תאריך תצוגה: 23/01/2023

תוכן עניינים

1.  הגדרות. 2

2.  תנאי כשירות. 2

3.  עבודת מתאם טיפול. 3

4.  תפקיד צוות  מתאם טיפול. 3

5.  אוכלוסיות זכאיות נוספות. 3

6.  אופן מתן הסיוע. 3

7.  תיאום עם גופים. 4

8.  דרכי הבקרה והפיקוח. 4

9.  סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד. 4

10. שמירת דינים. 4

דברי הסבר. 4


 

טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (מתאם טיפול), התשפ"ג-2023

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 225ה לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ה-1995[1] (להלן החוק), בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.

בתקנות אלה -

 

 

"אחות מוסמכת" – כמשמעותה בפקודת בריאות העם, 1940[2];

 

 

"הצוות הבין-משרדי" – הצוות שהוסמך לגיבוש ופיתוח תפקיד מתאם הטיפול על פי החלטת ממשלה מספר 3379;

 

 

"מחלקה לשירותים חברתיים" - כהגדרתה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958[3];

 

 

"עובד סוציאלי" - כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996[4];

 

 

"קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994[5].

תנאי כשירות

2.

רשאי לשמש מתאם טיפול אחד מאלה:

 

 

 

(א)  עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות              מקומית או מקופת חולים.

 

 

 

(ב) אחות מוסמכת במטעם קופת חולים.

 

 

ולאחר שעבר הכשרה מתאימה בנושא במהלך השנה הראשונה לכניסתו לתפקיד, אשר הוכרה על ידי  משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הבריאות, לפני העניין; ההכשרה תכלול, בין השאר:

 

 

 

(1) ידע בתחומי הזקנה, השירותים  הסוציאליים, במענים קליניים וסיעודיים לאזרחים ותיקים

 

 

 

(2) הקניית מיומנויות לטיפול בקשיים שכיחים בתכנית;

 

 

 

(3) מיפוי מצב ביו-פסיכו-סוציאלי;

 

 

 

(4) עבודה בשיתופי פעולה עם ממשקים מרובים;

 

 

 

(5) עבודה אינטר-דיסציפלינרית בין האחות והעובד הסוציאלי;

 

 

 

(6) היכרות עם גופים נוספים המסייעים לאזרחים ותיקים.

עבודת מתאם טיפול

3.

(א)      מתאם טיפול יעבוד כחלק מצוות תיאום טיפול (להלן – הצוות), שיכלול 2 בעלי מקצוע שעובדים במשותף: עובד סוציאלי ואחות מוסמכת.

 

 

(ב) הצוות  לא יהווה חלופה לטיפול המצוי במסגרת המחלקה לשירותים חברתיים או קופת החולים אלא ישמש כמערכת מסייעת למסגרות אלו.

תפקיד צוות  מתאם טיפול

4.

תפקידי הצוות  יהיו:

 

 

 

(1) זיהוי והערכת צרכים בתחום הקליני - תפקודי - סוציאלי;

 

 

 

(2) בניית תכנית התערבות מותאמת צרכים בעלת יעדים וזמנים מוגדרים;

 

 

 

(3) תיאום בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים אחרים בנושאים הקשורים לתוכנית ההתערבות;

 

 

 

(4) סיוע במיצוי זכויות בתחומי הרווחה, הבריאות והסיעוד בהתאם לתוכנית ההתערבות שנקבעה למבוטח ובאופן שנקבעה;

 

 

 

(5) ליווי יישום תכנית ההתערבות והכוונת המבוטח ומשפחתו להמשך התערבות במידת הצורך במחלקה לשירותים חברתיים או קופת החולים, לפי העניין, לרבות מעקב אחר מימוש התוכנית הטיפולית ומצבו הרפואי והסוציאלי של המבוטח..

אוכלוסיות זכאיות נוספות

5.

מבוטחים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994[6], מעל גיל פרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004[7], בעלי קשיים בתחום התפקודי-סוציאלי בהתאם להחלטת י הצוות הבין-משרדי שיעודכן מעת לעת ויפורסם באתר האינטרנט של המשרדים הנוגעים בדבר.

אופן מתן הסיוע

6.

(א)  הסיוע למבוטח ינתן על ידי הצוות בהתאם לתכנית שנקבעה, למבוטח שיביע את הסכמתו להשתתף בתכנית, באופן אישי או באמצעות אפוטרופוסו, באם מונה לו כאמור, ויכלול בין היתר : 

 

 

 

(1) מפגש קבלה אשר יבוצע בבית המבוטח על ידי הצוות, ככל הניתן;

 

 

 

(2) ביקורים פרונטליים או מקוונים בין אחד מחברי הצוות למבוטח או למשפחתו, ככל הניתן, למשך כל תקופת התוכנית;

 

 

 

(3) ביצוע תיאומים הנדרשים מול צוות המרפאה של המבוטח ומול גורמי רפואה ורווחה נוספים בקופת החולים, במחלקה לשירותים חברתיים ומחוצה להם, לרבות קביעת תורים;

 

 

 

(4) ליווי המבוטח ומשפחתו בזמן ביצוע בדיקות ומפגשים רפואיים או סוציאליים, ככל הניתן;

 

 

(ב) הצוות הבין-משרדי רשאי לאשר אופנים נוספים למתן הסיוע, בהתאם לצורך.

תיאום עם גופים

7.

(א)  חבר צוות יתן מענה מלא לתיאום בין המבוטח לבין המסגרת אליה חבר הצוות משתייך המחלקה לשירותים חברתיים או קופת החולים, לפי העניין.

 

 

(ב) הצוות יפעל לפיתוח ממשקים עם ארגונים נוספים לרבות משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, ככל שנדרש למילוי תפקיד הצוות.

דרכי הבקרה והפיקוח

8.

(א)  לשם פיקוח על ההוראות לפי תקנות אלה, השרים רשאים להסמיך מפקחים מבין עובדי משרדם.

 

 

(ב) הצוות ידווח, אחת לחצי שנה, למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולמשרד הבריאות (להלן – המשרדים), על כל אלה:

 

 

(1) מספר המבוטחים המטופלים ;

 

 

(2) תוכניות ההתערבות המרכזיות שניתנו למבוטחים;

 

 

המשרדים רשאים לבקש מידע נוסף ככל שהדבר נדרש לצורך פיקוח ובקרה.

סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד

9.

(א)  האחריות למימוש גמלת סיעוד היא של הגורמים המוגדרים בחוק.

 

 

(ב) על אף האמור בתקנה (א), הצוות יוכל לסייע למבוטח או משפחתו בין היתר, במילוי טפסים לקבלת הגמלה, סיוע בהגשת עזרה והסבר וכן סיוע בהגשת בקשה לתביעה להחמרה בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

שמירת דינים

10.

אין בהוראות תקנות אלה כדי לפגוע או לגבור על הוראות כל דין.

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

בישראל, פותחו במהלך העשורים האחרונים, שירותי קהילה רבים הנותנים מענה לצרכיהם של זקנים עם דגש על זקנים עם מוגבלויות בריאותית, תפקודית, קוגניטיבית וחברתית זאת במסגרת עידוד המדינה ל AGING IN PLACE. ומתוך כוונה ליצור רצף טיפולי ולקדם את איכות חייהם וסיוע לבני המשפחה המטפלים בהם.

למרות ההתפתחות המשמעותית בשרותי הרווחה והבריאות לזקנים בישראל, קיים פיצול מבני בין מערכות השירותים. הפיצול המבני ויצירת אחריות משתנה של כל הגופים הממשלתיים וגופים במגזר השלישי הביא לכך שקיים בלבול וקושי לייצר מערך בעל רצף טיפולי כשהזקן ומשפחתו במרכז.  הפיצול בא לידי ביטוי ברמת המדיניות דהיינו, פיצול מבני בין המשרדים השונים ותחומי אחריותם, עקרונות הטיפול בפועל ופיצול מבחינת הפריסה הגאוגרפית. חוסר התיאום בין השירותים השונים גורם לבזבוז משאבים, ניצול יתר של שירותים מסוימים לצד תת ניצול של משאבים אחרים, לסרבול רב וקושי של הזקנים ובני המשפחה לקבל מידע למי עליהם לפנות בשעת מצוקה ומשבר. לכך יש השלכה ישירה על אפשרות האדם הזקן ובני משפחתו לממש את זכויותיהם ולקבל שירות מותאם לצרכיהם הכוללים (ראה דוח מבקר המדינה(דוח בקורת מיוחד עמ' 72 סוגיית הפיצול מעסיקה מדינות רבות בעולם ופותחו מודלים שונים המנסים להתמודד עם סוגיה זו והשלכותיה.).

 

ארגון הבריאות העולמי (WHO,2016), מגדיר את הטיפול המשולב כ:

"שירות משולב לחיזוק מערכת בריאות הממוקדת לקוח, באמצעות אספקת שירותים איכותיים וכוללניים, מעוצבים כמענה לצרכים המגוונים של הפרט לאורך חייו ושל כלל הציבור, מסופקים על ידי צוות רב מקצועי מתואם שעובד יחד מכלל המערכות".

 

במסגרת סעיף 5 בהחלטת ממשלה 3379 (תכנית הסיעוד הלאומית) הוקם צוות בין-משרדי להקמת תכנית תיאום טיפול, והתאמתו לעבודה ממשלתית שוטפת.

לפיכך מוצע לקבוע בתקנות את מה שהוסמך בחוק לעניין תנאי הכשירות של מתאם טיפול, הגדרות תפקיד וסמכויות, אופן מתן הסיוע, ממשקי עבודה ודרכי בקרה ופיקוח והכל על מנת שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של הזכאים ובהתאם למצבם התפקודי והבריאותי.

 

 

 



[1] ס"ח התשכ"ה, עמ'....

[2] פקודה מס' 40, 1940

[3] ס"ח התשי"ח, עמ' ...

[4] ס"ח התשנ"ו, עמ' ..

[5] ס"ח התשנ"ד, עמ' ...

[6] ס"ח התשנ"ד, עמ' ...

[7] ס"ח התשס"ד, עמ' ...