תקנות איסור הונאה בכשרות (ערבות גוף נותן הכשר), התשפ"ב-2022
מטרת התקנות היא להסדיר את אופן המצאת הערבות והפרטים הנוגעים אליה, שעל מבקש רישיון, לפי סעיף 2יז(א)(2) בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג- 1983 (להלן – החוק), להמציא לשם קבלת רישיון כגוף נותן הכשר. לפי החוק, יש לקבוע בין היתר את דרך המצאת הערבות וכן את סכומה ודרכי חילוטה. מכאן הצורך בתקנות אלה.
טיוטת תקנות מטעם השר לשירותי דת:
טיוטת תקנות איסור הונאה בכשרות (ערבות גוף נותן הכשר), התשפ"ב-2022
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 2יז(א)(2) לחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983 (להלן – החוק), ובאישור ועדת _____ של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה - |
|
|
|
|
"בנק" - תאגיד בנקאי בעל רישיון לפי סעיפים 4(א)(1) או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, המורשה לתת ערבות; |
|
|
|
|
"מבקש רישיון" – מי שמבקש לקבל רישיון כגוף נותן הכשר או המבקש לחדש רישיון כאמור, לפי סימן א' בפרק ד' בחוק; |
|
|
חובת ערבות |
2. |
מבקש רישיון ימציא לממונה ערבות בלתי מותנית לטובת מדינת ישראל, לאחר שקיבל מהממונה הודעה על ההחלטה לתת לו רישיון כגוף נותן הכשר או לחידושו, כתנאי לקבלת רישיון או לחידושו כאמור. |
|
|
תנאי הערבות |
3. |
בערבות כאמור בתקנה 2 יתקיימו התנאים שלהלן:
|
|
|
|
|
(א) |
הנערב הוא מבקש הרישיון, והמוטב – מדינת ישראל, הרבנות הראשית לישראל. |
|
|
|
(ב) |
הערבות היא עצמאית (אוטונומית) הניתנת למימוש לפי דרישת המוטב בלי לטעון כל טענת הגנה שיכולה לעמוד לנערב בקשר לחיוב, בלא צורך בנימוק הדרישה או בנקיטת אמצעים כלפי הנערב. |
|
|
|
(ג) |
הערבות תשולם למוטב עם דרישתו הראשונה. |
|
|
|
(ד) |
הערבות אינה ניתנת להסבה או להעברה. |
|
|
|
(ה) |
תוקף הערבות לגבי רישיון הניתן לראשונה יהיה לשלוש שנים ולגבי מי שמחדש רשיונו – לחמש שנים, או כתקופת הרישיון, לפני הקצר ביניהם. |
|
|
|
(ו) |
מבקש הרישיון יצרף לערבות כתב התחייבות להשלמת סכום הערבות לסכום הנקוב בתקנה 5, ככל שפחת, עקב חילוט או מכל סיבה אחרת, תוך שבעה ימים ממועד ההפחתה. |
|
נוסח כתב הערבות |
4. |
כתב הערבות יהיה לפי נוסח להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שיכלול את התנאים האמורים בתקנה 3. |
|
|
5. |
סכום הערבות יהיה –
|
||
|
|
|
(א) |
למבקש רישיון שהונו העצמי או מחזור הכנסותיו, לפי הענין, עד וכולל שלושה מליון ₪ - 100,000 ₪. |
|
|
|
(ב) |
למבקש רישיון שהונו העצמי או מחזור הכנסותיו, לפי הענין, מעל שלושה מליון ₪ - 500,000 ₪. |
|
|
|
הון עצמי או מחזור הכנסות כאמור, יחושב לפי הדוחות הכספיים של השנה שהסתיימה לפני מועד הגשת הבקשה. |
|
|
חילוט הערבות |
6. |
ראה הממונה כי גוף נותן הכשר הפר חובה מחובותיו לפי החוק, יהיה רשאי, הוא או מי מטעמו, לחלט את הערבות או חלק ממנה. |
|
|
|
7. |
בלא לגרוע מסמכותו לפי תקנה 6, ראה הממונה כי נסיבות הענין מצדיקות זאת, יהיה רשאי לחלט חלק מהערבות לפי ההפרות והשיעורים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ה) להלן: |
|
|
|
|
(א) |
בהפרה של הוראה לפי סעיף 2ב(ד), 2ה, 2ו(3), 2ז, 2ח(א), 2ט(ד),2י(ד), 2י(ה), 2יא, 2כב או 2לא בחוק - 3000 ₪, ובהפרה חוזרת - 6000 ₪. |
|
|
|
(ב) |
בהפרה של הוראה לפי סעיף 2ז(א), 2ח(ב) עד (ד), 2י(ב), 2יב או 2יד בחוק – 5000 ₪ ובהפרה חוזרת 10,000 ₪. |
|
|
|
(ג) |
בהפרת תנאי מתנאי הרישיון שניתן לגוף נותן ההכשר לפי סעיפים 2ו(ב), 2יז, 2 יח או 2כד(ב) בחוק – 10,000 ₪ ובהפרה חוזרת 20,000 ₪. |
|
|
|
(ד) |
בהפרה של הוראה לפי סעיף 2(כג)(ו) בחוק – 50,000 ₪. |
|
|
|
בתקנה זו, "הפרה חוזרת" – הפרה שבוצעה בתוך שנים עשר חודש מהפרה קודמת באותו נושא. |
|
|
|
8. |
חילוט ערבות או חלק ממנה כאמור בתקנות 6 ו-7 יבוצע שבעה ימים לפחות לאחר שהממונה או מי מטעמו הודיע על כך בכתב לגוף נותן ההכשר ולאחר שנתן לו אפשרות להשמיע את טענותיו; שמיעה כאמור תהיה בעל-פה או בכתב, לפי החלטת הממונה. |
|
|
שמירת סמכויות |
9. |
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מסמכות לפי כל דין. |
|
|
תחילה |
10. |
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן. |
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ _____-3)
__________________
השר לשירותי דת
דברי הסבר
כללי
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2022-2021), התשפ"א-2021 (להלן – "חוק התכנית הכלכלית") כלל בתוכו, בין היתר, את פרק י"ז שעניינו "ייעול מערך הכשרות". בפרק זה נקבע תיקון מס' 3 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 (להלן – החוק) שעניינו אסדרה מחודשת של מערך הכשרות. בין היתר, תוקן סעיף 2 בחוק כך שבשונה מהמצב המשפטי שקדם לתיקון, לפיו הוסמכו לתת תעודת הכשר רב מקומי או רב שהסמיכה מועצת הרבנות הראשית, נקבע בו כי יוכלו לתת תעודת הכשר גוף נותן הכשר ורב מוסמך. לפי החוק, גוף נותן הכשר נדרש לקבלת רישיון מהממונה לשם מתן תעודת הכשר ושימוש בסמלי הכשר. כחלק מתנאי הרישיון, נקבעה המצאת ערבות או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו בהתאם לחוק. וזאת, לפי הוראות שקבע השר.
לתקנה 1 (הגדרות) – "גוף נותן הכשר" מוגדר בחוק כבעל רישיון לפי סימן א' לפרק ד' בחוק. הוא תאגיד, חברה או עמותה, המבקש ליתן תעודות הכשר או לתת שירותי השגחה לעוסק (סעיף 2ב בחוק).
לתקנה 2 – לפי סעיף 2יז(א)(2) בחוק, בין יתר התנאים לקבלת רישיון, על מבקש הרישיון להמציא ערבות או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו בהתאם לחוק.
לתקנה 3 – מפורטים התנאים לפיהם תקבע הערבות, שהם, ככלל, תנאים מקובלים בענין זה.
תקנת משנה 3(ה) – לפי סעיף 2כא(א) בחוק, תוקפו של רישיון הניתן לראשונה הוא לשלוש שנים וניתן לחדשו לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
תקנת משנה 3(ו) – מטרת ההוראה המוצעת למנוע מצב בו מסיבות שונות, יימצא מבקש הרישיון ללא ערבות כנדרש לפי תקנות אלה. סיבה אפשרית מרכזית היא כי חלק מסכום הערבות חולט, עקב הפרה, כפי שמפורט בתקנה 7 המוצעת.
לתקנה 4 – הממונה יפרסם נוסח ערבות אחיד, לפיו תומצא הערבות.
לתקנה 5 – נקבעו מדרגות לסכום הערבות, לפי מחזור הכנסותיו או הונו העצמי של מבקש הרישיון, אשר מקובל בהקשרים אלה כי מביאים לידי ביטוי את היקף פעילותו.
לתקנה 6 – מטרת הערבות היא, בין היתר, לוודא מילוי חובותיו של מבקש הרישיון בהתאם לחוק. כמצוין לעיל, המחוקק הסמיך את מתקין התקנות גם לקבוע את דרכי חילוט הערבות. בהתאם, מוצע להסמיך את הממונה לחלט את הערבות או חלק ממנה במקרה של הפרה של מבקש הרישיון את חובותיו לפי החוק.
לתקנה 7 – מוצע לקבוע מדרג מידתי של חילוט הערבות או חלקים ממנה. זאת, לשם הבנית שיקול הדעת של הממונה ומתוך תפיסה לפיה אין צורך בחילוט הערבות כולה בכל מקרה של הפרת חובותיו באופן המצריך חילוט הערבות. מה גם, שחילוט כזה עשוי לפגוע בפעילות הגוף נותן ההכשר עד כדי יצירת קושי בפעילותו, כאשר לעיתים אין סיבה שהגוף לא ימשיך בפעילותו תוך מילוי כלל חובותיו לאחר שרופא הפגם שנפל בפעילותו. בהתאם, מוצע לקבוע חמש מדרגות להיקף החילוט, לפי החובות השונות ולאור מידת הפגיעה שבאי מילויין. בהפרה חוזרת מוצע להגדיל את היקף החילוט.
תקנת משנה 7(א) – מוצע לחלט 3000 ₪, ובהפרה חוזרת 6000 ₪, באי מילוי החובות הנוגעות בעיקר לעניינים הבאים, שחלק ניכר מהם הן חובות דיווח שלא מולאו: פרסום באינטרנט של דרישות נוספות מעוסק לשם קבלת הכשר; דיווחים של גוף נותן הכשר על מס' תעודות הכשר שניתנו, בוטלו או הותלו ואירועים חריגים; דיווח על התליה דחופה; דיווח על מתן תעודה למצרך מיובא לפי מתכונת אחידה אם נקבעה; מתן תעודת הכשר ליותר משנה; עדכון בדבר עסק מושגח; ביצוע כל הנדרש לוודא כי העוסק מקיים תנאי ההכשר; הצגת תעודת בעל תפקיד בתאגיד; דיווח שינוי פרטים בגוף נותן ההכשר; העברת מידע לממונה.
תקנת משנה 7(ב) - מוצע לחלט 5000 ₪, ובהפרה חוזרת 10,000 ₪, באי מילוי החובות הנוגעות בעיקר לעניינים הבאים, שברובם נוגעים להטעיית הציבור או אי מילוי חובות שביסוד ההסדר: מתן תעודת הכשר לפי תקן שונה מזה שאושר ברישיון; אי ציון הפרטים המחוייבים על גבי תעודת הכשר וסמלי הכשר; אי עמידה בתקן הכשרות הרלוונטי, בכללים שקבע השר; מתן שירותי השגחה על ידי מי שאינו עומד בתנאים הנדרשים; קבלת תמורה על ידי משגיח מלבד השכר מהגוף נותן ההכשר.
תקנת משנה 7(ג) - מוצע לחלט 10,000 ₪, ובהפרה חוזרת 20,000 ₪, באי מילוי החובות הנוגעות בעיקר לעניינים הבאים: התניית שירותי כשרות ברכישת שירותים אחרים; עמידה בתנאי הרישיון המפורשים בחוק וכאלה שקבע הממונה; העברת שליטה בתאגיד לאחר ללא אישור.
תקנת משנה 7(ד) – מוצע לחלט 50,000 ₪ כאשר אי מילוי החובה נוגע להוראות שנתן הממונה לאחר ביטול רישיון לענין תעודות הכשר שגוף נותן הכשר טיפל בהן או העניק לפני ביטול רשיונו. במקרה זה נדרש חילוט של סכום גבוה נוכח העובדה שמדובר בגוף שרשיונו בוטל, ולפיכך פחתה מאד, עד כדי העדר מוחלט, של יכולתו לתקן פגמים ותקלות הנובעות מביטול הרישיון, שתכלית הוראות הממונה, אותן אין הוא ממלא, היא למנוע אותן.
לתקנת משנה 7(ה) – חילוט סכומים לפי שלוש מדרגות, כאשר בביקורת כוללת שערך הממונה, לפי כללים שיקבע בהם יפורטו במרכיבים וההביטים הנבדקים, כמו גם הגדרות לכשלון בביקורת, נמצאו פגמים רבים. ככל שבביקורות חוזרות עדיין לא תוקנו הפגמים באופן שהכשלון בביקורת חוזר על עצמו, יגדל סכום החילוט.