישיון שלא הוכיח את רישיון עמידתו בפרק הזמן האמור, יפקיד את כלי הירייה והתחמושת בבית מסחר בתוך פרק הזמן האמור ויוכל לבקש להוכיח עמידה בתבחין אחר בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה מפקיד הרישוי על אי עמידתו בתבחין.

ככל שלא הוכיח עמידה בתבחין אחר בתוך התקופה האמורה- יבוטל הרישיון.

מוצע לקבוע כי בקשה לקבלת רישיון פרטי לפי פרטים (11) ו- (12) לתוספת, לא תוגש אם חלפו למעלה מ- 10 שנים ממועד שחרורו של מבקש הרישיון משירות סדיר או משירות מילואים פעיל בצבא הגנה לישראל או במשטרת ישראל, לפי העניין, לפי המאוחר, זאת על מנת ליצור זיקה רלוונטית בין המיומנות הנרכשת בשירות בכוחות הביטחון לבין עמידה בתבחינים אלו לשם קבלת רישיון לכלי ירייה.

תקנה 4

מוצע לקבוע כי במקרה בו בעל רישיון פרטי או תעודת הרשאה אינו עומד עוד בתנאים לקבלת הרישיון או תעודת ההרשאה או שקיים טעם אחר לביטול הרישיון, יבטל פקיד הרישוי את הרישיון או תעודת ההרשאה כאמור. החליט פקיד הרישוי לבטל את הרישיון, ימסור הודעה על כך לגורמים הרלוונטיים.

 

תקנה 5

כיום, על מנת לעבוד במתן שירותי שמירה ואבטחה חמושה, נדרש מבקש לקבל רישיון ספציפי וייעודי למטרה זו בהתאם לקבוע בסעיף 10ג(ג) לחוק. כמו כן, מי שמועסק בשירותי שמירה לפי סעיף 10ג(ג) לחוק, לאחר שקיבל הרשאה לנשיאת כלי ירייה לצורך עבודתו, נדרש לעבור בדיקת כשירות נפשית והכשרה נוספת, בנוסף על חובת עמידתו בכל תנאי הסף הקבועים בתקנה 2. לכן, מוצע לקבוע כי מי שקיבל רישיון פרטי לפי תקנות אלה לא יוכל לבצע שימוש ברישיון הפרטי שניתן לו צורך ביצוע שירותי שמירה ואבטחה, ואם יעשה זאת יהווה הדבר הפרה של תנאי הרישיון, וניתן יהיה לראות בכך עילה לביטול רישיונו.

בנוסף, מוצע לקבוע כי מי שקיבל רישיון פרטי בתבחין ספורטאי, צייד, צרכים וטרינריים ומדביר המפורטים בתוספת, יהיה רשאי לשאת את כלי הירייה לשם השימוש המקצועי או הספורטיבי בלבד, לפי העניין שבגינו ניתן לו הרישיון.

 

תקנה 6

על מנת למנוע מציאות של החזקת כלי ירייה נוסף שלא לצורך, כאשר מבקש הרישיון כבר מחזיק בכלי ירייה מכח תעודת הרשאה לאור השתייכותו לאחד הארגונים בהם ניתן לקבל תעודת הרשאה לפי סעיפים 9 – 10ג לחוק,  מוצע לקבוע כי לא יינתן רישיון פרטי לפי תקנות אלה למי שמחזיק כלי יריה מכח תעודת הרשאה, למעט אם שוכנע פקיד הרישוי שהרישיון דרוש לו על אף שהוא מחזיק בתעודת הרשאה, לרבות, במקרים בהם תעודת ההרשאה מוגבלת בזמן או במקום.

 

תקנה 7

על מנת למנוע החזקת כלי ירייה ותחמושת שלא לצורך, מוצע לקבוע את סוג כלי הירייה וכמות כלי הירייה התחמושת שתינתן ברישיון, בהתאם לתבחין בגינו ניתן הרישיון. בהתאם, מי שמחזיק ברישיון פרטי לפי התבחינים הקבועים בפסקאות 1-11 לתוספת יהיה רשאי להחזיק לכל היותר בכלי ירייה אחד בלבד מסוג אקדח ו- 50 כדורים. יודגש, כי גם מחזיק רישיון שמתקיימים בו כמה מהתבחינים המפורטים בפסקאות 1- 11 לתוספת לא יהיה רשאי להחזיק יותר מכלי ירייה אחד מסוג אקדח ו- 50 כדורים.

עוד מוצע לקבוע כי מי שמתקיימים לגביו תבחינים נוספים, מבין כלל התבחינים המפורטים בתוספת, יהיה רשאי להחזיק בסך הכל עד ארבעה כלי ירייה ברישיונות פרטיים. עוד מוצע לקבוע כי ברישיון פרטי לפי תבחין 12- ספורטאי, ניתן יהיה להחזיק עד 2 כלי ירייה לכל היותר. בנוסף, מוצע לקבוע כי כלי ירייה המוחזק כמזכרת לפי תקנה 12, לא יבוא במניין כלי הירייה המרביים המותרים כאמור לעיל, משום שמדובר בכלי ירייה מושבת.

 

תקנה 8

כאמור במבוא לדברי ההסבר, החזקת רישיון לכלי ירייה איננה זכות מוקנית וכרוכה בעמידה בתנאים מסוימים מצד מחזיק הרישיון ובאחריות רבה. משמעות הדבר היא שהמחזיק ברישיון איננו נהנה מ"חזקה" כלשהיא לפיה הוא רשאי להמשיך ולהחזיק ברישיון גם אם בטלו אחד או יותר מהתנאים למתן הרישיון. כמו כן, אחת החובות, שיש בה גם כדי להעיד על מידת אחריותו של מחזיק הרישיון, היא לבצע את כלל הליכי חידוש הרישיון במועד. משכך, מוצע לקבוע כי במקרים בהם בוטל הרישיון, או שפג תוקפו ולא חודש במועד, ובעל הרישיון הגיש בקשה לחידושו לאחר שבוטל או שפג תוקפו, יידרש בעל הרישיון להגיש בקשה חדשה לקבלת רישיון ולהוכיח עמידה בתבחין תקף.

 

תקנה 9

על מנת למנוע מצב בו כלי ירייה מוחזק במי שאיננו מורשה לכך, זאת אף אם הורשה לכך בעבר, מוצע לקבוע כי מי שרישיונו בוטל, או שפג תוקף רישיונו ולא חודש במועד, יהיה חייב להפקיד את כלי הירייה, הרישיון והתחמושת שברשותו במשטרת ישראל בתוך 72 שעות מהיום בו פג תוקף הרישיון או ממועד קבלת ההודעה על ביטול רישיונו, לפי העניין.

בנוסף מוצע לקבוע, כי בעל רישיון שרישיונו בוטל או שפג תוקף רישיונו ולא הפקיד את כלי הירייה, הרישיון והתחמושת במשטרה כנדרש, יהווה הדבר עילה לדחיית בקשות נוספות לרישיון פרטי שיוגשו על ידו.

 

תקנה 10

כיום, בהוראות המנהליות של השר לביטחון לאומי, קבועות "הוראות מעבר" לפיהן מי שמחזיקים ברישיון פרטי שניתן לפי תבחינים מסוימים, במשך 10 שנים לפחות, ברציפות, יהיו רשאים לחדש את הרישיון גם ללא הוכחת עמידה בתבחין תקף במועד הגשת הבקשה לחידוש הרישיון כאמור. הוראה זו נקבעה בהתאם להמלצות הוועדה הבינמשרדית לבירור מדיניות רישוי כלי ירייה (להלן- ועדת כהן), משנת 1993. לפיכך, מוצע לעגן הוראות אלה בתקנות כך שימשיכו לחול גם לאחר כניסת התקנות לתוקף, לפי העניין.

 

תקנה 11

מוצע לקבוע כי הרשות המוסמכת תהיה רשאית לתת רישיון גם למי שאיננו עומד בתנאי הסף או בתבחין תקף, לבקשת משרד ממשלתי, לשם אבטחת נציגות דיפלומטית זרה, או אם משטרת ישראל המליצה לתת לו רישיון מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. רישיון לפי סעיף זה, תוקפו וביטולו יקבעו  בנהלים שיקבע השר, לפי העניין. זאת, לצורך מתן מענה למקרים מיוחדים בהם אף שמבקש הרישיון אינו עומד בתנאי הסף או בתבחין בעת בקשת הרישיון, קיימת חשיבות במתן רישיון כאמור מהעילות המפורטות לעיל.

 

תקנה 12

 מוצע לקבוע כי מי שירש כלי ירייה או שהוא בעל רישיון פרטי לכלי ירייה ומבקש להחזיק בכלי הירייה מטעמים סנטימנטליים או טעמים אחרים, יוכל להמשיך ולהחזיק בכלי הירייה לאחר קבלת אישור מהרשות המוסמכת כי כלי הירייה הושבת לצמיתות בהתאם לנוהל שיקבע אגף כלי ירייה ומוחזק לצורך מזכרת בלבד. לאחר השבתת כלי הירייה לצמיתות- לא יהיה צורך בקבלת רישיון על מנת להחזיקו.

 

תקנה 13

מוצע לקבוע שהוראות תקנות אלה לא יגרעו מכל הוראה או תנאי אחר לרישיון שנקבעו בחוק או לפיו, לרבות תנאים שקבעה הרשות המוסמכת בהתאם לסמכותה לפי סעיף 12 לחוק ותנאים שנקבעו בנהלי האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי.

 

תקנה 14

מוצע לקבוע שתקנות אלה ייכנסו לתוקף תוך 30 ימים מפרסומן על מנת לאפשר היערכות מתאימה בנושא, וכן מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה מי שמחזיק ברישיון עובר לכניסת התקנות לתוקף, רישיונו ימשיך להיות תקף עד למועד פקיעתו. זאת, על מנת לייצר רציפות ולמנוע פגיעה בבעלי רישיונות תקפים.

 

תוספת

כאמור בתקנה 3, בנוסף על עמידה בכל תנאי הסף המפורטים בתקנה 2, נדרש מבקש רישיון פרטי להוכיח עמידה באחד התבחינים המפורטים בתוספת לצורך קבלת רישיון כאמור. ככלל, את התבחינים ניתן לחלק לכמה קטגוריות שונות, הנוגעות הן לצורך האישי של מבקש הרישיון הפרטי והן לצורך בהגברת תחושת הביטחון במרחב הציבורי, כפי שיפורטו בהרחבה להלן. במסגרת זו חלק מהתבחינים עניינם במקום מגוריו או עיסוקו של המבקש, חלקם נותנים מענה למקרים בהם רישיון כלי הירייה נדרש לצורך עבודתו או עיסוקו של המבקש, וחלקם נוגעים לעברו הביטחוני או הכשרתו של מבקש הרישיון. תבחינים בקבוצה זו עניינם, כאמור, אינו רק הצורך הפרטי של מבקש הרישיון אלא גם הגברת תחושת הביטחון במרחב הציבורי במתן אפשרות לאזרחים בעלי עבר ביטחוני או הכשרה מסוימת לשאת כלי ירייה פרטי ולתת מענה ראשוני להצלת חיים במקרה של התרחשות אירוע מסכן חיים, מתוך הבנה שלא תמיד כוחות הביטחון יהיו במקום ויגיבו ראשונים לאירוע.

תבחינים 1-2: מטרת תבחינים אלה לאפשר למי שמתגורר דרך קבע או למי שעובד או לומד, במרבית ימות השבוע, בישוב שלגביו קבעה משטרת ישראל כי בישוב זה קיים סיכון, לשאת כלי ירייה לצורך הגנה על חייו.

תבחינים 3-5: מטרת תבחינים אלה לאפשר למי שמתוקף עבודתם או פעילותם או כמתנדבים בגופי הצלה מוכרים, נדרשים להגיע למקומות שלגביהם קבעה משטרת ישראל כי מוצדק לתת למתגוררים או לעוסקים בהם רישיון לכלי ירייה, או שנדרשים להגיע לאירועי חירום ואירועים מסכני חיים על מנת לתת סיוע רפואי או לבצע פעולות חילוץ, לשאת כלי ירייה לצורך הגנה על חייהם.

תבחין 6: חקלאים נוהגים לפעול באזורים ובזמנים בהם קיים חשש להתקלות בפשיעה חקלאית. מטרת תבחין זה היא לאפשר למי שעיקר עיסוקו כחקלאי על פי מדדים שייקבעו בידי הרשות המוסמכת, לשאת כלי ירייה לצורך הגנה עצמית.

תבחין 7: לפי התוספת הראשונה לתקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד-1994, בעת הובלת חומרי נפץ הנהג והמלווה נדרשים להיות מצויידים בכלי ירייה. משכך, מטרת התבחין היא לאפשר לנהג המוביל חומרי נפץ ולמי שמלווה אותו לשאת כלי ירייה בהתאם לדרישות שנקבעו לגביהם בתקנות האמורות.

תבחין 8: מטרת התבחין היא לאפשר לאדם שמשטרת ישראל קבעה שמקצועו מחייב אותו בנשיאת נשק, עקב תפקידו כאחראי על ביטחונם של אחרים באירועים או מקומות שונים, לשאת כלי ירייה למטרת הגנה עצמית ולשם מילוי תפקידו, זאת  בתנאי שאושר לכך על ידי משטרת ישראל וכל עוד הוא משמש בתפקידו זה.

תבחין 9: התבחין מאפשר למי שהוא בעל ניסיון ומיומנות בהפעלת כלי ירייה מתוקף הכשרתו ועיסוקו בהדרכת ירי תחת רישיון של האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה לשאת כלי ירייה. התבחין מייצר זיקה בין היותו מדריך ירי פעיל המבצע הדרכות והכשרות באופן רציף ובכך מיומנותו נשמרת.

תבחינים 10-11: מטרת תבחינים אלה לאפשר למי ששירתו או משרתים בשירותי הביטחון או ביחידות הביטחון השונות ועברו הכשרות מסוימות במסגרת שירותם, או למי שעברו הכשרה ייחודית בענייני אבטחה והפעלת כלי ירייה במסגרת שירותם באופן המקנה להם מיומנות בעניין זה, לשאת כלי ירייה. בתקנות נקבע כי בקשה חדשה לפי תבחינים אלה ניתן יהיה להגיש רק עד חלוף 10 שנים ממועד סיום שירותם או הכשרתם בסדיר או במילואים, על מנת לייצר זיקה ורלוונטיות למיומנות או הניסיון שרכשו בחלוף השנים. 

תבחינים 12-15: ישנם עיסוקים מסוימים הדורשים החזקת כלי ירייה שאיננו אקדח, בשונה משאר התבחינים. לכן מוצע לקבוע שספורטאים פעילים; מי שעוסקים בצייד מורשה כדין; מדבירים ווטרינרים יהיו רשאים להגיש בקשה לרישיון פרטי לכלי ירייה המתאים לצורך עיסוקם.