תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה עם זיקוקין דינור), התשפ"ג-2023
מטרתן של תקנות אלה לקבוע הסדר כולל לעבודה בזיקוקין דינור. זיקוקין דינור הינם מוצר המשמש לבידור ולהנאת הקהל באירועים ובמופעים. הפעלת הזיקוקין נעשית בעיבורה של עיר או במרכז אירוע רב משתתפים ואשר על כן נדרשת אסדרה כוללת לעבודה בטוחה בזיקוקין . תקנות אלה באות להסדיר את אופן העבודה הבטוח עם זיקוקין דינור ביחס להפעלה, אחסון, שינוע, מכירה וקניה של זיקוקין דינור. כמו כן, תקנות אלה מסדירות את אופן ההכשרה וההסמכה של מפעיל זיקוקין, מחסנאי ומדריך מוסמך במוסדות הכשרה מתאימים, ואת התנאים הנדרשים לשם כך. בכך מחליפות התקנות המוצעות את ההסדר הקיים כיום לעבודה בטוחה בזיקוקין בהתאם לנוהל של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה.
טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה:
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה עם זיקוקין דינור), התשפ"ג-2023
|
|
|
בתוקף סמכותי[1] לפי סעיפים סעיף 23 ו- 24 לחוק חומרי נפץ תשי"ד-1954[2] (להלן-"חוק חומרי נפץ"), ולפי סעיפים 173 (א), 173א, 173ב, ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970[3] (להלן - "פקודת הבטיחות בעבודה" או "הפקודה"), בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות לפי סעיף 173(ו), בהסכמת שר המשפטים לפי סעיף 173א(ג) לפקודה, בהתייעצות עם שר הבריאות לפי סעיף 173(ח) לפקודה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים לפי סעיף 173(י)(3) לפקודה, בהתייעצות עם ארגון העובדים וארגון המעבידים היציג הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
|
|
פרק א: מטרה |
||
|
מטרה |
1. |
תקנות אלה באות להסדיר את אופן העבודה הבטוח עם זיקוקין דינור, לרבות אחסון, מכירה, קנייה והפעלה של זיקוקין. |
||
|
|
|
פרק ב: הגדרות |
||
|
הגדרות |
2. |
בתקנות אלה- |
||
|
|
|
"אביזרים"- קני הפעלה, תושבות, מוליכים, מחוללי זרם, לוחות בקרה ושאר אמצעים המיועדים לביצוע פעולת הפעלה; |
||
|
|
|
"איור"- זיקוקין דינור שהופעל ולא נורה; |
||
|
|
|
"היתר" -היתר לתקופה קצובה, המסדיר ומתיר- (1) מכירה, קניה, העברה, הפעלה והובלה של זיקוקין דינור מסוג פגזים מקטגוריות 3 עד 4, כוורות מכל קטגוריה מעל קוטר 38 מ"מ וכוורות מכל קטגוריה ומכל קוטר אם יש בכוורת 300 קנים או יותר; (2) אחסנת זיקוקין מקטגוריה 2 עד 4; |
||
|
|
|
"הליך פלילי" – החל בפתיחה בחקירה פלילית על פי דין; |
||
|
|
|
"המנהל"- המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו לעניין זה; |
||
|
|
|
"המפקח הממונה"- מפקח עבודה שהסמיך השר לעניין קבלת מידע רפואי מהמנהל, מידע מהמרשם הפלילי ממשטרת ישראל וסמכויות נוספות כפי שנקבע בתקנות אלה; |
||
|
|
|
"המשרד"-משרד העבודה; |
||
|
|
|
"הספר הכתום"- הספר of the Dangerous Goods Transport of the Recommendations של ארגון האומות המאוחדות; |
||
|
|
|
"השר"- שר העבודה; |
||
|
|
|
"זיקוקין דינור" (להלן-"זיקוקין")-כסיווגם בתקן החל מקטגוריה 2 עד 4, לרבות רש"ג ופתיל הפעלה; |
||
|
|
|
"מדריך מוסמך"-אדם שעבר הכשרה במוסד להכשרה והוסמך על ידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו להדריך מתמחים, והוא רשום במרשם; |
||
|
|
|
"מחסן זיקוקין"-מבנה קבוע או זמני לאחסנת זיקוקין, שנבנה בהתאם להוראת תקנות אלה, וקיבל היתר ממפקח עבודה ראשי או מי מטעמו לשמש לאחסנת זיקוקין; |
||
|
|
|
"מחסנאי"- מי שהוסמך על ידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו, לשמש כמחסנאי למחסן זיקוקין, והוא רשום במרשם; |
||
|
|
|
"מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית"(להלן-"מינהל הבטיחות") - שירות הפיקוח על העבודה כמשמעותו בחוק ארגון פיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954[4] (להלן-"חוק ארגון הפיקוח על העבודה"); |
||
|
|
|
"מכירה" – לרבות שיווק, אספקה, ייצוא, החזקה או תצוגה לשם מכירה, חליפין או השכרה או כל העברת בעלות או החזקה בדרך אחרת; |
||
|
|
|
"מפגע"- מצב לא תקין או מכשול, העלול לגרום לפגיעה לאדם או לבריאותו או לנזק לרכוש או לסביבה; |
||
|
|
|
"מפעיל זיקוקין"- מי שהוסמך ע"י מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו, לשמש כמפעיל זיקוקין, והוא בעל תעודת הסמכה בתוקף והוא רשום במרשם; |
||
|
|
|
"מפקח עבודה ראשי", "מפקח עבודה אזורי" ו- "מפקח עבודה"- כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה; |
||
|
|
|
"מרשם" – מרשם המנוהל לפי פרק יא לתקנות אלה; |
||
|
|
|
"מתחם המחסן"- השטח המקיף את מחסן הזיקוקין במרחק 10 מטרים מכל צידיו; |
||
|
|
|
"מתמחה"- מי שקיבל אישור ע"י מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו, לעבור התמחות ולשמש כמתמחה להפעלת זיקוקין, והוא רשום כמתמחה במרשם; |
||
|
|
|
"נפל"- זיקוקין שנורה מחוץ לקנה ולא התפוצץ באופן מלא או כלל לא התפוצץ; |
||
|
|
|
"נציג חבלה"- קצין חבלה בדרגת מפקח משנה ומעלה במשטרת ישראל, הממלא תפקיד קצין חבלה או חבלן במשטרת ישראל; |
||
|
|
|
"נציג משטרה"- קצין משטרה שאינו קצין חבלה, שבסמכותו להמליץ בפני מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו, ביחס למתן הסמכה, אישור התמחות, אישור למפעיל זיקוקין או שלילתו, ולהוסיף תנאים וסייגים ביחס להסמכה או להיתר הנוגעים לסדר הציבורי וביטחון הציבור; |
||
|
|
|
"סיכון"-פריט, חומר, מצב, פעולה או צירופם, העלול לגרום לפגיעה באדם או בבריאותו או לגרום נזק לרכוש; |
||
|
|
|
"עבודה בזיקוקין" - כל פעולת הפעלה או טיפול בזיקוקין, לרבות אחסונם או הובלתם בין שבתמורה ובין אם לאו ולמעט ייצור; |
||
|
|
|
"עוסק" – לרבות העסקה על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו -1966[5]; |
||
|
|
|
"פנקס ניהול מחסן"- מערכת לרישום, בדיקה ומעקב שתיעשה באמצעות פנקס או באמצעות מערכת ממוחשבת, ובלבד שתציג את הנתונים על פי התצורה שנקבעה בתוספת התשיעית לתקנות אלה; |
||
|
|
|
"פעולת הפעלה"- כל פעולה הקשורה לחיבורי רש"ג, חיווט מערכות ההפעלה השונות, הפעלת זיקוקין דינור באמצעות הצתה ידנית, חשמלית או אלחוטית, לרבות טעינת פגז זיקוקין בקנה השיגור; |
||
|
|
|
"קטגוריה"-סוג קטגוריה כפי המוגדר בתקן ישראלי ת"י 4373; |
||
|
|
|
"קצין משטרה"- קצין משטרה במשטרת ישראל; |
||
|
|
|
"ראש גפרור חשמלי"- (להלן- רש"ג) - התקן המורכב ממצת חשמלי בעל אלמנט התנגדות חשמלית גבוהה, העטוף בתערובת פירוטכנית בעלת רגישות לחום או לפעולה פיזיקלית, ומיועד להצתת פתיל ההפעלה או המטען ההודף של הזיקוקין; |
||
|
|
|
"רופא מורשה"- רופא מומחה לרפואה תעסוקתית או רופא של שירות רפואי מוסמך, שהשר בהסכמת שר הבריאות, הסמיך לעניין תקנות אלה; |
||
|
|
|
"רכב בלתי אחוד"- רכב שיש בו תא נהג נפרד מארגז המטען; |
||
|
|
|
"רכב הובלה"- רכב מנועי המיועד להובלת זיקוקין, אשר נתקבל היתר בעניינו ממשרד התחבורה להוביל זיקוקין, בהתאם לתקנות שירותי הובלה, תשס"א-2001[6] (להלן-"תקנות שירותי הובלה"); |
||
|
|
|
"שטח הפעלה"- השטח שבו מבצעים פעולת הפעלה, לרבות השטח במרחק 10 מטרים לפחות מכל צידיו (מהגבול הקיצון של שטח ההפעלה); |
||
|
|
|
"שירות רפואי מוסמך"-כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), תשמ"ד-1984[7]; |
||
|
|
|
"תאונה"- אירוע חד פעמי שבו התממש הפוטנציאל של גורם הסיכון או של המפגע, ונגרם נזק לבריאותו של אדם, לרכוש או לסביבה; |
||
|
|
|
"תחום סכנה"- התחום שנקבע ע"י המפעיל כתחום שבו אסור לקהל להימצא בשעת ההפעלה, בהתאם לתנאי השטח ותנאי ההפעלה, ואשר לא יפחת ממרחקי הבטיחות שנקבעו בתקנות אלה; |
||
|
|
|
"תערובת פירוטכנית"- חומר או תערובת של חומרים, המתוכנן בהפעלתו או הצתתו ליצור גזים או אפקט ויזואלי, אפקט קולי או השילוב ביניהם; |
||
|
|
|
"תקן"- תקן ישראלי ת"י 4373 כתוקפו מעת לעת; |
||
|
|
|
פרק ג: היתר |
||
|
חובת היתר |
3. |
(א) לא יאחסן אדם בעצמו או באמצעות אחר, לא יחזיק, לא יעביר, לא יוביל, לא יפעיל, לא ימכור ולא יקנה זיקוקין דינור מסוג פגזים מקטגוריות 3 עד 4 ומסוג כוורות מכל קטגוריה מעל קוטר 38 מ"מ, וכן כוורות מכל קטגוריה ובכל קוטר אם יש בכוורת 300 קנים או יותר, ולעניין אחסון גם זיקוקין מקטגוריה 2 עד 4, אלא לפי היתר מאת מפקח עבודה אזורי. |
||
|
|
|
(ב) מפקח עבודה ראשי רשאי לקבוע בהיתר לפי פסקה (א), סייגים ותנאים לרבות לעניין תוקפו, ובלבד שתקופת ההיתר להפעלת זיקוקין לא תעלה על 3 חודשים. |
||
|
|
|
(ג) היתר או אישור שניתן לפי תקנות אלה לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו אינו ניתן להעברה. |
||
|
מבקש ההיתר |
4. |
(א) מבקש ההיתר - |
||
|
|
|
|
(1) לעניין אחסנה- בעל מחסן מאושר לאחסנת זיקוקין דינור, שבידו או בידי מנהל המחסן המועסק על ידו, תעודת הסמכה של מפעיל זיקוקין החתומה בידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו והוא רשום במרשם ולעניין מבקש שהוא גם תאגיד - מנהל המחסן שבידו תעודת הסמכה של מפעיל זיקוקין החתומה בידי מפקח עבודה ראשי והוא רשום במרשם; |
|
|
|
|
|
(2) לעניין העברה, הובלה, מכירה וקנייה - מפעיל זיקוקין שבידו תעודת הסמכה בתוקף החתומה בידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו (להלן – מפעיל זיקוקין דינור מוסמך) הרשום במרשם; |
|
|
|
|
|
(3) לעניין הפעלה - מפעיל זיקוקין דינור מוסמך הרשום במרשם והמפעיל את הזיקוקין באתר ההפעלה שלגביו התבקש ההיתר; לגבי אתר בו מופעלים זיקוקין דינור בידי שני מפעילי זיקוקין דינור מוסמכים או יותר - מפעיל אחראי כמשמעותו בתקנה 8 לתקנות אלה (להלן – מפעיל אחראי(. |
|
|
הגשת בקשה להיתר |
5. |
(א) מבקש היתר אשר עומד בתנאי תקנה 4, לפי העניין, ימלא בקשה להיתר, בהתאם לנוסח שבחלק א' או שבחלק ב' לתוספת השנייה, ויגישה למפקח עבודה אזורי חמישה ימי עבודה לפחות בטרם למועד אשר לגביו נדרש ההיתר, ויצרף לה את המסמכים המפורטים בתוספת האמורה; מפקח עבודה ראשי יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על אופן הגשת הבקשה. |
||
|
|
|
(ב) נוסף על המסמכים הנדרשים בתקנת משנה (א), מבקש היתר להפעלת זיקוקין יצרף לבקשה את המסמכים הבאים: |
||
|
|
|
|
(1) המלצת משטרת ישראל בדבר התאמת שטח ההפעלה, בטיחות הציבור ואופן השמירה על הסביבה; ההמלצה תינתן לאחר שנציג משטרת ישראל ערך סיור מקדים בשטח ההפעלה (להלן- סיור מקדים), אלא אם החליט שאין צורך בסיור מקדים וציין זאת בהמלצה; |
|
|
|
|
|
(2) המלצת הרשות הארצית לכבאות והצלה, בדבר התאמת שטח ההפעלה; ההמלצה תינתן לאחר שנציג הרשות הארצית לכבאות והצלה ערך סיור מקדים בשטח ההפעלה, אלא אם החליט שאין צורך בסיור מקדים וציין זאת בהמלצה; |
|
|
|
|
|
(3) המלצת גוף רפואת חירום אשר לו צוותים רפואיים ואמבולנסים; לעניין זה, "גוף רפואת חירום" - מגן דוד אדום כמשמעותו בחוק מגן דוד אדום, תש"י-1950[8] או ארגון איחוד הצלה או כל גוף רפואי אחר שאישר מפקח עבודה ראשי לעניין זה; |
|
|
|
|
|
(4) המלצת חבלן משטרה בדבר מרחקי ביטחון לקהל, מתקנים ומבנים ואופן ההצבה והדיפון של הזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(5) בהפעלה של זיקוקין בידי יותר ממפעיל אחד - רשימה של כל מפעילי הזיקוקין ופרטיהם. |
|
|
ביטול היתר |
6. |
(א) מפקח עבודה אזורי רשאי לבטל היתר שבתוקף בהתקיים אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
(1) מבקש ההיתר אינו ממלא את תפקידו או את דרישות הבטיחות הנוגעות לעיסוקו או שאינו מסוגל למלאן, או שהוא שרוי במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו או את הציבור, לרבות בשל השפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי; |
|
|
|
|
|
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר או הופר תנאי מתנאי ההיתר או הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה; |
|
|
|
|
|
(3) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; |
|
|
|
|
|
(4) מבקש ההיתר עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא יכול להמשיך לעסוק בעבודה בזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(5) משטרת ישראל אינה ממליצה עוד על עיסוקו בזיקוקין שנתבקש בהיתר. |
|
|
|
|
(ב) מפקח העבודה האזורי רשאי לאצול מסמכותו כאמור בתקנת משנה (א) למפקח הממונה; |
||
|
|
|
(ג) סבר מפקח העבודה האזורי או מפקח הממונה שהואצלה לו הסמכות כאמור בתקנת משנה (ב), שנתקיימה במבקש ההיתר, נסיבה כאמור בתקנת משנה (א) שבשלה יש בכוונתו לבטל את ההיתר, יודיע על כך בכתב למבקש ההיתר בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך קיומו של ההיתר; קיימת סכנה כאמור, יבוטל ההיתר לאלתר, ויינתן למבקש ההיתר להשמיע את טענותיו בהזדמנות הראשונה; |
||
|
השגה על ביטול היתר |
7. |
(א) בוטל ההיתר בידי מפקח עבודה אזורי או המפקח הממונה, רשאי מבקש ההיתר להשיג על ההחלטה בכתב, לפני מפקח העבודה הראשי, תוך 30 ימים מתאריך מיום קבלת ההודעה (להלן – המשיג); |
||
|
|
|
(ב) בוטל ההיתר בשל טעמים של שלום הציבור ובטחונו, לא יחליט מפקח עבודה הראשי בעניין ההשגה מבלי שניתנה הזדמנות לקצין משטרה להציג את עמדתו; |
||
|
|
|
(ג) החלטת מפקח העבודה הראשי בהשגה תהיה מנומקת ובכתב. |
||
|
מפעיל אחראי |
8. |
(א) בהפעלת זיקוקין על ידי שני מפעילים או יותר יקבעו המפעילים מפעיל אחראי אשר הוא יהיה המפעיל לעניין תקנות אלה, והחובות הקבועות בתקנות אלה לגבי מפעיל זיקוקין יחולו עליו, בנוסף לחובות אשר נקבעו לגביו. |
||
|
|
|
(ב) בנסיבות בהן המפעיל האחראי אינו משמש עוד בתפקידו זה, על המפעיל האחראי העוזב להודיע על כך באופן מיידי למפקח עבודה אזורי, ויראו את היתר ההפעלה כמבוטל מיום הודעתו. |
||
|
איסור הפעלה ללא מפעיל אחראי |
9. |
נקבע מפעיל אחראי, לא תיעשה פעולת הפעלה אלא בנוכחותו ותחת השגחתו הישירה והמתמדת של המפעיל האחראי. |
||
|
הרחקת עישון, אש ולהבה גלויה |
10. |
לא יעשן אדם, לא ידליק אש, לא יבעיר אש ולא יחזיק להבה גלויה אלא במרחק בטוח, שלא יפחת מ- 10 מטרים ממקום שבו מטפלים או משתמשים בזיקוקין או ממקום שבו מאוחסנים זיקוקין; אין באמור כדי למנוע הדלקת פתיל לשם הפעלת זיקוקין או הבערת זיקוקין לצורך השמדתם, בהתאם להוראת תקנות אלה. |
||
|
שמירה והשגחה על זיקוקין |
11. |
זיקוקין ואביזריהם שאינם מאוחסנים במחסן זיקוקין, יהיו תחת שמירה והשגחה מתמדת ונאותה. |
||
|
הודעה על תקלה הקשורה בזיקוקין |
12. |
במקרה של תקלה הקשורה בזיקוקין, יודיע מיד המפעיל והמחסנאי, לפי העניין, לתחנת המשטרה הקרובה ביותר וכן ישלח הודעה מיידית למפקח עבודה האזורי שבאזורו ארעה התקלה; לעניין תקנה זו "תקלה הקשורה בזיקוקין" - פגיעה באדם או ברכוש, שריפה, התפוצצות מקרית לא יזומה, גניבה, ניסיון גניבה של זיקוקין, היעלמות זיקוקין וכיוצא באלה. |
||
|
משקאות משכרים וסמים |
13. |
(א) לא יחזיק אדם ולא יצרוך משקאות משכרים וסמים במקום שבו מאוחסנים זיקוקין; |
||
|
|
|
(ב) לא ישתמש אדם ולא יעבוד בזיקוקין, כשהוא במצב העלול לסכן אדם או רכוש, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים, השפעת משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי. |
||
|
איסור עבודה בזיקוקין |
14. |
(א) לא תתבצע עבודה בזיקוקין על ידי אדם אלא אם כן הוא מדריך מוסמך, מפעיל זיקוקין, מחסנאי או מתמחה הפועל תחת השגחתו הישירה והמתמדת של מדריך זיקוקין והוא רשום במרשם; |
||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) פעולת סיוע שאינה עבודה בזיקוקין, יכול שתעשה על ידי מי שהוא בגיר מעל גיל 18 שנים וקיבל הדרכה ביחס לתפקידו; "סיוע" לעניין תקנה זו-פעולות לצורך עבודות תשתית, חפירה, גידור וכיוצא בזה, הנעשות מבלי לגעת בזיקוקין, למעט מגע לצורך נשיאה. |
||
|
הפסקת טיפול בעת סערה |
15. |
בעת סערה מלווה רעמים, ברקים או אבק או אם יש יסוד להניח שזו עומדת לבוא, יופסק כל טיפול בזיקוקין. |
||
|
|
|
פרק ד: מסחר בזיקוקין |
||
|
חובות המוכר או המוסר |
16. |
(א) לא ימכור אדם ולא ימסור לאחר זיקוקין, בכל דרך של העברה, אלא אם- יציג בפניו הקונה או המקבל, תעודת מפעיל זיקוקין תקפה וככל שנדרש היתר לפי תקנה 3, גם היתר תקף; |
||
|
|
|
(ב) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), במכירה או במסירה של זיקוקין הנדרשת להובלה, יוודא המוכר או המוסר גם את קיומם של כל אלה - |
||
|
|
|
|
(1) בידי הנהג המוביל קיים רישיון תקף להובלת חומרים מסוכנים מסוג זיקוקין דינור; |
|
|
|
|
|
(2) ביחס לרכב המוביל, קיימת תעודת רישוי רכב להובלת זיקוקין; |
|
|
|
|
|
(3) הרכב האמור בפסקה (2) עומד לרשותו ולשימושו של הנהג המוביל האמור בפסקה (1); |
|
|
|
|
(ג) על המוכר או המוסר זיקוקין בכל דרך של העברה, למסור לקונה או למקבל, לפי העניין, העתק מתעודת המשלוח, באמצעות הטופס הקבוע בתוספת העשירית לתקנות אלה. |
||
|
זיקוקין בהם מותקנים רש"גים |
17. |
לא ימכור אדם ולא ימסור לאחר, בכל דרך של העברה, זיקוקין בהם מותקנים רש"גים אלא אם ניתן לכך היתר במפורש ובכתב ממפקח עבודה אזורי. |
||
|
|
|
פרק ה: חובות ודרישות -מפעיל זיקוקין ומחסנאי |
||
|
הסכמה לקבלת מידע בעניינו של המבקש |
18. |
אדם המבקש לקבל הסמכה לשמש כמפעיל זיקוקין מוסמך או כמחסנאי, ימלא בקשה בטופס שבתוספת הרביעית, ויגיש את הבקשה למפקח הממונה, ובה בין היתר יסכים ויצהיר על - |
||
|
|
|
|
(1) הסכמתו שמפקח העבודה הראשי והמפקח הממונה יקבלו מידע בעניינו מן המשטרה ומהמרשם הפלילי, כמשמעו בחוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט-2019[9] (להלן: "חוק המרשם"), וכן מידע בדבר תיקים פליליים וחקירות פליליות התלויות ועומדות נגדו; |
|
|
|
|
|
(2) הסכמתו לוויתור על סודיות רפואית, לשם קבלת מידע ממשרד הבריאות בעניינו, בדבר מחלת נפש או חשש ממחלת נפש לרבות מידע בדבר אשפוזים פסיכיאטרים; |
|
|
|
|
|
(3) לא הוכרז כפסול דין, ולא מונה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962[10] (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"); |
|
|
|
|
|
(4) לא הוכרז פושט רגל ולא ניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים, לפי חוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018[11] (להלן- "חוק לחדלות פרעון"), ואם הוכר פושט רגל או ניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים כאמור – אין בעניינו הפטר שלפי תנאיו הוא רשאי לקבל היתר. |
|
|
חובות העוסק בעבודה בזיקוקין |
19. |
עוסק בעבודה בזיקוקין יפעל לקיומן של כל אלה - |
||
|
|
|
|
(1) לנקוט כל צעד ואמצעי סביר כדי למנוע תאונה או נזק לגוף ולרכוש מזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(2) לשאת בעת ביצוע העבודה בזיקוקין את תעודה ההסמכה, וככל שנדרש היתר לפי תקנה 3, גם היתר תקף. לעניין זה, "תעודה הסמכה" -תעודת מפעיל זיקוקין שניתנה לפי תקנה 134(1), תעודת מחסנאי שניתנה לפי תקנה 134(2), או תעודת מדריך מוסמך שניתנה לפי תקנה 134(3), לפי העניין; |
|
|
|
|
פרק ו': הפעלה |
||
|
ניהול יומן הפעלות |
20. |
(א) המפעיל ינהל יומן הפעלות בטופס שבתוספת השישית, וימלא בדייקנות את כל הפרטים הנזכרים בו. הרישום יעשה בסמוך לפני ביצוע כל הפעלה ומיד לאחריה בשטח ההפעלה; |
||
|
|
|
(ב) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), יציין המפעיל ביומן ההפעלות כל איור או נפל שאותר לאחר ההפעלה. |
||
|
הרחקה מתחום הסכנה |
21. |
(א) המפעיל יקבע את תחום הסכנה ולא יפעיל זיקוקין כל עוד נמצא אדם שאינו מורשה להימצא בתחום זה; |
||
|
|
|
(ב) המפעיל ידאג לתחם את שטח ההפעלה ולמנוע כניסת קהל שאינו מורשה. |
||
|
חובות נוספות על המפעיל |
22. |
בנוסף, על המפעיל מוטלות החובות הבאות: |
||
|
|
|
|
(א) לבצע פעולת הפעלה רק בשטח ההפעלה ; |
|
|
|
|
|
(ב) שיהיה בהישג ידו תעודת המשלוח וכן היתר תקף או עותק ממנו להפעלה זו, ככל שנדרש היתר לפי תקנה 3; |
|
|
|
|
|
(ג) להשתתף בסיור המקדים באתר ההפעלה; |
|
|
|
|
|
(ד) לנקוט אמצעים בכדי לוודא שכל אדם אחר בשטח ההפעלה ימלא אחר הוראות תקנות אלה, לפי העניין; |
|
|
|
|
|
(ה) להדריך בנהלי הבטיחות בעבודה את העובדים שתחת אחריותו, המורשים לטפל בזיקוקין, כפי הנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט – 1999[12]; |
|
|
|
|
|
(ו) להיות נוכח בכל פעולת ההפעלה; |
|
|
|
|
|
(ז) להודיע לנציג החבלה ולמפקח העבודה האזורי, בהקדם האפשרי, על כל ליקוי שאירע ולנקוט מיד באמצעים לתיקונו, במידה שהדבר נוגע במישרין או בעקיפין לאחסנה, העברה, הפעלה או שימוש בזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(ח) לנקוט כל אמצעי סביר ונדרש, על מנת להסיר מפגעים ולהקטין ככל הניתן את הסיכונים להתרחשות תאונה; |
|
|
|
|
|
(ט) לאפשר ביצוע פעולת הפעלה רק אם מספר המפעילים והמתמחים מאפשר הפעלה בטיחותית, ובתנאי שמספר זה לא יפחת מהמספר אותו קבע מפקח עבודה אזורי בהיתר; |
|
|
|
|
|
(י) להפסיק מיד את ההפעלה או לדחותה, לפי העניין, אם קיימת סכנה שבני אדם שאינם מורשים: |
|
|
|
|
|
|
(1) יפרו או הפרו את השמירה על מרחקי הבטיחות; |
|
|
|
|
|
(2) יכנסו או נכנסו למתחם ההפעלה; |
|
|
|
|
(יא) להפסיק מיד את ההפעלה או לדחותה, לפי העניין, בכל מקרה של רוחות חזקות, גשמים או תנאי מזג אויר קשים, העלולים לייצר סיכון לבטיחות ההפעלה; |
|
|
|
|
|
(יב) בנסיבות של סיום או עזיבת תפקידו-להודיע לאלתר למפקח עבודה אזורי. |
|
|
בדיקת הזיקוקין |
23. |
לפני ובסמוך למועד ההפעלה, יוודא המפעיל כי- |
||
|
|
|
|
(1) הזיקוקין על אביזריהם שלמים וראויים לשימוש, ללא סימני פגיעות חיצוניים, סימני רטיבות או התנפחות; נתגלו זיקוקין או אביזרים פגומים כאמור, יירשמו אלה ביומן ההפעלות, ויוחזרו לספק או יושמדו בהתאם להוראת תקנות אלה; |
|
|
|
|
|
(2) הזיקוקין בעלי תווית אזהרה זיהוי ושימוש כמוגדר בתקן. |
|
|
הפעלה חשמלית או ידנית של זיקוקין |
24. |
בהפעלה של זיקוקין באמצעות מכשיר הפעלה חשמלי יוודא המפעיל בטרם ההפעלה את כל אלה - |
||
|
|
|
|
(1) אין מגע בין כל מעגל חשמלי של מכשיר ההפעלה לבין כל חפץ מתכתי שהוא במגע עם הקרקע; |
|
|
|
|
|
(2) במידה ומכשיר ההפעלה ניזון מרשת החשמל, שלא ייעשה שימוש במכשיר ההפעלה אלא אם בודד מרשת החשמל באמצעים מתאימים שנקבעו בהיתר או באישור מפורש ובכתב של מפקח עבודה אזורי ובכפוף לכל דין; |
|
|
|
|
|
(3) מכשיר ההפעלה מצויד במתג המופעל על ידי מפתח או באמצעות מנגנון נעילה ופתיחה אחר, המונע הפעלה מקרית או בלתי רצויה; |
|
|
|
|
|
(4) מכשיר הפעלה המופעל ידנית יהיה מצויד בשני מתגים המחוברים בטור, לצורך ביצוע ההפעלה; |
|
|
|
|
|
(5) מכשיר הפעלה אוטומטי או ממוחשב, יהיה מצויד במתג המפסיק את ההפעלה של הזיקוקין, כאשר מפסיקים ללחוץ על המתג; |
|
|
|
|
|
(6) מכשיר המצויד במעגל בדיקה מתוכנן כך שיגביל את זרם הבדיקה למקסימום 0.05 אמפר או ל-% 2 מהזרם החשמלי הנדרש להפעלת הרש"ג; |
|
|
|
|
|
(7) כי לא ייעשה שימוש במכשירי בדיקת מעגלים חשמליים מסוג רב מודד, אלא אם הזרם המירבי שהם מיצרים תואם להוראות פסקה (6); |
|
|
|
|
|
(8) בדיקת תקינות המכשירים החשמליים, התבצעה על פי הוראות היצרן ובתדירות שנקבעה על ידו, ובלבד שלא פחתה מפעם בשנה וכן כי בדיקה זו נעשתה באמצעות מעבדת חשמל ואלקטרוניקה מורשית, אשר כללה בבדיקה רישום ותיעוד הממצאים; |
|
|
|
|
|
(9) בעת בדיקת מעגלי הפעלה לא יימצא אדם בקירבת הזיקוקין המחוברים למכשיר ההפעלה, למעט מפעיל זיקוקין או מתמחה, לפי העניין. |
|
|
מועדי הפעלה של זיקוקין דינור מתחת ל- 38 מ"מ |
25. |
בהפעלת זיקוקין דינור שאינה מצריכה היתר לפי תקנה 3, על המפעיל להודיע לתחנת המשטרה הקרובה על ההפעלה ומועדה, והכול בכפוף להוראות המשטרה בעניין זה. |
||
|
מועדי הפעלה של זיקוקין דינור מעל ל- 38 מ"מ |
26. |
בהפעלת זיקוקין דינור המצריכה היתר לפי תקנה 3, המפעיל יקבע את מועד ההפעלה על פי תנאי ההיתר, ולאחר תיאום מוקדם עם כל הגורמים המפורטים בהמלצת משטרת ישראל, שנקבעו בהיתר, לפי העניין. |
||
|
פרסום בדבר הפעלת זיקוקין דינור מעל ל- 38 מ"מ |
27. |
לצורך הפעלת זיקוקין דינור הדורשת היתר לפי תקנה 3, יודיע המפעיל לכלל התושבים המתגוררים בתחום של עד 200 מטרים ממקום ההפעלה, את מועדה המדויק של ההפעלה ואת משכה, אלא אם דרישת משטרת ישראל היא להודיע גם לתושבים המצויים בתחום גדול יותר מ 200 מטרים, ויפעל לפי דרישות המשטרה בעניין זה. |
||
|
איסור עבודת זיקוקין לבד |
28. |
לא יבצע אדם עבודת זיקוקין בעצמו או באמצעות אחר כאשר הוא לבדו בשטח ההפעלה, אלא אם הוא נמצא בטווח ראייה של אדם אחר מטעם המפעיל, הנמצא בסמוך לשטח ההפעלה. |
||
|
עודפי זיקוקין |
29. |
(א) נותרו זיקוקין שהובאו לשטח ההפעלה ולא השתמשו בהם מסיבה כלשהיא, ידאג המפעיל להשמידם בתום מועד ההפעלה בהתאם להוראות שבתקנות אלה, או להחזירם מיד עם תום ההפעלה למחסן זיקוקין מאושר; |
||
|
|
|
(ב) בנסיבות בהן לא ניתן להשמיד את העודפים או להחזירם למחסן זיקוקין מאושר בתום ההפעלה, כאמור בתקנת משנה (א), יאוחסנו העודפים ברכב מאושר להובלת זיקוקין, כאמור בפרק ט' לתקנות אלה (להלן- רכב מאושר), למשך זמן שאינו עולה על 24 שעות מתום ההפעלה, תחת שמירה מתמדת של המפעיל או של אדם אחר מטעם המפעיל, שהינו בעל רישיון מוביל כמשמעותו בתקנות שירותי הובלה, עד להשמדתם או החזרתם למחסן המאושר; חלפו למעלה מ-24 שעות מתום ההפעלה והעודפים לא הושמדו ולא הוחזרו למחסן כאמור, ידווח המפעיל למפקח עבודה אזורי ויפעל בהתאם להוראותיו; |
||
|
|
|
(ג) בנסיבות האמורות בתקנת משנה (ב), הרכב המאושר יחנה בהתאם לדרישות תקנות שירותי הובלה לעניין חניית רכב המוביל חומר מסוכן. |
||
|
הצבת הזיקוקין ושמירתם |
30. |
(א) המפעיל יוודא כי הזיקוקין בשטח ההפעלה יוצבו באור יום בלבד וסמוך ככל הניתן למועד ההפעלה, וכי דריכת המערכת תהיה בסמוך ככל הניתן למועד ההפעלה, אלא אם מפקח עבודה אזורי אישר אחרת בהיתר שאינו תקופתי או באישור מיוחד ובכתב; |
||
|
|
|
(ב) על המפעיל לאבטח את שטח ההפעלה, באופן שלא יכנסו אנשים שאינם מורשים, ועל מנת למנוע גניבת זיקוקין, מרגע הבאתם ועד לסיום ההפעלה וכל עוד נמצאים בשטח זיקוקין שלא הופעלו; |
||
|
|
|
(ג) לפני כל הפעלה, ידאג המפעיל לרכז את כל הזיקוקין שאין כוונה להפעילם בהפעלה זו, במקום בטוח ובמרחק שלא יפחת מ- 10 מטרים מקני השיגור במעלה כיוון הרוח; השתנה כיוון הרוח, ישנה המפעיל את מיקום הזיקוקין שנותרו בהתאם. לעניין תקנה זו "מקום בטוח" – מקום העומד בכל הדרישות בתקנות אלה, הנוגעות לביטחון הקהל, בטיחות מפני אש, שמירה מפני גניבה וכיוצא בזה. |
||
|
סימון שטח ההפעלה |
31. |
(א) טרם הצבת הזיקוקין ידאג המפעיל לסמן את שטח ההפעלה, בסימון בולט לעין; |
||
|
|
|
(ב) דרישות תקנת משנה (א) יחולו בשינויים המחייבים ובהתאם להוראות התקן גם על זיקוקין המיועדים להפעלה במקום סגור. |
||
|
מרחקי בטיחות מהקהל |
32. |
(א) בעת ההפעלה יקבע המפעיל את מרחקי הבטיחות של הפעלת הזיקוקין מקהל הצופים בשים לב לתקנת משנה (ב); מרחקי הבטיחות בעת ההפעלה ייקבעו בהתאם לשיקול דעתו של המפעיל, אך לא יפחתו ממרחקי הבטיחות הקבועים בתוספת השמינית. |
||
|
|
|
(ב) מרחקים אלה צריכים להילקח ביחס ל: |
||
|
|
|
|
(1) בני אדם; |
|
|
|
|
|
(2) מקום שרגילים להימצא בו בעלי חיים בדרך כלל; |
|
|
|
|
|
(3) מבנה שנמצאים בו אנשים בעת ההפעלה; |
|
|
|
|
|
(4) מבנה שרגילים להימצא בו אנשים במועד המתוכנן להפעלה, אלא אם כן המפעיל קיבל אישור מיוחד לכך ממפקח עבודה אזורי במסמך ההיתר או באישור מיוחד ובכתב, ובתנאי שהמפעיל ווידא כי לא יימצאו אנשים במבנה בעת ההפעלה. |
|
|
|
|
(ג) מרחקי הבטיחות לזיקוקין סטטיים, לרבות זיקוקין המיועדים לשימוש במקום סגור ( IN DOOR ), לא יפחתו מהמרחקים שנקבעו בדרישות התקן בהתאם לסוג הזיקוקין והקטגוריה. |
||
|
|
|
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), מרחקי הבטיחות מבתי חולים או מאזורי אחסון של חומרים בתפזורת מסוג דליקים, נפיצים או רעילים, לא יפחתו ממרחק כפול מהמפורט בטבלה. |
||
|
|
|
(ה) מפקח עבודה אזורי רשאי לאשר סטייה ממרחקי הבטיחות האמורים בתקנה זו, בתנאים ובהסתייגויות שירשמו בהיתר או בהיתר מפורש ובכתב; מפקח עבודה אזורי יודיע לקצין החבלה על שינוי זה. |
||
|
הצתת פגז זיקוקין |
33. |
(א) מפעיל זיקוקין או מתמחה (בתקנה זו – המפעיל) יוודא טרם טעינת פגז זיקוקין כי קנה השיגור נקי, יבש וללא שאריות של פגזי זיקוקין מהפעלות קודמות וכי פגז הזיקוקין מתאים לקנה השיגור. |
||
|
|
|
(ב) בעת טעינת פגז בקנה השיגור, יחזיק המפעיל את הפגז, באמצעות פתיל הפגז או באמצעות חוטים מיוחדים המשמשים למטרה זו, ויכניסו בזהירות לתוך הקנה; בכל שלבי הטעינה וההפעלה לא יעמיד המפעיל או המתמחה כל חלק של גופו מעל פני הקנה; |
||
|
|
|
(ג) המפעיל יבטיח כי הפגז הונח בצורה נכונה בתחתית הקנה כך שפתיל הפגז מופנה כלפי מעלה; |
||
|
|
|
(ד) המפעיל לא יצית פגז בתוך קנה שאינו תואם את מידותיו; |
||
|
|
|
(ה) בהפעלה ראשונה יבדוק המפעיל שמקום הנפילה בפועל תואם לטווח הביטחון שנלקח; במידה ואינו תואם, יפסיק המפעיל את ההפעלה, ויבצע שינויים במקום ההצבה וזווית ההצבה, על מנת שיישמרו מרחקי בטיחות מספיקים הכוללים מרווח ביטחון. |
||
|
הפעלה חשמלית |
34. |
על המפעיל לוודא כי הפעלה שנדרש לגביה היתר לפי תקנה 3 תופעל בהפעלה חשמלית בלבד, עם גיבוי להפעלה ידנית למקרה של תקלה חשמלית בזמן האירוע. |
||
|
הוראות בטיחות בשימוש בקני שיגור |
35. |
(א) בתקנה זו, קני שיגור- כל סוגי קני שיגור לפגזי זיקוקין, לרבות קני שיגור הנמצאים בתוך כלוב המותאם לכמות ולקוטר הקנים, קני שיגור בודדים וקנים לכוורות ארוזות ומוכנות לירי, המיוצרות במפעל היצרן ועונות לדרישות התקן; |
||
|
|
|
(ב) המפעיל לא יבצע עבודה בקני שיגור ולא יתיר עבודה בקני שיגור אלא אם ווידא ובדק כי התקיימו כל אלה - |
||
|
|
|
|
(1) קני השיגור הינם שלמים, תקינים ולא עשויים מברזל יצוק ומתקיימים לגביהם הוראות היצרן; |
|
|
|
|
|
(2) בטרם הצבתם אין בקני השיגור סימני מכות, מעיכות או חלודה חודרת של הקנה; |
|
|
|
|
|
(3) מוקמו בכיוון המנוגד לאזור מיקום הקהל ולעבר אזור הנפילה המתוכנן; |
|
|
|
|
|
(4) זווית הטיית קני השיגור לא תפחת מ-75 מעלות ביחס למרחק הביטחון הנדרש מהקהל בהתאם לתקנה 33(א) לתקנות אלה וביחס למהירות הרוח הצפויה במועד ההפעלה; |
|
|
|
|
|
(5) מוקמו על אדמת מילוי או קרקע רכה; ככל שכן, על המפעיל להדק את משטח הבסיס שלהם כראוי לפני הצבתם, על מנת למנוע בזמן השיגור את חדירתם לאדמה; |
|
|
|
|
|
(6) בתנאי לחות קיצוניים, לרבות במועדים בהם קיימת התראה לימים גשומים, קני השיגור מכוסים בניילון נצמד או רדיד אלומיניום טעונים למניעת חדירת מים או רטיבות ובטרם הפעלתם הוסרו; |
|
|
|
|
|
(7) לא ייעשה שימוש בקנים מברזל יצוק; |
|
|
|
|
|
(8) נעשה שימוש בקני שיגור עם תפר מרותך, הקנים ימוקמו באופן שהתפרים יופנו לצד המנוגד לעמדת העוסקים בזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(9) לא ייעשה שימוש בקני שיגור אלא בהתאם למידות ולסוגים שנקבעו בתוספת השביעית לתקנות אלה. |
|
|
הצבת קני שיגור מסוג בודדים, כלובי קנים או כוורות |
36. |
(א) לעניין קני שיגור מסוג בודדים, כלובי קנים או כוורות, המפעיל לא יבצע עבודה ולא יתיר עבודה אלא אם ווידא ובדק כי הללו הוצבו כך שבזמן ההפעלה לא יסטו ממקום הצבתם או יבקעו, באופן שלהלן: |
||
|
|
|
|
(1) קני השיגור נקברו מתחת לפני הקרקע בעומק של 2/3 עד 3/4 מאורכם; |
|
|
|
|
|
(2) קני שיגור הוצבו מעל פני הקרקע ודופנו בהיקפו המלא של קנה השיגור הבודד או כלוב הקנים או הכוורת, לפי העניין ובגובה של 2/3 עד 3/4 מאורכם באמצעות שקי חול נטולי אבנים או חצץ; |
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בקני שיגור בכלובי קנים, רשאי המפעיל להתקין ולייצב את קני השיגור בצורה בטוחה ללא צורך בקבירתם או בדיפונם, בהתקיים כל התנאים אלה: |
||
|
|
|
|
(1) קני השיגור יופעלו בהפעלה חשמלית בלבד; |
|
|
|
|
|
(2) קוטרם של קני השיגור אינו עולה על 6 אינץ'; |
|
|
|
|
|
(3) הגורמים המורשים להימצא בשטח ההפעלה, נמצאים במרחק ביטחון מתאים; |
|
|
|
|
(ג) במקרה של תקלה חשמלית בקני שיגור בכלובי קנים בעת האירוע, ומעבר להפעלה ידנית יחולו הוראות תקנת משנה (א). |
||
|
ביקורת לאחר הפעלה |
37. |
לאחר הפעלה, על המפעיל לבצע את כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) לאחר שחלפו 15 דקות מסיום ההפעלה, ובסמוך למועד זה ככל הניתן, על המפעיל לבצע בדיקה מדוקדקת בשטח ההפעלה ובתחום הסכנה לאיתור איור או נפל; |
|
|
|
|
|
(2) למחרת ההפעלה החל מזריחת החמה ולא יאוחר משעה לאחר זריחת החמה, על המפעיל לבצע בדיקה מדוקדקת נוספת בשטח ההפעלה ובכל תחום הסכנה, לאיתור זיקוקין אשר לא אותרו בבדיקה שנעשתה בחשיכה; |
|
|
|
|
|
(3) ככל ונמצא איור או נפל בבדיקות האמורות ובכלל- על המפעיל לדאוג לשמירה על אלה עד לאיסופם או להשמדתם בהתאם להוראת תקנות 62 עד 68. |
|
|
|
|
פרק ז: אחסנת זיקוקין |
||
|
אחריות |
38. |
חובת האחריות לקיום הוראות פרק זה יחולו על מחזיק המחסן. |
||
|
חובת מינוי מחסנאי |
39. |
על מחזיק המחסן החובה למנות מחסנאי למחסן זיקוקין בהתאם להוראות פרק זה ולאחר שווידא שהוא בעל הסמכה בתוקף של מחסנאי והוא רשום במרשם. |
||
|
אופן מינוי המחסנאי, והצגת היתר האחסון |
40. |
לצורך מינוי מחסנאי, על מחזיק המחסן לפנות למפקח עבודה אזורי, ולקבל את אישורו בטרם המינוי; המינוי יאושר בידי מפקח העבודה האזורי וירשם בהיתר האחסון שעותק ממנו יוצג בשטח המחסן במקום בולט. |
||
|
אחסון זיקוקין במחסן זיקוקין |
41. |
(א) לא יוחסנו זיקוקין אלא במחסן מאושר ובהתאם לתנאי האישור למחסן ולהוראות הקבועות בפרק זה. |
||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לצורך זיקוקין שיופעלו באירועי יום העצמאות, רשאי מפקח עבודה אזורי בהתייעצות עם נציג חבלה מחוזי, לאשר אחסון זמני של זיקוקין במחסן, שאינו עומד בתנאים הנדרשים לאישור מחסן קבוע או להוראות תקנות אלה; אישור זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 72 שעות רצופות במקום ובתנאים אשר יפורטו בהיתר. |
||
|
בנית המחסן ואישורו |
42. |
מחסן יהיה ממוקם, בנוי, מותקן ומצויד בהתאם להוראות התוספת החמישית ולהוראות כל דין הנוגע לתכנון ולבניה ולרישוי עסקים, ויהיה מאושר בידי מפקח עבודה אזורי. |
||
|
תוכניות למחסן |
43. |
(א) תוכניות המחסן יוגשו למפקח העבודה האזורי, וייכללו בין היתר את מפת שטח המחסן, שתפרט את כל המבנים והבניינים הקיימים בשטח המחסן לרבות מיקומו של משרד המחסנאי, קווי חשמל ותקשורת בסביבה הקרובה למחסן הזיקוקין, דרכי גישה של רכב חירום והצלה וכן מיקום של הציוד לכיבוי שרפות, והכל בהתאם לדרישות המפורטות בתוספת החמישית לתקנות אלה; |
||
|
|
|
(ב) מפקח עבודה אזורי רשאי שלא לאשר מחסן, אם לדעתו אין תכנית המחסן מתאימה להוראות תקנות אלה, או שאין בה ערובה מספקת לבטיחותם של האנשים הנמצאים במחסן ובסביבתו הקרובה או לרכוש במקומות אלה; |
||
|
|
|
(ג) באישור למבנה המחסן ייקבעו סוגי הזיקוקין, הכמויות, המשקל והנפח המותרים לאחסנה, לפי העניין. |
||
|
חובת ניהול פנקס מחסן |
44. |
(א) המחסנאי ינהל פנקס ניהול מחסן שיציג את הנתונים על פי התצורה שנקבעה בתוספת התשיעית, ובו ירשום מיד כל הכנסה, הוצאה או החזרה של זיקוקין, בציון שם החומר, כמותו ותאריך הפעולה; |
||
|
|
|
(ב) על המחסנאי לדאוג ולוודא כי הפנקס יימצא בכל עת במחסן הזיקוקין; |
||
|
|
|
(ג) על המחסנאי לדאוג ולוודא כי בכל עת תהיה התאמה מוחלטת בין המצוין בפנקס, כאמור בתקנת משנה (א), לבין המלאי שבמחסן; |
||
|
|
|
(ד) אל הפנקס יצורף צילום או עותק מכל תעודת המשלוח והיתר כאמור, לרבות כל מסמך אחר בהתאם לדרישות המפקח הממונה או מפקח עבודה אזורי; |
||
|
|
|
(ה) הפנקס יוחזק ויישמר לתקופה שלא תפחת מ- 7 שנים; |
||
|
|
|
(ו) על המחסנאי לדאוג שיהיה בחזקתו העתק של פנקס המחסן האמור (להלן-הפנקס הנוסף). בנוסף על המחסנאי לדאוג ולעדכן, בהקדם האפשרי, בפנקס נוסף זה את הנתונים המשתנים, ולקיים בעניינו את הוראות תקנות משנה (א) (ג) (ד) ו-(ה), בשינויים המתבקשים. |
||
|
ייעוד המחסן ואופן השימוש בו |
45. |
(א) לא יעשה שימוש במחסן אלא לצורך אחסנת זיקוקין דינור; |
||
|
|
|
(ב) זיקוקין פגומים, לרבות נפלים או איורים, יאוחסנו במחסן במקום מסומן ונפרד מן הזיקוקין האחרים; |
||
|
|
|
(ג) רש"גים ופתילי הפעלה יאוחסנו בתוך ארון או תא פלדה נעול בשטח המחסן, ובלבד שהארון כאמור יצופה בכל חלקו הפנימי והחיצוני בחומר אל מתכתי שאינו מעלה גצים; |
||
|
|
|
(ד) אביזרים וציוד עזר שאינם זיקוקין דינור לא יאוחסנו במחסן הזיקוקין; |
||
|
|
|
(ה) לא יבוצעו בשטח המחסן או במתחם המחסן עבודות שאינן קשורות באחסנת הזיקוקין או הוצאתם מהמחסן; |
||
|
|
|
(ו) המחסן יהיה מרוחק ממבנים או בנינים שאנשים רגילים להימצא בהם, מכבישים, מדרכים ומסילות ברזל שברשות הרבים או מכבישים ומסילות ברזל פנימיים או ממחסנים של זיקוקין או חומרי נפץ אחרים, מרחק שלא יפחת מן המרחקים המפורטים ב'לוח מרחקים במטרים' שבתוספת השנייה לתקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), תשנ"ד-1994[13]. |
||
|
אחזקת המחסן ומתקניו |
46. |
(א) המחסן וכל מתקניו ואבזריו יוחזקו במצב תקין וכל ליקוי יתוקן מיד לכשיתגלה. |
||
|
|
|
(ב) מחסנאי יבדוק אחת לשבוע לפחות את המלאי במחסן, את ניקיונו ואת מצב המיתקנים והציוד, וידווח על ליקויים לבעל ההיתר. |
||
|
|
|
(ג) מחסן יוחזק במצב נקי ויבש ולא ישאירו בתוכו או לידו כלי אריזה ריקים או כל חומר אחר. |
||
|
ביצוע תיקונים במחסן |
47. |
לא ייעשה במחסן תיקון שיש בו סכנת דליקה או התפוצצות כל עוד מצויים במחסן זיקוקין; זיקוקין יוצאו מהמחסן ויועברו למחסן אחר או למרחק בטוח מן המחסן שממנו הוצאו, לפני תחילתם של תיקונים ויוגנו ויישמרו כראוי עד לסיום התיקונים והחזרתם למחסן; הוראה זו תחול גם בעת ביצוע תיקונים חיצוניים במחסן, העלולים ליצור גצים או להעלות אש. |
||
|
דלת המחסן |
48. |
(א) במחסן קבוע תותקן דלת חיצונית אחת או שתיים, אשר תעמודנה בדרישות כל דין ובמפרט הטכני של משטרת ישראל, המופיע באתר האינטרנט של משטרת ישראל; |
||
|
|
|
(ב) בנוסף על דלת המחסן לעמוד בדרישות הבאות: |
||
|
|
|
|
(1) דלת המחסן תיפתח רק כלפי חוץ; |
|
|
|
|
|
(2) דלת המחסן לא תהיה מול כל דלת אחרת; |
|
|
|
|
|
(3) דלת המחסן תהיה מצופה בצדה הפנימי בלוחות עץ בעובי של 12 מ"מ לפחות, ובאופן שכל מתכת ברזלית לא תהיה חשופה כלפי פנים. |
|
|
שילוט דלת המחסן |
49. |
על דלת המחסן יותקן שילוט בר קיימא, קריא, שגודל האותיות והמספרים בו לא יפחתו מ- 36 מ"מ ויכלול לפחות את הפרטים הבאים: |
||
|
|
|
|
(1) שם מחזיק המחסן כתובתו ומספר הטלפון שברשותו; |
|
|
|
|
|
(2) שם המחסנאי כתובתו ומספר הטלפון שברשותו; |
|
|
|
|
|
(3) מספר טלפון חירום, למקרה של שריפה או פיצוץ; |
|
|
|
|
|
(4) קבוצות אחסון של הזיקוקין במחסן זה, בהתאם לספר הכתום; |
|
|
|
|
|
(5) שילוט אזהרה על הימצאות חומרים מסוכנים. |
|
|
גידור מתחם המחסן |
50. |
מתחם המחסן יגודר בגדר, במרחק שלא יפחת באף חלק בגדר מ- 10 מטרים ממבנה המחסן. |
||
|
מפתחות המחסן ומתחם המחסן |
51. |
מפתחות דלת המחסן וכן מפתחות שער גדר המחסן יישמרו בידי מחזיק המחסן והמחסנאי בלבד.
|
||
|
החרגה והקלות |
52. |
בהתאם לנסיבות ומיקום המחסן, מפקח עבודה אזורי רשאי יהיה לפטור או להקל או לקבוע הסדרים מתאימים שונים מן הקבוע בתקנות אלה, ביחס ל: |
||
|
|
|
|
(1) מפתחות דלת המחסן; |
|
|
|
|
|
(2) שילוט דלת המחסן; |
|
|
|
|
|
(3) מפתחות מתחם המחסן. |
|
|
שטח נקי סביב המחסן |
53. |
השטח המגודר כאמור בתקנה 50 והשטח הנמצא במרחק 3 מטרים חיצונית לגדר המחסן והמקיף את גדר המחסן, יישמרו נקיים מצמחים ומכל חומר או מוצר העלול לבעור או לגרום לשריפה או התפוצצות. |
||
|
אמצעי כיבוי אש |
54. |
(א) בקרבת המחסן יותקן ציוד כיבוי לפי הוראת רשות הכבאות, כמשמעותה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012[14], אשר המחסן נמצא בתחומה. |
||
|
|
|
(ב) הציוד לכיבוי אש יוחזק במצב תקין וראוי לשימוש בכל עת בהתאם להנחיות נציב כבאות ראשי. לעניין תקנה זו "ציוד כיבוי אש"- ציוד, חומרים ומתקנים המשמשים למניעת דלקות, כיבוין והצלת נפש ורכוש. |
||
|
אחסנה מרבית מותרת |
55. |
לא יאחסן אדם ולא ירשה לאחר לאחסן זיקוקין במחסן, מסוג, כמות או נפח העולים על אלה שאישר מפקח עבודה אזורי, בהיתר האחסון וברישיון העסק. |
||
|
אופן האחסנה |
56. |
(א) לא יאחסן אדם ולא ירשה לאחר לאחסן, זיקוקין בנפח העולה על 60% מנפחו של אותו החלל ובכפוף לאמור בתקנת משנה (ה). |
||
|
|
|
(ב) בין קירות המחסן לבין אריזות הזיקוקין יישמר מרחק של 5 ס"מ לפחות, כדי לאפשר אוורור מתאים ומניעת רטיבות. |
||
|
|
|
(ג) הזיקוקין יאוחסנו באריזתם המקורית באופן מסודר בערימה יציבה, או על גבי מדפים מחומר אל-מתכתי; הזיקוקין לא יאופסנו בגובה העולה על 2 מטרים. |
||
|
|
|
(ד) נפתחה האריזה המקורית, לא יאוחסנו הזיקוקין אלא בתוך כלי קיבול מתאים. |
||
|
|
|
(ה) כל סוג של זיקוקין, לרבות סווג שונה במספר קטלוגי, יהיה מופרד מסוג אחר של זיקוקין. |
||
|
|
|
(ו) בשטח המחסן יישמרו מעברים, באופן שתהיה גישה חופשית לכל סוג של זיקוקין; רוחב המעברים לא יפחת מ 80 ס"מ. |
||
|
ביקורות תקופתיות |
57. |
על מחזיק המחסן לדאוג ולוודא שהמחסנאי בדק אחת לשלושה חודשים לפחות את התאמת המלאי במחסן לרשום בפנקס ניהול המחסן וכי רשם דין וחשבון על תוצאות הבדיקה בפנקס ניהול המחסן. |
||
|
איסור אחזקה במחסן |
58. |
לא יחזיק אדם במחסן ולא יכניס לתוכו – |
||
|
|
|
|
(1) כלי עישון, גפרורים, מצית או כל דבר אחר העשוי להצית אש; |
|
|
|
|
|
(2) מתכת ברזלית; |
|
|
|
|
|
(3) נשק חם, תחמושת, תחל או חומר אחר העלול לגרום להתפוצצות. |
|
|
סגירת מחסן בעת סערה |
59. |
בעת סערה מלווה רעמים, ברקים או אבק, או אם יש יסוד להניח שסערה כזו עומדת לבוא, יסגור המחסנאי את המחסן ולא ירשה לאדם להימצא בו או בסביבתו הקרובה, ויחולו הוראות תקנה 15. |
||
|
הגנה מפני ברק במחסן קבוע |
60. |
במחסן קבוע יוודא מחזיק המחסן כי הותקן מיתקן מפני מכת ברק. |
||
|
|
|
פרק ח: השמדת זיקוקין |
||
|
אחריות |
61. |
החובה לקיום הוראות פרק זה תחול על מפעיל הזיקוקין. |
||
|
חובת השמדת זיקוקין פגומים או שאריות של זיקוקין |
62. |
זיקוקין ופתילים פגומים או שתוקפם לשימוש פג או שנשארו בשטח כתוצאה מאיורים או נפלים או שנשארו בתום ההפעלה ואין אפשרות לאחסנם, יושמדו בדרך בטוחה או יוחזרו ליבואן לצורך מיונם והשמדתם בהתאם לצורך. |
||
|
חובת היתר לצורך העברה והשמדה |
63. |
על מפעיל הזיקוקין המבצע את ההשמדה, להחזיק בהיתר להעברה והפעלה, התקף ליום ההעברה וההשמדה ככל ונדרש היתר לפי תקנות אלה. |
||
|
אופן ההשמדה |
64. |
השמדת זיקוקין תיעשה באחת מן האפשרויות הבאות: |
||
|
|
|
|
(1) הפעלה יזומה של הזיקוקין באופן מבוקר על ידי מפעיל הזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(2) בנסיבות בהן לא ניתן לבצע השמדה כפי הוראת פסקה (1), ההשמדה תיעשה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה ובאישורו, והוראת תקנות אלה המתייחסות להשמדה לא יחולו על השמדה בדרך זו. |
|
|
דרישות בטיחות בהשמדה |
65. |
(א) ההשמדה תבוצע בשטח ההפעלה, ובכפוף לעמידה בהוראות תקנות אלה. |
||
|
|
|
(ב) מרחקי הבטיחות לצורך השמדה, יהיו כפולים ממרחקי הבטיחות שנקבעו ביחס להפעלה. (להלן -שטח ההשמדה), ובלבד שלא יפחתו מרדיוס של 100 מטרים ממקום הפעלת הזיקוקין לצורך השמדתם. |
||
|
|
|
(ג) מרחקי הבטיחות האמורים בפסקה (ב) יעמדו ביחס ל: |
||
|
|
|
|
(1) בני אדם; |
|
|
|
|
|
(2) מקום שרגילים להימצא בו בעלי חיים בדרך כלל; |
|
|
|
|
|
(3) כל בניין או מבנה, אף שלא נמצאים בו בני אדם; |
|
|
|
|
|
(4) כלי רכב או רכוש אחר; |
|
|
|
|
(ד) מצא המפעיל כי הליך ההשמדה עלול לסכן או לפגוע בכלים ממונעים, עובדים או עוברי אורח, ידאג מפעיל הזיקוקין או המתמחה מטעמו להרחקתם, ויוודא שלא יימצאו במקום סכנה, בכל השלבים בפעולת ההפעלה לצורך ההשמדה; |
||
|
|
|
(ה) על המפעיל להתרחק משטח ההשמדה למרחק ביטחון שלא יפחת מ- 30 מטרים; בנוסף, על המפעיל להימצא מאחורי מחסה בטוח ומתאים. |
||
|
דרישות בטיחות נוספות בהשמדת זיקוקין |
66. |
המפעיל ידאג ויוודא כי בשטח ההשמדה מתקיימים כל אלה - |
||
|
|
|
(1) ישנם שני מטפי כיבוי, מסוג אבקה יבשה, שמשקל תכולתו של כל אחד מהם לא יפחת מ 6 ק"ג; |
||
|
|
|
(2) אף אדם לא מתקרב לאזור ההשמדה ב 15 דקות שלאחר הפיצוץ האחרון; |
||
|
|
|
(3) כל הפריטים הושמדו באופן מוחלט; |
||
|
|
|
(4) טרם עזיבת שטח ההשמדה, כובתה באון מוחלט האש; |
||
|
|
|
(5) לניקיון מוחלט של אזור ההשמדה, מפסולת שנוצרה בשל הליך ההשמדה, לפני עזיבת שטח ההשמדה. |
||
|
החרגה מהוראות פרק זה. |
67. |
מפקח עבודה אזורי רשאי להתיר חריגה מהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, ולהתנות תנאים מתאימים אחרים במסמך ההיתר או באישור מפורש ובכתב. |
||
|
|
|
פרק ט : העמסה, פריקה והעברה של זיקוקין |
||
|
|
|
סימן א: הוראות כלליות |
||
|
העברת זיקוקין |
68. |
(א) לא ישנע אדם זיקוקין ממקום למקום, אלא ברכב הובלה, ובהתאם להוראות תקנות אלה, ובכפוף לעמידה בהוראות תקנות שירותי הובלה לעניין הובלת חומרים מסוכנים, ובהוראות פקודת התעבורה [נוסח חדש] והתקנות שהותקנו מכוחה והוראות כל דין; |
||
|
|
|
(ב) לא ישנע אדם זיקוקין אלא ברכב בלתי אחוד. |
||
|
שינוע אסור |
69. |
זיקוקין לא ישונעו: |
||
|
|
|
|
(1) ברכב ציבורי; |
|
|
|
|
|
(2) ברכב פרטי; |
|
|
|
|
|
(3) בגרור; |
|
|
|
|
|
(4) ברכב שארגז המטען שלו אינו סגור מכל עבריו בדפנות קשיחות ואטומות ללא פתחים, למעט דלת הניתנת לנעילה לצורך הכנסת הזיקוקין והוצאתם; |
|
|
|
|
|
(5) ברכב שאין בו הפרדה קשיחה ואטומה בין תא הנהג למטען. |
|
|
תא מטען של רכב המוביל זיקוקין |
70. |
בזמן שזיקוקין מובלים בתא מטען של רכב, אסור שיימצאו בתוך תא המטען כל חפץ, בעל חי, אדם או רכוש, למעט: |
||
|
|
|
|
(1) זיקוקין או אביזרים המשמשים להפעלת הזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(2) כלים ומכשירים המשמשים להפעלת הרכב או לתיקונו, ובלבד שאלה מוחזקים בתוך תא המטען בתא נפרד לעצמם. |
|
|
איסור הובלה ברכב זיקוקין שמחוברים אליהם רש"גים |
71. |
לא יוביל אדם ברכב זיקוקין המחוברים אליהם רש"גים. |
||
|
קנים ואביזרים המשמשים להפעלת זיקוקין |
72. |
בעת הובלה, קנים או אביזרים אחרים המשמשים להפעלת זיקוקין, ועשויים ממתכת ברזלית המעלה גיצים יהיו ארוזים באריזה נפרדת שאינה מכילה חלקים מתכתיים ויקובעו לרכב על מנת למנוע את תזוזתם במהלך הנסיעה. |
||
|
איסור עישון, משקאות וסמים |
73. |
לא ינהג אדם ולא יסע ברכב המוביל זיקוקין, ולא יעמיס ולא יפרוק זיקוקין, ולא יתקרב לרכב האמור, כשהוא מעשן או מצוי תחת השפעת משקאות משכרים או סמים. |
||
|
שילוט רכב |
74. |
רכב המוביל זיקוקין או רכב שנמצאים בו זיקוקין, ישולט בשלטי אזהרה, בהתאם לקבוע בתקנת משנה 14(ג) לתקנות שירותי הובלה. |
||
|
סיכוני אש והתפוצצות |
75. |
מוכר זיקוקין, קונה זיקוקין, בעל רכב המוביל זיקוקין וכל אדם אחר הנוגע בדבר, יוודא שכל אדם העוסק בהעמסה או פריקה של זיקוקין או בנהיגת רכב המוביל זיקוקין, ינקוט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכוני אש או התפוצצות, לרבות הרחקתם של בני אדם שאינם מועסקים בכך. |
||
|
העברה באריזה מקורית או בכלי קיבול מתאים |
76. |
(א) לא יועברו זיקוקין ברכב הובלה אלא באריזתם התקנית המקורית של היצרן או בכלי קיבול נאות שאין בו חלקי מתכת המעלה גיצים או בכלי קיבול נאות שחלקיו המתכתיים, החיצוניים והפנימיים, כוסו כהלכה בחומר אל-מתכתי מתאים; |
||
|
|
|
(ב) רש"גים המועברים ברכב הובלה, לא יועברו אלא באופן הבא: |
||
|
|
|
|
(1) בתוך כלי קיבול נאות ואטום, שדפנותיו החיצוניות והפנימיות, עשויות מחומר שאינו מעלה גיצים; |
|
|
|
|
|
(2) כלי קיבול זה שבתוכו הרש"גים, יובל רק בתוך תא המטען, ובתא נפרד משאר הזיקוקין שבתוך תא המטען. |
|
|
מסמכים שנדרש הימצאותם ברכב ההובלה בעת העברה וחובת הצגת המסמכים |
77. |
(א) לא יועברו זיקוקין ברכב ההובלה אלא אם בידי הנהג או המלווה היתר תקף להעברה, ככל שנדרש היתר לפי תקנה 3, בנוסח שבתוספת הראשונה ותעודת משלוח בנוסח שבתוספת העשירית, מהספק או מהמחסנאי, שבה נרשמו מקום השימוש המיועד, מספר הרכב, מספר ההיתר, שמות השולח והמקבל וכן כמות וסוגי הזיקוקין הנמצאים ברכב (להלן-תעודת משלוח); |
||
|
|
|
(ב) בהעברה של זיקוקין ליותר ממען אחד, על הנהג או המלווה להחזיק בתעודת משלוח נפרדת ביחס לכל מען, ובה יצוינו בין היתר הפרטים הנדרשים בהתאם לתקנת משנה (א). |
||
|
|
|
(ג) הנהג יציג היתר, כתב שינוי בהיתר, ככל שנדרש היתר לפי תקנה 3, ותעודת משלוח למפקח עבודה או לשוטר, לפי דרישתו. |
||
|
כיבוי אש בקרבת זיקוקין |
78. |
(א) התלקחה אש ברכב המוביל זיקוקין ייעשו מאמצים לכבותה; |
||
|
|
|
(ב) אם לא ניתן להשתלט על האש כאמור בפסקה (א), יתרחקו הנהג והמלווה של רכב ההובלה למרחק בטוח, וישמרו שבני אדם אחרים לא יתקרבו למקום הסכנה ויקראו לכוחות כיבוי אש. |
||
|
השגחה |
79. |
לא יושאר רכב עמוס זיקוקין ללא השגחה תמידית של הנהג או המלווה; לעניין זה, "השגחה תמידית" – בהתקיים כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) הנהג או המלווה נמצא ברכב או בטווח ראיה ממנו והוא מסוגל להגיע אליו במהירות וללא הפרעה; |
|
|
|
|
|
(2) הנהג או המלווה ער ואינו עסוק בתפקיד או פעולה אחרת העלולים להסיח דעתו מן הרכב. |
|
|
חובת הודעה למשטרה ולמפקח |
80. |
נהג רכב הובלה שקרתה לו תאונה, שריפה או התפוצצות הקשורה בהעברת זיקוקין, יודיע על כך מיד לתחנת המשטרה הקרובה ביותר וכן למפקח העבודה האזורי שבאזורו אירעה התקרית. |
||
|
סמכות להתיר סטייה |
81. |
מפקח עבודה אזורי רשאי להתיר סטייה מן האמור בסימן זה בהיתר או באישור מפורש ובכתב, אם נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובתנאי שתישמר רמת בטיחות נאותה; סטייה כאמור תובא לידיעת נציג משטרת ישראל והמפקח על התעבורה, כהגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש][15]. |
||
|
|
|
סימן ב- מבנה רכב הובלה וציודו |
||
|
רכב נאות ובדיקתו |
82. |
לא ישנע אדם זיקוקין אלא ברכב הובלה שמתקיימות בו הוראות פרק זה והוא מוחזק במצב תקין ונבדק בתכיפות הדרושה כדי להבטיח כי הוא במצב מתאים להובלת זיקוקין |
||
|
חוזק ומצב טכני |
83. |
רכב הובלה יוחזק במצב טכני ותפעולי טוב כדי לשאת את המטען בבטיחות, ובכל מקרה לא יועמס מעל לעומס המרבי המותר לאותו רכב. |
||
|
רצפת ארגז המטען |
84. |
רצפת ארגז המטען ברכב ההובלה ודפנותיו יהיו במצב תקין, שלם ואטום, וכל מתכת ברזלית שבהם או בחלק אחר של הרכב, העלולה לבוא במגע עם אריזת הזיקוקין תצופה בעץ או בחומר מתאים אחר שאינו מעלה גצים. |
||
|
ניקיון שלדה ומנוע |
85. |
המנוע, השלדה וחלקו התחתון של רכב הובלה יהיו נקיים מעודפי סיכה ושמנים. |
||
|
מערכת הפליטה |
86. |
צינור הפליטה של רכב הובלה יופנה כלפי מטה, יהיה נקי מפיח ולא יצאו ממנו גצים. |
||
|
מטפים |
87. |
רכב המוביל זיקוקין יצויד בשני מטפי כיבוי אש נאותים ותקינים, שמשקל תכולתם אינו פחות מ 6 ק"ג ומהוראות כל דין; המטפים האמורים יהיו מלאים ומוכנים לשימוש מיידי, ומצויים במקום נגיש שקל ונוח להגיע אליהם כשאחד מהם בתא הנהג. |
||
|
עזרה ראשונה |
88. |
רכב הובלה המעביר זיקוקין יצויד בערכת עזרה ראשונה נאותה. |
||
|
|
|
סימן ג': העמסת זיקוקין, העברתם ופריקתם |
||
|
בדיקה לפני העמסה |
89. |
מוביל הזיקוקין יבדוק ויוודא בכל יום לפני תחילת העמסת הזיקוקין, כי רכב ההובלה כשיר להובלה לפי הוראות כל דיו. |
||
|
הגבלת משקל ונפח |
90. |
לא יועמס רכב הובלה בזיקוקין במשקל העולה על המשקל המרבי שהותר ברישיון הרכב ובגובה העולה על שני שלישים מגובה הדופן הנמוכה ביותר. |
||
|
הפסקת פעולת מנוע |
91. |
בטרם להעמסת זיקוקין או פריקתם יפסיק הנהג את פעולת המנוע של רכב ההובלה. |
||
|
טיפול זהיר |
92. |
העמסת זיקוקין או פריקתם תיעשה בזהירות מרבית, תוך הימנעות מזעזועים מיותרים וללא זריקת אריזות זיקוקין. |
||
|
הרחקת זרים |
93. |
בזמן העמסת זיקוקין או פריקתם יורחקו מהמקום כל בני האדם שאינם מועסקים בפעולות האמורות. |
||
|
התרחקות ממפלט רכב |
94. |
במהלך העמסת זיקוקין או פריקתם לא ישימו אריזות המכילות זיקוקין ליד מפלט רכב ההובלה או בסמוך מאחוריו. |
||
|
סטייה מהוראות סימן זה |
95. |
מפקח עבודה אזורי רשאי להתיר סטייה מהוראות סימן ג', כולן או מקצתן, ולהתנות תנאים מתאימים אחרים במסמך ההיתר או באישור מפורש ובכתב. |
||
|
|
|
סימן ד - נהיגת רכב המוביל זיקוקין |
||
|
תנאי סף לנהג רכב המוביל זיקוקין |
96. |
לא ינהג אדם רכב המוביל זיקוקין אלא אם כן- |
||
|
|
|
|
(1) מלאו לו 21 שנים; |
|
|
|
|
|
(2) הוא בעל רישיון נהיגה מתאים בר תוקף; |
|
|
|
|
|
(3) הוא בקיא בדרישות תקנות אלה בכל הנוגע להעברה, העמסה ופריקה של זיקוקין; |
|
|
|
|
|
(4) נתקיימו בו דרישות תקנות שרותי הובלה והנחיות משרד התחבורה. |
|
|
שעות הובלה |
97. |
לא יעביר אדם זיקוקין ברכב הובלה, לצורך הפעלה ובטרם הפעלתם, בין שקיעת החמה לזריחתה, למעט מקרים של הובלת נפלים או איורים שנותרו לאחר הפעלה למחסן מאושר, אלא באישור מיוחד מאת מפקח העבודה האזורי. |
||
|
הפסקות חניה |
98. |
נהג המעביר זיקוקין ברכב – |
||
|
|
|
|
(1) לא יעשה בשעת ההובלה הפסקה בלתי הכרחית; |
|
|
|
|
|
(2) לא יחנה את הרכב בסמוך לגשר, מנהרה, בית מגורים, בנין או מקום שבו מתקהלים או עובדים בני אדם, אלא אם כן הדבר הכרחי מחמת שהמקום הוא היעד הסופי למסירת או הפעלת הזיקוקין. |
|
|
עקיפת ישוב |
99. |
נהג רכב המוביל זיקוקין יעקוף, במידת האפשר, מקומות ישוב ומרכזי ישוב ובכפוף לסייג זה ייסע ליעד בדרך הקצרה והבטוחה האפשרית, ויימנע ככל שהדבר מעשי, מלעבור בדרכים עמוסות תנועה או בני אדם, ובמקומות שבהם מתקהל קהל, אלא אם כן הדבר הכרחי לצורך הגעה ליעד הסופי למסירת או הפעלת הזיקוקין. |
||
|
איסור כניסה למוסך, חניון ותחנת דלק |
100. |
נהג לא יכניס רכב הובלה ובו זיקוקין לתחנת דלק, מוסך, בית מלאכה או חניון ציבורי לשם תדלוקו, תיקונו או החנייתו. |
||
|
תיקונים הכרחיים |
101. |
לא יעשה נהג ולא ירשה לאחר לעשות ברכב העמוס זיקוקין תיקונים זולת תיקונים הכרחיים ובלבד שניתן לבצעם ללא כל סיכון. |
||
|
מרחק בין כלי רכב |
102. |
נהגים המובילים זיקוקין בכלי רכב הנעים באותו כיוון, ישמרו על מרחק של 50 מטרים לפחות בין כלי הרכב. |
||
|
עצירה בשעת סערה |
103. |
בעת סערה מלווה רעמים או ברקים או אם יש יסוד להניח כי סערה כזו צפויה מיד, יעצור נהג רכב המוביל זיקוקין במרחק של 300 מטרים לפחות ממקומות שבהם שוהים בני אדם, עד לחלוף סכנת הסערה. |
||
|
|
|
פרק י- הכשרה ומוסד להכשרה |
||
|
הכרה במוסד הכשרה |
104. |
מוסד הכשרה המבקש להעביר הכשרה לאדם לשמש מפעיל זיקוקין, מחסנאי זיקוקין או מדריך מוסמך לזיקוקין, יגיש בקשה בכתב למפקח עבודה ראשי באופן ובדרך שקבע מפקח עבודה ראשי באתר האינטרנט של המשרד. |
||
|
תנאים להכרה במוסד הכשרה |
105. |
לא יכיר מפקח העבודה הראשי במוסד להכשרה אלא אם תכנית ההכשרה אותה הגיש למפקח העבודה הראשי, קיבלה את אישורו, וכפי שיפורט בסימן ב' לפרק זה, וכן נתקיימו בו כל אלה- |
||
|
|
|
|
(1) הוא תאגיד או גוף הפועל במסגרת תאגיד, שהוא או מנהליו בעלי ניסיון ויכולת מקצועית, מוכרת בהדרכה והכשרה בתחום זיקוקין או בתחומים דומים ושהוא או בעל השליטה בו או מנהליו לא הורשעו ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה או חומרתה או נסיבותיה אינם ראויים להיות מוסד הכשרה; |
|
|
|
|
|
(2) לרשותו שטח תרגול מתאים, כיתות לימוד וציוד הנוגע להכשרת הלומדים בכל הכשרה או השתלמות שהוא מקיים, לרבות ספריה מקצועית; |
|
|
|
|
|
(3) מלמד בו צוות הוראה הכולל מרצים ומדריכים בעלי הכשרה וידע המתאימים לתחומים הנלמדים, ובעלי ניסיון מוכח בהדרכה בתחומים אלה, וכן בוחנים בעלי הכשרה, ידע וניסיון מעשי מתאים; |
|
|
|
|
|
(4) הוא מקיים את דיני הבטיחות בעבודה הנוגעים לתחום פעולתו בהדרכה והכשרה ככלל, ואת הוראות תקנות אלה בפרט; |
|
|
|
|
|
(5) הוא בעל יכולת להכשיר ולבצע את תכנית ההכשרה בתחום הזיקוקין המבוקש, ואת כל הדרישות למתן תעודת הכשרה לפי העניין; |
|
|
|
|
|
(6) הוא, מנהלו או בעל תפקיד בו שהינו בעל זיקה להכשרה לעבודה בזיקוקין (בתקנה זו – בעל תפקיד), עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנותן הכשרה לעבודה בזיקוקין לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ולעניין מנהל או בעל תפקיד גם בין תפקידו לבין עניין אישי שלו; לעניין זה, "עניין אישי של מנהל או בעל תפקיד כאמור" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שכל אחד מאלה או קרובו, מנהלים או עובדים אחראים בו, או גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; "קרוב" של מנהל או בעל תפקיד" - בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בו זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם; |
|
|
|
|
|
(7) הוא פרסם בציבור את גובה התשלום עבור הכשרה ומבחנים, לרבות מבחנים חוזרים והשתלמות ריענון, לפי העניין. |
|
|
תקופת ההכרה במוסד הכשרה |
106. |
(א) הכרה של מפקח עבודה ראשי במוסד הכשרה ומתן אישור למוסד זה להעביר את ההכשרות האמורות, יינתן לתקופה שאינה עולה על שנתיים; מפקח העבודה הראשי רשאי לתת הכרה למוסד הכשרה לתקופה קצרה יותר מנימוקים שיירשמו. |
||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אישור והכרה של מפקח עבודה ראשי במוסד הכשרה, אינו פוטר מן הצורך של המוסד להכשרה לקבל אישור לקורס ההכשרה, לקורס ריענון ולפעולות לימוד נוספות אותם המוסד להכשרה רוצה לבצע או להעביר, אלא אם נקבע בתקנות אלה אחרת. |
||
|
בקשה לחידוש הכרה |
107. |
(א) מוסד ההכשרה המבקש לחדש הכרה, יגיש בקשה בכתב למפקח עבודה ראשי, באופן ובדרך שקבע מפקח עבודה ראשי באתר האינטרנט של המשרד ויצורף לה את המסמכים הבאים: |
||
|
|
|
|
(1) דיווח אודות תכניות ההכשרה שיועברו במהלך תקופת ההכרה שלגביה מתבקש החידוש בצירוף טופס בקשה לאישור תכניות ההכשרה לפי תקנה 113, לרבות פירוט מועדי פתיחת תכניות ההכשרה, מספר המשתתפים בתכנית ההכשרה, מספר המשתתפים שסיימו בהצלחה את תכניות ההכשרה וסיכום משובים של תכניות ההכשרה שהועברו במהלך תקופת ההכרה שחלפה; |
|
|
|
|
|
(2) הצהרה חתומה על ידי מנהל מוסד ההכשרה, לפיה תכנית ההכשרה, לרבות הציוד, עומדים בדרישות תקנות אלה; |
|
|
|
|
|
(3) מפקח עבודה ראשי רשאי לדרוש כל מסמך אחר לצורך הוכחת דרישות כל דין; |
|
|
|
|
(ב) ההכרה תחודש לתקופה של חמש שנים, אלא אם כן קבע מפקח עבודה ראשי כי יש לחדש את ההכרה לתקופה קצרה יותר. |
||
|
סירוב לבקשה להכרה במוסד או לחידוש |
108. |
(א) מפקח עבודה ראשי רשאי לסרב לתת הכרה או לחדש הכרה למוסד הכשרה, מנימוקים שימסור למבקש ההכרה או חידושה, אף אם מתקיימים התנאים להכרה או לחידושה בפרק זה, אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
(1) מתנהל נגד המוסד, בעליו, מנהלו או בעל השליטה או למחנך בו הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות מוסד, בעלים או מנהל או להיות בעל שליטה בתאגיד כאמור, לפי העניין ואף טרם הוגש נגדו כתב אישום באותה עבירה; |
|
|
|
|
|
(2) המוסד החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בענייננו; |
|
|
|
|
|
(3) בעל ההכרה הפריע לעובד המשרד להפעיל את סמכויותיו לאחר שנמסרה לו התראה ממפקח עבודה ראשי וניתנה לו האפשרות לטעון לגביה את טענותיו; |
|
|
|
|
(ב) מפקח עבודה ראשי לא יסרב לתת הכרה או לחדשה לפי תקנת משנה (א), אלא מנימוקים שימסור למבקש ההכרה או המבקש לחדשה ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. |
||
|
ביטול, התליה או פקיעה של הכרה |
109. |
(א) מפקח עבודה ראשי רשאי לבטל הכרה או להתלותה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה : |
||
|
|
|
|
(1) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי; |
|
|
|
|
|
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים להכרה לפי פרק זה; |
|
|
|
|
|
(3) התקיימה אחת או יותר מהנסיבות לסירוב למתן הכרה לפי פרק זה; |
|
|
|
|
|
(4) המוסד החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בענייננו. |
|
|
|
|
(ב) מפקח עבודה ראשי לא יבטל הכרה ולא יתלה אותו, לפי הוראות תקנת משנה (א), אלא לאחר שדרש מבעל ההכרה לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותה תקנת משנה (א), או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך מועד שהורה, ובעל ההכרה לא עשה כן; ביטול ההכרה או התלייתה יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו; |
||
|
|
|
(ג) החליט מפקח העבודה הראשי לבטל את ההכרה, יימחק המוסד מן המרשם ודבר המחיקה יפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד; החליט מפקח העבודה הראשי להתלות את ההכרה, תצוין ההתליה ותקופת התמשכותה במרשם ודבר התלייה ותקופת התמשכותה תפורסם לידיעת הציבור באתר האינטרנט של המשרד. |
||
|
רישום במרשם |
110. |
מוסדות הכשרה שקיבלו הכרה שהינה בתוקף, וכפי המפורט בתקנות אלה, יירשמו במרשם.
|
||
|
|
|
סימן ב- תוכניות הכשרה |
||
|
111. |
על מוסד לימודי, המבקש לקבל הכרה כמוסד להכשרה או לחידושה, להגיש למפקח הממונה בקשה בכתב לאישור תוכנית ההכשרה, כשלושה חודשים בטרם פתיחת קורס ההכשרה אותו המוסד מבקש להעביר; דרכי הגשת הבקשה ואופן הגשתה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. |
|||
|
בקשה לאישור תכנית הכשרה |
112. |
על בקשה לאישור תכנית הכשרה לכלול: |
||
|
|
|
|
(1) טופס בקשה לאישור תכנית הכשרה המופיע באתר האינטרנט של המשרד, כשכל הפרטים הנדרשים בטופס ובנספחיו מולאו כראוי; |
|
|
|
|
|
(2) הצהרה חתומה על ידי מנהל המוסד הלימודי לאימות הפרטים המופיעים בבקשה, ערוכה לפי טופס המופיע באתר האינטרנט. |
|
|
תכניות ההכשרה |
113. |
תכניות ההכשרה יכללו את הוראת הדרישות שבתקנות אלה, לפי העניין, וכן את הנושאים המפורטים להלן: |
||
|
|
|
|
(1) הכרת ציוד ושימוש במערכות הפעלת זיקוקין; |
|
|
|
|
|
(2) זיהוי, הערכה ומניעת סיכונים במקום ההפעלה; |
|
|
|
|
|
(3) אופן בדיקת ופסילת זיקוקין; |
|
|
|
|
|
(4) בחירת מערכות הפעלת זיקוקין והתאמתן להפעלה המתוכננת; |
|
|
|
|
|
(5) עקרונות הקמה ובנייה של אתר הפעלת זיקוקין; |
|
|
|
|
|
(6) סוגי הזיקוקין בהתאם לדרישות התקן; |
|
|
|
|
|
(7) הכשרה ייחודית לכל בעלי התפקידים; |
|
|
|
|
|
(8) אופן ניהול ותיעוד רישומי האחסנה, הבקשה להיתר וההפעלה. |
|
|
פסילת תוכנית הכשרה |
114. |
(א) היה למפקח הממונה יסוד להניח כי תוכנית ההכשרה לא הועברה בהתאם לתוכנית שהועברה ולפרטים שהועברו או שחדל תנאי מהתנאים להכרה בתוכנית לפי תקנות אלה, רשאי המפקח הממונה לפסול את התוכנית ההכשרה שאושרה או תוכניות הכשרה אחרות של מוסד ההכשרה לאחר שנתן למוסד את האפשרות לטעון את טענותיו בפניו; זאת, אף אם מדובר בתוכניות שכבר קיבלו את האישור הנדרש בעניינן; |
||
|
|
|
(ב) תוכנית הכשרה יכול שתיפסל על ידי המפקח הממונה מטעמים נוספים אם מתקיימות נסיבות מיוחדות לפיהן התוכנית אינה ראויה להיות מאושרת. |
||
|
|
|
סימן ג- חובת ביטוח |
||
|
אחריות לבטיחות הלומדים |
115. |
הנהלת מוסד ההכשרה המוכר תהיה אחראית בלעדית על בטיחותם של התלמידים בכל פעילות אשר קשורה לקורס ההכשרה. |
||
|
ביטוח צד ג' |
116. |
באחריות הנהלת מוסד ההכשרה המוכר לבטח את התלמידים בביטוח אחריות צד ג'. |
||
|
היקף הביטוח |
117. |
המוסד ההכשרה המוכר יחזיק במשך כל תקופת קיום הקורסים, בתעודת ביטוח המבטחת את כל תלמידי הקורסים האמורים בתקנות אלה, בהיקף נאות ומספק, בגין כל נזקי גוף או רכוש שייגרמו כתוצאה מקיום הפעילות במוסד, בין במישרין בין בעקיפין, וכוללת את המשרד כמוטב בפוליסת הביטוח, וכוללת ויתור על זכות חזרה כלפיו. |
||
|
|
|
סימן ד- קורס הכשרה |
||
|
מתן הודעה מראש על פתיחת קורס ההכשרה |
118. |
(א) מוסד הכשרה מוכר יודיע למפקח עבודה ראשי, 30 ימי עבודה לפחות לפני המועד המתוכנן של תחילת קורס ההכשרה; |
||
|
|
|
(ב) בהודעה יפורטו בין היתר הפרטים הבאים: מיקום קורס ההכשרה, מערכת שעות, מועדי מפגשים, שמותיהם של המרצים וניסיונם המקצועי בצירוף מספר תעודת זהות ששובצו ללמד בכל נושא בקורס ההכשרה; שמות הנרשמים לקורס ההכשרה; |
||
|
|
|
(ג) להודעה יצורפו המסמכים הבאים: |
||
|
|
|
|
(1) פירוט לגבי המבנה בו יתקיים הקורס, כולל אסמכתאות בדבר היות המוסד בעל זכות שימוש במבנה לרבות מסמכי בעלות או חכירה ; היה והמבנה איננו בבעלות המוסד או שאיננו חכור על ידו, התנאי לקבלת אישור לקיום הכשרות הינו הצגת הסכם שכירות או הסכם בדבר רשות שימוש, בתוקף לכל אורך תקופת האישור; |
|
|
|
|
|
(2) אישור על עריכת ביטוח לכלל הלומדים במוסד; |
|
|
|
|
(ד) קורס הכשרה לא יפתח מבלי שקיבל אישור מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו, לפתיחתו של הקורס, שבעניינו נמסרה הודעה מראש, כפי האמור בתקנת משנה (א). |
||
|
תנאי סף לקבלה לקורס הכשרה |
119. |
(א) תנאי הסף הנדרשים לצורך השתתפות בהכשרות של המוסד להכשרה, של הגורמים המעוניינים לשמש כמתמחה, מפעיל זיקוקין, מחסנאי או מדריך מוסמך, לפי העניין (להלן – מבקש ההכשרה), יפורסמו באתר של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד; |
||
|
|
|
(ב) על מבקש ההכשרה לעבור הכשרה במוסד להכשרה, כפי האמור בתקנת משנה (א), לעמוד בכל התנאים הנדרשים לצורך קבלה לקורס; |
||
|
|
|
(ג) לא מתנהל הליך פלילי כנגד מבקש ההכשרה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא אינו ראוי להיות מבקש הכשרה; |
||
|
|
|
(ד) המפקח הממונה נתן למבקש ההכשרה אישור בדבר יכולתו להשתתף בהכשרה לאחר שבדק כי הוא עומד בכל תנאי הסף שנקבעו בהוראות לפי תקנת משנה (א) וכי לא מתנהל כנגדו הליך פלילי כאמור בתקנת משנה (ב) (להלן – אישור השתתפות בהכשרה). |
||
|
סירוב לבקשת השתתפות בהכשרה וזכות הטיעון |
120. |
החליט המפקח הממונה לא ליתן אישור השתתפות בהכשרה כאמור בתקנה 118(ג), ימסור את החלטתו המנומקת למבקש ההכשרה ולמוסד ההכשרה שבו ביקש המבקש לעבור את הכשרתו; בהחלטתו יציין המפקח הממונה את נימוקיו ויאפשר למבקש ההכשרה ומוסד ההכשרה כאמור לטעון את טענותיהם על החלטתו, בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתו ולא יאוחר מ-14 ימים לפני תחילתה של ההכשרה. |
||
|
זכות לגשת לבחינה פרטי הבחינה ושמירה על טוהר המידות |
121. |
(א) מוסד ההכשרה לא יאפשר למשתתף בהכשרה לגשת לבחינה מסכמת (להלן- הבחינה), אלא אם עמד בכל הדרישות המופיעות בתכנית הלימודים, ובדרישות המפקח הממונה; |
||
|
|
|
(ב) מוסד ההכשרה יקיים את מתכונת הבחינה, דרכי הערעור על תוצאות הבחינה, בחינה חוזרת ופסילת בחינה בהתאם להוראות שיקבע המפקח הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד ; |
||
|
|
|
(ג) על מוסד ההכשרה להבטיח את טוהר הבחינות ולקיים השגחה נאותה על מהלך ביצועה. |
||
|
רישום של המוסד להכשרה ודיווח למפקח הממונה |
122. |
מוסד להכשרה ינהל רישום מסודר לגבי כל אלה, ויעביר את המידע הרשום למפקח הממונה, בסמוך ולאחר סיום כל קורס הכשרה: |
||
|
|
|
|
(1) פרטים בדבר כל המבקשים לקבל הכשרה או ריענון, לרבות מי שבקשתו נדחתה; |
|
|
|
|
|
(2) פרטים בדבר כל משתתפי הקורס; |
|
|
|
|
|
(3) ציוני הנבחנים במבחן; |
|
|
|
|
|
(4) פרטים בדבר המוכשרים שקיבלו תעודת סיום קורס הכשרה או תעודת סיום קורס ריענון, וכל המוכשרים שהשתתפו בקורס ולא סיימו את הקורס או לא קיבלו תעודת סיום קורס הכשרה או ריענון ואת הסיבות לכך. |
|
|
תיעוד ושמירת מסמכים |
123. |
מוסד הכשרה ישמור את המסמכים שנמצאים בתיק תכנית ההכשרה למשך שבע שנים לפחות. רשימת המסמכים תיקבע על ידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו. |
||
|
פטור במסגרת רכישת הכשרה הדרכה ואימון |
124. |
על אף האמור בתקנות אלה, אפשר שתבוצע עבודה בהפעלת זיקוקין בידי אדם שלא הוסמך לכך, ובלבד שהוא עושה זאת בעת הכשרתו על ידי מוסד להכשרה במסגרת קורס הכשרה או בעת התמחותו אצל מדריך מוסמך, ובמסגרת ההתמחות. |
||
|
שינוי מהותי |
125. |
(א) על מוסד הכשרה להודיע למפקח הממונה, בהקדם האפשרי ככל הניתן, ובטרם לפתיחת קורס הכשרה על כל שינוי מהותי הנוגע להכשרה, ובין היתר ביחס לאלה: |
||
|
|
|
|
(1) פרטים שנדרשו או הועברו למפקח לצורך הכרה או אישור של מוסד ההכשרה; |
|
|
|
|
|
(2) פרטים שנדרשו או הועברו למפקח לצורך הכרה או אישור בתוכנית ההכשרה; |
|
|
|
|
|
(3) פרטים שנדרשו או הועברו למפקח לצורך אישור פתיחת וקיום קורס. |
|
|
|
|
(ב) מוסד ההכשרה יגיש למפקח הממונה הודעה בעניין האמור בתקנת משנה (א), ויבקש את אישורו והסכמתו לשינוי מהותי זה. עד למתן האישור והסכמת המפקח הממונה לשינוי המהותי, הרי שהאישור או ההכרה או ההיתר שניתנו בטרם לשינוי המהותי הינם בטלים וחסרי כל תוקף. |
||
|
פיקוח ותיקון ליקויים |
126. |
(א) מוסד הכשרה יאפשר לעובד המשרד המבצע פעולת פיקוח להיכנס בכל עת לכל מקום הנוגע לקורס ההכשרה, לעיין בכל מסמך הנוגע לקורס ההכשרה ולהעתיקו, לבדוק כל דבר הנוגע לקורס ההכשרה וכן לבצע כל בדיקה הנדרשת לשם פיקוח על ההכשרות. |
||
|
|
|
(ב) מוסד ההכשרה יתקן תוך מועד סביר כל ליקוי בעניין הנוגע למוסד ההכשרה, לתכנית ההכשרה ולקורס ההכשרה. |
||
|
תעודת סיום קורס הכשרה |
127. |
(א) בסיומו של הקורס, ובכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים בתקנת משנה (ב), יקבל המשתתף בקורס, תעודת סיום קורס הכשרה מאת המוסד להכשרה, ובה יצוין סוג ההכשרה שעבר. |
||
|
|
|
(ב) מוסד הכשרה לא ייתן למשתתף בקורס הכשרה תעודת סיום קורס הכשרה, אלא אם נכח באופן מלא בקורס הכשרה ועבר בהצלחה את המבחן בסיום הקורס, בציון שייקבע על ידי המפקח הממונה. |
||
|
|
|
(ג) בעל תעודת סיום קורס הכשרה אינו רשאי לעסוק בתחומי ההכשרה מבלי שקיבל הסמכה מהמפקח הממונה לפי תקנות אלה. |
||
|
|
|
(ד) המוסד להכשרה ידווח תוך 14 ימים מתום מועד סיום קורס הכשרה את פרטיהם של המשתתפים בקורס אשר קיבלו תעודת סיום קורס הכשרה ואת פרטיהם של המשתתפים שלא קיבלו תעודת סיום בתום הקורס. |
||
|
|
|
סימן ה- התמחות בהפעלת זיקוקין |
||
|
בקשה לאישור התמחות |
128. |
(א) אדם המבקש להתמחות בעבודת זיקוקין יגיש למפקח הממונה בקשה לאישור התמחות בעבודת זיקוקין (להלן – אישור התמחות) בנוסח שבטופס שבתוספת האחת עשרה ובדרך שקבע המפקח הממונה באתר האינטרנט של המשרד, ויצרף לה את כל אלה - |
||
|
|
|
|
(1) הסכמתו שמפקח העבודה הראשי והמפקח הממונה יקבלו מידע בעניינו מן המשטרה ומהמרשם הפלילי, כמשמעו בחוק המרשם, וכן מידע בדבר תיקים פליליים וחקירות פליליות התלויות ועומדות נגדו; |
|
|
|
|
|
(2) הסכמתו לוויתור על סודיות רפואית, לשם קבלת מידע ממשרד הבריאות בעניינו, בדבר מחלת נפש או חשש ממחלת נפש לרבות מידע בדבר אשפוזים פסיכיאטרים; |
|
|
|
|
|
(3) הצהרתו כי לא הוכרז כפסול דין, ולא מונה לו אפוטרופוס לפי סעיף 33 (א) לחוק הכשרות המשפטית; |
|
|
|
|
|
(4) הצהרתו כי לא הוכרז פושט רגל ולא ניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים, לפי חוק לחדלות פירעון, ואם הוכר פושט רגל או ניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים כאמור – אין בעניינו הפטר שלפי תנאיו הוא רשאי לקבל היתר; |
|
|
תנאים למתן אישור התמחות ומתן אישור |
|
(ב) לא ייתן המפקח הממונה אישור התמחות אלא אם מצא כי מתקיימים כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) הוגשה בקשה לאישור התמחות בטופס ובנוסח שבתוספת האחת עשרה; |
|
|
|
|
|
(2) לא מתנהל הליך פלילי כנגד המבקש בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לקבל אישור להתמחות בעבודת זיקוקין; |
|
|
|
|
(ג) מצא המפקח הממונה כי ניתן לתת אישור התמחות ימסור את האישור ההתמחות למבקש האישור תוך ציון תוקף האישור, וירשום את פרטיי המתמחה במרשם בסטטוס מתמחה; המפקח הממונה רשאי לקבוע באישור ההתמחות תנאים והגבלות; |
||
|
ביטול אישור התמחות או התלייתו |
129. |
(א) מפקח עבודה ראשי רשאי לבטל אישור התמחות (להלן בסעיף זה-"האישור") שניתן למבקש להתמחות (להלן בסעיף זה-"המבקש" או "בעל אישור ההתמחות") או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
(1) בעל אישור ההתמחות אינו ממלא את תפקידו או את דרישות הבטיחות הנוגעות לעיסוק זה או שאינו מסוגל למלאן, או שהוא שרוי במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו או את הציבור, לרבות בשל השפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי; |
|
|
|
|
|
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן אישור ההתמחות או הופר תנאי מתנאי אישור ההתמחות או הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה; |
|
|
|
|
|
(3) אישור ההתמחות ניתן למבקש על יסוד מידע כוזב או שגוי; |
|
|
|
|
|
(4) בעל אישור ההתמחות עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא יכול לעסוק בעבודה בזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(5) משטרת ישראל אינה ממליצה עוד על עיסוקו בעבודה בזיקוקין; |
|
|
|
|
(ב) מפקח העבודה הראשי רשאי לאצול מסמכותו כאמור בתקנת משנה (א) למפקח הממונה; |
||
|
|
|
(ג) סבר מפקח העבודה הראשי או המפקח הממונה שהואצלה לו הסמכות כאמור בתקנת משנה (ב), שנתקיימה בבעל אישור ההתמחות נסיבה כאמור בתקנת משנה (א), שבשלה יש בכוונתו לבטל את אישור ההתמחות או להתלותו, יודיע על כך בכתב למבקש בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך התמחותו; קיימת סכנה כאמור, יבוטל אישור ההתמחות ויבוטל רישומו במרשם כ'מתמחה', ותינתן למבקש ההתמחות האפשרות להשמיע את טענותיו לפני מפקח עבודה ראשי או המפקח הממונה בהזדמנות הראשונה; |
||
|
|
|
(ד) החליט מפקח עבודה ראשי או המפקח הממונה לבטל את אישור ההתמחות, לאחר שהתקיימו הוראות תקנת משנה (ג), ימסור למחזיק האישור הודעה בדבר החלטתו בדבר ביטול אישור ההתמחות; הודעה כאמור תימסר במסירה אישית או בדואר רשום. |
||
|
השגה בדבר ביטול אישור התמחות או התליית האישור |
130. |
(א) בוטל או הותלה אישור התמחות בידי מפקח עבודה ראשי או המפקח הממונה, רשאי מבקש ההתמחות שאישורו להתמחות בוטל, להשיג על ההחלטה בכתב, לפני מפקח העבודה הראשי, תוך 30 ימים מתאריך מיום קבלת ההודעה (להלן – המשיג); |
||
|
|
|
(ב) בוטל אישור ההתמחות או הותלה בשל טעמים של שלום הציבור ובטחונו, לא יחליט מפקח עבודה הראשי בעניין ההשגה מבלי שניתנה הזדמנות לקצין משטרה להציג את עמדתו; |
||
|
|
|
(ג) בוטל אישור ההתמחות או הותלה בשל המלצת המנהל, לא יחליט מפקח עבודה הראשי בהשגה, בטרם ייבדק המשיג על ידי רופא שקבעו המנהל לבדיקת כושרו הרפואי של המשיג להיות מתמחה או מפעיל זיקוקין, ומסקנות הבדיקה הועברו למפקח עבודה ראשי; |
||
|
|
|
(ד) החלטת מפקח העבודה הראשי בהשגה תהיה מנומקת ובכתב. |
||
|
ההתמחות |
131. |
ההתמחות צריכה שתכלול את השתתפות המתמחה בביצוע חמש הפעלות זיקוקין לפחות, בהדרכתו ובהשגחתו הישירה והמתמדת של מדריך מוסמך, ובהתאם לדרישות הקבועות בתוספת השלישית, וזאת בתוך שמונה עשר החודשים שלאחר סיום הכשרתו בקורס הכשרה של מפעיל זיקוקין. |
||
|
בדיקות המדריך המוסמך בטרם להתמחות |
132. |
מדריך מוסמך לא יעביר התמחות לאדם המבקש זאת, אלא לאחר שווידא כי למבקש להתמחות יש אישור התמחות החתום בידי המפקח הממונה, ולאחר שבדק ומצא כי המבקש רשום במרשם בסטטוס 'מתמחה'. |
||
|
חובותיו של המדריך המוסמך |
133. |
(א) על המדריך המוסמך למלא את הטופס שבתוספת השלישית לתקנות אלה, בו יציין המדריך המוסמך פרטים ביחס להפעלות של המתמחה, וכן יאשר בטופס זה את השתתפות המבקש בהתמחות מעשית. |
||
|
|
|
(ב) על המדריך המוסמך לשלוח את הטופס האמור בתקנת משנה (א) למפקח הממונה בהקדם האפשרי לאחר סיום ההפעלות. |
||
|
|
|
סימן ו- הסמכות וחידושן |
||
|
בקשה לקבלת הסמכה או חידושה |
134. |
(א) אדם המבקש לקבל הסמכה ממפקח עבודה ראשי לעסוק כמפעיל זיקוקין, מדריך מוסמך או מחסנאי, או מבקש לחדשה יגיש למפקח הממונה בקשה מתאימה לכך בטופס שבתוספת הרביעית בדרך שקבע מפקח עבודה ראשי באתר האינטרנט של המשרד (בתקנות אלה – בקשה להסמכה או חידושה, לפי העניין). |
||
|
|
|
(ב) בקשה לחידוש הסמכה תוגש לממונה המפקח 60 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפה של ההסמכה. |
||
|
|
|
(ג) החלטת מפקח עבודה ראשי בבקשה להסמכה או לחידושה תינתן בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה או במועד מאוחר יותר מנימוקים שייירשמו. |
||
|
מתן הסמכה והתנאים הנדרשים |
135. |
מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו רשאי ליתן הסמכה או לחדשה, לאחר שמצא כי המבקש ראוי לקבל את ההסמכה שלהלן: |
||
|
|
|
|
(א) הסמכה כמפעיל זיקוקין בהתקיים כל התנאים הבאים: |
|
|
|
|
|
|
(1) המבקש הינו בעל תעודת סיום קורס הכשרה כמפעיל זיקוקין , שניתנה על ידי מוסד הכשרה שהוכר לפי פרק י (להלן – מוסד הכשרה מוכר); |
|
|
|
|
|
(2) המבקש סיים התמחות אצל מדריך מוסמך בתוך שמונה עשר החודשים לאחר סיום הכשרתו כמתמחה; |
|
|
|
|
|
(3) המבקש מופיע במרשם בסטטוס מתמחה; |
|
|
|
|
|
(4) חלפו פחות מ- 5 שנים מיום שסיים את ההתמחות; |
|
|
|
|
|
(5) התקבלה המלצה חיובית מהמדריך המוסמך בדבר יכולותיו וכישוריו של המבקש לשמש כמפעיל זיקוקין; |
|
|
|
|
|
(6) המבקש לא נפסל על ידי המפקח הממונה בשל מידע שנתקבל מהמנהל או קצין המשטרה; |
|
|
|
|
|
(7) לא מתנהל נגדו הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא אינו ראוי לקבל הסמכה לשמש כמפעיל זיקוקין מוסמך; |
|
|
|
|
(ב) הסמכה כ'מחסנאי' בהתקיים כל התנאים הבאים: |
|
|
|
|
|
|
(א) המבקש הינו בעל תעודת מפעיל זיקוקין תקפה של שנה ממוסד הכשרה מוכר; |
|
|
|
|
|
(ב) המבקש לא נפסל על ידי המפקח בשל מידע שנתקבל מהמנהל או קצין המשטרה; |
|
|
|
|
|
(ג) לא מתנהל נגדו הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא אינו ראוי לקבל הסמכה לשמש כמחסנאי מוסמך; |
|
|
|
|
(ג) הסמכה כ'מדריך מוסמך' בהתקיים כל התנאים הבאים: |
|
|
|
|
|
|
(א) המבקש הינו בעל תעודת מפעיל זיקוקין בתוקף שניתנה ממוסד הכשרה מוכר והוא בעל ותק של 5 שנים לפחות כמפעיל זיקוקין מוסמך; לעניין זה "תעודה" ו"ניסיון" – לרבות תעודה או ניסיון על יסוד מסמכים שהוצגו בפני מפקח עבודה ראשי המעידים כי המבקש הוכשר בארץ או בחוץ לארץ על ידי גוף שהכיר בו מפקח העבודה הראשי בהכשרה שהיא שוות ערך להכשרה הנדרשת בתקנה זו, וכי הוא בעל ניסיון מקצועי נדרש; |
|
|
|
|
|
(ב) המבקש רשום כמפעיל, או בנסיבות תקנה 8 כמפעיל אחראי, בביצוע של לפחות 10 הפעלות הצריכות היתר לפי תקנה 3, ובוצעו במהלך 5 השנים האחרונות שקדמו לבקשתו; המפקח הממונה ראשי לאשר כי הפעלות מסוימות שבוצעו ואינן נמנות על ההפעלות הצריכות היתר לפי תקנה 3 הינן הפעלות שוות ערך ועולות למניין 10 ההפעלות הנדרש בתקנת משנה זו; |
|
|
|
|
|
(ג) המבקש לא נפסל על ידי המפקח הממונה בשל מידע שנתקבל מהמנהל או קצין המשטרה וכן לא נמחק מהמרשם; |
|
|
|
|
|
(ד) לא מתנהל נגדו הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הוא אינו ראוי לקבל הסמכה לשמש מדריך מוסמך; |
|
|
|
|
(ד) מפקח עבודה ראשי, מנימוקים שיירשמו בכתב, רשאי להתנות את מתן הסמכה או חידושה, לפי העניין, בעמידה בתנאים נוספים השלמות נדרשות, בהתמחות ובמבחן מעשי, מנימוקים שיירשמו, לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו. |
|
|
הסמכה של מפעיל זיקוקין כמחסנאי זיקוקין |
136. |
מוסמך כמפעיל זיקוקין המבקש הסמכה לקבל הסמכה גם כמחסנאי זיקוקין יכול לקבל הסמכה למחסנאי זיקוקין מוסמך, ובלבד שהוא בעל תעודת הסמכה בתוקף כמפעיל זיקוקין מוסמך ולאחר שעמד בבחינה נוספת רלבנטית לתחום עיסוקו כמחסנאי כפי שקבע מפקח עבודה ראשי. |
||
|
תוקף ההסמכה |
137. |
(א) תוקף הסמכה יהיה לתקופה שלא תעלה על המפורט בסעיף זה, בהתקיים התנאים שיפורטו להלן: |
||
|
|
|
|
(1) מפעיל זיקוקין- לתקופה שלא תעלה על 3 שנים מיום סיום ההתמחות; |
|
|
|
|
|
(2) מחסנאי -עד לסיום תקופת ההסמכה כמפעיל זיקוקין; |
|
|
|
|
|
(3) מדריך מוסמך- לתקופה של 6 שנים מיום קבלת ההסמכה. |
|
|
|
|
(ב) מפקח עבודה ראשי רשאי לחדש הסמכה שלגביה קיבל בקשה לחידושה, לתקופות האמורות בתקנת משנה (א); |
||
|
|
|
(ג) מפקח עבודה ראשי רשאי לקבוע תקופות הסמכה פחותות מהתקופות האמורות בתקנות משנה (א) או (ב), מנימוקים שיירשמו ובהחלטה מנומקת אשר תימסר למבקש לאחר שנתן למבקש ההסמכה או חידושה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיו. |
||
|
|
|
סימן ח-ביטול הסמכה או התלייתה |
||
|
ביטול הסמכה או התלייתה |
138. |
(א) מפקח עבודה ראשי רשאי לבטל הסמכה שבתוקף או להתלותה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
(1) בעל ההסמכה אינו ממלא את תפקידו או את דרישות הבטיחות הנוגעות לעיסוקו או שאינו מסוגל למלאן, או שהוא שרוי במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו או את הציבור, לרבות בשל השפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי; |
|
|
|
|
|
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה או הופר תנאי מתנאי ההסמכה או הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה; |
|
|
|
|
|
(3) ההסמכה ניתנה לו על יסוד מידע כוזב או שגוי; |
|
|
|
|
|
(4) בעל ההסמכה עבר עבירה הקשורה בעיסוקו או עבירה שמחמת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא יכול להמשיך לעסוק בעבודה בזיקוקין; |
|
|
|
|
|
(5) משטרת ישראל אינה ממליצה עוד על עיסוקו הקבוע בהסמכה. |
|
|
|
|
(ב) מפקח העבודה הראשי רשאי לאצול מסמכותו כאמור בתקנת משנה (א) למפקח הממונה; |
||
|
|
|
(ג) סבר מפקח העבודה הראשי או מפקח הממונה שהואצלה לו הסמכות כאמור בתקנת משנה (ב), שנתקיימה בבעל ההסמכה נסיבה כאמור בתקנת משנה (א) שבשלה יש בכוונתו לבטל את ההסמכה או להתלותה יודיע על כך בכתב לבעל התעודה בצירוף נימוקיו, וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, לפני מתן החלטתו, ובלבד שאין סכנה בהמשך העסקתו; קיימת סכנה כאמור, תבוטל הסמכתו ויבוטל רישומו במרשם ויינתן לו להשמיע את טענותיו לפניו בהזדמנות הראשונה; |
||
|
|
|
(ד) החליט מפקח עבודה ראשי או המפקח הממונה לבטל את ההסמכה, לאחר שהתקיימו הוראות תקנת משנה (ג), ימסור למחזיק תעודת ההסמכה הודעה בדבר החלטתו בדבר ביטול ההסמכה; הודעה כאמור תימסר במסירה אישית או בדואר רשום, והעתק ממנה יישלח ליבואני הזיקוקין, למחלקת חבלה במשטרת ישראל, לענף רישוי נשק במשטרת ישראל, למפקחי העבודה האזוריים ולמוסד ההכשרה שהכשיר את בעל ההסמכה. |
||
|
השגה בדבר ביטול הסמכה או התלייתה |
139. |
(א) בוטלה או הותלתה בידי מפקח עבודה ראשי או המפקח הממונה, הסמכה שניתנה למפעיל, מחסנאי או מדריך מוסמך, רשאי הוא להשיג על ההחלטה בכתב, לפני מפקח העבודה הראשי, תוך 30 ימים מתאריך מיום קבלת ההודעה (להלן – המשיג); |
||
|
|
|
(ב) בוטלה הסמכה או הותלתה בשל טעמים של שלום הציבור ובטחונו, לא יחליט מפקח עבודה הראשי בעניין ההשגה מבלי שניתנה הזדמנות לקצין משטרה להציג את עמדתו; |
||
|
|
|
(ג) בוטלה הסמכה או הותלתה בשל המלצת המנהל, לא יחליט מפקח עבודה הראשי בהשגה, בטרם ייבדק המשיג על ידי רופא שקבעו המנהל לבדיקת כושרו הרפואי של המשיג להיות- מתמחה, מפעיל זיקוקין, מחסנאי או מדריך מוסמך, לפי העניין ומסקנות הבדיקה הועברו למפקח עבודה ראשי; |
||
|
|
|
(ד) החלטת מפקח העבודה הראשי בהשגה תהיה מנומקת ובכתב. |
||
|
|
|
פרק יא – המרשם |
||
|
רישום במרשם |
140. |
(א) מפקח עבודה ראשי ינהל מרשם באתר האינטרנט של המשרד אשר שבו ירשום את פרטיהם של כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) מוסד להכשרת בעלי תפקידים העוסק בעבודה בזיקוקין דינור, שהיכר בו מפקח העבודה הראשי וההכרה עומדת בתוקפה ולא בוטלה או הותלתה; |
|
|
|
|
|
(2) מפעיל זיקוקין, מחסנאי או מדריך מוסמך, לפי העניין, שקיבל תעודת הסמכה ממפקח עבודה ראשי והסמכתו עומדת בתוקפה ולא בוטלה או הותלתה; |
|
|
|
|
|
(3) מתמחה שקיבל אישור מהמפקח הממונה ואישורו עומד בתקופו ולא בוטל או הותלה; |
|
|
|
|
(ב) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע. |
||
|
|
|
פרק יב- כללי |
||
|
הוראת מעבר |
141. |
(א) מוסד הכשרה שקיבל בטרם לתחילת תחולתן של תקנות אלה, אישור והכרה על ידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו, להעביר את ההכשרות נשוא תקנות אלה, יראו אותו כמי שעומד בתנאים הקבועים בתקנות אלה, עד סיום תוקפם של האישור וההכרה, ובלבד שלא בוצעו שינויים במידע ובנתונים שהועברו לצורך קבלת אישור זה, ובלבד שלא נאמר למוסד ההכשרה אחרת על ידי המפקח הממונה או מפקח עבודה ראשי. |
||
|
|
|
(ב) תוכנית הכשרה שקיבלה אישור על ידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו, ערב תחילת תחולתן של תקנות אלה, יראו אותה כמי שעומדת בתנאים הקבועים בתקנות אלה, עד סיום תוקפו של האישור, ובלבד שלא בוצעו שינויים בתכנית ההכשרה שאושרה. |
||
|
|
|
(ג) קורס שקיבל את אישורו של המפקח הממונה ביחס לפתיחת הקורס ובהתאם להודעת המוסד להכשרה, וזאת בטרם לתחילת תחולתן של תקנות אלה, יראו אותו כמי שעומדת בתנאים הקבועים בתקנות אלה עד לסיום תוקפו של האישור, ובלבד שלא בוצעו שינויים במידע ובנתונים שהועברו לצורך קבלת אישור זה, ובלבד שלא נאמר למוסד ההכשרה אחרת על ידי המפקח הממונה. |
||
|
|
|
(ד) הסמכות שניתנו על ידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו בטרם לתחילת תחולתן של תקנות אלה, יראו אותן כמי שעומדות בתנאים הקבועים בתקנות אלה עד לתום מועד התקופה שנקבעה בהן, ובלבד שלא נמסר לאדם המוסמך אחרת. |
||
|
|
|
(ה) אישורי התמחות שניתנו על ידי מפקח עבודה ראשי או מי מטעמו בטרם לתחילת תחולתן של תקנות אלה, יראו אותן כמי שעומדות בתנאים הקבועים בתקנות אלה עד לתום מועד התקופה שנקבעה בהן, ובלבד שלא נמסר לבעל האישור אחרת. |
||
|
תחולה |
142. |
תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן -יום התחילה). |
||
|
שמירת דינים |
143. |
הוראות תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע. |
||
|
|
|
תוספת ראשונה |
||
|
|
|
תקנות 3, 5, 14, 15, 17, 24, 30, 38, 53, 61, 63, 77, 89, 113 ו -135 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת שניה |
||
|
|
|
תקנה 5 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת שלישית |
||
|
|
|
תקנות 131 ו-133 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת רביעית |
||
|
|
|
תקנות 18 ו-134 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת חמישית |
||
|
|
|
תקנות 42 ו-43 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת שישית |
||
|
|
|
תקנה 20 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת שביעית |
||
|
|
|
תקנה 35 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת שמינית |
||
|
|
|
תקנה 32 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת תשיעית |
||
|
|
|
תקנות 44 ו-57 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת עשירית |
||
|
|
|
תקנות 16 ו-77 |
||
|
|
|
|
||
|
|
|
תוספת אחת עשרה |
||
|
|
|
תקנה 128 |
||
|
|
|
|
||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
יואב בן צור
שר העבודה
דברי הסבר
כללי
זיקוקין דינור הינם מוצר המשמש לבידור ולהנאת הקהל באירועים ובמופעים. ההפעלה נעשית בעיבורה של עיר או במרכז אירוע רב משתתפים. בנוסף, החומר המרכיב את הזיקוקין דינור מטבעו מסוכן. כיום, לא קיימת אסדרה מכוח חוק לעבודה בטוחה בזיקוקין ותחום זה מוסדר באמצעות נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה. לפיכך, נדרש לקבוע הסדר מכוח חוק לעבודה בטוחה, ובין היתר, לקבוע בו את אופן השימוש הבטוח בזיקוקין דינור.
תקנות אלה באות להסדיר את אופן העבודה הבטוח עם זיקוקין דינור ביחס ל-הפעלת זיקוקין, אחסון, מכירה וקניה של זיקוקין דינור. כמו כן, תקנות אלה מסדירות את אופן ההכשרה וההסמכה של מפעיל זיקוקין, מחסנאי ומדריך מוסמך במוסדות הכשרה מתאימים. בנוסף, תקנות אלה מסדירות את הנדרש ממוסד הכשרה לצורך קבלת הכרה ואישור למוסד עצמו, וכן לצורך קבלת אישור לתוכנית ההכשרה ולאופן ההכשרה.
יובהר, הוראות אלה מתייחסות לזיקוקין מקטגוריה 2 עד 4, כהגדרתם בתקן ישראלי ת"י 4373 בלבד, לרבות רש"ג ופתיל הפעלה.
בתקנה 1 מוצע להגדיר את מטרת התקנות, וזאת בין היתר בהתאם לדברים האמורים בפסקה הכללית בדברי ההסבר.
בתקנה 2 מוצע להגדיר מונחים בהם ייעשה שימוש בתקנות המוצעות.
בתקנה 3 מוצע לקבוע כי ביחס לזיקוקין דינור מסוג פגזים מקטגוריות 3 עד 4 ומסוג כוורות מכל קטגוריה מעל קוטר 38 מ"מ, וכן ביחס לכוורות בעלות 300 קנים או יותר (בכל קוטר) מכירה, קניה, העברה ושימוש וביחס לאחסון זיקוקין מקטגוריה 2 עד 4 יחייבו היתר מאת מפקח עבודה אזורי. כמו כן קובעת התקנה כי בהיתר יהיו תנאים ומגבלות, וכי בשימוש בזיקוקין מסוג מסוים יוגבל ההיתר לעד 3 חודשים. מדובר בפעולות שרגילות להיעשות במסגרת וסביב העיסוק בתחום הזיקוקין. חיוב ההיתר הינו על מנת להסדיר את הפיקוח והרגולציה על פעולות אלה.
בתקנה 4 מוצע לקבוע את מיהות הגורם שרשאי וצריך לבקש היתר ביחס לפעולות שצוינו בסעיף הקודם.
בתקנה 5 מוצע לקבוע את התנאים למתן היתר עבור הפעולות הצריכות היתר. בין היתר נדרשת הגשת הטופס שתוספת השנייה (חלק א או ב, לפי העניין) כשהוא ממולא, חמישה ימי עבודה בטרם לפעולה. כמו כן צוינו המסמכים וההמלצות שנדרש כי יצורפו לבקשת היתר הפעלה. הטעם שכל הפעלה נדרשת בהיתר מראש, הינה ע"מ שהגורמים הרלבנטים יוכלו להערך ולבצע את כל הבדיקות הנדרשות ע"י הרשויות. בין היתר נדרש גם לצורך ההיתר את אישור המשטרה. זאת מאחר והמשטרה אחראית על שלום הציבור וככאלה הם בודקים את אתר האירוע מבחינת מרחק ההפעלה מהקהל, בחינת נת"בים מיוחדים שמיידות את שטח ההפעלה הרלוונטי. כך גם נדרש אישור הרשות לכבאות והצלה, גורמי רפואת חירום וחבלן משטרה. זאת בשל הסכנות שעלולות להתפתח ונוגעות לתחום שבאחריותם.
בתקנה 6 מוצע לקבוע באילו נסיבות רשאי מפקח עבודה אזורי לבטל את ההיתר. מדובר על תנאים המקימים חשש כי הפעולה נשוא ההיתר עלולה לסכן חיים.
בתקנה 7 מוצע לקבוע הסדר לצורך מתן אפשרות למבקש ההיתר להשיג על ביטול היתר. עוד מוצע לקבוע כי בנסיבות בהן ביטול ההיתר היה בשל עמדת המשטרה או גורמים רפואיים, מפקח עבודה ראשי יהיה חייב לשמוע את עמדתם בטרם החלטתו בהשגה.
בתקנה 8 מוצע לקבוע כי במקרה של יותר ממפעיל אחד בהפעלה, יקבע גורם שייקרא "מפעיל אחראי" אשר עליו תוטל האחריות לעמידת ההפעלה בדרישות הבטיחות. זאת על מנת שגורם אחד יתכלל את כלל הסיכונים וידאג לבטיחות.
בתקנה 9 מוצע לקבוע כי בנסיבות של יותר ממפעיל אחד בהפעלה, לא תיעשה שום פעולה ללא נוכחותו והשגחת המפעיל האחראי.
בתקנה 10 מוצע לקבוע מרחק ביטחון של לפחות 10 מטרים בין הזיקוקין לבין אש של סיגריה או להבה גלויה. זאת מאחר ומדובר על מוצרים דליקים מאוד ונפיצים מאוד ולכן יש לשלול כל סכנה.
בתקנה 11 מוצע לקבוע את חובת השמירה וההשגחה על זיקוקין בזמן שאינם במחסן זיקוקין, את מיהות הגורם החב בשמירתם ואת התנאים הנדרשים מן השומר בפועל. זאת מאחר וזיקוקין דינור הינם חומר מסוכן, שיכול גם לשמש גורמים עברייניים או פליליים או גורמים שאינם בעלי אחריות מספקת לטיפול בחומרים אלה.
בתקנה 12 מוצע לקבוע את חובת ההודעה על תקלה הקשורה לזיקוקין, את מיהות המודיע ואת מען ההודעה. התקנה גם מגדירה את היקף ההגדרה של תקלה לעניין סעיף זה. זאת מאחר ופוטנציאל הנזק של תקלה בנושא זיקוקין גדול מאוד, ועלול להפוך במיידי לאירוע מסכן ציבור וככזה עליו להיות מדווח במיידי למשטרה בתחנה הקרובה וכן למפקח אזורי על מנת שיסייעו בטיפול ובמניעת פגיעה בנפש וברכוש.
בתקנה 13 מוצע לקבוע איסור החזקה או צריכה של משקאות משכרים וסמים במקום אחסנת זיקוקין. כמו כן, מוצע לקבוע איסור לצרוך חומרים אלה או חומרים בעלי פוטנציאל סיכון זהה או גבוה יותר, בזמן ביצוע עבודה בזיקוקין. זאת מאחר והפעלת זיקוקין מסוכנת ומסכנת את הציבור והסביבה ולכן נדרש המפעיל להיות צלול בדעתו ובערנות.
בתקנה 14 מוצע לקבוע כי העבודה והטיפול בזיקוקין תעשה רק על ידי גורמים מורשים שקיבלו היתר או הסמכה לכך. זאת, למעט פעולת סיוע הנעשות מבלי לגעת בזיקוקין, לצורך עבודות תשתית, חפירה גידור וכיוצ"ב, שלגביהן די בבגיר בן 18 שקיבל הדרכה רלבנטית לתפקידו ואינו פסול דין. טעם התקנה הוא על מנת שהעבודה והטיפול בזיקוקין לא יהיו בידיים של גורמים שאינם מתאימים לטפל ולעבוד עם חומרים מסוכנים מסוג זה.
בתקנה 15 מוצע לקבוע כי בעת סערה לא תתבצע כל עבודה בזיקוקין. זאת מאחר וזיקוקין מכילים תערובות דליקות ונפיצות, וחלק ממערכות ההפעלה רגישות לניצוץ והבזקי אנרגיה.
בתקנה 16 מוצע לקבוע כי אסור להעביר למכור או למסור לאחר, מבלי שהאחרון הציג תעודת מפעיל זיקוקין תקפה והיתר מתאים מטעם מפקח עבודה אזורי ביחס להפעלה או לקנייה. בנוסף מוצע כי ככל ונדרשת הובלה, נדרש מן המוכר, מוסר או מעביר לוודא כי הובלת החומרים נעשית באמצעות גורם אשר לו רישיון להובלת חומרים מסוכנים, ובאמצעות רכב מאושר להובלת זיקוקין.
בתקנה 17 מוצע לקבוע כי בכדי למכור או למסור בכל דרך של העברה, זיקוקין אשר מותקנים בהם רש"גים, נדרש היתר מפורש ובכתב ממפקח. זאת מאחר וראש גפרור הינו אמצעי ההפעלה של זיקוקין דינור. במידה והוא מורכב על גבי הזיקוקין, המצב עלול להיות מסוכן ועלול לגרום להפעלה לא יזומה .
בתקנה 18 מוצע לקבוע כי גורם המבקש לקבל רישיון לשמש כמפעיל זיקוקין או מחסנאי, יחתום כי הוא מסכים לאפשר לרגולטור לבחון את התאמתו וכשירותו, באמצעות חשיפה למידע הפלילי והרפואי בעניינו, ככל שקיים.
זאת מאחר ופוטנציאל הנזק והסכנה בעבודה עם זיקוקין הינו גדול מאד, ולכן הכרחי לרשות לוודא את כשירות המפעיל והמחסנאי.
בתקנה 19 מוצע לקבוע כי על העוסקים בזיקוקין, מוטלת חובה לנקוט כל צעד ואמצעי סביר כדי למנוע תאונה או נזק. זאת בשל פוטציאל הסיכון והנזק. כמו כן מוטלת עליהם החובה לשאת עימם את התעודות, ההיתרים וההסמכות ביחס לפעולות בזיקוקין אותן הם מבצעים, זאת בכדי שניתן יהיה לפקח כי הכל נבחן ונעשה בהיתר.
בתקנה 20 מוצע לקבוע כי מפעיל ינהל יומן הפעלות כפי הטופס המובא בתוספת השישית, לפני ההפעלה ולאחריה. דרישה זו מהווה אמצעי נוסף לפיקוח ובקרה על החומרים המסוכנים הללו.
בתקנה 21 מוצע לקבוע כי על המפעיל לקבוע מהו תחום הסכנה ולוודא בטרם הפעלה אי הימצאות גורם שאינו מורשה בתוך תחום זה. זאת מאחר והימצאות אדם שאינו מורשה בשטח הסכנה עלול לגרום לו נזק ואולי אף לאחרים. בנוסף תחום הסכנה חייב להיות מסומן ומבודד באופן ברור לכל, על מנת שלא יכנס אדם לתחום זה ויסכן את חייו.
בתקנה 22 מוצע לקבוע חובות בטיחות נוספות על המפעיל, על מנת להבטיח הפעלה בטוחה בתנאים בטוחים ולמצער מזעור סיכונים ככל הניתן. בין היתר חובת הדרכה לגורמים הרלבנטים. לדאוג שכל הגורמים הלוקחים חלק בהפעלה, יפעלו בהתאם להוראות הבטיחות. להיות נוכח בהפעלה. להשתתף בסיור המקדים בשטח ההפעלה. כל אלה ייצרו תמונת בטיחות גבוהה יותר. בנוסף מוצע לקבוע חובת דיווח על ליקוי ותקלה, על מנת שהגורמים הרלבנטים יבואו ויסייעו למיגור הסכנה. וכן מוצע לקבוע חובת הימצאות היתר הפעלה ותעודת משלוח בשטח. אלה מהוות אמצעי נוסף המאפשר פיקוח על ההפעלה.
בתקנה 23 מוצע לקבוע כי על המפעיל לבדוק בסמוך להפעלה את הזיקוקין, ביחס לשלמות הזיקוקין, העדר סימני רטיבות, התנפחות או פגיעה וקיומה של תווית הזהרה זיהוי ושימוש כפי הוראות התקן. כמו כן מוצע לקבוע את הפעולות הנדרשות במקרה של הימצאות פגם בזיקוקין. הטעם בתקנה זו הוא למנוע שימוש בזיקוקין דינור שאינם תקינים ושעלולים לגרום לתקלת הפעלה, וכן להתוות את הדרך שיש לנקוט במקרים של זיקוקין בעלי פגם ותקלה.
בתקנה 24 מוצע לקבוע הוראות בטיחות קונקרטיות הרלבנטיות ביחס למכשירים להפעלה חשמלית, הנוגעים להיבט הבטיחות בעבודה עם חשמל. זאת בכדי להימנע מסכנת זליגת מתח והפעלה אקראית שאינה מבוקרת.
בתקנה 25 מוצע לקבוע כי הפעלה של זיקוקין דינור שאינה מצריכה היתר לפי תקנה 3, תחויב בהודעת המפעיל למשטרת ישראל, והפעלה בהתאם להוראותיה. זאת מאחר והפעלת זיקוקין דינור מלווה בקולות פיצוץ. בשל כך יש להודיע למשטרה על מנת שתידע כי קולות הנפץ הינן אירוע בידורי בלבד, ולא מדובר בקולות נפץ מהתחום הפלילי. וכן לתת תשובה ביד המשטרה, לפניות הציבור בסביבה שיכולים לפחד מקולות הנפץ.
בתקנה 26 מוצע לקבוע כי הפעלה של זיקוקין דינור המצריך היתר לפי תקנה 3, תבוצע במועדים שניתנו בהיתר, ולאחר תיאום מוקדם עם כל הגורמים הרלבנטים המפורטים בהמלצת משטרת ישראל. זאת מאחר ומדובר בחומרים עם סיכונים ופוטנציאל נזק גבוה יותר, ולכך יש צורך בקבלת אישורים של כל הגורמים הרלבנטים.
בתקנה 27 מוצע לקבוע כי בהפעלה של זיקוקין דינור המצריכה היתר לפי תקנה 3, על המפעיל לפרסם לכל התושבים הנמצאים בתוך תחום 200 מטרים למקום ההפעלה אודות מועד ההפעלה והימשכה, ובכפוף להוראות המשטרה ביחס להרחבת התחום. הטעם לתקנה זו הוא מאחר ובהפעלה מסוג זה נוצר רעש בעוצמה גבוהה העלול להפחיד ולהבהיל את תושבי הסביבה. ובנוסף זה מפגע של רעש ולכן חובה להודיע על מפגע זה מראש, על מנת שתושבי הסביבה יוכלו להיערך.
בתקנה 28 מוצע לקבוע כי לא יעסוק אדם בזיקוקין כשהוא לבדו בשטח ההפעלה. זאת מאחר והפעלת זיקוקין דינור היא פעולה מסוכנת. ומשכך, חשוב שיהיה מי שיוכל להתריע על תקלה או היפגעותו של המפעיל.
בתקנה 29 מוצע לקבוע כי אם נותרו זיקוקין שהובאו לשטח ההפעלה ולא השתמשו בהם, יש להשמידם בהתאם להוראות שבתקנות אלה, או להחזירם מיד למחסן זיקוקין מאושר תוך 24 שעות מסיום ההפעלה, ואם אפשרויות אלה לא קיימות, יש לאחסנם ברכב מאושר להובלת זיקוקין ותחת שמירה מתמדת. זאת מאחר ומסוכנותם של הזיקוקין, מחייבת את אחסונם במקום בטוח ומאושר.
בתקנה 30 מוצע לקבוע הוראות בדבר הצבת הזיקוקין ושמירתם. בין היתר, כי אלה יוצבו באור יום וסמוך למועד ההפעלה. זאת מאחר ואופן חיווט הזיקוקין מורכב, ובשל כך, נדרש שיתבצע באור יום על מנת למנוע תקלות וחיווט תקול שיגרום לתקלה בהפעלה. כמו"כ מוצע לקבוע כי דריכת המערכת תעשה בסמוך ככל הניתן למועד ההפעלה על מנת למנוע סכנה של הפעלה תקולה בזמן ההערכות. כמו"כ מוצע לקבוע כי המפעיל יאבטח את שטח ההפעלה באופן שלא יכנסו אנשים שאינם מורשים ולמניעת גניבת זיקוקין. בנוסף נקבעו הוראות בטיחות ביחס לזיקוקין והאמצעים שלא מופעלים באירוע ע"מ למנוע הפעלה לא מבוקרת מגיץ או הבזק.
בתקנה 31 מוצע לקבוע חובה לסמן את שטח ההפעלה ע"פ מה שנקבע בהיתר וע"פ אישורי גורמי המשטרה וכב"א שאישרו את ההיתר.
בתקנה 32 מוצע לקבוע כי על המפעיל לקבוע את מרחקי הבטיחות שילקחו מבני אדם, מקום שרגילים להימצא בו בעלי חיים בדרך כלל ומבנים בהם ישנם בני אדם, אולם אלה לא יפחתו ממרחקי המינימום המפורטים בתקנה זו, המותאמים לנתונים הטכניים של האמצעי. בנוסף מוצע לקבוע כי מרחקי הבטיחות מבתי חולים או מאזורי אחסון של חומרים בתפזורת מסוג דליקים, נפיצים או רעילים לא יפחתו ממרחק כפול מהמפורט בטבלה.
בתקנה 33 מוצע לקבוע את האופן הבטוח של הצתת פגז זיקוקין. בין היתר, באמצעות בדיקה ויזואלית עם כלי בדיקה מתאים שקנה השיגור נקי, יבש וללא שאריות של פגזים מהפעלות קודמות. זאת מאחר והקנים משמשים כאמצעי רב פעמי, יתכן שבהפעלה הקודמת יש שאריות או איור פגז בקנה. בנוסף מוצע לקבוע את חובת בדיקת התאמת הפגז לקנה השיגור.
כמו כן מוצע לקבוע כי בעת טעינת פגז בקנה השיגור, יחזיק העובד את הפגז, באמצעות פתיל הפגז או באמצעות חוטים מיוחדים המשמשים למטרה זו, ויכניסו בזהירות לתוך הקנה, וכן כי בכל שלבי הטעינה וההפעלה לא יעמיד העובד חלק של גופו מעל פני הקנה. זאת מאחר וחשוב שהפגז יוכנס באופן תקין כך שישוגר כלפי מעלה . כמו"כ חשוב שהעובד לא יסכן את עצמו בעמידה בקו המעוף של הפגז בכל עת.
כמו כן מוצע לקבוע כי על העובד לבדוק בהפעלה ראשונה, שמקום הנפילה וטווח הביטחון תואם את הנדרש, ובמידה ונתגלתה סטייה כלשהי על העובד לבחון את הנתונים מחדש, ולבצע שינויים על מנת לשמור על דרישות הבטיחות.
בתקנה 34 מוצע לקבוע כי הפעלה של זיקוקין המצריכה היתר לפי תקנה 3, תופעל בהפעלה חשמלית בלבד, עם גיבוי להפעלה ידנית למקרה של תקלה חשמלית בזמן הארוע. זאת מאחר ורמת המסוכנות בהפעלות אלו מחייבת הפעלה חשמלית בלבד, המאפשרת לשמור על המפעיל רחוק מאזור הסכנה.
בתקנה 35 מוצע לקבוע את הבדיקות שעל המפעיל לעשות בטרם הפעלה ביחס לקני שיגור. בין היתר, בדיקת תקינותם ושלמותם. בדיקות ביחס לכיוון הקנים, זווית הטיית קני השיגור ומהירות הרוח הצפויה. זאת בכדי שהזיקוקין לא יעופו רחוק מידי או לעבר קהל אדם. כמו כן, נדרש כי ההפעלה תהיה על קרקע דחוסה ויציבה, על מנת שכוחות הירי האנכיים לא יפגעו במנח הקנים.
בתקנה 36 מוצע לקבוע חובות, בדיקות ופעולות על המפעיל, בהצבת קני שיגור מסוג בודדים, כלובי קנים או כוורות, שיבטיחו כי אלו לא יסטו ממקום הצבתם או יבקעו.
בתקנה 37 מוצע לקבוע בדיקות בטיחות מדוקדקות שעל המפעיל לעשות לאחר הפעלה בשטח ההפעלה ובתחום הסכנה, לצורך איתור איור או נפל. הבדיקה הראשונה - לאחר 15 דקות מסיום ההפעלה, ובסמוך למועד זה ככל הניתן. זאת מאחר ו-15 דקות זה זמן מספיק להתקררות הקנים ולפיצוצים משניים, וחשוב לבדוק שכל האמצעים הופעלו ולאתר נפלים בשטח טווחי הבטיחות.
הבדיקה השניה- למחרת ההפעלה החל מזריחת החמה ולא יאוחר משעה לאחר זריחת החמה, לבצע בדיקה נוספת לאיתור זיקוקין, שייתכן ולא הובחן בהם בחשכה. זאת מאחר וסיום ההפעלה מתרחש במקרים רבים בשעות הלילה שהראות אפסית. בשל כך יש חשיבות גבוהה לבדיקה באור ראשון לפני הגעת גורמים שאינם מורשים לשטח.
ככל ונמצא איור או נפל בבדיקות אלה או בדרך אחרת, על המפעיל לדאוג לשמירה על אלה עד לאיסופם או להשמדתם בהתאם להוראת התקנות.
בתקנה 38 מוצע לקבוע כי חובת האחריות לקיום הוראות פרק זה, שעניינו אחסנת זיקוקין, יחולו על מחזיק המחסן.
בתקנה 39 מוצע לקבוע כי על מחזיק המחסן החובה למנות מחסנאי למחסן זיקוקין, כפי הוראת התקנות. ועל המחסנאי להיות בעל הסמכה בתוקף של מחסנאי. זאת מאחר ואחסון זיקוקין כרוך בסיכונים וסכנות רבים, ולכן נדרש גורם שיופקד על מלאכה זו, ושאותו גורם יהיה בעל הידע הנדרש.
בתקנה 40 מוצע לקבוע כי לצורך מינוי המחסנאי, על מחזיק המחסן לפנות למפקח עבודה אזורי, ולקבל את אישורו למינוי מחסנאי מסוים זה. כן נדרש כי המינוי יאושר בידי מפקח העבודה האזורי, ויופיע בהיתר האחסון. זאת מאחר והמחסנאי נדרש להיות בקיא בנושא הסכנות ובדרישות החוק והתקנות , ולכן נדרש שיאושר ע"י מפקח עבודה אזורי.
כמו כן מוצע לקבוע כי העתק מהיתר האחסון יוצג במחסן במקום בולט בשטח המחסן. זאת על מנת שהמפקחים וכל גורם ידעו לזהות באופן ברור את האחראי.
בתקנה 41 מוצע לקבוע אחסנת זיקוקין תהיה אך ורק במחסן זיקוקין מאושר ובהתאם לתנאי ההיתר והוראת התקנות. זאת למעט בנסיבות של זיקוקין שיופעלו באירועי יום העצמאות, שאז רשאי מפקח עבודה אזורי בהתייעצות עם נציג חבלה מחוזי, לאשר אחסון זמני של זיקוקין במחסן, שאינו עומד בתנאים הנדרשים לאישור מחסן קבוע ו/או להוראות תקנות אלה. זאת מאחר וביום העצמאות מתקיימות הפעלות זיקוקין דינור במאות מוקדים. בשל כך קיים צורך בקידום מראש של הזיקוקין דינור למחסנים קרובים למקום ההפעלה, ובלבד שיאוחסנו במקום מאושר ע"י מפקח עבודה מחוזי ובהסכמת מחלקת חבלה במשטרה.
בתקנה 42 מוצע לקבוע כי מחסן יהיה ממוקם, בנוי, מותקן ומצויד בהתאם להוראות התוספת החמישית ולהוראות כל דין הנוגע לתכנון ולבניה ולרישוי עסקים, ויהיה מאושר בידי מפקח עבודה אזורי. זאת בכדי למנוע במקרי תקלה נזק לאדם ולסביבה.
בתקנה 43 מוצע לקבוע כי תוכניות המחסן יוגשו למפקח הממונה, ואלה צריכות לעמוד בדרישות חוק התכנון והבניה ותקנותיו, וייכללו, בין היתר, את מפת שטח המחסן שתפרט את כל המבנים והבניינים הקיימים בשטח המחסן לרבות מיקומו של משרד המחסנאי, קווי חשמל ותקשורת בסביבה הקרובה למחסן הזיקוקין , דרכי גישה של רכב חירום והצלה וכן מיקום של הציוד לכיבוי שרפות והכל בהתאם לדרישות המפורטות בתוספת החמישית.
עוד מוצע לקבוע כי בסמכותו של מפקח עבודה אזורי שלא לאשר מחסן, אם לדעתו אין תכנית המחסן מתאימה להוראות תקנות אלה, או שאין בה ערובה מספקת לבטיחות האנשים והרכוש הנמצאים בסביבת המחסן.
בנוסף מוצע לקבוע כי באישור למבנה המחסן ייקבעו סוגי הזיקוקין, הכמויות, המשקל והנפח המותרים לאחסנה לפי העניין.
בתקנה 44 מוצע לקבוע חובת ניהול פנקס מחסן, ולהטיל חובה על המחסנאי להחזיק ולמלא פנקס ניהול מחסן, שיציג את הנתונים על פי התצורה שנקבעה בתוספת התשיעית, ובו ירשום המחסנאי מיד כל הכנסה, הוצאה או החזרה של זיקוקין, בציון שם החומר, כמותו ותאריך הפעולה. עוד עליו לדאוג ולוודא כי הפנקס יימצא בכל עת במחסן הזיקוקין. וזאת על מנת שמפקחי המשרד יוכלו לפקח על המחסן, וגם לצורך המעקב של המחסנאי ביחס לתכולת המחסן ובטיחות הנמצאים בקרבתו.
עוד מוצע לקבוע כי על המחסנאי לדאוג ולוודא כי בכל עת תהיה התאמה מוחלטת בין המצוין בפנקס, כאמור לבין המלאי שבמחסן. בנוסף, אל הפנקס יצורף צילום או עותק מכל תעודת המשלוח והיתר כאמור , לרבות כל מסמך אחר בהתאם לדרישות המפקח או מפקח עבודה אזורי. זאת מאחר ותעודת המשלוח מהווה מסמך המשלים למצאי המחסן.
בנוסף מוצע לקבוע כי על המחסנאי לדאוג שיהיה בחזקתו העתק של פנקס המחסן ולדאוג ולעדכנו, בהקדם האפשרי, בנתונים המשתנים. זאת מאחר ובמקרה של שריפה במחסן, עלול פנקס המחסן המקורי-להתכלות, ועימו כלל המידע שקיים בו.
בתקנה 45 מוצע לקבוע מהו ייעוד המחסן, מה ניתן לאחסן בו, ומה ניתן לבצע או אסור לבצע בתוך מחסן ייחודי זה. וזאת כדי לצמצם סיכונים וסכנות.
כמו כן מוצע לקבוע הפרדה בתוך המחסן עצמו, בין סוגי פרטים, על מנת לצמצם סיכונים במקרה של תקלה או דליקה. כמו כן מוצע לקבוע היכן מותר שימוקם המחסן.
בתקנה 46 מוצע לקבוע הוראות באשר לאופן תחזוקת המחסן ומתקניו. כך בין היתר, להטיל על המחסנאי לבדוק אחת לשבוע לפחות את המלאי במחסן, את נקיונו ואת מצב המיתקנים והציוד ולדווח על ליקויים לבעל ההיתר. בדיקה עיתית שבועית זו חשובה ע"מ לבחון שינויים מסוכנים במצב המחסן וסביבתו. כמו כן מוצע לקבוע כי המחסן יוחזק במצב נקי ויבש ולא ישאירו בתוכו או לידו כלי אריזה ריקים או כל חומר אחר. שכן, אלה יכולים להשפיע על בטיחות האחסנה.
בתקנה 47 מוצע לקבוע כי לא יבוצעו תיקונים במחסן שיש בהם סכנת דליקה או התפוצצות, כל עוד מצויים בו זיקוקין. זאת מאחר ועבודות באש גלויה או חום מהוות סכנה מיידית לפיצוץ ולהתלקחות. ולכן יש להוציא את הזיקוקין ולאחסנם במקום אחר.
בתקנה 48 מוצע לקבוע הוראות הנוגעות לדלת המחסן. בין היתר, במחסן קבוע תותקן דלת חיצונית אחת או שתיים, אשר תעמודנה בדרישות כל דין ובמפרט הטכני של משטרת ישראל. בנוסף, שדלת המחסן תיפתח רק כלפי חוץ. בכדי שבאירוע פיצוץ תהיה הפגת לחץ. כמו כן מוצע לקבוע כי דלת המחסן לא תהיה מול כל דלת אחרת, בכדי שלא תהיה הפרעה להפגת הלחץ. כן מוצע לקבוע כי דלת המחסן תהיה מצופה בצדה הפנימי בלוחות עץ בעובי של 12 מ"מ לפחות, ובאופן שכל מתכת ברזלית לא תהיה חשופה כלפי פנים, כך שהיא תהיה מוגנת מפני גיצים.
בתקנה 49 מוצע לקבוע חובת שילוט לדלת המחסן, שיהיה בר קיימא וקריא, ושיופיעו בו פרטים נדרשים עבור גורמי כבאות והצלה, שיידעו להעריך את הסיכון, בנסיבות של תקלה ופיצוץ, וכן כדי שגורמים אחרים יידעו להיזהר ולא להתקרב למחסן נפיץ זה.
בתקנה 50 מוצע לקבוע כי מתחם המחסן יגודר בגדר, במרחק שלא יפחת באף חלק בגדר מ- 10 מטרים ממבנה המחסן. זאת כדי למנוע סיכונים וסכנות לסובב ולסביבה.
בתקנה 51 מוצע לקבוע כי מפתחות דלת המחסן ושער גדר המחסן יישמרו בידי מחזיק המחסן והמחסנאי בלבד. זאת מאחר ואסור שתהיה גישה למחסן לגורמים זרים, מפאת מסוכנות המחסן.
בתקנה 52 מוצע לקבוע כי ביחס למפתחות המחסן ומתחם המחסן, וביחס לשילוט, מפקח עבודה אזורי יהיה רשאי לפטור או להקל או לקבוע הסדרים מתאימים שונים מן הקבוע בתקנות. החרגות והקלות אלה יהיו בהתאם לנסיבות ומיקום המחסן.
בתקנה 53 מוצע לקבוע כי נדרש סביב המחסן שטח סטרילי, נקי מצמחים ומכל חומר או מוצר העלול לבעור או לגרום לשריפה או התפוצצות. כדוגמת דליקה בשדה קוצים.
בתקנה 54 מוצע לקבוע כי בקרבת המחסן יותקן ציוד כיבוי לפי הוראת רשות הכבאות.
בתקנה 55 מוצע לקבוע איסור אחסון מעבר לכמות לנפח ולסוג שנקבעו בהיתר.
בתקנה 56 מוצע לקבוע כי הוראות בטיחות באשר לאופן האחסנה.
בתקנת משנה 56 (א) מוצע לקבוע איסור אחסון בכל אחד מחללי המחסן, זיקוקין בנפח העולה על 60% מנפחו של אותו החלל. הוראה זו נקבעה ע"מ לאפשר ללחץ שנוצר במחסן להתנקז באופן בטוח ולמנוע לחץ הפעלה.
בתקנת משנה 56 (ב) מוצע לקבוע כי בין קירות המחסן לבין אריזות הזיקוקין יישמר מרחק של 5 ס"מ לפחות, כדי לאפשר אוורור מתאים ומניעת רטיבות. זאת מאחר ואיוורור בין הארגזים לקירות מאפשר זרימת אוויר ומונע רטיבות העלולה להזיק לאמצעים.
בתקנת משנה 56 (ג) מוצע לקבוע כי הזיקוקין יאוחסנו באריזתם המקורית באופן מסודר בערימה יציבה, או על גבי מדפים מחומר אל-מתכתי, וכן כי הזיקוקין לא יאופסנו בגובה העולה על 2 מטרים. זאת מאחר ואריזה מקורית שומרת על המוצר ע"פ הוראות היצרן וגובה עד 2 מטרים מונע נפילת ארגזים על אדם בגובה ממוצע.
בתקנת משנה 56 (ד) מוצע לקבוע כי אם נפתחה האריזה המקורית, יאוחסנו הזיקוקין בתוך כלי קיבול מתאים. זאת מאחר וכלי קיבול ששומר על הפרדה ובטיחות המוצר, מונע ממנו להתחכך ולהיפגע
בתקנת משנה 56 (ה) מוצע לקבוע כי כל סוג של זיקוקין, לרבות מספר קטלוגי, יהיה מופרד מסוג אחר של זיקוקין. זאת מאחר וזיקוקין מסוגים שונים מורכבים מחומרים שונים ולעיתים יש סיכון אם חומרים שונים נמצאים בחפיפה או במגע.
בתקנת משנה 56 (ו) מוצע לקבוע כי בשטח המחסן יישמרו מעברים, באופן שתהיה גישה חופשית לכל סוג של זיקוקין, כאשר רוחב המעברים לא יפחת מ 80 ס"מ. שמירה על הוראה זו תאפשר מעבר בטוח של אדם בהוצאת זיקוקין דינור מהמחסן.
בתקנה 57 מוצע לקבוע כי על מחזיק המחסן האחריות שהמחסנאי יבדוק אחת ל 3 חודשים לפחות את התאמת המלאי במחסן, לרשום בפנקס ניהול המחסן וכן את ניקיון המחסן ואת מצב המתקנים והציוד, וירשום דין וחשבון על תוצאות הבדיקה בפנקס ניהול המחסן. זאת מאחר ומדובר על חומרים מסוכנים ורגישים. בשל כך יש חשיבות לאתר כל חריגה או חוסר בהקדם האפשרי.
בתקנה 58 מוצע לקבוע כי אסור להחזיק במחסן או להכניס למחסן את הדברים הבאים: כלי עישון, גפרורים, מצית או כל דבר אחר העשוי להצית אש, מתכת ברזלית, נשק חם, תחמושת, תחל או חומר אחר העלול לגרום להתפוצצות. זאת בכדי למנוע סיכון כי חומרים אלה יגרמו בטעות להפעלה של הזיקוקין שבמחסן.
בתקנה 59 מוצע לקבוע כי בעת סערה מלווה רעמים, ברקים או אבק, או אם יש יסוד להניח שסערה כזו עומדת לבוא, יסגור המחסנאי את המחסן ולא ירשה לאדם להימצא בו או בסביבתו הקרובה. כמו כן, יופסק כל טיפול בזיקוקין, והעובדים יתפשו מחסה במקום בטוח עד חלוף הסערה או סכנת הסערה. זאת מאחר ופגיעת ברקים עלולה להפעיל את הזיקוקין דינור.
בתקנה 60 מוצע לקבוע כי בעל היתר יתקין במחסן קבוע מיתקן יעיל להגנתו מפני מכת ברק. זאת בכדי למנוע הפעלה של הזיקוקין ע"י ברק.
בתקנה 61 מוצע לקבוע כי החובה לקיום הוראות פרק זה, העוסק בהשמדת זיקוקין, תחול על מפעיל הזיקוקין. מאחר והוא הגורם בעל הידע והאחריות ביחס להפעלה שהוא מבצע.
בתקנה 62 מוצע לקבוע חובת השמדת זיקוקין פגומים או שאריות של זיקוקין, באופן שביחס לזיקוקין ופתילים פגומים, או שתוקפם לשימוש פג, או שנשארו בשטח כתוצאה מאיורים או נפלים, או שנשארו בתום ההפעלה ואין אפשרות לאחסנם, על המפעיל לדאוג ולוודא כי אלה יושמדו בדרך בטוחה או יוחזרו ליבואן לצורך מיונם והשמדתם בהתאם לצורך. זאת בשל מסוכנותם של פריטים אלה.
בתקנה 63 מוצע לקבוע כי על מפעיל הזיקוקין המבצע את ההשמדה, להחזיק בהיתר להעברה והפעלה, התקף ליום ההעברה וההשמדה. זאת מאחר והשמדה נעשית ע"י הפעלת הזיקוקין. כמו"כ צריך להעביר את הזיקוקין למקום בו תתבצע ההפעלה-השמדה. לכן צריך היתר להעברה והיתר להפעלה.
בתקנה 64 מוצע לקבוע כי השמדת זיקוקין תיעשה רק באחת משתי האפשרויות הבאות: הפעלה יזומה של הזיקוקין באופן מבוקר ע"י מפעיל הזיקוקין, או אופן השמדה אחר שהינו בהתאם להנחיות משרד להגנת הסביבה המפורסמות מעת לעת.
בתקנה 65 מוצע לקבוע הוראות בטיחות לגבי השמדה הנעשית בהפעלה.
בתקנת משנה 65 (א) מוצע לקבוע כי ההשמדה תבוצע בשטח ההפעלה הרשום בהיתר, ובכפוף לעמידה בהוראות תקנות אלה. זאת מאחר ומבחינת ההשמדה אנו מתייחסים כאל הפעלה על כל הכרוך בכך מבחינת אישורים ואמצעי בטיחות.
בתקנת משנה 65 (ב) מוצע לקבוע כי מרחקי הבטיחות לצורך השמדה, יהיו כפולים ממרחקי הבטיחות שנקבעו בהיתר ביחס להפעלה. (להלן -שטח ההשמדה), ובלבד שלא יפתחו מרדיוס של 100 מטרים ממקום הפעלת הזיקוקין לצורך השמדתם. זאת מאחר ומדובר ברכיבים תקולים, לא ברורה התנהגותם ולכן יש לנקוט משנה זהירות.
בתקנת משנה 65 (ג) מוצע לקבוע כי מרחקי הבטיחות ילקחו ביחס לבני אדם, בע"ח, כל בנין ומבנה אף שאין בהם בני אדם וכן ביחס לכלי רכב וכל רכוש.
בתקנת משנה 65 (ד) מוצע לקבוע כי במקום בו המפעיל מצא כי הליך ההשמדה עלול לסכן או לפגוע בכלים ממונעים , עובדים או עוברי אורח, יפעל מפעיל זיקוקין או מתמחה מטעמו להרחקתם ויוודא שלא יימצאו במקום סכנה , בכל השלבים בפעולת ההפעלה לצורך ההשמדה. זאת מאחר והימצאותם של אלה בתחום זה יכול לסכן אותם או לפגוע בהם, והאחריות להרחקתם היא על המפעיל.
בתקנת משנה 65 (ה) מוצע לקבוע כי על המפעיל לשמור על מרחק ביטחון בין מקום ההשמדה לבין עצמו, שלא יפחת מ- 30 מטרים. בנוסף, על המפעיל להימצא מאחורי מחסה בטוח ומתאים. זאת מאחר ומדובר ברכיבים תקולים, לא ברורה התנהגותם ולכן יש לנקוט משנה זהירות.
בתקנה 66 מוצע לקבוע הוראות בטיחות נוספות ביחס להשמדת זיקוקין.
בתקנה 67 מוצע לקבוע כי ביחס להוראות פרק זה שעניינו השמדה, מפקח עבודה אזורי רשאי להתיר חריגה וכן להתנות תנאים ביחס להיתר.
בתקנה 68 מוצע לקבוע את האופן הבטוח להעברת זיקוקין.
בתקנת משנה 68 (א) מוצע לקבוע כי אסור לשנע זיקוקין ממקום למקום אלא ברכב הובלה, ובהתאם להוראות תקנות אלה, ובכפוף לעמידה בהוראות תקנות שירותי הובלה לעניין הובלת חומרים מסוכנים, ובהוראות פקודת התעבורה [נוסח חדש] והתקנות שהותקנו מכוחה והוראות כל דין. זאת מאחר וזיקוקין דינור הם חומ"ס מסוג 1 ולכן יש לטפל בהם לפי הוראות אלה.
בתקנת משנה 68 (ב) מוצע לקבוע כי אסור לשנע זיקוקין אלא ברכב שיש בו תא נהג נפרד מארגז המטען. זאת בכדי להגן על הנוסעים מחשיפה לחומרים אלה, במקרה של שריפה או ביקוע.
בתקנה 69 מוצע לקבוע כי הרכבים הבאים אסורים בהובלת זיקוקין: רכב ציבורי- בכדי שלא לסכן את הציבור. רכב פרטי -מאחר ואין הפרדה מספקת בין המטען והנוסעים. גרור- מאחר והוא עלול להתנתק. רכב שארגז המטען שלו אינו סגור מכל עבריו בדפנות קשיחות ואטומות ללא פתחים, למעט דלת הניתנת לנעילה לצורך הכנסת הזיקוקין והוצאתם- בכדי למנוע נפילת או הוצאת זיקוקין דינור מכלי הרכב. רכב שאין בו הפרדה קשיחה ואטומה בין תא הנהג למטען- בכדי להגן על הנהג מחשיפה לחומרים מסוכנים.
בתקנה 70 מוצע לקבוע כי בזמן שזיקוקין מובלים בתא מטען של רכב, אסור שיימצאו בתוך תא המטען כל חפץ, בעל חי, אדם או רכוש. הדברים המותרים להימצא בתא המטען הינם אלה בלבד: זיקוקין או אביזרים המשמשים להפעלת הזיקוקין, וכלים ומכשירים המשמשים להפעלת הרכב או לתיקונו, ובלבד שאלה מוחזקים בתוך תא המטען בתא נפרד לעצמם. זאת מאחר וחשוב לבודד את תא המטען מכל דבר שאינו קשור להפעלת הזיקוקין, על מנת לא להגדיל את הסיכונים והסכנות.
בתקנה 71 מוצע לקבוע איסור הובלה ברכב זיקוקין שמחוברים אליהם רש"גים. זאת מאחר ורש"ג רגיש עלול להתייזם בתנועה, בנסיעה בדרך משובשת ולגרום להפעלה לא יזומה.
בתקנה 72 מוצע לקבוע כי בעת הובלה-קנים או אביזרים אחרים המשמשים להפעלת זיקוקין, ועשויים ממתכת ברזלית המעלה גיצים-
(א) יהיו ארוזים באריזה נפרדת שאינה מכילה חלקים מתכתיים.
(ב) יקובעו לרכב על מנת למנוע את תזוזתם במהלך הנסיעה.
זאת מאחר וגיצים הם סכנה ממשית בקרבת זיקוקין דינור, וכל תזוזה עלולה להעלות גיצים
בתקנה 73 מוצע לקבוע כי לא ינהג אדם ולא יסע ברכב המוביל זיקוקין, ולא יעמיס ולא יפרוק זיקוקין, ולא יתקרב לרכב האמור, כשהוא מעשן או מצוי תחת השפעת משקאות משכרים או סמים. זאת מאחר ואסור לקרב אש בסמוך לזיקוקין דינור, כמו כן כל אדם הנוסע ברכב מוביל צריך להיות צלול בדעתו
בתקנה 74 מוצע לקבוע כי רכב שנמצאים בו זיקוקין או המוביל זיקוקין, ישולט בשלטי אזהרה, בהתאם לקבוע בסעיף 14(ג) לתקנות שירותי הובלה. זאת מאחר וחשוב לשלט את הרכב המוביל זיקוקין דינור, על מנת לזהות את הסכנה בעת חירום.
בתקנה 75 מוצע לקבוע כי מוכר זיקוקין, קונה זיקוקין, בעל רכב המוביל זיקוקין וכל אדם אחר הנוגע בדבר, יוודא שכל אדם המועסק בהעמסה או פריקה של זיקוקין או בנהיגת רכב המוביל זיקוקין, ינקוט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכוני אש או התפוצצות, לרבות הרחקתם של בני אדם שאינם מועסקים בכך. זאת בכדי ליידע כל מי שעוסק ונמצא בקרבת רכב המוביל זיקוקין בדבר הסכנות הכרוכות בכך.
בתקנה 76 מוצע לקבוע הוראות בטיחות הנוגעות להעברה באריזה מקורית או בכלי קיבול מתאים.
בתקנת משנה 76 (א) מוצע לקבוע כי אסור להעביר זיקוקין ברכב הובלה אלא באריזתם התקנית המקורית של היצרן או בכלי קיבול נאות שאין בו חלקי מתכת המעלה גיצים, או בכלי קיבול נאות שחלקיו המתכתיים, החיצוניים והפנימיים, כוסו כהלכה בחומר אל-מתכתי מתאים. זאת בכדי שהזיקוקין המועברים לא יהיו במצב שהם מסכנים את שאר המטען ואינם עלולים להיפגע.
בתקנת משנה 76 (ב) מוצע לקבוע כי רש"גים המועברים ברכב הובלה, לא יועברו אלא בכלי קיבול נאות ואטום, שדפנותיו החיצוניות והפנימיות, עשויות מחומר שאינו מעלה גיצים, כאשר כלי קיבול זה שבתוכו רש"גים, יובל רק בתוך תא המטען, ובתא נפרד משאר הזיקוקין, שבתוך תא המטען. זאת בכדי שהרש"גים המועברים לא יהיו במצב שהם מסכנים את שאר המטען ואינם עלולים להיפגע.
בתקנה 77 מוצע לקבוע את המסמכים שנדרש הימצאותם ברכב ההובלה בעת העברה ואת חובת הצגת המסמכים לגורם הרלבנטי.
בתקנת משנה 77 (א) מוצע לקבוע איסור העברת זיקוקין ברכב ההובלה אלא כאשר בידי הנהג או המלווה היתר תקף להעברה, וכן תעודת משלוח מהספק או מהמחסנאי, שבה נרשמו מקום השימוש המיועד, מספר הרכב, מספר ההיתר, שמות השולח והמקבל וכן כמות וסוגי הזיקוקין הנמצאים ברכב; (להלן-תעודת משלוח).
בתקנת משנה 77 (ב) מוצע לקבוע כי בהעברה של הזיקוקין ליותר ממקום אחד, יש להצטייד בתעודת משלוח נפרדת לכל מקום
בתקנת משנה 77 (ג) מוצע לקבוע כי הנהג יציג היתר, כתב שינוי בהיתר ותעודת משלוח למפקח עבודה או לשוטר, לפי דרישתו.
בתקנה 78 מוצע לקבוע כי בנסיבות בהן התלקחה אש ברכב המוביל זיקוקין – ייעשו מאמצים לכבותה.
בנסיבות שלא ניתן להשתלט על האש, יתרחקו הנהג והמלווה של רכב ההובלה למרחק בטוח וישמרו שבני אדם אחרים לא יתקרבו למקום הסכנה. זאת מאחר ומרגע התפשטות השריפה אין כל דרך לעצור אותה (חומר נפץ אינו ניתן להשנקה) ולכן יש למזער נזק לסביבה ולהרחיק אנשים.
בתקנה 79 מוצע לקבוע כי לא יושאר רכב עמוס זיקוקין ללא השגחה תמידית של הנהג או המלווה, כשהוא נמצא ברכב או בטווח ראיה ממנו והוא מסוגל להגיע אליו במהירות וללא הפרעה. וכמו"כ הינו ער ואינו עסוק בתפקיד או פעולה אחרת העלולים להסיח דעתו מן הרכב. זאת על מנת למנוע גניבה של הזיקוקין על ידי גורמים שאינם מורשים.
בתקנה 80 מוצע לקבוע כי נהג רכב הובלה שקרתה לו תאונה, שריפה או התפוצצות הקשורה בהעברת זיקוקין, חייב להודיע מיד לתחנת המשטרה הקרובה ביותר, וכן למפקח העבודה האזורי שבאזורו אירעה התקרית. זאת מאחר ופוטנציאל הנזק והפגיעה בשלום הציבור במקרים אלה, מחייב עדכון המשטרה והמפקח האזורי במיידי.
בתקנה 81 מוצע לקבוע כי למפקח עבודה אזורי הסמכות להתיר סטייה מן האמור בסימן זה, אם נסיבות העניין מאפשרות זאת, ובתנאי שלא תיפגע הבטיחות. עם זאת, סטייה כאמור תובא לידיעת נציג משטרת ישראל והמפקח על התעבורה, כהגדרתו בפקודת התעבורה.
בתקנה 82 מוצע לקבוע איסור לשנע זיקוקין אלא ברכב הובלה שמתקיימות בו הוראות פרק זה שבתקנות. כן מוצע לקבוע כי רכב הובלה יוחזק במצב תקין וייבדק בתכיפות הדרושה כדי להבטיח כי הוא במצב המתאים מכל הבחינות להובלת זיקוקין. זאת בכדי למנוע תקלות וסיכונים בעת הובלת זיקוקין.
בתקנה 83 מוצע לקבוע כי רכב הובלה יוחזק במצב טכני ותפעולי טוב מכל הבחינות, כדי לשאת את המטען בבטיחות. כן מוצע לקבוע איסור העמסה מעל העומס המרבי המותר לרכב ההובלה.
בתקנה 84 מוצע לקבוע כי רצפת ארגז המטען ברכב הובלה ודפנותיו יהיו במצב תקין, שלם ואטום. וכל מתכת ברזלית שבהם או בחלק אחר של הרכב, העלולה לבוא במגע עם אריזת הזיקוקין תצופה בעץ או בחומר מתאים אחר שאינו מעלה גצים. זאת כדי למנוע סיכון מהגיצים.
בתקנה 85 מוצע לקבוע כי המנוע, השלדה וחלקו התחתון של רכב הובלה יהיו נקיים במידה סבירה מעודפי סיכה ושמנים. זאת מאחר ושמנים עלולים לגרום לראקציה עם החומרים המרכיבים זיקוקין דינור.
בתקנה 86 מוצע לקבוע כי צינור הפליטה של רכב הובלה יופנה כלפי מטה, יהיה נקי מפיח ולא יצאו ממנו גצים. זאת לצורך אבטחת המטען מגיצים העלולים ליזום את האמצעים.
בתקנה 87 מוצע לקבוע כי רכב המוביל זיקוקין יצויד בשני מטפי כיבוי אש נאותים ותקינים, שמשקל תכולתם אינו פחות מ 6 ק"ג ומהנחיות משרד התחבורה בעניין משקל תכולת המטפים. זאת לצורך טיפול בתחילת התהוות שריפה או לצורך כיבוי שריפה בסמוך לרכב העלול לסכן את המטען.
בתקנה 88 מוצע לקבוע כי רכב הובלה המעביר זיקוקין יצויד בערכת עזרה ראשונה נאותה.
בתקנה 89 מוצע לקבוע כי בעל היתר להובלת זיקוקין או נהג רכב ההובלה, יבדוק ויוודא בכל יום לפני תחילת העמסת הזיקוקין, כי רכב ההובלה כשיר להובלה מכל הבחינות. זאת מאחר ורכב לא כשיר עלול לגרום נזק למטען וליצור פיצוץ או התלקחות.
בתקנה 90 מוצע לקבוע כי לא יועמס רכב הובלה בזיקוקין במשקל העולה על המשקל המרבי שהותר ברישיון הרכב ובגובה העולה על שני שלישים מגובה הדופן הנמוכה ביותר. זאת מאחר וחריגה מאלה יכולה לייצר סיכונים, והמטרה היא להעביר את המטען באופן בטוח ולא לחרוג מיכולות הרכב.
בתקנה 91 מוצע לקבוע כי בעת העמסת זיקוקין או פריקתם יפסיק הנהג את פעולת המנוע של רכב ההובלה. זאת מאחר ורכב מונע עלול להעלות גיצים ולהפיק חום שעלול לסכן את המטען.
בתקנה 92 מוצע לקבוע כי העמסת זיקוקין או פריקתם תיעשה בזהירות מרבית, תוך הימנעות מזעזועים מיותרים וללא זריקת אריזות זיקוקין. זאת מאחר וזיקוקין דינור רגישים למכה ולכן יש לטפל בהם בזהירות.
בתקנה 93 מוצע לקבוע כי בזמן העמסת זיקוקין או פריקתם יורחקו מהמקום כל בני האדם שאינם מועסקים בפעולות האמורות. זאת בכדי לצמצם את פוטנציאל הנזק, ולהרחיק אנשים שאינם נחוצים לפעולה באופן ישיר.
בתקנה 94 מוצע לקבוע כי במהלך העמסת זיקוקין או פריקתם לא ישימו אריזות המכילות זיקוקין ליד מפלט רכב ההובלה או בסמוך מאחוריו. זאת מאחר ומפלט הרכב הוא אמצעי חם מאוד העלול להצית ולהפעיל זיקוקין דינור הפעלה לא מבוקרת.
בתקנה 95 מוצע לקבוע כי בסמכות מפקח עבודה אזורי להתיר סטייה מהוראות סימן ג', כולן או מקצתן, ולהתנות תנאים מתאימים אחרים בהיתר.
בתקנה 96 מוצע לקבוע כי לא ינהג אדם ברכב המוביל זיקוקין אלא אם כן נתקיימו בו התנאים הבאים במצטבר: מלאו לו 21 שנים, הוא בעל רישיון נהיגה מתאים בר תוקף. הוא בקיא בדרישות תקנות אלה בכל הנוגע להעברה, העמסה ופריקה של זיקוקין. נתקיימו בו דרישות תקנות שרותי הובלה והנחיות משרד התחבורה. הטעם לתקנה זו הוא בשל האחריות הכבדה המוטלת על נהג רכב המוביל זיקוקין.
בתקנה 97 מוצע לקבוע כי שעות ההובלה לא יהיו בשעות החשיכה, אלא באישור מיוחד. זאת בשל הסכנה המיוחדת שיש לתאונות דרכים בהן מעורב רכב המוביל זיקוקין.
בתקנה 98 מוצע לקבוע הוראות בטיחות מיוחדות הנוגעות להפסקה וחניית רכב המוביל זיקוקין, מתי ניתן לעשות הפסקת חנייה, והיכן אסור בכל מקרה לחנות. זאת על מנת למזער את זמן השהות במקום עם פוטנציאל סיכון ונזק גבוה.
בתקנה 99 מוצע לקבוע הוראות באשר לדרך הנסיעה של רכב המוביל זיקוקין, על מנת שזו תעבור כמה שפחות במקומות ישוב ולמצער שלא במקומות הומי אדם, ככל הניתן. ובכפוף להוראות האמורות על הנסיעה להיות בדרך קצרה ככלל הניתן, על מנת למזער סיכונים של רכב הובלה נפיץ זה בכבישים.
בתקנה 100 מוצע לקבוע מקומות בהם אסור לרכב המוביל זיקוקין להיכנס, וזאת בשל המסוכנות הגדולה היכולה להיווצר, כאשר רכב מסוג זה מצוי במקומות אלה.
בתקנה 101 מוצע לקבוע כי לא ייעשו ברכב העמוס זיקוקין תיקונים, זולת המוכרח, שאף הוא ייעשה רק ללא כל סיכון. זאת מאחר ותיקון רכב עלול לסכן את המטען על ידי גיצים, מכות, סוג החומרים וכיוצ"ב.
בתקנה 102 מוצע לקבוע שמירת מרחק מחמירה יותר מן הנדרש בחוק, ברכב המוביל זיקוקין מהרכב שלפניו.
הטעם בתקנה זו הוא ביחס למקרה של תקלה או פיצוץ לא מבוקר הוראה זו תסייע למנוע פגיעה של מטען רגיש אחר הנע בסביבתו.
בתקנה 103 מוצע לקבוע כי בעת סערה על נהג המוביל זיקוקין לעצור ולא לנהוג בתנאים אלה. וכן שהעצירה תעשה במרחק בטוח ממקום הומה אדם. זאת מאחר ופגיעת ברק עלולה לפגוע ולהפעיל את הזיקוקין דינור.
בתקנה 104 מוצע לקבוע כי מוסד להכשרה צריך לקבל הכרה ממפקח עבודה ראשי, בכדי להעביר הכשרות הנוגעות לתקנות אלה.
בתקנה 105 מוצע לקבוע את התנאים בהם יכיר מפקח עבודה ראשי בגופים המבקשים להיות מוסדות הכשרה למפעילים. בין היתר, יידע וניסיון מתאים של אנשי הצוות, שטח מתאים ללימוד והקפדה על הוראות הבטיחות בעבודה.
בתקנה 106 מוצע לקבוע כי תקופת ההכרה במוסד להכשרה יינתן לתקופה קצובה שלא תעלה על שנתיים, וכי הכרה אינה פוטרת מן הצורך באישורים לתכני הקורסים ולהפעלות.
בתקנה 107 מוצע לקבוע את התנאים והדרך לקבלת חידוש הכרה במוסד להכשרה. זאת באמצעות הגשת בקשה בצירוף טפסים המדווחים על תוכניות ההכשרה, הצהרה על עמידה בהוראת תקנות אלה, וכן כל מסמך או פירוט אחר שידרש ע"י מפקח עבודה ראשי בהתאם לנסיבות. כמו כן מוצע לקבוע את המקרים והנסיבות בהם רשאי מפקח עבודה ראשי שלא לחדש את ההכרה במוסד.
בתקנה 108 מוצע לקבוע באילו נסיבות רשאי מפקח עבודה ראשי לסרב לתת הכרה למוסד או לסרב לחדש את ההכרה. בין היתר, הליך פלילי המתנהל נגד בעליו או מנהלו, בעבירה שבגינה נכון לסרב לתת הכרה למוסד.
בתקנה 109 מוצע לקבוע באילו נסיבות רשאי מפקח עבודה ראשי לבטל הכרה או להתלותה. בין היתר, ההכרה ניתנה על בסיס מידע שגוי.
בתקנה 110 מוצע לקבוע כי מוסד להכשרה מוכר יירשם במרשם.
בתקנה 111 מוצע לקבוע כי לצורך הכרה במוסד להכשרה יש לקבל גם אישור לתכנית ההכשרה של המוסד.
בתקנה 112 מוצע לקבוע מה צריכה לכלול בקשה לאישור תוכנית הכשרה. בין היתר, מילוי טופס בקשה המופעי באתר האינטרנט של המשרד, וכן הצהרה של מנהל המוסד בדבר אימות הפרטים שמולאו.
בתקנה 113 מוצע לקבוע את התכנים שתוכנית ההכשרה חייבת לכלול.
בתקנה 114 מוצע לקבוע את הנסיבות בהן רשאי המפקח הממונה לפסול תוכנית הכשרה.
בתקנה 115 מוצע לקבוע את אחריות המוסד להכשרה לתלמידים הלומדים במוסד.
בתקנה 116 מוצע לקבוע כי באחריות המוסד להכשרה לבטח את תלמידיו.
בתקנה 117 מוצע לקבוע את היקף הביטוח.
בתקנה 118 מוצע לקבוע כי על מוסד להכשרה להודיע זמן סביר מראש למפקח עבודה ראשי על תחילתו של קורס הכשרה ולקבל את אישורו של מפקח עבודה ראשי להפעלת הקורס. בהודעה יפורטו מיקום ההכשרה, פרטי צוות ההכשרה, סיליבוס הקורס ופרטי הנרשמים לקורס.
בתקנה 119 מוצע לקבוע כי תנאי הסף להתקבל לקורס הכשרה, יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות. כמו כן מוצע לקבוע כי על המוסד לבחון את התקיימות התנאים אצל המבקשים להשתתף בקורס.
בתקנה 120 מוצע לקבוע גורם שסורב על ידי המוסד להכשרה להתקבל לקורס ההכשרה יקבל הודעה מנומקת על כך מהמוסד להכשרה, ובה יצוין גם כי באפשרותו לערור בכתב על הסירוב, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה.
בתקנה 121 מוצע לקבוע הזכות לגשת לבחינה מסכמת בסוף קורס ההכשרה תינתן בכפוף לעמידה בתנאי הקורס ותוכנית ההכשרה. כמו כן, על המוסד להכשרה להבטיח את טוהר הבחינה. מתכונת הבחינה, דרכי הערעור, נסיבות פסילת בחינה-יהיו בהתאם לנוהל המפקח הממונה. זאת בכדי להבטיח הכשרה מיטבית.
בתקנה 122 מוצע לקבוע כי על המוסד להכשרה לנהל רישום מסודר שיועבר למפקח הממונה, ביחס לכל הגורמים המבקשים להשתתף בקורס. הגורמים שנדחו, הגורמים שהשתתפו בקורס. ציוני הנבחנים. פרטי מסיימי הקורס, פרטי מקבלי תעודת סיום קורס, פרטי הגורמים שלא קיבלו תעודת סיום קורס והסיבות לכך.
בתקנה 123 מוצע לקבוע כי על מוסד הכשרה מוטלת חובה לשמור את המסמכים הנוגעים להכשרות, למשך חמש שנים.
בתקנה 124 מוצע לקבוע כי במסגרת ולצורך הכשרה במוסד להכשרה וכן במסגרת ולצורך התמחות, יוכלו לבצע הפעלות גם גורמים שלא הוסמכו לכך.
בתקנה 125 מוצע לקבוע כי על המוסד להכשרה להודיע למפקח הממונה ולבקש את אישורו על כל שינוי מהותי שחל או נעשה ביחס להכשרה למוסד להכשרה, לקורס ההכשרה ולתוכנית ההכשרה, וכן לקבוע כי בהעדר אישור לשינוי המהותי, הרי שהאישור או הכרה שניתנו הינם חסרי תוקף.
בתקנה 126 מוצע לקבוע כי על מוסד הכשרה לאפשר למפקחי מינהל הבטיחות לפקח על המוסד התוכנית וקורס ההכשרה, ולתקן את הליקויים עליהם יצביעו המפקחים בהקדם האפשרי ובזמן סביר בנסיבות העניין.
בתקנה 127 מוצע לקבוע כי גורמים אשר לקחו חלק בקורס ההכשרה, ועמדו בכל דרישות ההכשרה וכן במבחן הסופי, יקבלו מהמוסד להכשרה תעודה המעידה על כך. עם זאת, תעודה זו אינה באה במקום הסמכה נדרשת מאת המפקח הממונה.
בתקנה 128 מוצע לקבוע כי אדם שסיים קורס הכשרה ורוצה להתמחות בהפעלת זיקוקין לצורך הסמכתו כמפעיל, צריך להגיש בקשה למפקח הממונה בהתאם לנוסח שבתוספת האחת עשרה, ולא להתמחות בטרם אישור.
בתקנה 129 מוצע לקבוע באילו נסיבות רשאי מפקח עבודה ראשי לבטל את אישור ההתמחות או להתלותו. בין היתר, התנאים שעמדו בבסיס האישור התמחות חדלו להתקיים.
בתקנה 130 מוצע לקבוע את אופן ותנאי ההשגה על החלטה לביטול אישור התמחות, בדומה להשגה על ביטול הסמכה.
בתקנה 131 מוצע לקבוע מה צריכה לכלול ההתמחות. בין היתר, 5 הפעלות בתוך 18 חודשים מסיום קורס ההכשרה.
בתקנה 132 מוצע לקבוע את הבדיקות שצריך המדריך המוסמך לבדוק בטרם יעביר התמחות ולאחר שיעביר את ההתמחות.
בתקנה 133 מוצע לקבוע את חובת הדיווח של המדריך המוסמך למינהל, לאחר שהעביר את ההתמחות, כפי הנוסח בתוספת השלישית.
בתקנה 134 מוצע לקבוע את אופן הגשת הבקשה לחידוש הסמכה, ומהם התנאים והמסמכים הנדרשים.
בתקנה 135 מוצע לקבוע באילו נסיבות רשאי מפקח עבודה ראשי ליתן הסמכה או לחדשה, ומהם התנאים בהם צריך המבקש לעמוד. זאת ביחס למפעיל, למחסנאי ולמדריך מוסמך.
בתקנה 136 מוצע לקבוע כי בכדי לקבל הסמכה כ'מחסנאי זיקוקין', על מפעיל זיקוקין לעבור בחינה נוספת הרלבנטית למחסנאי.
בתקנה 137 מוצע לקבוע את תוקף ההסמכה של מפעיל זיקוקין, מחסנאי ומדריך מוסמך.
בתקנה 138 מוצע לקבוע באילו נסיבות רשאי מפקח עבודה ראשי לבטל הסמכה או להתלותה. בין היתר, בעל ההסמכה אינו ממלא את דרישות הבטיחות הנוגעות לעיסוקו נשוא ההסמכה.
בתקנה 139 מוצע לקבוע את האופן בו ניתן לערור על החלטת מפקח עבודה ראשי שהחליט על ביטול הסמכה או התלייתה.
בתקנה 140 מוצע לקבוע אלה גורמים וגופים יירשמו במרשם.
בתקנה 141 מוצע לקבוע הוראות מעבר לתקנות אלה.
בתקנה 142 מוצע לקבוע תחולתן של תקנות אלה הינה 3 חודשים לאחר פרסומן.
בתקנה 143 מוצע לקבוע שמירת דינים ולקבוע כי הוראות תקנות אלה באות להוסיף על כל דין, ולא לגרוע.
[1] י"פ התשפ"ג, עמ' 3642
[2] ס"ח תשי"ד, עמ' 64
[3] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] מס' 16, עמ' 337
[4] ס"ח
תשי"ד,
עמ' 202
[5] ס"ח תשנ"ו, עמוד 201
[6] ק"ת תשס"א, עמ' 446
[7] ק"ת תשמ"ד, עמ' 722
[8] ס"ח תש"י, עמ' 175
[9] ס"ח תשע"ט, עמ' 298
[10] ס"ח תשכ"ב, עמ' 120
[11] ס"ח תשע"ח, עמ' 310
[12] ק"ת תשנ"ט, עמ' 1141
[13] ק"ת תשנ"ד, עמ' 536
[14] ס"ח תשע"ב, עמ' 702
[15] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] מס' 7, עמ' 173