טיוטת תקנות

בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[1], ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון התוספת השנייה

1.  

בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן – התקנות העיקריות), בתוספת השנייה, בחלק י"ט -

(1) בפרט 19.00, בהגדרה "מבנה יביל ארעי המיועד למגורים", במקום האמור בה, יבוא "כהגדרתו בתקן ישראלי, ת"י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים[2]".

(2) בפרט 19.04, המילים "ועדה מקומית לפי תקנה 16 ומסמכויות אחרות של" – יימחקו.

הוראת שעה

2.  

בתקופה שעד י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) יראו כאילו בתקנות העיקריות, בתוספת השנייה, בחלק י"ט, אחרי פרט 19.04 בא:

"מבנה יביל ארעי המוקם על ידי המדינה או רשות מקומית

19.05

(א)  בפרט זה -

"אב טיפוס" - מבנה יביל ארעי המיועד למגורים שמעבדה מאושרת אישרה שהוא הוקם בהתאם להוראות פרט זה;

"מפקח" – אחד מאלה, שמינה מקים המבנה לצורך ביצוע בדיקות כמפורט בפרט זה:

(1) אדריכל הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף אדריכלות;

(2) מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית, באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח;

(3) הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים בענף הנדסה אזרחית או אדריכלות;

"תקן זר" – אחד מאלה:

(1) תקן בין לאומי של ארגון מבין ארגונים אלה: ISO, IEC, TAPPI, IAPMO;

(2) תקן אזורי של ארגון EN;

(3) תקן לאומי או מקצועי של ארגון מבין ארגונים אלה: ICC, ANSI, ASTM, ASCE, AISI, NRCA, ASME, BSI, NHBC, AFNOR, SCC, DIV, IGMAP, JISC;

"תקן זר לעניין שיש לו השפעה על איכות המים" – התקן האוסטרלי/הניו-זילנדי AS/NZS 4020 משנת 2018 או התקן האמריקני/הקנדי NSF/ANSI/CAN 61 משנת 2021;

"ISO" – הארגון הבינלאומי לתקינה (The International Organization for Standardization); 

"IEC" - The International Electrotechnical Commission;

"TAPPI" - Technical Association of the Pulp and Paper Industry;

"IAPMO" - The International Association of Plumbing & Mechanical Officials;

"EN" -  European Standards;

"ICC" - International Code Council;

"ANSI" - The American National Standards Institute;

"ASME" - American Society of Mechanical Engineers;

"NRCA" - National Roofing Contractors Association;

"AISI" - American Iron and Steel Institute;

"ASCE" - American Society of Civil Engineers;

"ASTM" - American Society for Testing and Materials;

"DIN" -   מכון התקנים הגרמני (DIN).

"SCC" -  Standards Council of Canada;

"ANFOR" – מכון התקנים הצרפתי (ANFOR);

"NHBC" - National House Building Council ; 

"BSI" -  British Standards Institution;

"JISC" - The Japanese Industrial Standards Committee;

"IGMAP" - Australian Glass and Window Association;

(ב) על מבנה יביל ארעי המיועד למגורים, המוקם על ידי על ידי המדינה או מי מטעמה או על ידי רשות מקומית, לא יחולו פרטים 19.02 ו-19.03 ויחולו הוראות אלה:

(1) מקים המבנה יפרק את המבנה לאחר שחלפו עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה;

(2) המבנה יוקם לפי ת"י 5412 חלק 1 (להלן – התקן) ולפי תקנות תכן הבנייה בכפוף לשינויים הבאים:

(א)  על אף האמור בחלק ב' בפרט 2.03, הגובה המזערי של חדר הנועד למטרה עיקרית יהיה 2.35 מטרים.

(ב) על אף האמור בסעיף 4.1.1.4 בתקן, ניתן שתכן מחיצות לרבות חיבוריהן ותכן של תקרות תותב פריקות יתאימו לאמור בתקן זר.

(ג)  האמור בסעיף 4.2.1 בתקן לא יחול לעניין גובה החללים המזערי.

(ד) סעיף 4.2.3  בתקן לא יחול.

(ה)  בסעיף 4.3 בתקן, במקום "לפי האזור האקלימי שבו יוקם" יבוא "אזור ג".

(ו)  על אף האמור בסעיפים 4.5.4 ו-4.5.5 בתקן, במבנה יותקן גלאי אש עצמאי אחד לפחות במקומות הבאים:

(1) בכל חדר שינה בדירה;

(2) במבואה לחדרי השינה;

(3) בכל קומה שאין בה חדרי שינה.

(ז) על אף האמור בסעיף 4.6.1 בתקן, השמשות במבנה והתקנתן יתאימו למפורט בתקן ישראלי ת"י 1099 חלק 1.1 -  זיגוג בבניינים: תכן השמשה – קביעת מין הזכוכית ועובי השמשה[3] ותקן ישראלי ת"י 1099 חלק 1.2 -  זיגוג בבניינים: תכן השמשה – קביעת עמידות השמשה בעומס[4].

(ח)  על אף האמור בסעיף 4.6.5 בתקן, ניתן שריצוף באריחי קרמיקה או פסיפס יתאים לאמור בתקן זר.

(ט)  על אף האמור בסעיף 4.8.1 בתקן, ניתן שהשטח המוטל המרבי יהיה 100 מ"ר.

(י)  על אף האמור בסעיפים 4.8.2.4 ו-4.8.2.5 בתקן, ניתן שהאיטום כאמור באותם סעיפים יבוצע לפי האמור בתקן זר.

(יא)  על אף האמור בפרק ה' בתקן, חומרי בנייה, למעט חומרי שלד לתקרות, יכול שיהיו בהתאם לאמור בתקן זר.

(יב)  על אף האמור בסעיפים 6.2.1 ו-6.2.3 בתקן, הצינורות, הספחים והאבזרים המפורטים בסעיפים האמורים יכול שיהיו בהתאם לתקן זר שיש לו השפעה על איכות המים.

(יג) על אף האמור בסעיף 6.2.2 התקנת הצנרת יכול שתהיה בהתאם לאמור בתקן זר.

(יד)  על אף האמור בסעיף 6.2.4 בידוד תרמי של צינורות המים יכול שיהיה בהתאם לאמור בתקן זר.

(טו)  על אף האמור בסעיף 6.2.5 הגנה מפני שיתוך יכול שתיעשה בהתאם לאמור בתקן זר.

(טז) על אף האמור בסעיף 6.3.1 עד 6.3.3 בתקן, המערכות, הרכיבים והאביזרים המפורטים בסעיפים האמורים יכול שיהיו בהתאם לאמור בתקן זר.

(יז) על אף האמור בפסקת משנה (טז),   החומרים שמהם עשויים הצנרות, אביזרי מי שתייה ובכלל זה ברזים, מחברים, סוללות ושסתומים, הבאים במגע עם מי שתייה, יכול שיהיו בהתאם לתקן זר לעניין שיש לו השפעה על איכות המים.

(יח)  ההוראות הנוגעות לניקוז מי גשם בתקנה 40(א) ו-47(ב) ו-(ד) בתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש"ף-2019[5], לא יחולו.

(3) אין באמור בפסקה (2) כדי לגבור על האמור בתקן רשמי.

(4) המבנה נבדק עם הקמתו על ידי מפקח שביצע בדיקת הקמה כמפורט בפרט 19.03(ב)(2) עד (5) ומצא כי המבנה תקין וכן אישר כי המבנה שהוקם תואם לאב טיפוס.