תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), (תיקון מס' __), התשפ"ב -2022.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מזה מספר שנים פועלת מדינת ישראל להצטרפות לתכנית הפטור מאשרות (Visa Waiver Program - VWP) אשר תאפשר כניסה לארצות הברית ללא הנפקת אשרה. לפי החוק הפדרלי בארצות הברית, אחד מן הרכיבים הנדרשים כתנאי להצטרפות לתכנית הוא חתימה על הסדר להגברת שיתוף מידע בין המדינות בנושאי איומים לביטחון ורווחת הציבור האמריקני (Immigration and Nationality Act, Section 217). רכיב זה מתווסף למספר רכיבים נוספים אשר ארצות הברית דורשת ממדינות לעמוד בהם על מנת להצטרף לתכנית הפטור מאשרות.

תחת דרישה זו קובעת המדיניות העדכנית של ארצות הברית כי על ישראל לחתום על הסכם לשיתוף פעולה במאבק בפשיעה חמורה וטרור (Agreement On Enhancing Cooperation in Preventing and Combating Serious Crime and Terrorism – PCSC), ועל מזכר לשיתוף פעולה לחיזוק ושמירה על ביטחון גבולות (Enhanced Border Security Arrangement – EBSA) (להלן ביחד: "ההסדרים"). מטרת הסכם ה-PCSC היא להסדיר שיתוף פעולה בין גורמי אכיפת חוק, במסגרתו יועבר מידע פלילי וביומטרי בין הצדדים, בנוגע לאנשים אשר הועמדו לדין או הורשעו בעבירות חמורות, במטרה למנוע פשיעה חמורה לרבות טרור. מטרת מזכר ה-EBSA היא לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות במטרה לחזק את ביטחון הגבולות, בהקשרי הגירה, על רקע מעורבות בפשיעה חמורה ובטרור.

ישראל מקיימת מזה מספר שנים משא ומתן לכריתת הסדרים אלה. ביום ה-2 לחודש מרץ 2022, נחתם מזכר ה-EBSA וביום ה-7 לחודש יולי 2022, נחתם הסכם ה-PCSC. כמפורט בכל אחד מההסדרים, או במסמכים הנלווים להם, יחל יישומו של הסכם ה-EBSA או יכנס הסכם ה-PCSC לתוקף, רק לאחר מתן הודעה על ידי כל צד כי הושלמו הצעדים הפנימיים הנדרשים לשם כך. זאת, לרבות עדכון כי מדינת ישראל השלימה את כל הרכיבים האחרים אשר היא נדרשת להם על מנת להצטרף לתכנית הפטור מאשרות לארצות הברית, כולל השלמת תיקוני החקיקה הנדרשים.

על פי ההסדרים יוקם מנגנון חילופי מידע סדור בין הצדדים על בסיס שאילתות והשוואת טביעות אצבעות ביומטריות המצויות בידי צד להסדרים אל מול מאגרים מדינתיים של הצד האחר. בראשיתו, יכלול המנגנון השוואה בין נתוני טביעת אצבעות באמצעות מערכת ממוחשבת. כך, לגבי שאילתות המועברות על ידי ארצות הברית - ככל שהשוואה זו תעלה התאמה בין נתוני טביעת האצבעות שנמסרו באמצעות המערכת על ידי רשויות ארצות הברית לבין נתוני טביעת אצבעות המצויים במאגר, ובהתקיים תנאים נוספים, יועברו פרטי זיהוי של אדם אשר לגביו נמצאה התאמה, בהתאם לקבוע בכל אחד מההסדרים. תחת הסכם ה-PCSC, בהמשך למציאת התאמה במערכת הממוחשבת, תוכל  ארצות הברית אף לבקש העברת נתוני זיהוי שהופקו מטביעת האצבעות של אדם. המידע שיימסר מצד ישראל, יהא מידע ממאגר טביעות האצבע המנוהל בידי משטרת ישראל, בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק החיפוש בגוף").

ההסדרים מאפשרים חילופי מידע בכפוף למגבלות אלו: חילופי המידע יהיו רק לתכליות המפורטות בהסדרים; רק בקשר לרשימת עבירות חמורות אשר פורטו בנספחים שצורפו להסדרים; וכן, יהיו כפופים לתנאים שנקבעו בהסדרים, בין היתר באשר לאגירתו והעברתו של המידע לגורמים נוספים.

יישומם של חלק מהתנאים שנקבעו במסגרת ההסדרים, הכוללים דרישה ממדינת ישראל לבצע פעולות והעברת מידע ממאגר טביעות האצבע המשטרתי, כמו גם העברת מידע פלילי, הנוגע בעיקרו לאזרחי ישראל ותושביה, אינו עולה בקנה אחד עם החוק הישראלי בנוסחו כיום. על מנת לאפשר את יישום ההסדרים, ובתוך כך את הסדרת אופן מסירת המידע, בהתאם לקבוע בהם, מוצע לערוך תיקון לחוק החיפוש בגוף ותיקון עקיף לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019 (להלן: "חוק המידע הפלילי").

התיקון המוצע לחוק החיפוש בגוף, כולל הוספת סעיף ייעודי ליישום ההסדרים, אשר יאפשר שימוש במאגר טביעות האצבע המשטרתי, העברת מידע מן המאגר, וביצוע פעולות הנוגעות למידע ובכלל זה: עריכת השוואה בין נתוני זיהוי המצויים בידי ארצות הברית, שהופקו מטביעת אצבעות של אדם, לבין נתונים מסוג זה המצויים במאגר טביעות האצבע המשטרתי, באמצעות מערכת ממוחשבת; העברה אוטומטית של מענה בדבר תוצאת ההשוואה לידי ממשלת ארצות הברית או המשרד לביטחון מולדת של ארצות הברית או מי שהוסמך לכך מטעמם כמפורט בהסדרים; העברת פרטי הזיהוי של אדם שנתוניו מצויים במאגר ונמצאה בעניינם התאמה, על ידי משטרת ישראל, לידי ארצות הברית, או לגופים בארצות הברית המנויים בהסדרים, באמצעות גוף ממשלתי כפי שפורט בהסדרים, ובתנאי שהתקיימו תנאים נוספים הנוגעים לקיום פרט רישום פלילי בעבירות ובתנאים כמפורט בהסדרים; העברת נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של האדם, על ידי משטרת ישראל לידי המדינה או הגוף כאמור, בהתקיים התנאים להעברת פרטי הזיהוי של אדם כמתואר לעיל, ובתנאי שהמידע נדרש לצורך יישום ההסכם, לצורך חקירה, מניעה או סיכול של עבירה מסוג פשע חמור המוגדרת בהסכם, וכן לצורך אימות זהותו של אדם. יובהר כי העברת נתוני הזיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אדם, כאמור, תתאפשר רק במסגרת תנאי הסכם ה-PCSC ולתכליותיו, ולא במסגרת מזכר ה-EBSA.

בהמשך להעברת המידע כמפורט לעיל, מוצע לערוך תיקון לחוק המידע הפלילי, שיאפשר מסירת מידע פלילי מהמרשם הפלילי לידי ארצות הברית, ללא צורך בעמידה בתנאים הקבועים בחוק הקיים ביחס להעברת המידע כאמור, כגון תכלית השימוש במידע והעברתו לגורם אחר בתוך המדינה הזרה. זאת, במקרים בהם המידע הפלילי של אדם מועבר בהמשך להעברת מידע בעניינו לפי ההסדרים.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

       כפוף לעלויות תקציביות ומותנה בתקציב ממשלתי ייעודי שיוקצה לעניין זה. 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), (תיקון מס' _), התשפ"ב -2022

 

דברי הסבר

 

כללי     מזה מספר שנים פועלת מדינת ישראל להצטרפות לתכנית הפטור מאשרות (Visa Waiver Program - VWP) אשר תאפשר כניסה לארצות הברית ללא הנפקת אשרה. לפי החוק הפדרלי בארצות הברית, אחד מן הרכיבים הנדרשים כתנאי להצטרפות לתכנית הוא חתימה על הסדר להגברת שיתוף מידע בין המדינות בנושאי איומים לביטחון ורווחת הציבור האמריקני (Immigration and Nationality Act, Section 217). רכיב זה מתווסף למספר רכיבים נוספים אשר ארצות הברית דורשת ממדינות לעמוד בהם על מנת להצטרף לתכנית הפטור מאשרות.

תחת דרישה זו קובעת המדיניות העדכנית של ארצות הברית כי על ישראל לחתום על הסכם לשיתוף פעולה במאבק בפשיעה חמורה וטרור (Agreement On Enhancing Cooperation in Preventing and Combating Serious Crime and Terrorism – PCSC), ועל מזכר לשיתוף פעולה לחיזוק ושמירה על ביטחון גבולות (Enhanced Border Security Arrangement – EBSA) (להלן ביחד: "ההסדרים"). מטרת הסכם ה-PCSC היא להסדיר שיתוף פעולה בין גורמי אכיפת חוק, במסגרתו יועבר מידע פלילי וביומטרי בין הצדדים, בנוגע לאנשים אשר הועמדו לדין או הורשעו בעבירות חמורות, במטרה למנוע פשיעה חמורה לרבות טרור. מטרת מזכר ה-EBSA היא לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות במטרה לחזק את ביטחון הגבולות, בהקשרי הגירה, על רקע מעורבות בפשיעה חמורה ובטרור.

ישראל מקיימת מזה מספר שנים משא ומתן לכריתת הסדרים אלה. ביום ה-2 לחודש מרץ 2022, נחתם מזכר ה-EBSA וביום ה-7 לחודש יולי 2022, נחתם הסכם ה-PCSC. כמפורט בכל אחד מההסדרים, או במסמכים הנלווים להם, יחל יישומו של הסכם ה-EBSA או יכנס הסכם ה-PCSC לתוקף, רק לאחר מתן הודעה על ידי כל צד כי הושלמו הצעדים הפנימיים הנדרשים לשם כך. זאת, לרבות עדכון כי מדינת ישראל השלימה את כל הרכיבים האחרים אשר היא נדרשת להם על מנת להצטרף לתכנית הפטור מאשרות לארצות הברית, כולל השלמת תיקוני החקיקה הנדרשים.

ההסדרים מקימים מנגנון חילופי מידע סדור בין הצדדים על בסיס שאילתות והשוואת טביעת אצבעות ביומטריות המצויות בידי צד להסדרים אל מול מאגרים מדינתיים של הצד האחר. בראשיתו, יכלול המנגנון השוואה בין נתוני טביעת אצבעות באמצעות מערכת ממוחשבת. ככל שהשוואה זו העלתה התאמה בין נתוני טביעת האצבעות שנמסרו באמצעות המערכת על ידי ארצות הברית לבין נתוני טביעת אצבעות המצויים במאגר, ובהתקיים תנאים נוספים, יועברו פרטי זיהוי של אדם אשר לגביו נמצאה התאמה, בהתאם לקבוע בכל אחד מההסדרים. תחת הסכם ה-PCSC, בהמשך למציאת התאמה במערכת הממוחשבת, תוכל ארצות הברית אף לבקש העברת נתוני זיהוי שהופקו מטביעת האצבעות של אדם. מצד ישראל המידע שיימסר יהא מידע ממאגר טביעות האצבע המנוהל בידי משטרת ישראל.

ההסדרים מאפשרים חילופי מידע המוגבלים לרשימות עבירות חמורות אשר פורטו בנספחים שצורפו להסדרים. קרי, בחינת ההשוואה בין טביעת אצבעות שתימסר בשאילתה אל מול המאגר תבוצע רק ביחס לרישום על הרשעות או כתבי אישום (כמפורט ברשימה) בעבירות המופיעות ברשימת העבירות. כמו כן, חילופי המידע מוגבלים לתכליות המפורטות בהסדרים, וכפופים לתנאים שנקבעו בהם, בין היתר באשר לאגירתו והעברתו של המידע לגורמים נוספים.

יישומם של חלק מן התנאים שנקבעו במסגרת ההסדרים, הכוללים דרישה ממדינת ישראל לביצוע פעולות והעברת מידע ממאגר טביעות האצבע המשטרתי, כמו גם תנאים שיחולו על מידע שהועבר מהמרשם הפלילי, הנוגע לאזרחי ישראל, וכן, נגישות המידע בארצות הברית לרשויות נוספות שפרטיהן אינם ידועים מראש, אינו עולה בקנה אחד עם החוק הישראלי בנוסחו כיום.

על מנת לאפשר את יישום ההסדרים ובתוך כך את אופן מסירת המידע, בהתאם לקבוע בהסדרים אלה, מוצע לערוך מספר תיקונים נקודתיים לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק החיפוש בגוף" או "החוק"), וכן, תיקון נקודתי לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019 (להלן: "חוק המידע הפלילי").

התיקונים המוצעים מנוסחים באופן ממוקד על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפרטיותם של אזרחי ישראל, תוך קביעה מפורשת כי החריגה מהמגבלות הקבועות בחקיקה הישראלית כיום, תתאפשר לצורך יישום ההסדרים המסוימים בלבד. כל זאת, כפי שיפורט.

טביעת אצבעות של אדם היא מאמצעי הזיהוי שלו. אמצעי זיהוי אלה, כמו גם נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי אלה, המוגדרים בסעיף 1 לחוק החיפוש בגוף (להלן: "נתוני זיהוי"), הם נתונים רגישים אשר נטילתם, אגירתם והשימוש בהם, טומן בחובו חשש לזליגה לגורמים שונים שתביא לפגיעה מוגברת בפרטיות, ולחשש מפני שימוש בהם לרעה.

בשל רגישותו של מידע זה, לצד הכרה בצורך של רשויות אכיפת החוק לעשות שימוש בו לצרכים מוגדרים, מסדיר חוק החיפוש בגוף באופן מקיף ומפורט כללים הנוגעים לנטילה, שימוש, אגירה והעברה של נתוני זיהוי. החוק מגדיר מהן התכליות שלשמן ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי, קובע מגבלות ביחס לסוג השימוש, לזהות הגופים המוסמכים לעשות כן, וכולל הוראות שעניינן, בין היתר, שמירת סודיות ואבטחת מידע זה. כמו כן, כולל החוק הסדרה מובחנת בכל הנוגע לשימוש והעברת המידע לידי גורם זר או מדינה זרה, תוך קביעת מקרים מוגדרים ומצומצמים בלבד בהם יתאפשרו העברה ושימוש כאמור. זאת, בשל החשש מפני זליגה של המידע, ושימוש בו לרעה, המתעורר ביתר שאת בנסיבות אלה.

כמו כן מסמיך החוק, בסעיף 11יג, את משטרת ישראל לנהל מאגר נתוני זיהוי, אשר יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע אלא על פי הוראות חוק החיפוש בגוף. מכוח הסמכה זו, ובהתאם לכללים הקבועים בחוק, מנהלת משטרת ישראל מאגר הכולל נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אדם, לרבות מאדם אשר היה מעורב בהליך פלילי כחשוד או נאשם, וכן של מי שהורשע בביצוע עבירה  (להלן: "מאגר טביעות האצבע המשטרתי" או "המאגר").

להלן יתוארו שלביו של תהליך העברת המידע ביחס לשאילתות שתשלח ארצות הברית אשר מוצע להסדיר בחוק החיפוש בגוף ובחוק המידע הפלילי בהתאם לקבוע בהסדרים.[1]

 

תהליך העברת המידע:

שלב 1 – הזנת שאילתה מול מאגר טביעות האצבע המשטרתי:

ההזנה תתבצע על ידי גורם חוץ מדינתי שהוכר בהסדרים, ובתנאים להזנת השאילתה הקבועים בהסדרים:

(1)  תנאי מהותי לעניין תכלית ההזנה בהתאם למטרות המנויות בהסדרים, ובכפוף לרשימת העבירות המנויות בהם.

(2)  נדרש כי המידע שיתקבל במענה לשאילתה מבוקש עבור "גוף זכאי" אשר מפורט בהסדרים.

שלב 2 – השוואה אוטומטית של טביעות האצבע שהוזנו אל מול טביעות האצבע שבמאגר המשטרתי באמצעות המערכת הממוחשבת:

· מסירת הודעה על תוצאת ההשוואה (התאמה או אי התאמה) תתבצע באופן אוטומטי באמצעות המערכת הממוחשבת. ההודעה תימסר לגורם חוץ מדינתי מוכר או לגוף זכאי, המנויים בהסכם או המזכר.

· תשובה חיובית בדבר התאמה תימסר רק אם לאדם שלטביעות אצבעותיו נמצאה התאמה יש פרט רישום פלילי המקיים שני תנאים מצטברים:

 

(1)  ביחס לפרט זה טרם חלפה תקופת ההתיישנות או שמדובר בתיק תלוי ועומד שהוגש בו כתב אישום.

(2)  הוא נוגע לעבירה ברשימת עבירות חמורות המפורטות בהסדרים.

שלב 3 – העברת פרטי זיהוי ונתוני זיהוי:

·  במסגרת הסכם ה- EBSA – העברת פרטי זיהוי:

העברת פרטי זיהוי של האדם שאליו משוייכים נתוני הזיהוי שבעניינם נמצאה התאמה - שלב זה יתבצע באופן אוטומטי באמצעות המערכת הממוחשבת, וללא שיקול דעת של משטרת ישראל; פרטי הזיהוי שיועברו יכללו שם מלא, מגדר ותאריך לידה.  

· במסגרת הסכם ה-PCSC – העברת נתוני זיהוי ופרטי זיהוי:

ככל שנמצאה התאמה העומדת בתנאים בשלב 2, יועברו נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אדם.  העברת הנתונים תתבצע באופן שאינו אוטומטי, ותהיה כפופה לבחינה ואישור של קצין משטרה בכיר, ובהתאם לדין הישראלי.

לאחר העברת נתוני הזיהוי, וככל שנמצאה התאמה בין נתוני הזיהוי שהועברו לידי גורם ממשלתי בארצות הברית לבין נתוני הזיהוי המצויים בידיו, יועברו פרטי זיהוי של האדם אליו משויכים נתוני הזיהוי שבעניינם נמצאה התאמה - שלב זה יתבצע באופן שאינו אוטומטי, אך ללא שיקול דעת של משטרת ישראל; פרטי הזיהוי שיועברו יכללו שם מלא, מגדר ותאריך לידה.  

שלב 4 – העברת מידע מהמרשם הפלילי:

ביחס לאדם שלטביעות אצבעותיו נמצאה התאמה ויש פרט רישום פלילי המקיים את התנאים המפורטים בשלב 2, יועבר גם מידע מהמרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל.

 

לסעיף 1                מוצע לערוך תיקון לסעיף 11יד(א1)(1) לחוק החיפוש בגוף. על פי נוסחו הנוכחי, קובע הסעיף כי משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה חד פעמית בין נתוני זיהוי שהתקבלו מגוף משטרתי או מגוף מקביל לו מחוץ למדינת ישראל, אף אם היא אינה רשאית לכלול נתונים אלה במאגר, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, ובלבד שהנתונים התקבלו למטרות האמורות בסעיף 11טז(א), וההשוואה נערכת לשם מטרות אלה. המטרות המפורטות בסעיף 11טז(א) כוללות שימוש במידע שבמאגר לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש, ולצורך הליך פלילי; לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן; לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים; וכן לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות.

תכליות ההסדרים, וחילופי המידע במסגרתן, אינם נמנים עם התכליות הקבועות בסעיף 11טז(א). לכן, מוצע לערוך תיקון לסעיף 11יד(א1)(1) לחוק החיפוש בגוף, כך שיקבע כי השוואה כאמור בו תתאפשר גם לשם קיום ויישום הוראות ההסדרים.[2] התיקון המוצע יאפשר לרשויות מדינת ישראל המנויות בהסדרים, ובכלל זה למשטרת ישראל, לעשות שימוש במידע שיתקבל מהמדינה האחרת, קרי, ארצות הברית, או גוף ממשלתי באותה מדינה, בדרך של השוואה בין נתוני זיהוי מסוג טביעת אצבעות של אדם, שהועברו אליה מן המדינה האחרת במסגרת ההסדרים, לבין מאגר נתוני הזיהוי המנוהל על ידי משטרת ישראל.

 

לסעיף 2               מוצע לקבוע בחוק החיפוש בגוף את סעיף 11טז2(ד1). סעיף 11טז2 לחוק, נוגע למסירת מידע מהמאגר למדינה אחרת או לגוף מחוץ לישראל, וקובע את התנאים למסירת המידע, סוג המידע שיועבר לידי גופים שונים, תכליות העברת המידע ואופן העברתו. סעיף 11טז2(א) לחוק, קובע את התנאים בהם משטרת ישראל רשאית למסור מידע מהמאגר לידי מדינה אחרת או לידי גוף מחוץ לישראל המנוי בתוספת השנייה לחוק. על פי הסעיף, מסירת מידע מהמאגר לידי מדינה אחרת או לידי גוף מחוץ לישראל, שאושר לעניין זה בידי קצין משטרה בכיר, לצורך מילוי תפקידיו, תיעשה בין ביוזמת המשטרה, ובין לפי בקשה מנומקת מאת המדינה או הגוף. כמו כן נדרש שמסירת המידע כאמור תיעשה לצורך תכליות המוגדרות בחוק.

לאור תכליות ההסדרים, השימוש שנקבע שיעשה במידע שיועבר על פיהם, והתנאים להעברתו, אשר אינם עולים בקנה אחד עם הוראות סעיף 11טז2 לחוק, מוצע להוסיף סעיף ייעודי ליישום ההסדרים אשר יאפשר השוואה לנתוני הזיהוי המצויים במאגר, ולמסירת מידע מן המאגר בהתאם לאמור בהסדרים, ולתכליותיהם. בתמצית, סעיף 11טז2(ד1) המוצע, קובע הסמכה לעריכת השוואה, באמצעות מערכת אוטומטית, לנתוני מאגר טביעות האצבע המשטרתי, ומסמיך את משטרת ישראל לבצע פעולות המהוות מסירת מידע מן המאגר לידי גוף בארצות הברית, כפי שיפורט בהמשך. פעולות אלה כוללות: מסירת מענה בדבר תוצאת ההשוואה שנערכה באמצעות המערכת האוטומטית לנתוני המאגר; מסירת פרטי הזיהוי של מי שנמצאה התאמה לנתוניו; במסגרת הסכם ה-PCSC, מסירת נתוני זיהוי מסוג טביעת אצבעות מן המאגר של מי שנמצאה התאמה לנתוניו. לעניין העברת הודעה בדבר קיומה או אי קיומה של התאמה וכן לעניין מסירת פרטי זיהוי, יובהר כי בנסיבות העברת המידע, יש לראות בהעברה זו כמסירת מידע מן המאגר. העברת מידע מן המאגר לפי הסעיף המוצע תותנה בקיומם של תנאים לעניין תכלית השימוש במידע, והעברתו לאחר.

 

לפסקה (1)          מוצע לקבוע, כי מעת כניסת ההסכם לתוקף או מעת מועד תחולת ההשתתפות תחת המזכר, תהיה משטרת ישראל רשאית לאפשר לגורם חוץ מדינתי שהוכר מכוח ההסדרים (להלן: "גורם חוץ מדינתי מוכר" או "גורם מוכר"), להזין אל מערכת ממוחשבת שתיועד לכך, נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אדם, המצויים בידי גורם כאמור. עוד מוצע לקבוע, כי בהסדרים יובהר כי הזנת הנתונים אל המערכת הממוחשבת (להלן: "השאילתה") תבוצע בהתקיים שני תנאים. ראשית, הזנת השאילתה תיעשה לטובת תכלית מוגדרת, המתקיימת ביחס לאדם המסוים שבנוגע לנתוניו מתבצעת השאילתה: ביחס להסכם ה-PCSC - תיעשה רק לשם מניעה, גילוי וחקירה של פשיעה חמורה, לרבות טרור, וככל שנדרש בירור חשד לביצוע עבירה המנויה בהסכם ביחס לאדם מסוים; ביחס למזכר ה-EBSA - תיעשה רק לשם מניעה, גילוי וחקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור בעבירה המנויה במזכר, ביחס לאדם מסוים, או של מעשים המהווים פשע ההופך את האדם לבלתי זכאי לזכויות הגירה או לגירוש לפי חוקי ארצות הברית, או לשם הקלה על הסינון והבדיקה של אדם המבקש להיכנס לגבולות המדינה, לצורך קבלת זכויות הגירה כמפורט במזכר; שנית, נדרש כי המידע הצפוי להתקבל כתוצאה מעריכת השאילתה, מבוקש עבור הגורם החוץ מדינתי המוכר, או עבור סוגי הגופים המנויים בהסכם או המזכר הבין-לאומי (להלן: "הגוף הזכאי").

עוד מוצע לקבוע כי לאחר שהוזן נתון זיהוי למערכת, תתבצע השוואה חד פעמית באמצעות מערכת ממוחשבת בין הנתון שהוזן לבין נתוני זיהוי מסוג זה המצויים במאגר. יובהר, כי עם הזנת נתון הזיהוי בדרך של שאילתה, אל המערכת, תיערך ההשוואה אל מול נתוני המאגר באופן אוטומטי, וללא מעורבות של משטרת ישראל במהלך ביצועה. ההשוואה תיערך על אף האמור בסעיף 11יד לחוק, המגדיר את התנאים לעריכת השוואה לנתוני הזיהוי במאגר.

על פי המוצע, כתוצאה מביצוע השוואה כאמור, יתקבל אצל עורך השאילתה, הוא הגורם החוץ מדינתי המוכר, או אצל הגוף הזכאי, באמצעות הגורם החוץ מדינתי המוכר, מענה אוטומטי מהמערכת הממוחשבת המבשר על קיומה של התאמה אפשרית או היעדר התאמה (להלן: "תוצאת ההשוואה"). הן ההשוואה והן קבלת המענה בדבר תוצאת ההשוואה, יערכו ללא פרטים מזהים של האדם שבעניינו נערכה השוואה או נמצאה ההתאמה.

יובהר, כי על פי ההסדרים הגורם המוכר הוא הגורם אשר רשאי מבחינה טכנית להזין את השאילתה ולקבל באופן ישיר מהמערכת את תוצאות ההשוואה והפרטים הנוספים. עם זאת, מבחינה מהותית, הגורם המוכר, יכול להזין שאילתה שהמידע שיתקבל ממנה מבוקש עבורו או עבור הגוף הזכאי, אשר יוכל לקבל את המידע שיתקבל מהמערכת באמצעות הגורם המוכר.

הגורם המוכר על פי הסכם ה-PCSC, הוא הבולשת הפדרלית בארצות הברית (Federal Bureau of Investigations - FBI), והגופים הזכאים אליהם ניתן יהיה להעביר את המידע הם: רשות או סוכנות אכיפה פדראלית, מדינתית, מקומית (כולל רשות שבטית) או טריטוריאלית; רשות פדראלית למאבק בטרור; רשות תביעה פדראלית, מדינתית, מקומית, שבטית או טריטוריאלית.

הגורם המוכר על פי מזכר ה-EBSA, הוא המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית (Department of Home Land Security -DHS), והגופים הזכאים אליהם ניתן יהיה להעביר את המידע הם: רשות או סוכנות אכיפה פדראלית, מדינתית, מקומית (כולל שבטית) או טריטוריאלית. רשות פדראלית למאבק בטרור. רשות תביעה פדראלית, מדינתית, מקומית, שבטית או טריטוריאלית; בנוסף לכך, גם רשות ביקורת גבולות, אשרות או הגירה ורשות כליאה או הגנת עדים.

הגורם המוכר, ורשימת הגופים הזכאים על פי הסכם ה-PCSC אינם זהים לגורם המוכר ולרשימת הגופים הזכאים על פי מזכר ה-EBSA. מכאן, כי הזנת שאילתה במסגרת ההסכם תהיה בהתאם לגורם המוכר ולרשימת הגופים הזכאים המנויים בהסכם, ואילו הזנת השאילתה במסגרת המזכר תהיה בהתאם לגורם המוכר ולרשימת הגופים הזכאים המנויים במזכר.

על פי המוצע הודעה על תוצאת השוואה לפיה קיימת התאמה לנתוני המאגר, תועבר בהתקיים התנאים המפורטים בפסקה (2) לסעיף המוצע, שיפורטו להלן. לבסוף, מוצע לקבוע כי נתון זיהוי מסוג טביעת אצבע שהוזן מכוח פסקה (1)(א) לסעיף המוצע, ולא נמצאה לגביו התאמה, לא ישמר במאגר.

 

לפסקה (2)          מוצע לקבוע, כי מעת כניסת ההסכם לתוקף או מעת מועד תחולת ההשתתפות תחת המזכר, משטרת ישראל תהא רשאית להעביר לידי גוף זכאי או גורם חוץ מדינתי מוכר, את פרטי הזיהוי של אדם אשר התקיימו בעניינו שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון, הוא כי תוצאת השוואה הראתה כי קיימת התאמה בין נתון הזיהוי שהופק מטביעת אצבעות של אדם, המצוי בידי המדינה או הגוף האמורים לבין נתון זיהוי מסוג זה המצוי במאגר; התנאי השני, הוא כי לאדם שנמצאה התאמה לנתוניו המצויים במאגר כאמור בתנאי הראשון, קיים פרט רישום פלילי, אחד או יותר, כמשמעותו בחוק המידע הפלילי, שטרם חלפה לגביו תקופת ההתיישנות או תיק תלוי ועומד כמשמעותו לפי אותו חוק, שהוגש בו כתב אישום בנוגע לעבירות המנויות בהסכם או המזכר הבין-לאומי לדוגמא, בעבירות הלבנת הון, עבירות ריגול, עבירות נשק, עבירות טרור, עבירות הנוגעות להברחת מהגרים ועוד, ובהתאם לתנאים שנקבעו בהסדרים.

כפי שתואר לעיל, במאגר טביעות האצבע המשטרתי נכללים בין השאר, נתוני זיהויו של מי שהיה מעורב בהליך פלילי כחשוד או נאשם, וכן של מי שהורשע בביצוע עבירה. התנאי השני לפסקה (2) המוצעת, נועד לצמצם את גדרי המקרים בעניינם תהיה משטרת ישראל רשאית להעביר את פרטי הזיהוי של אדם אשר נתוני הזיהוי שלו, מסוג טביעת אצבעות, נכללים במאגר. כך, יועברו רק פרטי הזיהוי של מי שקיים בעניינו פרט רישום עדכני במרשם הפלילי, הנוגע לעבירות מסוימות בלבד אשר הוגדרו בנספחים להסדרים, ואשר מתקיימים לגבי פרט רישום זה התנאים כמפורט בהסדרים.

פרטי הזיהוי שיועברו, יכללו שם מלא, מגדר, ותאריך לידה של מי שאליו משויכים נתוני הזיהוי שלגביהם נמצאה ההתאמה. בנוסף, בהמשך לאיתור התאמה, תתאפשר העברה של מידע נוסף, כפי שנקבע בהסדרים.

 

לפסקה (3)          מוצע לקבוע, כי בהתקיים התנאים להעברת פרטי הזיהוי של אדם כמפורט בפסקה (2), תהיה רשאית משטרת ישראל להעביר לידי גורם חוץ מדינתי מוכר, בהתאם להסכם ה-PCSC, מידע מהמאגר מסוג נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של האדם זה מתוך המאגר, אם המידע נדרש לצורך חקירה, מניעה או סיכול של עבירה מסוג פשיעה חמורה המוגדרת בהסכם, וכן לצורך אימות זהותו של אדם.

              על פי המוצע, העברת נתוני זיהוי מסוג טביעת אצבעות של אדם לידי הגורם החוץ מדינתי המוכר, תתאפשר אך ורק ביחס להעברת מידע אשר תבוצע במסגרת הסכם ה-PCSC אשר נחתם לשם מאבק ומניעת פשיעה חמורה לרבות טרור, בהתאם להוראותיו והתכליות שבבסיסו. כמו כן, על פי המוצע, ביחס לנתוני הזיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של האדם זה מתוך המאגר – תהיה משטרת ישראל מוסמכת להעביר את המידע אל הגורם החוץ מדינתי המוכר בלבד. 

יובהר, כי על פי הסכם ה-PCSC, שתכליתו הגברת שיתוף הפעולה בין הצדדים במניעה של פשיעה חמורה, לרבות טרור ובמאבק בה, הליך השאילתה שעריכתו מוסדרת בפסקה (1) לסעיף המוצע, ישמש רק לשם מניעה, גילוי וחקירה של פשיעה חמורה, לרבות טרור, וככל שנדרש בירור חשד לביצוע עבירה המנויה בהסכם ביחס לאדם מסוים. הליך שאילתה שבעקבותיו תימצא התאמה, בהתאם לתנאים הקבועים בפסקה (2), מהווה שלב מקדמי והכרחי להעברת נתוני זיהוי מסוג טביעת אצבעות של אדם אל הגורם החוץ מדינתי המוכר, כמוסדר בפסקה (3) המוצעת. מכאן, שהעברת נתוני זיהוי כאמור בפסקה זו, תוכל להיעשות רק בעניינו של מי שנסיבות מסוימות ותקפות משפטית המתייחסות לאדם זה, עוררו צורך בעריכת השאילתה המקורית, על מנת לברר האם אותו אדם עשוי לבצע או ביצע פשיעה חמורה, לרבות טרור.

עוד מוצע לקבוע כי העברה כאמור בפסקה זו, אשר תיערך לאחר מציאת התאמה באמצעות המערכת הממוחשבת, תהיה כפופה לבחינה ואישור של קצין משטרה בכיר, ובהתאם לדין הישראלי. מכאן, שבניגוד להעברת המידע המוסדרת בפסקאות (1), ו-(2), העברת המידע המוסדרת בפסקה (3) לסעיף המוצע, לא תהא אוטומטית.

לבסוף מוצע לקבוע, כי העברת נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אדם מן המאגר, לפי פסקה זו, תותנה בכך שאם לאחר העברתם, ימצא על ידי הגורם החוץ מדינתי המוכר כי לא קיימת התאמה בינם לבין נתוני הזיהוי מסוג טביעת אצבעות של אדם המצויים בידו, ימחקו הנתונים שהועברו.

 

לפסקה (4)          סעיף 11טז2(ב) לחוק החיפוש בגוף קובע, כי העברת מידע לפי סעיף 11טז2(א) לחוק תותנה בידי משטרת ישראל בקיומם של תנאים הנוגעים לשימוש, אגירה והעברת מידע מן המאגר לגוף במדינה אחרת או לגוף מחוץ לישראל. תנאים אלה נועדו להבטיח ככל הניתן הגנה על פרטיותו של מי שנתוני הזיהוי שלו מצויים במאגר. סעיף 11טז2(ב) לא יחול על העברות המידע כמוצע בהסדרים, והקבוע בהסדרים אינו עולה בקנה אחד עם תנאיו.

מכאן, מוצע לקבוע כי העברת מידע מן המאגר לגורם חוץ מדינתי מוכר או לגוף זכאי לפי סעיף קטן זה תותנה בקיומם של תנאים כמפורט בפסקה (4), שהם במהותם התנאים המפורטים בחוק הקיים, בסעיף  11טז2(ב), ביחס להעברת מידע לגוף במדינה אחרת או לגוף מחוץ לישראל, בשינויים הנדרשים לשם התאמתם לקבוע בהסדרים. אלה התנאים המוצעים: מקבל המידע לא יעשה שימוש במידע אלא למטרה שלשמה הועבר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר שימוש אחר; מקבל המידע לא יעבירו לאחר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר את העברתו לגוף זכאי. בנוסף, מוצע לקבוע כי על אף תנאים אלה, לעניין מידע שהעברתו על ידי הגוף המקבל נדרשת לשם טיפול בטרור, יידע הגוף המקבל את קצין המשטרה הבכיר, בדיעבד, בדבר זהות הגורם הזכאי אליו הועבר המידע, והתכלית שלשמה הועבר.

              

לסעיף 3               מוצע להוסיף תוספת שלישית לחוק החיפוש בגוף, אשר תכלול את שמות ההסדרים - הסכם ה-PCSC ומזכר ה-EBSA, באופן שיאפשר לזהותם באופן מסוים. הפרט הראשון לתוספת מונה את הסכם ה-PCSC - הסכם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הבית של אמריקה על הגברת שיתוף הפעולה במניעה של פשיעה חמורה, לרבות טרור, ובמאבק בה, אשר נחתם בתל אביב ביום ה-7 לחודש יולי, 2022; הפרט השני לתוספת מונה את מזכר ה-EBSA- Memorandum of Cooperation between the Department of Homeland Security of the United States of America and the Ministry of Public Security of the State of Israel on Enhancing Border Security Cooperation Through the Exchange of Information, אשר נחתם בתל-אביב ביום ה-2 לחודש מרץ, 2022. סעיפי התיקון המוצעים מפנים אל הפרטים בתוספת באופן מפורש. מטרת ההפניה המפורשת ופירוט ההסדרים בתוספת, היא לגדר את התיקון המוצע – להסדרים המסוימים בלבד. כך, שניסיון הרחבה של תחולת התיקון המוצע כך שיחול גם ביחס להסדרים שונים, יידרש לעשות באופן מפורש תוך תיקון החקיקה הראשית. 

 

לסעיף 4                חוק המידע הפלילי, מסדיר את ניהול המרשם הפלילי בידי משטרת ישראל ואת מסירת המידע מן המרשם הפלילי לגורמים שונים, תוך קביעת תנאים ומגבלות רבות על מסירה כאמור. בהסדרה זו, מבקש החוק להגדיר את נקודת האיזון הראויה בין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי, לשקול מידע הכלול בו בעת קבלת החלטות ולמסרו לגורמים שונים, לצורך הגנה על אינטרסים ציבוריים, לבין תקנת השבים, שעניינה אינטרס השיקום, והצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה, מבלי שכתם הרישום הפלילי ילווה אותם כל חייהם.

חוק המידע הפלילי קובע באילו מקרים ותחת אילו מגבלות, תתאפשר מסירת מידע פלילי מהמרשם הפלילי למדינה זרה או לגוף מחוץ לישראל. הנסיבות בהן מאפשר החוק מסירת מידע פלילי מחוץ לישראל מוגדרות בצורה רחבה יחסית, מתוך כוונה, כך על פי דברי ההסבר לסעיף 15 לחוק המידע הפלילי, לאפשר שיתוף פעולה בין-לאומי חיוני נדרש, והמשך פעילות שוטפת של יחידות האינטרפול של משטרת ישראל, מתוך הכרה בצורך, במקרים רבים, בהעברת מידע למגוון רחב של גופים הפועלים מחוץ לישראל, לצד הצורך להבטיח, כי ישמר חסיונו של המידע, שהוא מידע רגיש, וכי העברתו תעמוד בתנאים כללים המתחייבים מהעברה כאמור.

בסעיף 15(ג) לחוק המידע הפלילי, נקבע כי משטרת ישראל רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי לידי מדינה זרה או לידי גוף מחוץ לישראל, מבין הגופים המנויים בסעיף, לשם מילוי תפקידיו, בין מיוזמתה ובין לפי בקשה מנומקת מאת המדינה או הגוף. הגורמים אליהם תתאפשר מסירת מידע פלילי מהמרשם כוללים: רשות זרה שהמדינה התחייבה למסור לה מידע במסגרת הסכם או אמנה; רשות מוסמכת זרה כמשמעותה בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, וגוף מהגופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק האמור; וגוף מחוץ לישראל המנוי בתוספת החמישית.

בהמשך לכך, סעיף 15(ה) לחוק המידע הפלילי קובע כי מסירת מידע לפי סעיף 15(ג) לחוק המידע הפלילי תותנה בידי משטרת ישראל בהתקיימותם של שלושה תנאים. ראשית, לעניין תכלית השימוש - נדרש כי השימוש במידע יהיה לשם מילוי תפקידיו של הגוף המקבל את המידע ורק למטרה של שמירה על שלום הציבור וביטחונו, (אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה שימוש למטרה אחרת). שנית, קובע הסעיף כי המידע לא יועבר לגורם אחר בתוך המדינה המקבלת או הארגון המקבל (אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה את העברתו), אך קובע כי ניתן להעביר את המידע בלא אישור כאמור לגורמים אחרים בתוך המדינה המקבלת או הארגון המקבל לשם המשך הטיפול בחקירה, בהליך או בתיק שלשמם נמסר המידע. שלישית, לעניין העברת המידע אל מחוץ המדינה או הגוף מקבלי המידע, קובע הסעיף כי המידע לא יועבר למדינה אחרת או לארגון בין-לאומי אחר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה את העברתו לגוף מהגופים המפורטים בחוק (בסעיף קטן ג).

על פי ההסדרים, מסירת המידע הפלילי תיעשה בהתאם לקבוע בחוק, ומכאן שזו תיעשה תוך עמידה בתנאים הקבועים בסעיף 15(ג) לחוק המידע הפלילי. עם זאת, ההסכמה לתנאים שיחולו על מידע פלילי שיועבר, כפי שנקבעה במסגרת ההסדרים אינה עולה בקנה אחד עם המגבלות הקבועות בפסקאות (1), (2) לסעיף 15(ה) לחוק המידע הפלילי. זאת, הן ביחס לתכלית השימוש במידע המועבר, והן ביחס להעברת המידע לגורם אחר בתוך המדינה המקבלת את המידע בהעברה הראשית.

             לפיכך, מוצע לערוך תיקון לסעיף 15 לחוק המידע הפלילי, במסגרתו יוסף סעיף 15(ו) לחוק שיקבע כי פסקאות (1), (2), לסעיף 15(ה) לחוק המידע הפלילי, המונה את התנאים כמפורט לעיל, לא יחולו לעניין העברת מידע פלילי לפי ההסדרים, כאמור בסעיף 11טז2(ד1), לחוק החיפוש בגוף. סיוג תחולתו של סעיף קטן (ה) תהיה רק בעניינו של אדם שנמצאה התאמה לנתוניו כאמור בפסקה (2) לסעיף 11טז2(ד1).

             חלף פסקאות (1),(2) לסעיף 15(ה) לחוק המידע הפלילי, מוצע לקבוע כי על העברת מידע פלילי כאמור יחולו הוראות פסקה (4) לסעיף 11טז2(ד1) המוצע. על פי פסקה (4), העברת מידע מן המאגר לגורם חוץ מדינתי מוכר או לגוף זכאי תותנה בקיום שני תנאים: הראשון, הוא כי מקבל המידע לא יעשה שימוש במידע אלא למטרה שלשמה הועבר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר שימוש אחר; השני, הוא כי מקבל המידע לא יעבירו לאחר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר את העברתו לגוף זכאי. כמו כן, לעניין העברת מידע הנדרש לשם טיפול בטרור, במסגרת הסכם ה-PCSC, יערך יידוע, בדיעבד, של קצין המשטרה הבכיר, בדבר זהות הגורם הזכאי אליו הועבר המידע, והתכלית שלשמה הועבר המידע.  

            

לסעיף 5               מוצע לקבוע כי מועד כניסתו לתוקף של החוק יהיה שנה מיום פרסומו. זאת, על מנת לאפשר שהות מספקת למשטרת ישראל לשם הקמת המערכת הממוחשבת באמצעותה יתבצע הממשק למאגרים ובאמצעותה יועבר המידע, וכן על מנת לאפשר שהות מספקת לגיוס כוח האדם הנדרש לעניין זה.