טיוטת תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (הסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון)(הוראת שעה), התשפ"ב – 2022

 

בתוקף הסמכות לפי סעיף 2(א) לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962 (להלן – החוק), בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, ובתוקף הסמכות לפי סעיף 2(א)(1) לחוק לעניין תקנות 5(ב)(2) ו-6(ב)(2), באישור הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אנו מתקינים תקנות אלה:

 

 

___ באייר, התשפ"ב  (___ במאי 2022)

 

(חמ 3-6397)

 

 

 

דברי הסבר

כללי  אתר קבר הרשב"י שבהר מירון הוא אתר דתי יהודי המושך אליו המוני מבקרים מדי שנה. על פי המסורת קבורים באתר התנא רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר. בל"ג בעומר חל על פי המסורת מועד פטירתו של הרשב"י ובמועד זה עורכים הילולה לפטירתו, אליה נוהגים להגיע מדי שנה מאות אלפי איש.

במהלך הילולת ל"ג בעומר, ביום י"ח באייר התשפ"א (30 באפריל 2021), התרחש אסון כבד באתר אשר גבה את חייהם של ארבעים וחמישה גברים וילדים, והוביל לפציעתם של למעלה מ-150 בני אדם נוספים. ביום י' בתמוז התשפ"א (20 ביוני 2021) החליטה ממשלת ישראל, להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירוע ולשם מניעת הישנותם של אירועים דומים (להלן – ועדת החקירה). בחודש נובמבר 2021 פרסמה ועדת החקירה דו"ח המלצות ביניים לצורך היערכות להילולה בשנת תשפ"ב. ההמלצות אלו אומצו במסגרת החלטת ממשלה מס' 828 מיום ט"ו בטבת התשפ"ב (19 בדצמבר 2021).

התקנות המוצעות, מכוח הוראות חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג-1962, נועדו ליישם את החלטות אלו באופן בהיר ופומבי, אשר יבטיח את שלומם ובטיחותם של המשתתפים בהילולה בהיבטים שונים, ובהם מניעת צפיפות מסכנת חיים ודליקות, ויאפשר את חופש הפולחן.

יצוין כי לפי הוראות סעיף 14 לחוק הבטיחות שקובע כי "כל אדם, זולת האחראי לבטיחות, המפר ביודעין הוראות תקנות לפי חוק זה החלות עליו - דינו מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות". הפרת הוראות התקנות מהווה עבירה פלילית. יובהר כי לשוטרים ישנה סמכות כללית לפעול למניעת עבירות, גילויין וחקירתן, ובכלל זאת עבירות אלה.

 

תקנה 1 –

תקנה 1 כוללת את  הגדרות המונחים הנזכרים בתקנות.

להגדרה "אירוע ההדלקה המרכזי"  - מוצע לקבוע כי אירוע ההדלקה המרכזי הוא אירוע ההדלקה המרכזי, שההוראות לדרך בה יתקיים מוסדרות בתקנה 5. אירוע ההדלקה המרכזי הוא האירוע המרכזי שיתרחש במהלך ההילולה ורק במסגרתו יותר לבצע הדלקה.

להגדרה "אירוע נוסף" – קיומו של אירוע נוסף מחייב קבלת היתר כמפורט בתקנה 6 לתקנות המוצעות. מוצע לקבוע כי אירוע נוסף יוגדר ככל אירוע (למעט אירוע ההדלקה המרכזי) אשר כולל התכנסות של שלוש מאות אנשים לפחות בשטח פתוח, או כזה אשר במסגרתו נעשה שימוש בכלי עזר לאירועים (כהגדרתו של מונח זה להלן). תבחינים אלה נקבעו לנוכח החשש שקיים ביחס לביטחון הציבור באירועים בהם משתתף קהל רב. ההנחה היא שאירוע שכולל שימוש בכלי עזר לאירועים (לדוגמא במה או מערכת הגברה) הוא אירוע שמושך אליו קהל רב ולכן יש לראות גם באירוע כזה כאירוע נוסף הדורש היתר.

 

להגדרה  "הדלקה" -  הגדרה זו נדרשת בעיקר לצורך קביעת האיסור על ארגון וביצוע הדלקה במתחם מירון בזמן ההילולה, הקבועה בתקנה 3  לתקנות המוצעות. לשם כך מוצע להגדיר באופן רחב את המונח הדלקה כך שתכלול כל הדלקת אש יזומה, ובכלל זה הדלקת אבוקות ולפידים, אך למעט הדלקת אש בתוך מיתקן ייעודי להכנת אוכל או בתוך מיתקן ייעודי לחימום. יובהר כי המונח הדלקה אינו כולל בתוכו הדלקת נרות (דוגמת נרות נשמה).

להגדרה  "היתר שהייה"  - מוצע לקבוע כי המונח היתר שהייה הוא היתר השהייה שיינתן לפי תקנה 4. כפי שיפורט להלן, מי שיהיה ברשותו היתר שהייה, יוכל לשהות בהר בזמן ההילולה, בכפוף לתנאי ההיתר. 

להגדרה "זמן ההילולה" זמן ההילולה הוא הזמן בו חלות המגבלות אותן מוצע לקבוע במסגרת התקנות המוצעות. למרות העובדה של"ג בעומר עצמו חל רק ביום י"ח באייר התשפ"ב (19 במאי 2022), מוצע להגדיר את זמן ההילולה כתקופה המתחילה ביום ט"ז באייר תשפ"ב (17 במאי 2022) בשעה 7:00 ועד ליום י"ט באייר תשפ"ב (20 במאי 2022) בשעה 19:00. זאת כיוון שהציבור נוהג להגיע למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי גם ביום שלפני ל"ג בעומר וביום שאחריו, ומשום כך גם במועדים אלו ישנה חשיבות בהטלת המגבלות שבתקנות המוצעות על מנת לשמור על בטחון הציבור. 

להגדרה "כלי עזר לאירועים" – כאמור לעיל, אירוע שבו נעשה שימוש בכלי עזר לאירועים מוגדר כאירוע נוסף הדורש היתר לקיום אירוע נוסף. זאת על בסיס ההנחה שאירוע מסוג זה מושך אליו קהל רב. מוצע לקבוע כי כלי עזר לאירועים יכלול מערכת הגברה, במה וכל מתקן או מבנה שנעשה בהם שימוש במסגרת האירוע, בין שהם קבועים ובין שהם ארעיים.

להגדרות "כרטיסי נסיעה למירון" ו-"הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון" – כרטיסי הנסיעה למירון הם הכלי שבאמצעותו יונפקו היתרי השהייה במירון (למעט במקרים מיוחדים המנויים בתקנה 4(ד) להלן). כרטיסי הנסיעה למירון הם כרטיסים ייעודיים לנסיעה בתחבורה הציבורית, בזמן ההילולה, למתחם מירון. הם יונפקו בידי עובד משרד התחבורה שהמנהל הכללי של משרד התחבורה יסמיך לעניין זה, ואשר מוגדר בתקנות  המוצעות כ-"הממונה על כרטיסי הנסיעה".

להגדרה "המועצה האזורית" מוצע לקבוע כי המועצה האזורית היא מועצה אזורית מרום הגליל, אשר מתחם מירון (כהגדרתו להלן) נכלל בתחום שיפוטה.  

להגדרה "מתחם מירון" – הגדרת מתחם מירון תוחמת את השטח בו יחולו ההגבלות הקבועות בתקנות המוצעות בזמן ההילולה. מוצע לקבוע כי מתחם מירון יכלול את המתחם המסומן במפה בתוספת הראשונה הכולל, בין היתר, את מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, את היישוב מירון, את מסוף הנוסעים ואת ישיבת בני עקיבא "מירון". אזורים אלה מסומנים גם במפה המצורפת בתוספת הראשונה.

להגדרה "מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי" – מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי הינו חלק ממתחם מירון. למרות זאת מוצע לקבוע למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי הגדרה  מיוחדת, וזאת לצורך הוראות תקנה 2(ב) המוצעת ולפיה מי שרשאי לשהות במתחם מירון ללא היתר שהייה, בשל העובדה שמשכנו במירון (כהגדרת מונח זה להלן), אינו רשאי (בשל כך בלבד) לשהות גם במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. יובהר כי למעט במקום בו נקבע אחרת במפורש, מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי הוא חלק ממתחם מירון וכל ההוראות החלות על מתחם מירון, חלות גם על מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי.

 

תקנה 2 –

תקנה 2 לתקנות המוצעות עוסקת בהגבלות על שהייה במתחם מירון בזמן ההילולה, ומבקשת לקבוע איסור על שהייה במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן ניתן לאותו אדם היתר שהייה לפי תקנה 4 לתקנות, ובכפוף לתנאיה. תנאי היתר השהיה יכולים להתייחס לפרק זמן מוגדר, שרק בו יותר לאדם לשהות במתחם מירון, וכן לאזור מסוים במתחם מירון שרק בו יותר לאדם לשהות בזמן ההילולה.

חריג לאיסור השהייה הוא ביחס למי שמקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע הוא במתחם מירון, וכן מי ששוכר יחידת אירוח (צימר) במתחם מירון (להלן – מי שמשכנו במירון). יחד עם זאת, חריג זה אינו מתיר למי שמשכנו במירון לשהות במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, ולשם כך מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) כי מי שמשכנו במירון לא יוכל להיכנס למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, אלא אם כן מתקיים לגביו חריג אחר (לדוגמא אדם שיש לו היתר שהייה). המשמעות היא שאדם שמשכנו במירון (לדוגמה מי ששוכר צימר במושב מירון) אבל אין לו היתר שהייה, יוכל לשהות בתחומי מושב מירון בזמן ההילולה אך לא יהיה רשאי להיכנס למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי עצמו.

כמו כן מוצע לקבוע חריגים נוספים לאיסור השהייה ביחס למי שנדרש להגיע למתחם מירון במסגרת עבודתו (לדוגמא אנשי ההפקה של האירוע או אנשי כוחות ביטחון שנדרשים להגיע למתחם במסגרת תפקידם), וכן  למי ששוטר התיר לו כניסה למתחם מירון לצורך סיוע לאדם עם קושי או מצוקה, טיפול בקטין, מתן או קבלה של סיוע רפואי או טיפול בכל נושא אחר הנדרש בדחיפות למניעת נזק ממשי.  

עוד מוצע לקבוע, בתקנת משנה (ג), כי שלטים או מחסומים המיידעים את הציבור בדבר איסור השהייה יוצבו בדרכי הגישה למתחם מירון ובכניסה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה. הוראה זו נועדה ליידע את הציבור אודות איסור השהייה והכוונה היא כי שלטים או מחסומים אלה יוצבו על ידי מארגן ההילולה.

יצוין כי לפי הוראות חוק הבטיחות, כל איסור שנקבע בתקנות מכוח החוק נחשב איסור פלילי שדינו מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות. זאת, בהתאם לסעיף 14 לחוק הבטיחות שקובע כי "כל אדם, זולת האחראי לבטיחות, המפר ביודעין הוראות תקנות לפי חוק זה החלות עליו - דינו מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות". לפיכך, איסור השהייה המוצע בתקנה זו , כמו גם כל יתר האיסורים שבתקנות אלה, נחשבים איסורים פליליים. כיוון שאיסורים אלה נחשבים עבירות פליליות, לשוטרים תהיה סמכות לפעול ביחס למי שעובר על איסורים אלה, בהתאם לסמכויות הכלליות המוקנות למשטרה בעניין.

תקנה 3 -

מוצע לקבוע כי חל איסור על אדם לארגן הדלקה או לבצע הדלקה (כהגדרת מונח זה בתקנה 1  תקנות המוצעות) בזמן ההילולה במתחם מירון, וזאת שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי, ובכפוף לתנאי ההיתר לקיומו של אירוע ההדלקה המרכזי. תכליתו של איסור ההדלקה המוצע בתקנה זו הוא למנוע צפיפות מסוכנת בזמן ההילולה.

תקנה 4 –

תקנה 4 עוסקת באופן מתן היתרי השהייה לציבור. בתקנת משנה (א) מוצע לקבוע כי היתרי השהייה יינתנו על ידי המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת ובלבד שלא יינתנו היתרי שהייה באופן שיתיר  ליותר מ-16,000 אנשים לשהות באותו הזמן במתחם מירון. כמו כן מוצע לקבוע כי היתרי שהייה עשויים לכלול מגבלות ביחס לאזור במתחם מירון בו תותר השהיה, וכן ביחס למשך הזמן, בתוך זמן ההילולה, בו תותר השהיה במתחם מירון. הכוונה היא כי היתרי השהיה יינתנו, ככלל, למשך מספר שעות מוגבל, וזאת על מנת לאפשר לכמה שיותר אנשים להגיע למתחם מירון לאורך ההילולה, כאשר, כאמור, בכל זמן נתון לא ישהו במתחם יותר מ-16,000 מחזיקי היתרים. 

בתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי ההיתרים לפי תקנת משנה (א) יינתנו באמצעות הנפקת כרטיסי נסיעה למירון, אשר מכירתם תהיה פתוחה לכלל הציבור, בדרך של כל הקודם זוכה. עוד מבוקש להבהיר כי הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון יהיה אחראי רק על מכירתם והנפקתם של כרטיסי הנסיעה למירון. זאת משום שתפקיד הממונה על כרטיסי הנסיעה הוא תפקיד ביצועי בלבד, והאחריות המהותית למתן ההיתרים, ובכלל זה קביעת מספר ההיתרים שיינתנו ואופן מתן ההיתרים, נמצאת באחריות המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת. עוד מוצע לקבוע כי לעניין זה, "רכישה" יכולה להיות גם ללא תמורה.

עוד מוצע לקבוע בתקנת משנה (ג), כי ההגעה בתחבורה ציבורית אל מתחם מירון בזמן ההילולה, תתאפשר אך ורק באמצעות רכישה ייעודית ומוקדמת של כרטיסי נסיעה למתחם מירון שהונפקו לפי תקנת משנה (ב). יצוין כי כרטיס הנסיעה למתחם מירון עשוי לשלב בין כמה אמצעי תחבורה שונים, לדוגמא אוטובוס מעיר פלונית אל חניוני האיסוף באזור מירון ומשם הסעה ייעודית את מתחם מירון עצמו.

עוד מוצע לקבוע בתקנת משנה (ד), כי המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת רשאי ליתן עד חמישה עשר אחוזים מהסך הכללי של היתרי השהייה שיונפקו למי שנמנים עם אחת מהקבוצות המנויות בתקנת משנה זו: הקבוצה הראשונה כוללת קהילות, קבוצות וחסידויות בעלות קשר ייחודי להילולות ל"ג בעומר המתקיימות בהר מירון במשך השנים. זאת על מנת לשמור על אופייה ההיסטורי והתרבותי של ההילולה, ולאפשר פולחן דתי לקבוצות המגיעות להילולה במשך שנים באופן מאורגן ומרוכז ובשעה ייעודית, ומבלי לפגוע באופן שאינו מידתי בעקרון השוויון ובצבור הרחב המבקש להגיע להילולה. יובהר כי היתרים לפי חלופה זו יינתנו בכפוף לכללי המשפט המנהלי. הקבוצה השניה כוללת את קרובי משפחה של הנספים באסון הילולת מירון תשפ"א, וזאת, בין היתר, על מנת לאפשר להם להשתתף בטקס זיכרון מרכזי לנספים שעתיד להתקיים בזמן ההילולה, או כדי לקיים טקס אזכרה פרטי במתחם מירון. מדובר בשתי קבוצות שיש אינטרס ציבורי מיוחד בכך שתינתן להן גישה להילולה, המבחין אותן מכלל הציבור.  

תקנת משנה (ה) נועדה להבהיר כי חלוקתם של היתרי השהיה לפי תקנת משנה (ד) תבוצע שלא באמצעות כרטיסי נסיעה למתחם מירון כאמור בתקנת משנה (ב). גם הגעתם של מקבלי היתר השהיה לפי תקנת משנה (ד) לא תהיה באמצעות תחבורה ציבורית אלא בדרך אחרת, לדוגמא הגעה באוטובוסים פרטיים.  

תקנה 5 –

מוצע לקבוע כי בזמן ההילולה ייערך אירוע הדלקה מרכזי אחד במתחם מירון, אשר ייערך בידי מי שיקבל לכך היתר מאת המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת תקנת משנה. זאת על מנת לצמצם עד כמה שניתן את אירועי ההדלקה אשר יוצרים צפיפות מסוכנת.

בתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי המנהל הכלי של המשרד לשירותי דת ייתן היתר לקיום אירוע ההדלקה המרכזי על בסיס המלצות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון שמונתה עפ"י החלטת ממשלת ישראל מיום 20 ביוני 2021, ובכפוף לתנאים שייקבעו ע"י הגורמים שיפורטו להלן. יובהר כי אחת מהמלצות הביניים  הייתה כי יש לקיים במהלך ההילולה הדלקה מרכזית אחת בלבד, על גג ציון קבר רשב"י, על ידי האדמו"ר מבויאן, לנוכח מסורת הדלקה ארוכת שנים של האדמו"ר מבויאן.

עוד מוצע לקבוע כי היתר הדלקה יינתן על ידי המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת בכפוף לתנאים ולאישורים שייקבעו ע"י הגורמים הבאים, על יסוד השיקולים שבתחום אחריותם: (1) ראש ענף רישוי ואבטחה במחוז צפון במשטרת ישראל וזאת על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; (2) ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה וזאת על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דליקות; ו-(3) מהנדס רשוי שיש לו עשר שנות ניסיון לפחות, לעניין יציבות כלי העזר לאירועים בהתאם לכללי התקינה הישראלית. אישור זה נדרש לנוכח מורכבות האירוע וכדי להבטיח את תקינות ובטיחות אמצעי העזר בהם יעשה שימוש במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי, דוגמת הבמות.

תקנה 6 –

  מוצע לקבוע כי לא יארגן אדם ולא יערוך אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן קיבל היתר לעריכת אירוע. המונח אירוע נוסף הוגדר בתקנה 1, וכולל אירוע הכולל התכנסות של שלוש מאות אנשים לפחות בשטח פתוח או אירוע אשר במסגרתו נעשה שימוש בכלי עזר לאירועים וזאת מטעמי בטיחות. אירועים אלה יכולים להיות טקסים דתיים, אירועי התוועדות של קבוצות חסידיות, אירועי חלאקה וכיוצא באלה. יובהר כי אין הכוונה  בתקנה זו להפליל כל משתתף באירוע נוסף אלא את מי שמארגן אותו או לוקח חלק פעיל בעריכתו בלבד. 

בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) מוצע לקבוע כי הגורם אשר יעניק את ההיתרים לעריכת אירועים נוספים יהיה ראש המועצה האזורית או מי שהסמיך לעניין זה.

כמו כן מוצע לקבוע את התנאים למתן ההיתר אשר מבוססים על המודל של רישוי עסקים, בהתאמות הנדרשות. זאת לצורך השמירה על היבטי הבטיחות הנוגעים לאירועים הנוספים.

מוצע לקבוע כי את הבקשות יש להגיש עד שבעה ימים לפני זמן ההילולה, כלומר עד ליום ז' באייר תשפ"ב (8 במאי 2022) בשעה 07:00. לבקשות יש לצרף האישורים הבאים: (1) אישור ראש ענף רישוי ואבטחה במחוז צפון במשטרת ישראל, שיינתן על יסוד שיקולים של שלום הצבור או בטחונו; (2) אישור ראש מחלקת הגנה מאש במחוז צפון ברשות הארצית לכבאות והצלה, שיינתן על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דליקות; ו-(3) אם האירוע הנוסף כולל שימוש בכלי אזר לאירועים, למעט אמצעי הגברה – אישור מהנדס רשוי שיש לו עשר שנות ניסיון לפחות, לעניין יציבות כלי העזר לאירועים בהתאם לכללי התקינה הישראלית.

עוד מוצע לקבוע כי  ראש המועצה האזורית או מי שהסמיך לכך רשאי גם לסרב לתן ההיתר או להתנותו בתנאים. עם זאת יובהר, כי לפקחי הרשות המקומית אין סמכויות לעניין אכיפת הפרות של ההיתרים מכח תקנות אלה.

תקנה 7  –

עוד מוצע להבהיר גם כי אין בחובות שנקבעו בתקנות לקבלת היתר או אישור לביצוע פעולה, כדי לגרוע מחובתו של אדם לקבל היתר או אישור לפעולה מהפעולות המנויות בתקנות לפי כל דין. 

תקנה 8  –

על מנת למנוע כפילות וחוסר בהירות, מוצע לקבוע כי הוראות תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (אסיפות), תשמ"ט-1989[2] לא יחולו על אסיפות המתקיימות במתחם מירון בזמן ההילולה.