טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)(ערכי טבע מוגנים)(תיקון), התשפ"ג-2023.

 

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

מדינת ישראל הינה חברה באמנתCITES  (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora) (להלן: "האמנה") אמנה בינלאומית להסדרת הסחר הבינלאומי בחיות וצמחי בר הנתונים בסכנת הכחדה. על מנת שהחקיקה של מדינת ישראל תהיה תואמת לדרישות האמנה בדבר הגנה על המינים שבנספחי האמנה, הוחלט לאמץ, ללא שינויים או פרשנויות, את רשימות המינים שבנספחי האמנה בחקיקה הישראלית באמצעות אכרזתם כערכי טבע מוגנים על פי סעיף 33(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998. בשנת 2004 הוכרזה רשימת המינים שבנספחי האמנה כנוסחם באותה עת, במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)(ערכי טבע מוגנים), תשס"ד-2004 (להלן – האכרזה).

ביום 28.9.2017 פורסם תיקון מקיף של התוספת לאכרזה אשר אימץ את הנספחים בגרסתם העדכנית מחודש אפריל 2017, לאחר שנים רבות שלא הוטמעו שינויים במסגרת האכרזה כמתחייב. מאז פורסמו עוד מספר תיקונים שהטמיעו שינויים נוספים בעקבות הכרעות שהתקבלו בוועידה הבינלאומית של המדינות החברות באמנה, ובעקבות הודעות של מזכירות האמנה בדבר שינויים ברשימת המינים המוגנים בנספח 3 לאור הודעות שהתקבלו ממדינות שונות.

      בחודש נובמבר 2022 התקיימה הוועידה ה-19 הבינלאומית של המדינות החברות באמנה. בוועידה התקבלו הכרעות בדבר שינויים ברשימות המינים המוגנים במסגרת האמנה. הודעה רשמית על ההכרעות הסופיות ונוסחים מעודכנים של הנספחים עם שינויים הנובעים מהכרעות אלה, הועברו לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן – הרשות או רט"ג) המשמשת כגוף האחראי ליישום האמנה בארץ, בחודש ינואר 2023.

תיקון האכרזה כעת נועד להתאים את רשימת המינים המוגנים כיום במסגרת האכרזה לרשימות המינים שעודכנו עקב החלטות ועידת האמנה, וזאת בהתאם לדרישת האמנה כי החקיקה של כל מדינה תהיה תואמת לאמנה ולהכרעות של ועידת המדינות החברות באמנה. בנוסף, נדרשים תיקונים נוספים עקב טעויות טכניות שנפלו באכרזה ובשל שינויים לנספח 3 שמזכירות האמנה הודיעה עליהם במהלך 2022 שעד כה לא נכנסו לאכרזה. רשימת המינים בתיקון זה תואמת את נספחי האמנה המעודכנים נכון לחודש ינואר 2023.

 

בשל מחויבות ישראל לאמנה, ולאור הודעת השר להגנת הסביבה למזכירות האמנה בשנת 2017 על הכוונה לעדכן את האכרזה בהתאם לשינויים בה המתבצעים מעת לעת,  נדרש לעדכן כעת באופן מיידי את התוספת לאכרזה.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם המשרד להגנת הסביבה:

טיוטת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)(ערכי טבע מוגנים)(תיקון), התשפ"ג-2023

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

עידית סילמן

השרה להגנת הסביבה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

כללי

סעיף 33(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן – החוק), מסמיך את השר להגנת הסביבה להכריז על ערך טבע, שלדעתו יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן. מכוח סעיף זה הותקנה בשנת 2004 אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס"ד-2004 (להלן – האכרזה).

האכרזה נועדה ליישם בחקיקה הישראלית את הוראות האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיות בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora) (להלן: "האמנה"), שישראל צד לה. מטרתה של האמנה להגן על המגוון הביולוגי ומיני חיות וצמחים באמצעות איסור על העברה בין-לאומית למטרות מסחריות (commercial trade) במינים המצויים בסכנת הכחדה, וקיום פיקוח וניטור קפדניים על סחר בין-לאומי במינים העלולים להיות תחת איום של הכחדה. לפי סעיף 33 לחוק, חל איסור על פגיעה ועל סחר בערכי טבע מוגנים ללא היתר כללי או מיוחד מאת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן – הרשות).

ישראל אשררה את האמנה בשנת 1979 והאמנה נכנסה לתוקף בישראל בשנת 1980. מאז אשרור האמנה בישראל, הטיפול בה מצוי באחריות הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן – רשות הטבע והגנים או הרשות), על בסיס החלטת הממשלה מספר 413 מיום 11.2.1979. 

האכרזה עיגנה את מחויבותה של ישראל להגביל את הסחר במינים שהיו מצויים בנספחים 1-3 לאמנה אותה עת, שכן משמעותה של האכרזה היא כי הפגיעה, הסחר והאחזקה במינים אלה אסורים, אלא בהיתר מאת מנהל הרשות, בהתאם לחוק גנים ושמורות. המינים שהיו בנספחים 1-3 לאמנה אותה עת הועתקו לתוספת לאכרזה בשמותיהם המדעיים (באותיות לטיניות, כפי שמופיעים בנספחי האמנה), אשר כללה גם הערות לנספחים, הכל בהתאם לתנאי האמנה.

לאמנה שלושה נספחים הכוללים מעל 35,000 מינים של בעלי חיים וצמחים, שלגביהם חלות מגבלות בכל הנוגע לסחר בין-לאומי, כמפורט להלן:

· נספח 1 לאמנה (Appendix I) מהווה רשימה של מינים הנתונים באיום של הכחדה, הנפגעים או העלולים להיפגע על ידי סחר בין-לאומי ולכן האמנה אוסרת העברה בין-לאומית שלהם למטרות מסחריות.

· נספח 2 לאמנה ((Appendix II מהווה רשימה של מינים העלולים להיות נתונים תחת איום של הכחדה, אלא אם כן יהא הסחר בהם כפוף להסדרה קפדנית, ולכן האמנה מתירה את הסחר הבין-לאומי בהם בכפוף להנפקת היתרים לצורך בקרה על הסחר בהם.

· נספח 3 לאמנה ((Appendix III מהווה רשימה של מינים שמדינה מסוימת שהיא צד לאמנה מבקשת את עזרת המדינות בשמירתם, באמצעות העברת הודעה על כך למזכירות האמנה. משנכלל מין ברשימה זו לפי בקשת המדינה המבקשת, כל מדינה מחויבת לברר, לפני הנפקת היתר סחר בין-לאומי לגבי מין זה, כי מקורו אינו במדינה המבקשת.

 

סעיף 8 לאמנה קובע, כי הצדדים ינקטו אמצעים מתאימים כדי לאכוף את הוראות האמנה ולאסור סחר בפרטים תוך הפרתן של הוראות האמנה. עוד קובעת האמנה, בפסקה 3 לסעיף 15, כי מדינה רשאית להודיע על הסתייגותה לתיקון בנספחים 1 ו-2 לאמנה בתוך 90 יום ממועד קבלת הודעה בדבר התיקון, גם לגבי שינויים בנספח 3 ניתן להודיע על הסתייגות, וזה על פי פסקה 2 של סעיף 16 לאמנה. הסתייגויות כאלה משמען כי המדינה המסתייגת לא תחשב כצד לאמנה לעניין המינים שנכללו בהסתייגות.

 

נספחים 1 ו-2 לאמנה ככלל מתעדכנים אחת לשלוש שנים על פי החלטה של וועידת המדינות שהן צד לאמנה. נספח 3 מתעדכן לאחר שמזכירות האמנה מאשרת בקשה של מדינה שהיא צד לאמנה להוסיף מין לרשימה בנספח זה, ושינויים אלה מתרחשים באופן שוטף לאורך השנה ולא במועד קבוע. מזכירות האמנה מפרסמת את הנספחים המעודכנים באתר האינטרנט של האמנה, בסמוך לאחר עדכונם.

 

על מנת שהחקיקה של מדינת ישראל תהיה תואמת לדרישות האמנה בדבר הגנה על המינים שבנספחי האמנה, הוחלט לאמץ את רשימות המינים שבנספחי האמנה בחקיקה הישראלית, ללא שינויים או מתן פרשנויות, באמצעות האכרזה.

ביום 28.9.2017 פורסם תיקון מקיף של התוספת לאכרזה אשר אימץ את הנספחים בגרסתם העדכנית מחודש אפריל 2017, לאחר שנים רבות שלא הוטמעו שינויים במסגרת האכרזה כמתחייב. מאז פורסמו עוד מספר תיקונים שהטמיעו שינויים נוספים בעקבות הכרעות שהתקבלו בוועידה הבינלאומית של המדינות החברות באמנה, ובעקבות הודעות של מזכירות האמנה בדבר שינויים ברשימת המינים המוגנים בנספח 3 לאור הודעות שהתקבלו ממדינות שונות.

בחודש נובמבר 2022 התקיימה הוועידה הבינלאומית ה-19 של המדינות החברות באמנה. בוועידה התקבלו הכרעות בדבר שינויים ברשימות המינים המוגנים במסגרת האמנה. הודעה רשמית על ההכרעות הסופיות ונוסחים מעודכנים של הנספחים עם שינויים הנובעים מהכרעות אלה, הועברו לרשות לרט"ג, כגוף האחראי ליישום האמנה בארץ, בחודש ינואר 2023.

תיקון האכרזה כעת נועד להתאים את רשימת המינים המוגנים כיום במסגרת האכרזה לרשימות המינים שעודכנו עקב הכרעות ועידת האמנה. בנוסף, נדרשים תיקונים נוספים עקב טעויות טכניות שנפלו באכרזה ובשל שינויים לנספח 3 שמזכירות האמנה הודיעה עליהם במהלך 2022 שעד כה לא נכנסו לאכרזה. רשימת המינים תואמת את נספחי האמנה המעודכנים נכון לחודש ינואר 2023.

בשל מחויבות ישראל לאמנה, ולאור הודעת השר להגנת הסביבה למזכירות האמנה בשנת 2017 על הכוונה לעדכן את האכרזה בדחיפות בהתאם לשינויים המתבצעים בה מעת לעת, יש לעדכן כעת באופן מיידי את התוספת לאכרזה.

 

לסעיף 1 - תיקון התוספת

התיקון המוצע נועד להתאים את רשימת המינים המוגנים בנספחי האמנה בהתאם להכרעות הוועידה הבינלאומית של המדינות החברות באמנה. השינויים נובעים מבחינה המתבצעת מעת לעת של הצורך בהגנה על מיני החי והצומח, מידת הסכנה בהכחדתם ורמת ההגנה הנדרשת. בנוסף, מזכירות האמנה פרסמה שינויים בנספח 3 על פי בקשות של מדינות שונות.

התיקון המוצע כולל, בין השאר, העברת מינים מנספח 1 לנספח 2 לאמנה או להיפך – העברת מינים מנספח 2 לנספח 1, באופן אשר משפיע על הכללים אשר יחולו על מתן היתרי סחר למינים אלה לפי הוראות האמנה.

 

הכללים באמנה החלים על נספח 1 הם המחמירים ביותר, וכוללים איסור על סחר בינלאומי (יבוא, יצוא, יצוא חוזר ויבוא מהים) למטרות מסחריות, והסחר בהם יהיו מותר בהיתר מהרשות המוסמכת רק למטרות שאינן מסחריות.     

כמו כן התיקון כולל הוספת מינים שלא היו כלל בנספחים בעבר, וכן עדכונים לנספח 3 בהתאם לבקשות של מדינות שונות.

יודגש כי רוב המינים הנכללים בתיקון – וכל היונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים  כבר מוגנים על פי הרגולציה בישראל, כערכי טבע מוגנים לפי אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), תשס"ה – 2005 או כחיות בר מוגנות על פי החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו – 1955 והתקנות מכוחו. התיקונים המוצעים אינם מהווים שינוי ברגולציה המשפטית בישראל בתחום זה, וההשפעה היא בעיקר על הכללים הפרטניים למתן היתרי סחר לפי הוראות האמנה.

 

פירוט מינים שהועברו לנספח 1: 

א. מהיונקים:

 Equus hemionus luteus, Pongo tapanuliensis

ב. מהעופות:

Antigone canadensis nesiotes, Antigone canadensis pulla, Antigone vipio, Balearica

pavonina, Leucogeranus leucogeranus, Hypotaenidia sylvestris, Pezoporus flaviventris.

 

Pycnonotus zeylanicus  (שינוי לגבי מין זה בלבד ייכנס לתוקף בתאריך 25.11.2023)

.

  ג.  מהזוחלים:

Tiliqua adelaidensis, Kinosternon cora, Kinosternon vogt, Gonatodes daudini, Batagur kachuga, Cuora galbinifrons, Nilssonia leithii

ד. מהדו-החיים:

Sclerophrys channingi, Sclerophrys superciliaris

 

ה. מהצמחים:

Pachypodium windsorii, Sclerocactus wetlandicus

 

כמו כן, התיקון כולל מספר מינים שהוספו לראשונה לנספחי האמנה ושלא הוגדרו עד כה כערכי טבע מוגנים. יודגש כי הגדרתם כערכי טבע מוגנים הינה לצורך יישום כללי האמנה ומתן היתרי סחר בהתאם לאמנה, כנדרש ממחויבותה של ישראל. מינים אלה הוספו לנספחים 2 ו – 3 לאמנה, ויידרש לגביהם היתר סחר מהרשות המוסמכת. 

 

פירוט מינים שהוספו לנספח 2:

 

א. מקווצי עור:

Thelenota spp. (ייכנס לתוקף בתאריך 25.5.24)

 

ב. מהצמחים:

, , Rhodiola spp., , Afzelia spp., Pterocarpus spp., Khaya spp.,  Adenia spinosa,.

 

ב (1).  מהצמחים (ייכנס לתוקף בתאריך 25.11.24):

Handroanthus spp., Roseodendron spp., Tabebuia spp., Dipteryx spp.

 

 

פירוט מינים שהוספו לנספח 3:

 

מהצמחים:

Conophytum spp. (דרום אפריקה), Mestoklema tuberosum (דרום אפריקה), Raphionacme zeyheri (דרום אפריקה), Othonna euphorbioides (דרום אפריקה), Othonna retrorsa (דרום אפריקה), Tylecodon bodleyae (דרום אפריקה), Tylecodon nolteei (דרום אפריקה), Tylecodon reticulatus (דרום אפריקה), Monsonia herrei (דרום אפריקה), Monsonia multifida (דרום אפריקה), Monsonia patersonii (דרום אפריקה), Pelargonium crassicaule (דרום אפריקה), Pelargonium triste (דרום אפריקה), Adenia spinosa (דרום אפריקה),  Portulacaria pygmaea (דרום אפריקה).

 

לגבי המינים שנוספו לנספח 3, המשמעות היא שבבקשת היתר סחר למינים אלה, הרשות המוסמכת תהיה מחויבת לברר, לפני הנפקת היתר סחר בין-לאומי לגבי מין זה, כי מקורו אינו במדינה המצוינת בסוגריים.

 

כמו כן, נערכו מספר שינויים להגדרות בחלק א' (פרשנות), ולהערות בחלק ד', בהתאם לתיקונים שהוחלט עליהם בוועידת האמנה בנובמבר 2022.  בנוסף ,נערכו שינויים טכניים, כגון בשמות המדעיים של המינים ותיקון של טעויות באיות מהעבר.

 

הליך RIA

טיוטת אכרזה זו אינה מצריכה הליך הערכת השפעה של הרגולציה, שכן השינויים המוצעים בה נעשים באופן טכני בלבד בהתאם להוראות האמנה, ללא מרחב של פרשנות ומבלי לשנות את ההסדרים הרגולטורים הכלליים הקיימים בנושא זה. לאור מחויבות ישראל לאמנה, להטמיע שינויים שנערכים בה בחקיקה הפנימית, ובלוח זמנים קצר, אין מקום לבחינת חלופות במסגרת הליך RIA. מצ"ב מכתבה של מנהלת תחום מדיניות רגולטורית במשרדנו.