תקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין ארצי) (תיקון – מחיקת חובת ביטוח אחריות מקצועית), התשפ"ב-2022

דברי הסבר

בשנת 1998 הותקנו תקנות אימוץ בילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין ארצי), התשנ"ח – 1998 המסדירות את התנאים שעל עמותה לעמוד בהם בכדי לקבל הכרה לפעול באימוץ בין ארצי, ובכלל זה קיומו של בסיס כלכלי איתן, כפי דרישת סעיף 28כג(2) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981 (להלן – החוק), דרישה להעמדת ערבות בנקאית וכן דרישה לקיומו של "ביטוח אחריות מקצועית לעמותה, לעובדיה ולמועסקים על ידה", המופיעה כיום בפיסקה 6 לתקנה 2 לתקנות האמורות.

בשנים האחרונות חלה ירידה דרסטית בהיקף האימוצים הבין ארציים. מדובר בתופעה עולמית הקשורה הן בירידה במספר הילדים המוצעים לאימוץ במדינות המוסרות, הן בעלייה בגיל הילדים הנמסרים והן בשינויים משמעותיים בהליכי פריון והולדה בעולם, אשר הביאו לעלייה בתחום הפונדקאות בעולם ויכולתם של אנשים להביא לעולם ילד הנושא את מטענם הגנטי.

הצמצום במספר הפונים לאמץ באימוץ בין ארצי אף הביא לצמצום מספר העמותות הפועלות בתחום (נכון להיום – קיימת עמותה אחת).

לאחרונה, התברר כי לא ניתן למצוא חברות ביטוח המוכנות לבטח עמותות בביטוח אחריות מקצועית, וזאת משיקולים כלכליים וביטוחיים.

כפועל יוצא מהאמור לעיל, השארת התנאי הנוגע לביטוח האחריות המקצועית משמעותו העדר יכולת להאריך את ההכרה בעמותות לאימוץ בין ארצי וממילא סגירת האפשרות לאימוץ בין ארצי, גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

לאור האמור דומה שאין מנוס אלא לבטל את דרישת ביטוח האחריות המקצועית, כאשר יוותרו על כנן הדרישה לבסיס כלכלי איתן והדרישה להעמדת ערבות בנקאית, כפי שהוזכרו לעיל. כן יצוין כי בדרך כלל לכל בעלי המקצוע בעמותה יש ביטוח אחריות מקצועית אישית בהתאם למקצוע בו הם עוסקים.

בשולי הדברים יצוין כי בשנים האחרונות ישנה מגמה לצמצם את חובות הביטוח כתנאי למתן רישיון או הכרה בפעילות מסוימת המוסדרת בחוק. זאת, בשל הקושי לשלוט בקיומם של ביטוחים בשוק אשר יבטיחו יכולת קיום הפעילות המוסדרת וההשפעה של דרישות חקיקתיות כאלה על עלויות הפוליסות.