אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
"פרק __': ייעול השימוש במקרקעין
2. תיקון חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 פרק ___': שמירה על מקרקעי ישראל
תזכיר זה מיישם את החלטת הממשלה מס' 187 מיום 24 בפברואר 2023, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, פרק ____': שמירה על מקרקעי ישראל.
מטרת התזכיר הוא לבצע מספר תיקונים בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), וחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981 (להלן – חוק מקרקעי ציבור), שמטרתן להגביר את יכולת השמירה של המדינה על מקרקעי ישראל.
עיקר 1 - מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה כך שכאשר מוגש לוועדה המקומית תשריט חלוקה בחלקה בבעלות משותפת של פרטיים ומקרקעי ישראל, תקבל הוועדה את עמדת רשות מקרקעי ישראל, בתוך פרק זמן קצוב בטרם אישור תשריט החלוקה ויראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לאישור התשריט ככל שלא השיבה. בנוסף, מוצע לקבוע כי בקרקעות בבעלות משותפת של פרטיים ומקרקעי ישראל, לא יאשר מוסד תכנון בקשה להיתר בניה במקרקעין, בטרם קבלת התייחסות רשות מקרקעי ישראל, בדומה להסדר הקבוע כיום ביחס למקרקעין שהם בבעלות מלאה של המדינה, רשות פיתוח או קק"ל.
עיקר 2 - מוצע להקנות את הסמכות לנתק מתשתית החשמל או המים יחידה של מסחר, שירותים, תעשייה או דיור גם לרשות לאכיפה במקרקעין במקרים בהם יש בנייה ללא היתר או בסטייה מהיתר.
עיקר 3 - מוצע להאריך את תקופת האכלוס המאפשרת הריסת בנייה לא חוקית לתקופה של 45 יום במקום 30 יום, וכן להאריך את תוקף הצווים לתקופה של 90 יום במקום 60 יום, וזאת על מנת לאפשר היערכות הרשות לאכיפה ומשטרת ישראל למתן סיוע לביצוע הצווים.
עיקר 4 - מוצע לתקן את חוק מקרקעי ציבור ולקבוע כי במקרה של תפיסת קרקע שלא כדין, ניתן יהיה להוציא צו מנהלי לפינוי המקרקעין בתוך תקופה של 60 חודשים מיום התפיסה ולא 36 חודשים מיום התפיסה כפי שקבוע בחוק כיום. זאת, במטרה לאפשר התמודדות באמצעים מנהליים עם מספר גדול יותר של פלישות.
יתוקן חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
יתוקן חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981.
אין.
אין.
תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 פרק ___': שמירה על מקרקעי ישראל
|
|
|
"פרק __': שמירה על מקרקעי ישראל |
|||
|
1. |
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965[1] - |
||||
|
|
|
(1) |
בסעיף 137 - |
||
|
|
|
|
(1) |
האמור בו יסומן כסעיף קטן (א); |
|
|
|
|
|
(2) |
אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(ב) |
(1) הוגש לוועדה מקומית תשריט חלוקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מקרקעין בבעלות משותפת של המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, עם בעלים פרטיים, תעביר הוועדה את תשריט החלוקה לרשות מקרקעי ישראל לשם קבלת התייחסותה טרם אישור התשריט; |
|
|
|
|
|
|
(2) רשות מקרקעי ישראל תעביר את תגובתה לתשריט החלוקה בתוך 45 ימים מיום שהוא הועבר אליה; חלף המועד האמור למתן תגובת רשות מקרקעי ישראל ולא ניתנה תגובתה של הרשות, יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לאישור התשריט"; |
|
|
|
(3) ( |
בסעיף 145א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(א1) היו המקרקעין בסעיף זה בבעלות משותפת של המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, עם בעלים פרטיים, תינתן תגובתה של רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום שהועברה לה הבקשה למתן הסכמתה"; |
|
|
|
|
(4) |
בסעיף 157א - |
||
|
|
|
|
(1) |
האמור בו יסומן כפסקה (1); |
|
|
|
|
|
(2) |
אחרי פסקה (1) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
"(2) במקרקעין המפורטים בסעיף 243(א) לחוק, גם למנהל הרשות לאכיפה במקרקעין או מי שהסמיך לעניין זה, הסמכות להורות כאמור בסעיף קטן (א)."; |
|
|
|
(5) |
בסעיף 221, בסעיף קטן (א), במקום "30", יבוא "45"; |
||
|
|
|
(6) |
בסעיף 222, בסעיף קטן (ב), במקום "60 ימים מיום הגשת תצהיר", יבוא "90 ימים מיום הגשת תצהיר"; |
||
|
|
|
(7) |
בסעיף 254ו, בסעיף קטן (א) אחרי "לקופת הרשות האוכפת" יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"ויחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) לעניין ביצוע עבודה אסורה – תשלום הוצאות ביצוע צו יושתו על מי שהואשם לפי סעיף 243(ג) לחוק; |
|
|
|
|
|
|
(2) לעניין שימוש אסור – תשלום הוצאות ביצוע צו יושתו על מי שהואשם לפי סעיף 243(ו) לחוק; |
|
|
|
|
|
|
(3) על גבייתן של הוצאות שחויבו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה)." |
|
2. |
בסעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981[2], אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), נתפסו שלא כדין מקרקעי ציבור הכלולים בתחומה של תוכנית בת תוקף ושייעודם למגורים, לתעשיה, למלאכה, למסחר, למלונאות, לשטח ציבורי פתוח, לדרך, או לייעוד של מתקני תשתית או תשתיות לאומיות, רשאי הממונה, לא יאוחר מ-60 חודשים מיום התפיסה, לתת צו כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהמקרקעין אינם משמשים בפועל למגורים.". |
||
סעיף 1 לסעיפים 137 ו-145 המוצעים
ההסדר הקיים בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, מאפשר לבעלים יחיד במקרקעין משותפים להגיש לוועדות המקומיות לתכנון ובניה תשריטי חלוקה של מקרקעין בבעלות משותפת עם המדינה, רשות הפיתוח וקק"ל, וזאת מבלי שתידרש הסכמת כלל הבעלים במקרקעין. כך, פעמים רבות תשריטי חלוקה בחלקות בבעלות משותפת עם קרקעות המדינה מוגשים על ידי הבעלים הפרטיים ונידונים בוועדות התכנון, במרבית המקרים, מבלי שהובאו לידיעת רשות מקרקעי ישראל. מצב דברים זה יוצר לרוב חלוקה שגויה בבסיסה או כזו שאיננה מיטבית וגורעת למעשה מזכויות המדינה במקרקעיה.
כמו כן, בחינת ההסדר הקיים ביחס לבקשות להיתרי בניה מעלה כי אין כל התייחסות למקרקעין בבעלות משותפת של המדינה עם בעלים אחרים, וכי מצב זה לא נכנס תחת ההסדר הייחודי לגבי מתן הסכמת רמ"י לבקשה להיתר בניה במקרקעי ישראל. מכיוון שכך, סד הזמנים הנתון בידי הרשות לבחינת בקשות להיתרי בניה במקרקעין בבעלות משותפת אינו מאפשר את השלמת כלל הבדיקות הנדרשות לגיבוש מענה להן ומתן התייחסות בזמן.
כל אלו, גורמים למצב בו בקרקעות בבעלות משותפת של המדינה (למשל כ -250,000 דונם במחוז הצפון), קיים קושי לבצע פיתוח מיטבי של הקרקע וזכויות בנייה על מנת לקדם בנייה של יחידות דיור ותשתיות.
בהתאם לכך, מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כך שכאשר מוגש לוועדה המקומית תשריט חלוקה בחלקה בבעלות משותפת עם קרקעות המדינה, תקבל הוועדה את עמדת רשות מקרקעי ישראל, בתוך פרק זמן קצוב בטרם אישור תשריט החלוקה. עוד מוצע לקבוע כי אם לא התקבלה תגובת הרשות בתוך המועד - יראו את רשות מקרקעי ישראל כאילו הודיעה שאינה מתנגדת לאישור התשריט.
בנוסף, מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולקבוע כי בקרקעות בבעלות משותפת יחד עם קרקעות המדינה, לא יאשר מוסד תכנון בקשה להיתר בניה במקרקעין, בטרם קבלת התייחסות רשות מקרקעי ישראל, בדומה להסדר הקבוע כיום ביחס למקרקעי ישראל.
לסעיפים 222-221 ו-254 המוצעים
ההסדר הקיים בחוק מאפשר לרשות רישוי לנתק מתשתית החשמל או המים יחידה של מסחר, שירותים, תעשייה או דיור אם בנייתה נעשתה בסטייה מהיתר. במסגרת תפקידה פועלת הרשות לאכיפה במקרקעין נגד עבירות לפי חוק התכנון והבנייה שהן משמעותיות יותר בהיקפים ובייעודי הקרקע הרגישים יותר מאשר רשות הרישוי, על פי רוב. מוצע לאפשר את הסמכות גם לרשות לאכיפה במקרקעין במקרים בהם יש בנייה ללא היתר או בסטייה מהיתר, במקרקעין שהוגדרו בסעיף 243(א) כמקרקעין שאליהם התייחס המחוקק ברמת חומרה גבוהה יותר.
הרשות לאכיפה במקרקעין מוציאה מדי שנה מאות צווים מנהליים. כך למשל, בשנת 2021 הוציאה הרשות 1,838 צווים מנהליים ובשנת 2022 הוציאה 2,026 צווים מנהליים. אחוז ביצוע הצווים בחמש השנים האחרונות עומד כעת על כ-70%. מוצע להאריך את תקופת האכלוס המאפשרת הריסת בנייה לא חוקית לתקופה של 45 יום במקום 30 יום, וכן להאריך את תוקף הצווים לתקופה של 90 יום במקום 60 יום, על מנת לאפשר היערכות הרשות לאכיפה ובעיקר משטרת ישראל למתן סיוע לביצוע הצווים. הארכת התקופה לביצוע הצווים תאפשר הוצאה לפועל של מספר גדול יותר של צווים מנהליים, בסיוע משטרת ישראל בלי להטיל על המשטרה עומס בלתי סביר ולחסוך בזמן שיפוטי מבתי המשפט בבקשות להארכת צווים.
ההסדר הקיים כיום קובע כי הוצאות עלויות הריסה שמוציאה הרשות לאכיפה במקרקעין על הריסות בגין צווים מנהליים ושיפוטיים ייתבעו בתביעה אזרחית מול האחראי על הבנייה. הסדר זה מייצר מצב שבו המדינה נדרשת לתבוע אזרחים, באמצעות פרקליטות המדינה. התביעות עצמן לוקחות זמן, ומשאבים של המדינה לצורך ניהול הליכים על החזר הוצאות מול חשבוניות שהוצאו בפועל. התיקון המוצע מבוסס על מנגנון קיים בחקיקה אחרת (חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984), ומאפשר את חיוב האחראי על העבודה או השימוש האסורים בתשלום ההוצאות שהוציאה הרשות לאכיפה במקרקעין מול מבצע. ההוצאות ישולמו לרשות לאכיפה במקרקעין ועל גביית ההוצאות תחול פקודת המיסים (גביה).
סעיף 2 לסעיף 4 המוצע
מקרקעי ישראל פרושים על פני שטח נרחב. משכך, יכולתה של רשות מקרקעי ישראל לבצע פיקוח צמוד ורצוף על כל הקרקעות שבניהולה, והדבר פותח פתח לפלישה בלתי מבוקרת לקרקע, שאף עשוי לחלוף זמן עד לאיתורה בידי מפקחי רשות מקרקעי ישראל. פלישה למקרקעי ישראל פוגעת פגיעה קשה במשאב ציבורי ובנוסף, לעיתים תכופות היא מעכבת פיתוח ובנייה במקרקעין - בשנים האחרונות מתחדד הצורך בכלי אכיפה יעילים למיגור הפלישות שכן פעמים רבות הפלישות מונעות שיווק של אלפי יחידות דיור, והימשכות ההליכים המשפטיים אינה מאפשרת פינוי יעיל ומהיר של הקרקע על מנת שניתן יהיה לממש את ייעודה.
בהתאם להוראה הקבועה כיום בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, לא ניתן להוציא צו סילוק יד מנהלי לגבי פלישה לקרקע שהתרחשה לפני יותר מ-36 חודשים. בנסיבות אלה, הכלי היחיד העומד לרשות המדינה לפינוי הפלישה הוא ניהול הליכים משפטיים הנמשכים בדרך כלל פרק זמן ארוך. מנתוני רשות מקרקעי ישראל לגבי 5 השנים האחרונות עולה כי שיעור ההצלחה בפינוי פלישות כאלו הוא נמוך יחסית ועומד על 50% בלבד מכלל הפלישות הישנות. הרחבת התקופה במסגרתה ניתן יהיה לפעול להוצאת צו סילוק תוביל לכך שכמות הפלישות תרד באופן משמעותי, וכך ישוחררו שטחים נדרשים לפיתוח ושיווק. לכן, מוצע לתקן את חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, ולקבוע כי במקרה של תפיסת קרקע שלא כדין, ניתן יהיה להוציא צו מנהלי בתוך תקופה של 60 חודשים מיום התפיסה ולא 36 חודשים מיום התפיסה כפי שקבוע בחוק כיום. זאת במטרה לאפשר התמודדות באמצעים מנהליים עם מספר גדול יותר של פלישות.