תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת האכרזה המוצעת:. 3

טיוטת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים) (תיקון) התשפ"ב-2022. 4

1.  תיקון סעיף 1. 4

2.  תיקון סעיף 2. 4

3.  הוספת תוספת ראשונה ותיקון התוספת. 4

"תוספת ראשונה". 4

(סעיף 1, הגדרת "גלישת פלמחים") 4

4.  תחילה. 6

דברי הסבר. 7

 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), (תיקון), התשפ"ב-2022

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

סעיף 33(א)(1) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), מסמיך את השרה להגנת הסביבה להכריז על ערך טבע שלדעתה יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן. עוד נקבע בסעיף 33(ג) לחוק איסור על פגיעה בערכי טבע מוגנים אלא בהיתר כללי או מיוחד מאת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005 (להלן: "האכרזה הקיימת"), כוללת רשימת ערכי טבע מוגנים. באכרזה הקיימת מוגדרים שטחים ימיים במים הטריטוריאליים שהוגדרו בשמות "שמורת האלמוגים" ו"שמורות הים התיכון", שבהם כל חסרי החוליות ודגי הגרם הוכרזו כערכי טבע מוגנים (בפרטים (1)(א) ו- (2)(ב) בחלק ב' לתוספת). יצוין כי חלק משטחים אלה הוכרזו ברבות השנים כשמורות טבע לפי סעיף 22 לחוק, וחלקם אינם מוכרזים גם כיום.

התיקון המוצע לאכרזה הקיימת מבקש להרחיב את האכרזה כערכי טבע מוגנים על כל חסרי החוליות ודגי הגרם גם לשטח ימי המוגדר בתיקון כ- "גלישת פלמחים", המצוי באזור הכלכלי הבלעדי והמדף היבשתי (להלן: האזורים הימיים) של מדינת ישראל בים התיכון, לנוכח יחודו וחשיבותו האקולוגית הגבוהה של השטח והצורך להגן על ערכי הטבע המצויים בו מפני פגיעה.

הסמכות להכריז על ערכי טבע מוגנים אינה מוגבלת לתחום הטריטוריאלי של מדינת ישראל והיא חלה גם באזורים הימיים, בהתאם להוראות חוק השטחים התת-ימיים, תשי"ג-1953, לפיהן "שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת-קרקע של השטחים התת-ימיים הסמוכים לחופי ישראל, והם מחוצה למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה." לפי חוות דעתו של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי) דאז, מיום 15.1.2013, החוק הישראלי הנוגע להסדרת החיפוש, ההפקה וההולכה של אוצרות הטבע, להגנה על הסביבה ולהסדרת התחום הפיסקאלי חל גם באזורים הימיים. הוא חל על קרקע הים, תת קרקע הים וכן על המתקנים המשמשים באופן ישיר ועקיף לחיפוש, הפקה והולכה של אוצרות הטבע המצויים באזורים הימיים. על כן, בהיעדר הוראה מפורשת הסותרת את החלת הדין הישראלי באזורים הימיים, הפרק החמישי בחוק, המסדיר את ההגנה על ערכי טבע מוגנים, המהווה חקיקה המגנה על הסביבה, חל גם באזורים הימיים.

 

מטרת אכרזה זו היא  לקבוע את ההגנה על ערכי טבע מוגנים מסוימים, שכיום מוגנים רק בשמורות הים התיכון ושמורת האלמוגים, גם בשטח גלישת פלמחים.

השטח שמוגדר בתיקון "גלישת פלמחים" מצוי כאמור באזורים הימיים. גלישת פלמחים הינה מבנה גיאולוגי גדול ויוצא דופן במפתן היבשת של ישראל, במרחק של כ– 15 עד 65 ק"מ מקו החוף של ישראל, מדרום לתל אביב ועד לחוף פלמחים, בעומק קרקעית של כ- 100 עד 1,250 מ', ברוחב של כ- 15 ק"מ ובאורך של כ- 50 ק"מ. במסגרת התיקון המוצע באכרזה השטח שמוגדר "גלישת פלמחים", הכולל ארבעה מתחמים, הוא בשטח של כ- 450 קמ"ר שלגביו מוצע כי יוכרזו ערכי טבע שיש ערך בשמירתם כעל ערך טבע מוגן. להשלמת התמונה יצוין כי מבחינה גיאולוגית סך השטח של המבנה הגיאולוגי הייחודי הוא בשטח של כ-750 קמ"ר. המבנה המורכב של הגלישה מהווה בסיס לריכוז ייחודי של בתי גידול נדירים ומרשימים שהתגלו בשנים האחרונות. מדובר בשלושה בתי גידול בעלי מאפיינים ייחודיים, החריגים באופיים מהשטח הנרחב של הקרקעית הרכה בעומק הים בו התגלו.

חשיבותם של בתי גידול אלה הוכרה ב"מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל - ים תיכון" שנערך על ידי מינהל התכנון במשרד הפנים בשיתוף גופים נוספים, ופורסם בשנת 2020 לאחר אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית. כמו כן צוינה חשיבותם של בתי גידול אלה במסמך "סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי בים" של משרד האנרגיה שפורסם בשנת 2016 ועודכן בשנת 2021. במסגרת העדכון האחרון ולאור התגליות המדעיות החדשות הורחבו השטחים של בתי הגידול במסמך האמור, והם מהווים את הבסיס לשטחים המצוינים בטיוטה המוצעת, בצירוף רצועת חיץ של 1 ק"מ.

הצורך להגן על ערכי הטבע באזורים הימיים נובע גם ממחויבות ישראל על פי הדין הבינלאומי. כך למשל, בתכנית האסטרטגית שאומצה בשנת 2010 על ידי המדינות החברות באמנת המגוון הביולוגי, נקבע יעד לפיו יש לקדם כ-10% משטח האזורים הימיים לחופיה כשטח מוגן עד שנת 2020. יעד זה אומץ גם במסגרת יעדי הפיתוח של האו"ם (SDG 14). יעד מספרי זה צפוי אף לעלות משמעותית בתכנית האסטרטגית החדשה של אמנת המגוון הביולוגי, המתגבשת בימים אלה.

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת האכרזה המוצעת:

 

טיוטת אכרזה מטעם המשרד להגנת הסביבה:

טיוטת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים) (תיקון) התשפ"ב-2022

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________

תמר זנדברג

השרה להגנת הסביבה

 

דברי הסבר

 

סעיף 33(א)(1) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), מסמיך את השרה להגנת הסביבה, להכריז על ערך טבע שלדעתה יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן, בין בכל הארץ ובין באזור פלוני או במקום פלוני. עוד נקבע בסעיף 33(ג) לחוק איסור על פגיעה בערכי טבע מוגנים אלא בהיתר כללי או מיוחד מאת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005 (להלן: "האכרזה הקיימת"), כוללת רשימת ערכי טבע מוגנים. באכרזה הקיימת מוגדרים שטחים ימיים במים הטריטוריאליים שהוגדרו בשמות "שמורת האלמוגים" ו"שמורות הים התיכון", שבהם כל חסרי החוליות ודגי הגרם הוכרזו כערכי טבע מוגנים (בפרטים (1)(א) ו- (2)(ב) בחלק ב' לתוספת). יצוין כי ברבות השנים, חלק משטחים אלה הוכרזו כשמורות טבע לפי סעיף 22 לחוק.

התיקון המוצע לאכרזה הקיימת מבקש להרחיב את האכרזה כערכי טבע מוגנים על כלל חסרי החוליות ודגי הגרם גם לשטח ימי המוגדר בתיקון כ- "גלישת פלמחים". שטח זה מצוי באזורים הימיים של מדינת ישראל בים התיכון, והאכרזה נדרשת לנוכח חשיבותם האקולוגית הגבוהה של בתי הגידול הייחודיים המצויים בשטח והצורך להגן על ערכי הטבע הנוספים המצויים בו מפני פגיעה.

הסמכות להכריז על ערכי טבע מוגנים אינה מוגבלת לתחום הטריטוריאלי של מדינת ישראל והיא חלה גם באזורים הימיים, בהתאם להוראות חוק השטחים התת-ימיים, תשי"ג-1953, לפיהן "שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת-קרקע של השטחים התת-ימיים הסמוכים לחופי ישראל, והם מחוצה למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה." לפי חוות דעתו של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי) דאז, מיום 15.1.2013, החוק הישראלי הנוגע להסדרת החיפוש, ההפקה וההולכה של אוצרות הטבע, להגנה על הסביבה ולהסדרת התחום הפיסקאלי חל גם באזורים הימיים. הוא חל על קרקע הים, תת קרקע הים וכן על המתקנים המשמשים באופן ישיר ועקיף לחיפוש, הפקה והולכה של אוצרות הטבע המצויים באזורים הימיים. על כן, בהיעדר הוראה מפורשת הסותרת את החלת הדין הישראלי באזורים הימיים, הפרק החמישי בחוק, המסדיר את ההגנה על ערכי טבע מוגנים, המהווה חקיקה המגנה על הסביבה, חל גם באזורים הימיים.

 

רקע

הטיפול בהיבטים ייחודיים במדף היבשתי ובאיזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בים התיכון גבר במהלך העשור האחרון, בעקבות גילוי מרבצי הגז באיזור זה. העניין הגובר במרחב הימי והפוטנציאל הכלכלי הטמון בו, חידד גם את הצורך לאזן בין הפעילויות והשימושים המרובים במרחב זה לבין שימור הסביבה הימית.

הצורך להגן על ערכי הטבע בשטח האזור הכלכלי הבלעדי נובע גם ממחויבות ישראל על פי הדין הבינלאומי. כך למשל, בתכנית האסטרטגית שאומצה בשנת 2010 על ידי המדינות החברות באמנת המגוון הביולוגי, נקבע יעד לפיו יש לקדם כ-10% משטח האזורים הימיים לחופיה כשטח מוגן עד שנת 2020. יעד זה אומץ גם במסגרת יעדי הפיתוח ברי הקיימא של האו"ם (SDG 14). יעד מספרי זה צפוי אף לעלות משמעותית בתכנית האסטרטגית החדשה של אמנת המגוון הביולוגי, המתגבשת בימים אלה.

בעקבות כניסתן לשימוש של טכנולוגיות מתקדמות בחקר הים העמוק, נמצאו בשנים האחרונות באזור גלישת פלמחים מספר בתי גידול נדירים. מידע בעניין זה הוטמע במסמכי מדיניות שקידמה מדינת ישראל בשנים האחרונות. "מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל – ים תיכון" (מנהל התכנון, 2020) הכיר בחשיבות המרחב של גלישת פלמחים וסיווג אותו כ"אזור חיפוש לשמורת טבע במים הכלכליים" וכ-"מרחב שימור לבחינה". כמו כן, במסמך "סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי בים" שערך משרד האנרגיה[3] (להלן 'הסא"ס'), שנועד להטמיע שיקולים סביבתיים במסגרת פיתוח בר קיימא של משאבי נפט וגז טבעי בים, הוכרו בתי הגידול בגלישת פלמחים ברמת רגישות הגבוהה ביותר והומלץ "שלא לאפשר פגיעה בבתי גידול אלו ולשמור סביבם טווח ביטחון מקידוחים ברדיוס של 1 ק"מ".

 

לסעיפים 1 ו- 3

השטח אותו מוצע להגדיר בתיקון סעיף 1 לאכרזה כ- "גלישת פלמחים" מצוי כאמור באזור הכלכלי הבלעדי. גלישת פלמחים הינה מבנה גיאולוגי גדול ויוצא דופן במפתן היבשת של ישראל, שנוצר מהתנתקות של מקטע ממפתן היבשת של ישראל וגלישתו המתמדת מערבה במשך מספר מיליוני שנים. ההגדרה המוצעת מפנה לתוספת ראשונה שתיווסף לאכרזה ובה מפורטות נקודות הציון בשתי רשתות קואורדינטות מקובלות.

שפתה המזרחית של הגלישה מצויה במרחק של כ- 15 ק"מ מקו החוף. רוחבה של הגלישה במקביל לקו החוף הוא כ- 15 ק"מ, והיא משתרעת במורד מפתן היבשת בין עמקי מים של 100 עד 1,250 מ' לאורך של כ 50 ק"מ ורוחב של כ- 15 ק"מ. קיימות עדויות שונות שגלישת פלמחים פעילה בעשרות אלפי השנים האחרונות בקצבי תזוזה ממוצעים של מטרים במהלך אלפי שנים, וסביר להניח שהיא עדיין פעילה גם כיום.

המבנה המורכב של הגלישה מהווה בסיס לריכוז ייחודי של בתי גידול נדירים ומרשימים שהתגלו בשנים האחרונות. מדובר בשלושה בתי גידול בעלי מאפיינים ייחודיים, החריגים באופיים מהשטח הנרחב של הקרקעית הרכה בעומק הים בו התגלו.

שניים מבתי הגידול הנדירים שנמצאו בחלקה המזרחי של גלישת פלמחים (מסומנים כפוליגונים מס' 1, 3, ו -3א) הם מצע קשה של נביעות גז מתאן שהפסיקו להיות פעילות והתאבנו, ועליהם התבססו  גנים של אלמוגי מים עמוקים וקרים. אלמוגים ייחודיים אלה יוצרים תשתית תלת מימדית מורכבת המהווה בית גידול למגוון נרחב של בעלי חיים, חלקם נדירים, המעשירים את המגוון הביולוגי בסביבתם. אלמוגי עומק בים התיכון נחשבים, ברובם, מינים נדירים בסכנת הכחדה. גני אלמוגים אלה הם היחידים שנמצאו עד כה בדרום מזרח הים התיכון. מושבות אלמוגי העומק יוצרות מבנה מורכב ומסועף המספק מחסה למגוון רב של בעלי חיים שוכני עומק, וכך נוצרה במקום מערכת אקולוגית עשירה וייחודית. בנוסף, הגנים מהווים אתר השרצה לדגים בוגרים ובית גידול חשוב לפרטים צעירים של דגים, כולל כרישי עומק, שאף נצפו בגני האלמוגים בגלישת פלמחים.

כמו כן, באתר התגלו מינים המוגדרים על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע – IUCN[4] כמינים בסכנת הכחדה חמורה (critically endangered), כגון אלמוג הבמבוק Isidella elongata  אשר מאות מושבות שלו התגלו באתר, ומינים בסכנת הכחדה (endangered) כגון Desmophyllum dianthus. מינים נוספים שנמצאו בסביבת גני האלמוגים הם הכריש טריזן צניני, המצוי בסכנת הכחדה (Oxynotus centrina) והבטאי תריסנית כחולה, המצויה בסכנת הכחדה חמורה. אלמוגים, כרישים ובטאים מוגדרים כולם ערכי טבע מוגנים. חלק מהמושבות שתועדו בגלישת פלמחים מגיעות לגודל של כמטר וחצי, והגיל של הוותיקות בהן מוערך ב-1500 שנה. קצב הגידול האיטי של מושבות אלה הופך כל פגיעה משמעותית בהן לבלתי הפיכה.

בית הגידול השלישי בחלקה המערבי של גלישת פלמחים (מסומן כפוליגון מס' 2), מכיל מספר מרכיבים המעורבים זה בזה וכוללים אזורים סלעיים, אבעבועים פעילים (נקודות נביעות המתאן מהקרקעית לגוף המים) ושאינם כאלה, אזורים בעלי תבליט חריף ואזור פוטנציאלי לביו-טורבציה (הרחפת סדימנטים מהקרקעית בחזרה לגוף המים על ידי יצורים החיים בקרקעית וקבורים בה באופן מלא או חלקי). בריכות תמלחת ונביעות תמלחת זוהו לאחרונה בבית גידול זה, בעומק 1150 מ', וסביבן משטחים עשירים בתולעים כימוסינתטיות, קיפודי ים, ואתר הטלה המוני של כרישי עומק מהמינים גלדן שחור פה וטריזן צניני. הטריזן הצניני מוגדר, כאמור, בסכנת הכחדה בים התיכון. פגיעה באחד המרכיבים היוצרים את המצע המורכב עלולה להוביל לפגיעה בחברת נביעת המתאן כולה. קיפודי ים וצדפות, המצויים באתר, מוגדרים ערכי טבע מוגנים. התולעים המצויות כאן Lamellibrachia anaximandri מוגדרות כסמן למערכות אקולוגיות רגישות (GFCM, 2018[5]).

נוסף על האמור, עמודת המים שמעל הקרקעית באזור גלישת פלמחים היא בעלת חשיבות לדגי טונה אטלנטית כחולת סנפיר, בדגש על התחדשות האוכלוסייה. מרחב זה נחשב לאחד מאתרי הרבייה המועדפים של מין זה במזרח הים התיכון, וגם לשטח אומנה - אזור המועדף על ידי פרטים צעירים של דגי טונה כחולת סנפיר. כטורף-על בעל ערך מסחרי רב, סובל המין מדיג נרחב והוגדר עד לאחרונה "בסכנת הכחדה" על ידי ארגון IUCN, כשהסיווג שלו התעדכן ל'ללא חשש'. עוד יש לציין, כי אלמוגי העומק בקרקעית הים ניזונים משאריות של בעלי חיים ה"נושרים" מעמודת המים אל הקרקעית, ולכן יש קשר בין עמודת המים לבין בתי הגידול הרגישים שבקרקעית.

מערכות אקולוגיות אלה מוגדרות ברמה הבינלאומית כרגישות ביותר (Vulnerable Marine Ecosystem) על ידי שורה של גופים בינלאומיים (IUCN, 2019; [6]CBD 2016; GFCM, 2018). כאמור, עקב קצבי גידול איטיים המאפיינים את החי בים העמוק, כל פגיעה בהן היא למעשה בלתי הפיכה, ומכאן הדחיפות הרבה בהגנה ובשימור שלהן.

 

השיקולים שעמדו בבסיס תיחום "גלישת פלמחים"

בסיס תיחום גבולות "גלישת פלמחים" הוא המיפוי העדכני של בתי הגידול הרגישים בהתאם למיפוי הסא"ס. "גלישת פלמחים" כוללת ארבעה פוליגונים, המתחמים את שלושת בתי הגידול הייחודיים שנתגלו בגלישת פלמחים, ומסווגים בסא"ס בדרגת הרגישות הגבוהה ביותר (דרגה 4 בסא"ס): פוליגון מס' 1 – בית גידול מס' 12 בסא"ס; פוליגון מס' 2 – בית גידול מס' 11 ובתוכו בית גידול מס' 68 בסא"ס; פוליגון מס' 3 ו- 3א – בית גידול מס' 63 בסא"ס. 

סביב בתי הגידול שמופו במיפוי העדכני של החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים (חיא"ל) ומשרד האנרגיה, נוספו אזורי חיץ בהתאם להמלצה המופיעה בסא"ס במרחקים של 1 ק"מ מבתי הגידול. מתחום האזור (פוליגונים 3 ו – 3א) הוחרג תחום צינור הגז "תמר", החוצה את המרחב, ומהווה תשתית קיימת בפועל. על פי הבדיקה המקצועית, אין תשתיות אחרות הקיימות בשטח כיום.

תחום הפוליגונים ב"גלישת פלמחים" מתואר בנקודות ציון בקווים ישרים ככל הניתן, על מנת להקל על סימון במפות ימיות, על ההתמצאות של ספינות (בעיקר ספינות דיג), ולייצר כללים ברורים וקלים ליישום בים.

 

סעיף 2

מוצע לתקן את סעיף 2 לאכרזה הקיימת, כך שרשימת ערכי הטבע המוגנים תפנה לתוספת שתסומן כתוספת שנייה. מדובר בתיקון טכני הנדרש לאור הוספת תוספת ראשונה שבה נקבעו נקודות הציון של שטח גלישת פלמחים.