תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג – 2023.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תזכיר החוק נועד להאריך את תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן- החוק) עד ליום 15 בפברואר 2024, זאת על מנת לשמור על קיומה של תשתית משפטית המאפשרת נקיטת פעולות מכוח החוק לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה ופגיעה בבריאות הציבור.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

תזכיר חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג-2023*

 

דברי הסבר

חלק כללי

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן- החוק), אשר נחקק בחודש יולי 2020, מהווה את התשתית החקיקתית העיקרית להתמודדות עם האתגר המיוחד שפשט בישראל ובעולם כולו – פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות הנגיף SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן- המחלה או הנגיף), ועם תוצאותיה מסכנות החיים.

 

מכח החוק מוסמכת הממשלה לקבוע, בתקנות, הגבלות שונות לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. סמכות זו מותנית, לאחר תיקון מס' 11, בכך שהממשלה הכריזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק או על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק.

 

הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה נועדה לתת מענה למצב שיש בו סיכון ממשי להתפשטות הנגיף ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור. בהינתן הכרזה כאמור רשאית הממשלה, לפי סעיף 4(א)(1), להתקין תקנות בכל העניינים המנויים בסעיפים 6 עד 12 לחוק וביניהם: הגבלת הפעילות במרחב הציבורי והפרטי, במקומות עבודה, בבתי עסק, במוסדות חינוך, במוסדות רווחה, הגבלות על כניסה ויציאה מישראל ועוד, זאת אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון. תקנות אלה יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על 28 או 14 ימים, לפי העניין. לעומת זאת, הכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה נועדה לתת מענה שיאפשר התקנת תקנות במצב שיש מגמת עלייה ניכרת בתחלואה בנגיף הקורונה וסיכון ממשי לפגיעה משמעותית בבריאות הציבור או שיש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה חמורה בבריאות הציבור. במצב זה ובהתאם להוראות סעיף 4(א)(2), לא ניתן להתקין תקנות בעניינים מסוימים אשר יוחדו למצב חירום (כגון – הטלת סגר כללי, סגירת ענפי משק, איסור כניסה לאזרחים או תושבי קבע או איסור יציאה גורף לכל המדינות) והתקנות יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על 42 או 28 ימים, לפי העניין. כמו כן, אופן התקנת התקנות במצב בריאותי מיוחד שונה מהתקנת התקנות במצב חירום, וכך גם אופן הפיקוח הפרלמנטרי – במצב חירום מובאות התקנות לאישור ועדה של הכנסת לפני כניסתן לתוקף, למעט במקרים שבהם מתקיימת דחיפות שאז התקנות נכנסות לתוקף באופן מיידי, והכנסת יכולה לדון ולהחליט אם לאשרן או לבטלן, באופן מלא או חלקי, או לשנותן בתוך 48 שעות מהמועד שהוגשו לה. במצב בריאותי מיוחד טעונות התקנות אישור מראש של ועדה בכנסת, למעט בהפעלת חריג הדחיפות, ועל הממשלה להגיש את התקנות לוועדה לפחות 6 ימים לפני המועד המוצע לתחילת תוקפן, כאשר היא רשאית לאשרן, לבטלן או לשנותן בתוך 5 ימים מהמועד שהוגשו לה.

בנוסף נקבעו בחוק הוראות בעניין הכרזה על אזורים מוגבלים, בידוד במקומות לבידוד מטעם המדינה והוראות אכיפה ועונשין לעניין ההגבלות הקבועות בתקנות.

 

עם חקיקת החוק הוכרז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לתקופה של 45 ימים לפי סעיף 51 לחוק, ומאז הוארכה ההכרזה ברצף תשע פעמים. במסגרת תיקון מס' 11 לחוק נקבע כי ממועד כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, ביום 1.2.22, יראו כאילו ניתנה ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2(א)(2), עד ליום 1 במרס 2022. ביום 1.3.22 הוחלפה ההכרזה על מצב חירום בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה עד ליום 2 ביוני 2022- ובמועד זה, בשל השפעת זן האומיקרון על מצב התחלואה בישראל, הוחלט שלא להאריך את ההכרזה והיא פקעה יחד עם התקנות שנותרו עד מועד זה מכוח החוק. בהקשר זה יצוין כי ההגבלות המוטלות על הציבור מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן- צו בידוד בית) בדבר חובת עטיית מסכה ובידוד ממשיכות לחול והן עומדות בתוקפן נכון להיום עד ל 15.2.23.

 

מאחר והחוק מאפשר תשתית משפטית להטלת הגבלות שונות, חלקן חמורות ביותר, הוא נחקק כהוראת שעה, למשך התקופה שבה נדרשת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. במסגרת תיקון מס' 11, תוקן סעיף 50 אשר קבע כי החוק יעמוד בתוקפו עד ליום 31 בדצמבר 2022. נוכח התפזרות הכנסת ה-24 ביום 30.6.22 , מכוח הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארך תוקפו של החוק עד ליום 15.2.2023.

 

לנוכח נתוני ומגמות התחלואה בעולם בנגיף, מוצע לתקן את סעיף 50 לחוק ולהאריך את תוקפו של חוק הקורונה בשנה נוספת, עד ליום ו' באדר א' באב התשפ"ד (15 בפברואר 2024), זאת מהטעמים שלהלן:

 

עפ"י נתוני ארגון הבריאות העולמי, נכון ל19/12/2022, אובחנו כ-649 מיליון מקרים מאומתים, דווחו מעל 6.6 מיליון מקרי תמותה מהנגיף (ההערכות הן כי היקף התמותה מנגיף הקורונה גבוה פי 3 ממה שדווח באופן רשמי ונאמד סביב כ- 14.8 מיליון נפטרים). בנוסף, ניתנו מעל 13 מיליארד מנות חיסון כנגד הנגיף. במדינת ישראל מאז פברואר 2020, נכון ל19/12/22 , אובחנו 4,751,119 מקרי תחלואה, 11973 נפטרו כתוצאה מהמחלה.

 

עד כה נצפו 5 גלי תחלואה משמעותיים בישראל, האחרון נגרם ע"י זן האומיקרון שנכנס לישראל בתחילת חודש דצמבר 2021 והגיע לשיאו ב25/01/22 עם מעל 80,000 מאומתים ביממה אחת בלבד. מחודש אפריל 2022 ועד היום מגמת התחלואה נשמרת יציבה עם אלפים בודדים של מאומתים, מאות בודדות של מאושפזים במצב בינוני וקשה, עשרות במצב קריטי ומקרי תמותה בודדים. התייצבות ברמת התחלואה והתמותה הושגה בעיקר בזכות רמת המוגנות הגבוהה של האוכלוסייה הן בזכות התחסנות והן בזכות היקפי החלמה (מרביתם מגל תחלואת האומיקרון האחרון). מעבר לרמת המוגנות הטובה שנוצרה בזכות התחסנות והחלמות, מגמת היציבות נשמרת בעיקר בזכות העובדה כי הווריאנטים הנפוצים כעת בישראל וברוב מדינות העולם הינם מקבוצת זן האומיקרון.

 

עם זאת, זן האומיקרון (B.A5)  שהיה הנפוץ ביותר במשך תקופה של מספר חודשים ורוצף במעל 96% מכלל הדגימות, הוחלף בהדרגה ע"י תת זנים רבים חדשים שהלכו והתפתחו בשל ריבוי המוטציות שהנגיף עבר תוך פרק זמן קצר, מוטציות אלה הדגימו תכונות חדשות של מידבקות גבוהה יותר בהשוואה לזנים הקודמים ובעיקר חמיקה גבוהה מזיכרון החיסוני הן של מחוסנים והן של מחלימים (המוגנות נשמרה גבוהה יותר בקרב מחלימי זן האומיקרון). מגמה מדאיגה נוספת הינה ירידה במועילות של טיפולים תרופתיים אנטי ווירליים שהדגימו יעילות גבוהה במניעת תחלואה קשה בעבר.

 

בכל הנוגע להסתמנות כרונית של מחלת הקורונה - תסמונת Long Covid, שורת מחקרים מהעת האחרונה, מחזקת הערכות קודמות ומוסיפה מידע חדש על העומס הצפוי על מערכת הבריאות בעקבות התופעה הכרונית והנזק הבריאותי ארוך הטווח, זאת לצד המשך השקעה רבה של תשתיות מערכת הבריאות בהתמודדות עם התחלואה האקוטית.

 

תמונת מצב הקורונה בעולם, בעת הזאת קיימת דאגה מההתפשטות המהירה של הנגיף בסין. סין חווה גל תחלואה ואשפוזים רחבי היקף, לאחר נסיגה ממדיניות "אפס תחלואה" ואחוזי התחסנות נמוכים מאוד באוכלוסייה כולל קבוצות בסיכון מוגבר לתחלואה קשה ותמותה. הערכות אפידמיולוגיות המבוססות על קצב התפשטות תחלואה נוכחי מדברות על כ-60% (800 מיליון) מכלל התושבים יידבקו בנגיף בטווח של 90 ימים,  קצב ההכפלה מוערך בשעות ולא בימים, עומסים חריגים ביותר בבתי החולים, עליה חדה בפטירות בית, עומסים על מערכי הקבורה ועוד.

 

מדינות רבות בעולם כבר החלו בנקיטת צעדים, החל מהגברת מאמצי ריצוף  - ארה"ב, הודו ומלזיה,, וכן בדיקת כל החוזרים מסין  - טייוואן, הודו, יפן, דרום קוריאה, איטליה וארה"ב, (בהגעה או לפני המראה); הודו תבדוק גם מגיעים ממדינות נוספות באסיה. האיחוד האירופי בשלב זה נמנע מלהטיל מגבלות בנימוק שמדובר בווריאנטים שמקורם בזן האומיקרון לצד היקפי התחסנות והחלמה גבוהים , אך סוכם כי הנושא ידון בהמשך לצד שמירה על דריכות.

החששות העיקריים בעקבות תמונת המצב בסין נובעים לא רק מהיקף התחלואה הקיצוני שנגרם ע"י ווריאנט שלא ידוע כבעל אלימות קלינית חריגה, אלא בעיקר לאור היתכנות ליצירת ווריאנטים השונים מהותית מתמונת מצב הווריאנטים העולמית אשר מתפתחת בקרב אוכלוסיות מחוסנות ומחלימות שבשלב זה לא מראות הסתמנות קלינית חריגה במיוחד. בנוסף, אפשרות להפצת תחלואה מהירה בשל הצפי להסרת מגבלות התעופה שצפויה להביא לזינוק חד במספר הנכנסים לסין לצד היעדר שקיפות ודיווח של סין אודות תחלואה ותמונת מצב ווריאנטים. גם ההיסטוריה של מגיפת הקורונה שהתחילה ממחוז ווהאן שבסין שתוך זמן קצר הובילה למגיפה עולמית, מחדדת את פוטנציאל התפוצה האפשרי פעם נוספת ומציבה אתגר לשמירת מוכנות ויכולת תגובה מהירים במידה ותרחיש כזה יתממש.

 

נוכח האמור, על אף התייצבות יחסית של התחלואה בקורונה בישראל עם גלי תחלואה חוזרים ומתונים הנגרמים ע"י ווריאנטים דומים לאלה שמזוהים גם במדינות אחרות בעולם, הסיבות העיקריות שמשאירות את מערכות הבריאות בעולם במצב של חוסר וודאות ודאגה להיתכנות לשינוי חד בתמונת המצב האפידמיולוגית הן:

1.  קצב התפתחות וריאנטים בעלי יכולת עקיפת מוגנות מהיר, המפגינים יכולת ייצור תחלואה ואף תמותה חדשה במדינות רבות.

2.  ירידה משמעותית במועילות הטיפולים התרופתיים.

3.  פוטנציאל להיווצרות מוטציות חדשות באוכלוסיות לא מחוסנות כדוגמת סין.

4.  צפי לעומסים חריגים במיוחד על מערכת הבריאות הן בשל התחלואה האקוטית והן בשל התמודדות עם תופעת ה-long COVID.

להערכת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, בשל אי וודאות הדורשת המשך מעקב זהיר, ואף ביתר שאת עם ההתפתחויות האחרונות במצב התחלואה בסין, לא ניתן לוותר על קיומה של התשתית המשפטית המאפשרת נקיטת פעולות מכוח החוק.  בשל כך, וכדי שלא להיוותר ללא תשתית משפטית ולהימנע משימוש בתקנות שעת חירום לפי סעיף 39 לח"י: הממשלה, מוצע להאריך את החוק בשנה.

 

סעיף 1

מוצע לתקן את סעיף 50 כך שבמקום "ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)" יבוא "ו' באדר א' באב התשפ"ד (15 בפברואר 2024) כדי לאפשר את קיומה של התשתית המשפטית הדרושה להטלת הגבלות שימנעו התפשטות הנגיף ושמירה על בריאות הציבור.