טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) (תיקון...), התשפ"ב-2022

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), תשמ"ז-1987 (להלן – התקנות העיקריות) קובעות כי לא ניתן לבצע הליכים של נטילת ביצית מגופה של אישה נשואה, הפרייתה, הקפאתה או השתלתה, אלא אם התקבלה הסכמה בכתב ומראש הן מהאישה שממנה ניטלה הביצית והן מבעלה של אותה אישה. מטרת תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) (תיקון...), התשפ"ב-2022 (להלן – התיקון המוצע) לאפשר לנשים שהן מסורבות גט הליכי הפריה עם זרע שאינו של הבעל, גם ללא הסכמת הבעל, בתנאים מסוימים.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:

טיוטת תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) (תיקון...), התשפ"ב-2022

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

­­­­__­­__ ב________ התשפ"ב (___ ב________ 2022)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

 (חמ _____-3)

 

__________________

ניצן הורוביץ

שר הבריאות

 

 

דברי הסבר

 

תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), תשמ"ז-1987 (להלן – התקנות העיקריות) קובעות כי לא ניתן לבצע הליכים של נטילת ביצית מגופה של אישה נשואה, הפרייתה, הקפאתה או השתלתה, אלא אם התקבלה הסכמה בכתב ומראש הן מהאישה שממנה ניטלה הביצית והן מבעלה של אותה אישה (גם אם הביצית לא מופרית בזרעו של בעלה). מטרת תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) (תיקון...), התשפ"ב-2022 (להלן – התיקון המוצע) לאפשר לנשים שהן מסורבות גט הליכי הפריה עם זרע שאינו של הבעל, גם ללא הסכמת הבעל, בתנאים מסוימים, כפי שיפורט להלן.

הוראות הדין הקיים מנסות לאזן בין זכויות ההורים לבין טובת הילד, וכן שיקולים נוספים. בהקשר שבפנינו טובת הילד כוללת מספר רכיבים: ידיעת הילד מי אביו לעניין חובותיו כלפי הילד (ככל שניתן), רישום אביו האמיתי של הילד כאביו במרשם האוכלוסין (בהתאם לסעיף 22 לחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה-1965 המונע רישום של אדם כאביו של ילד שנולד לאישה שהיתה נשואה לאדם זולתו בתוך 300 הימים שלפני הלידה),  וכן - הפחתת חשש שילד ייחשב לממזר לפי ההלכה היהודית, דבר העלול לגרום נזק מבחינת היכולת להינשא – לו ולצאצאיו, בפרט נוכח דיני המעמד האישי החלים בישראל, ההולכים אחר הדין הדתי.

לאחר שיח עם היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים עלה כי העמדה הרווחת בהלכה היא שילד שנולד מהפריה מלאכותית לאם יהודייה נשואה מתורם יהודי זר (שאינו בעלה), אינו נחשב לממזר. בהתאם לכך, נשים נשואות יכולות לקבל תרומת זרע בכפוף להסכמת הבעל. עם זאת, אם הפריית האישה הנשואה נעשית ללא הסכמת בעלה או כשהיא פרודה ממנו - קיימת מחלוקת עד כמה הדבר מגביר את החשש לממזרות.

הוראות התקנות העיקריות כיום מעוררות קושי במצב שבו בעלה של האישה מסרב לתת לה גט. במקרה זה על אף רצונה להתגרש מבעלה ולהביא ילד שלא מזרעו, היא לא יכולה לעשות זאת, וזאת במקרי קיצון במשך שנים ארוכות שיכולות למנוע מאותה אישה באופן מוחלט את היכולת להרות בשל הפוריות שיורדת עם השנים. לכן מוצע בתיקון זה לאפשר לאישה מסורבת גט הפריה חוץ גופית גם מזרע שאינו של בעלה בכפוף לתנאים מסוימים, ובין היתר לאחר שהרופא המטפל יידע את האישה על אפשרותה לפנות לקבלת ייעוץ דתי, בכדי שתוכל לקבל החלטות בהתאם.

 

תקנה 1

תקנה 6 קובעת כי ביצית שניטלה מאשה נשואה לשם השתלתה בה לא תופרה בזרע של תורם (המוגדר בתקנות העיקריות כתורם שזרעו נועד להפרות אישה שזהותה אינה ידועה לו) או בזרע שהתקבל מבנק הזרע אלא אם כן התקבלה הסכמה, בכתב ומראש, הן מהאישה שממנה ניטלה הביצית והן מבעלה. תקנה 5 קובעת כי ניתן יהיה להפרות ביצית רק בזרע של תורם, בעלה של האישה או בנק הזרע. במקרים רבים במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית בין גבר ואישה המעוניינים להביא ילד, הזרע כלל אינו עובר לבנק זרע, ולכן כיום בהתאם להוראות אלו לא ניתן לבצע הפריה של אישה בזרע שאינו של בעלה ללא הסכמת בעלה.

בתיקון זה מוצע לקבוע כי על אף הוראות אלו ניתן יהיה להפרות ביצית שניטלה מאישה נשואה עם זרע של תורם  שהתקבל מבנק הזרע או עם זרע של אדם אחר שאינו של בעלה לשם השתלתה בה, אף ללא קבלת הסכמתו של בעלה, אם בית דין רבני קיבל החלטה חלוטה שבעלה חייב לתת לה גט או אם חלפו 18 חודשים לפחות ממועד פתיחת תיק הגירושין שלה ושל בעלה בבית הדין הרבני והיא הצהירה בבית הדין שהיא מוכנה לקבל את גטה. המסלול הנוסף יכול לתת מענה במצב שבו בעלה של האישה לא יכול לתת לה גט בין אם כי הוא נעדר ובין אם בשל מצבו הרפואי.

אישה כאמור המבצעת הפריה ללא הסכמת בעלה תיידע את בעלה בכתב בדבר הליכי ההפריה לכל המאוחר 60 ימים לפני התאריך המשוער של הלידה. זאת בכדי לאפשר לבעלה של האישה שהופרתה שלא מזרעו ושלא בהסכמתו לבקש שלא להירשם כאבי הילד שנולד, שכן לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה בעלה של אישה נרשם באופן אוטומטי כאבי הילד שנולד, כל עוד אין הצהרה סותרת מצידו בסמוך ללידה.

הרופא המטפל יידע את האישה שנעשה שימוש בטיפול בה בזרע של בן אדם שאינו בעלה, בטרם הוחל הטיפול בה, על אפשרותה לפנות לקבלת ייעוץ דתי, בכדי שתוכל לקבל החלטות בהתאם. כך למשל ישנם פוסקים שעמדתם היא שהחשש לממזרות יורד כאשר נעשה שימוש בזרע של תורם שאינו יהודי. כמו כן לגבי אישה שמבקשת להרות שלא מזרע בעלה ללא הסכמתו – על הרופא המטפל ליידע אותה על חובתה ליידע את בעלה בדבר הליכי ההפריה.

תהליכי ההפריה לרבות דתו של בעל הזרע וכן הצהרת האישה הנשואה על עמידתה בתנאים המאפשרים הפריה מזרע שאינו של בעלה שלא בהסכמת בעלה, יתועדו על ידי הרופא המטפל.

כמו כן מוצע להבהיר כי אין בהוראות תקנה זו כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין וכדי לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים.

 

לתקנה 2

מוצע לתקן את תקנה 9 לתקנות העיקריות שמסדירה את תקופת ההקפאה של ביציות לרבות ביציות מופרות. הנוסח הקיים מחייב את הסכמת האישה ובעלה של האישה כדי להאריך את תקופת ההקפאה של הביציות, לרבות המופרות. מוצע לקבוע כי הסכמת בעלה של האישה תידרש רק במידה והביצית מופרית בזרע שלו.

 

לתקנה 3

מוצע לתקן את תקנה 14 לתקנות העיקריות הקובעת כי כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ-גופית של אשה נשואה תיעשה רק לאחר קבלת הסכמתו של בעלה, כך שתחריג אישה שהתקיים בה האמור בתקנה 6(ב).