הפחתת אגרה לבעל רישיון ותיק פעיל

1.   

(א)  האגרה בעד רישיון להפעלת מונית (להלן – רישיון) לפי סעיף 14ה לפקודת התעבורה[2] (להלן – הפקודה)  תופחת מן הסכום האמור בה לסכום של 60,000 שקלים חדשים, לבעל רישיון ותיק פעיל, בעד רישיונות נסיעת שירות (להלן – רישיונות נסיעה) כמפורט בתקנה זו להלן.

(ב) בעל רישיון ותיק פעיל שהיה זכאי להפעיל, במועד הקובע, רישיונות נסיעת שירות  במספר המפורט בטור א', יהיה זכאי להפחתת אגרה כאמור בתקנת משנה (א), בעד מספר רישיונות נסיעה האמור בטור ב' שהיו בידו במועד הקובע, במצטבר, ובלבד שבעל רישיון כאמור, תאגיד שבשליטתו או בעל שליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון כאמור לא מפעיל מוניות בעלות רישיון לנסיעת שירות אחרי יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) (להלן – מועד הזכאות):

טור א'

טור ב'

(1)  

עד תשעה רישיונות נסיעה

רישיון אחד לכל שלושה רישיונות נסיעה

(2)  

מעשרה ועד שבעה עשר רישיונות נסיעה

רישיון אחד בעד כל ארבעה רישיונות נסיעה

(3)  

משמונה עשר עד עשרים ושמונה רישיונות נסיעה

רישיון אחד בעד כל חמישה  רישיונות נסיעה

(4)  

מעשרים ושמונה עד שלושים וחמישה רישיונות נסיעה

רישיון אחד בעד כל ששה רישיונות נסיעה

(5)  

משלושים וחמישה ועד ארבעים ושלושה רישיונות נסיעה

רישיון אחד בעד כל שבעה רישיונות נסיעה

(ג)       בעל רישיון ותיק פעיל הזכאי להפחתת אגרה לפי תקנת משנה (ב) בעד חלק מרישיון, תופחת האגרה האמורה בסעיף 14ה לפקודה, בחלקיות זהה לחלקיות הרישיון לו הוא זכאי כאמור.

תנאים לקבלת רישיון בהפחתת אגרה

2.

בעל רישיון ותיק פעיל רשאי להגיש בקשה לקבלת רישיונות לפי תקנה 1 בנוסח האמור בטופס 1 בתוספת לא יאוחר משנה מיום תחילת תקנות אלה ובהתקיים אחד מאלה:

(1) במועד הגשת הבקשה אין בידו רישיון קו שירות, והוא חתם על כתב ויתור בנוסח האמור בטופס 2 בתוספת;

(2) נבחר זוכה להפעלת קו השירות למוניות שהיה בידו, בהליך תחרותי לפי סעיף 14ח(ב) לפקודה.

הפחתת אגרה לנוהגים במוניות בקו שירות

3.

(א)      הפחתת האגרה בעד רישיון לפי סעיף 16 לחוק העיקרי, תינתן למי שהתקיימו בו כל אלה:

(1) החל מהמועד הקובע, אין בידו רישיון להפעלת מונית;

(2) עסק בפועל בנהיגה במונית שירות אצל בעל רישיון ותיק פעיל, במשך שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שבסמוך לפני למועד הקובע.

(ב)      מבקש רישיון לפי תקנה זו, יגיש בקשה בטופס 3 בתוספת, ויצורף לה את המסמכים הבאים:

(1) אישור מאת רשות האוכלוסין וההגירה שהוא תושב ישראל;

(2) אישור מאת רשות הרישוי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 184 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[3];

(3) תצהיר ערוך לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[4] (להלן – תצהיר), בו הוא מצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(2) היה בנהיגת מונית בקו שירות למוניות;

(4) אחד מאלה:

(א)  אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דוחות שנתיים לפי פקודת מס הכנסה[5] לגבי התקופה האמורה בתקנת משנה (א)(2) שבהם הצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית וכן אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש היה רשום אצלם כנהג מונית בתקופה האמורה;

(ב) תלושי שכר מאת בעל רישיון להפעלת קו שירות למוניות לפיהם המבקש הועסק אצלו בתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(2) וכן תצהיר של נושא משרה בתאגיד שהוא בעל רישיון כאמור, כי המבקש הועסק בתקופה האמורה בתפקיד נהג במונית שירות.

תוספת

(תקנות 2 ו-3)

טופס 1

(תקנה 2 רישה)

(יווסף בהמשך)

טופס 2

(תקנה 2(1))

(ייווסף בהמשך)

טופס 3

(תקנה 3(ב))

(ייווסף בהמשך)