תאריך תצוגה: 24/03/2022

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק ביטול אזרחות ותושבות של פעיל טרור המקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ב- 2022

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם מצב בו אזרחים ישראלים ותושבי ישראל אשר ביצעו מעשי טרור ומרצים עונשי מאסר בפועל בגין מעשים אלה מקבלים משכורות חודשיות מאת הרשות הפלסטינית כשכר עבור ביצוע מעשיהם. משכורות אלה עולות בהדרגה במהלך שנות השהות במאסר, והזכאות נמשכת אף לאחר השחרור ממאסר.  

הסמכות לביטול אזרחות בשל הפרת אמונים למדינת ישראל, ובכלל זה ביצוע מעשי טרור, מוסדרת בסעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. במקרים אלה הסמכות לביטול אזרחות לפי החוק נתונה לבית המשפט לבקשת שר הפנים. הסמכות לביטול רישיון לישיבת קבע בשל הפרת אמונים למדינת ישראל, ובכלל זה ביצוע מעשי טרור, מוסדרת בסעיף 11א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, כאשר במקרים אלה הסמכות לביטול רישיון לישיבת קבע לפי החוק נתונה לשר הפנים.

החוק המוצע בא להוסיף מסלול נוסף לביטול אזרחות או רישיון לישיבת קבע במצבים בהם האזרח או התושב מקבל כספים מאת הרשות הפלסטינית, דבר המוסיף חומרה יתרה למעשה הטרור שבוצע על ידו, שכן במעשיו ובקבלת הכספים הוא מראה כי הפנה עורף למדינת ישראל תוך שהינו מעיד על עצמו כי הוא שייך לרשות הפלסטינית .

לאור האמור, מוצע ליצור זיקה בין קבלת שכר עבור  ביצוע מעשה טרור לבין אזרחות ותושבות בישראל.  על פי הצעת החוק, אזרח או תושב שהוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע  את טענותיו, כי קיבל תשלום מהרשות הפלסטינית עבור מעשיו, ייראה האזרח כמי שוויתר מיוזמתו על אזרחותו. בנוסף, מוצע לקבוע כי אזרח או תושב כאמור שבוטלה אזרחותו כאמור וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית אשר במעשיה העידה כי היא רואה באנשים אלה כחלק ממנה. 

בצד זאת, ועל מנת להביא הסדר מידתי מוצע כי התיקון יופעל רק ביחס לאזרח או תושב שנדון למאסר בפועל בגין מעשיו. עוד מוצע לקבוע כי שר הפנים יהיה רשאי להשיב אזרחות או תושבות ככל שהאזרח או התושב הוכיח כי הפקיד בקופת המדינה את הכספים ששולמו לו והתחייב שלא לקבל כספים נוספים. ככל שיפר את התחייבותו,  שר הפנים יהיה מוסמך לשוב ולבטל את מעמדו.

 

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

החוק המוצע יחול על אזרח או תושב שביצע מעשה טרור ומקבל כספים מאת הרשות הפלסטינית כשכר בעד מעשיו.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים:

תזכיר חוק ביטול אזרחות ותושבות של פעיל טרור המקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022

 

מטרה

1.

מטרת חוק זה היא לקבוע כי אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, שנדון למאסר בפועל בעקבות הרשעה בביצוע מעשה טרור והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשה הטרור מהרשות הפלסטינית או מטעמה, יאבד את אזרחותו או את זכותו לישיבת קבע בישראל.  

תיקון חוק האזרחות

2.

בחוק האזרחות, התשי"ב–1952[1], אחרי סעיף 10א יבוא:

 

 

"קבלת כספים לאחר הרשעה במעשה טרור

10ב.

(א)      הורשע אזרח ישראלי בביצוע מעשה טרור או בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז–1977[2], והוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, והוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, שהוא או מי מטעמו ובידיעתו, קיבל כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, כהגדרתם בחוק להקפאת כספים, או תגמול אחר כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, ייראה האזרח כמי שוויתר על אזרחותו.

 

 

 

 

 

 

(ב)      התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), תבוטל האזרחות כאמור מהיום שקבע שר הפנים.

 

 

 

 

 

 

(ג)       מי שבוטלה אזרחותו לפי סעיף זה וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית.

 

 

 

 

 

 

(ד)

(1)      הוכיח אדם שאזרחותו בוטלה לפי סעיף זה, בטרם סיים ריצוי עונשו, שכל הכספים ששולמו לו על ידי הרשות הפלסטינית או מטעמה כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור הופקדו בקופת המדינה כפי שייקבע על ידי שר האוצר, והתחייב לא להוסיף ולקבל כספים כלשהם מאת הרשות הפלסטינית, רשאי שר הפנים להשיב לו את אזרחותו.

 

 

 

 

 

 

 

(2)      הושבה לאדם אזרחותו לפי פסקה (1), והוכח להנחת דעתו של השר כי האדם הפר את התחייבותו, והוסיף לקבל תשלום כלשהו מאת הרשות הפלסטינית כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור,  רשאי שר הפנים לשוב ולשלול את אזרחותו.

 

 

 

 

 

 

(ה)      בסעיף זה –

 

 

 

 

 

 

"הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007;

 

 

 

 

 

 

"חוק להקפאת כספים" – חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018;

 

 

 

 

 

 

"מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור התשע"ו–2016[3].

 

 

 

 

 

 

"שטחי הרשות הפלסטינית" – שטחי המועצה הפלסטינית כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007."

תיקון חוק הכניסה לישראל

3.

בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952[4], אחרי סעיף 11א יבוא:

 

 

"קבלת כספים לאחר הרשעה במעשה טרור

11ב.

(א)      הורשע בעל רישיון לישיבת קבע בישראל בביצוע מעשה טרור, או בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, והוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, והוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, שהוא או מי מטעמו ובידיעתו, קיבל כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, כהגדרתם בחוק להקפאת כספים, או תגמול אחר כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור ייראה האדם כמי שוויתר על רישיונו לישיבת קבע.

 

 

 

 

 

 

(ב)      התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יבוטל הרישיון לישיבת קבע כאמור, מהיום שקבע שר הפנים.

 

 

 

 

 

 

(ג)       מי שבוטל רישיונו לישיבת קבע לפי סעיף זה וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית.

 

 

 

 

 

 

(ד)

(1)      הוכיח אדם שתושבותו בוטלה לפי סעיף זה, בטרם סיים ריצוי עונשו, שכל הכספים ששולמו לו על ידי הרשות הפלסטינית או מטעמה, כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, הופקדו בקופת המדינה כפי שייקבע על ידי שר האוצר, והתחייב לא להוסיף ולקבל כספים מאת הרשות הפלסטינית, רשאי שר הפנים להשיב לו את רישיונו לישיבת קבע.

 

 

 

 

 

 

 

(2)      הושב לאדם רישיון לישיבת קבע לפי פסקה (1), והוכח להנחת דעתו של השר כי האדם הפר את התחייבותו, והוסיף לקבל תשלום כלשהו מאת הרשות הפלסטינית כשכר עבור ביצוע מעשה הטרור, רשאי שר הפנים לשוב ולשלול את אזרחותו.

 

 

 

 

 

 

(ה)      בסעיף זה –

 

 

 

 

 

 

"הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007;

 

 

 

 

 

 

"חוק להקפאת כספים" – חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018;

 

 

 

 

 

 

"מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור התשע"ו–2016.

 

 

 

 

 

 

"שטחי הרשות הפלסטינית" – שטחי המועצה הפלסטינית כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007."

 

 

 

דברי הסבר

 

בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם מצב בו אזרחים ישראלים ותושבי ישראל אשר ביצעו מעשי טרור ומרצים עונשי מאסר בפועל בגין מעשים אלה מקבלים משכורות חודשיות מאת הרשות הפלסטינית כשכר עבור ביצוע מעשיהם. משכורות אלה עולות בהדרגה במהלך שנות השהות במאסר, והזכאות נמשכת אף לאחר השחרור ממאסר. הסמכות לביטול אזרחות בשל הפרת אמונים למדינת ישראל, ובכלל זה ביצוע מעשי טרור, מוסדרת בסעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. במקרים אלה הסמכות לביטול אזרחות לפי החוק נתונה לבית המשפט לבקשת שר הפנים. הסמכות לביטול רישיון לישיבת קבע בשל הפרת אמונים למדינת ישראל, ובכלל זה ביצוע מעשי טרור, מוסדרת בסעיף 11א לחוק הכניסה, התשי"ב-1952. במקרים אלה הסמכות לביטול רישיון לישיבת קבע לפי החוק נתונה לשר הפנים.

החוק המוצע בא להוסיף מסלול נוסף לביטול אזרחות או רישיון לישיבת קבע במצבים בהם האזרח או התושב מקבל כספים מאת הרשות הפלסטינית, דבר המוסיף חומרה יתרה למעשה הטרור שבוצע על ידו, שכן במעשיו ובקבלת הכספים הוא מראה כי הפנה עורף למדינת ישראל תוך שהינו מעיד על עצמו כי הוא שייך לרשות הפלסטינית .

לאור האמור, מוצע ליצור זיקה בין קבלת שכר עבור  ביצוע מעשה טרור לבין אזרחות ותושבות בישראל.  על פי הצעת החוק, אזרח או תושב שהוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע  את טענותיו, כי קיבל תשלום מהרשות הפלסטינית עבור מעשיו, ייראה האזרח כמי שוויתר מיוזמתו על אזרחותו. בנוסף, מוצע לקבוע כי אזרח או תושב כאמור שבוטלה אזרחותו כאמור וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית אשר במעשיה העידה כי היא רואה באנשים אלה כחלק ממנה.

בצד זאת, ועל מנת להביא הסדר מידתי מוצע כי התיקון יופעל רק ביחס לאזרח או תושב שנדון למאסר בפועל בגין מעשיו. עוד מוצע לקבוע כי שר הפנים יהיה רשאי להשיב אזרחות או תושבות ככל שהאזרח או התושב הוכיח כי הפקיד בקופת המדינה את הכספים ששולמו לו והתחייב שלא לקבל כספים נוספים. ככל שיפר את התחייבותו,  שר הפנים יהיה מוסמך לשוב ולבטל את מעמדו.

 

סעיף 1

מטרת החוק המוצע הינה לקבוע כי אזרח או בעל רישיון לישיבת קבע אשר ביצע מעשה טרור ונדון למאסר בפועל בגין מעשיו, והוכח שהוא מקבל תגמול בעד מעשהו מהרשות הפלסטינית או מטעמה, לא יהיה יותר בעל מעמד בישראל.

 

סעיף 2

מוצע לתקן את חוק האזרחות ולהוסיף סעיף הקובע כי אזרח שהוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע  את טענותיו, כי קיבל תשלום מהרשות הפלסטינית עבור מעשיו, ייראה האזרח כמי שוויתר מיוזמתו על אזרחותו. בנוסף, מוצע לקבוע כי אזרח כאמור שבוטלה אזרחותו כאמור וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית 

עוד מוצע, כי מי שהפקיד את הכספים ששולמו לו והתחייב שלא לקבל כספים נוספים, שר הפנים יהיה רשאי להשיב את אזרחותו. אולם ניתן יהיה לשלול אותה שוב ככל שיפר את התחייבותו.

 

סעיף 3

מוצע לתקן את חוק הכניסה לישראל ולהוסיף סעיף הקובע כי בעל רישיון לישיבת קבע בישראל  שהוכח להנחת דעתו של שר הפנים, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע  את טענותיו, כי קיבל תשלום מהרשות הפלסטינית עבור מעשיו, ייראה התושב כמי שוויתר מיוזמתו על תושבותו. בנוסף, מוצע לקבוע כי  תושב כאמור שבוטלה תושבותו כאמור וסיים את ריצוי עונשו, לא ישוחרר אלא לשטחי הרשות הפלסטינית  

עוד מוצע, כי מי שהפקיד את הכספים ששולמו לו והתחייב שלא לקבל כספים נוספים, שר הפנים יהיה רשאי להשיב לו את רישיונו לישיבת קבע. אולם ניתן יהיה לשלול אותה שוב ככל שיפר את התחייבותו.

 

 

 



[1] ס"ח התשי"ב, עמ' 164

[2] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

[3] ס"ח התשע"ו, עמ' 898.

[4] ס"ח התשי"ב, עמ' 354.