תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים. 3

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 4

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי 4

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 4

תזכיר חוק שירותי קורספונדנציה, התשפ"ב-2022. 5

פרק א': הגדרות. 5

1.  הגדרות. 5

פרק ב': הוראות בקשר לחברה. 5

2.  ניהול חשבון 5

3.  כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע. 6

4.  היתר לעשיית פעולה ברכוש. 6

פרק ג': סודיות. 6

5.  סודיות. 6

פרק ד': תיקונים עקיפים. 7

6.  תיקון פקודת הבנקאות. 7

7.  תיקון חוק איסור הלבנת הון 8

8.  תיקון חוק המאבק בטרור. 8

9.  תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) 9

10. תיקון חוק שירותי תשלום. 9

פרק ה': תחילה וביצוע. 9

11. תחילה. 9

12. ביצוע. 9

דברי הסבר. 9

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק שירותי קורספונדנציה, התשפ"ב-2022.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

היחסים הכלכליים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית מוסדרים, בין היתר, בנספח להסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שבו נקבע כי מטבע השקל החדש ישמש אחד המטבעות שבמחזור באזור יהודה ושומרון וברצועת עזה, וישמש אמצעי תשלום חוקי לכל מטרה, לרבות פעולות רשמיות. כמו-כן, נקבע בהסכם האמור ששני הצדדים יאפשרו יחסים קורספונדנטים בין הבנקים. 

 

הקשרים הבנקאיים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, אשר תומכים בפעילות הכלכלית המשותפת לשתי הכלכלות, מתבססים על בנקאות קורספונדנטית שמבוצעת כיום על-ידי שני בנקים ישראלים. השירותים שנותנים הבנקים הקורספונדנטים למקביליהם הפלסטיניים כוללים בעיקר ניהול חשבונות בנק לצורך ביצוע תשלומים באמצעי תשלום בנקאיים כגון צ'קים והעברות בנקאיות; ניהול פיקדונות; ושירותים לתפעול מזומנים.

 

במרץ 2016 הודיעו הבנקים הקורספונדנטים כי בכוונתם להפסיק לספק שירותים אלו לבנקים הפלסטינים על רקע עלייה בסיכונים הכרוכים בהמשך מתן השירותים.

 

הפסקת קשרי התשלומים והסליקה בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית עלולה לפגוע מהותית בכלכלה הפלסטינית שנשענת על הכלכלה הישראלית, בין היתר, משום שמטבע השקל החדש משמש כמטבע עיקרי שבו נעשה שימוש בחיי היום-יום של הפלסטינים. בנוסף, לצורך תמיכה בקשרי המסחר והתעסוקה בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, נדרשת תשתית תשלומים בטוחה ויעילה.

 

עוד יצוין כי הפסקת קשרי התשלומים והסליקה במתכונתם הנוכחית, ללא מציאת פתרונות חלופיים עלולה לפגוע במאמצים למנוע מימון טרור והלבנת הון, זאת הואיל ואחת התוצאות המסתברות היא הרחבה של השימוש באמצעי תשלום ובגופים פיננסיים שאינם מפוקחים.

 

ביום 16 בספטמבר 2018 אימץ הקבינט המדיני-בטחוני את המלצת הצוות הבין-משרדי בראשות המשנה לנגידת בנק ישראל דאז, שבחן חלופות למתן השירותים על-ידי הבנקים הקורספונדנטים, להקים חברה ממשלתית בשליטה ישירה ובבעלות מלאה של מדינת ישראל שתייצג את מערכת הבנקאות הפלסטינית – באמצעות הרשות המוניטרית הפלסטינית – במערך התשלומים בישראל. בהתאם לכך, החליטה הממשלה בהחלטה מס' 4207 מיום 21 באוקטובר 2018 על הקמת חברת "שירותי קורספונדנציה בע"מ" (להלן - החברה).

 

הצעת חוק זו נועדה להסדיר את ההיבטים הכרוכים בפעילותה של החברה.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקרי החוק המוצע:

1. לקבוע כי בנק ישראל יהיה רשאי לנהל חשבון עבור החברה בתנאים שיקבע נגיד בנק ישראל  וזאת בנוסף לסמכותו לנהל חשבונות בעבור תאגידים בנקאיים וגופים פיננסיים אחרים בהתאם לסעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010.

2. לקבוע הוראות לעניין ניהול חשבון החברה בבנק ישראל.

3. להסמיך את נגיד בנק ישראל לקבוע כי כללים בדבר הפעלה סדירה של מערכת המטבע, כולם או חלקם, החלים על תאגידים בנקאיים ועל חברת הדואר יחולו גם על החברה.

4. לקבוע כי מתן שירותי קורספונדנציה בהתאם להוראות החוק יראו כאילו ניתן להן היתר מאת שר האוצר בהתאם להוראות סעיף 32(ד) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, ועל כן לא יראו כהפרת האיסור לביצוע פעולות כאמור בסעיף האמור בהתאם לתנאים ששר האוצר יהיה רשאי לקבוע וכן כי החברה או בנק ישראל, לפי העניין פעולה לפי הנחיות משטרת ישראל, ככל שניתנו.

5. לקבוע חובת סודיות על המפקח על הבנקים, הממונה או מי מטעמם בקשר עם פעילות החברה וכן קביעת המקרים בהם תותר העברת מידע לרשויות המוסמכות.

6. להחיל על החברה משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בדומה למשטר החל על גופים פיננסיים אחרים וכן הסמכת נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים סמכויות לפקח על החברה בתחום זה, לרבות קביעת חובות והטלת עיצומים.

7. להחריג את החברה מחובת רישוי בהתאם לסעיף 13(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.

8. לקבוע כי מתן שירותי קורספונדנציה יוחרגו מהוראות חוק שירותי תשלום, התש"ט-2019, הקובעות את אסדרת שירותי תשלום המשמשים לקוחות וזאת משום ששירותי החברה, בדומה ליתר סוגי השירותים המוחרגים מחוק זה, הינם פעילות מתווכת ועל כן לא נדרשות ההגנות הצרכניות אשר נקבעו בחוק האמור.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תתוקן פקודת הבנקאות, 1941;

יתוקן חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;

יתוקן חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

יתוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

יתוקן חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק שירותי קורספונדנציה, התשפ"ב-2022

 

דברי הסבר

כללי

היחסים הכלכליים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית מוסדרים, בין היתר, בנספח להסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שבו נקבע כי מטבע השקל החדש ישמש אחד המטבעות שבמחזור באזור יהודה ושומרון וברצועת עזה, וישמש אמצעי תשלום חוקי לכל מטרה, לרבות פעולות רשמיות. כמו-כן נקבע ששני הצדדים יאפשרו יחסים קורספונדנטים בין הבנקים. 

הקשרים הבנקאיים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, אשר תומכים בפעילות הכלכלית המשותפת לשתי הכלכלות, מתבססים כיום על בנקאות קורספונדנטית שמבוצעת כיום על-ידי שני בנקים ישראלים – בנק הפועלים בע"מ וקבוצת דיסקונט – המייצגים את הבנקים הפועלים בשטחי הרשות הפלסטינית  במערכות התשלומים והסליקה הישראליות (להלן - הבנקים הקורספונדנטים). השירותים שנותנים הבנקים הקורספונדנטים למקביליהם הפלסטיניים כוללים בעיקר ניהול חשבונות בנק לצורך ביצוע תשלומים באמצעי תשלום בנקאיים כגון צ'קים והעברות בנקאיות; ניהול פיקדונות; ושירותים לתפעול מזומנים.

 במרץ 2016 הודיעו הבנקים הקורספונדנטים כי בכוונתם להפסיק לספק שירותים אלו לבנקים הפלסטינים על רקע עלייה בסיכונים הכרוכים בהמשך מתן השירותים.

 הפסקת קשרי התשלומים והסליקה בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית עלולה לפגוע מהותית בכלכלה הפלסטינית שנשענת על הכלכלה הישראלית. בין השאר, מטבע השקל החדש משמש כמטבע עיקרי שבו נעשה שימוש בחיי היום-יום של הפלסטינים. בנוסף, לצורך תמיכה בקשרי המסחר והתעסוקה בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, נדרשת תשתית תשלומים בטוחה ויעילה. הנתונים מעלים כי קשרי הסליקה בין ישראל לרשות מסתכמים בעשרות מיליארדי ש"ח בשנה. כמו-כן כספי המיסים שמועברים על ידי מדינת ישראל לרשות הפלסטינית מועברים אף הם באמצעות הבנקים הקורספונדנטים.

עוד יצוין, כי הפסקת קשרי התשלומים והסליקה ללא מציאת פתרונות חלופיים עלולה לפגוע במאמצים למנוע מימון טרור והלבנת הון, זאת הואיל ואחת התוצאות המסתברות היא הרחבה של השימוש באמצעי תשלום ובגופים פיננסיים שאינם מפוקחים.

ביום 16 בספטמבר 2018 אימץ הקבינט המדיני-בטחוני את המלצת הצוות הבין-משרדי בראשות המשנה לנגידת בנק ישראל דאז, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, שבחן חלופות למתן השירותים על-ידי הבנקים הקורספונדנטים, להקים חברה ממשלתית בשליטה ישירה ובבעלות מלאה של מדינת ישראל שתייצג את מערכת הבנקאות הפלסטינית – באמצעות הרשות המוניטרית הפלסטינית – במערך התשלומים בישראל. בהתאם לכך, החליטה הממשלה בהחלטה מס' 4207 מיום 21 באוקטובר 2018 על הקמת חברת "שירותי קורספונדנציה בע"מ" (להלן - החברה).

הצעת חוק זו נועדה להסדיר את ההיבטים הכרוכים בפעילותה של החברה.

 

סעיף 1

בהחלטת הממשלה מס' 4207 מיום 21 באוקטובר 2018 הוגדרו מטרות החברה ותחומי פעילותה. במסגרת הצעת החוק, הוגדרו שירותי קורספונדנציה בהתאם לתכלית שביסוד הקמתה של החברה,  שירותי ייצוג לבנקים הפועלים ברשות הפלסטינית, במערכות התשלומים והסליקה בישראל לצורך ביצוע תשלומים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית בשקלים חדשים. 

 

סעיף 2

לצורך ייצוג הבנקים הפלסטינים במערכות התשלומים בישראל נדרשת החברה לנהל חשבון בבנק ישראל, ולכן מוצע לקבוע, מבלי לגרוע מהוראות בסעיף 50 בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, יהיה רשאי בנק ישראל לנהל חשבון עבור החברה בתנאים שיקבע הנגיד. חשבון החברה ינוהל במטבע ישראלי בלבד, אולם הנגיד יהיה רשאי לקבוע כי בחשבון יבוצעו פעולות גם במטבע חוץ, ככל שמדובר בפעולות נלוות הדרושות למתן שירותי הקורספונדנציה. לנוכח ייעודו של החשבון כאמור ולנוכח כך שהכספים המנוהלים בחשבון שייכים לנעברים שונים, בהם תושבי הרשות הפלסטינית, מוצע לקבוע שהכספים שינוהלו בו יהיו מוגנים מפני עיקול, המחאה או שעבוד כוללים על החשבון, זאת הואיל והם משמשים לפעילות התשלומים והסליקה בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, ויש חשיבות בהבטחת הפעילות התקינה, אלא אם הדבר נדרש כחלק מתנאי ניהול החשבון או אם מדובר בכספים שהחברה העמידה לצורך השתתפותה במערכת התשלומים מפעילות החברה במסגרת מערכת תשלומים.  כן מובהר כי ישמרו הסמכויות הקבועות בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 וזאת על מנת לאפשר, פיקוח ותפיסה של כספים אשר הועברו בקשר לעסקה או עסקאות ספציפיות בהתאם להוראות חוקים אלה.

 

סעיף 3

כחלק משירותי הייצוג החברה תידרש לתת שירותים בתחום המטבע, ולכן יש צורך להחיל עליה את הכללים שקבע הנגיד לעניין הפעילות הסדירה של מערכת המטבע, לרבות כדי להבטיח איכות נאותה של שטרי הכסף או המעות.

 

סעיף 4  

סעיף 32 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, קובע כי איסור פלילי על עשיית פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע ביצוע עבירות טרור, שהיא פעולה ברכוש של ארגון טרור או על העברה של רכוש של ארגון טרור אלא אם קיבל היתר מראש משר האוצר, בהתאם להוראות העיף האמור. לנוכח חשיבות הפעילות של חברה ובכלל זאת ניהול החשבון בבנק ישראל, כאמור לעיל, ולאור החשיפה הקיימת מטבע הדברים בתחום עיסוקה מוצע לקבוע, מראש הוראה המתירה לחברה ולבנק ישראל עשיית פעולה ברכוש, במסגרת מתן שירותי הקורספונדנציה. מבלי לגרוע מכלליות האמור, שר האוצר יהיה רשאי לקבוע תנאים נוספים בהתאם לחוק המאבק בטרור לעניין זה במסגרת שירותי הקורספונדנציה.

 

סעיף 5

מוצע לקבוע חובת סודיות על המפקח על הבנקים, הממונה או מי מטעמם בקשר עם פעילות החברה אלא אם ראה הנגיד צורך גילוי או מסירת מידע כאמור בקשר עם הליך פלילי או מנהלי. בנוסף מוצע להסמיך את הנגיד לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות מוסמכת כהגדרתה בחוק זה אם השתכנע כי הידיעה או המסמך דרושים לרשות המוסמכת לצורך מילוי תפקידה, וזאת בדומה להוראות הסודיות החלות על המפקח בהתאם לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010.

 

סעיפים 6-8

בהתאם לפתרון המוצע, החברה תוכפף למשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בדומה למשטר החל על גופים פיננסיים אחרים דוגמת בנקים, נותני אשראי, חברי בורסה ועוד. בסעיפים אלו מוצע גם לתת בידי נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים סמכויות לפקח על החברה בתחום זה, ובכלל זאת לקבוע את החובות שיחולו על החברה, להטיל עליה עיצומים כספיים ולתת הוראות בין השאר לשם אכיפת הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

 

סעיף 9       

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים), קובע חובת רישוי לצורך מתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי.  סעיף 13(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, מחריג גורמים שונים עליהם לא תחול חובת הרישוי, שהינם גופים ציבוריים המפוקחים על ידי רגולטור אחר. מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק, ולהחריג מחובת רישוי לפי פרק ג' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים גם את החברה לקורספונדנציה אשר תהיה מפוקחת בהתאם להוראות החוק העיקרי.

 

סעיף 10   

סעיף 48 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, קובע סייגים לתחולת הוראות החוק האמור, העוסק באסדרה של שירותי תשלום המשמשים לקוחות, שהינם שירותי תשלום מוכרים ושכיחים הניתנים לכלל הציבור באופן רחב ובלתי מסוים. אף כי מתן שירותי הקורספונדנציה אינו נכלל בשירותי תשלום הניתנים על ידי בנק ישראל, בדומה ליתר סוגי השירותים ביחס אליהם נקבע סייג, בהתחשב באופי הפעילות הקורספונדנטית, שהינה פעילות מתווכת והגנות צרכניות שנקבעו בבסיס חוק שירותי תשלום אינם רלוונטיים לשירותי הקורספונדנציה.

 

סעיף 11

מוצע לקבוע כי חוק זה ייכנס לתוקף ב-1 לחודש שלאחר המועד שבו הודיעה החברה כי ביכולתה להעניק שירותי קורספונדנציה ובכפוף לפרסום מועד התחילה בצו