תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר.
3. הוראת מעבר
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' __)(הוספת ענף ביטוח בריאות לרישיון סוכן), התשפ"ב-2022.
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
מטרת הצעת החוק היא לייחד את ענף ביטוח הבריאות על כל סוגי מוצריו, ברישיונו של סוכן הביטוח. זאת לעומת המצב הקיים כיום שבו רישיון סוכן ביטוח בענף הביטוח הכללי או רישיון סוכן ביטוח בענף הביטוח הפנסיוני מאפשר לסוכן הביטוח למכור ולשווק ביטוחי בריאות למיניהם.
מטרת השינוי המוצע היא לייצר מומחיות ייחודית ומקצועיות לסוכן ביטוח המבקש לשווק מוצרי בריאות, כך שבסופו של דבר המבוטח יצטרף למוצר ביטוחי אשר מתאים לצרכיו ולטעמיו.
ביטוח הבריאות הפרטי הינו רובד לא מחייב הנרכש מעבר לסל הבריאות הבסיסי ושירותי הבריאות הנוספים. חשיבות הביטוח הפרטי היא בשירותי הבריאות שאינן ניתנים ברבדים אלה, לדוגמה, ביטוח מסוג תרופות שאינן בסל הבריאות יכול להציל חיים בקרות מקרה ביטוח של צורך בתרופה, כך גם השתלות וניתוחים בחו"ל.
לידע הרחב הנדרש מסוכן ביטוח חשיבות רבה בהליך השיווק של מוצרי הבריאות. התאמת הביטוח לצרכיו האישיים של המועמד לביטוח תוך ניתוח כיסויי הפוליסה וחריגיה הינה חלק בלתי נפרד מהליך השיווק וההצטרפות לביטוח ומחייב הבנה מלאה במוצרי הבריאות המגוונים.
ביטוח הבריאות כולל שני ענפים: א) ענף מחלות ואשפוז, שבו מתרכזת מרבית הפעילות הביטוחית; ב) ענף התאונות האישיות. ענף מחלות ואשפוז כולל את תתי הענפים הבאים: ביטוח הוצאות רפואיות (דוגמת ניתוחים, תרופות והשתלות) ביטוח סיעודי, ביטוח מחלות קשות, ביטוח שיניים, ביטוח נכות, ביטוח נסיעות לחו"ל וביטוח עובדים זרים.
בעשר השנים האחרונות גדל שוק ביטוח הבריאות בישראל בכ-133% מכ-5.15 מיליארד ש"ח בשנת 2009 לכ-12.02 מיליארד ש"ח בשנת 2019. עלייה זו נבעה ממכירות מאסיביות של ביטוחי בריאות למיניהם, ובפרט בולט הגידול במכירת פוליסות ביטוחי תאונות אישיות, אשר מדגישות את הצורך בייחוד ביטוח הבריאות ברישיונו של הסוכן ואת הצורך ביצירת מקצועיות ייחודית בתחום זה.
נוסף על כך, בביקורות שונות שערכה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לעניין צירוף מבוטחים לביטוח בריאות ותאונות אישיות נבדקו, בין היתר, מכירות שנעשו על ידי סוכני ביטוח. תוצאות הביקורת הראו, בין היתר, ליקויים במכירה ובצירוף של מבוטחים לביטוחי הבריאות השונים על ידי סוכני ביטוח וחידדו את הצורך ביצירת מקצועיות ייחודית בתחום זה.
סעיף 28 לחוק קובע כי רישיון סוכן ביטוח הוא רישיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רישיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
בתיקון חקיקה זה מוצע לקבוע, בסעיף 28 לחוק כי אל ענפי הביטוח הקיימים ברישיון סוכן ביטוח יתווסף גם: "ענף ביטוח בריאות" אשר יוגדר כ"עיסוק בתיווך בביטוח מפני תאונות אישיות ובביטוח מפני מחלות ואשפוז".
יצוין כי דוח מבקר המדינה (להלן – המבקר) מספר 71א מיום 19 באוקטובר 2020 (להלן – דוח המבקר) עסק, בין היתר, בנושא ביטוח הבריאות. בדוח המבקר צוין כי:
"ריבוי המידע, השוני במרכיבי הפוליסות של חברות הביטוח והיעדר האחידות בפוליסות מקשים על הציבור לבחון את מידת החפיפה בין הביטוחים השונים."
עוד צוין כי:
"משרד מבקר המדינה ממליץ (לרשות שוק ההון) לבחון כלים נוספים להתמודד עם התופעה במסגרת הכלים המוקנים לה בחוק כמאסדרת התחום." וכן "לצד זאת, על הרשות לוודא כי היא פועלת במלוא האמצעים העומדים לרשותה לצורך הנגשת מלוא המידע הנדרש לקהל המבוטחים, ולצורך יידוע המבוטחים על זכויותיהם במסגרת הפוליסות שהם רכשו, בבואם לקבל טיפול רפואי הן במערכות הבריאות הציבוריות והן במערכות הפרטיות..."
בפרק העוסק בהסדרת פעילותם של סוכני הביטוח בתחום ביטוחי הבריאות המסחריים ציין המבקר כי "אוריינות פיננסית נמוכה[1] בקרב הציבור הרחב היא אחד הגורמים המרכזיים לעלויות יתר שהציבור נושא בהן ברכישת שירותים פיננסיים[2]. סקר אוריינות פיננסית שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2012, בהזמנת המועצה הלאומית לכלכלה ובשיתוף משרד האוצר ובנק ישראל, הציג ממצאים המעידים כי רמת האוריינות הפיננסית של הציבור בישראל נמוכה מאוד[3].
במחקר שנערך בישראל נמצא כי להמלצת סוכן הביטוח יש השפעה ניכרת על קבלת ההחלטות של הצרכנים גם בקרב בעלי אוריינות פיננסית גבוהה, ואף לאחר שקיבלו גילוי נאות בדבר ניגודי אינטרסים שסוכן הביטוח נתון בהם[4]. לשכת סוכני הביטוח ציינה כי היא תומכת ומחזקת את הממצאים כי הציבור פועל על פי המלצות סוכן הביטוח שכן זו תכלית עבודתו, לספק המלצה ראויה למבוטחים".
החלטה על תכניות ביטוח בריאות היא החלטה מורכבת, שלתוצאותיה השלכות משמעותיות על עתידו הכלכלי של אדם. מורכבות זו מקשה בבחירת מוצרים ויצרנים, וגורמת לכך שרבים נזקקים לעצת בעל רישיון או בבחירת מוצר ויצרן המתאימים להם. למעשה, ישנם מקרים שבהם הצרכן אינו זה שבוחר באופן עצמאי את פוליסת הביטוח שאותה ירכוש, אלא בהתאם להיוועצות או להמלצה של בעל רישיון על מוצרים ויצרנים. לכן, חשוב להבטיח שלבעל הרישיון, המתווך בין לקוחות ליצרנים, יהיו את הכלים המקצועיים הראויים על מנת שזה יפעל במקצועיות ראויה וגבוהה כלפי לקוחותיו. לפיכך, תכליתו העיקרית של התזכיר המוצע היא לוודא כי בעל הרישיון שמתווך בין מבטח לבין לקוח יהיה אדם מקצועי ובעל יכולת להתאים את המוצר הבריאותי לצרכיו ולטעמיו האישיים של כל לקוח ולקוח. בעל הרישיון יהיה בעל ידע לאפיין את צרכיו הביטוחים של המבוטח ולהתאים את מוצר הביטוח המורכב לאותם צרכים.
הוספת ענף רישוי של ביטוח בריאות כחלק מענפי רישיון הסוכן, כמוצע בתזכיר זה, תקדם את המטרות הבאות:
1. מקצועיות בעל הרישיון – יצירת ענף ביטוח בריאות ברישיון סוכן ביטוח, היא צעד נוסף במסגרת הרפורמה לשיפור הליך ההכשרה של בעלי רישיון בישראל, כמו כן, הצעת החוק תביא לכך שהליך ההכשרה בתחום הבריאות יהיה, במתכונת דומה לזו הקיימת בענפי הרישוי האחרים לרבות בחינה ייעודית בתחום זה.
2. פיתוח מקצועיות ומומחיות – ריכוז המוצרים הביטוחים, תחת ענף ייחודי של סוכן ביטוח שיקבל הכשרה פרטנית וממוקדת בתחום זה, אמור להביא לפיתוח מקצועיות ומומחיות בתחום ביטוח הבריאות.
3. שיפור הנגישות למוצרי הבריאות – יצירת ענף ביטוח בריאות ברישיון סוכן ביטוח תביא לשיפור הנגישות של האזרחים למוצרים אלה, שכן בעלי הרישיון יוכלו להנגיש מוצרים בהם הם מקצועיים לציבור, והדבר אף עשוי להוזיל את העלויות הקשורות בכך.
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
אין.
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות
אין.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' __)(הוספת ענף ביטוח בריאות לרישיון סוכן), התשפ"ב-2022
|
1. |
סעיף 27 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[5] (להלן – החוק העיקרי) - בטל. |
||||
|
2. |
בסעיף 28(א) לחוק העיקרי - |
||||
|
|
|
|
(א) בפסקה (1), אחרי "ביטוח פנסיוני" יבוא "ביטוח בריאות"; |
||
|
|
|
|
(ב) פסקה (2) תימחק; |
||
|
|
|
|
(ג) בפסקה (3) - |
||
|
|
|
|
|
(1) –אחרי המילים "בסעיף זה" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
""ענף ביטוח בריאות" – עיסוק בתיווך בביטוח מפני תאונות אישיות ובביטוח מפני מחלות ואשפוז"; |
|
|
|
|
|
(2) בהגדרה "ענף ביטוח פנסיוני", במקום "מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות" יבוא "בענף ביטוח חיים מקיף ובענף ביטוח חיים סיכון בלבד"; |
|
|
|
|
|
|
(3) בהגדרה "ענף ביטוח ימי", בסיפא יבוא "או בביטוח אווירי"; |
|
|
|
|
|
|
(4) בהגדרה "ענף ביטוח כללי", הסיפא החל במילים "בכל אחד מאלה" – תימחק, ובמקומה יבוא "שאינו כלול בענף ביטוח בריאות, בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי". |
|
|
3. |
מי שערב יום תחילתו של חוק זה היה רשאי לעסוק בתיווך בביטוח בענף ביטוח בריאות כהגדרתו בסעיף 28(א)(ג)(1) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 2(ג) לחוק זה, יהיה רשאי לקבל לידיו רישיון לעסוק בתיווך בביטוח בענף בריאות כהגדרתו כאמור, ללא צורך בתקופת התמחות ובעמידה בבחינות כאמור בסעיף 25(ב)(3) לחוק העיקרי. |
||||
מוצע למחוק את סעיף 27 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח), אשר מסדיר את פעילותו של סוכן מתמחה. מדובר בסעיף המהווה שריד לאסדרה ישנה אשר הוחלפה, וכיום מוסדרת באמצעות מנגנון התמחות לשם קבלת רישיון סוכן ביטוח במסגרת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (בקשה לרישיון, הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים וסוכני שיווק פנסיוני), התשס"ו-2006. כאמור רישיון של סוכן מתמחה כבר לא ניתן מאז התקנת התקנות האמורות ועל כן אינו רלבנטי עוד ויש להסירו מנוסח חוק הפיקוח. להלן נוסח הסעיף שמוצע לבטלו:
"27. (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות סעיף 25(ג) ו-(ג1) יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
(ב) מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
(ג) הוראות סעיפים 28, 29, 55 עד 59, 85(ג) ו-99 יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.".
סעיף 28 לחוק הפיקוח קובע כיום כי רישיון סוכן ביטוח יכול שיינתן לאחד משלושה ענפי פעילות: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי. כיום הן בעלי רישיון בענף ביטוח פנסיוני והן בעלי רישיון בענף ביטוח כללי רשאים לעסוק גם בביטוחי בריאות בהתאם להוראות הדין. ביטוח בריאות כולל שני ענפים: ענף מחלות ואשפוז, וענף התאונות האישיות. בהתאם לממצאי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – רשות שוק ההון), בעשר השנים האחרונות גדל שוק ביטוח הבריאות בישראל בכ-133% מכ-5.15 מיליארד ש"ח בשנת 2009 לכ-12.02 מיליארד ש"ח בשנת 2019, עלייה אשר מדגישה את הצורך בייחוד ביטוח הבריאות ברישיונו של הסוכן ואת הצורך ביצירת מקצועיות ייחודית בתחום זה.
לאור האמור מוצע לייחד רישיון לענף ביטוח הבריאות בדומה לענפי ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי וביטוח כללי, כך שענף ביטוח הבריאות יעמוד בפני עצמו ולא יהיה חלק מהענפים האחרים. כמו כן מוצע לקבוע כי ענף ביטוח בריאות יכלול ביטוח מפני תאונות אישיות וביטוח מפני מחלות ואשפוז, ענף מחלות ואשפוז כולל את תתי הענפים הבאים: ביטוח הוצאות רפואיות (דוגמת ניתוחים, תרופות והשתלות) ביטוח סיעודי, ביטוח מחלות קשות, ביטוח שיניים, ביטוח נכות, ביטוח נסיעות לחו"ל וביטוח עובדים זרים.
בנוסף מוצע להסיר מהגדרת ענף ביטוח פנסיוני וענף ביטוח כללי את ביטוח מפני תאונה, מחלה או נכות שכן ביטוחים אלה שייכים לענף ביטוח בריאות אשר כאמור הפך לענף נפרד. בנוסף מוצע להבהיר כי ענף ביטוח ימי כולל גם ביטוח אווירי וזאת משום שהדבר משקף באופן מדויק ונכון את המצב החוקי הקיים כיום, ועל כן יש מקום לייצר ודאות בנושא גם מבחינת נוסח החוק.
לאור זאת שבמסגרת חוק זה מוצע להפריד את ענף ביטוח בריאות מענף ביטוח פנסיוני ומענף ביטוח כללי, הרי שסוכן ביטוח יצטרך להחזיק ברישיון ייעודי על מנת לעסוק בענף זה. על מנת שלא לפגוע בעיסוקם של סוכני הביטוח הפועלים כיום בשוק, ואשר כבר רשאים לעסוק בתיווך לעניין ענף ביטוח בריאות במסגרת הרישיון הקיים בידיהם כיום, מוצע לקבוע כי סוכנים אלה יוכלו לקבל רישיון לתיווך בענף ביטוח בריאות, גם ללא צורך בביצוע התמחות או בעמידה בבחינות לעניין ענף ביטוח בריאות.
[1] על פי הגדרת הלמ"ס, אוריינות פיננסית היא היכולת לקרוא, לנתח, להבין ולדון בגורמים כלכליים–פיננסיים המשפיעים על רווחתו הכלכלית של הפרט. היא כוללת את היכולת להעריך אפשרויות כלכליות, להשתמש בכסף בצורה נכונה, לתכנן את העתיד, לפעול בהתאם להווה ולהגיב בצורה מושכלת לשינויים כלכליים.
[2] ראו למשל: Lusardi A, Mitchell OS. The Economic Importance of Financial Literacy: Theory and Evidence. J Econ Lit. 2014;52(1):5–44. doi:10.1257/jel.52.1.5
[3] ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "סקר אוריינות פיננסית: ידע, דעות והתנהלות בנושאים פיננסיים" (2012). יצוין כי הממשלה קיבלה בשנת 2011 החלטה לפעול להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור, ובהתאם להחלטה זו הוקמה ברשות שוק ההון יחידה לחינוך פיננסי. עם זאת, מחקרים עולמיים הטילו ספק ביעילות לאורך זמן של תוכניות להגברת האוריינות הפיננסית. ראו - Fernandes, Daniel & Lynch, John & Netemeyer, Richard. (2014). Financial Literacy, Financial Education, and Downstream Financial Behaviors. Management Science. 10.1287/mnsc.2013.1849
[4] Carmel, Eyal & Carmel, Dana & Leiser, David & Spivak, Avia. (2015). Facing a Biased Adviser While Choosing a Retirement Plan: The Impact of Financial Literacy and Fair Disclosure. Journal of Consumer Affairs. 49. 576-595. 10.1111/joca.12083.
[5] ס"ח התשמ"א, עמ' 208; התשע"ט, עמ' 160