טיוטת תקנות

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן- החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוראת שעה

1.  

לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ה' באב התשפ"ב (2 באוגוסט 2022) עד יום י"א באב התשפ"ב (8 באוגוסט 2022) (להלן - התקופה המזכה),  יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973[1] (להלן- התקנות העיקריות)-

(1) בתקנה 1 לתקנות העיקריות-

(א)  במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר:

""אזור מיוחד"- לעניין נזק עקיף  בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית בתקופה המזכה או בשל הוראה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים בתקופה המזכה או בשל איסור על התקהלות- אזור במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;

"הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופת המזכה;

"חוק מס ערך מוסף"- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[2];

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה: 

(1) עיקר הכנסתו בשנת המס 2020, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[3], מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות);

(2) עיקר הכנסתו בשנת המס 2020 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

"קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996[4], למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי;

"שווי של נזק עקיף" – כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, בשל תשלום שכר עבודה –

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – 430 שקלים חדשים (להלן – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, ולגבי יחיד שהכנסתו היא רק מעסק או משלח יד כאמור בסעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) – שווי הנזק, בעד כל יום היעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני;

(2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

(3) לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם –שווי הנזק לכל יום עבודה ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(4) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2020, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; 

מועסק העובד במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה;

לא עבד העובד או העובד העצמאי האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק, או משווי הנזק לעובד עצמאי, לפי העניין, שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה , ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:

(1) העובד מתגורר בכרם שלום או בנחל עוז;

(2) התקיים בעובד גם אחד מאלה:

(א)  הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;

(ב) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[5], או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:

(1) מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעביד אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה;

(2) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה לגביה נתבע הפיצוי;

והכל בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (ג) (1) ו-(2), בשינויים המחויבים;

(ג)  הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;

(2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;

הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –

"אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;

"הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006[6]";

(2) בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ולרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" והוא מתגורר באזור שבין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה";

(3) בתקנה 4 לתקנות העיקריות, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980[7]";

(4) בתקנה 5 לתקנות העיקריות-

(א)  במקום תקנת משנה (ב) בא:

"(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל באופן מקוון החל מיום י"ט באלול התשפ"ב (15 בספטמבר 2022) המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה כאמור אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאותו מועד; הודעה בדבר מועד התחילה החדש תפורסם מראש ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים.

(ב1) ניזוק רשאי להגיש למנהל תביעה לפיצויים בתוך 90 ימים מהמועד האמור בתקנת משנה (ב).";

(ב) בתקנת משנה (ג), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א) ו-(ב1)";

(5) בתקנה 8 לתקנות העיקריות-

(א)  אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:

"(ב1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר; במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.

(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק– ינמק המנהל את החלטתו בכתב".

(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:

"(ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום";

(6) בתקנה 9 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:

""(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר".

סייג לתחולה

2.  

(א)  תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:

(1) המדינה;

(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985[8];

(3) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 [9];

(4) קופת חולים;

(5) מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;

(6) הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת התקופה המזכה;

(7) עסקו לא היה פעיל לפני תחילת התקופה המזכה; לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת התקופה שברישא, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;

(8) הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" ו"שכר העבודה היומי"- כהגדרתם בפסקה (1)(א) להגדרה "שווי נזק עקיף" בתקנה 1 לתקנות אלה.

(ב) פסקה (1)(א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל החודשים שלגביהם נתבע הפיצוי, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993 [10].

שמירת דינים

3.  

אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה.