תאריך תצוגה: 13/04/2022

תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 2

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר - 2

תזכיר חוק  התכנון והבנייה (תיקון מס'...), התשפ"ב –2022. 3

דברי הסבר. 5


 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התכנון והבנייה (תיקון מס'...), התשפ"ב-2022.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

 

על מנת לייעל את הליכי הרישוי, מוצע לבצע שני תיקונים בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965,  (להלן החוק). התיקון הראשון – לתת סמכות לשר הפנים לקבוע בתקנות, סוגי היתרים שבהם לא יידרש אישור תחילת עבודות לפי סעיף 157ב לחוק. התיקון השני – מתן סמכות לשר הפנים בצו  להקדים את הכניסה לתוקף של חובת בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה, במבנה שעיקרו למגורים ושאינו בנין רב קומות וזאת עוד לפני יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) , שהינו המועד שנקבע לכניסה לתוקף של חובת בקרת תכנון ובקרת ביצוע במכון בקרה לבניה שאין ענינה הקמת בנין מגורים חדש  כפי שנקבע בסעיף 81 לתיקון 101 לחוק.

כמו כן, וככלי נוסף להתמודדות עם משבר הדיור, מוצע להאריך את הוראת השעה שנקבע, במסגרת תיקון 117 לחוק, בסעיף 147(י) לחוק, לעניין מתן הקלה לפיצול דירה צמודת קרקע קיימת, בשנתיים נוספות. בנוסף, מוצע לאפשר במסגרת הקלה כאמור, לאשר גם תוספת שטחי בניה לצורך הוספת יחידת דיור, בהיקף של עד 45 מ"ר.

והכל כמפורט בנוסח הצעת החוק ובדברי ההסבר.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות

 

אין השפעה

 

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר -


 

 

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים:

 

תזכיר חוק  התכנון והבנייה (תיקון מס'...), התשפ"ב –2022

 

תיקון סעיף 157ב

1.  

בסעיף 157ב לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[1]  (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

 

 

 

"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות, סוגי היתרים שלגביהם לא יידרש אישור תחילת עבודות לפי סעיף זה".

תיקון חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101)

2.  

בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ד – [2]2014, בסעיף 81(ו1)(2)(ב), בסופו יבוא – "על אף האמור, רשאי שר הפנים בצו להקדים את המועד הקבוע בפסקת משנה זו, לעניין הקמת בניין חדש המיועד בעיקרו למגורים; בפסקת משנה זו – "הקמת בניין חדש המיועד בעיקרו למגורים" – הקמת בניין שאינו בניין רב קומות, המיועד למגורים בבנייה רוויה, ושלפחות 80% משטחי הבנייה בו מיועדים למגורים ובכלל זה לשטחי שירות המשרתים את המגורים".

תיקון חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117)

3.  

בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117 – הוראת שעה), התשע"ז – 2017[3], בסעיף 1:

 

 

(א)   

ברישה, במקום "חמש שנים:, יבוא "שבע שנים".

 

 

(ב)  

בסעיף קטן (י):

 

 

 

(1)  

בפסקה (1) -

 

 

 

 

(א)   

במקום הרישה, יבוא "ועדה מקומית תיתן הקלה לתוספת דירות למגורים במגרש, ולתוספת שטח כולל מותר לבניה לצורך תוספת הדירות כאמור, מהמספר המרבי של דירות המגורים ושל השטח הכולל המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התכנית, בדרך של פיצול דירה קיימת לדירה אחת נוספת או בדרך של הוספת דירה אחת נוספת לכל דירה שקיימת במגרש (להלן בסעיף קטן זה – הדירה הנוספת), אף אם נקבע בתכנית כי סטייה מהוראות התכנית כאמור לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, בהתקיים כל אלה:".

 

 

 

 

(ב)  

בפסקת משנה (א), במקום האמור בה יבוא "בדרך של פיצול דירה קיימת – הדירה שלגביה מתבקשת ההקלה היא דירה צמודת קרקע, ובדרך של הוספת דירה – קיימת במגרש שלגביו מבוקשת ההקלה דירה צמודת קרקע".

 

 

 

 

(ג)   

בפסקת משנה (ב), במקום "שטחה", יבוא "בדרך של פיצול דירה קיימת – שטחה".

 

 

 

 

(ד)  

אחרי פסקת משנה (ג), יבוא:

"(ג1) השטח הכולל המותר לבניה, שייווסף לפי סעיף קטן זה, לצורך כל דירה נוספת,  לא יעלה על 45 מ"ר, והוא ישמש לצורך הדירה הנוספת בלבד".

 

 

 

 

(ה)   

בפסקת משנה (ה), בסופה יבוא "או מהגדלת השטח הכולל המותר לבנייה".

 

 

 

 

(ו)   

בפסקת משנה (ו), בסופה יבוא "על אף האמור, לענין תוספת שטח כולל מותר לבניה לפי פסקת משנה (ג1), רשאית הועדה המקומית שלא לאשר את התוספת, כולה או חלקה, אף אם לא הוגשה התנגדות".

 

 

 

(2)  

בפסקה (2), אחרי "לפצל" יבוא "או להוסיף".

 

 

 

(3)  

בפסקה (3) –

 

 

 

 

(א)   

פסקת משנה (א) תמחק.

 

 

 

 

(ב)  

בפסקת משנה (ב), אחרי "לפצל" יבוא "או להוסיף", ובסופה יבוא "בפסקת משנה זו- "מגבלת כמות" – מגבלה על היקף יחידות הדיור בתכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35).".

 

 

 

(4)  

בפסקה (8), במקום "בהקלה" יבוא "בהקלה בדרך של פיצול".

 

 

 

(5)  

בפסקה (10), אחרי "בפסקה (8)" יבוא "או השבחה בשל תוספת שטחי בניה לפי פסקה (1)(ג1)"

 

 

 

 

דברי הסבר 

 

לסעיף 1 – סעיף 157ב לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן – החוק העיקרי) קובע כי לא תבוצע עבודה לפי היתר, אלא אם כן רשות הרישוי המקומית נתנה לבעל ההיתר אישור תחילת עבודות ואת התנאים והמועדים לכך. מוצע לתקן סעיף זה, ולתת לשר הפנים סמכות לקבוע בתקנות, סוגי היתרים שלגביהם לא יידרש אישור תחילת עבודות, בשים לב למהות העבודה המבוקשת בהיתר, היקפה, והתכלית העומדת בבסיס הצורך באישור תחילת עבודות.

 

לסעיף 2 – בתיקון 101 לחוק העיקרי נקבעה חובת בקרת תכן ובקרת ביצוע. תחילתה של חובה זו נדחתה מספר פעמים (מכוח סעיף 81 לתיקון 101 או צווים מכוחו) בשים לב לסוג הבקשה להיתר. לאחרונה במסגרת תיקון 134 לחוק העיקרי, תוקן סעיף 81 לתיקון 101, ונקבע בו כי לגבי בקשות להיתרים שאין עניינן הקמת בנין מגורים חדש (כהגדרתו  באותו סעיף), תחול החובה לבקרת תכן ובקרת ביצוע, על בקשות להיתר שיוגשו החל מה1.1.24 ואילך. מוצע לתקן סעיף זה, ולתת לשר הפנים סמכות להקדים את החובה לבקרת תכן ובקרת ביצוע, לגבי בקשות להיתרים להקמת בניין מגורים חדש כאמור, וזאת גם אם חלק משטחי הבניה בבניין לא ישמשו למגורים או למטרות שירות למגורים, ובלבד שלפחות 80% משטחי הבניה בבניין ישמשו למגורים או לשטחי שירות למגורים. הפעלת סמכות זו, תאפשר להרחיב את סוגי הבקשות להיתרים שלגביהם רשאי מורשה להיתר לתת את ההיתר, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה במסגרת תיקון 132 לחוק ולתקנות שיותקנו לעניין זה, גם למבנים כאמור, שכן תנאי סף לסמכות המורשה להיתר הינה שהבקשה להיתר טעונה בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה.

 

 

לסעיף 3 – בסעיף 147(י) לחוק העיקרי, נקבעה (במסגרת תיקון 117 לחוק העיקרי) הוראת שעה לתקופה של חמש שנים, בנוגע להקלה בדרך של פיצול דירה צמודת קרקע קיימת, לדירה נוספת. מוצע לבצע מספר תיקונים בהוראת שעה זו, כמפורט להלן –

מוצע להאריך את הוראת השעה, אשר עתידה לפקוע ביום  7.11.2022, בשנתיים נוספות.

בנוסף, מוצע לאפשר את תוספת הדירה הנוספת, לא רק בדרך של פיצול הדירה הקיימת כהוראת החוק הקיים, אלא גם בדרך של הוספת יחידת דיור חדשה (תוספת של יח"ד אחת לכל דירה קיימת), ולאפשר לשם כך תוספת שטחי הבניה אשר יאושרו במסגרת ההקלה לפי סעיף 147(י), ובלבד שהשטח הכולל שיותר בהקלה לפי סעיף זה לא יעלה על 45 מ"ר (לכל דירה קיימת במגרש, אך לא יותר מ45 מ"ר לכל דירה נוספת) והוא ישמש כולו לצורך הדירה הנוספת.

יובהר, כי אין מניעה, לשלב ולאשר דירה נוספת, אשר חלק משטחה יהיה בדרך של פיצול הדירה הקיימת וחלק משטחה יאושר כתוספת שטחי בניה בהקלה לפי סעיף זה.

לעניין היטל השבחה, מוצע לקבוע, כי על ההשבחה הנובעת מתוספת שטחי הבניה לפי סעיף זה, יחול היטל השבחה מלא (וזאת בדומה להיטל השבחה שחל על שינוי יעוד שטח שירות לשטח עיקרי, בהתאם לסעיף 147(י)(10).

 

כמו כן, מוצע להשמיט את המגבלה הקבועה בסעיף 147(י)(3)(א), לפיה ההקלה לפי סעיף קטן זה לא תחול על יישוב שנקבעה לגביו מגבלה על היקף יחידות הדיור, בתכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35). יובהר לעניין זה, כי ככל ותתווסף יחידת דיור בהקלה לפי סעיף קטן זה, היא תובא בחשבון לעניין המגבלה כאמור, למעט תוספת של עד 15% מהשיעור שנקבע בתמ"א כאמור במחוזות צפון ודרום, כהוראת סעיף 147(י)(3)(ב).

 

 



[1] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשפ"ב, עמ' 240.

[2]

[3]