תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית) (תיקון), התשפ"ג– 2022.
נוכח מצוקת כוח האדם הפוטנציאלי שיוכל לאייש את תפקיד רב חובל נמל והתצפיתנים - מצוקה שרק הולכת וגוברת - מוצע להתאים את תנאי הכשירות המינימאליים לתפקידים אלה כך, שאלה יותאמו למציאות הקיימת וזאת, מבלי לפגוע בבטיחות השיט בנמלים.
בהתאם, מוצע להוסיף חלופות לתנאי הכשירות, שנקבעו לתפקיד רב חובל נמל בתקנה 11 (ג) לתקנות, וכן לדייק את אחת החלופות לתפקיד תצפיתן, שנקבעה בתקנה 14 (ג)(3) לתקנות, ונוגעת לניסיון המקצועי הנדרש לביצוע תפקיד זה ליוצאי חיל הים.
טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות הספנות והנמלים:
תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית) (תיקון), התשפ"ג – 2022
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 (1)(ד), (ה), (י) ו-(יח), (2)(ח), (3) ו- (4) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א – 1971[1] (להלן- הפקודה), לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד - 2004[2] (להלן- החוק), אני מתקינה תקנות אלה: |
||
|
|
||
|
תיקון תקנה 11 |
1. |
בתקנה 11 לתקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע"ח - 2017[3] (להלן- התקנות העיקריות), במקום האמור בתקנת משנה (ג) יבוא - |
|
|
|
"(ג) לא ימלא אדם תפקיד של רב חובל נמל אלא אם כן הוא עומד באחד מאלה: |
|
|
|
|
(1) הוא בעל הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל לפי תקנות הימאים ושירת בפועל כרב חובל של אניית צי סוחר 12 חודשים מצטברים לפחות; |
|
|
|
|
(2) הוא בעל הסמכה מוכרת ותקפה של רב חובל גוררת לפי תקנות הימאים ושירת בפועל כרב חובל של כלי שיט נמלי 60 חודשים מצטברים לפחות; |
|
|
|
|
(3) הוא שירת 12 חודשים מצטברים לפחות כמפקד אנייה, שתפוסתה עולה על 3,000 טון, בחיל הים". |
|
תיקון תקנה 14 |
2. |
בתקנה 14 לתקנות העיקריות , בתקנת משנה (ג), פסקה (3), במקום "או שהיה קצין בחיל הים ששימש מפקד כלי שיט" יבוא "או שהיה קצין בחיל הים, ששירת 12 חודשים מצטברים לפחות על כלי שיט וצבר במהלכם ניסיון בניטור הסביבה הימית ; לענין זה "ניטור הסביבה הימית" – הכרת המפה הימית על בוריה, לרבות מעקב רציף אחר כלל כלי השיט בטווח הקרוב והרחוק וניהול מערכות קשר לסוגיהן מול כלי שיט כאמור ". |
|
תחילה |
3. |
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן . |
|
|
|
|
___ ב________ התשפ"ג (___ ב________ 2022)
(חמ 3-3756_)
__________________
מרב מיכאלי
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע"ח – 2017 (להלן- התקנות העיקריות) מסדירות את הניהול התקין והבטיחותי של התעבורה הימית בנמלים המסחריים בישראל – הן של אניות סוחר הפוקדות את הנמלים והן של כלי השיט הקטנים המפליגים בתחום הנמל, תוך קביעת חלוקה ואחריות ברורים בין הגורמים העוסקים בכך בפועל, עליהם נמנים רב חובל הנמל והתצפית.
לס' 1 לתיקון -
תקנה 11 לתקנות העיקריות מטילה את האחריות הכוללת לניהול התקין והבטיחותי של התעבורה הימית בנמל על רב חובל הנמל, בהיותו בעל ההכשרה המקצועית הבכירה בנושאים הימיים, שעומד בראש מחלקת הים בחברות התעבורה הימית ומנהל את כלל עובדי המחלקה וביניהם הנתבים ועובדי התצפית.
רב חובל הנמל מוסמך, בין היתר, להתערב בהוראות התצפית ולשנותן, להנחות את הנתבים בנושא החלפת המידע עם הקברניטים, לאשר את קיומן של פעולות בתחום הימי שאינן שיט (צלילה, עבודות ימיות וכיו"ב) ולבצע תחקירים מקצועיים לגבי אירועים בתחום הימי המסכנים חיי אדם, את בטיחות השיט או את מתקני הנמל, במטרה שיוכל להפיק לקחים לשיפור מערך ניהול התעבורה הימית בנמל.
תקנה 11 (ג) קובעת את תנאי הכשירות המינימליים למילוי תפקיד רב חובל הנמל - "לא ימלא אדם תפקיד של רב חובל נמל אלא אם כן הוא בעל הסמכה של רב חובל לאניית צי סוחר לפי תקנות הימאים ושירת בפועל כרב חובל של אניית צי סוחר 12 חודשים מצטברים לפחות".
בהמשך להשלמת בנייתם ותחילת פעילותם של הרציפים החדשים בנמלי חיפה ואשדוד, המכונים 'נמל המפרץ' ו'נמל הדרום', ועל מנת שמחלקות הים יוכלו לספק שירותי ניהול תעבורה ימית למספר תאגידים מורשים ומפעילי רציפים, הוסמכו חברת התעבורה הימית חיפה ואשדוד, בהיותן חברות בנות של חברת נמלי ישראל (חנ"י), ליתן שירותי תעבורה ימית בנמלי חיפה ואשדוד ומחלקות הים הועברו לניהולן.
נוכח מצוקת כוח האדם הימי בארץ בכלל וזה המוסמך כרב חובל ועומד בדרישת הניסיון הימי לתפקיד זה כמפורט בתקנה 11 (ג) בפרט, נוצרה מצוקה ממשית בכוח האדם הפוטנציאלי שעשוי לאייש את תפקיד רב חובל הנמל. מצוקה זו משפיעה אף על כוח האדם הפוטנציאלי לשמש כנתבים אך, הדבר חמור יותר בנוגע לתפקיד הנדון, מתוקף היותו כרוך באחריות גבוהה יותר אך, תגמול נמוך יותר משל נתב. לראיה – איש מהמועמדים שניגשו למכרז לאיוש תפקיד רב חובל נמל חיפה לא עמד בתנאי הסף, שהתבססו על הוראת תקנה 11 (ג) לתקנות.
הקושי העיקרי שהניע מועמדים פוטנציאליים מלגשת למכרז הנ"ל נוגע לדרישת הניסיון הימי – שירות בפועל כרב חובל של אניית צי סוחר 12 חודשים מצטברים לפחות והיעדר חלופות לתנאי זה. בנסיבות אלו, בהן נראה כי תנאי הכשירות המינימאליים שנקבעו בתקנה 11 (ג) אינם מותאמים למציאות הקיימת, נבקש להקל בקביעת תנאי הכשירות באופן שתקבענה שתי חלופות אפשריות לדרישה הנוכחית כלהלן:
- בעל הסמכה כרב חובל גוררת ושירת בפועל כרב חובל של כלי שיט נמלי במשך 60 חודשים מצטברים לפחות;
- קצין בחיל הים ששירת כמפקד אנייה, שתפוסתה עולה על 3000 טון, במשך 12 חודשים מצטברים לפחות.
תיקון זה נועד להבטיח כי תקנה 11 (ג) תתאים למציאות בשטח ולא תהפוך פלסתר, מבלי לפגוע ברמה המקצועית הנדרשת לביצוע התפקיד ותוך שמירה על רמת בטיחות שיט נאותה.
לס' 2 לתיקון –
התצפית, כהגדרתה בתקנות העיקריות, מהווה מעין "מגדל פיקוח" ומשמשת, באמצעות עובדיה המוסמכים, כגורם המרכזי האחראי על ניהול תנועת כלי השיט בנמל.
תפקידי התצפית מפורטים בתקנה 12 לתקנות העיקריות. תפקידם של עובדי התצפית כולל בחובו שימוש בציוד ממוחשב, מכשור מתקדם, אינפורמציה זמינה וידע מקצועי המאפשרים שמירה על בטיחות השיט תוך הקפדה על נוהל התור התפעולי בנמלים, כמשמעותו לפי תקנה 64 לתקנות הנמלים, התשל"א- 1971 וכאמור בכללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשס"ח-2008.
תקנה 14 לתקנות העיקריות קובעת את איושה הרציף של התצפית בשני עובדים, ביניהם תתקיים היררכיה ניהולית ברורה – מנהל המשמרת - האחראי, והתצפיתן - הכפוף לו.
במטרה להבטיח תפקוד איכותי של התצפית, נדרש לאיישה בבעלי מקצוע מנוסים ואיכותיים מהתחום הימי, אשר יהיו בעלי הידע המקצועי והניסיון הרלבנטי. בהתאם, תקנת משנה 14 (ג) קובעת את דרישות הכשירות המקצועית של עובדי התצפית.
אחת החלופות הנוגעות לכשירותו של תצפיתן מתייחסת לניסיון מקצועי שרכש כקצין בחיל הים ששימש מפקד כלי שיט.
בדיקת מצבת כוח האדם בעל הניסיון הימי הנדרש העלתה כי מחד, תהליכי התמקצעות והתמחות בחיל הים, אשר נבעו, בין היתר, מהצרכים הטכנולוגיים המשתנים, הביאו לכך שקצינים רבים בחיל הים משתחררים משירותם הצבאי מבלי שהספיקו לצבור ניסיון פיקודי על כלי שיט; מנגד, קצינים אחרים בחיל הים, כגון: קציני גילוי, ניווט וקשר (גנ"ק) או קציני נשק צברו ניסיון רב בתפעול מערכות גילוי וקשר, שהינן בליבת עיסוקה של התצפית, אף כי לא צברו ניסיון פיקודי כאמור על כלי שיט.
בהתאם, והואיל והניסיון שנצבר בשנים האחרונות הוכיח כי הניסיון הפיקודי על כלי שיט אינו מהווה בהכרח דרישה מהותית הנחוצה למילוי תפקיד תצפיתן, מוצע לשנות את הדרישה בדבר הניסיון המקצועי הנדרש לביצוע תפקיד של תצפיתן ולדייקה כלהלן: במקום ניסיון כקצין בחיל הים ששימש מפקד כלי שיט, יידרש ניסיון כקצין בחיל הים ששירת 12 חודשים מצטברים לפחות על כלי שיט וצבר במהלכם ניסיון בניטור הסביבה הימית.
לעניין זה, מוצע לקבוע כי ניטור הסביבה הימית יכלול את הכרת המפה הימית על בוריה, ניהול מעקב רציף אחר כלי שיט בטווח הקרוב והרחוק וכן, ניהול מערכות קשר לסוגיהן מול כלי שיט אחרים. ניסיון כאמור הינו רלבנטי ומועיל לביצוע מיטבי של תפקיד התצפיתן.