אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
טיוטת צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2022
מטרת הצו להאריך את תוקפן של ההוראות המיוחדות שנחקקו במסגרת תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק) נוכח משבר הקורונה. הצו מוצע לנוכח ההשפעות הנמשכות זה למעלה משנתיים של ההתמודדות עם נגיף הקורונה על המגזר העסקי והמציאות הכלכלית הממשיכה לייצר סקטור של חייבים אשר עיכוב הליכים לתקופה קצרה נדרש להם לשם גיבוש הסדרי חוב עם נושיהם חלף פניה לקבלת צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. כמו כן הוא מוצע נוכח התרומה המוכחת של מסלול עיכוב ההליכים שנחקק במסגרת תיקון מס' 4 לחוק עבור חייבים המבקשים לאשר הסדרי חוב. מוצע להאריך בשישה חודשים נוספים את התקופה הקובעת כמובנה בתיקון מס' 4 לחוק, כך שהוראות פרק א'1 לחלק י' לחוק ימשיכו לעמוד בתוקפן עד ליום כ"ד באדר התשפ"ג (17 במרס 2023).
טיוטת צו מטעם משרד המשפטים:
טיוטת צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2022
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 319ב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
הארכת התקופה הקובעת |
1. |
התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 319א(א) לחוק מוארכת בזה לתקופה נוספת של שישה חודשים, עד ליום כ"ד באדר התשפ"ג (17 במרס 2023). |
___ ב________ התשפ"ב __________________
(___ ב________ 2022) גדעון סער שר המשפטים
(חמ _____-3)
דברי הסבר
ביום כ' באדר התשפ"א (4 במרס 2021) פורסם ברשומות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021 (להלן – הוראת השעה). הוראת השעה נועדה ליצור מתווה להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים המבקשים לפנות להליכי חדלות פירעון בעקבות השינויים שעמם נדרש המגזר העסקי להתמודד בתקופת מגפת הקורונה. לנוכח השפעותיה הנמשכות של ההתמודדות עם המגיפה על המגזר העסקי ובהמשך לניסיון החיובי שנצבר בעקבות חקיקת הוראת השעה, תוקפה של הוראת השעה הוארך בצו שהוציא שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה) ביום 14 במרס 2022. כפי שיפורט להלן, עתה מוצע להאריכו פעם נוספת בדרך זו.
הוראת השעה קבעה מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה קצרה ומוגבלת של שנה, וזאת במסגרת הוראות חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק). חלק י' לחוק מסדיר את ההליכים לאישור של הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, קרי מחוץ להליך חדלות פירעון. הוראת השעה הוסיפה לחלק י' האמור את פרק א'1: עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – הוראת שעה. פרק זה מסדיר את האפשרות של חייבים (הן יחידים והן תאגידים) לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים משפטיים והליכי גבייה נגדם לצורך גיבוש הסדר חוב עם נושיהם שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. מטרת הוראת השעה הייתה לאפשר עיכוב הליכים זמני שיסייע לחייבים ולנושיהם לנהל משא ומתן אפקטיבי לגיבוש הסדר חוב. הוראת השעה קבעה תנאים אשר בהתקיימם בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים בעניינו של החייב, והגבילה את תקופת עיכוב ההליכים לפרק זמן של עד שלושה חודשים (ובמקרים מסוימים עד ארבעה חודשים, לכל היותר).
עיכוב הליכים כאמור נועד לספק לחייבים "מרווח נשימה" לצורך גיבוש הסדר חוב, מתוך הבנה כי עסקים שנקלעו לקושי כלכלי בשל משבר הקורונה לא יכלו להיערך לכך מבעוד מועד וכי במקרים רבים הקושי לא נבע מניהול לקוי או מתכנית עסקית פגומה, אלא מנסיבות חיצוניות כגון מגבלות שהוטלו כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה. בהיעדר אפשרות לקבל סעד של עיכוב הליכים, עמדה לחייבים אלה האפשרות לפנות להליכי חדלות פירעון מלאים, הליכים אשר עצם הכניסה אליהם גורמת להשמדת ערך ומביאה להשלכות דרמטיות על החייבים, הנושים והמשק בכללותו, ואשר בנסיבות שנוצרו בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה אינם מהווים פתרון מיטבי. השאיפה בבסיס הוראת השעה הייתה, אפוא, ליצור מסלול שיאפשר לחייבים שנפגעו מהמשבר להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון מלאים. בתוך כך, ומאחר שעיכוב ההליכים מעביר את הטיפול בחובותיו של החייב למשטר משפטי קולקטיבי ומגביל את יכולתם של הנושים לפעול באופן עצמאי מול החייב כדי להיפרע, נקבעו בהוראת השעה גם הגנות לנושים כדי לוודא שזכויותיהם לא ייפגעו.
סעיף 319א לחוק, אשר נחקק במסגרת הוראת השעה, הגדיר מהי "התקופה הקובעת". על פי הגדרה זו, הוראת השעה תעמוד בתוקף במשך שנה החל ביום ה' בניסן התשפ"א (18 במרס 2021) ועד יום י"ז באדר התשפ"ב (17 במרס 2022). הסעיף קבע כי הוראות פרק א'1 לחלק י' לחוק יחולו על הליכים שהבקשה לעיכוב הליכים לגביהם הוגשה בתקופה הקובעת. בצד זאת, בסעיף 319ב לחוק, הוסמך שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, להאריך בצו את התקופה הקובעת בשתי תקופות נוספות, אשר כל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים. ואכן, כפי שצוין לעיל, מכוח הסמכות האמורה ובשים לב להשפעות הנמשכות של ההתמודדות עם המגיפה על המגזר העסקי ולניסיון החיובי שנצבר בעקבות חקיקת הוראת השעה, הוארך תוקפה של זו בשישה חודשים בצו שהוציא שר המשפטים באישור ועדת החוקה ביום 14 במרס 2022, עד ליום 17 בספטמבר 2022. טיוטת הצו המוצעת עתה נועדה להאריך את "התקופה הקובעת" לתקופה נוספת שנייה במספר, גם היא בת שישה חודשים. בהתאם לקבוע בסעיף 1 להוראת השעה, משמעות הדבר היא שהוראות פרק א'1 לחלק י' לחוק ימשיכו לעמוד בתוקפן למשך שישה חודשים נוספים.
הניסיון שנצבר עד כה בהפעלתה ויישומה של הוראת השעה, לרבות בתקופה הנוספת שחלפה מאז הוארך תוקפה של הוראת השעה בפעם הקודמת, לצד השפעותיה ההולכות ונמשכות של ההתמודדות עם משבר הקורונה על המגזר העסקי בישראל, מלמדים על תרומתה ויעילותה של הוראת השעה עבור חייבים – יחידים ותאגידים.
כך, במהלך תקופה של שנה לאחר כניסתה של הוראת השעה לתוקף, כעולה מדיווחים שהגיש שר המשפטים לוועדת החוקה לפי סעיף 319א לחוק, הוגשו כ-68 בקשות לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה על ידי חייבים תאגידים (מתוכן 43 הוגשו במחצית הראשונה של השנה ו-25 בקשות הוגשו במחצית השנייה של השנה). ברובן המכריע של הבקשות (כ-80%) בית המשפט הורה על עיכוב הליכים, ומתוך קבוצה זו בכ-30% לפחות ההליך הסתיים בהסדר חוב בתקופת עיכוב ההליכים. כמו כן, מספר הבקשות להסדר חוב של תאגיד שהוגשו בתקופה האמורה במסלול "הרגיל" להסדר חוב לפי חלק י' לחוק (קרי, שלא במסגרת בקשה לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה), נמוך משמעותית בהשוואה לבקשות לעיכוב הליכים שהוגשו מכוח הוראת השעה. על פני תקופה בת שנה הוגשו 16 בקשות לפי המסלול "הרגיל" שבחלק י' לחוק לעומת 68 בקשות לפי הוראת השעה, כלומר, כ-81% מתוך כלל הבקשות של תאגידים לפי חלק י' לחוק היו בקשות לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה. אלה נתונים המעידים באופן ברור על ביקוש להסדר שנחקק במסגרת הוראת השעה, ועל התועלות הגלומות בו.
זאת ועוד, בהשוואה לשנים קודמות, ניתן לומר כי היקף הבקשות לצו לפתיחת הליכים המוגשות על ידי תאגיד לא השתנה באופן מהותי, בעוד שניכרת עליה שנתית בהיקף הבקשות לאישור הסדרי החוב. ניתן לייחס עלייה זו לצורך אמיתי אשר קיים בהסדרים אלה, אשר מצדיק את הוראת השעה. יצוין כי ישנם מספר הליכים שנפתחו לפי הוראת השעה בעניינם של תאגידים גדולים ומוכרים במשק, המאופיינים ככלל בהתנהלות כלכלית יעילה. נראה כי המשך פעילותם של תאגידים מסוג זה לא היה מתאפשר אלמלא ניתן עיכוב ההליכים לצורכי גיבוש הסדר החוב לפי הוראת השעה. דהיינו, אלמלא חלופה זו אפשר שתאגידים מסוג זה היו נאלצים להיכנס להליכי חדלות פירעון, על כל המשתמע מכך.
גם לגבי יחידים ניכרת מגמה של פניה למסלול שנקבע בהוראת השעה. כעולה מהדיווחים האמורים של שר המשפטים, במהלך תקופה שאורכה שנה לאחר כניסתה לתוקף של הוראת השעה הוגשו על ידי חייבים יחידים כ-102 בקשות לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה (מתוכן 54 הוגשו במחצית הראשונה של השנה ו-48 במחצית השנייה של השנה). לגבי מרבית הבקשות (כ-66%) בית המשפט הורה על עיכוב הליכים, ומתוך קבוצה זו בכ-15% לפחות מהמקרים ההליך הסתיים בהסדר חוב בתקופת עיכוב ההליכים. כמו כן, במהלך התקופה האמורה, כ-15% מתוך כלל הבקשות של יחידים לפי חלק י' לחוק היו בקשות לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה.
בהינתן כל האמור, ולנוכח ההשפעות הנמשכות זה למעלה משנתיים של ההתמודדות עם נגיף הקורונה על המגזר העסקי, נוכח המציאות הכלכלית הממשיכה לייצר סקטור של חייבים אשר עיכוב הליכים לפי הוראת השעה נדרש להם לשם גיבוש הסדרי חוב עם נושיהם כך שיוכלו להימנע מכניסה להליכי חדלות פירעון, ונוכח התרומה המוכחת של מסלול עיכוב ההליכים שנקבע בהוראת השעה כפי שעולה בין היתר מהנתונים שצוינו לעיל, מוצע להאריך בצו את הוראת השעה. מוצע כי "התקופה הקובעת" כהגדרתה בסעיף 319א לחוק תוארך בתקופה נוספת של שישה חודשים, המהווה את פרק הזמן המקסימאלי לתקופת ההארכה השנייה לפי סעיף 319ב לחוק. משכך, מוצע כי מועד סיומה המעודכן של התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 319א לחוק יהיה ביום כ"ד באדר התשפ"ג (17 במרס 2023). בהתאם לכך, הוראות פרק א'1 לחלק י' לחוק ימשיכו לעמוד בתוקפן עד למועד זה.