מבחנים לתמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בעבור מניעה ומתן טיפול ומעקב למבוטחים עם עודף משקל והשמנת יתר

לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985

בהתאם לסעיף 3א' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[1], ובהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות בקופות חולים בעבור מניעה ומתן טיפול ומעקב למחלת ההשמנה, כמפורט להלן:

1.  כללי

א. ועדת התמיכות של המשרד (להלן – הוועדה) תדון בעניין תמיכות מתקציב המשרד בהתאם לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן[2] (להלן – הנוהל).

ב.  התמיכה עצמה צריך שתינתן, אם אכן נכון וראוי לתתה, על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים.

ג.  בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה, תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני אחיד וענייני של המבחנים שנקבעו.

ד.  כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, ככל שיידרש לפי נסיבות העניין; הוועדה תנמק החלטותיה.

 

2.  הגדרות

במבחנים אלה –

2.1.  "אוכלוסיית היעד" – אוכלוסיות מבוטחי קופות החולים הבאות:

א. מבוגרים מגיל 18 שנה ומעלה, הסובלים ממחלת ההשמנה, קרי – עם עודף משקל או השמנת יתר. השמנה ועודף משקל בקרב מבוגרים מוגדרים כחריגה מיעד מדד מסת הגוף (BMI) של 25-18.5 ק"ג/מ², ומפולחים בהתאם להגדרות הבאות:

· BMI 30-25 ק"ג/מ² – עודף משקל;

· BMI מעל 30 ק"ג/מ² – השמנה;

· BMI 35-30 ק"ג/מ² – השמנה דרגה 1;

· BMI 35-40 ק"ג/מ² – השמנה דרגה 2;

· BMI מעל 40 ק"ג/מ² – השמנה דרגה 3.

 

ב.  ילדים ובני נוער עם עודף משקל והשמנה בטווח הגילאים 18-2 שנים, בהתאם להגדרות הבאות:

· השמנה בילדים תוגדר כערך BMI באחוזון 97 ומעלה לגיל ולמין, לפי עקומות ארגון הבריאות העולמי.

· עודף משקל בילדים יוגדר כערך BMI באחוזון 85 עד 97 לגיל ולמין, לפי עקומות ארגון הבריאות העולמי.

2.2.  ''הכשרת צוותים ייעודיים לטיפול בהשמנה'' – קורס ייעודי שאושר על ידי אגף התזונה במשרד הבריאות, לרבות הכשרות פנים של הקופות, להכשרה להגברת ההיענות הטיפולית ורתימה לשינוי התנהגות בהקשר של מחלת ההשמנה.

2.3.  "הקמת מערך דיגיטלי" – הקמת פורטל לרופאים ולתזונאים לניהול מחלת ההשמנה ולניהול הטיפול באוכלוסיות היעד הכוללת בין השאר מערכת לאיתור אוכלוסיות הסובלות מעודף משקל / השמנה בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים.

2.4.  ''טיפול קבוצתי'' – טיפול שנעשה על ידי תזונאית בעלת הכשרה בהנחיית קבוצות למספר אנשים יחד במרפאה, כ- 10 אנשים לפחות למשך 10 מפגשים לפחות .

2.5.  ''טיפול תזונתי מרחוק''- טיפול תזונתי הניתן באמצעים טכנולוגיים באמצעות הטלפון או תוכנה לשיחה מרחוק; טיפול מרחוק יכול להינתן החל מהמפגש השני ולמספר מפגשים טיפוליים.

2.6.  "טכנולוגיות בריאות דיגיטלית" – מוצר או שירות דיגיטלי שמטרתו לשפר את איכות הטיפול או השירות בתחומי הבריאות והוא נעשה באמצעים דיגיטליים; לעניין הגדרה זו, "מוצר או שירות" – מוצר או שירות שתפקודם מבוסס על תוכנה ומרכיב התוכנה בהם הוא משמעותי.

2.7.  "מנהל מקרה" – תזונאי-דיאטן בעל רישיון ממשרד הבריאות בישראל (Case manager), שמונה לביצוע אומדן, תכנון, יישום, תיאום, ניטור והערכה של הטיפול והמעקב התזונתי, באמצעות שילוב של כלים ניהוליים, במטרה שיובילו לתוצאות איכותיות ויעילות בטיפול בהשמנה.

2.8.  "מערכת לניהול המחלה" – פורטל במרפאת הרופא והתזונאית לניהול אקטיבי ופרואקטיבי של אוכלוסיית היעד, כמפורט בנספח 2.

2.9.  "מספר המבוטחים המשוקלל" – כמשמעותו בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994[3] (להלן – החוק), ובהתאם לדרך החישוב הקבועה בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ"ה-1995[4]; נכון ליום 1 ביולי בשנת ההערכה.

2.10. "עיבוי כ"א למניעה וטיפול בהשמנה" – מינוי של מנהלי מקרה (כמוגדר בסעיף 2.7) עבור מטופלים חדשים או חוזרים הסובלים ממחלת ההשמנה, המגדילה את מספרם בהשוואה לשנה שקדמה לשנת התמיכה, המעניקים טיפולים תזונתיים אישיים פרונטאליים ו/או מרחוק, וטיפולים קבוצתיים.

2.11. ''צוות טיפול רב מקצועי'' – צוות המורכב ממספר בעלי מקצוע מתחומים שונים, לרבות רופא מטפל, תזונאית, מטפל רגשי, פיזיותרפיסט, ועוד, בהתאם לצורך.

2.12. "קבוצה טיפולית לילדים ובני נוער"– טיפול קבוצתי בקבוצה של 10-12 איש למשך 10 מפגשים לפחות המונחה על ידי תזונאית בעלת ידע בהנחיית קבוצות טיפול. טיפול במתמודדים עם השמנה והדרכת הורים לילדים עם עודף משקל והדרכת בני נוער.

2.13. "קופת חולים" – כהגדרתה בחוק.

2.14. "רשם השמנה" – מאגר מטויב המכיל איסוף קבוע של מידע מהתיקים הרפואיים של מבוטחי הקופות כמפורט בנספח 4.

2.15. שיעור הגידול במספר המטופלים" – היחס בין מספר המטופלים בקרב אוכלוסיית היעד, שניתנו להם טיפולים של תזונאים בשנת התמיכה, לבין מספר זה בשנה שלפניה.

2.16. "שנת התמיכה" – השנה שבה מועברת התמיכה לקופות החולים.

2.17. "טיפול שלישוני בהשמנה" –טיפול בצוות רב מקצועי לאחר כישלון בטיפול ראשוני של רופא וטיפול שניוני של רופא ודיאטנית

3.  הגופים הנתמכים לפי מבחנים אלה הם קופות החולים.

4.  מטרות התמיכה

1.  

2.  

3.  

4.  

4.1. איתור וניהול מחלת ההשמנה בקרב מבוטחי קופות החולים;

4.2. טיפול ומעקב על ידי מנהלי מקרה בקופות החולים במבוטחים עם השמנה ועודף משקל; והגדלת שיעור הגידול במספר המטופלים.

4.3. הטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בתחום התזונה, לשיפור הטיפול התזונתי ושינוי התנהגות בריאותית;

4.4. הכשרת צוותים ייעודיים לטיפול בהשמנה;

4.5. הקמת צוותי טיפול רב מקצועי לטיפול בהשמנה.

5.  תנאי סף לפעילות הנתמכת

5.1. הקמת רשם והטמעתו;

5.2. הפעלת תכנית בשנת התמיכה שאושרה על ידי אגף התזונה.

6.  פירוט תחומי התמיכה

(א) הקמת רשם לניהול הטיפול באוכלוסיית היעד כבסיס נתונים לעניין מחלת ההשמנה ותחלואה המלווה את מחלת ההשמנה, ככלי ניהולי לטיפול.

(ב)   טיפול מיטבי בהשמנה ושיפור מדדי בריאות על ידי הגדלת מפגשי טיפול אישיים וקבוצתיים של מנהל מקרה.

(ג) הקמת מערכת ממוחשבת לניהול מחלת ההשמנה ברמת המטופל הבודד במסגרת קופות החולים, שאושרה על ידי אגף התזונה.

(ד)  קיום הכשרות ייעודיות לטיפול בהשמנה לרופאים ולתזונאיות.

(ה) פיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית לאיתור, טיפול ומעקב במחלת ההשמנה.

(ו) הקמת צוותי טיפול רב מקצועי לטיפול שלישוני בהשמנה.

 

 

7.  אמות המידה לחלוקת התמיכה

לגבי כל שנות התמיכה – תכניות הטיפול יוגשו בהתאם לפורמט בנספח מס' 1.

   בשנה הראשונה

  א. בתחום טיפול מיטבי בהשמנה ושיפור מדדי BMI, על הקופה להראות הוספה ועיבוי מפגשים טיפוליים של מנהל מקרה אישיים (פרונטליים או דיגיטליים) של מנהלי מקרה  למניעה וטיפול בהשמנה, בהשוואה לשנה שקדמה לשנת התמיכה. הגידול צריך להיות משמעותי ותואם את התקציב שהוקצה עבורו.  

  ב.  בעבור תחום זה יוקצו 8 מיליון ₪ אשר יחולקו באופן יחסי בין הקופות בהתאם לשיעור הגידול במספר המטופלים המשוקלל באותה שנה והערכת עלויות הגידול.  הגידול צריך להיות משמעותי ותואם את התקציב שהוקצה עבורו.  

  ג.  הקמת רשם לניהול הטיפול באוכלוסיית היעד כבסיס נתונים לתחלואה המלווה מחלת השמנה וככלי ניהולי לתיעוד, ניהול ומעקב, בהתאם לדרישות בנספח מס' 4. בעבור תחום זה יוקצו 250 אלף ₪ לכל קופה אשר תראה רשם בשלבי הקמה. קופה שלא תראה תכנית להקמת הרשם והתחלת עבודה על הרשם לא תהיה זכאית לכספי מבחן התמיכה והתקציב יחולק לשאר הקופות באופן שווה.

  ד.   הקמת מערכת ממוחשבת לניהול מחלת ההשמנה, כדוגמת מערכת לניהול בנספח מס' 2, שאושרה על ידי אגף התזונה במשרד הבריאות. המערכת תכלול לפחות את 2 הנדבכים הבאים:

1.   פורטל לרופאים ולתזונאים ומערכת לאיתור אוכלוסיות הסובלות מעודף משקל / השמנה בקרב ילדים בני נוער ומבוגרים.

2.   מערכת לניהול המתמודדים עם השמנה , לרבות הקמת מערכת ממוחשבת לרופאים המטפלים להפניית המטופל לטיפול ומעקב אחר הטיפול לפי מודל מקובל דוגמת המודל של אד וגנר לניהול מחלה כרונית.

בעבור תחום זה יוקצו 500 אלף ₪ לקופה (סך הכל 2 מיליון ₪ לארבע הקופות). קופה שלא תגיש תכנית הסכום הנותר יחולק בין שאר הקופות

  ה.  פיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בנושאים להלן:

1) מניעה וחינוך לאורח חיים בריא לילדים ובני נוער;

2) יישומים למטפל ולמטופל לניהול ומעקב אחר הטיפול התזונתי;

3) יישומים לשיפור ההיענות המטופל לטיפול תזונתי והגברת הפעילות הגופנית;

4) הקמת מודלים חדשניים של שירות מבוססי טכנולוגיה לאיתור, טיפול וניהול מטופלים הדורשים התאמת טיפול תזונתי / תרופתי / ניתוחי / התנהגותי (לרבות אוכלוסייה מבוגרת ואוכלוסייה בסיכון).

בעבור תחום זה יוקצו 8 מיליון ש"ח אשר יחולקו בצורה שווה בין הקופות שפיתחו טכנולוגיות. כאמור התקציב יחולק בתאם לתכניות הטכנולוגיות והערכת עלותם

  ו. בעבור השתתפות של רופא ותזונאית מכל מחוז של כל קופת חולים בהכשרה ייעודית בנושא טיפול בהשמנה שאושרה על ידי אגף התזונה לצורך תעודה והכרה בתחום, יינתנו 250 אלף ש''ח לכל אחת מארבע הקופות (סך הכל 1 מיליון ₪). ניתן גם להרחיב הכשרות בנוסף בתוך הקופות להגברת ההיענות הטיפולית הכרות עם ה 5 A, ראיון מוטיבציוני ועוד.

בשנה השנייה

  ז.  בתחום טיפול מיטבי בהשמנה ושיפור מדדי BMI, על הקופה להראות הוספה ועיבוי מפגשים טיפוליים של מנהל מקרה (אישיים (פרונטליים או דיגיטליים) של תזונאיות מנהלות מקרה למניעה וטיפול בהשמנה. בהשוואה לשנה שקדמה לשנת הערכה. קופה שגדלה בכמות המפגשים של מנהל מקרה עבור המטופלים תקבל את מלוא התמיכה בהתאם למס' המבוטחים המשוקלל שיגדל באותה שנה.  הגידול צריך להיות משמעותי ותואם את התקציב שהוקצה עבורו.  

בעבור תחום זה יוקצו 8 מיליון ₪ אשר יחולקו באופן יחסי בין הקופות בהתאם למספר המבוטחים המשוקלל.

  א. 12 מיליון ₪ יוקצו להקמת ממשקים בין חברי צוותים מטפלים רב מקצועיים לטיפול בהשמנת ילדים, בני נוער ומבוגרים בהתאם לחוזרי המנכ"ל שיפורסמו בנושא, ובהתאם לגודל הקופה ודיווח על הקמת המרכזים שישרתו את כל הקופות. עבור טיפול שלישוני בהשמנה. על כל קופה להראות מרפאה שלישונית בכל מחוז הכוללת צוות רב מקצועי יש אפשרות לחיבור  בין מספר קופות למתן שרות.

חלוקת התמיכה

  א. לכל קופת חולים תחושב זכאות כוללת לפי שנה בשווי המפורט באמות המידה בסעיף 7.

  ח.   בשלב החלוקה הראשון, תיתמך כל קופת חולים במכפלת חלקה היחסי במספר המבוטחים המשוקלל בסכום התמיכה העומד לחלוקה לפי מבחנים אלה, אך לא מעבר לסכום הזכאות שחושב לה לפי סעיף א. הגידול צריך להיות משמעותי ותואם את התקציב שהוקצה עבורו.  

ויחולק לפי מפתח דווח של כמות טיפולים חוזרים וחדשים בין הקופות לפי החלטת אגף התזונה לחלק היחסי של הגדלת השירותים התזונתיים בין הקופות.

  ב.  בשלב החלוקה השני, ככל שיוותרו כספים לחלוקה, יחולקו הכספים בין קופות החולים אשר לא נתמכו בשלב חלוקה הקודם במלא סכום הזכאות, בהתאם לחלקן היחסי בהפרש לזכאות, ואולם התמיכה לקופת החולים בשלב זה לא תעלה על ההפרש לזכאות במכפלת 1.25; לעניין זה, "הפרש לזכאות"- ההפרש בין סכום זכאותה הצבורה של קופת החולים לבין סכום התמיכה שקיבלה בשלב החלוקה הראשון.

  ג.  בעבור פיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בתחום התזונה, תועבר התמיכה בשנת התמיכה, בהתאם לאבני הדרך שלהלן:

(א) אבן הדרך הראשונה תהיה אישור תכנית הבריאות הדיגיטלית על ידי אגף התזונה במשרד הבריאות – בעבור אבן דרך זו יועבר לקופה 40% מסכום התמיכה;

(ב)   אבן הדרך השנייה תהיה לאחר הגשת דוח המסכם את הפעילות והתכנית להשלמת המיזמים השונים לאחר הקמה – בעבור אבן דרך זו יועבר לקופה 60% מסכום התמיכה לפי נושא זה.

  ד.  בעבור השתתפות של רופא ותזונאית מכל מחוז של כל קופת חולים בהכשרה ייעודית בנושא טיפול בהשמנה שאושרה מראש על ידי אגף התזונה, יינתן 250 אלף ש''ח לכל אחת מארבעת הקופות, (סך הכל 1 מיליון ₪ לארבע הקופות).

 

8.  נהלים כלליים:

א. תמיכת המדינה לפי מבחנים אלה, לא תעלה על 90% מכלל עלות הפעילות הנתמכת לפי מבחנים אלה.

ב.   לא תינתן תמיכה לקופת חולים שאינה משתפת פעולה עם ביקורת מטעם המשרד במהלך השנים שבעדן מתבקשת התמיכה, לרבות הצגת ראיות מתאימות המעידות על ההוצאות בפועל, לפי דרישת המשרד.

ג.   תשלום התמיכה בעד פעילותה של קופת החולים, שאושרה לה בידי הוועדה, יועבר לפי דוחות ביצוע שהקופה תגיש למשרד לתקופת התשלום, ולפי הנהלים הקבועים לתשלום בקשות תמיכה.

ד.   קופת חולים לא תיתמך בעד פעילות שאינה מוגדרת במבחנים אלה, וקופת חולים לא תבקש תמיכה בעד פעילות שלא פורטה בבקשת התמיכה.

ה.  לא תינתן תמיכה לפעילות, הנתמכת בידי משרד ממשלתי אחר ולא תינתן תמיכה בעד פעילות, שהמשרד משתתף בה בדרך אחרת.

ו.  מבלי לגרוע מן האמור בנוהל, קופת חולים אשר עשתה שימוש בלתי נאות בכספי התמיכה או השתמשה בהם שלא בעד הפעילות שלשמה ניתנו, שימשה כעמותת צינור לשם העברת הכספים לגוף אחר או הגישה דיווחים כוזבים לגבי כספי התמיכה שאושרו לה, תישלל אפשרותה לקבל תמיכה מן המשרד בשנתיים שלאחר מכן.

9.  תחילה

תחילתם של מבחנים אלה ביום ב בתמוז התשפ"ב (1 ביולי 2022).

 

_______, התשפ"ב (______2022)

 

(803-35-2022-000047)

ניצן הורוביץ

            שר הבריאות

 

 

 

נספחים

נספח מס' 1 – בקשה לאישור תכנית לניהול וטיפול בהשמנה;

נספח מס' 2 – מערכת לניהול הטיפול בהשמנה;

       נספח מס' 3 – פירוט מבנה רשם השמנה ככלי לניהול מחלת ההשמנה;

       נספח מס' 4 – סטנדרט צוות רב מקצועי לטיפול בהשמנה (שנת התמיכה השנייה);

       נספח מס' 5 – שלבי הטיפול בהשמנה בילדים ומבוגרים.

 

נספח מס' 1 – בקשה לאישור תכנית לניהול וטיפול בהשמנה:

 

שם קופת החולים__________________

שם מנהלת המחלקה לתזונה האחראית על מבחן התמיכה__________________

בכל אחד מהסעיפים הבאים יוצג פירוט המצב הקיים הנוכחי ומה הקופה מתחייבת לקדם בגין מבחן התמיכה בשנה הראשונה:

(א) טיפול מיטבי בהשמנה ושיפור מדדים, ירידה במשקל שיפור מדדי בריאות. הגדלת מפגשים טיפוליים של מנהל מקרה אישיים של התזונאיות; יש להגיש את כמות הטיפולים הראשונים והחוזרים כולל כמות מטופלים בשנה הקודמת באבחנה של השמנה.

 

(ב)  הקמת רשם לניהול הטיפול באוכלוסיית היעד כבסיס נתונים לתחלואה המלווה את מחלת ההשמנה ככלי ניהולי לתיעוד; יכתבו צעדי הפעולה כולל לוח זמנים להקמת הרשם. הנתונים ברשם בהתאם למפורט בנספח מס' 4.

 

(ג) הקמת אלגוריתם למערכת דיגיטלית לניהול מחלת ההשמנה במסגרת קופות החולים; לפי מודל ניהול מחלה כרונית כולל פורטל רופא מטפל ותזונאית.

 

(ד)  פיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית, לרבות פיתוח או רכישה של שירות רפואי מבוסס טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בתחום התזונה; בהתאם לאמות המידה שנכתבו במסמך זה.

 

(ה) קיום הכשרות לרופאי המשפחה ולתזונאיות, ומתן כלים ליצירת שיח עם המטופל בנושא השמנה והנעה לטיפול, לדוגמה ראיון מוטיבציוני ועוד. – שמות הרופאים כך שמכל מחוז מכל קופה ישלחו רופא ותזונאית להכשרה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח מס' 2: מערכת לניהול הטיפול בהשמנה:

 

1. קהל היעד- כלל המטופלים אשר סובלים מעודף משקל או השמנה בהתאם למפורט בסעיף 2.1

2. יעדים:

1. מעקב משקל שנתי אחר המבוטחים

 

2. טיפול בעודף משקל עם תחלואה נלווית:

  א. מניעת עליה במשקל ומעבר למצב של ההשמנה.

  ב.  מניעת התפתחות וטיפול בתחלואה מטבולית ותחלואה של מסת גוף הנלווית לעודף המשקל .

ג.  מעקב אחר הטיפול.

3. טיפול וניהול ההשמנה:

  א. הפחתה ושימור הפחתת משקל של לפחות 10%.

  ב.  מניעת התפתחות וטיפול בתחלואה מטבולית ותחלואה של מסת גוף.

ג.  אבחון: בהתאם לרמת חומרת ההשמנה והמחלות הנילוות.

  ד.  צורות טיפול: טיפול תזונתי אישי על ידי תזונאית, הדרכות משפחתיות, תכניות לעידוד פעילות גופנית פרטני, הפנייה לטיפול פסיכולוגי או התנהגותי, ציוותים של צוות רב מקצועי של רופא משפחה ותזונאית עם מטפלים נוספים בקהילה, טיפול תרופתי, בריאטרי, שירותים דיגיטליים לרפואה מרחוק ושימוש בכלים טכנולוגיים לטיפול או הגברת היענות טיפול במידת הצורך וכקו שני טיפול תרופתי, ושימוש בטכנולוגיות תומכות לשינוי אורחות חיים. קו טיפול שלישוני- הגבלת נפח יכולת אכילה באמצעים כירורגיים ו/או גסטרואנטרולוגיים.

  ה. דרכי התקשורת יכללו: טיפול פרונטלי, דיגיטלי (טלפוני, וידאו, אפליקטיבי) ומודל היברידי.

ו.  מעקב: מטופלים יזומנו בתדירות קבועה באופן יזום עבור לקיחת מדדים, לרבות בדיקות דם ושתן ומדידות משקל לטובת רישום, הערכה רפואית והתאמת הטיפול באם נדרש. הפעלת היחידה להמשך טיפול במקרים בהם המטופל מרותק לביתו.

  ז.  תיאום רכיבי הטיפול: יש להגדיר מנהל מקרה לסנכרון בין גורמי הטיפול והתאמת רכיבי הטיפול השונים עבור המטופל בשלבי הטיפול השונים.

  ח.  משך זמן הטיפול: טיפול רציף ללא נקודת סיום מוגדרת מראש, וכן המשך מעקב אחר מטופלים שעברו לקבוצת המשקל הבריא, לטובת התמודדות עם אופייה הכרוני והנשנה של המחלה.

ט.  המשך טיפול: בטיפול במקרים מורכבים או המשך טיפול בעקבות החמרה או במידה ואין שיפור תינתן הפנייה לצוות רב מקצועי המתמחה בטיפול בהשמנה.

  י. עבור חולים הסובלים מהשמנת יתר חולנית, יש לפעול לפי נוהל חוזר מינהל 33/2013 (ניתוחים בריאטרים) או חוזר מעודכן לניתוחים בריאטריים ומטבוליים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

              

נספח מס' 3: פירוט מבנה רשם השמנה ככלי לניהול מחלת ההשמנה:

א. איסוף של נתוני משקל וגובה

תיעוד המשקל והגובה ומיון כל מבוטח לפי משקלו ( BMI):

· במבוגרים:

 

משקל בריא - 18.5-24.999 ק"ג למ²

משקל עודף - 25-29.999 ק"ג למ²

השמנה דרגה 1 - 30-34.999 ק"ג למ²

השמנה דרגה 2 - 35-39.999 ק"ג למ²

השמנה דרגה 3 - 40 ק"ג למ² ומעלה

 

· בילדים:
עודף משקל - אחוזון 85-96

השמנה – אחוזון 97 ומעלה

 

 

ב. מדד איכות מוצע: אחוז תיעוד המשקל באוכלוסייה הבוגרת, תקופת הדיווח:

· ילדים (עד גיל 18) – לפחות מדידת BMI אחת מדי שנתיים.

· מבוגרים (21 ומעלה) – לפחות מדידת BMI אחת לחמש שנים.

· מרווח קצר יותר לחולים עם אבחנה כרונית נבחרת, כדוגמת סוכרת, השמנת יתר, יל"ד של אחת לשנתיים לפחות.

 

ג.  אבחנת מחלת ההשמנה וקביעת דרגתה בקרב מטופלים עם BMI מעל סף מסוים.

בילדים יאסף מידע הכולל:

א. תרופות;

ב.  מספר חודשים של הנקה – ישאל בפעוטות – במידה והמידע ממוחשב;

  ג.  סוגי הטיפולים שניתנו: רופא/ה, תזונאי/ת, מאמן/ת פעילות גופנית, פסיכולוג/ית או עו"ס, וערוץ הטיפול (פרונטלי / מקוון / פרטני / קבוצתי);

ד.  משקל, גובה, BMI ואחוזון BMI;

ה. מדידת לחץ דם – במידה וקיימת;

  ו.  בדיקות דם – בתחילת ההתערבות: גלוקוז בצום, אנזימי כבד ופרופיל שומנים בצום. ניתן להוסיף תוצאות בדיקות נוספות (כגון תפקודי בלוטת התריס, הורמוני מין) שבוצעו לפי צורך קליני

  ז.  אופציונלי: מדד לפעילות גופנית המכמת את כמות שעות הפעילות השבועיות וסוג הפעילות.

 

במבוגרים ייאסף מידע הכולל:

הבירור והתיעוד צריכים להתבצע ע"י קופות החולים באופן פרואקטיבי, בהתאם לשיקול הדעת של הצוות המטפל, בהסתמך על התיקים הרפואיים ובדיקת המטופל, כמוצע בטבלה המצ"ב.

כדי לקדם מטרה זו, יפותחו כלים מתקדמים ייעודיים ואינטראקטיביים שיציגו לצוות המטפל מידע מותאם אישית למצבם הרפואי של המטופלים, לרבות תוצאות בדיקות מעבדה עדכניות, מדידות, ייעוצים אחרונים ועוד. הכלים יכללו המלצות להמשך בירור פרטני ויאפשרו לצוות המטפל לבצע פעולות שונות במסגרת מערכת הניהול.

 

ד. אבחנת מחלת ההשמנה, אבחנות נוספות, בדיקות דם וכל מידע שניתן לקדד שמופיע בטבלה ולצידו ערכי ה-BMI

 

 

 

מדד איכות מוצע: הטיפול הניתן לסובלים מהשמנה על פי ערכי BMI כאשר המחנה הוא ערך לא תקין של BMI המונה הטיפולים שניתנו

 

 

 

ה. דרוג תעוד חומרת דרגת ההשמנה ותיעוד הטיפול המוצע

ניתן להיעזר בטבלה הבאה לדירוג רמת ההשמנה וסיבוכיה

ו. תיעוד דרכי הטיפול במחלת ההשמנה ותוצאות הירידה במשקל לאורך זמן, הכולל בין השאר:

טיפולים רפואיים

טיפול תזונאית

טיפול בצוות רב מקצועי

טיפול קבוצתי

ניתוח

טיפול תרופתי להשמנה

 

 

נספח מס' 4 – הקמת צוות רב מקצועי לטיפול בהשמנה – טיפול שלישוני (לשנת התמיכה השנייה)

פירוט תכנית הפעולה לשנה השנייה הכוללת הקמת צוות רב מקצועי לטיפול בהשמנה, המתייחסת לנדבכים הבאים:

(א) טיפול מיטבי בהשמנה ושיפור מדדים, ירידה במשקל שיפור מדדי בריאות על ידי הגדלת מפגשים טיפוליים של מנהל מקרה;

(ב)  הגשת תכנית להגדלת צוות רב מקצועי לטיפול שלישוני בהשמנת ילדים, בני נוער ומבוגרים, בה יפורט המצב קיים נוכחי ומה יתווסף במסגרת התכנית, בהתייחסות להיבטים הבאים:

1)  קהל היעד: מטופלים הזקוקים לטיפול במחלת ההשמנה בעלי BMI מעל 30 אשר היה ניסיון לטיפול בקהילה ללא הצלחה / שיפור.

2)  יעדים: טיפול במקרים מורכבים בגישה רב מקצועית להתמודדות עם אתגריה השונים של מחלת ההשמנה;

3)  הערכת המטופל (INTAKE) תתבצע בהיבטים הבאים: מבחינה רפואית, תזונתית, תפקודית, רגשית, סוציאלית, תרופתית, הרגלי פעילות גופנית ואורח חיים בריא;

4)  תיאום רכיבי ההתערבות תתבצע על ידי ועדה רב מקצועית מתכללת לבניית תכנית טיפול ותיאום בין רכיבי הטיפול השונים, או מתאם טיפול אשר יציע למטופל את האפשרויות המתאימות לו ממניפת הטיפולים המוצעת ויהיה במעקב התאמה והצלחה של המטופל בשינוי גישה בתחום מסוים או כמה תחומים יחדיו ( תזונה/פעילות גופנית / יעוץ רגשי והתנהגותי / טיפול תרופתי / יעוץ גנטי / שינוי אורחות חיים) על פי הקווים המנחה של האיגודים המקצועיים;

5)  מעקב- מטופלים יזומנו להערכת יעילות ההתערבות לאחר סיום תכנית הטיפול אחת לחצי שנה וזאת לתקופה של שנתיים כשהמטרה היא החזרת המטופלים להמשך מעקב בקהילה ככל שניתן;

6)  הפניית מטופלים לפרוצדורות אנדוסקופיות ובריאטריות בהחלטת הועדה הרב מקצועית והמטופל;

7)  מרכזים בריאטריים ינוהלו ויופעלו בהתאם לחוזרים המעודכנים של חטיבת הרפואה בנושא.           

2. כח אדם לטיפול בהשמנה

כל אנשי הצוות הבאים יהיו לאחר הכשרה ייעודית במסגרת קורס לאבחון וטיפול ראשוני של מחלת ההשמנה בקהילה.

1)  נדרש

ü רופאי המשפחה.

ü תזונאי/ות.

ü מנהל מקרה (תזונאי)

ü יועץ/ת פעילות גופנית מוסמך/ת (כגון מאמן/ת כושר מוסמך/ת, פיזיולוג/ית, פיזיותרפיסט/ית).

ü עובדת סוציאלי/ת / פסיכולוג/ית.

 

2)  אופציונלי

ü הפניה על פי הצורך לפיזיותרפיסט / מרפא בעיסוק בעל הכשרה בתחום ובהתאמת טכנולוגיה מסייעת.

 

 

 

 

נספח מס' 5: שלבי הטיפול בהשמנה בילדים ומבוגרים