תוכן עניינים

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 5

א. 5

ב. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 5

ג. 5

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי 5

ה. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 5

1. תיקון חוק הגמלאות.. 6

2. תיקון חוק הגמלאות – תחילה ותחולה. 9

3. תיקון חוק שירות הקבע (גמלאות) 9

4. חוק שירות הקבע (גמלאות) – תחילה ותחולה. 10

 

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו- 2024), התשפ"ג-2023, פרק __: גמלאות וקצבאות גישור

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 23 בפברואר 2023 בעניין הסדרת הזכאות לקצבת גישור בשירותי הביטחון, עדכון קצבאות גימלאי שירות הקבע בדירוג המחקר הביטחוני ואי הכללת רכיב במשכרות הקובעת בהתאם להסכם קיבוצי, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __': גמלאות וקצבאות גישור.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע

 

עדכון המשכורת הקובעת

מוצע לתקן את סעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות), כך שמי שפרש משירות המדינה לאחר התיקון המוצע, לא ייכלל במשכורתו הקובעת, שעל בסיסה מחושבות זכויותיו של הפורש בהתאם להוראות חוק הגמלאות, רכיב שכר אשר לגביו נקבע בהסכם קיבוצי, אשר נחתם לאחר התיקון המוצע, כי לא יובא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לפי חוק הגמלאות ושלא היה קיים בטרם החתימה על ההסכם הקיבוצי.

התיקון המוצע למעשה, יאפשר לצדדים להסכם קיבוצי להחריג רכיבי שכר מהמשכורת הקובעת, באופן שהם לא ייכללו בבסיס לחישוב הגמלה לגבי עובדים שיפרשו לאחר התיקון המוצע ושערב פרישתם חל לגביהם ההסכם קיבוצי.

מוצע כי ההחרגה האמורה תחול גם לגבי עובדים שיפרשו לאחר התיקון המוצע, אשר ערב פרישתם היו זכאים לרכיב השכר שהוחרג כאמור במשכורתם, בשל היות משכורתם צמודה למשכורת של עובד אשר לגביו חל ההסכם הקיבוצי כאמור.

כמו כן, מוצע כי אותה החרגה תחול גם לגבי שוטרים, סוהרים ועובדי שירותי הביטחון שיפרשו לאחר התיקון המוצע ואשר היו זכאים במשכורתם, ערב פרישתם, לאותו רכיב שכר בשל כך שמשכורתם או חלקה נקבעת לפי שכר המשולם לפי הסכמים קיבוציים בשירות המדינה.

בנוסף, מאחר שלגבי משכורתם של משרתי הקבע בצה"ל מוחלים שינויים מסוימים אשר חלים לגבי המשכורת של עובדי המדינה, מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק שירות הקבע (גמלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן – חוק שירות הקבע), כך שבמקרה בו משולמת במשכורתו של משרת קבע רכיב שכר אשר לגביו נקבע כי הוא מוחרג מהמשכורת הקובעת לפי סעיף 8 לחוק הגמלאות, הוא יוחרג גם מהמשכורת הקובעת של משרת הקבע לעניין חוק שירות הקבע.

 

קצבת גישור לעובדי שירותי הביטחון

תיקון מס' 44 לחוק הגימלאות קבע כי עובדים חדשים בשירותי הביטחון יבוטחו בהסדר פנסיה צוברת במקום בהסדר פנסיה תקציבית, וזאת בדומה לתיקון מס' 41 לחוק הגמלאות שהחיל זאת על יתר עובדי המדינה. במסגרת תיקון מס' 44 האמור נוסף סעיף 108ז לחוק הגימלאות הקובע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהתייעצות עם השר הממונה על שירות הביטחון, יקבע הוראות בעניינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, ובכלל זה תשלום קצבה למי שפרש לפני גיל פרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן – קצבת גישור).

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) ושירות הביטחון הכללי (להלן ביחד – שירותי הביטחון) נדרשים לגייס כוח אדם איכותי למקצועות המתאימים לתקופות העסקה משתנות, בשל היכולות והכישורים הנדרשים בהם, אשר משתנים בקצב גבוה בשל התפתחות טכנולוגית מואצת או בשל השיקולים הייחודיים של שירותי הביטחון. בנוסף, ישנם מקצועות בהם נדרש כוח אדם בעל ניסיון משמעותי או השכלה ייחודית (כגון: פסיכולוגים) וכן מקצועות אשר המגמות בשוק העבודה האזרחי לגביהם מעידות על יכולת התניידות גבוהה לצד שכר גבוה. עבור מקצועות מסוימים, המודל של תגמול פנסיוני בעתיד (בין גיל הפרישה המוקדמת בארגונים הביטחוניים לגיל בו ניתן לפרוש בהתאם לגילאים המפורטים בחוק גיל פרישה) סותר את המגמות העכשוויות בשוק העבודה.

ביום 16 באוגוסט 2022 נחתם סיכום בין משרד האוצר לבין המוסד, במסגרתו סוכם מתווה קצבאות הגישור שישולמו לגמלאי המוסד מאוצר המדינה, בטרם יהיו זכאים לקצבה מקרן הפנסיה בה הם מבוטחים. כמו כן, בימים הקרובים צפוי להיחתם סיכום דומה בין משרד האוצר לבין שירות הביטחון הכללי. במסגרת סיכומים אלו, שנועדו בעיקר להסדיר את מנגנון קצבת הגישור, עוגנה גם האפשרות לקבוע רשימת מקצועות שבהם ההעסקה תהיה בחוזה מיוחד שאינו מוביל לכתב מינוי, ושהשכר ישולם בתנאים משופרים לעומת מנגנון דירוג-דרגה המקובל בקרב עובדי המדינה, וזאת חלף הזכאות לקצבת גישור לאחר פרישת העובד משירות הביטחון. זאת, כדי להתמודד עם קשיי הגיוס והשימור של עובדים במקצועות מסוימים, באמצעות מתן שכר גבוה יותר בהווה במקום תגמול פנסיוני בעתיד באופן התואם יותר את המגמות הנוכחיות בשוק העבודה.

לפיכך, מוצע לתקן את חוק הגימלאות ולקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובהתאם להמלצת ראש המוסד או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, לקבוע בצו רשימת מקצועות לכל אחד משירותי הביטחון בנפרד אשר העובדים שיחלו לעבוד בשירותי הביטחון באחד המקצועות הנכללים בו, לאחר מועד הוספת המקצוע לצו, יועסקו במסלול שאינו מזכה בתשלום קצבת גישור. עוד מוצע לקבוע תבחינים להוספת מקצועות שאינם ייחודיים לשירותי הביטחון לצו המקצועות.

 

עדכון קצבת גימלאי צה"ל בדירוג המחקר הביטחוני

תיקון 27 לחוק שירות הקבע נכנס לתוקפו ביום 1 ביוני 2012. במסגרת התיקון האמור נקבע כי המשכורת הקובעת של גמלאי משרת קבע שהוראות חוק שירות הקבע חלות לגביו, המהווה בסיס לחישוב קצבת הפרישה, תעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. מנגנון העדכון האמור החליף את מנגנון עדכון הקצבה שהיה קיים טרם התיקון לפיו המשכורת הקובעת עודכנה בהתאם לשינויים במשכורת הקובעת של משרת קבע פעיל באותה דרגה. מועד המעבר בין השיטות נקבע ליום 30 ביוני 2012 (להלן – מועד המעבר). זאת, בדומה למנגנון שנקבע במסגרת תיקון מס' 50 לחוק הגמלאות, תוך התחשבות במאפייני שירות הקבע הייחודיים ובשוני במועדי שינוי שיטת ההצמדה. 

בעוד שתיקון מס' 50 לחוק הגמלאות החל בסמוך למועד חקיקתו, בעניין תיקון מס' 27 לחוק שירות הקבע נקבע הסדר בדבר ביצוע תשלומים ביחס לתקופה שקדמה למועד חקיקתו – משנת 2009 ואילך (באופן היוצר הקבלה מסוימת בין מועד שינוי שיטת הצמדת הגמלאות ביחס לגמלאי שירות המדינה, בתיקון מס' 50, לבין מועד תחילת שינוי שיטת הצמדת הגמלאות ביחס לגמלאי שירות הקבע, בתיקון 27).

מתן תשלומים בהתאם לשיעור עליית המדד למפרע, משנת 2009, הצריך קביעת הסדרים ביחס לגמלאים שקיבלו תוספות שכר על בסיס שכר משרתי הקבע הפעילים בין השנים 2009 עד 2012. בהתאם לכך, נקבעו שני מנגנונים בחוק שנועדו למנוע מצב כלשהו לפיו קצבתו של גמלאי תעודכן בשל אותה תקופה לפי שתי השיטות.

בהתאם להחלטת הממשלה מס' ש/40 בדבר שכר אנשי הקבע בצבא הגנה לישראל מיום 11 בפברואר 1979, ולאופן בו נוהגת המדינה בפועל מאז ניתנה החלטה זו, שינויים בשכר העובדים בשירות המדינה בדירוג האחיד ובדירוגים המקצועיים מיושמים בהתאמה על משרתי הקבע. ביום 25 בספטמבר 2011 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין ארגוני הסגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה (להלן - ההסכם הקיבוצי), שבו הוסכם, בין היתר, על עדכון טבלאות השכר של חברי הסגל האקדמי הבכיר.

לאור עמדת המדינה כאמור בעת עריכת תיקון מס' 27 לחוק שירות הקבע, לא נכללה בו הוראה המתייחסת לאופן הקיזוז שבין עדכוני המדד לבין התשלומים שנובעים מעדכון טבלאות השכר כמפורט לעיל ביחס לגמלאי שירות הקבע בדירוג המחקר – וממילא לא נקבע שיעור הקיזוז הנדרש בגין עליית המדד, כפי שנעשה ביחס לתוספות השכר שנובעות מהסכמים קיבוציים שהמדינה צד להם ששולמו לגמלאי שירות הקבע בין השנים 2009 עד 2012.

ביום 13 במאי 2014 דחה בית הדין הארצי לעבודה במסגרת עס"ק 38740-12-12 את עמדת המדינה כפי שהייתה באותה עת וקבע כי היה על המדינה לעדכן את טבלאות השכר של העובדים בשירות המדינה בדירוג המחקר הביטחוני באופן אוטומטי במועדים ובשיעורים בהם עודכנו טבלאות השכר של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, וזאת מבלי שייחתם הסכם קיבוצי שייקבע את העדכון האמור. בעקבות פסק הדין ובהתאם לאמור בו, בשנת 2014 עודכנו טבלאות השכר של העובדים בשירות המדינה בדירוג המחקר הביטחוני וזאת למפרע החל מיום 1 בינואר 2011. כפועל יוצא מהשינוי האמור בשכר עובדי המדינה בדירוג המחקר הביטחוני, בהתאמה, עודכנו גם טבלאות השכר של משרתי הקבע הפעילים בדירוג המחקר.

כעת, מוצע לתקן את חוק שירות הקבע ולהבהיר בו בהתאם לתכלית החוק שקצבתם של משרתי הקבע בדירוג המחקר לא תעודכן פעמיים וכי הם יהיו זכאים לעדכון אחד לפי הסכום הגבוה מבין שני העדכונים.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 23 בינואר 2023 ניתנה החלטה של ועדת הערעור הפועלת מכוח חוק שירות הקבע, בו"ע (גמלאות) 4-21 יעקב שחר ואח' נ' הממונה על תשלום גמלאות, במסגרתו נקבע לראשונה כי פרשנות המדינה לסעיפים 5 ו-6א לחוק שירות הקבע לעיל אינה מקובלת, בשים לב לפרשנות המילולית של הוראות החוק, וכי יש לעדכן את גמלאותיהם של הגמלאים בדירוג המחקר הביטחוני גם לפי מנגנון הצמדה לשכר משרתים פעילים וגם לפי העליות במדד, ביחס לשנים 2009 עד 2012. בכוונת המדינה להגיש ערעור על ההחלטה האמורה וזאת במקביל לתיקון המוצע.

מועד תחילתו של התיקון יהיה במועד תחילתו של תיקון מס' 27, ביום 1 ביוני 2012.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970.

תיקון חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985.

א.  

ב. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

ללא התיקון המוצע לסעיף 6א לחוק שירות הקבע, העלות הכרוכה בתשלום הקצבאות היא כ- 20 מיליון ש"ח בשנה וכ- 200 מיליון ש"ח באופן חד פעמי עבור השנים 2009 עד 2022.

ג.  

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ה. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __: גמלאות וקצבאות גישור

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

לסעיפים 1(1) עד 1(3) ו- 3(1)

מוצע לתקן את סעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות), כך שמי שפרש משירות המדינה לאחר התיקון המוצע, לא ייכלל במשכורתו הקובעת, שעל בסיסה מחושבות זכויותיו של הפורש בהתאם להוראות חוק הגמלאות, רכיב שכר אשר לגביו נקבע בהסכם קיבוצי, אשר נחתם לאחר התיקון המוצע, כי לא יובא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לפי חוק הגמלאות ושלא היה קיים בטרם החתימה על ההסכם הקיבוצי. לעניין זה רכיב שכר, שבא במקום רכיב שכר אחר שהיה קיים ערב החתימה על ההסכם הקיבוצי ושלא נכלל בחישוב המשכורת הקובעת, ייחשב כרכיב שכר שלא היה קיים בטרם החתימה כאמור. התיקון המוצע למעשה, יאפשר לצדדים להסכם קיבוצי להחריג רכיבי שכר מהמשכורת הקובעת, באופן שהם לא ייכללו בבסיס לחישוב הגמלה לגבי עובדים שיפרשו לאחר התיקון המוצע ושערב פרישתם חל לגביהם ההסכם קיבוצי.

מוצע כי ההחרגה האמורה תחול גם לגבי עובדים שיפרשו לאחר התיקון המוצע, אשר ערב פרישתם היו זכאים לרכיב השכר שהוחרג כאמור במשכורתם, בשל היות משכורתם צמודה למשכורת של עובד אשר לגביו חל ההסכם הקיבוצי כאמור.

 כמו כן, מוצע כי אותה החרגה תחול גם לגבי שוטרים, סוהרים ועובדי שירותי הביטחון שיפרשו לאחר התיקון המוצע ואשר היו זכאים במשכורתם, ערב פרישתם, לאותו רכיב שכר בשל כך שמשכורתם או חלקה נקבעת לפי שכר המשולם לפי הסכמים קיבוציים בשירות המדינה.

בנוסף, היות שלגבי משכורתם של משרתי הקבע בצה"ל מוחלים שינויים מסוימים אשר חלים לגבי המשכורת של עובדי המדינה, מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק שירות הקבע (גמלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן – חוק שירות הקבע), כך שבמקרה בו משולמת במשכורתו של משרת קבע רכיב שכר אשר לגביו נקבע כי הוא מוחרג מהמשכורת הקובעת לפי סעיף 8 לחוק הגמלאות, הוא יוחרג גם מהמשכורת הקובעת של משרת הקבע לעניין חוק שירות הקבע.

מוצע לקבוע כי תחילתם של סעיפים אלה תהיה ביום התחילה, וכי הם לא יחולו על גמלאי שפרש מהשירות לפני יום התחילה.

 

לסעיפים 1(4) עד 1(5)

תיקון מס' 44 לחוק הגמלאות קבע כי עובדים חדשים בשירותי הביטחון יבוטחו בהסדר פנסיה צוברת במקום בהסדר פנסיה תקציבית, וזאת בדומה לתיקון מס' 41 לחוק הגמלאות שהחיל זאת על יתר עובדי המדינה. במסגרת תיקון מס' 44 האמור נוסף סעיף 108ז לחוק הקובע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהתייעצות עם השר הממונה על שירות הביטחון, יקבע הוראות בעניינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, ובכלל זה תשלום קצבה למי שפרש לפני גיל פרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן – קצבת גישור).

ההוצאות על תשלום גמלאות מהוות חלק משמעותי מתקציבי שירותי הביטחון. לפי הדוח הכספי של מדינת ישראל לשנת 2021, התשלום החזוי לגמלאות בשירותי הביטחון בשנת 2040 צפוי לעמוד על כ- 16.55 מיליארד ש"ח. יחד עם זאת, מרבית עובדי שירותי הביטחון כיום מבוטחים במסלולי פנסיה צוברת ויהיו זכאים לפרישה מוקדמת וקבלת קצבת גישור במועד פרישתם מהארגון, דבר שעשוי להוביל לגידול בהתחייבויות האקטואריות של המדינה בתחום זה בעתיד.

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) ושירות הביטחון הכללי (להלן ביחד – שירותי הביטחון) נדרשים לגייס כוח אדם איכותי למקצועות המתאימים לתקופות העסקה משתנות, בשל היכולות והכישורים הנדרשים בהם, אשר משתנים בקצב גבוה בשל התפתחות טכנולוגית מואצת או בשל השיקולים הייחודיים של שירותי הביטחון. בנוסף, ישנם מקצועות בהם נדרש כוח אדם בעל ניסיון משמעותי או השכלה ייחודית (כגון: פסיכולוגים) וכן מקצועות אשר המגמות בשוק העבודה האזרחי לגביהם מעידות על יכולת התניידות גבוהה לצד שכר גבוה. עבור מקצועות מסוימים, המודל של תגמול פנסיוני בעתיד (בין גיל הפרישה המוקדמת בארגונים הביטחוניים לגיל בו ניתן לפרוש בהתאם לגילאים המפורטים בחוק גיל פרישה) סותר את המגמות העכשוויות בשוק העבודה. לפי סקר של חברת PwC (Millennials at work, 2019), הסיבה המרכזית לבחירה מקום העבודה בקרב בני דור ה-Y, ילידי שנות ה-80 וה-90, היא גובה המשכורת התחלתית (29%). באופן דומה, רק 6% מהמשיבים העידו כי הם מעריכים שיעבדו במקום עבודה אחד בלבד, לעומת 52% המעריכים שיעבדו בשניים עד חמישה מקומות עבודה לאורך חייהם, ואילו 34% מעריכים כי יעבדו ביותר מחמישה מקומות עבודה.

ביום 16 באוגוסט 2022 נחתם סיכום בין משרד האוצר לבין המוסד במסגרתו סוכם מתווה קצבאות הגישור שישולמו לגמלאי המוסד מאוצר המדינה, בטרם יהיו זכאים לקצבה מקרן הפנסיה בה הם מבוטחים. כמו כן, בימים הקרובים צפוי להיחתם סיכום דומה בין משרד האוצר לבין שירות הביטחון הכללי. במסגרת סיכומים אלו, שנועדו בעיקר להסדיר את מנגנון קצבת הגישור, עוגנה גם האפשרות לקבוע רשימת מקצועות שבהם ההעסקה תהיה בחוזה מיוחד שאינו מוביל לכתב מינוי, ושהשכר ישולם בתנאים משופרים לעומת מנגנון דירוג-דרגה המקובל בקרב עובדי המדינה, וזאת חלף הזכאות לקצבת גישור לאחר פרישת העובד משירות הביטחון. זאת, כדי להתמודד עם קשיי הגיוס והשימור של עובדים במקצועות מסוימים, באמצעות מתן שכר גבוה יותר בהווה במקום תגמול פנסיוני בעתיד באופן התואם יותר את המגמות הנוכחיות בשוק העבודה.

לפיכך, מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובהתאם להמלצת ראש המוסד או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, לקבוע בצו רשימת מקצועות לכל אחד משירותי הביטחון בנפרד (להלן – צו המקצועות) אשר העובדים שיחלו לעבוד בשירותי הביטחון באחד המקצועות הנכללים בו, לאחר מועד הוספת המקצוע לצו, יועסקו במסלול שאינו מזכה בתשלום קצבת גישור.

עוד מוצע לקבוע תבחינים להוספת מקצועות שאינם ייחודיים לשירותי הביטחון לצו המקצועות, ובכלל זה מקצוע ששירות הביטחון מתקשה לגייס אליו או לשמר בו כוח אדם בשל תנאי השכר המוצעים ועל אף הזכאות הפוטנציאלית לקצבת גישור, וכן מקצוע המתאים להעסקה לתקופה קצרה או שנדרשת בו מומחיות ייחודית.

 

לסעיף 3(2)

תיקון 27 לחוק שירות הקבע נכנס לתוקפו ביום 1 ביוני 2012. במסגרת התיקון האמור נקבע כי המשכורת הקובעת של גמלאי משרת קבע שהוראות חוק שירות הקבע חלות לגביו, המהווה בסיס לחישוב קצבת הפרישה, תעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. מנגנון העדכון האמור החליף את מנגנון עדכון הקצבה שהיה קיים טרם התיקון לפיו המשכורת הקובעת עודכנה בהתאם לשינויים במשכורת הקובעת של משרת קבע פעיל באותה דרגה. מועד המעבר בין השיטות נקבע ליום 30 ביוני 2012 (להלן – מועד המעבר). זאת, בדומה למנגנון שנקבע במסגרת תיקון מס' 50 לחוק הגמלאות, תוך התחשבות במאפייני שירות הקבע הייחודיים ובשוני במועדי שינוי שיטת ההצמדה. 

בעוד שתיקון מס' 50 לחוק הגמלאות החל בסמוך למועד חקיקתו, בעניין תיקון מס' 27 לחוק שירות הקבע נקבע הסדר בדבר ביצוע תשלומים ביחס לתקופה שקדמה למועד חקיקתו – משנת 2009 ואילך (באופן היוצר הקבלה מסוימת בין מועד שינוי שיטת הצמדת הגמלאות ביחס לגמלאי שירות המדינה, בתיקון מס' 50, לבין מועד תחילת שינוי שיטת הצמדת הגמלאות ביחס לגמלאי שירות הקבע, בתיקון 27).

מתן תשלומים בהתאם לשיעור עליית המדד למפרע, משנת 2009, הצריך קביעת הסדר ביחס לגמלאים שקיבלו תוספות שכר על בסיס שכר משרתי הקבע הפעילים בין השנים 2009 עד 2012. על כן, נקבע בתיקון מס' 27 לחוק שירות הקבע הסדר לפיו תשולם תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 ומהתוספות האמורות יקוזזו תוספות שכר ששולמו לגמלאים בשל הסכמי שכר, ואשר לא שולמו לגמלאי שירות המדינה בשל שינוי שיטת ההצמדה אשר יושמה בעניינם עוד בשנת 2009. האמור עוגן באמצעות הפחתת שיעור הניכוי ששיקף את כל תוספות השכר שהיו ידועות וניתנו באותה תקופה. 

בנוסף, ובמבט צופה פני עתיד, נוספה פסקה (4) להגדרה "המשכורת הקובעת" בסעיף 5 לחוק שירות הקבע, לפיה אם שולמה לאחר מועד המעבר תוספת על משכורתו של חייל שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר מועד המעבר בעד התקופה שלפני מועד המעבר, התוספת האמורה לא תובא בחשבון כחלק מהמשכורת הקובעת, אלא אם כן שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, קבע אחרת בצו.

שני המנגנונים שנקבעו בחוק נועדו למנוע מצב כשלהו לפיו קצבתו של גמלאי תעודכן בשל אותה תקופה לפי שתי השיטות.

בהתאם להחלטת הממשלה מס' ש/40 בדבר שכר אנשי הקבע בצבא הגנה לישראל מיום 11 בפברואר 1979, ולאופן בו נוהגת המדינה בפועל מאז ניתנה החלטה זו, שינויים בשכר העובדים בשירות המדינה בדירוג האחיד ובדירוגים המקצועיים מיושמים בהתאמה על משרתי הקבע.

ביום 25 בספטמבר 2011 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין ארגוני הסגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה (להלן - ההסכם הקיבוצי), שבו הוסכם, בין היתר, על עדכון טבלאות השכר של חברי הסגל האקדמי הבכיר. בעת עריכת תיקון מס' 27 לחוק שירות הקבע, בשנת 2012, תפיסת המדינה, כאמור, הייתה כי עדכון טבלאות השכר לעובדים בדירוג מחקר בשירות המדינה יבוצע רק לאחר חתימה על הסכם קיבוצי בין המדינה לבין ארגון סגל המחקר הביטחוני אשר ייקבע עדכון כאמור. כפועל יוצא עמדת המדינה הייתה כי במועד התיקון ועד לחתימה על הסכם קיבוצי כאמור, עדכון טבלאות השכר לא מיושם גם על משרתי קבע בדירוג המחקר. לעמדת המדינה בעת עריכת תיקון 27, עדכון טבלאות השכר של משרתי הקבע בדירוג המחקר בהתאמה לעדכון טבלאות השכר של חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות צריך היה לבוא אגב "הסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר מועד המעבר", זאת בהתאם לסעיף קטן (4) שבהגדרת "המשכורת הקובעת" שבסעיף 5 לחוק הגמלאות. משכך, העדכון לא יבוא בחשבון לעניין המשכורת הקובעת אלא אם כן קבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, אחרת, בצו. 

לאור עמדת המדינה כאמור בעת עריכת תיקון מס' 27 לחוק שירות הקבע, לא נכללה בו הוראה המתייחסת לאופן הקיזוז שבין עדכוני המדד לבין התשלומים שנובעים מעדכון טבלאות השכר כמפורט לעיל ביחס לגמלאי שירות הקבע בדירוג המחקר – וממילא לא נקבע שיעור הקיזוז הנדרש בגין עליית המדד, כפי שנעשה ביחס לתוספות השכר שנובעות מהסכמים קיבוציים שהמדינה צד להם ששולמו לגמלאי שירות הקבע בין השנים 2009 עד 2012.

ביום 13 במאי 2014 דחה בית הדין הארצי לעבודה במסגרת עס"ק 38740-12-12 את עמדת המדינה וקבע כי היה על המדינה לעדכן את טבלאות השכר של העובדים בשירות המדינה בדירוג המחקר הביטחוני באופן אוטומטי במועדים ובשיעורים בהם עודכנו טבלאות השכר של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, וזאת מבלי שייחתם הסכם קיבוצי שייקבע את העדכון האמור. בעקבות פסק הדין ובהתאם לאמור בו, בשנת 2014 עודכנו טבלאות השכר של העובדים בשירות המדינה בדירוג המחקר הביטחוני וזאת למפרע החל מיום 1 בינואר 2011. כפועל יוצא מהשינוי האמור בשכר עובדי המדינה בדירוג המחקר הביטחוני, בהתאמה, עודכנו גם טבלאות השכר של משרתי הקבע הפעילים בדירוג המחקר.

כעת, מוצע לתקן את חוק שירות הקבע ולהבהיר בו בהתאם לתכלית החוק שקצבתם של משרתי הקבע בדירוג המחקר לא תעודכן פעמיים וכי הם יהיו זכאים לעדכון אחד לפי הסכום הגבוה מבין שני העדכונים.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 23 בינואר 2023 ניתנה החלטה של ועדת הערעור הפועלת מכוח חוק שירות הקבע, בו"ע (גמלאות) 4-21 יעקב שחר ואח' נ' הממונה על תשלום גמלאות, במסגרתו נקבע לראשונה כי פרשנות המדינה לסעיפים 5 ו-6א לחוק שירות הקבע לעיל אינה מקובלת, בשים לב לפרשנות המילולית של הוראות החוק, וכי יש לעדכן את גמלאותיהם של הגמלאים בדירוג המחקר הביטחוני גם לפי מנגנון הצמדה לשכר משרתים פעילים וגם לפי העליות במדד, ביחס לשנים 2009 עד 2012. בכוונת המדינה להגיש ערעור על ההחלטה האמורה וזאת במקביל לתיקון המוצע.

מועד תחילתו של התיקון יהיה במועד תחילתו של תיקון מס' 27 ביום 1 ביוני 2012.