טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות בתי השרעיים (נט בתי הדין) התשפ"ב-2022

 

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

 

"נט בתי הדין" הינה מערכת ממוחשבת חדשה, באמצעותה עומדים לפעול בתי הדין השרעיים, ובה תתאפשר הגשה אלקטרונית של תביעות, בקשות ומסמכים, יתאפשר עיון בתיקים ומסמכים, וקבלת מידע אודות ההליכים המשפטיים המתנהלים בבתי הדין השרעיים.

 

חוק סדרי הדין השרעיים (قانون أصول المحاكمات الشرعية), וחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני (قانون أصول المحاكمات الحقوقية), לפיו דנים בתי הדין השרעים בישראל,  אינם כוללים, פרט לדרכי ההמצאה הרגילות, אפשרות המצאת כתבי בי-דין, באמצעות פקסימיליה או באמצעות המערכת הממוחשבת  כגון "נט בתי הדין". על מנת לאפשר את השימוש במערכת החדשה, מוצע להוסיף אפשרות המצאת כתבי בי-דין, באמצעות "נט בתי הדין" וכן באמצעות פקסימיליה.

 

יצוין, כי לפי חוק הפרוצדורה העות'אמני, לצורך עיון במסמך שנמצא בתיק בית דין שרעי על הצדדים לבקש  אישור של הקאדי בבית הדין. לכן, ובכדי לאפשר עיון בכל המסמכים בתיקי בתי הדין באמצעות "נט בתי הדין", הקאדים בבתי הדין השרעיים חתמו על החלטה משותפת להתיר עיון בכל המסמכים בתיקי בתי הדין, לצדדים ולבאי כוחם, ללא צורך בהיתר מראש של כל קאדי, וזאת מכוח סמכותם על פי סע' 11 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני. בכך ניתן לאפשר עיון מרחוק במסמכים של בתי הדין, למעט מסמכים שסומנו כחסויים.

 

 

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות בתי הדין השרעיים (נט בתי הדין) התשפ"ב-2022

 

 

 

___ ב________ התש_____                                                                    __________________(חתימה)

(___ ב________ ____20)                                                                                                      גדעון סער

                                                                                                                                                 שר המשפטים

 

(חמ _____-3)

 

 

דברי הסבר

תקנה 1 – מטרת ההמצאה והמצאה כדין:

התכלית העומדת בבסיס המצאת מסמכים היא בהבאת תוכנם לידיעת הנמען לצורך ניהול הליך תקין לפי כללי הצדק הטבעי.

כמו-כן, התקנה קובעת כי הבאת תוכנו של מסמך לידיעת הנמען בהתאם לאחת מדרכי ההמצאה הקבועות מהווה חזקת המצאה. כלומר, חזקה שהנמען יודע את תוכנו של המסמך אם הומצא לו באחת הדרכים האמורות בתקנות.

 

תקנה 2 – הגדרות:

התקנה כוללת הגדרות של ביטויים שונים הנוגעים בין היתר למערכת נט בתי הדין ולהמצאה אלקטרונית. כך למשל מוצע להגדיר את "מערכת נט בתי הדין" באמצעותה פועלים בתי הדין השרעיים, ובה מתאפשרת לבעלי הדין ובאי כוחם, הגשה ועיון מקוונים במסמכים ובמידע בקשר להליכים משפטיים בבתי הדין השרעיים. כמו-כן, מוצע להגדיר "המצאה אלקטרונית" כהמצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני. נוסף על כך, מוצע להגדיר "הודעה אלקטרונית" מתייחסת להודעה הנשלחת ממערכת "נט בתי הדין" לנמען באמצעות דוא"ל ובה קישור (לינק) למסמך כגון החלטה או פסק דין, כאשר פתיחת הקישור מחייבת שימוש של הנמען במנגנון הזדהות כגון כרטיס חכם.

 

תקנה 3 – חובת המצאה:

תקנה  3 (א) מעגנת את החובה להמציא לצד שכנגד מסמך שהוגש לבית הדין. ככל שהמסמך הוגש לבית הדין על ידי בעל הדין המיוצג על ידי עורך דין או טוען שרעי, חובת ההמצאה לצד שכנגד מוטלת על עורך הדין או הטוען השרעי ועליו לפעול להמצאתו לצד שכנגד ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההגשה לבית הדין, או זמן סביר לפני מועד הדיון או מועד לביצוע שנקבע לפי המוקדם, או במועד אשר ייקבע על ידי בית הדין. לפי התקנה הנ"ל, בעל דין שאינו מיוצג מזכירות בית הדין תפעל להמצאת המסמך.

תקנה 3(ב), על אף האמור בתקנה 3(א),  ככל שהמזכירות לא הצליחה לאתר את כתובתו של בעל הדין שכנגד לאחר שנקטה באמצעים סבירים לצורך איתור כתובת בעל הדין שכנגד לשם המצאת המסמך הראשון בהליך המשפטי או כתב התביעה. אך  ם לא הצליחה מזכירות בית הדין לאתר את בעל הדין שכנגד, וסבר המזכיר הראשי שההמצאה תוכל להתבצע על ידי בעל הדין, רשאי הוא להורות לבעל הדין להמציא את המסמך הראשון בהליך או את כתב התביעה לבעל הדין שכנגד. אם בעל הדין אינו מסכים לכך שהוא יבצע את ההמצאה לבעל הדין שכנגד או אם עולה חשש לשלומו של בעל הדין הקאדי יחליט מי יבצע את ההמצאה.

 

 

 

 

תקנה 4 – דרכי ההמצאה ומועדיה; תקנה 5 – חריגים להמצאה באמצעי אלקטרוני:

כאמור לעיל, הבאת תוכנו של מסמך לידיעת הנמען בהתאם לאחת מדרכי ההמצאה הקבועות בתקנה זו מהווה חזקת המצאה. דהיינו, חזקה שהנמען יודע את תוכנו של המסמך.

1.  המצאה אלקטרונית: ההתפתחות הטכנולוגית המאפיינת את התקופה שבה אנו חיים מאפשרת המצאה באמצעים אלקטרוניים. הניסיון מלמד כי המצאה בדרך זו היא יעילה ומביאה לצמצום עלויות, זמן וטרחה, זאת בשונה מהמצאת מסמכים בעותק קשיח על ידי שליחתם בדואר רשום או באמצעות שליח.

בהתאם לתקנה 4(א)(1), המצאה אלקטרונית של מסמך (כגון, פסק דין או החלטה) מבית הדין לנמען תהיה על ידי משלוח הודעה במייל ("הודעה אלקטרונית") לכתובת הדוא"ל שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו ובה קישור למסמך, כאשר פתיחת הקישור מחייבת שימוש במנגנון הזדהות. יחד עם זאת, אם ברשות הנמען כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת אשר הגישה אליה היא באמצעות מנגנון הזדהות (קיים לרוב בגופי ממשלה כגון פרקליטות), ניתן להמציא את המסמך גופו לכתובת הדוא"ל כאמור, זאת להבדיל ממשלוח קישור למסמך.

לפי תקנה 4(א)(2) למערכת נט בתי הדין ניתן להגיש רק מסמכים אלקטרוניים, אשר לפי ס' 2 לתקנות, הינו מסמך שנחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת. יצוין כי תקנה 4(א)(2) מענגת את "עקרון ההדדיות", לפיו, אם בעל הדין נהנה מיתרונות מערכת "נט בתי הדין" על ידי כך שהוא עושה שימוש במערכת ומגיש באמצעותה מסמכים, חובה עליו למסור לבית הדין את כתובת הדואר האלקטרוני שלו על מנת שיתאפשר לבית הדין להמציא לו מסמכים בדרך של המצאה אלקטרונית.

כאמור לעיל, לנוכח העובדה שהמצאה אלקטרונית נמצאה יעילה ומביאה לחיסכון בעלויות וטרחה, תקנות אלו מרחיבות את השימוש באמצעי זה אף להמצאות המתבצעות בין עורכי דין. תקנה 4(א)(3) מסדירה המצאה אלקטרונית מעורך דין לעורך דין. לפי התקנה, ההמצאה תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני על שעורך הדין הנמען כפי שצוינה בכותרת כתב טענותיו. כמו כן, על עורך הדין השולח לוודא את קבלת המסמך בידי עורך הדין הנמען. וידוא כאמור יכול שייעשה בדרכים המקובלות, כגון, שיחה טלפונית מלווה בתרשומת, קבלת מייל חוזר מהנמען המאשר את קבלתו וכיצוא בזה.

באשר למועד ההמצאה, בהתאם לתקנה 4(א)(4), מועד שליחת המסמך האלקטרוני או מועד משלוח ההועדה האלקטרונית נחשב למועד ההמצאה ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה או יום פגרה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו. יצוין כי על מנת להתגבר על תקלות טכניות שעשויות להביא לידי כך שהמסמך לא התקבל כלל בכתובת הדוא"ל של הנמען או שהתקבל במועד מאוחר למועד המשלוח, נקבע בתקנה 4(א)(5) כי המשלוח לא ייחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם טען הנמען בדבר אי קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר.

חרף היתרונות שבהמצאה אלקטרונית, תקנה 5 קובעת נסיבות שבעטיין לא ניתן להמציא מסמך בהמצאה אלקטרונית:

א. אם היה זה המסמך הראשון המוגש בתיק או כתב תביעה (גם אם אינו המסמך הראשון המוגש), יש להמציאו לבעל הדין שכנגד בדרך המסורתית (דואר או מסירה אישית כמפורט להלן), זולת אם הייתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען.

ב.  אם הנמען הינו בעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין או טוען שרעי, זולת אם נתן הסכמתו לכך בכתב או מסר לבית הדין כתובת דואר אלקטרוני או כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת לצורך המצאה אלקטרונית מבית הדין אליו לפי תקנה 4(א)(2).

ג.  אם המסמך שמבקשים להמציאו מטיבו לא ניתן להמצאה באמצעי אלקטרוני (כגון מסמכים בפורמט שאינו מאפשר את סריקתם כגון מפות גדולות וכיוצא בזה).

יצוין כי בהתאם לתקנה 9(ב), מנהל בתי הדין מוסמך לפרסם הוראות טכניות בעניין אופן הגשת מסמך אלקטרוני, לרבות לעניין מאפייניו. הוראה זו נדרשת בעיקר על מנת להבטיח כי המסמכים יוגשו באופן התואם את דרישות מערכת "נט בתי הדין".

2.  המצאה בפקסימיליה: בהתאם לתקנה 4(ב), ניתן להמציא מסמך למספר הפקסימיליה שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו, ובלבד שהמסמך אינו עולה על חמישה עשר עמודים ואינו המסמך הראשון המוגש בתיק וכן כתב תביעה. יצויין, כי במסגרת התקנה האמורה, לא נכלל כתב הגנה, לנוכח העובדה שלפי הדינים השרעיים אין חובה להגיש כתב הגנה. מסמך שנשלח כאמור ייחשב כמצוי בידיעתו של הנמען ובלבד שבוצע וידוא טלפוני כי המסמך אכן התקבל. בהקשר זה יצוין כי אם השולח הוא בית הדין, תיחשב השליחה כהמצאה כדין אף אם לא בוצע וידוא טלפוני, אלא אם כן טען הנמען בדבר אי קבלתו של המסמך. על הטוען לאי קבלת המסמך לתמוך את טענתו בתצהיר חתום כדין. באשר למועד ההמצאה, יראו את המועד שצוין באישור משלוח הפקסימיליה כמועד ההמצאה ואולם היה המועד אחרי השעה 15:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך כאילו הומצא ביום החול שלאחריו. בהתאם לתקנה 9(א), על השולח לשמור בידו את אישור המשלוח בפקסימיליה ולהגישו לבית הדין לפי הצורך או לפי החלטת בית הדין.

3.  המצאה בדואר: בהתאם לתקנה 4(ג), המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו או למענו כפי שהוא מוגדר בסעיף 6 לתקס"דא. באין אפשרות להמציא כאמור, ניתן לשלוח את המסמך לכתובת הידועה לשולח של מקום מגוריו או עסקו של הנמען. מועד המסירה שצוין באישור המסירה ייחשב כמועד ההמצאה. אישור המסירה יישמר בידי השולח ויוגש לבית הדין לפי הצורך או לפי החלטת בית הדין.

הואיל ומצופה כי בעל דין שציין בכותרת כתב טענותיו מען להמצאה, יקפיד לאסוף את דברי הדואר שנשלחים לאותו מען, נקבע כי מסמך שהומצא בדואר רשום עם אישור מסירה למען שציין הנמען בכתב טענותיו וחזר בציון "לא נדרש", יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת. כך לדוגמא, ייתכנו נסיבות מוצדקות שבעטיין לא אסף הנמען את דבר הדואר ובמקרים אלה, יהיה רשאי בית הדין לקבוע כי יש לראות את המסמך כמסמך שלא הומצא.

4.  המצאה במסירה אישית: בהתאם לתקנה 4(ד) המצאה במסירה אישית תעשה באמצעות עורך טוען שרעי  או אדם שבית הדין או מנהל בתי הדין הסמיכו לכך. ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען שיידרש לאשר את קבלתו בכתב. על מוסר המסמך לערוך הודעת אימות מסירה בסמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים בדבר אופן ההמצאה ובכלל זה, מקום, מועד ושעת ההמצאה וכן שמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו. המועד שצוין בהודעת אימות המסירה ייחשב כמועד ההמצאה. הודעת אימות המסירה תישמר בידי השולח ותוגש לבית הדין לפי הצורך או לפי החלטת בין הדין.

יצוין כי בנסיבות שבהן הנמען סרב לקבל את המסמך או לאשר את קבלתו בכתב או כאשר לא נמצא שום אדם שניתן להמציא לו את המסמך על אף שהשולח פעל בשקידה ראויה וסבירה על מנת למוסרו, יראו את המסמך כמסמך שהומצא כדין, אם הוא הונח במקום הנראה לעין, בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען.

 

תקנה 6 – ביצוע ההמצאה:

תקנה זו מעגנת את הכלל שלפיו ההמצאה תהיה ככל האפשר לנמען עצמו. עם זאת, כאשר הנמען מיוצג על ידי עורך דין או טוען שרעי, יש להמציא את המסמכים לבא-כוח ואם מינה הנמען מורשה מטעמו לשם ההמצאה, ניתן להמציא למורשה במקומו. במקרים שבהם אין אפשרות לאתר את הנמען, די בהמצאת המסמך בביתו לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנה, זאת שכן, סביר לצפות כי אלה יעבירו לידיעת הנמען את המסמך.

בהתאם לתקנה 6(ג), אם מתגורר בעל דין בחו"ל ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא את המסמך לנציג ובלבד שההליך המשפטי נוגע לאותו עניין.

כמו-כן, תקנות 6(ד) עד 6(ט) מסדירות את אופן ההמצאה לגופים שונים כגון המדינה, תאגיד, רשות מקומית, אפוטרופוס, בית סוהר ומדינה זרה.

 

תקנה 7 – תחליף המצאה:

בנסיבות שבהו נוכח בית הדין כי לא ניתן להמציא לנמען מסמך בדרך שנקבעה בתקנות, רשאי הוא להורות על המצאתו בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין. כך לדוגמה, רשאי בית הדין להורות כי ההמצאה תהיה בדרך של פרסום מודעה בעיתון יומי או בהדבקת עותק הממסך במקום שלפי הידוע הנמען התגורר בו או עסק בו לאחרונה.

בקשה להורות על תחליף המצאה תוגש בכתב ותפורט בה הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה. בהקשר זה יצוין כי נקבעו בתקנה הפרטים והמסמכים שיש לצרף לבקשה. כך לדוגמא, אם הנמען או תושב ישראל ואין לו מען ידוע, יציין המבקש כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל וכי לא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר ויצרף לבקשה תדפיס של הנמען ממרשם האוכלוסין. אף על פי כן, יש שיקול דעת לקאדי לפטור את בעלי הדין מתדפיס רשות האוכלוסין וההגירה, שיקול דעת זה ניתן לנוכח העובדה שלא תמיד רשום מען ידוע במרשם האוכלוסין, כך לדוגמה באזור הפזורה הבדואית וכו'. אם נמען אינו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה, יציין המבקש כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לא את המסמך.

 

תקנה 8 – המצאה מחוץ לתחום המדינה:

 באשר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, מוצע לקבוע כי בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה  אם נקבע שיש לבית הדין השרעי סמכות לדון בהליך לפי דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947 או אם נקבע על פי חיקוק אחר כי מבחינה בינלאומית בית הדין השרעי מוסמך לדון בענייננו. בנוסף לכך, בית הדין רשאי לקבוע את דרך ביצוע ההמצאה האמורה, כאמור בתקנה 9, לרבות את אופן הגשת כתבי הטענות, והוא אף רשאי למנוע את ההמצאה אם הוא סבור שהיא אינה ראויה (תקנה 9(ב)). בכך מתקיימת הבקרה המתאימה למניעת פגיעה בריבונות של מדינות אחרות.

תקנה 9- תהליך ההמצאה :

 בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב על מנת שבית הדין יורה לו על הדרך שבה תבוצע ההמצאה כאמור. בעל הדין  ינמק בכתב אודות העובדות המבססות את עילת התביעה ואת עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה וכן יפרט את המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא. כמו כן, מוצע לקבוע כי בעת מתן ההחלטה בדבר האופן שבו תבוצע ההמצאה, רשאי בית הדין להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה. כך למשל, אם בית הדין ראה כי מדובר בהמצאה לגורם שאינו נדרש לצורך בירור עילת התביעה או כאשר מצא כי לא מתקיימת עילת המצאה מחוץ לתחום המדינה. 

 

תקנה 10 – המצאה לנתבע הכופר בסמכות :

 תקנה זו מעגנת את האפשרות של בעל הדין, ככל שהומצא לו כתב טענות בין אם זה באמצעות המצאה מחוץ למדינה ובין אם הומצא לו בעת שהוא שהה בישראל לצורך הדיון,  לכפור בסמכות בית הדין לדון בתובענה ואף מעגנת את האפשרות כפי שנדונה בהרחבה בפסיקה לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה.  בנוסף לכך, תקנה זו נועדה למנוע ניצול לרעה של שהותו של בעל הדין או של עורך דינו בישראל לצורך הדיון בטענת חוסר סמכות או פורום בלתי נאות, זאת לשם המצאת כתב הטענות נגדו בתחום המדינה.

 

תקנה 11 – הוראות כלליות להמצאה:

כאמור לעיל, תקנה 11 (א) קובעת כי אישור המשלוח בפקסימיליה, אישור המסירה בדואר והודעת אימות המסירה יישמרו בידי השולח והעתקם יוגש לבית הדין לפי הצורך או לפי החלטת בית הדין. כמו כן, בהתאם לתקנה 11 (ב), מנהל בתי הדין מוסמך לפרסם הוראות טכניות בעניין אופן הגשת מסמך אלקטרוני, לרבות לעניין מאפייניו. הוראה זו נדרשת בעיקר על מנת להבטיח כי המסמכים יוגשו באופן התואם את דרישות מערכת "נט בתי הדין".