תזכיר חוק

שם החוק המוצע

תזכיר חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד),(תיקון)(מקום ההפריה), התשפ"ב-2022

מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת הצעת החוק היא לבטל את הדרישה שהפריה חוץ-גופית המיועדת להליך פונדקאות תבוצע רק בישראל.

סעיף 5(א)(1ו) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו- 1996 (להלן – החוק), נוסף לו בתיקון שבוצע בשנת 2018 (להלן-תיקון 2018). הסעיף קובע כי כל תהליך ההפריה וההיריון בפונדקאות יבוצעו בישראל, וניתנה סמכות לוועדת האישורים לאשר חריגה מכך - רק ביחס לחלק מנשיאות ההיריון.

הנימוקים לקביעת הוראה זו בסעיף 5(א)(1ו) בתיקון 2018, היו להשגת שתי מטרות: (1) פיקוח על תקינות התהליך והבטחת קיומה של זיקה גנטית לאחד ההורים המיועדים כנדרש; (2) הגנה על הפונדקאיות, שלא ידרשו לנסוע לחו"ל לצורך הטיפולים, למדינות שלא ניתן לפקח בהן על שמירת זכויותיהן. בחלוף מספר שנים מתיקון 2018  הסתבר כי יש דרכים אחרות להשיג את המטרות האמורות גם ללא דרישה שההפריה החוץ גופית עצמה תבוצע רק בישראל. משכך, מוצע לבטל את הדרישה שרכיב זה בתהליך הפונדקאות, דהיינו ביצוע הפריה חוץ-גופית המיועדת להליך פונדקאות - יבוצע רק בישראל.

השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא צפויה השפעה על הקציב והתקן המנהלי של משרד הבריאות ושל משרדים אחרים או רשויות אחרות.

להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד הבריאות:

תזכיר חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), (תיקון מס'...)(מקום ההפריה), התשפ"ב-2022

דברי הסבר

פסקה (1ו) לסעיף 5(א) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו- 1996 (להלן – החוק), נוספה בתיקון שבוצע בשנת 2018 (להלן- תיקון 2018). בפסקה האמורה נקבע כי כל תהליך ההפריה וההיריון בפונדקאות יבוצעו בישראל, וניתנה סמכות לוועדת האישורים לאשר חריגה מכך - רק ביחס לחלק מנשיאות ההיריון.

           הוראה זו נועדה להשיג שתי מטרות: (1) פיקוח על תקינות התהליך והבטחת קיומה של זיקה גנטית לאחד ההורים המיועדים כנדרש; (2) הגנה על הפונדקאיות, שלא ידרשו לנסוע לחו"ל לצורך הטיפולים, למדינות שלא ניתן לפקח בהן על שמירת זכויותיהן.

           בחלוף מספר שנים נבחנה שוב ההוראה האמורה שכן נטען שיש דרכים אחרות להשיג את המטרות האמורות גם ללא דרישה שההפריה החוץ גופית עצמה תבוצע רק בישראל.  נטען כי כאשר תרומת הביציות מתקבלת בחו"ל, יש עדיפות רפואית ליבוא של ביציות מופרות (שאז הביציות מופרות כשהן טריות – ורק אז מוקפאות), על פני יבוא ביציות לא מופרות. לאור זאת, קיים משרד הבריאות היוועצות עם המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה  (ועדה רב מקצועית המייעצת למשרד הבריאות) ביחס לידע המדעי על הבדלים באיכות ובתוצאות של הליכי הפריה כאשר מייבאים ביציות בלבד לעומת ייבוא ביציות מופרות.

           המועצה חיוותה דעתה שאין בידע הרפואי הקיים סיבה להתנגד ליבוא ביציות מוקפאות (לא מופרות) ולביצוע ההפריה בישראל, וסברה, כי אין כל הוכחה שתוצאות הטיפול משימוש בביציות מופרות מוקפאות טובות יותר מביציות מוקפאות שהופשרו ואז הופרו. עם זאת, עלו טענות מקצועיות מגורמים אחרים בדבר חשש ליעילות הליך ההפריה והצלחתו כאשר מדובר בייבוא ביציות להבדיל מייבוא ביציות מופרות. כיוון שאין מספיק ניסיון וידע כדי לקבוע חד משמעית שאין כל יתרון לשימוש בעוברים שנוצרו מביצית טרייה, ואז הוקפאו, לעומת עוברים שנוצרו מביצית שהוקפאה והופשרה, נטען כי יש לאפשר למטופלים ולמטופלות לקבל החלטה אישית בעניין זה.  

           עוד נטען כי יש קושי מעשי  וכלכלי ביצוא ביציות לא מופרות מחלק מהמדינות. לכן, הטענה היא שעמידה על המגבלה האמורה בחוק כיום עלולה לגרום לקושי לחלק מהמטופלים והמטופלות לקבל תרומות ביציות במדינות מסוימות, או באמצעות הגורמים העיקריים העוסקים בתחום, וזאת בעוד שקשה מאד להשיג תרומת ביציות בישראל (מספר תרומות הביציות בשנה בישראל עומד על עשרות בודדות).

בנוסף, מבחינה כלכלית, העלות של תרומת הביצית בחו"ל לרוב כוללת גם את ביצוע ההפריה החוץ גופית וההקפאה, שם, בעוד שבייבוא ביצית לישראל יש עלות נוספת, של ביצוע ההפריה החוץ גופית בנפרד, כאן. לכן, התנאי האמור מייקר את עלות ההליך להורים המיועדים.

           כן הועלה חשש כי שימור ההוראה עלול ליצור אפליה כנגד קבוצת הגברים והזוגות החד מיניים, בניגוד להנחיית בית המשפט בבג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, כיוון שיישום סעיף זה -  פירושה יצירת אפליה תוצאתית של קבוצת הגברים והזוגות החד-מיניים, שלא יכלו לבצע לפני כן פונדקאות בישראל. ייבוא ביציות מופרות לטובת הליך פונדקאות, נפוץ יותר במקרה של גברים שכן זוגות הטרוסקסואלים נדרשו לכך לעתים רחוקות יותר, זוגות רבים לא נזקקים לתרומת ביציות – בכלל או מחו"ל ואילו נשים יחידניות לא יכולות לבצע פונדקאות עם תרומת ביציות כלל, שכן נדרש לשמור על זיקה גנטית של האישה ליילוד.

לאור האמור מוצע  לתקן את החוק ולבטל את הדרישה שביצוע הפריה חוץ-גופית המיועדת להליך פונדקאות תבוצע רק בישראל.  בצד האמור, פרסם משרד הבריאות הנחייה זמנית, המאפשרת ייבוא ביציות מופרות המיועדות להליך פונדקאות בישראל,  ביחס לביציות מופרות לפונדקאות שנוצרו או ייווצרו בחו"ל במעבדה מוכרת לצרכי ייבוא לישראל עד ליום 1.11.2022, במקביל לקידום הצעת החוק.

סעיף 1

מוצע לתקן את סעיף 5(א)(1ו) לחוק, הקובע כי כל תהליך ההפריה וההיריון בפונדקאות יבוצעו בישראל, כך שתבוטל הדרישה שביצוע הפריה חוץ-גופית המיועדת להליך פונדקאות תבוצע רק בישראל.