א. טיפול רפואי - לרבות פעולות אבחון רפואי, טיפול רפואי מונע וטיפול פסיכולוגי.

ב. איש צוות רפואה - חובש או פאראמדיק.

ג. עצור חולה - בין שמחלתו גופנית ובין שמחלתו נפשית, לרבות עצור שהוא חולה כרוני, נפגע סמים, תחת השפעה של אלכוהול, הסובל מכאב שיניים, הנגוע באיידס, הזקוק למזון מיוחד ועצורה בהריון, ונתקיים בו גם אחד מתנאים אלה:

(1) העצור אומר שהוא חולה או פצוע

(2) העצור מבקש לקבל טיפול רפואי

(3) העצור נראה חולה או פצוע

(4) אדם אחר אמר שהעצור חולה או פצוע

(5) עצור שמקבל טיפול רפואי, על פי הידוע

(6) עצור שיש אינדיקציה לכך שהוא נמצא במצוקה נפשית כגון חרדה.

ד. מקום מעצר - מקום המיועד להחזקת עצורים ואשר נמצא במחוז, במרחב, בתחנה או בנקודת משטרה ואשר הכריז עליו השר לביטחון הפנים כמקום מעצר על פי סעיף 17(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1997.

ה. כליאה - החזקת עצור במקום מעצר.

ו. מפקד מקום המעצר - מפקד היחידה שם מצוי תא המעצר.

ז. תא מעצר - תא מעצר הנמצא במקום מעצר.

ח. תא המתנה - תא הנמצא במקום מעצר או במתקן משטרתי והמיועד לשהיית עצורים למשך שעות ספורות עד לחקירתם או עד להעברתם למשמורת שב"ס, ואשר אין בו אפשרות לינה.

ט. הקצין הממונה על החקירות בתחנה - קצין הממלא תפקיד מן המפורטים בסעיף זה, באשר לתחום החקירות שהוא אחראי לו, לרבות קצין שמונה לשמש ממלא מקום של אותו הקצין בהיעדרו.

בפקודת מטא"ר זו: "הקצין הממונה".

(1) בתחנה -

(א) ראש משרד חקירות

(ב) ק' האג"ם

(ג) בתחנה גדולה - גם קצין שמונה להיות אחראי לתחום חקירה ייחודי.

(ד) בהיעדרם של כל בעלי התפקידים המנויים בסעיפים (א) - (ג) מפקד התחנה, ובהיעדרו של מפקד התחנה - הקצין הממונה על התחנה באותה העת.

(2) במרחב -

(א) קצין אג"ם מרחבי

(ב) קצין אח"ם מרחבי

(ג) בהיעדרם של כל בעלי התפקידים המנויים בסעיפים (א)-(ב) - מפקד המרחב, ובהיעדרו של מפקד המרחב - הקצין הממונה על המרחב באותה העת.

(3) בלהב 433 -

(א) ראש יחידה

(ב) ראש מפלג

(ג) בהיעדרם של שני בעלי התפקידים המנויים בסעיפים (א) ו (ב) - הקצין הממונה על היחידה הארצית באותה העת.

א. במסגרת העברת מערך הליווי והכליאה של עצורים ממשטרת ישראל לשירות בתי הסוהר נערכה עבודת מטה משותפת של שני הגופים לשם עדכון תחומי האחריות למשימות השונות בתחום קליטת עצורים, ליווי וכליאה וכן המשאבים הנדרשים בין הגופים ולמעשה כל אלו הוסדרו באמנה שגובשה.

ב. במסגרת האמנה נקבע בין השאר כי שב"ס והמשטרה ימנו פורום להכרעה במחלוקות, שייעודו לדון ולהכריע במחלוקות שוטפות שיתעוררו בין הארגונים במקרים קונקרטיים וכן במחלוקות עקרוניות שיתגלעו בנושאים הקשורים בממשקי העבודה בין הארגונים. פורום ההכרעות יכלול נציגים משני הארגונים כמפורט באמנה.

ג. מחלוקות שלא ייפתרו בפורום יובאו בפני ראש אג"ם במשטרה וראש אגף המבצעים בשב"ס וככל שיידרש להכרעת מנכ"ל המשרד לבט"פ.

ד. שב"ס נושא באחריות להסעה וליווי של עצורים, לרבות למתקנים משטרתיים, בתי משפט, בתי חולים ומרכזי גמילה וכן לאירועים משפחתיים חריגים, בהתאם לכללים הקבועים בפקודות שב"ס.

ה. משימת הליווי כוללת את הסעתם, אבטחתם, שמירתם והטיפול ברווחתם של העצורים לאורך כל הליווי ועד להחזרתם אל מתקני הכליאה של שב"ס. כל גוף אחראי על אבטחת ורווחת העצורים, לרבות אספקת מזון וביגוד ראשוני בעת שהם מוחזקים במשמורתו.

ו. משימת הליווי כוללת גם את הליווי בתוך כתלי בית המשפט מתאי ההמתנה לאולמות - הדיונים, בתוכם ובחזרה לתאי ההמתנה וכן את השמירה על העצורים בתאי ההמתנה בבתי המשפט. שב"ס יהיה אחראי גם לליווי של עצורים שהובאו על ידי המשטרה לבית המשפט ולשמירה עליהם בכפוף להוראות שב"ס.

ז. המשטרה ושב"ס יפעילו מרכז זימונים ארצי שיהיה אחראי לתאם את כלל היבטי הליווי והעברה של עצורים בין הגופים.

ח. פקודה זו תתמקד בטיפול הרפואי בעצור כאשר זה נמצא במשמורת ובאחריות המשטרה.

א. עצור חולה זכאי לקבל טיפול רפואי.

ב. הטיפול הרפואי לעצור חולה יינתן בהתאם לכללים הקבועים בפקודת מטא"ר זו. הכללים הקבועים בפקודת מטא"ר זו יפורטו בנוהלי קצין רפואה ראשי (להלן: "קרפ"ר).

ג. נדרש שוטר להביא עצור חולה בפני רופא או כי על שוטר להעביר עצור חולה לבית חולים - ימלא השוטר אחר הוראה זו ללא דיחוי.

ד. נדרש שוטר להביא עצור חולה בפני רופא ואין אפשרות להביא את העצור החולה בפני רופא משטרה ידאג השוטר להביא את העצור החולה בפני רופא אחר.

ה. נדרש שוטר להביא עצור חולה בפני רופא, ומצבו של העצור החולה אינו מאפשר המתנה לבואו של הרופא, על השוטר להביא את העצור החולה לבית החולים ללא דיחוי.

ו. טיפול רפואי והוראות בנושאי רפואה ותברואה, על פי פקודת מטא"ר זו, יינתנו על ידי רופא.

"נושאי רפואה ותברואה" - טיפול רפואי, חוות דעת רפואית, תרופות, הנחיות לחיטוי מזרנים ושמיכות, תנאי כליאה של עצור חולה והעברה של עצור חולה לטיפול רפואי בבית חולים.

ז. על אף האמור בסעיף ו, איש צוות רפואה המשרת במערך הרפואה של המשטרה, רשאי לתת טיפול רפואי לעצור חולה ורשאי לתת הוראות בנושאי רפואה ותברואה, אם הוא פועל על פי הוראותיו של רופא. איש צוות רפואה הפועל על פי הוראותיו של רופא - דין הטיפול שהוא נותן ודין כל הוראה שהוא נותן כדין טיפול או הוראה של רופא. לפיכך, כל מקום בפקודת מטא"ר זו בו נאמר שעל שוטר לציית להוראה של רופא, יש לקרוא אותה כאילו נאמר בה, שעל שוטר לציית להוראות איש צוות רפואה הפועל על פי הוראותיו של רופא.

ח. נודע לרופא המשטרתי כי הוראה שהוא או איש צוות רפואה נתנו לא בוצעה - יודיע על כך למפקדו של השוטר, על מנת שישקול נקיטת אמצעים משמעתיים נגד השוטר שחובת מילוי ההוראה הייתה מוטלת עליו.

ט. ניצב שוטר בפני בעיה שמוסמך לטפל בה רופא, ואין רופא במקום אם הבעיה אינה מצריכה פינוי דחוף לבית חולים, יפנה השוטר לרופא המשטרה המחוזי או לקרפ"ר להתייעצות.

(1) שוטר שעצר אדם חולה הזקוק לטיפול רפואי דחוף לא יעביר אותו לתחנת משטרה, - אלא יעבירו בדחיפות לבית חולים.

(2) שוטר שהעביר עצור חולה לבית חולים, בטרם הובא העצור לתחנת משטרה - יודיע על כך, ללא דיחוי, לקצין הממונה.

(3) שוטר שהעביר עצור חולה לבית חולים, ישמור על העצור החולה בבית החולים עד לקבלת הוראה אחרת מהקצין הממונה.

(1) עצור שנעצר ללא צו מעצר, שהועבר לבית חולים בטרם הובא לתחנת משטרה, ואשר רופא החליט לאשפזו - אם מצא השוטר שעצר אותו שאין צורך בהמשך מעצרו, ישחרר אותו השוטר מן המעצר, על פי סמכותו הקבועה בפקודת המטא"ר 14.01.34 - "עיכוב, מעצר ושחרור".

(2) על אף האמור בפקודת המטא"ר 14.01.34 בעניין שחרור עצור בשטח, על השוטר שהחליט לשחרר עצור חולה המאושפז בבית חולים, לקבל לכך אישור מראש של הקצין הממונה כקבוע בפרק ההגדרות.

אישור מראש של הקצין הממונה, לפי סעיף זה, יכול להיות אישור טלפוני. היה האישור טלפוני - השוטר שהחליט לשחרר את העצור החולה יכתוב על כך זיכרון דברים.

קיבל הקצין הממונה הודעה של שוטר, שעצור שנעצר ללא צו מעצר, הובא לבית חולים בטרם הובא לתחנת משטרה, ושרופא החליט לאשפזו - אם החליט השוטר העוצר לשחרר את העצור, כאמור בסעיף ב, יפעל הקצין הממונה כדלקמן:

(1) הקצין הממונה ישקול אם לאשר את השחרור.

הקצין הממונה יודיע את החלטתו לשוטר שעצר את העצור החולה.

(2) אם הקצין הממונה מצא לנכון שלא לאשר את השחרור - על הקצין הממונה לבוא לבית החולים, ואם נבצר ממנו לבוא לבית החולים, על הקצין הממונה להורות לשוטר האחראי לחקירה לבוא לבית החולים.

(3) הקצין הממונה שבא לבית החולים או השוטר האחראי לחקירה שבא לבית החולים, יחליט אם לאשר את שחרור העצור החולה.

(4) בא הקצין הממונה לבית החולים, והחליט שלא לאשר את השחרור - יחליט על שחרור בערובה או על מעצר, על פי סמכותו הקבועה בעניין זה פקודת מטא"ר 14.01.34.

(5) בא הקצין הממונה לבית החולים והחליט, לפנות לבית המשפט כדי שיורה על המשך המעצר או כדי שיורה על שחרור העצור החולה בערובה, אם קבע רופא שאי אפשר להביא את העצור החולה בפני שופט, מפאת מצב בריאותו - יחולו ההוראות שנקבעו בעניין זה בפקודת מטא"ר 14.01.34.

(6) בא השוטר האחראי לחקירה לבית החולים, על פי סעיף (2), אם החליט שלא לאשר את השחרור אלא לשחרר את העצור החולה בערובה, יקבל את אישור הקצין הממונה לערובה ולתנאיה, כקבוע בפקודת מטא"ר 14.01.34.

(7) בא השוטר האחראי לחקירה לבית החולים ולאחר בירור החליט שאין לשחרר את העצור החולה ושאין לשחרר אותו בערובה - יודיע על כך לקצין הממונה.

(8) קיבל הקצין הממונה את הודעתו של השוטר האחראי על החקירה, כאמור בסעיף (7) - יבוא לבית החולים ויפעל על פי סמכותו ובהתאם לכללים הקבועים בפקודת מטא"ר 14.01.34 - עיכוב מעצר ושחרור.

אם התייצב השוטר האחראי לחקירה בבית החולים במקום הקצין הממונה כאמור בסעיף ג(2) - רשאי השוטר האחראי לחקירה לעשות אחת מאלה:

(1) לאשר את החלטת השוטר שעצר לשחרר את העצור החולה.

(2) להחליט לשחרר את העצור החולה בערובה, לאחר שקיבל את אישור הקצין הממונה לערובה ולתנאיה.

קיבל הקצין הממונה הודעה של שוטר, שעצור שנעצר ללא צו מעצר, הובא לבית חולים בטרם הובא לתחנת משטרה, ושרופא החליט לאשפזו - אם החליט השוטר העוצר שלא לשחרר את העצור, על פי סמכותו בסעיף ב, יפעל הקצין הממונה כדלקמן:

(1) על הקצין הממונה לבוא לבית החולים, ואם נבצר ממנו לבוא, על הקצין הממונה להורות לשוטר האחראי לחקירה לעשות כן.

(2) בא הקצין הממונה לבית החולים, ולאחר בירור החליט לשחרר את העצור החולה - יפעל על פי סמכותו הקבועה בפקודת מטא"ר 14.01.34.

(3) בא הקצין הממונה לבית החולים, ולאחר בירור החליט, שלא לשחרר את העצור החולה - יחליט על שחרור בערובה או על מעצר, על פי סמכותו הקבועה בפקודת מטא"ר 14.01.34.

(4) החליט הקצין הממונה לפנות לבית המשפט כדי שיורה על המשך המעצר או שיורה על שחרור העצור החולה בערובה וקבע רופא שאי אפשר להביא את העצור בפני שופט, מפאת מצב בריאותו - יחולו לעניין זה הוראות שנקבעו בפקודת מטא"ר 14.01.34.

נבצר מהקצין הממונה להתייצב בבית החולים, והורה הקצין הממונה לשוטר האחראי לחקירה להתייצב בבית החולים במקומו - רשאי השוטר האחראי לחקירה לשחרר את העצור החולה או לשחרר אותו בערובה, על פי סמכותו בפקודת מטא"ר 14.01.34, ובתנאים הקבועים שם.

קיבל הקצין הממונה הודעה של שוטר, שעצור שנעצר על פי צו מעצר הובא לבית חולים בטרם הובא לתחנת משטרה, ושרופא החליט לאשפזו - יודיע על כך לקצין האחראי על החקירה.

"הקצין האחראי על החקירה" - כל קצין שמונה לנהל חקירה או קצין הממלא את מקומו.

קיבל הקצין האחראי על החקירה הודעה של הקצין הממונה, כאמור בסעיף ז, יפעל הקצין האחראי על החקירה על פי ההוראות האלה:

(1) הקצין האחראי על החקירה יבוא לבית החולים.

(2) הקצין האחראי על החקירה יפעל על פי חובותיו, הקבועות בפקודת מטא"ר 14.01.34.

נקבע בצו המעצר כי העצור יובא בפני שופט ולא ניתן להביאו בפני שופט מפאת מצב בריאותו - יחולו ההוראות הרלבנטיות שבפקודת מטא"ר 14.01.34.

(1) היה העצור החולה במצב בו אין הוא מסוגל להשמיע את דבריו, על פי זכותו כקבוע בפקודת מטא"ר 14.01.34, וזאת מחמת מצבו הרפואי או מחמת טיפול רפואי - יציין הקצין הממונה בכתב את הטעם לכך שהעצור החולה לא השמיע את דבריו, ויצרף מסמכים רפואיים בדבר מצבו הרפואי או בדבר הטיפול שניתן לעצור החולה, אם אלה מצויים בידיו.

(2) חלפו הנסיבות אשר מנעו מן העצור החולה להשמיע את דבריו - יאפשר הקצין הממונה לעצור החולה להשמיע את דבריו בהקדם האפשרי, וישקול שוב את החלטתו.

א. עצר שוטר אדם חולה, והביאו לתחנת משטרה שיש בה רופא, על השוטר שעצר אותו להביא את העצור החולה בפני הקצין הממונה.

ב. הקצין הממונה יביא את העצור החולה בפני רופא.

סירב העצור החולה לבוא בפני רופא - הקצין הממונה יזמין רופא למקום המעצר או יעביר את העצור החולה לבית חולים.

לא היה בתחנת המשטרה רופא - יעביר את העצור החולה לבית חולים.

ג. עצור הנמצא בתחנת משטרה והוא חולה, השוטר הממונה על חקירתו או הממונה על השמירה עליו יביא את העצור החולה בפני רופא.

לא היה בתחנת המשטרה רופא - יודיע השוטר הממונה על חקירת העצור החולה או השוטר הממונה על השמירה עליו לקצין הממונה כי העצור חולה.

הקצין הממונה יזמין רופא למקום המעצר או יעביר את העצור החולה לבית חולים.

א. קבע רופא כי יש להעביר עצור חולה לבית חולים, הקצין הממונה, או מי שהוא הורה לו, יעביר את העצור לבית החולים ללא דיחוי.

ב. החליט רופא בית החולים על אשפוזו של העצור החולה, יחולו הוראות סעיף 4, לעניין ההחלטה בדבר מעצרו או שחרורו והוראות סעיפים 27-20 לעניין השמירה עליו ולעניין שאר ההוראות הקבועות בסעיפים אלה.

א. הוראות סעיף זה יחולו על כל עצור חולה שהובא לבית מעצר, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

ב. הובא עצור חולה למקום מעצר לצורך כליאתו, והוא טרם נבדק על ידי רופא - על הקצין הממונה, או מי שהוא הורה לו, להביא אותו בפני רופא.

ג. שוטר לא יכלא עצור חולה במקום מעצר, אלא אם קיבל מרופא אישור בכתב שניתן לכלוא את העצור החולה. על האישור לכלול גם את אלה:

(1) אישור לכך שמצבו הרפואי של העצור החולה מאפשר את כליאתו.

(2) הנחיות ברורות לטיפול בעצור החולה.

(3) אישור לכך שמקום המעצר, בו עומדים לכלוא את העצור החולה, מתאים לעצור החולה.

ד. אישר רופא שסוג מקום המעצר הולם את מצבו הרפואי של העצור החולה, אולם, קבע גם שהעצור החולה חייב לשהות בתנאים מיוחדים, ולא ניתן לתת תנאים מיוחדים אלה במקום המעצר, לא יכלא אותו שוטר במקום המעצר, אלא לאחר שקיבל אישור בכתב של רופא משטרה מחוזי, שניתן לכלוא את העצור החולה במקום המעצר.

ה. שוטר שכלא עצור חולה במקום מעצר, יתייק את האישור של הרופא או את האישור של רופא המשטרה המחוזי בכרטיסייה/התיק הרפואי של העצור החולה. הקצין הממונה יוודא כי הכרטיסייה/התיק הרפואי של העצור יועבר עם העצור לידי שב"ס.

"חולה כרוני" - חולה שמחלתו ממושכת ולא תחלוף, קרוב לוודאי, בתקופת שהייתו במעצר, או חולה שרופא קבע בכתב שהוא זקוק לתרופה בתקופת המעצר.

א. הובא עצור למקום מעצר לצורך כליאתו והוא חולה כרוני וטרם נבדק על ידי רופא - מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יביא אותו בפני רופא.

ב. באשר לתרופה של עצור חולה כרוני, ינהג מפקד מקום המעצר על פי כללים אלה:

(1) היו ברשות העצור החולה תרופה או חומר שיש מקום להניח שהוא תרופה מפקד - מקום המעצר, או מי שהוא הורה לו, יפקיד אותה במרפאה, או במקום שאין אליו גישה לאיש שאינו מוסמך, לפי קביעת מפקד מקום המעצר.

שוטר לא ייתן לעצור חולה מן התרופה שהפקיד מפקד מקום המעצר.

(2) מסר עצור חולה כי הוא מטופל דרך קבע בתרופה או במכשיר רפואי, מפקד מקום המעצר, או מי שהוא הורה לו, יפנה לבן משפחתו של העצור החולה, ויבקשו להמציא בהקדם מסמך רפואי, ובמידת האפשר יבקש את תרופות החולה או/ו המכשיר הרפואי אודות המחלה ממנה סובל העצור החולה. מפקד מקום המעצר, או מי שקיבל הוראה לפנות לבן משפחתו של העצור החולה, יכתוב "זיכרון דברים" בדבר הפנייה לבן משפחת העצור החולה.

(3) רופא, חובש, מפקד מעצר או מי שהורה לו ייתן לעצור החולה את התרופה במינון שקבע הרופא. התרופה תינתן לעצור לאחר אישור הרופא.

"נפגע סמים" - מי שיש אודותיו ממצאים כתובים או ראיות קליניות שהוא מכור לסמים.

א. הובא למקום מעצר עצור נפגע סמים, והוא טרם נבדק על ידי רופא - מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יביא אותו בפני רופא.

ב. כליאתו של עצור כאמור תהייה במתקן שב"ס בלבד.

א. הובא עצור למקום מעצר לצורך כליאתו, והוא תחת השפעת אלכוהול או שיש חשד כי הוא תחת השפעת אלכוהול, מפקד מקום המעצר, או מי שהוא הורה לו, יביא אותו בפני רופא, לפני כליאתו. מפקד מקום המעצר לא יורה על כליאתו אלא אם אישר רופא בכתב שניתן לכלאו.

ב. כליאתו של עצור כאמור תהייה במתקן שב"ס בלבד.

א. הובא עצור למקום מעצר ונראה לשוטר שיש בהתנהגותו סימנים למחלת נפש, או שיש סימנים לכך שהוא מצוי במצוקה נפשית, והוא טרם נבדק על ידי רופא - יורה מפקד מקום המעצר על לקיחת העצור לבדיקה לבית חולים פסיכיאטרי או לחדר מיון של בית חולים. הועבר העצור לשב"ס יש להעביר עם העצור את התיעוד הרפואי בעניינו.

ב. רופא יחליט על סוג מקום המעצר, על פי הקבוע בסעיף 7.

א. עצור חולה הזקוק למזון מיוחד מסיבות רפואיות, מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יביא את העצור החולה בפני רופא.

ב. קבע רופא בכתב כי עצור זקוק למזון מיוחד, ידאג מפקד מקום המעצר לספק לו את המזון המיוחד, כפי שקבע הרופא.

ג. אם לא ניתן לספק את המזון המיוחד ממטבח מקום המעצר, יאשר מפקד מקום המעצר להכניס לעצור הזקוק למזון מיוחד מזון מן החוץ, לאחר שהמזון נבדק בקפידה, או ידאג לספק לו את המזון המיוחד כפי שקבע הרופא.

א. הובאה למקום מעצר עצורה בהריון, מפקד מקום המעצר, או מי שהוא הורה לו, יביא את העצורה בפני רופא.

ב. הרופא יחליט אם יש צורך בבדיקות מעבדה או בבדיקת רופא מומחה בבית חולים.

ג. עצורה בהריון תוחזק במקום מעצר שבאחריות שב"ס בלבד.

א. "עצור שובת רעב" עצור אשר נמנע מאכילת שלוש ארוחות רצופות, על פי הידוע. עצור שובת רעב ייבדק על ידי רופא, אשר יקבע אם יש להעבירו למקום מעצר בו נמצא רופא או חובש כל שעות היממה.

ב. קבע רופא כי מצבו הרפואי של העצור, שובת הרעב, מחייב זאת - יורה על כליאתו בתא נפרד.

ג. רופא יבדוק את העצור השובת רעב מדי יום.

ד. הכריז עצור על שביתת רעב, ידווח על כך מפקד מקום המעצר לראש לשכת סיור, לראש חוליית כליאה במטא"ר, לרופא המחוזי ולקרפ"ר.

הדיווח יכלול את הפרטים האלה: שם העצור, האשמה שבגינה נכלא, האם הוא מחכה לבירור דינו או כבר נשפט, תאריך המעצר, תאריך הכרזת שביתת הרעב, הנימוק לשביתת הרעב - על פי דברי העצור - ומצב בריאותו של העצור.

ה. הרופא המחוזי ידווח לקרפ"ר על כל התפתחות יוצאת דופן במצבו של שובת רעב.

א. נודע לשוטר כי עצור בלע חומר או חפץ, המסכן את בריאותו - יביא אותו השוטר בפני רופא. לא היה רופא במקום המעצר - יעביר השוטר את העצור לבית חולים.

ב. רופא שבא בפניו עצור שבלע חומר או חפץ - יבדוק את העצור ויחליט אם יש להעביר את העצור לבית חולים.

א. נודע לשוטר כי עצור, הכלוא במקום המעצר, חולה או פצוע, יודיע על כך מיד למפקד מקום המעצר ויכתוב על כך זיכרון דברים.

התעורר חשד שפציעה של עצור מקורה במעשה אלימות, יציין זאת השוטר בהודעתו.

ב. נודע לשוטר כי עצור מגלה בהתנהגותו סימנים למחלת נפש או למצוקה נפשית או שהוא מאיים להתאבד או שעצור מגיב באופן קיצוני למצב בו הוא נתון - יודיע על כך מיד למפקד מקום המעצר ויכתוב על כך זכרון דברים.

ג. מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, שקיבל הודעה, כאמור בסעיפים א ו–ב לעיל, יביא את העצור החולה בפני רופא.

ד. קיבל מפקד מקום המעצר הודעה שמסר שוטר וההודעה כללה חשד למעשה אלימות - ידווח מפקד מקום המעצר על כך.

ה. הועבר העצור כאמור לרשויות שב"ס יש להעביר עם העצור את המסמכים הרלבנטיים בעניינו.

א. מפקד מקום המעצר, או מי שהוא הורה לו, יודיע לקרובו או לידידו של עצור חולה את דבר מחלתו, אם העצור החולה ביקש זאת או נתן הסכמתו לכך, ויעשה זאת בהקדם האפשרי.

ב. על אף האמור בסעיף א, מפקד מקום המעצר לא יודיע לקרובו או לידידו של העצור החולה את דבר מחלתו, אם בית המשפט נתן הרשאה שלא לעשות כן.

אם בית המשפט קבע למי תימסר ההודעה - מפקד מקום מעצר, או מי שהוא הורה לו, יודיע כקבוע בהחלטה של בית המשפט.

משהסתיימה התקופה שקבע בית המשפט, שבה אין למסור הודעה על מעצר, מפקד מקום המעצר, או מי שהוא הורה לו, יודיע דבר מחלתו של העצור, כאמור בסעיף א.

ג. על אף האמור בסעיף א, אם אין אפשרות להעביר את ההודעה לקרובו או לידידו של עצור חולה, מפקד בית המעצר, או מי שהוא הורה לו, ימסור את ההודעה בדבר המחלה לעורך דינו של העצור החולה.

ד. הודיע העצור החולה כי אינו רוצה ליידע קרוב או ידיד על מחלתו, יצהיר על כך העצור בכתב. הודיע העצור החולה כאמור, מפקד מקום המעצר איננו חייב להודיע את דבר מחלתו של העצור החולה לקרובו או לידידו.

הוראת סעיף זה איננה חלה על עצור חולה שהוא קטין.

ה. היה העצור החולה קטין, מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יורה לקצין נוער או לעובד נוער, להודיע דבר מחלתו לאחד מהורי הקטין או לאפוטרופוס שמינה לו בית המשפט, ואם לא ניתן להודיע לאחד מהם - יודיע לאדם הקרוב לקטין.

אם אין אפשרות להעביר את ההודעה כאמור - יעביר מפקד מקום המעצר את ההודעה לקצין המבחן ולעורך הדין המטפלים בעצור.

א. הורה שופט להביא עצור בפני רופא, בפני פסיכיאטר מחוזי או בפני בעל מקצוע רפואי אחר, על השוטר שליווה את העצור החולה, להודיע על כך מיד לקצין הממונה עליו, ולהמציא לקצין הממונה עליו את העתק ההחלטה.

הקצין הממונה על השוטר ידווח על כך מיד למפקד מקום המעצר ויעביר למפקד מקום המעצר את העתק ההחלטה.

ב. נודע למפקד מקום המעצר ששופט הורה כאמור בסעיף א, יורה מפקד מקום המעצר, להביא את העצור בפני מי שקבע השופט בהקדם האפשרי, וימציא לו את העתק ההחלטה של השופט.

ג. הורה שופט כאמור בסעיף א, ולא היה במקום המעצר רופא או בעל מקצוע רפואי אחר על פי קביעת השופט, מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יעביר את העצור לבית החולים.

ד. נמסר למפקד מקום המעצר כי שופט הורה להביא עצור בפני רופא או בפני פסיכיאטר מחוזי או בפני בעל מקצוע רפואי אחר, והיה צורך להעביר את העצור לשב"ס, בטרם בוצעה ההוראה של השופט או בטרם בוצעה הוראת השופט במלואה, יעביר מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, לשב"ס את העתק ההחלטה של השופט.

א. מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יעביר עצור חולה לבית חולים במקרים אלה:

(1) שופט, רופא או חובש קבעו שיש להעביר את העצור החולה לבית חולים.

(2) העצור החולה זקוק לטיפול רפואי ולא ניתן להביאו, תוך הזמן הדרוש בנסיבות העניין, בפני רופא במקום המעצר או מחוץ למקום המעצר.

ב. מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יעביר את העצור החולה לבית חולים על פי הכללים שקבע רופא לאופן ההעברה, אם קבע. העצור החולה יועבר לבית החולים בליווי של שוטר.

א. החליט רופא בבית חולים על אשפוזו של עצור, על השוטר המלווה את העצור החולה להודיע לקצין הממונה ביחידה שעצרה אותו, שהעצור החולה אושפז.

ב. הקצין הממונה ישקול, ללא דיחוי, את נחיצות המשך מעצרו של העצור החולה.

החליט הקצין הממונה על שחרור העצור החולה מן המעצר, או קיבל הקצין הממונה החלטה של בית משפט לשחרר עצור חולה מן המעצר, יודיע על כך בכתב למנהל האחראי על קבלת חולים ולמנהל המחלקה של בית החולים שבה מאושפז העצור החולה.

הקצין הממונה או מי שהוא הורה לו, יתייק את העתק ההודעה בתיקו הרפואי של העצור החולה.

האחראי על שמירת עצור חולה המאושפז בבית החולים יהיה אחד מאלה:

(1) אם הובא העצור החולה לבית החולים מתא מעצר בתחנה או מן התחנה - ראש משרד הסיור.

(2) אם הובא העצור החולה לבית החולים מתא מעצר במרחב או בתחנה האזורית - ראש לשכת סיור ומבצעים.

(3) אם הובא העצור החולה לבית החולים מתא מעצר במחוז - ראש ענף סיור ומבצעים.

אם העצור החולה מאושפז בבית חולים - הקצין הממונה יציב עליו שמירה במשך כל שעות היממה, כל עוד הוא עצור.

הזקיפות על עצור עד תום הליכים או אסיר תבוצע על ידי שב"ס.

עצור חולה המאושפז בבית חולים במחלקה פסיכיאטרית סגורה - הקצין הממונה יחליט, על פי נסיבות העניין, אם יש צורך בשמירה על העצור החולה.

מפקד מקום המעצר יורה על כבילת עצור חולה המאושפז בבית חולים, אם התמלאו שני תנאים אלה:

(א) יש צורך בכבילתו כדי למנוע סכנה ממשית להימלטותו, או כדי למנוע סכנה הנשקפת מן העצור לאדם מן הציבור, לצוות הרפואי, לעצור עצמו או לרכוש.

(ב) אין במקום האשפוז אמצעי סביר אחר, שהוא אמצעי המכביד פחות על העצור החולה, שיש בו כדי למנוע סכנה זו.

ההנחיות לשיקול דעת של מפקד מקום המעצר, לצורך קבלת החלטתו בעניין זה, ייקבעו בנוהלי אגף השיטור.

מפקד מקום המעצר יבחן לעתים מזומנות אם הנימוקים להחלטתו לכבול את העצור החולה, עדיין תקפים, על פי התנאים הקבועים בסעיף (1).

קבע רופא בית החולים, שכבילתו של העצור החולה מונעת אפשרות לתת לו טיפול רפואי, או שהיא מסכנת את חייו, או שהיא עלולה לגרום לו נזק ממשי או שהיא עלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך, השוטר הממונה על שמירת העצור החולה ישחרר את העצור החולה מן הכבלים או יכבול אותו בדרך אחרת, הכל לפי הוראות הרופא.

השוטר הממונה על שמירת העצור החולה ידווח ללא דיחוי למפקד מקום המעצר על קביעתו של הרופא.

מפקד מקום המעצר יתעד בכתב כל החלטה שקיבל לכבול עצור חולה וכל החלטה לשחרר עצור חולה מן הכבלים.

שוחרר עצור חולה המאושפז בבית חולים מן הכבלים, ישקול מפקד מקום המעצר, האם יש לתגבר את השמירה על העצור החולה.

(א) שוחרר עצור חולה מן הכבלים, על פי קביעה של רופא, כקבוע בסעיף (3), ולדעת מפקד מקום המעצר השתנו הנסיבות שהצדיקו את קביעת הרופא, שיש לשחרר את העצור החולה מן הכבלים, והתמלאו התנאים המצדיקים כבילת העצור החולה, על פי סעיף (1), מפקד מקום המעצר יפנה אל רופא בית החולים וידווח לו על הנסיבות שהשתנו.

(ב) מפקד מקום המעצר רשאי להורות על כבילתו מחדש של העצור החולה אם קבע רופא בית החולים, בכתב, כי הוא מבטל את קביעתו הקודמת לשחרר את העצור החולה מכבליו.

קבע רופא בית החולים, שיש לשחרר את העצור החולה מכבליו, מסיבה שאיננה אחת מן הסיבות המפורטות בסעיף (3), אין לשחרר את העצור החולה מן הכבלים, אלא אם כן קיבל מפקד מקום המעצר עמדה זו שיש לשחרר את העצור החולה מכבליו.

(א) מפקד מקום המעצר יעשה את כל הפעולות הדרושות כדי שכבילת העצור החולה לא תגרום לעצור אי נוחות, מעבר לנחוץ ולחיוני. את הכבילה יש לעשות באופן שלא ייגרם לעצור החולה סבל או נזק בריאותי, ויישמרו כבודו של העצור החולה ופרטיותו, במידת האפשר.

(ב) כבילה של עצור חולה למיטה יש לעשות בכבלים מיוחדים, שיסופקו לצורך כך.

(9) הוראות מפורטות באשר לאמצעי הכבילה, אופן הכבילה והנחיות נוספות, ייקבעו בנוהלי אג"ם בתאום עם קרפ"ר.

(1) אושפז עצור חולה בבית חולים, מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יודיע את דבר אשפוזו של העצור החולה לקרוב משפחה של העצור החולה או לאדם אחר שהעצור החולה נקב בשמו, אם העצור החולה ביקש שתימסר הודעה כזו או אם נתן הסכמתו לכך.

(2) על אף האמור בסעיף (1), מפקד מקום המעצר לא יודיע דבר אשפוזו של העצור החולה לקרוב משפחה של העצור החולה או לאדם אחר שהעצור החולה נקב בשמו, אם בית המשפט נתן הרשאה שלא תימסר הודעה על דבר מעצרו. אם בית המשפט קבע למי תימסר ההודעה - מפקד מקום מעצר או מי שהוא הורה לו, יודיע כקבוע בהחלטת בית המשפט.

משהסתיימה התקופה שקבע בית המשפט, שבה אין למסור הודעה על מעצר - יודיע מפקד מקום המעצר דבר אשפוזו של העצור החולה לקרוב משפחה של העצור החולה או לאדם אחר שהעצור החולה נקב בשמו.

(3) על אף האמור בסעיף (1), אם אין אפשרות להעביר את ההודעה לקרוב משפחה של העצור החולה או לאדם אחר שהעצור החולה נקב בשמו, מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, ימסור את ההודעה בדבר המחלה לעורך דינו של העצור החולה.

(4) אם אין העצור החולה מסוגל, בשל מצבו, לנקוב בשם של קרוב משפחה או בשם של אדם אחר, שלו הוא מבקש למסור הודעה על מחלתו - יודיע מפקד מקום המעצר דבר מעצרו למי שנמצא בקשר עם העצור החולה.

(5) על אף האמור בסעיף (1), אם הודיע עצור חולה כי אינו רוצה ליידע קרוב משפחה או אדם אחר, יתבקש העצור החולה להצהיר על כך בכתב, ומפקד מקום המעצר איננו חייב להודיע את דבר אשפוזו לקרוב משפחתו של העצור החולה או לכל אדם אחר.

הוראת סעיף זה איננה חלה על עצור חולה שהוא קטין.

(6) עצור חולה שהוא קטין -

היה העצור החולה קטין, יורה מפקד מקום המעצר לקצין נוער או לעובד נוער, להודיע את דבר אשפוזו לאחד מהורי הקטין או לאפוטרופוס שמינה לו בית המשפט, ואם לא ניתן להודיע לאחד מהם - יודיע לאדם הקרוב לקטין.

קצין נוער או עובד נוער שקיבל הוראה, כאמור - יודיע את דבר האשפוז לאחד מהורי הקטין או לאפוטרופוס שמינה לו בית המשפט, ואם לא ניתן להודיע לאחד מהם - יודיע לאדם הקרוב לקטין.

אם אין אפשרות להודיע כאמור לבן משפחה של הקטין - קצין הנוער או עובד הנוער יעביר את ההודעה לקצין המבחן ולעורך הדין המטפלים בעצור החולה.

(1) עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום -

(א) מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, הממלא חובתו על פי סעיף א, יודיע למקבל ההודעה, האם העצור החולה זכאי לקבל מבקרים או שאיננו זכאי לקבל מבקרים, על פי הקבוע בנהלי אג"מ.

(ב) אם הודיע מפקד מקום המעצר, או מי שהוא הורה לו, שהעצור החולה אינו זכאי לקבל מבקרים - ינחה את מקבל ההודעה, היכן עליו להגיש את הבקשה לביקור של אדם מסוים אצל העצור החולה.

(2) עצור שהוגש נגדו כתב אישום -

(א) עצור חולה שהוגש נגדו כתב אישום ככלל יהיה במשמורת שב"ס.

(ב) זכאותו לביקורים ככל שישנה כזו תהא על פי הקבוע בנהלי שב"ס.

א. שוטר השומר על עצור חולה בבית החולים, שקיבל מבית החולים הודעה כי הוחלט לשחרר את העצור החולה מבית החולים, יודיע על כך למפקד מקום המעצר.

ב. מפקד מקום המעצר שקיבל הודעה, כאמור בסעיף א, יעביר את העצור החולה למשמורת שב"ס.

ג. שוטר השומר על עצור חולה בבית חולים, לא יעביר את העצור למשמורת שב"ס, אלא לאחר שקיבל את אישור מפקד מקום המעצר לעשות כן.

קיבל השוטר השומר על העצור החולה בבית החולים אישור כאמור לעיל, יבקש מן הרופא המטפל העתק מתעודת שחרור שקיבל העצור החולה, וימסור אותו למפקד מקום המעצר.

ד. מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יעביר את העצור החולה ואת תעודת השחרור למתקן הכליאה הרלבנטי.

א. קיבל שוטר הודעה מעצור חולה שהעצור הוזמן לבדיקה רפואית במוסד רפואי, במועד החל בתקופת מעצרו, השוטר ידווח על כך מיד למפקד מקום המעצר.

ב. קיבל מפקד מקום המעצר דיווח כאמור לעיל ואין ברשות העצור מכתב הזמנה לבדיקה רפואית, יפנה מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו למשפחת העצור כדי שימציאו לו את מכתב ההזמנה.

ג. קיבל מפקד מקום המעצר מכתב הזמנה לבדיקה הרפואית, מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו, יעביר את המכתב לרופא משטרה.

רופא משטרה שקיבל מכתב הזמנה לבדיקה רפואית של עצור, יקבע בחוות דעת, אם יש הכרח בביצוע הבדיקה הרפואית בתקופת המעצר.

רופא המשטרה יעביר את חוות דעתו למפקד מקום המעצר.

ד. קבע רופא משטרה בחוות דעתו, שיש הכרח בביצוע הבדיקה הרפואית בתקופת המעצר, מפקד מקום המעצר או מי שהוא הורה לו יעביר את העצור החולה למוסד הרפואי לביצוע הבדיקה הרפואית, בליווי של שוטר.

"הסכמה מדעת" - הסכמה לקבל טיפול רפואי שנתן עצור חולה, לאחר שקיבל את המידע הרפואי.

א. רופא ייתן טיפול רפואי לעצור חולה, רק לאחר שמסר לעצור החולה, בלשון המובנת לו, את המידע הדרוש לו כדי להחליט, האם להסכים לטיפול הרפואי המוצע, ורק לאחר שהעצור החולה נתן את הסכמתו מדעת.

ב. רופא ימסור לעצור חולה את המידע הרפואי הבא:

(1) האבחנה (דיאגנוזה) והתחזית (פרוגנוזה) של מצבו הרפואי של העצור החולה.

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול הרפואי המוצע.

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות.

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של היעדר טיפול רפואי.

(5) עובדת היות הטיפול החדשני, ככל שהטיפול הרפואי הוא כזה.

ג. על אף האמור בסעיף ב, אם קבעה ועדת האתיקה על פי סעיף 35א, כי מסירה של מידע מסוים עלולה לגרום נזק חמור לבריאות הגופנית או הנפשית של העצור החולה - לא ימסור רופא את המידע המסוים לעצור החולה.

ד. רופא ימסור לעצור חולה את המידע הרפואי בשלב מוקדם, ככל האפשר, ובאופן שהעצור החולה יבין את המידע, ככל שניתן.

דבר מסירת המידע, כאמור, יתעד הרופא בתיק הרפואי.

ה. לאחר מסירת המידע הרפואי לעצור חולה, יבקש רופא מהעצור החולה שייתן לו הסכמה מדעת.

ו. במקרים אלה דרושה הסכמה מדעת בכתב:

(1) בדיקת שתן

(2) בדיקת דם

(3) בדיקת רוק

(4) בדיקה חודרנית לפי הטבעת או הנרתיק

(5) בדיקה חיצונית של איברי המין

(6) בדיקת שד.

ז. בכל מקרה שאינו מן המנויים בסעיף ו, אם לא ניתנה הסכמה בכתב, ניתן לקבל הסכמה בעל פה.

ניתנה הסכמה מדעת בעל פה - יתעד הרופא דבר מתן ההסכמה בתיק הרפואי.

(1) רופא רשאי לתת טיפול רפואי לעצור חולה, גם אם לא נתן העצור החולה הסכמה מדעת, אם התקיימו כל אלה:

(א) מצבו הגופני או הנפשי של העצור החולה אינו מאפשר למסור לו את המידע הרפואי ולקבל ממנו הסכמה מדעת.

(ב) לא ידוע לרופא כי העצור החולה - ההורה או האפוטרופוס שלו, אם העצור החולה קטין או פסול דין מתנגד לקבל את הטיפול הרפואי.

(ג) אם העצור החולה הוא קטין או פסול דין ואין אפשרות לקבל מאת ההורה או האפוטרופוס שלו או בא כוח מטעמו אם היה לו - את ההסכמה במקומו לקבל טיפול רפואי.

(2) לפני מתן הטיפול הרפואי, שלא ניתנה לו הסכמה מדעת של העצור החולה, על הרופא לקבל אישור מראש של קרפ"ר או של ממלא מקומו.

רופא רשאי לתת טיפול רפואי לעצור חולה המתנגד לטיפול הרפואי - בנסיבות בהן נשקפת לעצור החולה סכנה חמורה ויש לתת לו בהקדם את הטיפול הרפואי ואם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את העצור החולה, קבעה כך, על פי סמכותה בסעיף 35ב.

"מצב חירום רפואי" - נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף.

(1) בעת מצב חירום רפואי, רשאי רופא לתת טיפול רפואי דחוף, גם ללא הסכמתו מדעת של העצור החולה, אם בשל מצב החירום הרפואי, לרבות, בשל מצבו הגופני או הנפשי של העצור החולה, לא ניתן לקבל ממנו הסכמה מדעת.

(2) בעת מצב חירום רפואי, על הרופא, לפני מתן טיפול רפואי, על הרופא לקבל אישור מראש של הקרפ"ר או של ממלא מקומו.

(3) על אף האמור בסעיף (2), אם מצב החירום הרפואי איננו מאפשר לקבל אישור מראש של הקרפ"ר, ייתן הרופא את הטיפול הרפואי לעצור החולה, ויודיע לקרפ"ר על מתן הטיפול רפואי, ללא הסכמה של העצור, מיד לכשיתאפשר לו להודיע על כך.

א. רופא ינהל לכל עצור תיק רפואי, בו יתעד הרופא את מהלך הטיפול הרפואי שניתן לעצור. התיק הרפואי יכלול את כל המידע המתייחס למצב בריאותו של העצור. מידע זה יכלול, בין היתר את הפרטים האלה: פרטים מזהים של העצור ושל הרופא המטפל בו, מידע בדבר הטיפול הרפואי שקיבל העצור, במקום המעצר ובכל מקום אחר אליו הועבר העצור לצורך טיפול רפואי, עברו הרפואי של העצור, כפי שהעצור מסר אותו, אבחון מצבו הרפואי הנוכחי של העצור והוראות טיפול.

ב. רישום אישי של הרופא איננו חלק מהתיק הרפואי.

ג. התיעוד של מהלך הטיפול הרפואי ייחתם על ידי הרופא.

א. בעת ביצוע בדיקה ראשונה לעצור החולה, יברר הרופא עם העצור החולה אם היה העצור החולה בטיפול רפואי במוסד רפואי ויתעד מידע זה בתיקו הרפואי של העצור החולה.

ב. מצא הרופא, כי טובת העצור החולה דורשת קבלת מידע רפואי מהמוסד הרפואי בו קיבל העצור החולה טיפול קודם, יבהיר זאת לעצור החולה ויציע לו לבקש מהמוסד הרפואי את המידע, וזאת לשם הבטחת ההמשך הנאות של הטיפול הרפואי.

ג. סירב העצור החולה לבקש את המידע מהמוסד הרפואי, ישקול הרופא פניה למוסד הרפואי, על פי סעיף 20 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.

ד. קיבל רופא מידע רפואי ממוסד רפואי - יתייק את המידע בתיק הרפואי של העצור החולה.

א. רופא ייתן לעצור, על פי בקשתו, מידע מהתיק הרפואי וכן ייתן לו, על פי בקשתו, העתק של התיק הרפואי.

ב. על אף האמור בסעיף א, רשאי רופא להחליט שלא לתת לעצור מידע מהתיק הרפואי או העתק של התיק הרפואי, אם מצא הרופא שמסירת המידע עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של העצור. החליט רופא שלא למסור מידע או העתק כאמור, יודיע על החלטתו ועל נימוקיה לוועדת האתיקה.

הרופא יצרף להודעתו את המידע הרפואי שלא נמסר לעצור החולה.

ג. ועדת האתיקה רשאית לאשר את החלטת הרופא, לבטלה או לשנותה.

א. רופא וכן כל שוטר, ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר, כל מידע הנוגע לעצור שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

ב. קרפ"ר בתיאום עם מפקד מקום מעצר, יקבע את הכללים הנדרשים להבטיח שמידע מתיק רפואי של עצור יישמר ולא יגיע אלא לידי מי שרשאי לעיין בו, על פי החוק ופקודת מטא"ר זו.

א. על אף האמור בסעיף 31, רופא רשאי להעביר לאדם אחר מידע רפואי הנוגע לעצור, וזאת בהתקיים אחת מנסיבות אלה:

(1) העצור הסכים למסירת המידע הרפואי.

(2) הרופא חייב למסור את המידע הרפואי, על פי דין.

(3) המידע הרפואי נמסר לרופא אחר או לרופא מטעמו של העצור או לחובש, לצורך טיפול בעצור החולה.

(4) המידע הרפואי לא נמסר לעצור, כאמור בסעיף 30ב, וועדת האתיקה אישרה למסור את המידע לאדם אחר, על פי סמכותה כאמור בסעיף 35ד.

(5) ועדת האתיקה החליטה למסור את המידע לאחר כדי להגן על בריאות הזולת או הציבור, כקבוע בסעיף 35ה.

(6) המידע הרפואי נמסר לצורך עיבוד המידע, תיוקו או דיווח עליו, על פי דין.

(7) מסירת המידע הרפואי נועדה לצורך פרסום בביטאון מדעי, למטרת מחקר או הוראה, בהתאם להוראות שקבע שר הבריאות, ובלבד שפרטים מזהים של העצור החולה לא ייחשפו.

(8) המידע דרוש לשוטר או לסוהר, כדי להגן על שלומו ובריאותו של עצור או אסיר אחר.

ב. כל מידע שיימסר בהתאם לסעיף א לעיל, יהיה רק במידה הנחוצה לצורך השגת המטרה לשמה נמסר ועל מקבלי המידע יחולו ההוראות בדבר השמירה על סודיות המידע, כקבוע בסעיף 31.

עצור העובר ממקום מעצר אחד למקום מעצר אחר, או עצור העובר ממקום מעצר לשב"ס, מפקד מקום המעצר, או מי שהוא הורה לו, יעביר תדפיס מהתיק הרפואי של העצור למקום המשמרת האחר, לרבות, המלצה להמשך טיפול רפואי, אם נדרש טיפול כזה. את התדפיס ימסור לידיו של השוטר או הסוהר המלווה את העצור למקום המשמרת האחר.

א. קרפ"ר ימנה ועדת אתיקה שחבריה יהיו אלה:

(1) שופט בית דין למשמעת (יו"ר) - מי שממלא תפקיד של שופט בבית הדין למשמעת של משטרת ישראל, על פי התקן המאושר של משטרת ישראל, והוא כשיר להתמנות שופט בימ"ש מחוזי מתוך רשימה שערך שר המשפטים, והוא נתן את הסכמתו לשמש יו"ר ועדת אתיקה.

(2) רופאים מומחים (חברים) - שני רופאים מומחים בתחומי התמחות שונים; האחד, רופא של משטרת ישראל, והאחר, שאיננו רופא של משטרת ישראל, שנתנו את הסכמתם לשמש חברים בוועדת האתיקה.

(3) פסיכולוג או עובד סוציאלי המשרת במשטרה או פסיכולוג או עובד סוציאלי שאיננו משרת במשטרה (חבר) - שהביע הסכמתו לשמש כחבר ועדת האתיקה.

(4) הרב הראשי של משטרת ישראל או נציג ציבור (חבר) - נציג הציבור יהיה איש אקדמיה בתחום הפילוסופיה או המוסר, שהביע הסכמתו לשמש חבר בוועדת האתיקה.

ב. על ועדת האתיקה יחולו הוראותיהן של תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה וסדרי עבודה של ועדות אתיקה), התשנ"ו-1996.

ועדת האתיקה רשאית לאשר החלטתו של רופא, שלא למסור לעצור חולה מידע רפואי הנוגע למצבו לצורך מתן הסכמתו מדעת של העצור החולה לטיפול רפואי, אם סבורה ועדת האתיקה, כי מסירתו של המידע עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של העצור החולה.

(1) ועדת האתיקה מוסמכת, לאחר ששמעה את העצור החולה, לאשר לרופא לתת טיפול רפואי דחוף לעצור החולה המתנגד לטיפול הרפואי, בנסיבות שבהן נשקפת לעצור החולה סכנה חמורה.

(2) הוועדה תיתן אישור, כאמור, אם שוכנעה כי נתקיימו כל התנאים האלה:

(א) נמסר לעצור החולה מידע אותו יש לתת לצורך קבלת הסכמה מדעת.

(ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של העצור החולה.

(ג) יש יסוד סביר להניח, כי לאחר מתן הטיפול הרפואי, ייתן העצור החולה את הסכמתו בדיעבד.

(1) ועדת האתיקה שקיבלה מרופא הודעה כאמור בסעיף 30ב, מוסמכת לאשר את החלטתו של רופא שלא למסור לעצור חולה מידע רפואי מלא או חלקי, שהוא מבקש לקבל מתוך תיקו הרפואי, אם מצאה, שמסירת המידע עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של העצור או לסכן את חייו.

אם לא אישרה ועדת האתיקה את החלטתו של הרופא, היא מוסמכת לבטל את ההחלטה שקיבל הרופא או לשנותה.

(2) לפני קבלת ההחלטה, רשאית הוועדה לשמוע את העצור החולה, והיא מוסמכת לשמוע גם כל אדם אחר.

ועדת אתיקה רשאית לקבוע שמידע רפואי שלא נמסר לעצור עצמו, על פי סעיף ג, יימסר לאחר.

ועדת האתיקה רשאית לקבוע, לאחר מתן הזדמנות לעצור החולה להשמיע את דבריו, כי מסירת המידע הרפואי על אודותיו, חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור, וכי הצורך במסירת המידע הרפואי עדיף מן העניין שיש באי מסירתו.

"וועדת בקרה ואיכות" - ועדה שהקים הקרפ"ר לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי או ועדה שהקים הקרפ"ר לשם שיפור איכות שירותי הבריאות במשטרה.

(1) וועדת האתיקה מוסמכת לדון בהשגה של העצור החולה או של נציגו, כי ממצאים עובדתיים שקבעה ועדת הבקרה והאיכות הנוגעים למצבו של העצור החולה, לטיפול בו ולתוצאותיו, לא תועדו בתיקו הרפואי, ולהחליט, על תיעודם בתיק הרפואי.

(2) לצורך קבלת החלטתה, תבדוק ועדת האתיקה את פרוטוקול הדיון שהתקיים בוועדת הבקרה והאיכות, את המסמכים שהוכנו לשם הדיון, את סיכומי ועדת הבקרה והאיכות ואת מסקנותיה ואת התיק הרפואי.

(3) ועדת האתיקה תודיע לעצור או לנציגו את תוכן החלטתה בהשגתו.

פקודת מטא"ר: "12.03.02 - הטיפול הרפואי בעצורים" מיום 28.09.2000 בטלה.