תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום מדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק ___': שונות.. 4

1. תיקון חוק המים.. 4

2. תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. 4

דברי הסבר. 4

 

תזכיר חוק

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 23 בפברואר 2023 בעניין "מימון בר קיימא של תשתיות תומכות דיור", "חלקי חילוף לרכבים" ו-"ייבוא כלי רכב על ידי החשב הכללי במשרד האוצר" והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק ___': שונות.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

לעניין תיקון חוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים), כיום הפרת הוראות ברישיון שניתן לפי חוק המים היא גם עבירה פלילית וגם הפרה מינהלית, על אף שבפועל לא נעשית אכיפה פלילית של הוראות אלה. פליליות הוראות הרישיון מביאה לכך שכאשר המועצה מבקשת לקבוע כללים, שהם במעמד של תקנה בת פועל-תחיקתי, מדובר בהוראות שיוצרות עבירה פלילית וחייבות באישור ועדה של הכנסת. חוסר היכולת לקבוע כללים לאמות מידה ותנאים להקמת מתקנים לטיהור שפכים (להלן – מט"שים), לפיהם נעשית ההכרה ההונית ונקבעת העלות הנורמטיבית.

 

 

לעניין תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – חוק רישוי שירותי רכב), מוצע כי החשב הכללי, או מי שהסמיך לכך, יצטרף לרשימת הגורמים הרשאים לייבא כלי רכב במסגרת החוק האמור, כך שהחשב הכללי יוכל לייבא כלי רכב לצורך שימוש בהם במוסדות המדינה ובממשלה על זרועותיה, במקום לרכוש אותם דרך יבואנים מסחריים הפועלים למטרות רווח. מוצע כי סמכות זו תיעשה ללא המגבלות החלות במסגרת הסמכות הקיימת היום למינהל הרכש הממשלתי, לרבות המגבלות לפיהן הרכב המיובא נועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי, ושסגן המנהל הכללי של משרד התחבורה לתנועה אישר את הייבוא.

 

בנוסף, על מנת להקל על יוקר המחיה בתחום הרכבים הפרטיים ובתחזוקת רכבים באמצעות הנגשת מידע אודות עלות התיקונים לצרכנים כך שיוכלו להתחשב בו בעת קניית הרכב. על כן, מוצע לפעול לפרסום עתי של מדד להערכת עלות התחזוקה השוטפת של כלי רכב (להלן – מדד התחזוקה). המדד יתבסס על נתוני אמת של עלויות חלקי חילוף לרכב וטיפולי רכב שנעשו בפועל. בהתאם, מוצע לתקן את סעיף 79 לחוק רישוי שירותי רכב כך שמשווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק הפניה למדד התחזוקה המפורסם באתר משרד התחבורה.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום מדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק ___': שונות

 

דברי הסבר

לסעיף 1

כיום, בהתאם להוראות חוק המים הפרת הוראות ברישיון שניתן לפי החוק, היא גם עבירה פלילית וגם הפרה מינהלית, על אף שבפועל לא נעשית אכיפה פלילית של הוראות אלה. בדיונים משפטיים שהתקיימו בנושא בשנים קודמות הובהר כי המצב הרצוי הוא כי לא נדרשות הוראות עונשיות לעניין הפרת הוראות הרישיון, אולם הדבר דורש תיקון הוראות חוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים).

 

במצב דברים זה, אשר כאמור אינו נדרש, הוראות הרישיון מביאה לכך שכאשר המועצה מבקשת לקבוע כללים, שהם במעמד של תקנה בת פועל-תחיקתי, מדובר בהוראות שיוצרות עבירה פלילית ואשר חייבות באישור ועדה של הכנסת. מצב זה מוביל לכך, שהכללים לא הותקנו במהלך השנים. חוסר היכולת לקבוע כללים לאמות מידה ותנאים להקמת מתקנים לטיהור שפכים (להלן –  מט"שים), לפיהם נעשית ההכרה ההונית ונקבעת העלות הנורמטיבית, מטילה קושי ממשי בקביעת נורמות ביחס למשק המים.

 

על כן, בשים לב להיעדר צורך בקביעת עבירה פלילית על הפרת הכללים, ולצורך קביעת אמות מידה ותנאים ברישיון של מט"שים, הדורשים תיקון של הכללים כאמור, מוצע לקבוע כי הפרת הוראות ברישיון שניתן לפי חוק המים אינה מהווה עבירה פלילית.

 

לסעיף 2

לפסקה (1)

בשנים האחרונות נערכו מספר בדיקות בענף התחבורה שהצביעו על כשלי שוק בתחום תחזוקת הרכבים, הכוללים ייבוא ואספקת חלפים, פעילות המוסכים ושירותי השמאים. מחקר אשר נערך על-ידי רשות התחרות הצביע על כך שבפני צרכן הרוכש חלקי חילוף לרכב שבבעלותו עומד היצע מצומצם של חלפים ועל כן הוא נאלץ לרוב לרכוש את חלקי החילוף שמשווק יבואן הרכב עצמו או לרכוש חלקי חילוף המשווקים על ידי גורם אחר במחירים גבוהים. ממצאים דומים בדבר כשלים בתחום תחזוקת הרכבים הוזכרו אף לאחרונה בדוח מבקר המדינה בנושא התחרותיות בענף הרכב אשר פורסם בחודש מרץ 2022.

כיום, הצרכנים אינם מודעים לעלות התחזוקה וחלקי החילוף של הרכבים השונים בשעת קניית הרכב ולכן הם מתקשים לכלול שיקולים אלו בהליך הבחירה. פערי מידע אלו יוצרים כשל שוק המאפשר מחירי חלקי חילוף גבוהים - בעת הצורך בתיקון הרכב היצע האפשרויות מוגבל, ובעת קניית הרכב עלויות אלו אינן ידועות לצרכן.

צמצום פערי המידע והגברת מודעות הצרכן בנושא תאפשר לו לקבל החלטה מושכלת ועל בסיס נתונים מלאים יותר בעת קניית הרכב, כך שהוא ישקלל את עלויות התחזוקה יחד עם עלות רכישת הרכב. תהליכים אלו צפויים להגביר את התחרות בין יבואני הרכבים גם בשווקי ההמשך – שיווק ומכירת חלפים ומתן שירותים.

האסדרה המוצעת תביא לגיבוש ופרסום של מדד עלות תחזוקת רכבים המבוסס על נתוני אמת, אותם ידרוש משרד התחבורה (באמצעות המנהל, כהגדרתו בחוק שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – חוק הרישוי), מבעלי רישיון לפי חוק הרישוי בהתאם לסמכויותיו כדין.

על מנת שמדד זה יהיה אפקטיבי ואכן יהווה שיקול של צרכני הרכבים כבר במעמד רכישת הרכב, על המדד להתפרסם באופן קבוע באתר משרד התחבורה, כאשר הפניה אליו תיעשה בכל פרסומת לרכב של יבואני הרכב. פרסום המדד והנגשתו לציבור הרחב יסייעו להגברת התחרות בתחום בכלל ולהפחתת מחירי החלפים בפרט.

 

בהתאם, מוצע להגדיר את מדד עלות תחזוקת הרכבים המבוסס על נתוני אמת, אותם ידרוש משרד התחבורה מבעלי רישיון לפי חוק הרישוי בהתאם לסמכויותיו כדין.

 

לפסקה (2)

מינהל הרכב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר הינו גוף הרכש והניהול המרכזי לרכבי הצי הממשלתי, אשר כולל בחובו את רכבי משטרת ישראל, רשות בתי הסוהר, רשות הכבאות ורכבי משרדי הממשלה השונים. צי הרכב הממשלתי מונה כ-15,000 כלי רכב, הנרכשים כיום באמצעות התקשרויות עם יבואני רכב מסחריים.

 

סעיף 31 לחוק הרישוי, קובע את הגורמים הרשאים לקבל ממשרד התחבורה רישיון לייבוא רכב, ותנאים נוספים החלים על ייבוא רכב באמצעות גורמים כאמור. בפרט, נקבע כי מינהל הרכש הממשלתי רשאי לייבא כלי רכב לצורך שימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך, באישור סגן המנהל הכללי של משרד התחבורה לתנועה, אך ורק אם הרכב נועד לענות על צורך מיוחד ורק אם הדגם המיובא אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי.

 

סעיף 31 לחוק הרישוי מצמצם משמעותית את יכולת הממשלה, באמצעות מינהל הרכש הממשלתי לספק מענה נדרש לשימוש בצי הרכב, ומגביל את רכישת כלי הרכב לרכישה באמצעות יבואני רכב מסחריים הפועלים בישראל. ואכן, לפחות במהלך השנתיים האחרונות כלל לא נעשה שימוש בסמכות מינהל הרכש הממשלתי לייבא כלי רכב, בין היתר לאור מגבלות אלה, ובשים לב לכך שהגורם המוסמך לניהול צי הרכב הממשלתי הוא מינהל הרכב הממשלתי.

 

לפיכך, כאשר הממשלה מחויבת לרכוש כלי רכב מיבואני הרכב, שהם גופים מסחריים הפועלים למטרות רווח, היא נדרשת לשלם עבור שירותי הייבוא והרווח של היבואנים. כל זאת, כאשר מינהל הרכב הממשלתי יכול בעצמו להתקשר עם יצרני הרכב העולמיים באופן ישיר ולייבא את כלי הרכב הדרושים לפעילויות השונות של הממשלה בעצמו, תוך חיסכון כספי ניכר לתקציב המדינה ותוך ביטול התלות של המדינה ביבואני רכב, באופן שיאפשר להגדיל את מגוון הרכבים העומדים לרשות הממשלה (אשר כיום מוגבלים אך ורק לדגמים אותם בוחרים היבואנים לייבא).

 

לאור האמור לעיל, מוצע לתקן את חוק הרישוי כך שהחשב הכללי, או עובד אגף החשב הכללי שמינה לכך, יצטרף לרשימת הגורמים המנויים בסעיף 31 הרשאים לייבא כלי רכב לצורך שימוש בהם במוסדות המדינה ובממשלה על זרועותיה, במקום מינהל הרכש הממשלתי, וזאת ללא מגבלה כמותית או איכותית, ובפרט ללא המגבלות הקיימות כיום על ייבוא כלי רכב על ידי מינהל הרכש הממשלתי למעט המגבלה כי הרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו. כך, יבוטלו המגבלות לפיהן הרכב המיובא נועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי, ושסגן המנהל הכללי של משרד התחבורה לתנועה אישר את הייבוא. ההסמכה לחשב הכללי מוצעת בהיותו הגורם הממשלתי האחראי על רכש מרוכז עבור הממשלה, והוא יהיה רשאי להאציל סמכות זו ליחידה הממשלתית הרלוונטית כפי שתהיה מעת לעת.

 

יצוין, כי יבוא כלי רכב על ידי הממשלה לשימושה הוא פרקטיקה מקובלת במינהלי רכב מקבילים במדינות ה-OECD, אשר אינם מגבילים עצמם לרכישה מן היבואן בלבד.

 

אין באמור בתיקון המוצע בכדי לגרוע מסמכות המדינה למכור את כלי הרכב לאחר שיצאו משימוש, וזאת בהתאם לכל דין החל על מכירת נכסי מדינה ולשיקול דעת הגורמים המוסמכים לכך. יצוין כי גם כיום המדינה מוכרת את כלי הרכב שרכשה לאחר שיצאו משימוש.

 

יודגש כי אין במתן אפשרות ייבוא כמוצע בכדי לעורר חשש ביחס לאחריות או לתחזוקת כלי הרכב. גם לפי נוסח חוק הרישוי כיום, חובתו של יבואן ישיר היא לספק שירותי תחזוקה, לממש את אחריות יצרן הרכב ולטפל בתקלות בטיחות סדרתיות ביחס לכל רכב נוסעים (מסוג M) או רכב מסחרי (מסוג N) מתוצר שהוא מייבא, אף אם הוא לא ייבא את כלי הרכב בעצמו. במילים אחרות, כלי רכב מהסוגים כאמור, המיובא על ידי גורם שאינו היבואן הישיר, יהיה זכאי לקבל שירותי אחריות ותחזוקה מהיבואן הישיר שמייבא את אותו תוצר, אף לדגם אחר של אותו תוצר שיובא על ידי גורם אחר. אין בשינוי המוצע של חוק הרישוי, בכדי לשנות מהחובה האמורה שחלה על יבואן ישיר, כך שגם כלי רכב שייובאו על ידי החשב הכללי או מי שהסמיך לכך יקבלו מענה כאמור, כמו כל יבואן שאינו היבואן הישיר.

 

להשלמת התמונה יצוין כי בהתאם לדין הקיים, החובה לאספקת שירותי תחזוקה, מימוש אחריות יצרן וטיפול בתקלות בטיחות סדרתיות איננה חלה על יבואן ישיר, ביחס לרכבים שיובאו לישראל מתוצר שאינו מיובא על ידו. המדובר בכלי רכב מיצרנים אשר לא מיובאים באופן סדיר לישראל. במטרה לספק מעטפת תחזוקתית לרכבים אשר מיובאים לישראל מתוצר שאינו מיובא ע"י יבואן ישיר, נקבע הסדר פרטני בתקנות 5 (ביחס לייבוא על ידי יבואן זעיר) ו-6 (ביחס לייבוא אישי של רכב) לתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע"ז-2016, לפיו על המייבא להמציא לרשות המוסמכת התחייבות יצרן הרכב בדבר שירותי תחזוקה, אחריות, תיקון תקלות סדרתיות, הפעלת מוסך, או לחילופין אישור היצרן לספק שירותים אלה במדינת חוץ. על אף הסבירות הנמוכה בייבוא כלי רכב כאלה עבור הממשלה, נקבע בהחלטת הממשלה בעניין תזכיר חוק זה כי על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לתקן את התקנות האמורות, כך שהוראות האחריות והתחזוקה ביחס לרכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר יחולו גם ביחס לכלי רכב שייבא החשב הכללי. זאת, על מנת שלא להותיר סמכות ייבוא מבלי שיובטח מענה לצורכי אחריות ותחזוקה של כלי הרכב המיובא.

 

לפסקה (3)

על מנת שמדד התחזוקה, כאמור בפסקה (1), יהיה אפקטיבי ויהווה שיקול של צרכני הרכבים כבר במעמד רכישת הרכב, על המדד להתפרסם באופן קבוע באתר משרד התחבורה, כאשר הפניה אליו תיעשה בכל פרסומת לרכב של יבואני הרכב. פרסום המדד והנגשתו לציבור הרחב יסייעו להגברת התחרות בתחום בכלל ולהפחתת מחירי החלפים בפרט.