תזכיר פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש](תיקון מס' ...), התשפ"ג-2022

א. שם החוק המוצע

תזכיר פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש](תיקון מס' ...), התשפ"ג-2022

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), מסדירה את השימוש במשאב הציבורי של הספקטרום האלקטרומגנטי בישראל בתחום התדרים המשמש לתקשורת, את דרכי ניהולו בידי ועדת התדרים באמצעות הועדה של תדרי רדיו והקצאתם, ואסדרה בצורה של רישוי פעולות במכשירים אלחוטיים. הספקטרום האלקטרומגנטי הוא הטווח המלא של גלי קרינה אלקטרומגנטית (שדות חשמליים ומגנטיים המתפשטים באוויר) ובהם גלי רדיו, גלי מיקרו, קרני אור, קרני רנטגן. תחום תדרי הרדיו הוא תחום בספקטרום האלקטרומגנטי המשמש לתקשורת ובו ניתן לשדר, להעביר ולקלוט אותות שונים. בשנת 2018, כחלק מחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 תוקנה הפקודה באופן יסודי ועוגנו בה בין היתר הסדרים מפורטים בדבר רישוי מכשירים אלחוטיים. מאז משרד התקשורת צבר ניסיון ביישום האסדרה, ומצא כי נדרשות התאמות ותיקונים שונים בפקודה למתן מענה לצרכים שונים שעלו במהלך יישום האסדרה.

כך למשל, בנוגע להסדרי יבוא הפקודה קובעת כברירת מחדל חובת רישוי לעניין פעולות מסוימות במכשיר אלחוטי, ובכלל כך הפעלה, החזקה, התקנה, ייצור וסחר, וכן חלופות רגולטוריות כגון מתן "אישור התאמה" תקופתי לייבואן המבקש לייבא מכשירים אלחוטיים שביחס אליהם נקבע פטור מחובת רישוי. מאז התיקון בשנת 2018 מוסדרים בפרק ג' לפקודה ובתקנות שנקבעו מכוחו שלושה מסלולים רגולטורים שעניינם רישיון, אישור התאמה ופטור.

כמה מהתיקונים המפורטים להלן באים בהשלמה או כתיקון של הסדרים שנקבעו בשנת 2018, ונובעים מהניסיון ומהלקחים ביישום הוראות הפקודה שנצברו מאז.

לעניין ועדת התדרים, מוצע להקנות לה סמכות לדרוש מידע לשם ביצוע תפקידיה לפי הפקודה. עוד מוצע לעגן בהסדר פרטני את סמכות הוועדה להקצות תדרים באופן זמני ומהיר ביחס למצבים מיוחדים ואירועי חירום מוגבלים בזמן. בנוסף מוצע להרחיב את היכולת של הוועדה לאצול את סמכותה להקצות תדרים לחבר השני בוועדה העובד במשרד התקשורת, ולעובדים נוספים של המשרד שעוסקים בתחום רישוי והקצאת תדרים וכל זאת כדי להביא ליעילות ולשיפור השירות לציבור. מוצע להרחיב ולהוסיף עילות להטלת עיצום כספי, לפי השינויים שנעשו בפקודה ובחקיקת משנה מכוחו מאז שנת 2018. לצד זאת מוצע להרחיב את סמכויות המפקחים של המשרד לתת הוראות ביחס למכשירים שגורמים להפרעות אלחוטיות.

עוד מוצע למחוק חלק מהעבירות הקבועות בפקודה, שנמצא כי אין להן הצדקה.

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד התקשורת:

תזכיר פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש](תיקון מס' ...), התשפ"ג-2022

 

 

 

דברי הסבר

כללי

פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), מסדירה את השימוש במשאב הציבורי של הספקטרום האלקטרומגנטי בישראל בתחום התדרים המשמש לתקשורת, את דרכי ניהולו בידי ועדת התדרים באמצעות הועדה של תדרי רדיו והקצאתם, ואסדרה בצורה של רישוי פעולות במכשירים אלחוטיים. הספקטרום האלקטרומגנטי הוא הטווח המלא של גלי קרינה אלקטרומגנטית (שדות חשמליים ומגנטיים המתפשטים באוויר) ובהם גלי רדיו, גלי מיקרו, קרני אור, קרני רנטגן. תחום תדרי הרדיו הוא תחום בספקטרום האלקטרומגנטי המשמש לתקשורת ובו ניתן לשדר, להעביר ולקלוט אותות שונים. בשנת 2018, כחלק מחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 תוקנה הפקודה באופן יסודי ועוגנו בה בין היתר הסדרים מפורטים בדבר רישוי מכשירים אלחוטיים. מאז תוקנה הפקודה משרד התקשורת (להלן - המשרד) צבר ניסיון ביישום האסדרה, ומצא כי נדרשות התאמות ותיקונים שונים בפקודה למתן מענה לצרכים שונים שעלו במהלך יישום האסדרה. התאמות ותיקונים אלה יאפשרו ניהול, הועדות והקצאות יעילים יותר בשגרה ובמצבי קיצון, הפחתת הנטל הרגולטורי בייבוא ציוד ושיפור הפיקוח, הבקרה, והאכיפה בתחום.

כך למשל, בנוגע להסדרי יבוא הפקודה קובעת כברירת מחדל חובת רישוי לעניין פעולות מסוימות במכשיר אלחוטי, ובכלל כך הפעלה, החזקה, התקנה, ייצור וסחר, וכן חלופות רגולטוריות כגון מתן "אישור התאמה" תקופתי לייבואן המבקש לייבא מכשירים אלחוטיים שביחס אליהם נקבע פטור מחובת רישוי. מאז התיקון בשנת 2018 מסלולים רגולטוריים אלה מוסדרים בפרק ג' לפקודה שעניינו רישיון, אישור התאמה ופטור, ובתקנות שנקבעו מכוחו.

כחלק מהסדר זה, נקבע מנגנון שנועד להקל על העוסקים בייבוא מסחרי של ציוד אלחוטי מסוגים מסוימים, כפי שקבע שר התקשורת (להלן – השר). לשם כך נקבע כי ככלל, עוסק בייבוא אשר יגיש בקשה במערכת מקוונת של המשרד, יקבל באופן אוטומטי אישורים שישמשו אותו לשם ייבוא של הציוד האלחוטי האמור לישראל, וזאת בניגוד למצב הנוהג לפני התיקון לפיו כל בקשה נבדקה באופן פרטני מראש, בטרם קבלת אישור. במסגרת הבקשה במסלול הצהרה העוסק מגיש הצהרה ומצרף לה מסמכים אשר מאפשרים לבחון את בקשתו, במידת הצורך, ולפקח באופן שוטף על קיום הוראות הפקודה. לצד ההקלות, נקבע כי על עוסק כאמור יחולו חובות שונות, כגון שמירת מסמכים ואיסור על שינוי תכונותיו האלחוטיות של המכשיר, וכן נקבעו סמכויות אכיפה מינהלית אשר מאפשרות למשרד לפקח על יבואנים כאמור, כדי להבטיח כי לא ייובא לישראל ציוד אלחוטי בניגוד להוראות הדין, ובאופן שעלול לגרום להפרעות אלחוטיות. בהמשך לתיקוני החקיקה, הסדרים מפורטים יותר עוגנו בתקנות הטלגרף האלחוטי (אישורי התאמה), התשפ"א-2021.

כמה מהתיקונים המפורטים להלן באים בהשלמה או כתיקון של הסדרים שנקבעו בשנת 2018, ונובעים מהניסיון ומהלקחים ביישום הוראות החוק שנצברו מאז.

לעניין ועדת התדרים, מוצע להקנות לה סמכות לדרוש מידע, אשר נדרשת לה לשם ביצוע תפקידיה לפי הפקודה. עוד מוצע לעגן בהסדר פרטני את סמכות הוועדה להקצות תדרים באופן זמני ומהיר ביחס לאירועים מיוחדים וחירום. בנוסף מוצע להרחיב את היכולת של הוועדה לאצול את סמכותה להקצות תדרים לחבר השני בוועדה מהמשרד, ולעובדים נוספים של המשרד שעוסקים בתחום ניהול התדרים, וכל זאת כדי להביא ליעילות ולשיפור השירות לציבור.

מוצע להרחיב ולהוסיף עילות להטלת עיצום כספי, לפי השינויים שנעשו בפקודה ובחקיקת משנה מכוחו מאז שנת 2018. בנוסף מוצע להרחיב את סמכויות המפקחים של המשרד לתת הוראות ביחס למכשירים שגורמים להפרעות אלחוטיות.

 

לסעיף 1 המוצע

מוצע לתקן את סעיף 1 לפקודה ולמחוק את ההגדרה "אזרח ישראלי" אשר מתייתרת נוכח הביטול המוצע של פרק ד' לפקודה, כמפורט בדבר ההסבר לסעיף 12 להלן.

כמבואר בסעיף 3 להלן, מוצע לתקן את סעיף 4א לפקודה כך שחובת הרישוי לעניין תחנת אלחוט ומכשיר אלחוטי לא תחול ביחס לכלי שיט או כלי טיס שרשום מחוץ לישראל. לצד זאת מוצע לתקן את ההגדרה של "כלי שיט" ולהחריג אסדות מההסדר המוצע בסעיף 4א לפקודה, וזאת על מנת לא לגרוע מחובת הרישוי למכשירים אלחוטיים ותחנות אלחוט שמותקנים או מופעלים על גבי אסדות קבע כגון אסדות קידוח והפקה של גז.

 

לסעיף 2 המוצע

כמבואר בסעיף 18 להלן, מוצע למחוק את סעיף 6 לפקודה שעניינו "סמכויות בשעת חירום", וכן לתקן את סעיף 13 לפקודה ולקבוע שם הוראות חלופיות. בהתאמה, מוצע לתקן את סעיף 2(א) לפקודה ולמחוק את האזכור לסעיף 6.

 

לסעיף 3 המוצע

סעיף 4א לפקודה קובע כי חובת הרישוי ביחס לפעולות שונות, ובכלל כך החזקה והפעלה של מכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט, חלה גם על כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל. הוראה זו בפקודה לעניין כלי שיט וכלי טיס מקורה כבר בתקופה המנדט הבריטית.

 

ביחס לכלי שיט וכלי טיס חלות אמנות בין-לאומיות שונות, אשר מייתרות את הצורך במתן רישיון מצד משרד התקשורת ורשות התעופה האזרחית (להלן - רת"א), לפי העניין, כאשר מדובר בכלי שיט זר אשר חולף במימי ישראל או עוגן בנמל ישראלי, או כלי טיס זר שחולף בשמי המדינה או נוחת בשדה תעופה בישראל.

לפיכך מוצע לתקן את סעיף 4א לפקודה כך שחובת הרישוי לא תחול ביחס לכלי שיט וכלי טיס שרשומים מחוץ לישראל, וזאת בלי לגרוע מחובת הרישוי שחלה ביחס למכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט בכלי שיט ובכלי טיס שרשומים בישראל, ובכלל כך כאלה שהיו צריכים להירשם בישראל ואינם רשומים באף מדינה.

 

לסעיף 4 המוצע

סעיף 4ב לפקודה עניינו "בקשה לרישיון", והוא קובע בין היתר אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לרישיון. מוצע לקבוע כי חלף המסמכים המפורטים בסעיף 4ב(ב), מבקש רישיון יוכל לצרף לבקשתו, לפי בחירתו, גם מסמך אחר מטעם היצרן המפרט את כל התכונות האלחוטיות של המכשיר או מפרט מקובל (סטנדרטי), להנחת דעתו של המנהל. הסדר דומה קבוע בסעיף 4י(ג) לפקודה, ובתקנות שנקבעו מכוחו לעניין מסלול התאמה. הוראה זו מקלה על היבואנים, מאחר שלעיתים יש קושי או עלויות להשגת המסמכים שקבועים כיום בסעיף 4ב(ב).

 

לסעיף 5 המוצע

סעיף 4ג לפקודה עניינו "תנאים למתן רישיון או לחידושו", והוא קובע בין היתר כי תנאי למתן רישיון הוא כי קיים אישור סוג לגבי המכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש הרישיון. "אישור סוג" מוגדר כאישור מאת המנהל לדגם מסוים של מכשיר אלחוטי או למכשיר אלחוטי מסוים, שלפיו המכשיר מאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו ואין בהפעלתו כדי לשבש או להפריע לפעולתם של מכשירים אלחוטיים אחרים הפועלים כדין. במקרים של מכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט הנמצאים בפיתוח, אין בהכרח מפרט סופי, או שהתכונות האלחוטיות עוד עשויות להשתנות, ולכן יש צורך בביצוע ניסוי, בין היתר על מנת לבחון הפרעות אלחוטיות אפשריות. בהעדר יכולת להנפיק אישור סוג למכשיר מושא הרישיון, מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי רישיון ניסוי להפעלת מכשיר שבפיתוח כאמור לא יהיה טעון אישור סוג.  

 

לסעיף 6 המוצע

בסימן א' (רישיון) בפרק ג' לפקודה מעוגנות סמכויות של השר, ובכלל כך סמכויות להתקין תקנות, ומוסדרות סמכויות המנהל כהגדרתו בפקודה ביחס לרישוי של תחנות אלחוט ומכשירים אלחוטיים. חריג לכך הוא סעיף 4ח לפקודה שעניינו "רישיון לתחנה בכלי טיס" שקובע כי ביחס לתחנת אלחוט בכלי טיס, כמה מהסמכויות יהיה נתונות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, ולמנהל רשות התעופה האזרחית (להלן - רת"א), בהתאמה, למשל מתן רישיונות אלחוט לטייסים ולמי שמפעיל תחנת אלחוט בכלי טיס.

מוצע לתקן את סעיף 4ח לפקודה באופן שיעביר לרת"א את סמכויות הרישוי גם ביחס לתחום הפיקוח האווירי כלומר מתן רישיונות למי שמפעיל תחנת אלחוט ביחידת נת"א כהגדרתה בחוק הטיס, התשע"א-2011, מאחר שתחום פעילות זה דומה לתחום שכבר היום מצוי באחריותה של רת"א, וזאת בין היתר על מנת להקל על הנטל הבירוקרטי ביחס למי שעוסק בתחום זה. עוד מוצע להקנות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים סמכות להתקין תקנות לעניין זה, בהתייעצות עם השר. המכשירים האלחוטיים שבתחנה ביחידת נת"א הם אלה המשמשים לפיקוח על התעבורה ולקשר עם כלי הטיס.

 

לסעיף 7 המוצע

סעיף 4י לפקודה עניינו אישור התאמה לפי הצהרה. הוראות הסעיף מפרטות בין היתר את המסמכים שמגיש הבקשה לאישור התאמה כאמור נדרש לצרף לבקשתו, ובכלל כך מסמכים המעידים על כך שמתקיימים במכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש האישור התנאים למסלול אישור, וכן התחייבות כאמור בסעיף 4י(ג)(2). לפי סעיף 4י(ג)(1) המבקש רשאי לצרף אחד משני המסמכים הבאים, לפי בחירתו: מפרט היצרן של המכשיר האלחוטי, ובלבד שבמכשיר לא נעשה כל שינוי לעומת המפרט האמור; או בדיקה שביצעה מעבדה בישראל או מעבדה שהוסמכה על ידי גוף החבר בארגון ILAC, לפי בחירת המבקש; השר רשאי לקבוע מסמכים אחרים – שכפי שנעשה בתקנות הטלגרף האלחוטי (אישורי התאמה), התשפ"א-2021[4].

· מוצע לקבוע כי מגיש הבקשה יצהיר כי לא נעשה כל שינוי במכשיר האלחוטי ביחס למסמכים הנלווים שהוא בחר לצרף לבקשתו.

· בנוסף, מוצע לקבוע כי אישור התאמה לפי הצהרה יינתן באופן אוטומטי, אך לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה, כפי שייקבע בתקנות, וזאת על מנת לאפשר למנהל, כהגדרתו בפקודה, לבדוק את הבקשה והמסמכים שצורפו לה, אם סבר כי הדבר נדרש כחלק מניהול הסיכונים. אם מצא המנהל כי הבקשה אינה כוללת את המסמכים והפרטים הנדרשים, יוכל לדחות את הבקשה עוד בטרם יונפק אישור התאמה על סמך הצהרה. הוראה דומה נקבעה בתקנה 12א לתקנות הטלגרף האלחוטי (אישורי התאמה), התשפ"א-2021 ומוצע לתקן גם את הפקודה בהתאמה, למען הסדר הטוב.

· סעיף 4י(ה) לפקודה קובע כי אם למנהל יש חשש כי לא מתקיימים התנאים למסלול אישור כהגדרתו בסעיף 4ט לפקודה במכשיר האלחוטי שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות על אחד מאלה: "(1)   כי לא יונפק אישור התאמה לפי הצהרה וכי יראו את הבקשה כאמור כבקשה לקבלת אישור התאמה מאת המנהל; (2) כי יוגש תצהיר לעניין הפרטים הכלולים בהצהרה." מוצע לקבוע כי במקרה של חשש מפני אי עמידה בתנאים למנהל תהיה סמכות נוספת, להורות כי לתקופה שיקבע, מגיש הבקשה לא יהיה רשאי להגיש בקשה ב"מסלול הצהרה", אלא ב"מסלול מנהל" בלבד. במקרה בו מצא המנהל האדם מגיש הבקשה נוהג לטעות במילוי הבקשות ב"מסלול הצהרה", או עושה זאת בצורה לא תקינה, נכון יהיה לבדוק כל בקשה באופן פרטני ב"מסלול מנהל" בטרם יינתן לו אישור התאמה. הניסיון הנצבר אצל המשרד לימד כי ישנם גורמים עסקיים ומסחריים אשר מגישים בקשות עבור צדדים שלישיים, וזאת בלי שהדבר הוסדר במפורש בפקודה. על מנת שתהיה יכולת בקרה על גורמים כאמור, מוצע כי הוראה זו תחול על מגיש הבקשה, בין אם מדובר באדם המבקש בקשה עבור עצמו, ובין אם הוא עושה זאת מטעמו של תאגיד או מטעם יחיד אחר, שייפה את כוחו להגיש עבורו בקשה לאישור התאמה.

· עוד מוצע לקבוע כי אם היה למנהל חשש כי לא מתקיימים התנאים למסלול אישור במכשיר האלחוטי שלגביו הוגשה בקשה, רשאי הוא להורות על כך שמגיש הבקשה יצרף לה מידע או מסמך נוסף התומך בה.

 

לסעיף 8 המוצע

סעיף 4טו לפקודה עניינו "חובות, הגבלות ותנאים החלים על בעל אישור התאמה", ובכלל כך מסמכים שעל יבואן בעל אישור התאמה לשמור. מוצע לתקן את הסעיף באופן שיבהיר כי חובת שמירת המסמכים תחול לתקופה של 3 שנים מיום כל משלוח שמיובא לישראל.

 

לסעיף 9 המוצע

סעיף 4טז לפקודה עניינו "ביטול אישור התאמה, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו", ובין היתר הוא קובע כי המנהל רשאי לבטל אישור התאמה, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו. מוצע לתקן את הסעיף כך שאם המנהל ימצא כי אישור התאמה לפי הצהרה הונפק בלי שהמבקש צירף את המסמכים הנדרשים לפי סעיף 4י לפקודה, הוא יהיה רשאי לבטל אישור התאמה בלי שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון טענותיו, אם התעורר אצלו חשש כי ייעשה שימוש באישור על מנת לייבא לישראל באופן מיידי מכשירים אלחוטיים שאינם עומדים בהוראות הדין, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון טענותיו בסמוך לאחר מכן. הדבר נדרש על מנת למנוע מבעל האישור - שלא עמד בהוראות הדין ולא צירף את המסמכים הנדרשים - את האפשרות לעשות שימוש באישור על מנת לשחרר מהמכס ולייבא לתוך ישראל מכשירים אלחוטיים שאינם עומדים בהוראות הדין, ועלולים לגרום הפרעה אלחוטית.

 

לסעיף 10 המוצע

השר התקין מכוח סמכויותיו לפי סימן ב' לפרק ג' לפקודה את תקנות הטלגרף האלחוטי (אישורי התאמה), התשפ"א-2021. חלק מהתנאים שקבע השר מגדירים שימושים מסוימים של מכשירים אלחוטיים הפטורים מרישוי, בהתאמה להועדה שקבעה ועדת התדרים לפי סעיף 5ד לפקודה. בשל השינויים וההתפתחות הטכנולוגית המהירה, מפעם לפעם מתגלה בבקשות של יבואנים כי קיים מכשיר אלחוטי שעומד בתנאים שקבועים בתקנות, אך יש לו שימוש אחר מזה הקבוע בהן. ולפיכך, מוצע להוסיף לפקודה את סעיף 4יח1 שעניינו "שימושים נוספים" – סעיף שמקנה למנהל את הסמכות להודיע על שימוש נוסף שעומד בתנאים שקבועים בתקנות. מטרתו של מנגנון זה לאפשר למשרד גמישות רבה יותר בקביעת כללי האסדרה למתן אישורים, מקום שאין חשש להפרעה אלחוטית, ובכך לאפשר לדוגמה כניסה מהירה יותר של שימושים טכנולוגיים חדשים, בלי לעכב יתר על המידה יבואנים שמעוניינים לשחרר ציוד אלחוטי מהמכס.

 

לסעיף 11 המוצע

סעיף 4יט לפקודה עניינו פטור. סעיף 4יט(א)(1) לפקודה מסמיך את השר לקבוע כי מכשירים אלחוטיים או תחנות אלחוט, מסוג מסוים, או פעולות מסוימות במכשירים או בתחנות כאמור, שיהיו פטורים מההוראות לפי הפקודה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין הועדת תדרים והקצאתם יחולו הוראות סעיף 5ד.

מוצע לתקן את סעיף 4יט(א)(1) ולקבוע כי על אף האמור בסעיף 5ד לעניין סמכות ועדת התדרים להועיד ולהקצות תדרים, לפטור לפי סעיף זה לא תידרש הועדה או הקצאה של תדר רדיו. פטור לפי סעיף זה ייקבע באישור ועדת התדרים רק מקום שיש חשש להפרעה אלחוטית למי שהוקצה לו תדר לפי סעיף 5ד.

בנוסף מוצע לתקן את סעיף 4יט(א)(2) ו-(ב)(2) לפקודה, ולהקנות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, ולמנהל רת"א, בהתאמה, סמכות לקבוע או לתת פטור, בהסכמת השר או המנהל, לפי העניין. זאת חלף ההסדר הקבוע כיום, לפיו הסמכות לקבוע פטור בתקנות לעניין מכשיר אלחוטי בכלי טיס נתונה לשר, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, והסמכות לתת פטור נתונה למנהל, בהתייעצות עם מנהל רת"א, בהתאמה.

 

לסעיף 12 המוצע

פרק ד' לפקודה עניינו איסור שידורים מכלי שיט, ובפרט שידורי טלוויזיה. פרק זה נוסף לפקודה בשנת 1981 לאחר שהחלו לזמן קצר שידורי טלוויזיה מחוץ למימי החופין של ישראל על גבי סיפונה של האניה "אודליה", כל זאת ללא היתר מאת הממשלה דאז. במסגרת התיקון האמור לפקודה, מלבד קביעת האיסור על שידורים כאמור, נוספה לפקודה עבירה שעניינה מתן עזרה למי שמשדר שידורים כאמור, ודינה מאסר ששה חדשים או קנס 69,200 שקלים חדשים. עוד נקבע כי לשר תהא סמכות "להורות על הפעלת אמצעים וציוד שיש בהם כדי למנוע או להגביל קליטה בישראל של שידורי טלוויזיה המיועדים בעיקר לציבור בישראל והמשודרים מתחנת שידור שבכלי שיט הנמצא מחוץ למימי החופין של ישראל". נוכח השינויים שחלו מאז שנת 1981 באסדרה של תחום השידורים, בטכנולוגיות אלחוטיות ובטכנולוגיות של העברת מידע, התייתר הצורך בהוראות הקבועות בפרק ד' ולפיכך מוצע לבטל את פרק ד' וההוראות הקבועות בו, וכן מוצע למחוק את ההוראות המתייחסות לפרק זה בכל מקום בפקודה.

 

לסעיף 13 המוצע

עניינו של פרק ה' לפקודה הוא הועדת תדרים והקצאתם. סעיף 5ד לפקודה קובע כי "(א) לא ישתמש אדם בתדר רדיו אלא בהתאם להועדת התדר ולפי הקצאה שקיבל מאת ועדת התדרים לפי פרק זה, ובהתאם לדרכי ניצול התדר ואופן השימוש בו, כפי שנקבעו בתנאי ההקצאה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על המדינה ומוסדותיה."

ועדת התדרים, שהרכבה קבוע בסעיף 5ה לפקודה, אמונה לפי סעיף 5ו לפקודה על הועדת תדרי רדיו והקצאתם. הניסיון מלמד כי בעת קיומו של אירוע מיוחד מתעורר קושי לכנס את הוועדה באופן מיידי לשם הפעלה של סמכויותיה ומתן מענה לצרכים שעולים באירוע מיוחד. גם הסמכויות שהוועדה רשאית לאצול לחבריה מכוח סעיף 5ח לפקודה אינן נותנות מענה מלא למקרים אלו. מדובר במקרים המתאפיינים בדחיפות ופעולה לטווחי זמן קצרים. כך למשל, אירוע ציבורי רב-משתתפים שנדרשת בשלו יכולת להגביר את יכולות הכיסוי הסלולריות של המשטרה באזור ולשם כך יש להקצות לה תדר שכבר הוקצה לגורם אחר, או באירוע חירום שבו יש צורך שגורם כלשהו ישתמש בתדר שלא הוקצה לו, או שלא לפי תנאי ההועדה של התדר.

לפיכך, מוצע להוסיף לפקודה את סעיף 5ו1 שעניינו "הועדה והקצאה זמניות באירוע מיוחד", ולהסמיך בו את יושב ראש הוועדה להפעיל את סמכויות הוועדה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף. כך למשל, מאחר שמדובר בהחלטה שהתקבלה בהיעדר אפשרות מעשית לכנס את הוועדה, מוצע שתוקף ההחלטה יהיה לפרק זמן קצר וכי היא תפקע בתום 96 שעות ממועד כניסתה לתוקף, לכל היותר. בפרק הזמן הזה הוועדה תוכל להתכנס, ככל שנדרש, ולקבל החלטה בדבר. בהמשך לכך, ולנוכח פקיעת ההחלטה תוך 96 שעות בלבד, מוצע כי לא תשולם אגרה בעד הועדה והקצאת תדרי רדיו לפרק זמן זה. בנוסף, מוצע לקבוע כי טרם קבלת החלטה כאמור, יינתן לחבר הוועדה שההחלטה נוגעת אליו הזדמנות לטעון את טענותיו. אולם, אם עולה צורך מיידי לקבל את ההחלטה, יושב ראש ועדת התדרים ייתן לחבר הוועדה האמור אפשרות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר קבלת ההחלטה.

 

לסעיף 14 המוצע

מוצע להוסיף לפקודה את סעיף 5ז1 שעניינו "סמכות דרישת מידע". כאמור לעיל ועדת התדרים היא הגוף שאמון על ניהול תדרי הרדיו במדינת ישראל, באמצעות הועדה והקצאה של תדרי רדיו. במקרים מסוימים לשם מילוי תפקידיה לפי הפקודה ועדת התדרים נדרשת למידע שאינו זמין לה באופן שוטף, לשם קביעת הועדה או לשם הקצאה של תדרי רדיו או שינוי תנאי ההקצאה. לפיכך מוצע להקנות ליושב ראש הוועדה ולחבר הנוסף מהמשרד סמכות לדרוש מידע בשם הוועדה. זאת, בדומה לסמכות לפי סעיף 5טז לפקודה שנתונה לשר, למנהל, או לעובד המשרד שהשר הסמיך לכך, לדרוש מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר או המנהל לפי פקודה זו או כדי להקל את ביצוען.

 

לסעיף 15 המוצע

סעיף 5ח לפקודה עניינו "אצילת הסמכות להקצות תדרים". סעיף זה שנקבע בשנת 2018 עיגן בפקודה את ההסדר שוועדת התדרים התנהלה לפיו זה מכבר, לעניין אצילת סמכותה להקצות תדרים, בדרך כלל או לעניינים מסוימים, לחברים בוועדת התדרים כמפורט כדלקמן:

"(1) ליושב ראש ועדת התדרים – את הסמכות להקצות תדרי רדיו בתחומים שוועדת התדרים לא הועידה או הקצתה לשימוש בלעדי של כוחות הביטחון;

(2) לחבר ועדת התדרים המייצג גוף מכוחות הביטחון, או ליושב ראש ועדת התדרים לעניין גוף מכוחות הביטחון שאין לו נציג בוועדה – את הסמכות להקצות תדרי רדיו בתחומים שוועדת התדרים הועידה לשימוש בלעדי של כוחות הביטחון, או שהקצתה לשימוש בלעדי של גוף מכוחות הביטחון באמצעות מכשיר ייעודי לו."

עם השינויים הטכנולוגיים והיקף השימושים הגדל בתדרי רדיו, יש להקצות יותר ויותר תדרי רדיו לגורמים אזרחיים. הקצאות אלה נעשות לצד מתן רישיונות מתאימים. הקצאות אלה נעשות לרוב לתקופה של שנה, שלאחריה יש לחדשן. מוצע להרחיב את היקף סמכות האצילה של ועדת התדרים על מנת למנוע "צוואר בקבוק" בירוקרטי אפשרי אצל יושב ראש הוועדה, כך שגורמים נוספים מקרב עובדי משרד התקשורת בתחום ניהול תדרי הרדיו יהיו רשאים להקצות תדרי רדיו באופן שוטף, כמפורט להלן: חבר הוועדה השני עובד משרד התקשורת – במקרים שבהם יושב ראש הוועדה נעדר לתקופה של חמישה ימי עבודה לפחות – לתקופת היעדרותו, וכן בעניינים מסוימים שתגדיר הוועדה, לדוגמה תחומי תדרים מסוימים, לפי תנאים שהגדירה לאותו תחום. עוד מוצע לקבוע כי ועדת התדרים תהיה רשאית לאצול את סמכותה להקצות תדרים גם לעובד המשרד שאינו חבר בוועדה, בעניינים האמורים בסעיף 5ח(א)(1) לפקודה, ובלבד שהוא מחדש הקצאה קיימת ללא שינוי בתנאיה או מקצה תדר רדיו בהתאם לתנאים שהגדירה ועדת התדרים לתחום תדרים מסוים. תיקונים אלה נועדו לייעל את השירות לציבור.

כמו כן, מוצע לקבוע כי יושב ראש הוועדה יורה לעובדי המשרד כאמור על חלוקת האחריות ביניהם לעניין הקצאות תדרים, על מנת למנוע חפיפת סמכויות, בלבול או טעויות אפשריות כתוצאה מחפיפה כאמור.

 

לסעיף 16 המוצע

סעיף 5טו1 לפקודה עניינו "איסוף מכשירים אלחוטיים והפסקת מכירה, שיווק ויבוא". סעיף זה נוסף לפקודה בשנת 2021 כחלק מחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, והוא חל על יבואנים מסחריים של מכשירים אלחוטיים, בהתקיים הנסיבות והתנאים המפורטים בו. מוצע לתקן את הסעיף האמור כך שההסדר הקבוע בו יחול גם ביחס ליצרנים ישראלים של מכשירים אלחוטיים, וזאת בדומה להסדרים הקבועים בסימן ב' לפרק ג' לפקודה, שחלים הן על יבואנים והן על יצרנים של מכשירים אלחוטיים.

 

לסעיף 17 המוצע

כמבואר בדברי ההסבר לסעיף 25 להלן, מוצע לתקן את סעיף 13 לפקודה ולהסמיך את השר לקבוע תקנות לעניין רישום ותיאום של רשת לוויינית מול איגוד הבזק הבין-לאומי ומול מינהלי תקשורת במדינות זרות. מוצע להרחיב בהתאמה את סמכויות דרישת המידע לפי סעיף 5טז לפקודה, כך שניתן יהיה לדרוש מידע מכוחו גם ביחס למי שמפעיל רשת לוויינית או מבקש להפעיל רשת כזו.

 

לסעיף 18 המוצע

עניינו של סעיף 6 לפקודה הוא "סמכויות בשעת חירום", והוא מסמיך את השר, בין היתר, לקבוע תקנות שנוגעות לשעת חירום שאותה קבעה הממשלה, שבה יש צורך שלממשלה יהיה פיקוח על תמסורת ידיעות בטלגרף אלחוטי או על איתות ראות או איתות שמע או על ניצול גלים אלקטרומגנטיים להעברת אנרגיה. הוראות הסעיף מיושנות, וההסדר האנכרוניסטי הקבוע בו הוא שריד של חקיקה מנדטורית שהקנתה סמכויות למנהל הכללי של בתי הדואר, באישור הנציב העליון לפלשתינה. לפיכך מוצע למחוק את סעיף 6, ולקבוע תחתיו הסדר חקיקתי עדכני ומפורט יותר כמבואר בסעיף 25 להלן, שתכליתו למנוע פגיעה חמורה ומיידית בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, או שיבוש או הפרעה משמעותיים לפעולתם של מכשירים אלחוטיים.

 

לסעיף 19 המוצע

סעיף 6ה(א) לפקודה שעניינו "עיצום כספי" מקנה למנהל, כהגדרתו לעניין זה בסעיף 6ד לפקודה, סמכות להטיל על מי שהפר את הוראות הפקודה המפורטות בסעיף זה עיצום כספי בסכום מרבי של 72,330 שקלים חדשים אם הוא יחיד ו-144,640 שקלים חדשים אם הוא תאגיד. לעניין פרק ז' לפקודה שעניינו "אמצעי אכיפה מינהליים" המנהל מוגדר כך: "סגן המנהל הכללי של המשרד לענייני פיקוח ואכיפה או עובד המשרד בעל מומחיות בתחום תדרי רדיו הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד שהשר הסמיכו לעניין פרק זה במקום סגן המנהל הכללי כאמור, ולעניין רישיון לתחנה בכלי טיס – מנהל רשות התעופה האזרחית".

המשרד צבר ניסיון בשנים האחרונות ביישום הוראות האסדרה, ובכלל כך פיקוח ואכיפה, ממנו עלה כי יש צורך בהרחבה של הסמכות להטיל עיצום כספי במקרים מסוימים כמפורט להלן:

· מוצע לתקן את פסקה (7) כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם על מי שהגיש בקשה לאישור התאמה מאת המנהל לפי סעיף 4יא לפקודה, כלומר לא במסלול הצהרה, אם נמצא כי צירף לבקשתו פרטים לא נכונים, כגון מידע מטעה, חלקי, או מסמכים מזויפים.

· עוד מוצע לתקן את פסקה (11) כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם על יצרן של מכשירים אלחוטיים שלא קיים את הוראת המנהל שניתנה לפי סעיף 5טו1 המוצע לפקודה, כגון הוראה בדבר איסוף של מכשירים אלחוטיים הגורמים להפרעה אלחוטית או החלפתם, כאמור בדברי ההסבר לסעיף 16 לעיל.

· בנוסף מוצע להוסיף את סעיף קטן (א1) – רת"א מבקשת להקל על הציבור ולקבוע כי יחיד שהפעיל תחנה בכלי טיס עד לשנה לאחר תום תוקף הרישיון שבידיו, יישא בעיצום כספי מופחת של 1,500 ש"ח, בשעה שמי שיפעיל בלי רישיון בכלל או בחלוף שנה מתום תוקפו יוסיף לשאת בעיצום כספי בסכום המרבי שקבוע בסעיף קטן (א). הדבר ייצר התאמה של חומרת ההפרה לעיצום הכספי הניתן בגינה. רת"א מבקשת בכך להבדיל בין אדם אשר לא חידש את הרישיון בשוגג ולא להשית עליו עיצום כספי שאינו מידתי להפרה.

סוגי ההפרות הקבועות בסעיף 6ה(ב) מתייחסות להפרות מהותיות וחמורות פחות בהשוואה לסעיף קטן (א), ועל מי שהפר את הוראות הפקודה המפורטות בסעיף זה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום מרבי של 10,330 שקלים חדשים אם הוא יחיד ו-20,660 שקלים חדשים אם הוא תאגיד.

· מוצע לתקן את פסקה (2) כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם על בעל רישיון שלא מילא את דרישת המידע של ועדת התדרים לפי סעיף 5ז1 המוצע, כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 14. בהתאמה לכך, מוצע לתקן גם את פסקה (7) כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם על מי שלא את דרישת המידע של ועדת התדרים לפי סעיף 5ז1 המוצע, על גורמים מסוגים שונים כמפורט בפסקה זו.

· מוצע לתקן את פסקה (8) כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם על מפעיל רשת לוויינית שלא מסר מסמך למפקח, בניגוד להוראות סעיף 11ב(א)(1) לפקודה.

 

לסעיפים 20 עד 22 - כללי

פרק ח' לפקודה עניינו "עונשין", ובסעיפים 7 עד 10 שבו קבועות עבירות פליליות שונות. בשנת 2018 תוקנה הפקודה ונוספו בה סמכויות אכיפה מינהליות למשרד התקשורת, בפרט בפרק ז' לפקודה שעניינו אמצעי אכיפה מינהליים כגון עיצום כספי והתראה מינהלית. ככלל נקבעו בפקודה הוראות המאפשרות אכיפה מינהלית של כללי האסדרה המינהלית לפי הפקודה (הפרה של הוראות הפקודה, חקיקת המשנה מכוחה, רישיונות וכיו'), מתוך תפישה שנכון ויעיל לאוכפן במישור המינהלי ולא במישור הפלילי. התיקון המוצע הוא בבחינת תיקון משלים לקביעת אמצעי האכיפה המינהליים ומבוסס על בחינת הצורך בהוראות העונשיות הקבועות זה מכבר בפרק ח', בשים לב לאמצעי האכיפה המינהליים הקיימים. בכך משקפת הצעת החוק את העיקרון לפיו רשות שלטונית המקדמת חוק בעל היבטים רגולטוריים תפעל על מנת להסדיר את אכיפתו באמצעות אכיפה חלופית, כגון עיצום כספי, ותמעט ככל הניתן בקביעת עבירות פליליות. לאחר בחינת ההוראות הקבועות בפרק ח', יפורטו להלן התיקונים המוצעים בו.

 

לסעיף 20 המוצע

סעיף 7 לפקודה עניינו "העדר רישיון". סעיף 7(א) לפקודה קובע כי: "המייצר, מחזיק, מפעיל או מתקין מכשיר אלחוטי או הסוחר במכשיר כאמור, בלא רישיון, או המקים, מחזיק או מפעיל תחנת אלחוט, בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 4א, דינו – מאסר שנה או קנס 140,000 שקלים חדשים, ובשני המקרים רשאי בית המשפט גם לצוות על חילוט כל מכשיר אלחוטי שנעשתה בו פעולה כאמור בלי רישיון."

מוצע למחוק את העבירות הקבועות בסעיף 7(ב) ו-(ג) שעניינן שידורי טלוויזיה מכלי שיט בניגוד להוראות סעיף 5א לפקודה, בהשלמה לביטול פרק ד' לפקודה כמפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף 12. הפעלה של משדר טלוויזיה ללא רישיון מתאים, הנעשית מתוך מימי החופין של מדינת ישראל, נותרת פעולה אסורה הכלולה בעבירה שקבועה בסעיף 7(א) לפקודה.

 

לסעיף 21 המוצע

ביטול סעיף 8

סעיף 8 לפקודה עניינו "הפרת תקנות" והוא קובע כי: "העובר על הוראות תקנות שהותקנו לפי סעיפים 6 או 13, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס, ובעבירה נמשכת דינו – קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; ורשאי בית המשפט גם לצוות על חילוט כל מכשיר אלחוטי שהעבירה נעברה בו לגביו."

כמפורט לעיל, ככלל הפרה של הוראות האסדרה המינהלית ובכלל כך הוראות בחקיקת משנה מכוח הפקודה היא עילה להטלת עיצום כספי לפי פרק ז' לפקודה. תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 קובעות בין היתר את גובה האגרה בעד מתן רישיון ובעד הקצאת תדר, וכן הן קובעות חובות שונות שחלות על בעלי רישיון מסוגי מסוימים כגון חובות דיווח, רישום מלאי, איסור מכירה או העברה של מכשיר אלחוטי לאדם אחר שאין לו רישיון מתאים. חובות רגולטוריות אלה, כמו גם חובות שקבועות בחקיקת משנה אחרת מכוח פרק ג' לפקודה, נכון ויעיל לאכוף באמצעות כלי אכיפה מינהליים. זאת ועוד, סעיף 8 בנוסחו כיום מפליל למעשה באופן גורף את כל מי שמפר הוראה אשר קבועה בתקנות לפי סעיף 13 או הוראה אשר תיקבע בהן בעתיד, בלי שתיעשה בחינה מהותית של יסודות ההתנהגות. תקנות מכוח סעיף 6 לפקודה, שעניינו סמכויות בשעת חירום, לא נקבעו. נוכח האמור מוצע למחוק את העבירה הקבועה בסעיף 8 ולהסתפק בכלי האכיפה המינהליים לפי פרק ז' לפקודה.

 

ביטול סעיף 9

סעיף 9 לפקודה עניינו "פרסום אסור" והוא קובע כי: "המשדר בטלגרף אלחוטי ידיעה או תקשורת שפרסומן בדפוס או באסיפה פומבית הוא עבירה לפי חיקוק יהא חב בענשים שנקבעו בו לאותה עבירה". סעיף 34כד לחוק העונשין התשל"ז - 1977, תוקן בשנת 1998 באופן שהרחיב את ההגדרה של המונח "פרסם", תוך התייחסות, בין השאר, לפרסום באמצעות רדיו, טלוויזיה ומחשב:

""פרסם" –

(1) בדברים שבעל פה - להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;

 (2) בפרסום שאינו דברים שבעל פה - להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו  בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב;

"ציבור" - לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר בהקשרו של מונח זה;"

 

הגדרה זו היא אפוא רחבה דיה כיום כדי לכלול את ההתנהגות שסעיף 9 נועד לחול עליה, מייתרת את האמור בסעיף 9 ולפיכך מוצע לבטלו. יודגש כי ביטול סעיף 9 אינו מבטל מהותית את האיסור על ביצוע עבירות באמצעים אלחוטיים, אלא ביטולו נובע מכך שאיסור זה חל ממילא לפי הדין הכללי שקבוע בחוק העונשין, כאמור לעיל.

.

 

לסעיף 22 המוצע

סעיף 10 לפקודה שעניינו "עבירות שונות" קובע כך:

"(א)       העושה אחד המעשים המנויים להלן, דינו מאסר ששה חדשים או קנס ורשאי בית המשפט גם לצוות על חילוטו של כל רשיון שניתן לו לפי פקודה זו ושל כל מכשיר שבו נעברה העבירה:

(1)          משדר או מנסה לשדר בטלגרף אלחוטי ידיעה או תקשורת מגונות, נתעבות או פוגעות, או החותרות תחת הסדר הציבורי או שיש בהן כדי להפריע לשלום הציבור;

(2)          משדר או מנסה לשדר בטלגרף אלחוטי אות מצוקה כוזב או מטעה, או ידיעה כוזבת או מטעה בענין כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה;

(3)          מגלה שלא כשורה תכנה של ידיעה שנקלטה או שודרה או הוצעה לשידור בטלגרף אלחוטי.

      (ב)   מי שהפר הוראה מהוראות סעיף 5ד, דינו – קנס פי ששה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977."

 

מוצע למחוק את העבירות הקבועות בסעיף 10(א)(1) ו-(3) לפקודה מהטעמים הבאים: לעבירות אלה יסודות עמומים, ובכך הן סותרות את עיקרון החוקיות ועיקרון הבהירות. יתר על כן, נדמה כי העבירות אינן נדרשות, ולא מצאנו כי נעשה בהן שימוש כדי להעמיד אדם לדין. התכלית העיקרית של הפקודה כיום היא הבטחת שימוש יעיל בתדרי רדיו ובמכשירים אלחוטיים. תכליות וערכים אחרים מוגנים בדינים שונים, תוך איזון של הזכות לחופש הביטוי. אין באמור כדי לקבוע כי לא ניתן להעמיד לדין אדם על התנהגות כאמור בסעיף זה, ככל שהפרסום של הידיעה או גילוי תוכנה אסור לפי דין אחר, ובלי לייחד התנהגות זו לשימוש באמצעי תקשורת מסוים, אלחוטי או שאינו אלחוטי.  

עוד מוצע למחוק את העבירה שקבועה סעיף 10(ב) לפקודה, מאחר שהפעלה של מכשיר אלחוטי בלי שוועדת התדרים הקצתה למשתמש תדר מתאים לפי סעיף 5ד לפקודה, היא פעולה שניתן להטיל בגינה עיצום כספי לפי הוראות פרק ז' לפקודה, ואין צורך במנגנון אכיפה נוסף במסגרת הליך פלילי.

 

לסעיף 23 המוצע

סעיף 11ד לפקודה עניינו "מתן הוראות לשם הפסקת הפעלה שלא כדין" והוא מקנה למפקחי משרד התקשורת, שהוסמכו לפי סעיף 11א לפקודה, סמכות לתת הוראות למניעה של הפרעות אלחוטיות. כך למשל קובע סעיף 11ד(א) כי:

"מצא מפקח כי אדם מפעיל מכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט באופן הגורם או שעלול לגרום לשיבוש או להפרעה לפעילותם של מכשירים אלחוטיים אחרים הפועלים כדין (בסעיף זה – המפעיל), בניגוד להוראות לפי פקודה זו, יורה לו, באישור בכתב מאת המנהל, להפסיק את הפעלת המכשיר, ורשאי הוא להורות לו על האמצעים שעליו לנקוט לשם הפסקת ההפעלה כאמור; אישור המנהל כאמור יכול שיינתן במסרון או באמצעי אלקטרוני אחר; בסעיף זה, "המנהל" – לרבות המנהל כהגדרתו בסעיף 6ד."

מוצע לקבוע כי סמכויות המפקחים לפי סעיף 11ד יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מכשיר שאינו מכשיר אלחוטי, אם נמצא כי הוא גורם לשיבוש או להפרעה ניכרים לפעילותם של מכשירים אלחוטיים הפועלים כדין. תקלה בפעילותו של מכשיר חשמלי מסוגים מסוימים, או פגם בייצור, עלולים להביא לכך שמכשיר חשמלי גורם להפרעה אלחוטית לא מכוונת השקולה לשימוש בתדר רדיו. הפרעה כאמור עלולה להיות בהיקף ניכר, בכמה תחומי תדרים, ולמשתמשים רבים, מאחר שאין מדובר במכשיר אשר משתמש באנטנה או באמצעי כיול אחר. הניסיון מלמד שמפקחי משרד התקשורת נדרשים לסמכות למתן הוראות כאמור על מנת להתמודד עם מצבים שונים של הפרעות אלחוטיות משמעותיות, מקום שהאדם אשר המכשיר בחזקתו אינו משתף פעולה עם הצורך שהובהר לו.

 

לסעיף 24 המוצע

סמכויות הרישוי השונות לפי פרק ג' לפקודה, וכן סמכויות נוספות לפי הפקודה, מוקנות למנהל, כהגדרתו בפקודה – "עובד המשרד הממונה על ניהול תדרי רדיו וכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד". סעיף 12א לפקודה שעניינו אצילת סמכויות, מקנה למנהל סמכות לאצול את סמכויותיו לפי הפקודה, כולן או חלקן, לעובדים בכירים במשרד התקשורת. מאז שנת 2018 המנהל אצל מסמכויותיו השונות לעובדים בכירים של משרד התקשורת, אשר מבצעים את פעילות הרישוי השוטפת אל מול אלפי היבואנים ובעלי הרישיונות מהסוגים השונים.

נוכח ההיקפים הגדולים של העבודה השוטפת, ועל מנת להקל בעומס הבירוקרטי ולייעל את השירות לציבור, מוצע לתקן את סעיף 12א לפקודה ולקבוע כי המנהל יהא רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובדי משרד נוספים, המבצעים מכוח תפקידיהם משימות ופעולות שוטפות שנופלות בגדר סמכויות המנהל לפי הפקודה.

 

לסעיף 25 המוצע

איגוד הבזק הבין-לאומי (ITU - International Telecommunication Union), הפועל במסגרת ארגון האומות המאוחדות, מנהל מרשם של רשתות לווייניות, בין היתר לצורכי תיאום ומניעת הפרעות אלחוטיות. לשם רישום וביצוע תיאום כאמור, מינהל התקשורת (הרגולטור) של כל מדינה החתומה על אמנת האיגוד פועל אל מול הגורמים הרלבנטיים באיגוד וכן מול מינהלי תקשורת של מדינות זרות. במדינת ישראל אמון על הנושא משרד התקשורת.

מוצע לתקן את סעיף 13 לפקודה, שעניינו "ביצוע ותקנות", ולקבוע בו בפסקה (1א) המוצעת כי לשר תהא סמכות לקבוע בתקנות את התנאים להגשת בקשה עבור רישום רשת לוויינית באיגוד הבזק הבין-לאומי, תיאום תנאי השימוש מול האיגוד ומינהלי תקשורת זרים לעניין רשתות לווייניות נוספות שנרשמו בו ממועד הגשת הבקשה לרישום רשת לוויינית וכן במשך פעילותה, מתן אישור להקמת רשת לוויינית, ואת האגרות בעד הרישום, התיאום, האישור והפעולות השונות הנדרשות לשם כך.

כמו כן, כמבואר בסעיף 18 לעיל, מוצע לתקן את סעיף 13 לפקודה ולהקנות לשר סמכויות להתקין תקנות שתכליתן למנוע פגיעה חמורה ומיידית בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, או שיבוש או הפרעה משמעותיים לפעולתם מכשירים אלחוטיים.

בנוסף מוצע לתקן את הסעיף כך שלשר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם השר, תהיה נתונה סמכות לקבוע אגרות בעד רישיונות לתחנת אלחוט בכלי טיס, לתחנת אלחוט ביחידת נת"א, ולטייסים ופקחי טיסה. הדבר הוא בהשלמה לתיקונים מוצעים בסעיף 4ח לפקודה כמפורט לעיל בדברי ההסבר לסעיף 6.

סעיף 13(ב) קובע כיום כי "תקנות לעניין אגרות לפי פקודה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת". מוצע לתקן את הסעיף כך שתקנות הקובעות או משנות סכומי אגרה ימשיכו להיות טעונות אישור של ועדת הכלכלה, אך הוראות אחרות בתקנות שיקבע השר, כגון מועדי תשלום, הסדרים לפריסה רבעונית וכד' לא יידרשו לקבל אישור של הוועדה. זאת בדומה לתקנות אחרות שהשר קובע מכוח סמכויותיו השונות לפי פרק ג' לפקודה שעניינו "רישיון, אישור התאמה ופטור".

 

לסעיף 26 המוצע

בחלק א' לתוספת הראשונה לפקודה מפורטת רשימה של הוראות שנקבעו בחקיקת משנה מכוח הפקודה (תקנות וצווים), שעל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי בסכום המפורט לצדן. מוצע לתקן את התוספת הראשונה ולהתאים את רשימת ההפרות הקבועות בה לתיקונים שנערכו בשנים האחרונות בחקיקת משנה מכוח הפקודה, ובכלל כך תקנות הטלגרף האלחוטי (אישורי התאמה), התשפ"א-2021, כמפורט להלן.

· מוצע להוסיף את ההגדרה ""תקנות אישורי התאמה" - תקנות הטלגרף האלחוטי (אישורי התאמה), התשפ"א-2021".

· פרט (4) מתייחס להפרה של תקנה 8ג(ג) לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987, שעניינה רישיון סחר. מוצע לתקן את פרט (4) באופן שישקף את השינוי שנעשה בתקנה 8ג(ג) לתקנות האמורות בתיקון משנת 2020[5];

· פרט (7) מתייחס להפרה של סעיף 8א לצו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)), התשע"ב-2012, שעניינו דיווח. מוצע לתקן את פרט (7) באופן שישקף את השינוי שנעשה בסעיף 8א לצו האמור בתיקון משנת 2019[6];

·  פרט (9) מתייחס להפרה של סעיף 8ג לצו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)), התשע"ב-2012, שעניינה היה חובת סימון. מוצע למחוק את פרט (9) מאחר שסעיף 8ג לצו האמור נמחק בתיקון משנת 2019;

·  מוצע להוסיף את פרט (16) שעניינו הפרה של תקנה 9 לתקנות הטלגרף האלחוטי (אישורי התאמה), התשפ"א-2021 שעניינה חובת סימון מכשירים ויידוע הציבור. התיקון המוצע יאפשר להטיל עיצום כספי על בעל אישור התאמה העוסק בייבוא או בייצור מכשירים אלחוטיים שלא סימן על אריזתו של מכשיר אלחוטי פרטים או לא צירף הודעה כנדרש, בניגוד להוראות תקנה 9 לתקנות האמורות.

 

לסעיף 27 המוצע

מוצע לתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן - חוק הרשות השנייה) ולהתאימו לתיקון שנעשה בפקודה בשנת 2018, ובפרט מוצע להבהיר כי הסמכות להקצות תדרים נתונה לוועדת התדרים, מכוח סמכותה לפי פרק ה' לפקודה.

סעיף 72 לחוק הרשות השנייה שעניינו "רישוי שידורי רדיו" קובע כי תנאי למתן רישיון לשידורי רדיו לפי החוק האמור הוא כי השר ייתן אישור לעניין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות הפקודה וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור. מאחר שסמכות הקצאת התדרים נתונה לוועדת התדרים, מוצע לתקן את סעיף 72 באופן שיעביר לוועדת התדרים את האחריות למתן האישור לנושא שמצוי בתחום סמכותה לפי הפקודה. 

כמו כן, סעיף 110 לחוק הרשות השנייה שעניינו "הקצאת תדרי רדיו" קובע כי השר "יקצה לפי סמכויותיו בפקודת הטלגרף האלחוטי ובהתאם לאמור בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי, תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה". מוצע לתקן את הסעיף באופן שיבהיר כי הסמכות להקצות תדרים נתונה באופן בלעדי לוועדת התדרים.

 

לסעיף 28 המוצע

סעיף 85 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (להלן – חוק השידור הציבורי) עניינו "השימוש בתדרי רדיו", והוא קובע כך:

85. (א)    האפיקים ותדרי הרדיו העומדים לרשותה של מדינת ישראל על פי הסדרים בין-לאומיים, לשם שידורי טלוויזיה ורדיו, ישמשו –

(1)  לשידורי תאגיד השידור הישראלי;

(2)  לשידורי גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל;

(3)  לשידורים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990.

       (ב)    שר התקשורת יקבע את סדרי החלוקה והשימוש באפיקים ובתדרי הרדיו האמורים בסעיף קטן (א).

 

מוצע לתקן את סעיף 85(א) לחוק השידור הציבורי מאחר שהסעיף אינו מונה גורמים נוספים המשדרים שידורים לציבור על פי דין, אשר הוקצו להם תדרי רדיו לשם כך. כך למשל הוקצו זה מכבר תדרי רדיו למערך "עידן+" אשר מופעל כיום בידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מכוח חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012. במערך עידן+ אמנם מופצים כיום רק שידורים של גופים אשר מנויים בסעיף 85(א) לחוק השידור הציבורי, אך אם יופרט המערך לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, ניתן יהיה להפיץ בו גם שידורים שייעשו מכוח החוק האמור שכאמור אינו מנוי בסעיף 85(א) לחוק השידור הציבורי.

 

הסמכות להועיד ולהקצות תדרי רדיו נתונה לוועדת התדרים כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 27 לעיל. נוכח האמור אין צורך כי השר יידרש לקבוע בתקנות את סדרי החלוקה והשימוש באפיקים ובתדרים של שידורי הרדיו של תאגיד השידור הציבורי "כאן" או של גופים אחרים המשדרים לפי דין, ולפיכך מוצע למחוק את סעיף 85(ב).

יצוין כי טרם הותקנו תקנות מכוח סעיף 85(ב) לחוק השידור הציבורי, אך בעבר הותקנו תקנות רשות השידור (שימוש בתדרי רדיו), התשנ"ו-1996 מכוח סעיף 44א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965. עניינו של סעיף 44א היה "השימוש בתדרי רדיו" והוא דמה במהותו לסעיף 85(ב) לחוק השידור הציבורי, אשר החליף את חוק רשות השידור.

התקנות האמורות הסדירו אך ורק את החלוקה של שימוש באפיקים ובתדרים של שידורי הרדיו של רשות השידור ברשתות השונות שהפעילה בתחום תדרי FM ובתחום תדרי AM.