תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג-2023
מוצע להאריך בשנים עשר חודשים, עד ליום ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרס 2024), את תוקפו של תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שאמור לפקוע ביום כ"ד באדר התשפ"ג (17 במרס 2023). בכך מוצע כי יוארך תוקפו של מסלול עיכוב ההליכים לשם גיבוש הסדר חוב, אשר נכלל כהוראת שעה זמנית בפרק א'1 לחלק י' לחוק. הארכת המצב הקיים בפרק זמן קצר נוסף נועדה לאפשר להשלים באופן יסודי את עבודת המטה הרחבה לגיבוש המלצות מדיניות לטווח הארוך באשר לצורך במסלול ייחודי לעידוד הסדרי חוב של חייבים לשם שיקום כלכלי נוסף על המסלולים שנקבעו בחוק חדלות פירעון החדש והמקיף. במסגרת תקופת זמן זו תהא שהות להביא את ניתוח השפעות הוראת השעה שקבע תיקון מס' 4, על בסיס מסד נתונים רחב ומלא, באופן מסודר ושלם בפני שר המשפטים הנכנס.
מוצע לתקן את תיקון מס' 4 לחוק כך שתוקפו יוארך בשנים עשר חודשים, עד ליום ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרס 2024). בכך מוצע כי יוארך תוקפו של מסלול עיכוב ההליכים לשם גיבוש הסדר חוב, אשר נכלל כהוראת שעה זמנית בפרק א'1 לחלק י' לחוק.
יוארך בשנים עשר חודשים תוקפו של פרק א'1 לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
לא רלוונטי.
לא רלוונטי.
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג-2023
|
הארכת תוקף פרק א'1 לחלק י' לחוק חדלות פירעון – הוראת שעה |
1. |
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021[1] (להלן – הוראת השעה): |
|
|
|
(א) בסעיף 1 להוראת השעה, ברישה, במקום "ועד תום שנה ממועד זה, ואם הוארכה התקופה לפי חוק זה – עד תום תקופת ההארכה" יבוא "ועד יום ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרס 2024)"; |
|
|
|
(ב) בסעיף 319א לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[2] (להלן – חוק חדלות פירעון) המובא בסעיף 1 להוראת השעה, בהגדרת "התקופה הקובעת", במקום "עד יום י"ד באדר ב' התשפ"ב (17 במרס 2022) או עד תום תקופת ההארכה כפי שקבע השר לפי סעיף 319ב" יבוא "עד יום ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרס 2024)". |
|
|
|
(ג) סעיף 319ב לחוק חדלות פירעון המובא בסעיף 1 להוראת השעה – יימחק. |
דברי הסבר
מוצע להאריך בשנים עשר חודשים, עד ליום ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרס 2024), את תוקפו של מסלול עיכוב ההליכים לשם גיבוש הסדר חוב, המעוגן כיום כהוראת שעה זמנית בפרק א'1 לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון או החוק). הוראת שעה זו נחקקה בתיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון (להלן: הוראת השעה) והיא עתידה לפקוע ביום כ"ד באדר התשפ"ג (17 במרס 2023), ומוצע להאריכה כפי שיפורט להלן.
הוראת השעה נחקקה בתחילת שנת 2021, נוכח משבר הקורונה, ובמסגרתה התווספו לחלק י' לחוק, העוסק בהליכי הסדר חוב שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון כמובנם בחוק, הוראות מיוחדות, לתקופה מוגבלת, שיצרו מסלול ייעודי של עיכוב הליכים לחייבים, יחידים ותאגידים, המבקשים לאשר הסדרי חוב. הוראת השעה נחקקה כדי ליצור מתווה להתמודדות עם עלייה משוערת בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכי חדלות פירעון בעקבות השינויים שעמם נדרש המגזר העסקי להתמודד בתקופת מגפת הקורונה. המסלול שנקבע בהוראת השעה מאפשר לחייבים לקבל מבית המשפט עיכוב הליכים זמני וקצר מועד לצורך ניהול משא ומתן אפקטיבי עם נושיהם לגיבוש הסדר חוב. כן כולל הוא הגנות לנושים.
בעת חקיקת הוראת השעה נקבע כי המסלול הייעודי האמור יפעל לתקופה קצרה ומוגבלת של שנה בלבד, עם אפשרות להארכה מרבית של הוראת השעה לתקופה של עד שנה נוספת לכל היותר. הוראת השעה נכנסה לתוקפה ביום 18.3.21, הוארכה פעמיים בכל פעם לחצי שנה, וכיום מועד פקיעתה המעודכן הוא ביום 17.3.23.
אמנם ההצדקות שעמדו בבסיס הוראת השעה נגעו באופן בלעדי להתמודדות עם משבר הקורונה ואלה למרבה השמחה אינן רלוונטיות עוד. אולם לאור חשיבות הנושא והתובנות שניתן להפיק מהשימוש במסלול הייעודי, מתבצעת בימים אלה, ומזה תקופה ארוכה, עבודת מטה ממשלתית יסודית ומקיפה שתכליתה הפקת לקחים מהוראת השעה. במסגרת זו בוחנים את השפעותיו של המסלול הייעודי שנקבע בה, את התמריצים שהוא יצר אצל כל אחד מבעלי העניין בהליך, את התועלות והנזקים שלו, ואת אופן השימוש בו, לרבות בהשוואה להליכים אחרים לפי החוק, ואת הצורך בו בין היתר בהתחשב בכך שחוק חדלות פירעון החדש והמקיף אושר בכנסת בלי מסלול כזה, זמן קצר לפני משבר הקורונה. עבודה זו נמצאת בעיצומה בימים אלה. מטרתה לגבש, בראייה ארוכת טווח ובאופן מושכל, המלצות עקרוניות לטווח הארוך בקשר עם עידוד הסדרי חוב של חייבים לשם שיקום כלכלי אשר תובאנה בפני קובעי המדיניות.
עבודת המטה האמורה מבוססת על מסד הנתונים הנוגע ליישומה של הוראת השעה. לשם השלמת עבודת המטה באופן יסודי, בין השאר בהתבסס על מסד נתונים רחב יותר, ובמטרה לגבש המלצות מדיניות מעמיקות בהתבסס על מציאות משפטית רציפה ומתמשכת, מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה בשנים עשר חודשים נוספים. במסגרת תקופת זמן זו תהא שהות להביא את ניתוח השפעות הוראת השעה, על בסיס מסד נתונים רחב ומלא, באופן מסודר ושלם בפני שר המשפטים הנכנס.
כחלק מהבחינה האמורה והפקת הלקחים, ייבחנו כל החלופות הרלוונטיות לטווח הארוך, בהן האפשרות כי הוראת השעה תפקע כפי שהמחוקק קבע מראש שיקרה; האפשרות לשמר בשינויים מהותיים את הוראת השעה או חלקים ממנה, כהוראת שעה חדשה או כהוראת קבע; והאפשרות לבנות מודל חלופי לה, כהוראת שעה חדשה או כהוראת קבע. הכיוון לטווח הארוך טרם גובש וכל החלופות הרלוונטיות תיבחנה באופן רחב ומעמיק בעת הקרובה. עבודה זו נמצאת כאמור בעיצומה והכוונה היא להשלימה במקביל לתקופת ההארכה בת שנים עשר החודשים, לרבות בהתבסס על נתונים מעודכנים אשר ייאספו במהלך תקופה זו.
בשלב זה ניתן לומר כי מהנתונים שנאספו עד כה לגבי הליכים מכוח הוראת השעה עולה תמונה מורכבת. בזהירות המתבקשת ניתן לומר כי בחלק מהמקרים המסלול שנקבע בה איפשר הגעה להסדרי חוב יעילים וטובים, ובמקרים אחרים אפשר שזה נוצל לרעה ולא באופן שאליו כיוון המחוקק. הטענות השונות שנשמעו עד כה בעניין זה מפורטות בקול קורא שהפיצו דרגי המקצוע במשרד המשפטים, אחרי תהליך בן מספר חודשים של בחינה ושמיעת הערות השחקנים השונים בשוק, ובכללם נאמנים, מנהלי הסדר, מייצגי חייבים ונושים ועוד. מטרת הקול הקורא היא קבלת עמדות מהציבור ביחס לשאלות ולטענות קונקרטיות שעלו בתהליך העבודה עד כה בעניין עידוד הסדרי חוב של חייבים לשם שיקום כלכלי, תוך מיקוד במסקנות ולקחים מהוראת השעה.
הקול הקורא נגיש באתר משרד המשפטים בקישור שלהלן ומפורטות בו דרכי העברת עמדות הציבור באמצעות דוא"ל. המועד האחרון שקבוע בקול הקורא להעברת עמדות הציבור הוא 9.2.2023. www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/call_for_bids_192022
מוצע כי הארכת תוקפו של המסלול הייעודי האמור בשנים עשר חודשים, עד ליום ז' באדר התשפ"ד (17 במרס 2024), תיעשה באמצעות מספר תיקונים להוראת השעה עצמה, כולם תיקונים לסעיף 1 של תיקון מס' 4 לחוק. ראשית, מוצע לתקן את הרישה של סעיף 1 האמור, וכן את הגדרת "התקופה הקובעת" שנכללה בו, כך שמועד הפקיעה המעודכן יועמד על יום ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרס 2024). כמו כן, בהינתן הארכת התוקף האמורה, מוצע למחוק את סעיף 319ב לחוק חדלות פירעון, אשר נכלל אף הוא בסעיף 1 שבתיקון מס' 4 לחוק, ושבשעתו נקבעה בו הסמכה לשר המשפטים להאריך בצו את תוקפה של הוראת השעה כולה בתקופות נוספות. הצורך בסעיף זה מתייתר לנוכח הארכת התוקף של הוראת השעה באופן מעודכן בחקיקה ראשית.