אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
1. תיקון תקנה 1
2. תיקון תקנה 2
3. תיקון תקנה 5
4. תיקון תקנה 6
5. תיקון תקנה 8
תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994
כיום מותר למנהלי קרנות, ככלל, לקנות ולהחזיק ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה. לצד זה, רשאים מנהלי הקרנות להחזיק נכסים שאינם נסחרים (עד 10% משווי נכסי הקרן) כגון זכויות והתחייבויות לפי עסקאות החלף (SWAP) חוזי אקדמה (FORWARD), אופציות וחוזים עתידיים או אגרות חוב הרשומות ברצף המוסדיים, ובלבד שהתקיימו בהן התנאים הקבועים בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994 (להלן – התקנות) ובהם, בין היתר, מגבלות לעניין דירוג אגרת החוב; היות אגרת החוב בלתי המירה ועוד. מגבלת ההשקעה ברצף המוסדיים באגרות חוב בלבד נבעה מההגבלה שהייתה קיימת ברצף המוסדיים לפיה לא ניתן היה לסחור בו במניות. לאור החלטת רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) בעניין הרחבה וגיוון של ניירות הערך הנסחרים ברצף המוסדיים, וכחלק מעידוד ופיתוח שוק ההון בישראל, קבעה הרשות כללים לעניין זה בהוראה זמנית מכוח סעיף 65א לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, שנכנסה לתוקף ביום 11.10.2020 ותוקפה פג ביום 11.4.2023. מכיוון שבזמן שחלף מיום תחילת ההוראה הזמנית לא זוהתה התפתחות היוצרת סיכון מוגבר לציבור המשקיעים כתוצאה מהרחבת האפשרות לרכישת ניירות ערך הנסחרים ברצף המוסדיים לסוגי ניירות ערך חדשים, מוצע לעגן את הכללים שנקבעו בהוראה הזמנית בתקנות קבועות.
טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:
טיוטת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), (תיקון מס'...) התשפ"ג-2023
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 59, 62(א) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994 (להלן – החוק)[1], לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
|
|
|
||
|
1. |
בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) התשנ"ה – 1994 (להלן – התקנות העיקריות)[2], בתקנה 1, אחרי ההגדרה "משך חיים ממוצע" יבוא: |
|||
|
|
|
|
""נגזר" - הסכם או הסדר שערכו נגזר מערכו של נכס בסיס;". |
|
|
2. |
בתקנה 2 לתקנות העיקריות - |
|||
|
|
|
|
(1) במקום תקנת משנה (6) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(6) בקרן שאינה קרן מחקה ואינה קרן כאמור בתקנות 2א עד 2ה - ניירות ערך, לרבות נגזרים ולרבות תעודת התחייבות מובנית, הנסחרים במערכת המסחר למוסדיים או שרישומם למסחר במערכת אושר;". |
|
|
|
|
(2) תקנת משנה (6א) תימחק. |
|
|
3. |
בתקנה 5 לתקנות העיקריות - |
|||
|
|
|
|
(1) אחרי תקנת משנה (א2) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(א3) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), שווי נכסים כאמור בתקנה 2(6) שהוציא תאגיד, או שנכס הבסיס שלהם הוא נייר ערך שהוציא תאגיד, לא יעלה על 2.5 אחוזים משווי נכסי הקרן, ובקרן מועדים קבועים ובקרן סגורה שאינה קרן סל, אשר נקבעה לגביה חובת הודעה מוקדמת על פדיון 14 ימים לפחות קודם למועד הפדיון – חמישה אחוזים משווי נכסי הקרן.". |
|
|
|
|
(2) תקנת משנה (ג) תימחק. |
|
|
4. |
בתקנה 6 לתקנות העיקריות – תקנת משנה (א2) תימחק. |
|||
|
5. |
בתקנה 8 לתקנות העיקריות - |
|||
|
|
|
|
(1) במקום תקנת משנה (א) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(א) שווי איגרות חוב כאמור בתקנה 2(2)(א)(3), ששווי הסדרה שלהן נמוך מן השווי המזערי, כמשמעותו בתקנה האמורה, במשך תקופה של שלושה חודשים לפחות, יחד עם שווי נכסים כאמור בתקנה 2(4) עד (8), פיקדונות לזמן קצוב, ניירות ערך וניירות ערך חוץ שהושאלו כאמור בתקנה 9 לתקנות האופציות המוחזקים בקרן, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן; על אף האמור, בקרן מועדים קבועים ובקרן סגורה שאינה קרן סל, אשר נקבעה לגביה חובת הודעה מוקדמת על פדיון 14 ימים לפחות קודם למועד הפדיון, שווי נכסים כאמור בתקנה 2(6) לא יעלה על עשרים אחוזים משווי נכסי הקרן.". |
|
|
|
|
(2) תקנת משנה (א1) תימחק. |
|
|
|
|
|
(3) בתקנה משנה (ב1), בפסקה (1), המילים "ולמעט תעודות התחייבות מובנות כאמור בתקנת משנה (א1)", ימחקו. |
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
[שם מלא של המתקין]
שר האוצר
מערכת המסחר למשקיעים מוסדיים (להלן – רצף מוסדיים), החלה לפעול בבורסה, באישור רשות ניירות ערך (להלן - הרשות), בשנת 2004. רצף מוסדיים הוקמה כמערכת למסחר בתעודות התחייבות (אג"ח) שלא הונפקו לציבור, הנסחרות בשיטה הדומה למסחר באג"ח שהונפקו לציבור. הגישה למסחר ברצף מוסדיים מתאפשרת, באמצעות חברי הבורסה, רק למשקיעים כשירים כמשמעותם בסעיף 15א(ב)(1) ו-(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, הכוללים משקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים נוספים.
במאי 2020 התירה הרשות הרחבה מסויימת במסחר ברצף המוסדיים שנקבעה בתקנון הבורסה, כך שניתן יהיה לרשום למסחר גם ניירות ערך שאינם תעודות התחייבות, של תאגידים ושותפויות שעיקר עיסוקם בתחומים הבאים: מקרקעין ונדל"ן להשקעה – לתקופה מוגבלת; מחקר ופיתוח; ומתן פתרונות מימון לעסקים לרבות במסגרת תכניות סיוע ממשלתיות (ראו הגדרת "תאגיד כשיר למניות מוסדיים" בחלק השלישי בתקנון הבורסה).
כיום מותר למנהלי קרנות, ככלל, לקנות ולהחזיק ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה. לצד זה, רשאים מנהלי הקרנות להחזיק נכסים שאינם נסחרים (עד 10% משווי נכסי הקרן) כגון זכויות והתחייבויות לפי עסקאות החלף (SWAP) חוזי אקדמה (FORWARD), אופציות וחוזים עתידיים או אגרות חוב הרשומות ברצף המוסדיים, ובלבד שהתקיימו בהן התנאים הקבועים בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994 (להלן – התקנות) ובהם, בין היתר, מגבלות לעניין דירוג אגרת החוב; היות אגרת החוב בלתי המירה ועוד. מגבלת ההשקעה ברצף המוסדיים באגרות חוב בלבד נבעה מההגבלה שהייתה קיימת ברצף המוסדיים לפיה לא ניתן היה לסחור בו במניות. לאור החלטת הרשות בעניין הרחבה וגיוון של ניירות הערך הנסחרים ברצף המוסדיים, וכחלק מעידוד ופיתוח שוק ההון בישראל, ניתן כעת להרחיב את היצע ניירות הערך שמנהלי קרנות הנאמנות יכולים לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם בהתאם.
מנגד, הרחבה כאמור, צריכה להתחשב גם במאפייני המסחר ברצף המוסדיים וניירות הערך הנסחרים באמצעותו ואשר יכולים לטמון בחובם סיכונים. כך, ניירות ערך הנסחרים ברצף המוסדיים הם ככלל בעלי היקף מסחר יומי נמוך יותר, דבר המשפיע על סחירותם ועל היכולת לשערך אותם באופן מהימן; המידע הראשוני והשוטף אודותיהם מוגבל ביותר, בשל העדר חובה לפרסם תשקיף ולהגיש דיווחים עיתיים לרשות ולבורסה ועוד.
עם זאת, יחד עם סיכונים אלו, מאז החל המסחר ברצף המוסדיים התרחשו מספר שינויים אשר תומכים בהרחבת יכולתו של מנהל קרן לקנות ולהחזיק ניירות ערך הנסחרים ברצף המוסדיים. בנוסף, התנאים שנקבעו בתקנות באשר לאגרות חוב ולתעודות התחייבות מובנות נבעו מהצורך לוודא כי ניירות ערך כאמור הם בעלי סחירות מינימאלית המאפשרת נזילות בקרן, וכן כי מחיר ניירות הערך כאמור יהיה ראוי והוגן. עם זאת, בשנים שחלפו מאז הקמת רצף המוסדיים, הצטבר ניסיון באשר למאפייני אגרות החוב ותעודות ההתחייבות המובנות שנסחרו בו, המאפשר ניהול נזילות בקרן ללא צורך בתנאי הסף הקבועים בתקנות. במקביל לכך, פרסמה הרשות הוראה למנהלי הקרנות ולנאמנים בדבר ניהול סיכונים, המטילה חובה לנהל באופן מושכל את הסיכונים הכרוכים בניהול הקרן, ובכלל זה את סיכון הנזילות. בהוראה זו הובהרה חובתם של מנהלי הקרנות לקיים תהליכים סדורים ותרבות ארגונית נאותה לזיהוי וניהול סיכונים. לאור הוראה זו מנהלי הקרנות חייבים לזהות ולנהל גם את הסיכונים הכרוכים בהשקעה בניירות ערך ברצף המוסדיים, אם החליטו להשקיע בהם בעד הקרן שבניהולם. כך, הסדרת האפשרות להשקיע בניירות ערך ברצף המוסדיים מתאימה למסגרת מבוססת עקרונות, חלף הסדרה מבוססת כללים נוקשים, שאינה מאפשרת התאמה למצב השוק המשתנה.
כדי לבחון את השפעת הרחבת האפשרות לקנות ולהחזיק בקרנות נאמנות ניירות ערך הנסחרים ברצף המוסדיים, מעבר למותר כבר כיום בהתאם לתקנות, קבעה הרשות כללים לעניין זה בהוראה זמנית מכוח סעיף 65א לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, שנכנסה לתוקף ביום 11.10.2020. הוראה זמנית זו הוארכה על ידי הרשות בשנה נוספת וצפויה לפוג ביום 11.4.2023. מכיוון שבזמן שחלף מיום תחילת ההוראה הזמנית לא זוהתה התפתחות היוצרת סיכון מוגבר לציבור המשקיעים כתוצאה מהרחבת האפשרות לרכישת ניירות ערך הנסחרים ברצף המוסדיים לסוגי ניירות ערך חדשים, מוצע לעגן את הכללים שנקבעו בהוראה הזמנית בתקנות קבועות.
לאור האמור, מוצע לתקן את התקנות ולבטל את המגבלות שנקבעו בהן לעניין קנייה והחזקה של אגרות חוב בלבד הנסחרות ברצף המוסדיים, כמו גם לבטל את דרישות הסף להחזקת אגרות חוב אלו. חלף זאת, מוצע לקבוע בתקנות כי החשיפה למנפיק ברצף המוסדיים תוגבל ל-2.5% משווי נכסי הקרן, במטרה להבטיח פיזור מינימאלי בעת החזקה מירבית בנכסים הנסחרים ברצף המוסדיים. בנוסף, מוצע לקבוע בתקנות כי נכסים הנסחרים ברצף המוסדיים יחשבו לנכס שאינו נסחר, ומשכך חשיפת קרן נאמנות לנכסים כאמור תוגבל, עם הנכסים האחרים שאינם נסחרים, ל-10% משווי נכסי הקרן. כיון שגם כיום קיימת אפשרות להחזקה של סל נכסים לא סחירים בשיעור של עד 10% משווי נכסי הקרן, הרי שהשקעה בנכסים הנסחרים ברצף המוסדיים לא תגדיל את היקף החשיפה של הקרן לנכסים לא סחירים. עם זאת, קרנות מועדים קבועים וקרנות סגורות שאינן קרנות סל, אשר אין בהן חובת פדיון יומי, ועל כן הרגישות שלהן לסיכוני נזילות נמוכה יותר, יורשו להחזיק ניירות ערך הנסחרים ברצף המוסדי בשיעור כפול מזה המותר ביתר הקרנות.
מגבלות אלה מקטינות משמעותית את החשש מפני פגיעה בנכסי הקרן.
עוד מוצע לבטל את ההבחנה הקיימת בתקנות בין תעודות התחייבות מובנות הנסחרות ברצף המוסדיים לבין ניירות ערך אחרים הנסחרים ברצף המוסדיים. בתקנות בנוסחן היום קיימת הבחנה לגבי המגבלות הכמותיות החלות על מוצרים אלה, הנובעות מדרישות הסף השונות שקבועות לצורך התרת החזקת מוצרים אלה בקרן. מכיוון שמוצע לבטל את תנאי הסף ולהחליפם במגבלות כמותיות, אין היגיון בקביעת מגבלות כמותיות שונות, ויש להחיל את אותן מגבלות על כלל ניירות הערך הנסחרים ברצף המוסדיים.
כמו כן, מוצע לקבוע כי לא תתאפשר החזקה של ניירות ערך הנסחרים ברצף המוסדיים בקרנות שהוראות הדין קובעות לגביהן כללי השקעה ייחודיים ומגבילים, כגון קרנות מחקות וקרנות כספיות.