אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני), התשפ"ב-2022
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15(ב) ו-45 לחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007[1] (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר החוץ ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||||
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה: |
||
|
|
|
"יצואן" – מי שרשום במרשם הייצוא הביטחוני. |
||
|
|
|
"פריט מסווג" – פריט שסווג ברמת סיווג "שמור" או גבוהה ממנה בהחלטה של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב); |
||
|
|
|
"פריט בלתי מסווג" – פריט שסווג "בלתי מסווג" בהחלטה של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב); |
||
|
|
|
"הרשום במדינה", לעניין אדם – מדינת אזרחותו, לעניין תאגיד – מקום התאגדותו; |
||
|
|
|
"כלי ירייה" – כהגדרתו לפי חוק כלי הירייה, התש"ט-1949[2]; |
||
|
|
|
" מבקש" – יצואן המבקש לבצע פעולות יצוא ביטחוני; |
||
|
|
|
"תערוכה" – תצוגה מסודרת, בין שהיא נערכת בישראל ובין שהיא נערכת מחוצה לה, של ציוד ביטחוני או של מידע למטרות שיווק של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני, שמטרתה המרכזית היא שיווק ביטחוני שפתוחה לציבור הרחב או לכלל העוסקים בייצור, שיווק או רכישה של ידע ביטחוני, ציוד ביטחוני או שירות ביטחוני; |
||
|
|
|
"מסמך רישום מוצר" – מסמך אישור רישום ציוד ביטחוני שהנפיקה הרשות המוסמכת ביחס למוצר שמבוקש לשווקו או לייצאו; |
||
|
|
|
"רכיב" – כל חומר או חלק, הנתון לפיקוח על פי החוק, המשמש חלק מציוד ביטחוני ובלבד שאינו מוגדר בצווי הפיקוח ושלא ניתן לפרקו לרכיבים נוספים. לעניין זה "צווי הפיקוח"– צו הפיקוח על ציוד ביטחוני (ציוד לחימה) התשס"ח-2008[3], צו הפיקוח על ציוד ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח) התשס"ח-2008[4], צו הפיקוח על ציוד ביטחוני (ציוד טילים) התשס"ח-2008[5] (להלן-צו ציוד טילים); |
||
|
|
|
"ציוד טילים מקבוצה 1" – ציוד ותוכנה בתחום הטילים הכלולים בקבוצה 1 (Category 1) בתוספת לצו ציוד טילים; |
||
|
|
|
"קוד מקור" – אוסף פקודות הנכתבות בשפת תכנות, אשר לאחר תהליך הידור (קומפלציה) ייצרו את שפת המכונה (תוכנה) של המחשב; |
||
|
|
|
"רשימת מוגבלים'" – פריטים הנתונים לפיקוח על פי החוק, המנויים ברשימה שתובא לידיעת הרשומים במרשם היצוא הביטחוני לעניין החוק והתקנות והצווים מכוחו; |
||
|
הוראות כלליות |
2. |
(1) ( |
הוראות תקנות אלה חלות על פעולות שיווק ביטחוני לגבי ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני או שירות ביטחוני מפוקח בתנאי שהיצואן המבקש מחזיק מסמך רישום מוצר לגביהם. |
|
|
(2) |
אין בתקנות אלו כדי לאפשר ביצוע פעולת יצוא ביטחוני בניגוד לפקודת המסחר עם האויב, 1939[6] או בניגוד להחלטת של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות. |
|||
|
סייג |
3. |
(1) |
תקנה 5 לא תחול על פעולות יצוא ביטחוני ביחס לציוד טילים מקבוצה 1, לידע ביטחוני הנוגע לציוד טילים מקבוצה 1 או לכלי ירייה; |
|
|
(2) |
תקנה 5, למעט תקנה 5(2), לא תחול על פעולות יצוא ביטחוני ביחס לקוד מקור; |
|||
|
(3) |
בתקנות 5(3) ו- 5(4) הדגמות ייעשו על-ידי היצואן או מי מטעמו. ההדגמות לא ייעשו במסגרת פעילות מבצעית ובכל מקרה לא יבוצעו על גורם שאינו היצואן עצמו או המשתמש הסופי שהסכים לכך; |
|||
|
(4) |
בתקנה 5(4) הדגמה תתאפשר לאחר החתמת המשתמש הסופי על הצהרת משתמש סופי ייעודית, במוצרים בהם הדבר נדרש, כפי שיפורסם באתר הרשות המוסמכת; |
|||
|
סמכות רשות מוסמכת |
4. |
(1) |
לצורך תקנה זו ותקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני), רשאית הרשות המוסמכת לקבוע ולעדכן מעת לעת רשימות של מדינות (להלן – "קבוצה א'" ו"קבוצה ב'"); הרשימות אינן טעונות פרסום, יונחו לעיון היצואנים במשרד הרשות המוסמכת ויובאו לידיעתם על-ידי הרשות המוסמכת.
|
|
|
(2) |
הרשות המוסמכת רשאית לקבוע ולהודיע לידיעת הרשומים במרשם כי תקנה מתקנות אלו, לא תחול לתקופה מסוימת לעניין מדינה מסוימת או מוצר מסוים או סוגים של מוצרים, מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבין-לאומיות ולשם שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה. |
|||
|
פטור לסוגים של פעילות יצוא בטחוני |
5. |
מבקש יהיה פטור מהחובה לקבל רישיון ייצוא ביטחוני לפי סעיף 15(ב) לחוק בנוגע לפעולות המנויות להלן: |
||
|
|
|
(1) |
העברת מפרט טכני לגורם במדינה המנויה בקבוצה א' או בקבוצה ב', לצורך ייצור במדינה המנויה בקבוצה א' או בקבוצה ב', של רכיב בלתי מסווג, לאחריו יסופק הרכיב בישראל ליצואן שהעביר את המפרט הטכני; |
|
|
|
|
(2) |
החזרת ידע ביטחוני אשר הועבר לישראל כדין, לגורם מחוץ לישראל ממנו התקבל אותו ידע ביטחוני, ובלבד שלא נעשה בו שינוי בעת היותו בישראל; |
|
|
|
|
(3) |
ייצוא של ציוד ביטחוני בלתי מסווג, לשם הצגה או הדגמה בתערוכה הנערכת במדינה המנויה בקבוצה א' או בקבוצה ב', ובלבד שמספר פריטי הציוד הזהים לא יעלה על 50 פריטים והתקופה שממועד הוצאת הציוד מישראל ועד להשבתו לישראל לא תארך מעבר ל-180 ימים; |
|
|
|
|
(4) |
ייצוא של ציוד ביטחוני בלתי מסווג לצורך הדגמה למשתמש סופי כדלקמן, ובלבד שמספר פריטי הציוד הזהים לא יעלה על 50 פריטים והתקופה שממועד הוצאת הציוד מישראל ועד להשבתו לישראל לא תארך מעבר ל-180 ימים: |
|
|
(א) |
למשתמש סופי הרשום במדינה המנויה בקבוצה א'; |
|||
|
(ב) |
למשתמש סופי הרשום במדינה המנויה בקבוצה ב', למעט פריטים המנויים ברשימת המוגבלים; |
|||
|
(ג) |
למשתמש סופי שהותר לשווק לו את הציוד הביטחוני ברישיון שיווק, ובלבד שרישיון השיווק בתוקף; |
|||
|
|
|
(5) |
מתן שירות ביטחוני מרחוק, מישראל בלבד, לציוד ביטחוני בלתי מסווג הנמצא אצל משתמש סופי הרשום במדינה המנויה בקבוצה א' או בקבוצה ב', או מתן שירות ביטחוני בישראל והחזרתו של הציוד למשתמש הסופי כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: |
|
|
|
|
|
(א) |
לא חלפו 10 שנים ממועד הייצוא המקורי של הציוד הביטחוני, אשר יוצא תחת רישיון. |
|
|
|
|
(ב) |
יכולות הציוד הביטחוני לא שונו או שופרו באופן החורג מרישיונות השיווק או הייצוא; |
|
|
|
|
(ג) |
הרכיבים הנכללים בציוד הביטחוני אינם חורגים מתנאי רישיונות השיווק או הייצוא; |
|
|
|
|
(ד) |
כמות הציוד הביטחוני לא עולה על כמות הפריטים שיוצאו לפי רישיון הייצוא המקורי; |
|
|
|
|
(ה) |
השירות הביטחוני שניתן מרחוק לא יתאפשר לצורך הפעלה או הדרכה במסגרת הפעלה מבצעית; |
|
|
|
(6) |
החזרה של ציוד ביטחוני בלתי מסווג שלא יוצר בישראל לידי יצרן הציוד או מי מטעמו במדינה המנויה בקבוצה א' או בקבוצה ב', ובלבד שיכולות הציוד הביטחוני לא שונו או שופרו בעת היותו בישראל ביחס לציוד הביטחוני כפי שהגיע לישראל; |
|
|
|
|
(7) |
העברת ידע ביטחוני כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת ידע ביטחוני בסעיף 2 לחוק, אשר הוא מידע שהוא בנחלת הכלל. |
|
|
תחילה |
6. |
תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן והן יחולו על פעולות יצוא ביטחוני שהתקיימו אחרי יום התחילה. |
|
ביטול |
7. |
תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני), התשע"ז-2017[7] – בטלות. |
_________ התשפ"ב
(________ 2022)
חמ/
___________
בנימין גנץ
שר הביטחון
דברי הסבר
תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני), תשע"ז-2017, קובעות רשימה של פעולות יצוא ביטחוני, כהגדרתה בסעיף 15(א) לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, תשס"ז-2007 (להלן – החוק או חוק הפיקוח), אשר יפטרו מבקש מהחובה לקבל רישיון יצוא ביטחוני בנוגע אליהן.
חוק הפיקוח קובע שלוש פעולות שנדרשות ברישיון יצוא ביטחוני: (1) העברה אל מחוץ לישראל של ציוד ביטחוני; (2) העברת ידע ביטחוני; (3) מתן שירות ביטחוני. עוד קובע החוק את סמכות שר הביטחון לקבוע פטור מהחובה לקבל רישיון יצוא ביטחוני.
מוצע לעדכן את הנסיבות שבהן פעולות יצוא ביטחוני לא נדרשות ברישיון יצוא ולהרחיב את רשימת המדינות שלגביהן יחולו תקנות הפטור.
הרחבת הפטורים תפחית את הנטל הרגולטורי על היצואנים, תצמצם את העומס המוטל על אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (להלן – אפ"י) ותאפשר לו למקד את הפיקוח על יצוא ביטחוני במקומות הנדרשים.
מוצע, בפסקה (1), להגדיר מושגים שונים, שחלקם טרם הוגדרו בעבר, כמו "מסמך רישום מוצר", "יצואן", "קוד מקור", "רכיב" ועוד.
בהקשר להגדרת "יצואן" יובהר כי התקנות יחולו רק על מי שרשום במרשם הייצוא הביטחוני. חוק הפיקוח מגדיר כי דרכו של אדם המבקש לקבל רישיונות יצוא ולמעשה מבקש לעסוק בעולם של יצוא ביטחוני מתחילה ברישומו במרשם היצוא הביטחוני במשרד הביטחון, אשר נועד להבטיח כי לא עולה בעניינו מידע המטיל ספק בדבר אמינותו ויושרו (למשל על-ידי בדיקת קיומו של רישום פלילי).
הרציונל העומד בבסיס החוק נשען על מורכבותו ורגישותו של עולם היצוא הביטחוני, הטומן בחובו היבטים רבים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה, חשיפה טכנולוגית, התחייבויות בין-לאומיות ועוד.
בפסקה (2) מוצע לעגן את מנגנון רישום המוצר המנוהל כיום על-ידי אפ"י, ורישום כאמור מהווה תנאי למימוש תקנות הפטור. תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), התשס"ח-2008 קובעות את הפרטים והמסמכים שיצואן נדרש להמציא במסגרת בקשה לרישיון. ואכן במסגרת רישום המוצר נדרש היצואן להמציא את הפרטים הרלוונטיים הנוגעים למוצר לרבות מפרט המוצר, מקורו ורכיביו.
מנגנון רישום המוצר מאפשר לאפ"י, יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון, להבטיח כי הוגשו לו כלל הפרטים והמידע הנדרשים לגבי המוצר ובכך לנהל את מערך הפיקוח באופן אחראי וסדור ולגדר את הסיכונים הנוגעים למוצר. כמו כן, באמצעות רישום המוצר מכיר היצואן את הסיווג שניתן למוצר.
בסיום הליך רישום המוצר מקבל היצואן לידיו מסמך רישום מוצר המפרט את פרטי המוצר לגביו יחולו הפטורים או הרישיונות, ככל שיינתנו, סיווגו הביטחוני, כפי שנקבע על-ידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון וכן מגבלות שונות הנוגעות למוצר, וזאת, בין היתר, במטרה לשמור על היתרון היחסי של מדינת ישראל ולהבטיח שהיצוא נעשה באופן אחראי.
עוד מוצע לקבוע בפסקה (2) כי התקנות לא יחולו על פעולות יצוא למדינות אויב או על פעולות מול גורמים שהוחלט לגביהם במועצת הביטחון של האומות המאוחדות.
בפסקה (3) מוצע לסייג את תכולת התקנות מציוד טילים מקבוצה 1, מכלי ירייה ומקוד מקור. בהקשר של ציוד טילים מקבוצה 1, ההחרגה נובעת מרגישותו של ציוד זה, כפי שבא לידי ביטוי במשטר בדבר פיקוח על טכנולוגיית טילים (MTCR – Missile Technology Control Regime). בהקשר של כלי ירייה הדבר נובע מהחובות הנובעות מחוק כלי הירייה, התש"ט-1949 ובכללן החובה לקבל אישור ממשלה לעסקאות מסוימות. בהקשר של קוד מקור, הדבר נובע מהסיכון הטמון ביצוא של ידע מסוג זה המאפשר ללמוד את המערכת, היכולת לעקוף אותה, להעתיק אותה, לשנות אותה, לשדרג אותה ועוד .
עוד מוצע לקבוע בפסקה (3) הגבלות מסוימות לעניין פעולות הדגמה שנעשות מכוח תקנות הפטור. כך למשל מובהר כי במסגרת ההדגמות לא ניתן יהיה להפעיל את הציוד במסגרת מבצעית וכי ממילא ההדגמות לא יבוצעו על גורם שלישי או על ציוד ומערכות של גורם שלישי. כן קבועה החובה של יצואן להחתים את המשתמש הסופי על הצהרת שימוש סופי ייעודית לצרכי הדגמה לגבי מוצרים מסוימים, כפי שיפורסם באתר אפ"י. הצהרה זו נועדה להבטיח כי המשתמש הסופי לא יעשה כל שימוש במוצר ולא יעביר אותו לגורם אחר. היצואן לא יידרש להמציא את ההצהרה החתומה לידי אפ"י בטרם מימוש הפטור אך יידרש לשמור אותו בהתאם לתקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (דרכים לשמירת רישום של מידע הנוגע לעסקת ייצוא ביטחוני), התשע"ה-2015, ולהציג אותו לאפ"י על-פי דרישה.
בפסקה (4)(1) מוצע לעגן את סמכות הרשות המוסמכת במשרד הביטחון לקבוע רשימות של מדינות באמצעותן מגדרת הרשות את הסיכון בניהול מערך הפיקוח. רשימות המדינות מאפשרות ביצוע הבחנה בין הפטורים השונים כך שלגבי מדינות מסוימות יתאפשרו פטורים בהיקף רחב יותר (רשימה א') בעוד לגבי אחרות, לגביהן יש לנהוג ביתר זהירות, יקבעו פטורים בהיקף מצומצם יותר (רשימה ב').
רשימות המדינות נקבעות על-ידי הרשות המוסמכת, לאחר היוועצות עם כלל הגורמים הרלוונטיים במערך הפיקוח, ובכלל זה נציגי משרד הביטחון (האגף הביטחוני מדיני (אבט"מ), נציגי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), נציגי המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת)) ונציגי משרד הביטחון (משה"ח).
בפסקה 4(2) מוצע להסדיר את סמכות הרשות המוסמכת לקבוע ולהודיע כי תקנה מסוימת לא תחול לתקופה מסוימת. סמכות זו עשויה להיות מיושמת בהתרחשות של אירוע חריג, ביחס למדינה מסוימת, למוצר מסוים או סוגים של מוצרים. החלטה כאמור תהיה לתקופה מסוימת ותובא לידיעת הרשומים במרשם.
בפסקה 5 יפורטו סוגי הפעולות שיהיו פטורות מהחובה לקבל רישיון יצוא והתנאים להן.
בפסקה 5(1) מוצע לקבוע פטור מרישיון יצוא לצורך העברת מפרט טכני לייצור רכיב במדינות המנויות ברשימה א' או ברשימה ב', לאחריו הרכיב שיוצר מחוץ לישראל יסופק בישראל ליצואן שהעביר את המפרט. מדובר בפעולה הפטורה מרישיון יצוא גם היום, על פי התקנות הקיימות, ואולם המדינות בהן יותר לייצר את הרכיב יימנו בשתי הרשימות שיקבעו על-ידי הרשות המוסמכת, להבדיל מרשימה אחת, כפי שקבוע היום.
בפסקה 5(2) מוצע לקבוע פטור מרישיון יצוא לצורך החזרת ידע ביטחוני לגורם מחוץ לישראל ממנו התקבל אותו ידע ביטחוני. מדובר בפעולה הפטורה מרישיון יצוא גם היום, על פי התקנות הקיימות, ואולם התווסף תנאי לפיו ניתן לייצא את הידע רק ככל שלא נעשה בו שינוי בעת היותו בישראל.
בפסקה 5(3) מוצע לקבוע פטור מרישיון יצוא עבור הצגה או הדגמה בתערוכה הנערכת במדינה המנויה ברשימה א' או ברשימה ב' ובלבד שהיצואן יעמוד בתנאים הקבועים בתקנה ובכללם משך הזמן בו רשאי היצואן להשאיר את הציוד מחוץ לישראל. מדובר בפעולה הפטורה מרישיון יצוא גם היום, על פי התקנות הקיימות, ואולם המדינות בהן יותר להציג את המוצרים בתערוכה יימנו בשתי הרשימות שייקבעו על-ידי הרשות המוסמכת, להבדיל מרשימה אחת, כפי שקבוע היום. כמו כן, מספר הימים בהם ניתן יהיה להשאיר את הציוד מחוץ לישראל יגדל מ-90 ימים, המספר הקבוע היום, ל-180 ימים.
בפסקה 5(4) מוצע לקבוע פטור מרישיון יצוא לצורך הדגמה למשתמשים סופיים שונים. מדובר בפעולה הפטורה מרישיון יצוא גם היום, על פי התקנות הקיימות, ואולם המדינות בהן יותר להדגים את המוצר יימנו בשתי הרשימות שייקבעו על-ידי הרשות המוסמכת, להבדיל מרשימה אחת, כפי שקבוע היום (למעט הדגמת מוצרים מוגבלים למשתמש סופי הרשום במדינה המנויה ברשימה ב'). כמו כן, מספר הימים בהם ניתן יהיה להשאיר את הציוד מחוץ לישראל יגדל מ-90 ימים, המספר הקבוע היום, ל-180 ימים.
התקנה המוצעת אף מרחיבה על המצב הקיים בכך שמאפשרת לייצא כל מוצר (לרבות מוגבלים) לטובת הדגמה למשתמש סופי הרשום במדינה שאינה מנויה ברשימה א' או ברשימה ב', או להדגים מוצר מוגבל למשתמש סופי הרשום במדינה המנויה ברשימה ב', ככל שהיצואן קיבל רישיון שיווק לטובת שיווק המוצר לאותו משתמש סופי. הרחבה זו נובעת מההבנה כי פעולת ההדגמה הינה חלק מפעולת השיווק של המוצר ועל כן, ברגע שהותר ליצואן, ברישיון שיווק, לשווק את מוצרו למשתמש סופי, אזי גם יותר לו לייצא את המוצר לצורך הדגמתו לאותו משתמש סופי. בכך יוכל היצואן לקיים הדגמה למשתמש סופי מיד עם קבלת רישיון השיווק.
בפסקה 5(5) מוצע לקבוע פטור מרישיון יצוא לצורך מתן שירות ביטחוני בישראל והשבת הציוד חזרה אל המשתמש הסופי, ובלבד שהציוד יוצא בעבר תחת רישיון ובכפוף ליתר התנאים הקבועים בתקנה. מדובר בפעולה הפטורה מרישיון יצוא גם היום, על פי התקנות הקיימות, ואולם המדינות אליהן יותר לייצא את המוצר יימנו בשתי הרשימות שייקבעו על-ידי הרשות המוסמכת, להבדיל מרשימה אחת, כפי שקבוע היום.
התקנה המוצעת אף מרחיבה על המצב הקיים בכך שמאפשרת מתן שירות ביטחוני מרחוק לציוד שנותר בידי המשתמש הסופי, למעט פעולות הפעלה. רוצה לומר, היצואן יוכל לבצע בין היתר, בחינה ותיקונים לציוד אך לא יוכל לקחת כל חלק בהפעלה מבצעית של הציוד.
בפסקה 5(6) מוצע לקבוע פטור מרישיון יצוא לצורך החזרה של ציוד ביטחוני ליצרן הציוד במדינה המנויה ברשימה א' או ברשימה ב'. מדובר בפעולה הפטורה מרישיון יצוא גם היום, על פי התקנות הקיימות, ואולם המדינות אליהן יותר להחזיר את המוצר יימנו בשתי הרשימות שייקבעו על-ידי הרשות המוסמכת, להבדיל מרשימה אחת, כפי שקבוע היום.
בפסקה 5(7) מוצע לקבוע פטור מרישיון יצוא לצורך העברת ידע ביטחוני שהוא בנחלת הכלל. מדובר בפעולה הפטורה מרישיון יצוא גם היום על פי התקנות הקיימות.