תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 3

טיוטת תקנות הבנקאות (רישוי) (בנק בעל היקף פעילות רחב), התשפ"ג-2023. 4

1.  שינוי השיעור בהגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב". 4

2.  התאמות לפרק ב' לחוק להגברת התחרות. 4

דברי הסבר. 4

 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הבנקאות (רישוי) (בנק בעל היקף פעילות רחב), התשפ"ג-2022

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (להלן – ועדה להגברת התחרות) הוקמה ביום 3 ביוני 2015 בכתב מינוי משר האוצר ומנגידת בנק ישראל. צעד מרכזי שהמליצה עליו הוועדה היה הפרדת בנקים בעלי היקף פעילות רחב מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם. ההמלצה נועדה לאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות להוות 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית ולחולל תחרות בשוק השירותים הפיננסיים למגזר הקמעונאי בכלל, ובשוק האשראי הצרכני ושוק הנפקת כרטיסי אשראי בפרט. 'איום תחרותי' כזה נמנע עד ההפרדה, וזאת בשל שליטת הבנקים כאמור בחברות כרטיסי האשראי.

 

כאמור בדוח, הוועדה להגברת התחרות קבעה עדיפות להפרדתן של החברות השייכות לבנקים הגדולים ביותר במערכת הבנקאית, קרי, אלה שמרכזים בידם, כל אחד, מעל 20% מנכסי המערכת הבנקאית.

 

לגבי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים הבינוניים - היינו: כרטיסי אשראי לישראל (להלן – כאל) שנשלטת בידי בנק דיסקונט (להלן – דיסקונט) ומוחזקת גם על ידי בנק בינלאומי - המליצה הוועדה כי בתום תקופה שתקבע בהמשך, תיערך בדיקה אשר תקבע את הנחיצות בהפרדתה על פי התפתחות התחרות ואופן התנהלותה התחרותי של חברה זו.

 

המלצות ועדת שטרום עוגנו במסגרת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – חוק להגברת התחרות), אשר נכנס לתוקף ביום 31 בינואר 2017, ואלו ההוראות הרלוונטיות לענייננו:

 

לפי סעיף 11ב(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי)), בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב ולא בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור.

 

לפי סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), "בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ-20%, ובלבד שלא יפחת מ-10%".

 

לפי סעיף 12(ב)(3) לחוק להגברת התחרות, בין יתר תפקידי הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (להלן – ועדת היישום) עליה "להמליץ לעניין הפעלת הסמכות לפי סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי)".

 

בשנה האחרונה בחנה ועדת היישום את הסוגיה וביום 21 בדצמבר 2022 פרסמה את המלצתה ולפיה נכון לתקן את הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שבנק דיסקונט יידרש להיפרד מכאל.

 

מניתוח ועדת היישום עלה כי דיסקונט לא היווה גורם מחולל תחרות במערכת הבנקאית. זאת בניגוד לכוונת הוועדה להגברת התחרות בהחלטתה להחריג את דיסקונט מחובת ההיפרדות מחברת כרטיסי האשראי בבעלותה. בנוסף, אמנם לא ניתן לבחון את ההשפעה המלאה של הפרדת חברות כרטיסי האשראי ברמה המשקית, אך מהבחינה עלה שההפרדה הגבירה את התחרות וצמצמה את הריכוזיות במערכת הבנקאית ובכלל זה בשוק האשראי הצרכני, ואף עולה כי שינוי התמריצים של חברות כרטיסי האשראי השפיע לטובה וצפוי להמשיך להשפיע לטובה על התנהלותם התחרותית. לבסוף, בבחינת הנתונים עלה שחברת כאל פועלת באופן אגרסיבי יחסית בשווקים בהם היא מתחרה מול חברות כרטיסי האשראי המופרדות בלבד, בעוד בשאר השווקים בהם היא פועלת מול המערכת הבנקאית ככלל וחברת האם דיסקונט בפרט, היא אינה פועלת באופן אפקטיבי להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במשק כמוסבר לעיל.

 

לאור תוצאות ההפרדות שכבר בוצעו, הערכות להשפעה של ההפרדה הצפויה ועמדת ועדת היישום שהגדלת מספר השחקנים בשוק צפויה להשפיע לטובה על התחרות בשוק הבנקאי, ובכלל זה בשוק האשראי הצרכני, באופן משמעותי, ועדת היישום סברה כי שימוש בסמכות השר יגביר את התחרות ויצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית ובכלל זה בשוק האשראי הצרכני, ועל כן היא המליצה לשר להשתמש בסמכות זו.

 

המלצתה המפורטת של ועדת היישום פורסמה באתר ועדת היישום.

 

תקנות אלו נועדו לעגן את המלצת ועדת היישום.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות הבנקאות (רישוי) (בנק בעל היקף פעילות רחב), התשפ"ג-2023

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ 3-6491)

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

[שר האוצר]

דברי הסבר

 

כללי

הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (להלן – ועדה להגברת התחרות) הוקמה ביום 3 ביוני 2015 בכתב מינוי משר האוצר ומנגידת בנק ישראל. הוועדה התבקשה להמליץ על צעדים הנדרשים להגברת התחרות ולהפחתת הריכוזיות בתחום השירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים בישראל. בפרט, התבקשה הוועדה להמליץ בדבר הכנסת "שחקנים" חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, לרבות באמצעות הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מן הבנקים וכן צעדים משלימים נדרשים והסרת חסמים לקידום התחרות כאמור.

 

צעד מרכזי שהמליצה עליו הוועדה להגברת התחרות, היה הפרדת בנקים בעלי היקף פעילות רחב מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם. ההמלצה נועדה לאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות להוות 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית ולחולל תחרות בשוק השירותים הפיננסיים למגזר הקמעונאי בכלל, ובשוק האשראי הצרכני ושוק הנפקת כרטיסי אשראי בפרט. 'איום תחרותי' כזה נמנע עד ההפרדה, וזאת בשל שליטת הבנקים כאמור בחברות כרטיסי האשראי.

 

כאמור בדוח, הוועדה להגברת התחרות קבעה עדיפות להפרדתן של החברות השייכות לבנקים הגדולים ביותר במערכת הבנקאית, קרי אלה שמרכזים בידם, כל אחד, מעל 20% מנכסי המערכת הבנקאית. כלומר, בנק הפועלים חוייב להיפרד מחברת ישראכרט שהייתה בבעלותו ובנק לאומי חוייב להיפרד מחברת לאומיקארד שבבעלותו.

 

לגבי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים הבינוניים - היינו: כרטיסי אשראי לישראל (להלן – כאל) שנשלטת בידי בנק דיסקונט (להלן – דיסקונט) ומוחזקת גם על ידי בנק בינלאומי - המליצה הוועדה כי בתום תקופה שתקבע בהמשך תיערך בדיקה אשר תקבע את הנחיצות בהפרדתה על פי התפתחות התחרות ואופן התנהלותה התחרותי של חברה זו.

 

המלצות ועדת שטרום עוגנו במסגרת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – חוק להגברת התחרות), אשר נכנס לתוקף ביום 31 בינואר 2017, ואלו ההוראות הרלוונטיות לענייננו:

 

לפי סעיף 11ב(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי)), בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב ולא בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור.

 

לפי סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), "בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ-20%, ובלבד שלא יפחת מ-10%" (להלן – סמכות השר).  

 

לפי סעיף 12(ב)(3) לחוק להגברת התחרות, בין יתר תפקידי הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (להלן – ועדת היישום) עליה "להמליץ לעניין הפעלת הסמכות לפי סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי)".

 

בשנה האחרונה בחנה ועדת היישום את הסוגיה וביום 21 בדצמבר 2022 פרסמה את המלצתה ולפיה נכון לתקן את הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שבנק דיסקונט יידרש להיפרד מכאל.

 

מניתוח ועדת היישום עלה כי דיסקונט לא היווה גורם מחולל תחרות במערכת הבנקאית. זאת בניגוד לכוונת הוועדה להגברת התחרות בהחלטתה להחריג את דיסקונט מחובת ההיפרדות מחברת כרטיסי האשראי בבעלותה. בנוסף, אמנם לא ניתן לבחון את ההשפעה המלאה של הפרדת חברות כרטיסי האשראי ברמה המשקית, אך מהבחינה עלה שההפרדה הגבירה את התחרות וצמצמה את הריכוזיות במערכת הבנקאית ובכלל זה בשוק האשראי הצרכני, ואף עולה כי שינוי התמריצים של חברות כרטיסי האשראי השפיע לטובה וצפוי להמשיך להשפיע לטובה על התנהלותם התחרותית. לבסוף, בבחינת הנתונים עלה שחברת כאל פועלת באופן אגרסיבי יחסית בשווקים בהם היא מתחרה מול חברות כרטיסי האשראי המופרדות בלבד, בעוד בשאר השווקים בהם היא פועלת מול המערכת הבנקאית ככלל וחברת האם דיסקונט בפרט, היא אינה פועלת באופן אפקטיבי להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במשק כמוסבר לעיל.

 

לאור תוצאות ההפרדות שכבר בוצעו, הערכות להשפעה של ההפרדה הצפויה ועמדת ועדת היישום שהגדלת מספר השחקנים בשוק צפויה להשפיע לטובה על התחרות בשוק הבנקאי, ובכלל זה בשוק האשראי הצרכני, באופן משמעותי, ועדת היישום סברה כי שימוש בסמכות השר יגביר את התחרות ויצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית ובכלל זה בשוק האשראי הצרכני, ועל כן היא המליצה לשר להשתמש בסמכות זו.

 

המלצתה המפורטת של ועדת היישום פורסמה באתר ועדת היישום.

 

תקנות אלו נועדו לעגן את המלצת ועדת היישום.

 

בנוסף, בפרק ב' לחוק להגברת התחרות נקבעה הוראת מעבר לעניין בנק בעל היקף פעילות רחב ששלט או שהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב ערב יום התחילה של החוק להגברת התחרות וכן  נקבעו הוראות לגבי בנק ששלט או שהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב ערב יום התחילה של החוק להגברת התחרות וכן על בנק בעל היקף פעילות רחב, שנועדו ליתן הגנות ינוקא לחברות כרטיסי האשראי שהופרדו מהבנקים הגדולים.

 

לפי סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), אם התקין שר האוצר תקנות לעניין שינוי ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב", יחולו לעניין זה הוראות פרק ב' לחוק להגברת התחרות, בהתאמות שייקבעו באותן תקנות. בהתאם, במסגרת תקנות אלו מוצע לקבוע את ההתאמות הנדרשות.

 

 

לתקנה 1

בהמשך לאמור לעיל ובהתאם להמלצת ועדת היישום, בתקנה זו מוצע לשנות את הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), כך שיעמוד על שיעור של 10%. בכך, למעשה, יחויב בנק דיסקונט למכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק בחברת כאל, וזאת על מנת להגביר את התחרות במערכת הבנקאית ככלל, ובשוק האשראי בפרט.

 

לתקנה 2

 

במסגרת תקנה זו מוצע לבצע את ההתאמות הנדרשות בהוראות פרק ב' לחוק להגברת התחרות, וזאת על מנת לאפשר לבנק דיסקונט שערב תחילתן של תקנות אלו לא הוגדר כ'בנק בעל היקף פעילות רחב' אך בעקבות התקנתן הפך ל'בנק בעל היקף פעילות רחב' (להלן - בנק חדש בעל היקף פעילות רחב) להיערך להגבלות שיוטלו עליו נוכח שינוי ההגדרה; במקביל נדרש להתאים את הגנות ינוקא כך שיתאפשר לחברת כרטיסי החיוב שתופרד מדיסקונט, לבסס את מעמדה כגוף עצמאי וכמתחרה אפקטיבית בשוק האשראי הקמעונאי.

 

לפיסקה (2)

סעיף 7(ג) לחוק להגברת התחרות קובע הוראת מעבר לבנק בעל היקף פעילות רחב ששלט או שהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב ערב יום התחילה של החוק להגברת התחרות.

לפי הסעיף, בנק כאמור רשאי להמשיך ולשלוט או להחזיק אמצעי שליטה באותה חברה עד תום שלוש שנים מיום התחילה האמור, ואם בתקופה האמורה פחת שיעור החזקותיו של הבנק באמצעי השליטה באותה חברה ל-40% או פחות ו-25% לפחות מאמצעי השליטה בחברה הונפקו לציבור – עד תום ארבע שנים מיום התחילה האמור.

נוכח שינוי הגדרת בנק בעל היקף פעילות רחב בהתאם לתקנה 1, ועל מנת לאפשר לבנק שבעקבות שינוי ההגדרה ייחשב כבנק בעל היקף פעילות רחב, פרק זמן מספק על מנת למכור את  החזקותיו בחברת כרטיסי חיוב, מוצע לבצע את ההתאמה הנדרשת ולקבוע כי יום התחילה לעניין בנק כאמור יהיה יום התחילה של תקנות אלו. כלומר, האיסור על בנק כאמור להחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב שהחזיק בה ערב תחילתן של תקנות אלו יחל שלוש שנים מיום תחילתן ואם בתקופה האמורה פחת שיעור החזקותיו של הבנק באמצעי השליטה בחברה ל-40% או פחות ו-25% לפחות מאמצעי השליטה בחברה הונפקו לציבור – עד תום ארבע שנים מיום תחילתן.

 

לפיסקה (3)

בסעיף 9 לחוק להגברת תחרות נקבעו הגנות ינוקא לחברות כרטיסי החיוב שהופרדו מהבנקים שיחולו בתקופת המעבר, כאשר תקופת המעבר מוגדרת כך: ביחס לבנק שאינו בנק היקף פעילות רחב - התקופה שמיום תחילת החוק להגברת התחרות ועד תום חמש שנים מהמועד האמור, ולגבי בנק בעל היקף פעילות רחב – התקופה שמיום התחילה האמור עד תום שלוש שנים ממועד ההפרדה או עד תום חמש שנים מיום התחילה האמור, לפי המאוחר (להלן – תקופת המעבר). ואלו הגנות הינוקא הקבועות בסעיף 9:      

1. לגבי בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה של חוק להגברת תחרות שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב:

(א) הבנק יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה המתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס החיוב;

(ב) מתום שנתיים מיום התחילה ועד תום תקופת המעבר, לא יבצע הבנק באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ-52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי פסקת משנה זו, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום התחילה וחודש במהלך תקופת המעבר לפי סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בכל עת במהלך תקופת המעבר, לשנות בצו, לכלל הבנקים או לסוג מסוים מהם, את השיעור הקבוע בפסקה זו, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי;

(ג)  התקשרות של בנק עם חברה מתפעלת לצורך ביצוע תפעול הנפקה לכרטיסי אשראי חדשים שהבנק מנפיק ללקוחותיו כאמור בסעיף קטן (ב), תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה;

2. לגבי בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב יחולו, נוסף על הוראות פסקה (1), הוראות אלה:

(א) חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול ההנפקה של כרטיסי חיוב ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב (להלן – חלוקת ההכנסות), תהיה בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות ביניהם שהיה בתוקף ביום ט"ז בסיוון התשע"ה (3 ביוני 2015) (להלן – המועד הקובע), אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהוראות ניהול בנקאי תקין; לא היה הסכם התקשרות בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב במועד הקובע, תהיה חלוקת ההכנסות בהתאם להסכמת הצדדים, אלא אם כן הורה המפקח על הבנקים (להלן- המפקח) אחרת;

(ב) הבנק רשאי לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימי העבודה שלפני המועד לסיום חוזה כרטיס האשראי, ואולם רשאי הבנק לפנות ללקוח לפני התקופה האמורה בהתקיים אחד מאלה:

(1) חל שינוי מהותי במצבו הכלכלי של הלקוח, ובלבד שהבנק יתעד את פנייתו ללקוח ואת הנימוקים לה כפי שיורה המפקח בהוראות ניהול בנקאי תקין;

(2) קיימת מניעה לשימוש בכרטיס האשראי הקיים; הנפיק הבנק כרטיס אשראי חדש לפי פסקת משנה זו, יהיו תנאי חוזה כרטיס האשראי החדש זהים לתנאי חוזה כרטיס האשראי הקיים;

(3) הפנייה היא רק לשם הפחתת מסגרת האשראי של הלקוח; פנייה כאמור תהיה בכתב, באופן שהורה המפקח בהוראות ניהול בנקאי תקין;

(ג) מתום ארבע שנים מיום התחילה ועד תום שבע שנים מיום התחילה סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 55% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015; בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-7,500 שקלים חדשים; לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-7,500 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף קטן זה.

הגנות ינוקא אלו נועדו לאפשר לחברות כרטיסי החיוב שהופרדו מהבנקים הגדולים לבסס את מעמדם כמתחרים אפקטיביים בשוק האשראי הקמעונאי.

 

בנוסף, בסעיף 11 לחוק להגברת התחרות נקבעה הוראת מעבר, למשך תקופת המעבר, שבמסגרתה, חברת כרטיסי חיוב תהיה רשאית לעשות שימוש בפרטי התקשרות של לקוח שהגיעו לידיה כדין לפני יום תחילת החוק או במהלך תקופת המעבר, אגב ביצוע הנפקה או תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב עבור בנק, לשם פנייה ללקוח לצורך הצעה למתן שירותים כמנפיק או לצורך הצעה למתן אשראי, וזאת אף בלא שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך. בנוסף קובע הסעיף כי על חברת כרטיסי החיוב ליידע את הלקוח, בפנייתה הראשונה, בדבר זכותו לבקש כי החברה לא תעשה שימוש במידע שלו.

 

הגנת ינוקא זו נועדה לאפשר לחברות כרטיסי החיוב המופרדות לנסות ולשמר את בסיס הלקוחות שהיה קיים אצלן לפני ההפרדה וזאת לתקופה מסוימת ומוגבלת גם לאחר ההפרדה.

 

הגנות הינוקא ניתנו לחברות כרטיסי האשראי המופרדות באמצעות הטלת חובות הן על בנקים קטנים ששלטו או שהחזיקו באמצעי שליטה בחברות כרטיסי חיוב ערב תחילת החוק להגברת התחרות והן על בנקים בעלי היקף פעילות רחב בין אם שלטו או החזיקו באמצעי שליטה ובין אם לאו.

 

נוכח התקנת התקנות דנא ושינוי הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" יש להתאים את הוראות הסעיף כך שהגנות הינוקא האמורות יוארכו ויחולו גם לגבי חברת כרטיסי החיוב שהופרדה מבנק חדש בעל היקף פעילות רחב בעקבות השינוי האמור.

 

על כן מוצע לקבוע שבנוסף לקבוע היום בחוק, יום התחילה יהיה גם יום התחילה של תקנות אלו ובכך, כאמור, יחולו החובות המפורטות בסעיפים 9 ו-11 על הבנקים הרלוונטיים - כלומר, הן על בנקים שאינם בעלי היקף פעילות רחב וששלטו או שהחזיקו באמצעי שליטה בחברות כרטיסי חיוב ערב יום תחילתן של תקנות אלו והן על בנקים שעונים להגדרת בנק בעל היקף פעילות רחב בין אם שלטו או החזיקו באמצעי שליטה ערב תחילתן של תקנות אלו ובין אם לאו, כל זאת על מנת שגם לגבי חברת כרטיסי החיוב שתופרד מבנק חדש בעל היקף פעילות רחב בעקבות התקנת תקנות אלו, יוענקו הגנות ינוקא זהות במהותן ובמשכן לאלו שניתנו לחברות כרטיסי החיוב שהופרדו במסגרת החוק להגברת התחרות.

 

יובהר, למען הסר ספק, כי הגנות הינוקא המוענקות לפי תקנות אלו, יחולו במקביל להגנות הינוקא שניתנו לפי החוק להגברת התחרות ומבלי לגרוע מהאמור שם, כלומר התאמת יום התחילה בחוק ליום התחילה של תקנות אלו נועדה להוסיף ולהתאים את המועדים הקבועים בחוק ואין בה כדי לשנות מהמצב הקיים לגבי החברות שהופרדו.

 

כך, לדוגמא, הוראת סעיף 7(ג) לחוק להגברת תחרות החלה כיום על בנק בעל היקף פעילות רחב ושמחייבת אותו לצמצם את סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי בתקופה שבין 4 שנים מיום התחילה של חוק להגברת תחרות ועד תום 7 שנים מיום זה תמשיך לחול, ושינוי הגדרת יום התחילה בתקנות אלו נועד להתאים את הגנת הינוקא למצב החדש בעקבות התקנתן ולהוסיף גם את התקופה שבין 4 שנים מיום התחילה של תקנות אלו ועד תום 7 שנים מיום תחילתן, אך כאמור, לא לגרוע מהחובה הקיימת כיום.