טיוטת תקנות

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-7 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992[4] (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

חלק א': הגדרות ומטרת התקנות

פרק א': הגדרות

הגדרות

1.  

בתקנות אלה -

"אזור עדיפות לאומית" – כמשמעותו בסעיף 3א(א1)(1) לחוק;

"אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של גוף ציבורי או של כמה גופים ציבוריים, ולעניין משרד ממשלתי אתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי;

"גוף ציבורי" – כל אחד מהגופים המנויים בסעיף 2(א) לחוק, למעט הגופים המנויים בסעיף 5 לחוק;

"גופים נלווים" – גופים הכפופים לחוק, ושאינם משרד ממשלתי ואשר קיבלו את אישור החשב הכללי להצטרף להתקשרות מרכזית;

"הסכם מסגרת" – הסכם לרכישת טובין, עבודה או שירותים, שנכרת עם ספק מסוים בנושא מסוים ולתקופה מוגדרת, כאשר פירוט הטובין, העבודה או השירותים שיסופקו במסגרתו, כמותם או היקפם, אינו ידוע במועד כריתת ההסכם, והוא נקבע בידי המזמין, בדרך של ביצוע הזמנות מפעם לפעם, בתקופת ההסכם;

"החשב הכללי" – החשב הכללי במשרד האוצר או נציגו;

"השמאי הממשלתי" - השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, או שמאי מטעמו; לעניין זה, "שמאי מטעמו" – לרבות שמאי שאינו עובד מדינה, שייבחר מתוך מאגר שמאים שזכו במכרז שפרסמו השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים והחשב הכללי, בהתאם לתקנון כספים ומשק;

"זכות ברירה" – זכות מכוח חוזה ההתקשרות, לבצע שינוי מוגדר בתכולת ההתקשרות, היקף ההתקשרות או תקופת ההתקשרות;

"התקשרות מרכזית" – התקשרות הנעשית על ידי החשב הכללי בעבור המשרדים ועבור גופים נלווים;

"מדינת חוץ" – מדינה שאינה מדינת ישראל;

"מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

"מכרז" – פנייה תחרותית לקבלת הצעות לשם בחירת ספק לביצוע עסקה, הנעשית בהתאם להוראות תקנות אלו;

"מכרז סגור" – מכרז שבו הפנייה לקבלת הצעות מופנית לרשימה סגורה של ספקים;

"מכרז פומבי" – מכרז שבו הפנייה לקבלת הצעות נעשית בהודעה פומבית לציבור;

"מקצועות התכנון" – מקצוע בתחום בניה ותשתית שהוא אחד מאלה: אדריכל, מהנדס, מתכנן, יועץ, מנהל פרויקט, מפקח, שמאי מקרקעין ומודד;

"משרד" או "משרד ממשלתי" – כל משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך של משרד כאמור, למעט משרד הביטחון;

"ספק" – ספק טובין, מוכר זכויות במקרקעין, מבצע עבודה או נותן שירותים;

"עסקה" – פעולה מסחרית של רכישה או מכירה של טובין, שירותים, עבודה או זכויות במקרקעין;

"שווי ההתקשרות" – סך כל התשלומים, לרבות מסים, הכלולים בעסקה, ובכלל זה -

(1) כל תשלום שעל הגוף הציבורי לשלם או לקבל ממי שהוא צד להתקשרות, מכוח ההתקשרות;

(2) כלל התשלומים שכל צד שלישי ישלם למי שהוא צד להתקשרות, מכוח ההתקשרות;

(3) סך התשלומים, לרבות תשלומים כאמור בפסקאות (1) או (2), הכלולים בזכות ברירה של הגוף הציבורי לפי אותה התקשרות;

(4) עמד סך התשלומים לפי פסקאות (1) עד (3) לעיל על אפס, יבוא בכלל שווי ההתקשרות כל תשלום שמשלם מי שהוא צד להתקשרות לכל צד שלישי מכוח ההתקשרות, ובכלל זה קבלני משנה לצורך ביצוע ההתקשרות;

פרק ב': מטרות

מטרה

2.  

מטרת תקנות אלו להנחות גופים ציבוריים בדבר אופן אישור התקשרות לביצוע עסקה תוך שמירה על האינטרסים של הגוף הציבורי, ותוך שמירה על עקרונות של שוויון, יעילות, פומביות ומנהל תקין.

חלק ב': התקשרויות של משרדים

פרק א': סמכויות ותפקידים

ועדת מכרזים משרדית

3.  

(א)   

(1) מנהל כללי של משרד ימנה למשרד ועדת מכרזים אחת או יותר, ואלה יהיו חבריה הקבועים:

(א)  המנהל הכללי של המשרד יהיה יושב ראש הוועדה, או מי שהוא מינה לנציגו מבין עובדי המשרד;

(ב) חשב המשרד או מי שהוא מינה לנציגו מבין עובדי חשבות המשרד;

(ג)  היועץ המשפטי של המשרד או נציגו;

(ד) עד שני חברים נוספים שימנה המנהל הכללי, אם החליט לעשות כן ורשאי הוא, במקרים חריגים, למנותם שלא מבין עובדי המשרד אם מצא כי בנסיבות המקרה קיים הכרח לכך ובלבד שנימק את החלטתו בכתב;

(2) המנהל הכללי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד, וחשב המשרד, רשאי למנות ממלא מקום לו או לנציגו שישמש במקרים חריגים בהם הוא אינו יכול להשתתף בדיוני הוועדה; המנהל הכללי רשאי למנות, במקרים כאמור, ממלא מקום למי שמונה כאמור בתקנת משנה (א)(1)(ד).

(3) מונתה יותר מוועדת מכרזים אחת למשרד, המנהל הכללי יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהן.

(4) מנהל יחידת סמך, אם הוסמך לכך בידי השר, רשאי למנות ועדת מכרזים, אחת או יותר, ליחידת סמך שאינה כפופה למנהל הכללי; הרכב ועדת המכרזים וסמכויותיה יהיו כאמור בתקנת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים.

(5) ועדת מכרזים של משרד שמונתה בהתאם לתקנת משנה (א) לעיל, מוסמכת לשמש כוועדת המכרזים עבור יחידת סמך אחת או יותר של המשרד עבור התקשרות מוגדרת, וזאת בהסכמת ועדת המכרזים של יחידת סמך, שמונתה בהתאם לתקנת משנה (ב) לעיל, ככל שמונתה.

(ב) בנוסף לוועדת המכרזים של משרד, ניתן למנות ועדת מכרזים אחרת במקרים הבאים:

(1) המנהל הכללי של משרד, בהסכמת מנהלי יחידות הסמך, רשאי למנות ועדת מכרזים משותפת ליחידות סמך של משרד לתקופה שיקבע, לצורך אישור התקשרויות משותפות לאותן יחידות סמך, ואלה יהיו חברי הוועדה: בראש הוועדה יעמוד המנהל הכללי של המשרד או מנהל אחת מיחידות הסמך, ובין חבריה יהיו המנהלים של יחידות הסמך הנוספות, היועץ המשפטי של אחת מיחידות הסמך, חשב המשרד, או נציגו של כל אחד מאלה, ואם החליט המנהל הכללי, עוד שני נציגים נוספים מבין עובדי יחידות הסמך או המשרד.

(2) החשב הכללי רשאי למנות ועדת מכרזים בינמשרדית עבור מספר משרדי ממשלה, לנושאים מוגדרים שהם משותפים לאותם משרדים ולתקופה מוגדרת שהוא ייקבע, ואלה יהיו חברי הוועדה: בראש הוועדה יעמוד החשב הכללי או המנהל הכללי של אחד המשרדים החברים בוועדה, ובין חבריה יהיו המנהלים הכלליים של שאר המשרדים הנוגעים בדבר, היועץ המשפטי של אחד המשרדים, חשב של אחד המשרדים, או נציגו של כל אחד מאלה, ואם החליט החשב הכללי, עוד שני נציגים נוספים מבין עובדי יחידות הסמך או המשרד.

(3) החשב הכללי רשאי למנות ועדת מכרזים מיוחדת למכרזים מרכזיים או לעניינים מיוחדים, ואלה יהיו חברי הוועדה: בראש הוועדה יעמוד החשב הכללי, ובין חבריה יהיו נציג נוסף של החשב הכללי וכן היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ואם החליט החשב הכללי, עוד שני נציגים נוספים מבין עובדי משרדי הממשלה.

(4) הוראות תקנה 3(א)(2) יחולו גם על ועדות מכרזים אחרות בשינויים המחויבים.

(ג)  מינה החשב הכללי ועדת מכרזים בינמשרדית למספר משרדי ממשלה לנושאים מוגדרים, לא תערוך ועדת המכרזים של אותם המשרדים התקשרות בנושאים אלו, אלא באישור ועדת המכרזים הבינמשרדית.

(ד) מינה החשב הכללי ועדת מכרזים למכרזים מרכזיים, לא תערוך ועדת מכרזים משרדית או אחרת התקשרות בנושא שעבורו נערך מכרז מרכזי, למעט המקרים המפורטים להלן בתקנה 11.

ועדת פטור משרדית

4.  

(א)   

(1) המנהל הכללי של המשרד, חשב המשרד והיועץ המשפטי של המשרד, ישמשו חברי ועדת פטור משרדית;

(2) לעניין יחידת סמך תהיה ועדת הפטור המשרדית מורכבת מבעלי התפקידים ביחידת הסמך כאמור בפסקה (1), זולת אם החליט השר של אותו משרד כי ועדת הפטור המשרדית תשמש גם ועדת הפטור של יחידת הסמך, דרך כלל או לעניינים שהורה;

(3) אין ליחידת סמך ועדת פטור, תשמש ועדת הפטור המשרדית בתור ועדת פטור עבור אותה יחידת סמך;

(4) לעניין ועדת מכרזים משותפת ליחידות סמך של משרד, תהיה ועדת פטור ועדת הפטור המשרדית, כאמור בפסקה (1);

(5) לעניין המשטרה ושירות בתי הסוהר, רשאי השר לביטחון הפנים, ולעניין משמר בתי המשפט רשאי שר המשפטים, להורות כי בראש ועדת הפטור המשרדית יעמוד בעל תפקיד קבוע בדרגת ניצב או דרגה מקבילה לו שיסמיך המפקח הכללי, נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, לפי העניין;

(6) לעניין משרד האוצר, תשמש ועדת הפטור המרכזית גם כוועדת הפטור המשרדית זולת אם המנהל הכללי של המשרד מינה ועדת אחרת לעניין זה, שהרכבה דומה לזו של ועדת הפטור.

(7) לא מכהן אחד או יותר מבעלי התפקידים המנויים בפסקה (1), תשמש ועדת הפטור המרכזית בתור ועדת פטור משרדית עבור אותו משרד.

(8) ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 3(ג)-(ד), יראו אותה גם כוועדת פטור משרדית לעניין החלטות שהתקבלו באותה ועדת מכרזים.

(ב) חבר בוועדת הפטור המשרדית יהיה רשאי למנות ממלא מקום במקרים חריגים שבהם הוא נעדר מן המשרד ואינו יכול למלא את תפקידו.

ועדת פטור מרכזית

5.  

ועדת הפטור המרכזית תמנה שלושה חברים. בראש ועדת הפטור המרכזית יעמוד נציג שמינה החשב הכללי ובין חבריה יהיו היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו ונציג נוסף של החשב הכללי.

חובת הכשרה

6.  

(א)  חברי ועדה שהוקמה לפי תקנות 3 עד 5 יהיו מי שעברו הכשרה לפי תכנית שאושרה בידי החשב הכללי, זולת אם אישר החשב הכללי כי אותו חבר פטור מהכשרה כאמור, מנימוקים שיירשמו.

(ב) חבר ועדה שהוקמה לפי תקנות 3 עד 5 שלא פטר אותו החשב הכללי מהכשרה כאמור, יועבר מכהונתו בתום שנה ממועד שמונה אם עד אותו מועד לא עבר הכשרה כאמור.

סדרי עבודה

7.  

(א)  החלטות ועדה שהוקמה לפי תקנות 3 עד 5, יתקבלו ברוב קולות חברי הוועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הוועדה שהשתתפו בדיון; החלטת הוועדה תיכנס לתוקפה מיד עם חתימתה.

(ב) רוב חברי הוועדה יהיו מנין חוקי בישיבות הוועדה לקבלת החלטות ובלבד שהשתתפו בדיון חברי הוועדה הבאים:

(1) ועדת המכרזים – יו"ר הוועדה, יועץ משפטי וחשב.

(2) ועדת פטור משרדית או מרכזית – כל חברי הוועדה.

(ג)  החלטות ועדת הפטור המרכזית יתקבלו תוך 30 ימים. ככל שלא תתקבל החלטה בפרק הזמן הקבוע, תועבר ההחלטה לאישור ועדת הפטור המשרדית.

(ד) עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בוועדה, תכריע בעניינים משפטיים; עמדת החשב, או נציגו בוועדה, תכריע בעניינים תקציביים.

(ה)  היה לחבר ועדה, ליועץ לוועדה או לחבר ועדת משנה, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, ענין אישי או מוסדי בנושא הנדון בוועדה, לא ישתתף בדיון, ובמידת הצורך במקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא; לענין זה –

"קרוב" – בן-זוג, אח, הורה, צאצא, וכן הורה, אח, צאצא או בן-זוג של כל אחד מאלה וכן אדם שלחבר הוועדה או ליועץ יש עניינן במצבו הכלכלי;

"בעל ענין" – כמשמעו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

(ו)  לא ימסור אדם כל ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם או התקשרות, אלא למי שרשאי לקבל את הידיעה.

אישור התקשרות

8.  

(א)  התקשרות לביצוע עסקה למעט התקשרות כאמור בתקנה 18(1), (2) ו-(5)(ב), טעונה אישור ועדת המכרזים;

(ב) התקשרות לביצוע עסקה לפי תקנה 18 (2) ו-(5)(ב), אינה טענה את אישור ועדת המכרזים אלא את אישור ועדת הפטור המשרדית;

(ג)  החלטה על עריכת התקשרות לביצוע עסקה שלא בדרך של מכרז פומבי טעונה אישור נוסף כמפורט להלן:

(1) את אישור ועדת הפטור המשרדית אם היא אחת מאלה:

(א)  החלטה על מתן פטור ממכרז להתקשרות, אשר שווייה עולה על 600,000 שקלים חדשים ונמוך מ4,000,000 שקלים חדשים, לפי תקנה 18(3), (6), (7), (8), (9), (11), (12), (14), (15), (16), (17), (18), (20), (21), (22), (23), (24), (25) (26);

(ב) החלטה על מתן פטור ממכרז להתקשרות, לפי תקנה 18(4), בהתאם לתנאים המפורטים בתקנה זו.

(ג)  החלטה על מתן פטור ממכרז להתקשרות, לפי תקנה 18(5)(ה), בכפוף לאישור נוסף של ועדת הפטור של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית.

(ד) החלטה על ביצוע התקשרות בדרך של פניה תחרותית לפי תקנה 17(א)(4) אשר שוויה עולה על 600,000 שקלים.

(ה)  החלטה על ביצוע התקשרות בדרך של מכרז סגור אשר שוויה עולה על 6,000,000 שקלים.

(2) את אישור ועדת הפטור המרכזית אם היא אחת מאלה:

(א)  החלטה על מתן פטור ממכרז להתקשרות, אשר שוויה עולה על 4,000,000 שקלים חדשים, לפי תקנה 18(3), (6), (7), (8), (11), (12), (14), (15), (16), (17), (20), (21), (22), (23), (24), (25) ו- (26).

(ב) החלטה על מתן פטור ממכרז לפי תקנה 18(2), אשר שווי ההתקשרות עולה על 4,000,000 שקלים חדשים או שההתקשרות היא לתקופה העולה על שישה חודשים.

(ג)  החלטה על מתן פטור ממכרז להתקשרות, לפי תקנה 18(4), בהתאם לתנאים המפורטים בתקנה זו.

(ד) החלטה על מתן פטור ממכרז לפי תקנה 18(19), ובכפוף לאישור נוסף, כמפורט להלן בפסקה (4).

(3) את אישור החשב הכללי אם היא החלטה על מתן פטור ממכרז לפי תקנה 18(10), (13) ו- (18). בהתקשרות לפי תקנה 18(18) רשאי החשב כללי לאשר מראש התקשרויות לפי מאפיינים שיקבע.

(4) את אישור שר האוצר אם היא החלטה על מתן פטור ממכרז לפי תקנה 18(19), וקיבלה את אישור ועדת הפטור המרכזית, כמפורט לעיל.

(ד) על אף האמור בתקנה משנה (ג), בהחלטה על הענקת זכויות במקרקעין בידי רשות מקרקעי ישראל לפי תקנה 18(5),(6) ו-(19) במקום אישור ועדת הפטור המשרדית או ועדת הפטור המרכזית נדרש אישור ועדת הפטור של רשות מקרקעי ישראל, שהוקמה בהתאם לתקנה 38.

סמכויות נוספות של ועדת המכרזים

9.  

(א)  מסמכי המכרז טעונים את אישור ועדת המכרזים טרם פרסומם.

(ב) ניהול הליך המכרז עד לחתימה על הסכם ההתקשרות יעשה באישור ועדת המכרזים.

(ג)  חברי ועדת המכרזים יהיו מורשי פתיחה לתיבת המכרזים (להלן – מורשי פתיחה); ועדת המכרזים רשאית למנות מורשי פתיחה נוספים מבין עובדי המשרד.

(ד) מימוש זכות ברירה טעון את אישור ועדת המכרזים, למעט בהתקשרות לפי תקנה 18(1).

(ה)  שינוי מהותי בתנאי ההתקשרות, טעון את אישור ועדת המכרזים;

(ו)  ועדת המכרזים תבצע כל תפקיד שנקבע לה לפי תקנות אלו, ולפי כל חיקוק.

(ז) ועדת המכרזים תקבל כל החלטה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידיה.

(ח)  ועדת המכרזים אינה רשאית לאצול את תפקידיה, ואולם רשאית היא:

(1) להיוועץ במי שאינו חבר בוועדת המכרזים ובכלל זה מי שאינו עובד המשרד.

(2) למנות ועדת משנה שתביא בפניה המלצה בנושא שלגביו מונתה; אפשר כי החברים בוועדת המשנה, כולם או חלקם, לא יהיו חברים בוועדת המכרזים.

סמכויות החשב הכללי

10.  

(א)  החשב הכללי רשאי לקבוע בתקנון כספים ומשק הוראות מינהל לעניין ביצועם של החוק ותקנות אלה, ויפרסמן באתר אינטרנט ייעודי לעיונו של כל דורש. הוראות תקנון כספים ומשק שקבע החשב הכללי בהתאם לסמכותו לפי תקנות אלה יחייבו את המשרדים.

(ב) החשב הכללי רשאי להורות לוועדת מכרזים או לוועדת פטור לקיים דיון ולהנחות אותה בנוגע לפגם שמצא בהחלטה שקיבלה.

(ג)  החשב הכללי רשאי להורות לוועדת מכרזים ולוועדת פטור למסור לו מידע ודוחות תקופתיים ואחרים בנוגע לעבודתן.

(ד) החשב הכללי רשאי להורות על הפסקת פעילות של ועדת מכרזים אחרת שמונתה לפי תקנה 3(ב), כך שלא תוכל לערוך כל התקשרות נוספת.

(ה)  החשב הכללי רשאי לערוך התקשרות מרכזית עבור משרדי הממשלה.

(ו)  החשב הכללי רשאי לקבוע הוראות לעניין הערכת האיכות שבה ביצעו ספקים את התקשרויותיהם עם המדינה, ואופן שקלול הערכת איכות כאמור במסגרת התקשרויות של משרדים, לרבות תנאים שבהם תימנע השתתפות של ספק במכרזים, בשל האיכות שבה ביצע התקשרויות כאמור בעבר.

(ז) החשב הכללי רשאי לקבוע כללים לעניין שילוב דרישות בגין עמידה בתקן ישראלי שאינו רשמי, או תקן בין-לאומי.

(ח)  החשב הכללי רשאי לקבל כל החלטה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידיו לפי תקנות אלו ולפי כל חיקוק.

התקשרות מרכזית

11.  

(א)  ערך החשב הכללי התקשרות מרכזית בעבור משרדי הממשלה, או הודיע מראש על כוונה לבצע התקשרות כאמור, לא יערוך משרד מכרז ולא יתקשר בדרך אחרת בנושא ההתקשרות המרכזית אלא באמצעות ההתקשרות המרכזית או באישור החשב הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יהיה רשאי משרד להתקשר בהתקשרות נושא המכרז המרכזי, אם פרסם מכרז לפני ההודעה על הכוונה לפרסם מכרז מרכזי, ואם לא ניתנה הודעה כאמור –לפני מועד פרסום המכרז המרכזי.

(ג)  ועדת מכרזים מיוחדת למכרזים מרכזיים רשאית לקבוע הוראות לעניין הצטרפות של גוף נלווה להתקשרות מרכזית, ולהתנותה בתנאים. אושרה בקשת הצטרפות של גוף נלווה להתקשרות מרכזית, לא יערוך הגוף הנלווה מכרז ולא יתקשר בכל דרך אחרת בנושא ההתקשרות המרכזית אלא באמצעות ההתקשרות המרכזית או באישור מראש של ועדת המכרזים המרכזיים.

פטור ממכרז ליחידות סמך

12.  

(א)  על אף האמור בתקנות אלו, התקשרויות של יחידת סמך אינן טעונות מכרז פומבי, ואישורים כאמור בפרק זה, באישור שר האוצר –

(1) מטעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה - באישור ועדת חוץ ובטחון של הכנסת;

(2) מטעמים מיוחדים אחרים – באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(ב) התקשרויות כאמור בתקנה זו יעשו בהתאם לנוהל עבודה אשר יקבע החשב הכללי, תוך שמירה על האינטרסים של הגוף הציבורי, והקפדה, ככל הניתן, על עקרונות של שוויון, פומביות ומנהל תקין.

פרק ב': עריכת התקשרות לביצוע עסקה

עדיפות מכרז פומבי

13.  

(א)  משרד יעדיף לערוך התקשרות לביצוע עיסקה בדרך של מכרז פומבי, ויערוך התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רק במקום שהותר לו לפי תקנות אלה.

(ב) משרד יעשה כל שניתן כדי למנוע מצב שמצריך התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי.

(ג)  משרד יערוך מכרז פומבי, באופן המבטיח לו את מרב היתרונות, תוך הקפדה על שוויון, יעילות, הוגנות ושקיפות.

(ד) משרד יערוך ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי, ככל הניתן, לפי העקרונות כאמור בתקנת משנה (ג).

מכרז פומבי

14.  

התקשרות משרד לביצוע עיסקה באמצעות מכרז פומבי תיעשה לפי הוראות פרק ג' להלן ובכפוף לפרסום המכרז בהתאם לתקנה 31.

מכרז מאגר

15.  

(א)  משרד רשאי לערוך מכרז פומבי או סגור כמכרז מאגר, כאשר הספקים הזוכים במכרז יכללו במאגר של ספקים, מהם המשרד יבצע הזמנות בנושא המכרז.

(ב) המשרד יבחר מבין הספקים במאגר ספק ממנו תתבצע הזמנה, בהתאם לכללים שנקבעו במסמכי המכרז ובאופן המבטיח קיומו של הליך שוויוני והוגן המעניק את מרב היתרונות לעורך המכרז.

(ג)  ועדת מכרזים תעדכן את רשימת ספקי המאגר אחת לתקופה אשר לא תעלה על 4 שנים, ותפרסם זאת באופן פומבי, שיאפשר לספקים נוספים להצטרף לרשימת ספקי המאגר. הודעה על עדכון רשימת הספקים תפורסם בהתאם לכללים המפורטים בתקנה 31, בשינויים המחויבים.

(ד) רשימת ספקי המאגר תפורסם ותהיה פתוחה לעיון הציבור באתר האינטרנט, למעט במקרים חריגים כמפורט בתקנה 34.

מכרז סגור

16.  

(א)  התקשרות משרד לביצוע עיסקה אינה טעונה מכרז פומבי אלא מכרז סגור, אם היא אחת מאלה:

(1) התקשרות אשר מכוח זכויות על פי דין, רישיון, הסכם זיכיון או בהתאם למצב הדברים בפועל ישנו מספר מוגבל של ספקים אשר יכולים לבצע את ההתקשרות;

(2) התקשרות אשר פרסום מכרז פומבי אודותיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בביטחון הציבור;

(3) התקשרות עם נכה צבא הגנה לישראל לניהול מזנון במשרד, לפי רשימת מציעים שעליהם המליץ אגף השיקום במשרד הביטחון.

(ב) מכרז סגור ייערך מבין כלל הספקים אשר עונים על העילה המפורטת בתקנת משנה (א).

(ג)  יציאה למכרז סגור בהתאם לעילה המפורטת בתקנת משנה (א)(1) מותנית בפרסום מקדים על היציאה למכרז סגור והעילה בגינה המכרז הוא סגור בהתאם להוראות תקנה 32(א) עד (ג) בשינויים המחויבים.

(ד) מכרז סגור יעשה בהתאם להוראות פרק ג' להלן.

פניה תחרותית

17.  

(א)  התקשרות משרד לביצוע עיסקה אינה טעונה מכרז אלא פניה תחרותית אם היא אחת מאלה:

(1) התקשרות ששוויה אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים;

(2) התקשרות לקבלת שירות הדורש ידע ומומחיות מקצועית מיוחדים או התקשרות לביצוע מחקר, ובלבד ששווי התקשרות נמוך מ- 600,000 שקלים חדשים;

(3) התקשרות לקבלת שירות הדורש יחסי אמון מיוחדים, ובכלל זה עריכת דין, ראיית חשבון, בוררות וגישור, ובלבד ששווי ההתקשרות נמוך מ- 600,000 שקלים חדשים;

(4) התקשרות לביצוע עבודה מקצועית במקצועות התכנון, ובכפוף לאמור בתקנה 23(ג), ובלבד ששווי ההתקשרות נמוך מ-1,500,000 שקלים חדשים;

(ב) פניה תחרותית תיערך מבין מספר הצעות הבאות בחשבון, ובלבד שמספר ההצעות במענה לפניה התחרותית הוא לפחות 3.

פטור מחובת מכרז

18.  

התקשרות משרד לביצוע עיסקה, אינה טעונה מכרז פומבי, אם היא אחת מאלה:

(1) התקשרות ששוויה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; אם התקיימו בה התנאים הבאים:

(א)  המשרד לא התקשר עם אותו ספק לפי פסקה זו בשנה קלנדארית אחת, בשווי התקשרות כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו לפי פסקה זו והורחבו, לפי תקנת משנה (4);

(ב) הוראות תקנת משנה (4) יחולו על התקשרות שנעשתה לפי פסקה זו ככל ששווי ההתקשרות הכולל, לאחר ההרחבה, אינו עולה על 200,000 שקלים חדשים.

(2)  

(א)  התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, אשר יש להתחיל בביצועה בהקדם האפשרי, בהתאם לכללים הבאים:

(1) בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין;

(2) התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר הליך של בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון.          

(ב) הוראות תקנת משנה (4) לא יחולו על התקשרות שנעשתה לפי פסקה זו.

(3) התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע פגיעה מהותית בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור, או בסוד מסחרי או מקצועי של המשרד.

(4)  

(א)  בפסקה זו –

"התקשרות ראשונה" – התקשרות של משרד, לרבות כל זכות ברירה הנתונה למשרד הכלולה באותה התקשרות;

"הרחבת התקשרות ראשונה" – הגדלה של היקף הטובין, העבודה, המקרקעין או השירותים שיספק ספק מכוח התקשרות ראשונה;

"הארכת התקשרות ראשונה" – הארכת משך תוקפה של התקשרות ראשונה;

"התקשרות המשך" – התקשרות הנעשית להרחבת התקשרות ראשונה או להארכת התקשרות ראשונה, שלא מכוח זכות ברירה הנתונה למשרד הכלולה בהתקשרות הראשונה.

(ב) התקשרות המשך בנסיבות שבהן המשך ההתקשרות נדרש מטעמי חיסכון, שמירה על אחידות ויעילות:

(1) באישור ועדת המכרזים אם התקיימו בה כל אלה:

(א)  היא בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין ביחס לתנאי ההתקשרות הראשונה;

(ב) תחילתה במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה או בסמוך לאחריה, או שתחילתה במהלך תקופת התקשרות ההמשך או בסמוך לאחריה, המאוחר מביניהם.

(ג)  לא חלפו שלוש שנים ממועד סיומה של ההתקשרות הראשונה;

(ד) שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה, ובכללן התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה 150,000 שקלים חדשים.

(2) באישור ועדת פטור משרדית, אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1) ונתקיימו בה כל אלה:

(א)  תחילתה במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה ועד חצי שנה מתום ההתקשרות הראשונה או שתחילתה במהלך תקופת התקשרות ההמשך ועד חצי שנה מתום התקשרות ההמשך האחרונה, המאוחר מבניהם;

(ב) לא חלפו חמש שנים ממועד סיומה של ההתקשרות והראשונה;

(ג)  שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה, לרבות התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה על שווי ההתקשרות הראשונה וכן אינו עולה על 4,000,000 שקלים חדשים.

(ד) התקשרות ההמשך מקיימת את אחד התנאים הבאים:

(1) היא בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין ביחס לתנאי ההתקשרות הראשונה.

(2) היא קשורה באופן מובהק לנושא ההתקשרות הראשונה, ונדרשת לצורך ביצוע ההתקשרות באופן מיטבי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד ששווין המצטבר של כל ההרחבות לפי סעיף קטן זה אינו עולה על 10% משווי ההתקשרות הראשונה.

(3) באישור החשב הכללי, אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1) או שלא התקיימו בה התנאים הנוספים לפי פסקת משנה (2) ומתקיים בה אחד משני התנאים הבאים:

(1) היא בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין ביחס לתנאי ההתקשרות הראשונה;

(2) היא קשורה באופן מובהק לנושא ההתקשרות הראשונה, ונדרשת לצורך ביצוע ההתקשרות באופן מיטבי בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו;

(5)  

(א)  בפסקה זו –

"חברה ממשלתית" – כל אחת מאלה:

(1) חברה ממשלתית, לרבות חברת בת ממשלתית ;

(2) חברה מעורבת כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

(3) תאגיד אחר כאמור בסעיף 60 לחוק האמור ובלבד שעם בעלי מניותיה של החברה המעורבת נמנים רק המדינה וגופים ציבוריים; לעניין זה, גוף ציבורי" – כל תאגיד שבתקנונו או בחוק או בחיקוק שהקימו נקבעו מטרות ציבוריות כמפורט בתוספת לפי סעיף 345א לחוק החברות, התשנ"ט-1999;

"צוות המנכ"לים" – צוות שהעומד בראשו הוא המנהל הכללי של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית וחברים בו המנהל הכללי של משרד האוצר, החשב הכללי ומנהל רשות החברות הממשלתיות;

"שר ממונה על החברה" – השר האחראי לענייני החברה בהתאם לסעיף 6(3) לחוק החברות הממשלתיות.

"עקרונות הסכם מסגרת" – תחומי הפעילות, תקופת ההתקשרות ושווי ההתקשרות של הסכם המסגרת בין המשרד ובין החברה הממשלתית.

(ב) התקשרות של משרד עם חברה ממשלתית שהשר הממונה על החברה הוא השר העומד בראש המשרד, בהתקיים כל התנאים הבאים:

(1) ההתקשרות נעשית בהסכם מסגרת המסדיר את השירותים שהחברה הממשלתית תספק למשרד ואשר נערך בהתאם להוראות תקנת משנה (ג).

(2) החברה אינה חברה בהפרטה כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אלא אם כן קבע החשב הכללי כי התקשרות מסגרת בין החברה שבהפרטה ובין המשרד חיונית להמשך פעילותה או לקידום החלטת ההפרטה.

(3) החברה הממשלתית תבצע את התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות לפי פסקה זו, לפי פרק ג' בחלק ג'.

(ג)  קודם התקשרות בהסכם מסגרת לפי תקנת משנה (ב) על המשרד לבצע את הפעולות הבאות:

(1) פרסום מקדים של עקרונות הסכם המסגרת בהתאם להוראות תקנה 32, בשינויים המחויבים;

(2) להביא את עקרונות הסכם המסגרת לאישור צוות המנכ"לים אשר יבחן כי החברה הממשלתית מהווה, על פי תחומי הפעילות שנקבעו במסמכי היסוד שלה, או חלקם, זרוע של המשרד לניהול של מטלות ישירות ומוגדרות שנקבעו על ידי המשרד וכי הסכם המסגרת עמה צפוי להגשים את מדיניות הממשלה בצורה מיטבית.

(ד) הוראות תקנת משנה (4) לא יחולו על התקשרות שנעשתה לפי תקנת משנה (5)(ב).

(ה)  התקשרות עם חברה ממשלתית שהשר הממונה עליה אינו עומד בראש המשרד, בהתקיים כל התנאים הבאים:

(1) החברה חתמה על הסכם מסגרת עם המשרד שהשר הממונה עליה עומד בראשה, בהתאם למפורט בתקנה משנה (ב);

(2) השירותים הנרכשים הם בתחומי הליבה של החברה כפי שמפורט במסמכי היסוד שלה;

(3) ההתקשרות צפויה להגשים את מדיניות המשרד בצורה מיטבית.

(6) התקשרות עם תאגיד שהוקם בחוק או לפיו במסגרת תפקידי התאגיד על פי החוק שהקימו, ונתקיימו התנאים האמורים בתקנת משנה 5(ב) בשינויים המחויבים.

(7) התקשרות לרכישת שירותים יחודיים שעניינם תרבות, אמנות, בידור או הווי.

(8) התקשרות של לשכת הפרסום הממשלתית לרכישת שטחי פרסום בכלי תקשורת ובמדיה דיגיטלית; התקשרות כאמור תיעשה בהתאם לנוהל שיאושר על ידי החשב הכללי, וככל הניתן, לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון.

(9) התקשרות לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים, שהינם יחודיים; בהתאם לנוהל שיאושר על ידי החשב הכללי.

(10)  התקשרות בעיסקה שעניינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך, או פעולות אחרות בשוק ההון.

(11)  התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש המשרד בשל מיקומם או תכונה ייחודית אחרת ובכלל זה רכישת זכויות של דייר מוגן במקרקעין של הממשלה.

(12)  התקשרות להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה המשמשת למגורים, למחזיק בדירה אשר זכאי לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולעניין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה:

(1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים;

(2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין;

(3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר.

(13)   

(א)  התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, או התקשרות להענקת זכויות במקרקעין של מינהל הדיור הממשלתי, על מנת לקדם מטרה ציבורית של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט, התיישבות, עלייה, מחקר או למטרה דומה, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין;

(ב) התקשרות לפי תקנה זו תיעשה בכפוף לביצוע פרסום מקדים בהתאם לתקנה 32.

(14)   

(א)  התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין.

(ב) התקשרות לפי תקנה זו תיעשה בכפוף לביצוע פרסום מקדים בהתאם לתקנה 32.

(15)  התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(א)  המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר משווי ההתקשרות, לפי מחירי השוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה;

(ב) המוסד הלאומי התחייב כי התקשרויותיו עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה בהתאם לתקנות אלה, כאילו הם משרד ממשלתי.

(16)   

(א)  התקשרות עם הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית לביצוע מטרות ציבוריות לרבות הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים;

(ב) התקשרות עם קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, עם המגבית המאוחדת לישראל או עם המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, לביצוע מטרות ציבוריות;

(ג)  התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם קרנות ומוסדות הנשלטים בלעדית בידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל; לענין זה, "קרנות ומוסדות" - כמשמעם בהגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של הסוכנות היהודית" בנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובהגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" בנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, למעט קרן קיימת לישראל והתאגידים הנשלטים בידיה;

(ד) הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה בהתאם לתקנות אלה, כאילו הם משרד ממשלתי.

(17)   

(א)  התקשרות של אחד הגופים המנויים בפסקה (ב) אשר הגורם המאשר המפורט בפסקה (ב) אישר כי עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע בדרכי פעולה או בשיטות עבודה או לפגוע באופן אחר בפעילותו המבצעית של הגוף הרלוונטי.

(ב) פסקה (א) תחול על הגופים הבאים:

(1) משטרת ישראל – באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל;

(2) הרשות להגנה על עדים – באישור ראש הרשות להגנת עדים;

(3) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור – באישור ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור;

(4) הרשות הלאומית להגנת הסייבר – באישור ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר;

(5) הנהלת בתי המשפט – באישור מנהל בתי המשפט;

(6) שירות בתי הסוהר – באישור מנהל שירות בתי הסוהר;

(18)  התקשרות של משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, עם ספק של מערכת הביטחון, שנבחר לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ"ג-1993, בתנאים זהים או מיטיבים לתנאים שנקבעו בהתקשרות עם מערכת הביטחון.

(19)  התקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(20)   

(א)  התקשרות עם מי שלפי זכויות מכוח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות (בתקנות אלה – ספק יחיד).

(ב) התקשרות לפי תקנה זו תיעשה בכפוף לביצוע פרסום מקדים בהתאם לתקנה 32.

(21)   

(א)  התקשרות לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט, התיישבות, עלייה, מחקר או למטרה דומה, ובלבד שהתקיימו שני אלה:

(1) ההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך ממחצית שווי ההתקשרות, או נושא בעלויות של לפחות מחצית מעלות ביצוע המיזם;

(2) התקשרויות עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המשרד, ייעשו במכרז, ובלבד שאינן פטורות ממכרז לפי תקנות אלה.

(ב) התקשרות לפי תקנה זו תיעשה בכפוף לביצוע פרסום מקדים בהתאם לתקנה 32.

(22)   

(א)  התקשרות בעסקה עם ספק ממדינת חוץ ובלבד שאין בנמצא בישראל ספק שביכולתו לספק טובין או שירותים מן הסוג הנדרש.

(ב) התקשרות לפי תקנה זו תיעשה בכפוף לביצוע פרסום מקדים בהתאם לתקנה 32.

(23)  התקשרות שביצועה נעשה במדינת חוץ של נציגות או של סניף של המשרד במדינת חוץ, לשימושם העצמי. התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר בדיקת מספר הצעות הבאות בחשבון.

(24)  התקשרות של יחידת סמך שעיקר עיסוקה במחקר מדעי, אם היא התקשרות לרכישת מכשור מדעי, ספרות מדעית, ציוד מדעי ושירותים חיוניים למחקר (בפסקה זו – תשומות), הנדרשים בשל מאפייניהם היחודיים לצורך פעילות יחידת הסמך לרבות בשל הצורך לשמור על אמינות, אחידות או רציפות במחקר ובלבד שנערכה בהתאם לכללים שקבעו היועץ המשפטי של יחידת הסמך וחשב יחידת הסמך, אשר אושרו על ידי החשב הכללי, וששוויה של התקשרות כאמור אינו עולה על 600,000 שקלים חדשים.

(25)  התקשרות שביצועה במדינת חוץ ואשר עניינה הכנת מטבעות או שטרות, שהם הילך חוקי במדינת ישראל, הדפסתם של אלה או הובלתם ממדינת חוץ.

(26)  התקשרות של יחידת סמך שעיקר עיסוקה במחקר מדעי לשיתוף פעולה בתחומי המחקר, הפיתוח וההוראות ובלבד שהתקשרות כאמור עם תאגיד שאינו תאגיד שלא למטרות רווח, תיעשה, ככל האפשר, לאחר בחינה של כמה חלופות הבאות בחשבון.

פרק ג': ניהול מכרז

פנייה מוקדמת לקבלת מידע

19.  

(א)  המשרד רשאי להחליט על עריכת פנייה מוקדמת לקבלת מידע לקראת ביצוע התקשרות.

(ב) פנייה מוקדמת לקבלת מידע תיעשה באופן פומבי בהתאם לעקרונות המפורטים בתקנה 13(ג), תוך תיעוד הממצאים.

(ג)  המשרד רשאי לקבוע במסמכי הפנייה כללים לתשלום למי שעונה לפנייה שמטרתם החזר הוצאות מלא או חלקי בגין הצגה או הדגמה במסגרת מענה לפנייה. קבע המשרד תשלום בגין החזר הוצאות כאמור, תאשר ועדת המכרזים את פרסום הפנייה לקבלת מידע.

(ד) מענה לפנייה מוקדמת לקבלת מידע לא יהווה תנאי להשתתפות במכרז שייערך בעקבותיו, לא יקנה יתרון במכרז למי שנענה לפנייה רק בשל כך שנענה לפנייה, ולא יחייב את שיתופו במכרז או התקשרות עמו בכל דרך אחרת.

מסמכי מכרז

20.  

(א)  המכרז ייערך בהתאם להוראות תקנות אלו, ולמפורט במסמכי המכרז.

(ב) המשרד רשאי לעצב את שלבי המכרז ותנאיו בכל דרך שתאפשר ניהול תקין והוגן של המכרז, תוך שמירה על העקרונות המפורטים בתקנה 13(ג).

(ג)  מסמכי המכרז יכללו את המידע הרלוונטי אודות המכרז וההתקשרות הדרושים למציע לצורך התמודדות במכרז.

תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז

21.  

(א)  השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:

(1) הצהרה והתחייבות על פעילות בהתאם להוראות הדין המחייבות לצורך ביצוע ההתקשרות לכל אורך תקופת ההתקשרות, ובכלל זה בדבר קיום חובותיו בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים.

(2) במכרז לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה, המציע שאינו ספק ממדינת חוץ, עומד בדרישות הבאות:

(1) הוא קיבל בבדיקה התקופתית האחרונה שבוצעה ב-18 החודשים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, ציון שאינו נמוך מציון הסף המינימלי; בתקנה זו "בדיקה תקופתית" – בדיקה שנערכת על ידי החשב הכללי בהתאם להוראות החוק להגברת האכיפה; "ציון סף מינימלי" – ציון שיקבע החשב הכללי בתקנון כספים ומשק.

(2) המציע ומי מבעלי הזיקה אליו לא נקנסו, כל אחד בנפרד, על ידי מפקח עבודה שמונה לפי סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, בשנה שקדמה למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז ביותר משני קנסות בשל הפרת דיני העבודה; לעניין תקנת משנה זו, "בעל זיקה" – כהגדרתו בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים.

(ב) ניתן להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים ענייניים נוספים, לרבות: תנאים בדבר ניסיונו של מציע המעוניין להשתתף במכרז, כישוריו, היקף פעילותו, העמדת ערבות או בטוחה אחרת, וקיומן של המלצות אודותיו בכפוף למפורט בתוספת לחוק.

אמות מידה

22.  

(א)  ועדת המכרזים תקבע במסמכי המכרז את אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז, את משקלן היחסי של כל אמת מידה ואופן שקלולן.

(ב) אמות המידה יכולות להיות אחת מאלה, כולן או חלקן:

(1) הצעת המחיר;

(2) איכות ההצעה או המציע;

(3) דרישות מיוחדות;

(4) התנהלותו של המציע בנוגע לשמירת זכויות עובדים, לרבות קיומה של חוות דעת שלילית בכתב או דוח ביקורת שלילי בעניין זה, מאת משרד שאתו התקשר המציע במהלך שלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז.

(ג)  על אף האמור בתקנת משנה (א) בהתקשרות עם מתכנן לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים בענף התכנון ייקבע רף של ציון איכות מזערי בשיעור שלא יפחת מ-80% מאמות המידה הבוחנות את איכות ההצעה, וייקבע כי הצעה שניקוד האיכות שלה נמוך ממנו, תידחה.

אמדן שווי ההתקשרות

23.  

(א)  ככל שבכוונת המשרד לערוך אמדן שווי ההתקשרות במסגרת מכרז, האמדן ייערך בידי גורם מקצועי שהוסמך לכך בידי ועדת המכרזים, ויאושר על ידי ועדת המכרזים לפני המועד האחרון להגשת הצעות.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין התקשרות שבה המשרד רוכש או שוכר נכס במקרקעין, ניתן לערוך אומדן שווי התקשרות בכל עת, שייחתם ביד השמאי הממשלתי, לאחר המועד האחרון להגשת הצעות במכרז.

(ג)  נערך במסגרת מכרז אמדן שווי התקשרות, וכל ההצעות שהוגשו למכרז מרעות עם עורך המכרז לעומת האמדן, רשאית ועדת המכרזים לאפשר לכל המציעים שהגישו הצעות בהתאם לדרישות המכרז להגיש הצעת מחיר חוזרת ומשופרת.

ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז

24.  

(א)  מכרז יכול לכלול שלב של ניהול משא ומתן במקרים הבאים:

(1) המכרז הוא להתקשרות בעלת מורכבות מיוחדת;

(2) המכרז הוא להתקשרות במקרקעין;

(3) המכרז הוא להתקשרות המנויה בתקנה 18(10);

(4) המכרז הוא מכרז סגור לפי תקנה 17.

(ב) שלב משא ומתן יתנהל בהתאם לכללים הבאים:

(1) טרם תחילת המשא ומתן ועדת המכרזים תקבע כללים לאופן ניהול המשא ומתן והדרישות לשלב זה, באופן שישיא מירב היתרונות לעורך המכרז, תוך שמירה על הוגנות ושוויון בין המציעים בקבוצת המציעים הסופית;

(2) כל פעולה שנעשתה במסגרת המשא ומתן, לרבות הפנייה למציע, חילופי הדברים והמסמכים ותוכנו של המשא ומתן, יירשמו בפרוטוקול;

(3) בתום שלב המשא ומתן ועדת המכרזים תחליט על דירוג ההצעות בהתאם לכללים ולדרישות שקבעה.

(ג)  ככל שהמשרד מעוניין לאפשר ניהול משא ומתן במסגרת מכרז, באחד מהמקרים המפורטים בתקנת משנה (א) לעיל, על המשרד לציין זאת במסמכי המכרז, וכן לקבוע במסגרת מסמכי המכרז כיצד תיקבע קבוצת המציעים עימה יתנהל המשא ומתן. ועדת המכרזים רשאית להחליט שלא לנהל משא ומתן עם המציעים, גם אם הודעה כאמור פורטה במסגרת מסמכי המכרז וזאת בתנאי שטרם החלו בניהול משא ומתן עם מי מהמציעים.

הגשת הצעות

25.  

(א)  המעוניין להשתתף במכרז, יגיש את הצעתו כשהיא מלאה ושלמה לתיבת המכרז, וזאת באופן ובמועד כפי שנקבע במסמכי המכרז.

(ב) תיבת המכרז תהיה נעולה באופן המבטיח כי ההצעות תישמרנה באופן מאובטח עד לפתיחת התיבה. היתה תיבת המכרז תיבה אלקטרונית, תעמוד התיבה בדרישות הבאות:

(1) תיעוד – התיבה תתעד פעולות שבוצעו בתיבה ומסר אלקטרוני שנשלח אליה וממנה, לרבות מועדם וזהות מי שביצע אותם;

(2) אבטחת מידע – לתיבה אמצעי הגנה נאותים מפני חדירה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה וכן בקרות על כך שההצעה הוגשה על ידי מי שהזדהה לשם הגשתה;

(3) גיבוי - התיבה מגובה באמצעים מוגנים ומהימנים, והגיבוי נשמר בנפרד מהתיבה.

פתיחת תיבת המכרז

26.  

(א)  תיבת המכרז תיפתח לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות ובסמוך לו. במקרים חריגים בהם לא ניתן לפתוח את התיבה בסמוך למועד האחרון להגשת הצעות, תיפתח התיבה בהקדם האפשרי. הסיבה לדחיית פתיחת התיבה תפורט בפרוטוקול ועדת המכרזים.

(ב) בתיבת מכרז שאינה אלקטרונית מורשי הפתיחה ינכחו במעמד פתיחת התיבה, ויערכו פרוטוקול פתיחת תיבה שבו יירשמו, בין היתר, מספר ההצעות שנמצאו בתיבה, וזיהויין.

(ג)  בתיבת מכרזים אלקטרונית בעת פתיחת התיבה תפיק התיבה פרוטוקול פתיחת תיבה באופן אוטומטי שבו יירשמו, בין היתר, מספר ההצעות שנמצאו בתיבה וזיהויין. התיבה תשלח את פרוטוקול פתיחת התיבה למורשי הפתיחה.

בדיקת הצעות

27.  

(א)  בדיקת ההצעות תיעשה בידי ועדת המכרזים בתוך זמן סביר ממועד פתיחת תיבת המכרז.

(ב) ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון להגשת הצעות.

(ג)  ועדת המכרזים תפסול הצעות אשר לא עומדות בתנאים להשתתפות במכרז כמפורט בתקנה 21.

(ד) ועדת המכרזים רשאית לברר ולהשלים פרטים בהצעה וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטתה.

(ה)  נתגלו בהצעות טעויות סופר או טעויות חשבוניות, רשאית ועדת המכרזים לתקנן; התיקון ייעשה במהלך בדיקת ההצעות בידי הוועדה ויירשם בפרוטוקול;

(ו)  בתום הליך בדיקת ההצעות, ועדת המכרזים תדרג את ההצעות שהתקבלו במכרז, בהתאם לאמות המידה שנקבעו במסמכי המכרז.

החלטות ועדת המכרזים

28.  

(א)  הוועדה תחליט על בחירת הזוכה או הזוכים במכרז בהתאם לדירוג ההצעות ולכללי המכרז. על אף האמור, במקרים חריגים הוועדה רשאית שלא לבחור את ההצעה אשר בהתאם לכללי המכרז ולדירוג ההצעות היתה צריכה להיות הזוכה במכרז, וזאת בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא את טענותיו לפניה.

(ב) הוגשה במכרז הצעה יחידה, או שנותרה הצעה יחידה לדיון לפני ועדת המכרזים, רשאית ועדת המכרזים להחליט על בחירת ההצעה בהתאם לתנאי המכרז, על ביטול המכרז או על ניהול משא ומתן עם מגיש ההצעה בהתאם לתקנה 24, בשינויים המחויבים. היה המכרז מכרז סגור, החלטה כאמור תחייב את אישור ועדת הפטור המשרדית.

עדכון מציעים

29.  

(א)  הוועדה תודיע למציע במכרז על החלטתה לפסול את הצעתו.

(ב) לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על בחירת זוכה במכרז לפי תקנה 28(א).

(ג)  הודעה לפי תקנה זו תישלח בסמוך ככל הניתן למועד קבלת ההחלטה.

זכות עיון

30.  

(א)  בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על בחירת זוכה במכרז כאמור בתקנה 29(ב), כל מי שהגיש הצעה למכרז ושאינו הזוכה במכרז, יהיה רשאי לעיין במסמכים הבאים:

(1) פרוטוקולים של ועדת המכרזים הנוגעים להליך בדיקת ההצעות ולבחירת הספק הזוכה.

(2) הצעת הזוכה במכרז והניקוד שניתן להצעה זו.

(3) התכתבויות שהתקיימו עם מציעים במכרז והמשפיעים על הליך הבחירה בזוכה. ובכלל זה מידע שנאסף במסגרת פניה מוקדמת לקבלת מידע בהתאם לתקנה 13.

(4) פרוטוקולים במסגרתם התקבלו החלטות אודות מגיש בקשת העיון ואופן מתן הניקוד להצעתו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ועדת המכרזים תהיה רשאית למנוע עיון בפרטים הבאים:

(1) בחלקים של ההחלטה או ההצעה אשר העיון בהם עלול לדעת ועדת המכרזים לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי, או לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בביטחון הציבור;

(2) בחוות דעת משפטית שנערכה במסגרת ייעוץ משפטי לוועדה.

(ג)  ועדת המכרזים רשאית לאפשר זכות עיון בפרוטוקולים של הוועדה ובהצעות שהוגשו בהיקף החורג מהאמור בתקנת משנה (א), אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ד) אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

(ה)  ניתן לקבוע במסמכי המכרז כי עיון של משתתף כאמור ייעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות הכרוכה בקיום הוראות תקנת משנה (א).

פרק ד': פרסומים

פרסום מכרז פומבי

31.  

(א)  רצה משרד לערוך מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך בשפה העברית ובשפה הערבית. בהודעה יפורטו בין היתר הפרטים הבאים:

(1) נושא ההתקשרות;

(2) תקופת ההתקשרות, לרבות כל זכות ברירה להארכתה;

(3) שווי ההתקשרות אם נקבע במסמכי המכרז;

(4) המועד האחרון להגשת ההצעות ואופן ההגשה.

(ב) ההודעה תפורסם זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות.

(ג)  מסמכי מכרז פומבי יפורסמו באתר האינטרנט ויהיו נגישים לכל דורש. על אף האמור ועדת המכרזים רשאית להחליט לקבוע דרך אחרת לאפשר עיון במסמכי המכרז, או בחלקים מהם, בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו; החליטה כאמור - יצויינו בהודעה על עריכת המכרז המקום והמועד לעיון במסמכים.

(ד) פורסמה הודעה על עריכת מכרז פומבי כאמור בתקנה זו, רשאית ועדת המכרזים לפרסם את ההודעה למציעים פוטנציאלים, בהתאם לכללים שיאושרו על ידי ועדת המכרזים.

(ה)  המשרד יפרסם הודעה באתר האינטרנט אודות זהות הזוכה במכרז פומבי.

פרסום התקשרות שאינה במכרז פומבי

32.  

(א)  גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז פומבי לפי תקנות אלה, וההתקשרות מותנית בפרסום מקדים, קודם אישור ההתקשרות או המכרז יפרסם הגוף הציבורי הודעה באתר האינטרנט, לתקופה של לפחות שבעה ימי עבודה, אשר תכלול את כל אלה:

(1) עילת הפטור ממכרז פומבי, התקנה לפי תקנות אלו שלפיה ההתקשרות תבוצע, שם הספק, שווי ההתקשרות ותקופת ההתקשרות;

(2) חוות דעת של בעל הסמכות המקצועית בגוף הציבורי לפיה עילת ההתקשרות שלא באמצעות מכרז פומבי לפי התקנות מתקיימת;

(3) פירוט אודות האפשרות להגשת השגות על ההתקשרות המתוכננת.

(ב) התקבלה השגה אצל הגוף הציבורי, תובא ההשגה יחד עם התייחסות בכתב של בעל הסמכות המקצועית במשרד לדיון בפני ועדת המכרזים, אשר תחליט בעניינה.

(ג)  ועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל הגוף הציבורי כאמור בתקנה זו.

(ד) החשב הכללי רשאי לבצע פרסום מקדים לפי תקנת משנה (א) לנושאים ולסוגי התקשרויות שיקבע ולתקופה שיקבע, אשר לא תעלה על שנה אחת.

(ה)  גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז פומבי לפי תקנות אלה, למעט התקשרות לפי תקנה 18(1), יפרסם הודעה על החלטתו בתוך חמישה ימי עבודה ממועד אישור ההתקשרות על ידי הוועדה המוסמכת. ההודעה תכלול את עילת הפטור ממכרז פומבי, התקנה לפי תקנות אלו שלפיה ההתקשרות בוצעה, שם הספק, שווי ההתקשרות ותקופת ההתקשרות.

קידום אתר האינטרנט

33.  

(א)  החשב הכללי ינהל את אתר האינטרנט לצורך פרסום הודעות לפי התקנות עבור המשרדים. החשב הכללי יהיה אחראי על עדכניות המידע המופיע באתר האינטרנט, לאבטחת המידע ולתיעודו, ולזמינות המידע לציבור ללא תשלום.

(ב) החשב הכללי ינהל רשימת מנויים אחת או יותר, לכל אדם אשר ביקש לקבל הודעות לפי תקנות אלו, ויפרסם באתר האינטרנט את אופן ההצטרפות לרשימת המנויים כאמור.

(ג)  החשב הכללי יפרסם את קיומו של אתר האינטרנט ורשימת המנויים באמצעים מקוונים, וזאת במטרה להגדיל את החשיפה להודעות שמפורסמות בו, וכן יפרסם באופן פומבי נתונים אודות הגישה לאתר האינטרנט והמנויים לרשימת המנויים.

פרסום הודעות

34.  

(א)  משרד יפרסם הודעות לפי התקנות באתר האינטרנט ויפיץ את ההודעות לרשימת המנויים ובמידת הצורך באמצעים רלוונטיים נוספים.

(ב) משרד יהיה רשאי שלא לפרסם או לפרסם באופן חלקי הודעה לפי תקנה 32, אם פרסום כאמור יפגע בסוד מסחרי או מקצועי של ספק או בביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, קשרי מסחר בין-לאומיים או בביטחון הציבור.

פרק ה': התקשרויות של רשות מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין

פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

35.  

נוסף על האמור בתקנה 18, התקשרות של רשות מקרקעי ישראל (להלן - הרשות) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה:

(1) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, "בעל זכויות במקרקעין" - צד לחוזה פיתוח, לחוזה חכירה או חכירת משנה לתקופה של עשרים ואחת שנים לפחות, מי שזכאי כדין להיות צד לחוזה כאמור וכן מי שהיה צד לחוזה כאמור או מחזיק במקרקעין באופן רצוף, עשר שנים לפחות, בהסכמת הרשות;

(2) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם לרשות פחות ממחצית מן הזכויות, והכל אם אין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965;

(3) הענקת זכויות בנכס כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, למי שהוא בעל זכויות בנכס לפי החוק האמור, לרבות הענקת זכויות בניה בבנין שבו נמצא הנכס;

(4) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת הסדר של סכסוכי קרקעות, או במסגרת פינוי מפעל שמיקומו מהווה מטרד ובלבד שהחשב הכללי או נציגו וכן היועץ המשפטי של הרשות אישרו כי הענקת הזכויות נחוצה וצודקת בנסיבות הענין;

(5)  

(א)  הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה, או בניית מבני תעשיה להשכרה אם הוא מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור;

(ב)  (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, תשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור;

(ג)   (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו;

(ד)  (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר;

(6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה;

(7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי ההתקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה;

(8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע;

(9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעילות ופיצויים), תשי"ג-1953;

(10)  הענקת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על-פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית;

(11)   (10א) הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר;

(12)   (11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל - טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל;

(13)   (11א) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, "מוסד חינוך" - כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949;

(14)   (12) העברת בעלות במקרקעין לפי סעיף 2(2) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960;

(15)   (13) הענקת זכויות במקרקעין למשקיע שאינו תושב ישראל לצורך הקמת מיזם עסקי לרבות מיזם תיירותי או מיזם מלונאי, אם לדעת שר האוצר והשר הנוגע בדבר, בהתייעצות עם רשות ההשקעות במשרד האוצר, המיזם יביא תועלת למשק המדינה והענקת הזכויות במקרקעין המסויימים ללא מכרז הינה חיונית להצלחתו של המיזם;

(16)   (14) הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי יחודי שאינו מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולרשות, ובתנאי ששר התיירות, או מי שהוא הסמיכו, אישר כי הקצאת המקרקעין ללא מכרז חיונית להצלחתו של המיזם;

(17)   

(א)  הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי לרבות מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולרשות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:

(1) המקרקעין כלולים ברשימת האזורים שאינם אזורים מבוקשים למטרות תיירות, כפי שתיקבע בידי הועדה המשותפת למשרד התיירות, לרשות ולמשרד האוצר;

(2) המקרקעין כלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התיירות לפחות אחת לשנה, המזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; במודעה ייכלל תיאור מדוייק ככל הניתן, של השטח המיועד למיזמים;

(ב) דחיית בקשה כאמור בפסקת משנה (א)(2) תיעשה מנימוקים שיירשמו;

(18)  הענקת זכויות חכירה במקרקעין לנכה צה"ל, לשם הפעלת תחנת דלק, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון;

(19)  הענקת זכויות במקרקעין לבתי תפילה או למקוואות; הענקה כאמור תיעשה לפי מבחנים שוויוניים שתקבע הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין לפי צרכי התושבים, והיא טעונה אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית;

(20)  הענקת זכויות במקרקעין למוסד הפועל שלא למטרות רווח, אשר בידיו רשיון לפי סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971 (להלן - רשיון), או שיש בידיו אישור מן השר לעניני דתות שבכוונתו ליתן לו רשיון בכפוף להענקת זכויות כאמור והכל לצורך פעילותו בהתאם לרשיון;

(21)  הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים לנכה צה"ל קשה, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון, ולאחר שהרשות המוסמכת באגף השיקום בדקה ואישרה זכאות למתן ההמלצה;

(22)  הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים באזורים כפריים לתושבי אותו מקום וכן הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בישובי קו עימות, לתושבי אותו מקום אשר יתחיבו לגור במקום בפועל, חמש שנים נוספות לפחות; לענין זה, "ישוב קו עימות" - ישוב הנמצא בקו קדמי במרחק של עשרה ק"מ או פחות מקו הגבול הבין-לאומי עם סוריה או עם לבנון;

(23)  הענקת זכויות בניה למגורים לבדואים בישובי הבדואים;

(24)  הענקת זכויות במקרקעין כנגד ויתור על זכויות במקרקעין;

(25)  הענקת זכויות במקרקעין שלגביהם נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי;

(26)  הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה;

(27)  הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון;

(28)  הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שירות סדיר או התנדבו לשירות סדיר בהתאם לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו- 1986, כבני מיעוטים: גברים – 24 חודשים לפחות, נשים – 18 חודשים לפחות;

(29)  רכישת מקרקעי על-ידי רשות מקרקעי ישראל;

(30)  הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948;

(31)   

(א)  מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קודמת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו –

"בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק;

(2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה:

(א)  ביום הקובע;

(ב) בתקופה כלשהי שבין יום תחילתו של החוק לבין היום הקובע, ובעל הזכות המשיך בכרייה ובחציבה, בלא התנגדות הרשות, עד היום הקובע;

(3) תשלומיו לרשות לענין זה הוסדרו לא יאוחר מיום י"ז באב התשס"ג (15 באוגוסט 2003);

"היום הקובע" – יום כ' באייר התשנ"ח (16 במאי 1998).

(ב) הרשאה נוספת תינתן לפרק הזמן המתאים בשים לב, בין השאר, לסוג האבן, למשך הזמן שבו הופעלה המחצבה, ליחס שבין ההשקעה הכספית במחצבה לבין התשואה שניתן היה להפיק ממנה בעבר ולאינטרס הציבורי והכלכלי שבהקצאת הרשאות לכרייה וחציבה באמצעות מכרז פומבי; תנאי למתן פטור הוא קיומו של כל היתר הנדרש על פי דין לכרייה ולחציבה, ובכלל זה תעודות והיתרים לפי פקודת המכרות, ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; לא יינתן, ככלל, פטור כאמור אלא אם כן תנאי ההרשאה הנוספת יהיו שוויוניים ובהתאם לכללים המקובלים ברשות.

(ג)  החלטה ליתן פטור לפי פסקה זו תינתן על יסוד המלצה מנומקת, בכתב, של ועדה מקצועית בראשות שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, שחברים בה נציג משרד האוצר, היועץ המשפטי לרשות ושני נציגי ציבור שימנה שר האוצר, מהם – אחד לפי הצעת נשיא התאחדות התעשיינים ואחד, רואה חשבון, לפי הצעת נשיא לשכת רואי חשבון בישראל.

(32)  הענקת זכויות במקרקעין לבנייה למגורים לזכאי שיקום לפי המלצת המינהלת לשיקום סייענים שבמשרד ראש הממשלה ולאחר שהמינהלת אישרה את זכאותן;

(33)  הענקת זכויות במקרקעין לתאגיד שעיסוקו בתחום הבריאות ואשר אינו פועל למטרות רווח, לשם ביצוע עיסוקו כאמור;

(34)  הענקת זכויות במקרקעין לצורך הקמה והפעלה של מיתקן בזק, כמשמעותו בחוק הבזק, תשמ"ב-1982, לבעל רישיון למתן שירותי תקשורת, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד התקשורת אישר כי המקרקעין נחוצים לבעל הרישיון וכי שטחם אינו עולה על הנדרש לשם הפעלת המיתקן כאמור.

מכרז סגור או הגרלה

36.  

התקשרויות של רשות מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין אינן טעונות מכרז פומבי אלא מכרז סגור שבמהלכו גם ניתן לערוך הגרלה, בהתקיים אחד מאלה:

(1) הענקת זכויות בהתאם לתקנה 35(1) עד (7), (10), (11), (13) עד (15), (17) ו-(19) עד (21), במקרים שבהם מעוניינים במקרקעין שניים או יותר, הממלאים אחר התנאים המצויינים בכל אחת מהפסקאות האמורות, לפי הענין;

(2) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת תכנית "בנה ביתך" או לקבוצות בעלות אופי יחודי, הכל באזורים בהם היצע המקרקעין עולה על הביקוש או יש למדינה ענין מיוחד בעידוד ההתיישבות;

(3) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בשכונות מצוקה או בשכונות שיקום, על פי המלצת משרד הבינוי והשיכון ובהתאם למבחנים שוויוניים;

(4) הענקת זכויות במקרקעין לבניית יחידה אחת למגורים לנכה לצורך מגוריו, אם הוא נכה גפיים תחתונות לצמיתות, בדרגה של שבעים וחמישה אחוזים או יותר, והוא אזרח ישראל.

מכרז למקרקעי קרן קיימת לישראל

37.  

היתה עיסקה במקרקעין של קרן קיימת לישראל טעונה מכרז לפי תקנות אלה, רשאית הרשות לערוך את המכרז באופן התואם את כתב האמנה שנכרת בין המדינה לבין קרן קיימת לישראל ביום כ' בכסלו תשכ"ב (28 בנובמבר 1961).

ועדת פטור של הרשות

38.  

(א)  מועצת מקרקעי ישראל תמנה ועדת פטור מבין חבריה בצירוף היועץ המשפטי של הרשות או נציגו וחשב הרשות או נציגו (בתקנות אלה - ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל); בין חברי המועצה שיהיו חברי הועדה יהיה נציג משרד האוצר החבר במועצה, או עובד המדינה אחר מבין חברי המועצה - אם אין בין חברי המועצה נציג משרד האוצר

(ב) החלטות ועדת המכרזים על מתן פטור בהתקשרויות טעונות אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, כמפורט להלן:

(1) החלטות על מתן פטור בהתקשרויות כאמור בתקנות 35(22) ו-25(29).

(2) החלטות על מתן פטור בהתקשרויות שבהן שווי הקרקע עולה על 20,000,000 שקלים חדשים, וכאשר שווי הקרקע עולה על 100,000,000 שקלים חדשים, תהיינה טעונות בנוסף את אישור החשב הכללי או מי שהסמיכו לכך

תחולת הוראות חלק ב על התקשרויות במקרקעין

39.  

תקנות 3, 6, 7, 9, 10, 13 ,19, 20, 22 עד 34 יחולו, בשינויים המחוייבים, על התקשרויות לביצוע עיסקה במקרקעין בידי רשות מקרקעי ישראל.

המחיר בהתקשרות ללא מכרז

40.  

(א)  הענקת זכויות במקרקעין בידי הרשות ללא מכרז פומבי, תהיה במחיר שיקבע שמאי ממשלתי.

(ב) מחיר המקרקעין שיקבע השמאי הממשלתי לצורך התקשרויות לפי תקנה 35(1) ו-(3), יביא בחשבון קיומן של זכויות לגבי המקרקעין.

(ג)  הרשות תהיה רשאית להתקשר במחיר הנמוך מן המחיר שקבע שמאי ממשלתי מנימוקים שיירשמו ובלבד שעל כל החלטה כאמור יחול סעיף 40(ג) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985.

חלק ג': התקשרויות של גופים ציבוריים

פרק א': חובות גוף ציבורי

גוף ציבורי

41.  

(א)  בכפוף למפורט בחלק זה, גוף ציבורי שאינו משרד יפעל בהתאם להוראות חלק ב' של תקנות אלו, בשינויים המפורטים בחלק זה.

(ב) גוף ציבורי שאינו משרד יפעל בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק שקבע החשב הכללי בהתאם לסמכותו לפי תקנה 10(א) או על פי נוהל פנימי כתוב שקבע הגוף הציבורי, ואשר פורסם באופן פומבי.

(ג)  המנהל הכללי של גוף ציבורי שאינו משרד יקבע בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק, הוראות לעניין שמירת זכויות עובדים והבטחת קיום דיני העבודה בידי משתתפים במכרז, זוכים או בידי מתקשרים עם הגוף הציבורי, לרבות התחומים או הענפים שלגביהם יחולו הוראות לעניין הבטחת קיום דיני העבודה ובלבד שלא יגרע מן ההוראות שנקבעו לעניין זה בהוראות תקנון כספים ומשק ובהתאמה לגוף הציבורי.

(ד) גוף ציבורי שאינו משרד יפעיל אתר אינטרנט לצורך ביצוע פרסומים, בהתאם להוראות תקנות אלו, עבור עצמו או יחד עם גופים ציבוריים נוספים. לעניין זה יחולו על גוף ציבורי הוראות תקנה 33 בשינויים המחויבים.

פרק ב': התקשרויות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה או ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

התקשרויות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה או ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

42.  

לעניין לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת כל מקום בתקנות אלה שנאמר "משרד" או "משרד האוצר" קרי "לשכת נשיא המדינה", "הכנסת", "משרד מבקר המדינה" או "ועדת הבחירות המרכזית לכנסת", וכל מקום בתקנות אלה שנאמר "השר", "שר האוצר", "החשב הכללי", "ועדת פטור משרדית" או "המנהל הכללי", קרי לענין לשכת נשיא המדינה "המנהל הכללי של לשכת נשיא המדינה", לענין "הכנסת" - "יושב ראש הכנסת, וכן מזכיר הכנסת או המנהל הכללי של הכנסת, אם הוסמכו לכך בידי יושב ראש הכנסת", לענין משרד מבקר המדינה - "מבקר המדינה" ולענין "ועדת הבחירות המרכזית לכנסת" - "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת", או המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אם הוסמך לכך בידי יושב ראש הוועדה, וכל מקום בתקנות אלה שנאמר "משטרת ישראל" קרי "משמר הכנסת".

פרק ג': התקשרויות של חברה ממשלתית וחברה בת-ממשלתית

הגדרה

43.  

בפרק זה, "חברה ממשלתית" - לרבות חברת-בת ממשלתית.

תחולת הוראות חלק ב'

44.  

לעניין חברה ממשלתית כל מקום בחלק ב' שנאמר "משרד" קרי "חברה ממשלתית" וכל מקום שנאמר "השר", "שר האוצר", "החשב הכללי", "ועדת פטור מרכזית" או "ועדת פטור משרדית" קרי "המנהל הכללי"

ועדת מכרזים של חברה ממשלתית

45.  

(א)  המנהל הכללי של חברה ממשלתית ימנה לחברה, באישור דירקטוריון החברה, ועדת מכרזים, אחת או יותר, בת שלושה חברים לפחות, שחבריה נמנים עם עובדי החברה; הרכב הוועדה יהיה כמפורט בתקנה 3, בשינויים המחויבים, ולא יכלול חברי דירקטוריון החברה; לא מכהן בחברה יועץ משפטי הנמנה עם עובדי החברה, ישתתף יועץ משפטי או נציגו בישיבות הוועדה, אלא שמעמדו בה לא יהיה כשל חבר ולא תהיה לו זכות הצבעה; לענין תקנות 18(20) יראו את ועדת המכרזים כוועדת פטור. מונו לחברה שתי ועדות מכרזים או יותר, תיקבע חלוקת הסמכויות בין הועדות, בידי הממנה.

(ב) על אף האמור בפרק זה, בשלושת החודשים הראשונים להקמת חברה ממשלתית, וכל עוד לא מונו בעלי התפקידים הנדרשים לצורך הקמת ועדת מכרזים לחברה, המוקדם מביניהם, יוכל המנהל הכללי של החברה להחליט על התקשרות בהיקף מצטבר שלא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים.

(ג)  בתקנה 33 יראו כאילו נאמר בסופה "חובת הפרסום של החלטה על התקשרות בפטור מחובת מכרז בהתאם לתקנה 32(ה) לא תחול על חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית בפעולות שבהן פטר אותה שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מתחולת חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, לפי סעיף 2(9) לחוק".

פטור ממכרז עבור חברה ממשלתית

46.  

נוסף על האמור בתקנה 18, התקשרות של חברה ממשלתית לביצוע עיסקה, אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה:

(1) התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה, או לגבי התקשרויות מסוגה, עלולה לפגוע ברווחיות החברה, ביכולתה להתחרות באחרים, בהזדמנות עסקית שלה, ביכולתה למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליה לפי דין או ביכולתה לספק שירות או מצרך חיוני לציבור;

(2) ההתקשרות אשר שוויה אינו עולה על 200,000 שקלים חדשים; לענין חברות אשר מחזור ההתקשרויות השנתי שלהן עולה על 1,000,000,000 שקלים חדשים - התקשרות אשר שוויה אינו עולה על 600,000 שקלים חדשים;

(3) התקשרות של חברה בהפרטה, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, אשר מחזור ההתקשרויות השנתי שלה עולה על 2,080 מיליון שקלים חדשים, ובלבד ששווי ההתקשרות אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים;

(4) התקשרות עם חברת-בת ממשלתית של החברה האם, עם חברת-בת ממשלתית אחרת של אותה חברה או עם חברה ממשלתית השולטת באותה חברה;

(5) התקשרות של חברה - למעט חברה המספקת באופן בלעדי שירות חיוני לציבור - אשר עשרה אחוזים או יותר מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות עשרה אחוזים או יותר מן הדירקטורים שלה אינם בידי המדינה, בידי חברה ממשלתית, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד שהוקם בחוק, ביחד או לחוד, וכן התקשרות של חברת-בת של חברה כאמור;

(6) התקשרות הנעשית עם עורך מכרז בעקבות זכייתה של החברה באותו המכרז, או לצורך אספקת שירותים עבור עורך המכרז בעקבות התקשרות פטור ממכרז;

(7) התקשרות עם תושב מדינת חוץ למכירת טובין או לרכישת שירותים;

(8) התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסויימים דרושים לשימוש החברה מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה יחודית אחרת;

(9) התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז מרכזי, בתנאים זהים לתנאי החשב הכללי באותו מכרז, או בתנאים המטיבים עם החברה הממשלתית;

(10)  התקשרות שעניינה רכישת שירותים או טובין ממשרד;

(11)  התקשרות עם חברה ממשלתית אשר בהתאם למסמכי היסוד שלה, תפקידה הוא עריכת מכרזים עבור חברה ממשלתית או מספר חברות ממשלתיות (להלן – חברה לענייני מכרזים). מכרזים של החברה לענייני מכרזים תיעשה בכפוף להנחיות שיפרסם בעניינה החשב הכללי.