תאריך תצוגה: 01/03/2022

טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ב-2022

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 (להלן- החוק) הטיל בסעיף 19יז על שר הבריאות לקבוע בתקנות את התאמות הנגישות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות לשירותי בריאות למקומות ציבוריים קיימים שבהם הם ניתנים. שר הבריאות הגיש לראשונה לכנסת ב-2012 טיוטת תקנות שכוללת הצעות להסדרים מקיפים להנגשת שירותי הבריאות ואת המקומות הקיימים שבהם הם ניתנים. ב-2016 נסתיימה התקנתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו – 2016, שמסדירות שני חלקים מתוך הנדרש – הנגישות למקומות קיימים שהם בתי חולים קיימים ומרפאות גדולות קיימות. הצעת תקנות זו היא השלמת חלק נוסף ביישם חובתו של שר הבריאות לפי חוק שוויון, ומטרתה להסדיר את הנגישות למרפאות עצמאיות קיימות שמספקות שירותי בריאות כלשהם בישראל,  ובכלל זה למבוטחי קופות החולים ולמגזר הפרטי. הצעת התקנות קובעת את סידורי הנגישות הנדרשים ממרפאה עצמאית קיימת; במקרים בהם מרפאה עצמאית מספקת שירות לקופות חולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד 1994 – ההצעה קובעת מנגנונים  כדי לאפשר במקרים מתאימים לקופות החולים להבטיח את זמינות שירותי הבריאות לכלל מבוטחיהן, בד בבד עם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותים אלה. ההצעה מתייחסת גם לנגישות של ספקים אחרים שמספקים שירות בריאות פרטי שאינו לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כאשר המפורט מהווה הסטנדרט הנדרש שבניגוד לחייב נגישות המספק שירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייב נגישות שכזה יוכל לטעון לנטל כבד מידי כאמור בסעיף סעיף 19יג(א)(2) לחוק.     

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ב-2022:

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19יז, 19כ, 19כא, 19כד, 19כו ו-19סח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998[1]  (להלן- החוק),  בהתייעצות לפי סעיף 19כא(א) לחוק עם ספקי שירותים גדולים, עם ארגונים המייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב עם הוראות תקן ישראלי, לפי העניין, ובהתאם לעקרונות היסוד ומטרותיו של החוק, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו – 2016, (להלן- התקנות) בתקנה 1,

 

 

(1)   

בהגדרת "מוסד בריאות קיים" לאחר "מרפאה קיימת" יבוא "או מרפאה עצמאית קיימת";

 

 

(2)   

לאחר הגדרת "מרפאת חוץ" יבוא:

"מרפאה עצמאית קיימת" – מקום שניתן בו שירות בריאות, שנמצא בבנין שהבקשה להיתר לבנייתו או לשימוש בו הוגשה למוסד תכנון לפני יום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009), ואינו בית חולים קיים ולא מרפאה קיימת; 

הוספת תקנה 7א

2.  

לאחר תקנה 7 לתקנות יבוא:

 

 

 

התאמות נגישות במרפאה עצמאית קיימת

 7א. במרפאה עצמאית קיימת יתקיימו הוראות התוספת השלישית.

הוספת התוספת השלישית

3.  

לאחר התוספת השניה בתקנות יבוא:

 

 

 

"תוספת שלישית (תקנה 7א)

 

 

הגדרות

1.  

בתוספת זו,

 

 

 

 

"בנין המשמש למגורים"- בנין שמרבית הדירות בו משמשות למגורים;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"מרפאה שאינה נגישה" –מרפאה עצמאית קיימת שמתקיימות לגביה  הוראות נספח ב' לתוספת זו.

 

 

 

 

"סיבות הנדסיות" –  לענין תוספת זו, כהגדרתן בתקנה 10(א) בתקנות נגישות לבנין קיים, וכן אלה בנוסף:

 

 

 

 

(1)   

מצב שבו ביצוע התאמות נגישות לפי תוספת זו יגרמו לפגיעה משמעותית בשטח שהכרחי לאספקת שירות בריאות במרפאה עצמאית קיימת, לרבות עקב הצורך בשימוש בציוד או בריהוט כחלק מבדיקה או טיפול;

 

 

 

 

(2)   

לגבי מרפאה עצמאית קיימת שנמצאת בבנין המשמש למגורים – גם כל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(א)   

מצב שבו ביצוע התאמות נגישות לפי תוספת זו במרפאה עצמאית קיימת שהיא חלק מדירת מגורים, יגרמו לפגיעה משמעותית בחללים אחרים בדירה שאינם משמשים כמרפאה.

 

 

 

 

 

(ב)   

לא נתקבלה הסכמת בעלי הדירות בבית משותף הנדרשת לפי סעיף 59ג, בהליך חלוט לפי חוק המקרקעין, לאחר שנתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

 

(1)   

החייב בביצוע נגישות הוכיח כי עשה את כל אלה: פעל בנחישות בהתחשב במועד להשלמת חובת הנגישות לפי תקנות אלה, עשה מאמצים סבירים לקבל את הסכמת בעלי הדירות בבית המשותף, ופנה למפקח שיפעיל את סמכותו לפי סעיף 59ג(ד) לחוק המקרקעין;

 

 

 

 

 

 

(2)   

המפקח לא הרשה את ביצוע ההתאמה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 59ג(ד) לחוק המקרקעין;

 

 

 

 

 

לענין זה, "בית משותף" – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, וכן "בית" כהגדרתו בסעיף 77א לחוק המקרקעין; "המפקח" – כמשמעותו בחוק המקרקעין; "חוק המקרקעין" - חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969[2];  "חלוט" – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981[3];

 

 

 

"פגיעה מהותית בזמינות שירות הבריאות לציבור המבוטחים", אחד מאלה:

 

 

 

 

(1)   

שירות הבריאות מחייב מומחיות מיוחדת וקופת החולים לאחר שהשקיעה מאמץ סביר, לא מצאה חלופה לאספקת אותו השירות;

 

 

 

 

(2)   

שירות הבריאות ניתן למבוטחי קופת חולים באזור גאוגרפי מסויים, וקופת החולים לאחר שהשקיעה מאמץ סביר, לא מצאה חלופה לאספקת אותו השירות באזור הגאוגרפי האמור.

 

 

 

"שטח חוץ" – כהגדרתו בתקנות הנגישות לבנין ציבורי קיים.

 

 

נגישות מכילה במרפאה עצמאית קיימת 

2.  

לאדם עם מוגבלות תהיה נגישות למרפאה עצמאית קיימת כדי לקבל שירות ממי שמספק בה שירות בריאות, או ללוות אדם אחר לצורך קבלת שירות כאמור, באותה, זמינות ואיכות כפי שניתן לכלל הציבור, ובאופן שוויוני, מכובד ועצמאי.

לענין זה, "קבלת שירות" – לגבי כל אחד מסוגי שירותי הבריאות שניתנים במרפאה עצמאית קיימת, להיבדק בכל סוגי הבדיקות ולקבל את כל סוגי הטיפולים שניתנים במרפאה בחלל מסויים או בכמה חללים, לרבות אלה הדורשים ציוד רפואי או ניתנים על ידי בעלי מקצוע רפואי, וכן סוגי שירותי בריאות שבהם מתבצעת פעילות הכנה, השהיה או התאוששות, וכן שירות של התאמת ציוד רפואי אישי או קבלתו.

 

 

נגישות למרפאה עצמאית קיימת

3.  

במרפאה עצמאית יתקיימו לפחות הוראות  תקנות הנגישות לבנין קיים, למעט הוראות תקנות 3, 7 עד 9, 10(ג)(3) ו-(ה), 15, והתוספות השניה והשלישית; כל זאת בכפוף להוראות פרטים  2 לעיל, 5 להלן, ולהוראות אלה:

 

 

 

 

(1)   

יראו הוראות בדבר התאמות נגישות לפי תוספת זו הנוספות על אלה שמפורטות בתקנות הנגישות לבנין קיים, התוספת הראשונה, או משנות אותן (להלן – שינויים), כאילו הן מופיעות בטור ג' לתוספת האמורה; בטור ד' שלצד שינויים כאמור, יראו כאילו נרשם "יראו את הוראות הבדיקה שבטור ג כהוראות ביצוע ההנגשה", ובטור ה' שלצד טור ד' האמור, יראו כאילו נרשם "אין", אלא אם כללו השינויים גם חלופות במקרה של פטור, שאז יראו כאילו בטור ה' נרשמו הקלות כאמור.

 

 

 

 

(2)   

הוראות תקנות הנגישות לבנין קיים יחולו גם בדרכים שהציבור עושה בהן שימוש, שמובילות למרפאה עצמאית קיימת מגבול שטח ציבורי הגובל בבנין שבו היא מצויה וממקומות חניה לציבור המצויים בתוך הבנין  שבו מצויה המרפאה או בשטחי החוץ שלו.

 

 

 

 

(3)   

בכל מקום בתקנות הנגישות בבניין ציבורי קיים, יראו כאילו במקום "בניין קיים" יבוא "בנין קיים שכולו או חלקו מרפאה עצמאית קיימת, לפי הענין", ובמקום "שירות ציבורי" יבוא "שירות בריאות", ובמקום "סיבות הנדסיות" יבוא "סיבות הנדסיות לפי תקנה 1 לתקנות אלה".

 

 

 

 

(4)   

הבדיקה וביצוע התאמות הנגישות האמורות בתקנה 2 לתקנות הנגישות לבניין קיים, גם יאפשרו לאדם עם מוגבלות המלווה מטופל למרפאה, נגישות רציפה למקומות במרפאה שבהם לצורך ליווי מטופל, נדרש מלווה לשהות או לבצע פעולות, כגון סיוע לילד בעת בדיקה.

 

 

 

 

(5)   

תקנה 4 לתקנות הנגישות לבניין קיים תחול על מרפאה עצמאית קיימת לרבות כזו שהיא בית מרקחת, שלא קיים חניון ציבורי בבנין שבו נמצאת המרפאה, או במרחק שאינו עולה על 100 מטר מבנין כאמור;  

 

 

 

 

(6)   

דרך נגישה רציפה, שהיא הדרך שבה הולך הציבור, תוביל מהכניסה לבנין עד לכל אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(א)   

כניסה למרפאה עצמאית קיימת, לעמדה שניתן בה שירות נלוה כגון שירותי מזכירות, חלל המתנה, ומשם לחלקי המרפאה בהם ניתן שירות בריאות או שהציבור מגיע אליו, כגון שולחן, עמדת  בדיקה או טיפול;

 

 

 

 

 

(ב)   

לבית שימוש נגיש כמפורט בס"ק (17).

 

 

 

 

(7)   

שלטים –

 

 

 

 

 

(א)   

במפלס הכניסה הראשית לבנין שהוא בנין מגורים שבו מרפאה קיימת ובמפלסי חניות הרכב, בסמוך לכניסות לאמצעי התגברות על גובה, כגון תא מעלית, תא מעלון אנכי או מעלון משופע, רשומים על גבי שלט במקום בולט לעין כל אלה: שרטוט תא אמצעי ההתגברות על גובה ועליו מידות אורך ורוחב התא, בין דפנותיו הפנימיות, רוחב המעבר החופשי בדלת התא, וציון דופן התא שבה ממוקמת דלת הכניסה לתא ודלת היציאה (אם אינן אותן דלתות), וכן רוחב הפרוזדור הצמוד לדלת התא. השלט יעמוד בהוראות ת"י 1918 חלק 4 סעיפים 2.1.4 הדן באופן הצבת השלטים, ו-2.1.6 הדן בעיצוב השלטים החזותיים.

 

 

 

 

 

(ב)   

לצד דלת מרפאה עצמאית קיימת שבבנין המשמש למגורים, יימצא שלט זיהוי לצד דלת ובו מספר הדירה שבה המרפאה, בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לרקע שלו. לא קיימים בבנין מספרי דירות, יכלול השלט סימן אחר שאינו מספר, שהוא בניגוד מישושי ובניגוד חזותי לרקע שלו. השלט, הניגודים האמורים ומיקומו יעמדו בהוראות ת"י 1918 חלק 4 סעיפים 2.1.4 הדן באופן הצבת השלטים, 2.1.6 הדן בעיצוב השלטים החזותיים, ו-2.1.8 הדן בשלט מישושי.

 

 

 

 

 

(ג)  

המידע שבשלטים האמורים בס"ק (א) ו-(ב) יפורסם  באותו אופן שמי שמספק שירות חייב לפרסם התאמות נגישות לפי תקנות אלה.

 

 

 

 

(8)   

הרוחב החופשי של מעברים בין ריהוט וציוד במרפאה עצמאית, שהם חלק מהדרך הנגישה, יהיה 90 ס"מ לפחות. בנוסף, יתקיים האמור בתקנות בנין קיים, התוספת הראשונה, טור ג' לצד פרט משנה (5), פסקות משנה (ד) ו-(ה).

 

 

 

 

(9)   

בחלל המתנה במרפאה יימצא מקום ישיבה מיוחד אחד לפחות, שאליו יוכל להגיע אדם עם מוגבלות המתנייד בכסא גלגלים, לחנות עם כסא הגלגלים, ולהמתין יחד עם שאר הציבור וכחלק ממנו. ממדי מקום ישיבה מיוחד יהיה כממדי שטח רצפה חופשי לכסא גלגלים כאמור בת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.6.1. מעליו יימצא שלט זיהוי ובו רשום מקום ישיבה לכסא גלגלים. במידת האפשר, יסומנו על הרצפה  גבולות מקום הישיבה המיוחד. במקום ישיבה מיוחד ניתן להציב כסאות שניתן יהיה לפנותם מיד עם הגעת אדם המתנייד בכסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות.

 

 

 

 

(10)  

בעמדת קבלה במרפאה עצמאית קיימת, בנויה ושאינה בנויה, יתקיימו תקנות 18(א), (ב) ו-(ו)  לתקנות נגישות השירות; אם הייתה במרפאה עמדת מודיעין, תחול בנוסף פסקה (1) בתקנה  20(א) לתקנות נגישות השירות.

 

 

 

 

(11)  

בבריכה טיפולית במרפאה עצמאית קיימת יתקיים האמור בטבלה שבתקנות בניין קיים, בפרט  2בתוספת הראשונה בטור ג' שלצד פרט משנה (32).

 

 

 

 

(12)  

במרפאה שבה המטופל עובר לעמדת בדיקה או טיפול שבה עליו לשבת או לשכב, יתקיימו הוראות אלה כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכסא גלגלים או באמצעי עזר אחר לניידות, לבצע את המעבר האמור, באופן מכובד, ואם חפץ בכך – אף באופן עצמאי:

 

 

 

 

 

(א)   

ניתן יהיה להביא את פני המשטח או המושב אליו עובר המטופל לטווח הגובה 45 – 50 ס"מ מעל פני הרצפה; אם פני העמדה אינו משטח אופקי, ניתן יהיה להביא לטווח הגובה האמור חלק מהצלע הארוכה של פני העמדה שרוחבה 40 ס"מ לפחות; בעת ביצוע המעבר לא יהיה כל מחסום בין פני המשטח או המושב אליו עוברים, לבין אמצעי הניידות של האדם.

 

 

 

 

 

(ב)   

ימצא שטח רצפה פנוי בסמוך לעמדה שאליה עליו לעבור, שיאפשר לכסא גלגלים או אמצעי עזר אחר לניידות, תמרון והיצמדות לצלע הארוכה לפחות, של אותו משטח או מושב, וככל האפשר מכיוונים נוספים של המשטח או המושב, וביצוע המעבר; בנוסף  יאפשר השטח הפנוי הימצאות אדם לצורך סיוע במעבר ככל שיידרש; ממדי השטח לא יפחתו משטח חופשי לסיבוב לפי ת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.7.4. אפשר שהמושב או המשטח יהיה נייד וניתן להביא אותו למצב של עצירה מוחלטת לצורך ביצוע מעבר בטוח מאמצעי עזר לניידות.

 

 

 

 

 

(ג)  

כשהבדיקה או הטיפול נעשים על כסא שאליו יש לעבור, יבוצעו התאמות במידת האפשר, כדי לאפשר את ביצוען כשהאדם ישוב בכסא גלגלים שעימו הגיע, ובלבד שאיכות וזמינות הבדיקה או הטיפול זהות לאלה המבוצעות כשהאדם ישוב על הכסא.

 

 

 

 

 

(ד)   

לצורך ביצוע הבדיקה לפי פסקה זו ובכל מקום אחר בתוספת זו – השטח שתופס אדם בכיסא גלגלים הוא כאמור בת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.6.1 הדן בשטח רצפה חופשי לכסא גלגלים.

 

 

 

 

(13)  

במרפאה עצמאית קיימת שלא נדרש בה ביצוע מעבר כמפורט בסעיף (12) ואין בה שטח חופשי לסיבוב כאמור בס"ק 12(2), אפשר שהיציאה מחדר הבדיקה או הטיפול באמצעות כסא גלגלים יהיה בנסיעה לאחור.  

 

 

 

 

(14)  

במרפאה עצמאית קיימת שנדרשת בה הסרת לבוש,

 

 

 

 

 

(1)   

מפלג גוף תחתון לפחות לצורך הבדיקה או הטיפול, תהיה עמדת הלבשה נגישה לפי נספח א' לתוספת זו  שתאפשר התפשטות והתלבשות בפרטיות, בתוך חדר הבדיקה או בצמוד לו, גם כלפי צוות המרפאה. היתה העמדה בצמוד לחדר הבדיקה, יהיה המעבר מעמדת ההלבשה לחדר הבדיקה בדרך נגישה ובפרטיות, גם אל מול צוות המרפאה;

 

 

 

 

 

(2)   

מפלג גוף עליון בלבד – יבוצעו התאמות או ייקבעו נהלים שיאפשרו התפשטות והתלבשות בפרטיות לאדם עם מוגבלות בעת שהוא יושב בכסא גלגלים או בעת שנעזר באמצעי עזר אחר לניידות; לענין זה, "פרטיות" - כאמור בפסקה (1) לעיל. 

 

 

 

 

(15)  

אם הוצא פטור לפי תקנה 10 לתקנות הנגישות לבניין קיים,

 

 

 

 

 

(1)   

מהתקנת עמדת הלבשה נגישה בתוך חדר הבדיקה או הטיפול או בצמוד לו, תמוקם העמדה בחלק אחר של המרפאה, ובלבד שתובטח דרך נגישה אליה, ותובטח פרטיות בעת התפשטות והתלבשות וגם במעבר מהעמדה לחדר הבדיקה. פרטיות תובטח גם אל מול אנשי צוות המרפאה; פרטיות תושג באמצעים שאדם עם מוגבלות יכול להפעיל באופן עצמאי, או שתושג באמצעות נהלים שתורה המרפאה. 

 

 

 

 

 

(2)   

לגבי ממדי המשטח שאמור בפסקה (1) בנספח א', אפשר שבמקומו יימצא משטח מרופד שרוחבו 75 ס"מ ואורכו 120 ס"מ, לפחות; אפשר שהמשטח יהיה מתקפל.

 

 

 

 

(16)  

אפשר שבסף בכניסה לחדר בדיקה או טיפול שנדרש להתקין בו כבש כדי להנגישו, אך בפתחו דלת אוטמת (כגון בחדר לבדיקת שמיעה), ולא ניתן להתקין בו כבש קבוע עקב פגיעה באטימת הדלת, יימצא כבש מתקפל מקובע, או רכיב משופע נייד (להלן – כבש נייד), שמתקיימות בו הוראות התוספת הראשונה לתקנות הנגישות לבנין קיים, טור ג' שלצד פרט משנה (8), בפסקת משנה (ב).  ספק השירות ידאג שכבש נייד כאמור יהיה מוכן וזמין לשימוש מיידי כשאדם עם מוגבלות מגיע למרפאה, ואם ביקש אותו אדם – אף יסייע לו, והכל כדי שלא יפגעו זמינות ואיכות השירות לאדם כאמור בהשוואה לאדם ללא מוגבלות. ספק השירות יורה נוהל להבטחת האמור בסעיף זה, ויפרסם את הנוהל ודבר קיום הכבש באותו אופן שספק השירות חייב לפרסם התאמות נגישות לפי תקנות אלה.

 

 

 

 

(17)  

במרפאה עצמאית או בבנין בו היא נמצאת, יימצא בית שימוש נגיש, זמין לשימוש, אם לרשות הציבור המבקר במרפאה עומד בית שימוש.

 

 

הנגישות במרפאה של ספק שירות שקופת חולים התקשרה איתו לפני כניסת תקנות אלה לתוקף

4.  

על אף האמור בפרט 3, במרפאה עצמאית קיימת שבה ניתן שירות בריאות על-ידי ספק שירות שהתקשר עם קופת חולים כלשהי לפני כניסת תקנות אלה לתוקף, אפשר שיחולו אלה:

 

 

 

 

(1)   

בדרך נגישה שמובילה למרפאה עצמאית קיימת שבבנין המשמש למגורים, או בתוכה, ושנתקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן, אפשר שייעשה שימוש בכבש נייד להתגברות על הפרש הגובה: 

 

 

 

 

 

(א)   

קיים הפרש גובה שאינו עולה על 20 ס"מ;   

 

 

 

 

 

(ב)   

הוצא פטור מהתגברות על הפרש הגובה לפי תקנה 10 לתקנות הנגישות לבנין וכתוצאה החייב בביצוע נגישות אינו חייב לבצע התאמה להתגברות על הפרש הגובה;

 

 

 

 

 

(ג)  

אפשר ששיפוע הכבש יעלה על 8% אך לא יעלה על 10%, המעמס המירבי המותר על הכבש לא יפחת מ- 300 ק"ג, והכבש יאפשר לאדם עם מוגבלות להתגבר על הפרש הגובה בצורה בטוחה ומכובדת.  

 

 

 

 

 

(ד)   

ספק שירות ידאג שכבש נייד כאמור יהיה מוכן וזמין לשימוש מיידי כשאדם עם מוגבלות מגיע למרפאה, ואם ביקש אותו אדם – אף יסייע לו, והכל כדי שלא יפגעו זמינות ואיכות השירות לאדם כאמור בהשוואה לאדם ללא מוגבלות. ספק השירות יתקין שלט בולט לעין שיימצא בסמוך להפרש הגובה, ובו מספר טלפון אליו ניתן להתקשר בשעות הפעילות של המרפאה ולקבל סיוע; ספק השירות יורה נוהל להבטחת האמור בסעיף זה, וכן ידאג ויפרסם את הנוהל ודבר קיום הכבש באותו אופן שספק השירות חייב לפרסם התאמות נגישות לפי תקנות אלה.

 

 

 

 

(2)   

במרפאה עצמאית קיימת שהיא חלק מדירת מגורים, ולא קיימת דרך נגישה מפתח הדירה עד לחלל שבתוכה המשמש דרך קבע כמרפאה עצמאית קיימת, אפשר שחלל אחר בדירה שיש אליו דרך נגישה מפתח הדירה, ובתוכו, ישמש לצורך בדיקה או טיפול באדם עם מוגבלות. שירות הבריאות בחלל האחר יינתן בצורה מכובדת ויבטיח פרטיות לאדם עם מוגבלות, באותו אופן שמתקיים בחדר שמשמש דרך קבע כמרפאה. אם המרפאה מופעלת בידי צוות הכולל שני אנשים לפחות, תורה המרפאה נוהל להבטחת האמור בסעיף זה שיפורסם באותו אופן שספק השירות חייב לפרסם התאמות נגישות לפי תקנות אלה.

 

 

עבודות הנגשה במסגרת שיפוץ או הקמת מרפאה

5.  

(א)   

חייב בביצוע נגישות חייב לבצע התאמות נגישות לפי תקנות אלה כחלק מכל שיפוץ שהוא מבצע במרפאה עצמאית קיימת או בבניין שבו היא מצויה, הכרוך בשינוי בקירות, מחיצות פנימיות, מפלסי רצפה, בפתחים, או בשיפוץ של שטחי חוץ של בניין הכולל עבודות פיתוח או שינוי גאומטריה של דרכים.

 

 

 

 

(ב)   

במרפאה עצמאית קיימת ששוברים בה קירות או נבנים בה קירות חדשים, רוחב המעבר החופשי בדלתות שבקירות אלה יהיה 80 ס"מ לפחות, ובנוסף, לגבי הפתחים שבקירות אלה והמעברים שצמודים לפתחים אלה - במקום האמור בתקנות בנין קיים, התוספת הראשונה, בטור ג' שלצד פרט משנה (5), סעיף קטן (ה), יבוא "(ה) תוואי נחשב נגיש לעניין פרט משנה (ד) אם גודלו של כל אחד מהממדים A ו-B בציור (א) הוא 80 ס"מ לפחות, ואם הסכום A+B אינו קטן מ-210 ס"מ".  

 

 

מרפאה עצמאית קיימת שהתקשרה שנפתחה לראשונה

6.  

לא תיפתח מרפאה עצמאית קיימת לראשונה לציבור לאחר יום התחילה אלא אם במרפאה מתקיימות הוראות פרטים 2, 3, ו-5 לתוספת זו; קופת חולים תהיה רשאית לקבל שירות ממרפאה כאמור, רק אם נתקיימו בה ההוראות האמורות ערב תחילת ההתקשרות עימה.

 

 

מרפאה עצמאית קיימת שאינה נגישה

7.  

 

מי שמספק שירות בריאות במרפאה עצמאית קיימת שלא מתקיימות בה הוראות תקנות אלה, לא יוכל לספק בה שירות בריאות החל מתום שנתיים מיום התחילה. אם המרפאה אינה נגישה עקב פטור שנתקבל לגביה לפי תקנות אלה, לא יוכל מי שמספק בה שירות בריאות לספק אותו לציבור החל מתום שנתיים מיום התחילה, אלא אם ביצע את כל אלה:

(1)  התאמות נגישות סבירות שמבטיחות שהוא עצמו יספק שירות  בריאות לאדם  עם מוגבלות באופן בטוח נוח, מכובד ועצמאי ככל האפשר;

(2)  פרסם לציבור את התאמות הנגישות שביצע במרפאה והפטורים שקיבל לפי תקנה 34 לתקנות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.

(3)  לבקשת אדם יספק לא יאוחר מ-24 שעות הצהרת נגישות שבה ציין אם המרפאה עומדת בתקנות אלה או שאינה עומדת בהן ושהוא נוקט בהתאמות נגישות סבירות כאמור בפסקה (1) לעיל. לבקשת אדם, ההצהרה תסופק עם החשבונית בגין שירות הבריאות שקיבל אותו אדם.

לענין זה,

"התאמות נגישות סבירות" – התאמות נגישות שאינן מגיעות כדי אחד מאלה: נטל כבד מדי, או שניתן לאשר לגביהן פטור מסיבה הנדסית או עקב פגיעה מהותית באופי המקום; התאמות נגישות אלה אפשר שיהיו מאלה המפורטות בפרט 8(ג)(1) עד (3).  

 

 

מרפאה עצמאית קיימת – הפסקת שירות, פטורים

וחלופות

8.  

(א)   

על אף האמור בפרט 7, מרפאה עצמאית קיימת שקופת חולים התקשרה איתה ערב תחילתן של תקנות אלה שהיא מרפאה עצמאית קיימת שאינה נגישה עקב פטור שנתקבל לגביה לפי תקנות אלה, לא יוכל נותן שירותים לספק בה שירות בריאות למבוטחי קופת חולים, וקופת חולים לא תוכל לקבל ממנו שירות בריאות באותה מרפאה, החל מתום שנתיים מיום התחילה.

לענין זה, "מרפאה שאינה נגישה" –מרפאה עצמאית קיימת שמתקיימות לגביה  הוראות נספח ב' לתוספת זו.

 

 

 

 

(ב)   

על אף האמור בפרט משנה (א), נותן שירות יהיה רשאי לספק שירות בריאות במרפאה שאינה נגישה, לאחר המועד הקובע, וקופת חולים תהיה רשאית לקבל ממנו שירותי בריאות במרפאה לא נגישה, באישור הממונה, אם נתקיימו כל התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) להלן ובנוסף, הוראות פרטי משנה (ג), (ד)(3), (ז) ו-(ח):

 

 

 

 

 

(1)   

המרפאה העצמאית הקיימת נמצאת בבנין המשמש למגורים;

 

 

 

 

 

(2)   

קופת חולים התקשרה עם נותן השירות לפני תחילתן של תקנות אלה; 

 

 

 

 

 

(3)   

לדעת קופת חולים, הנתמכת באסמכתאות מתאימות, הפסקת אספקת שירות הבריאות על ידי אותו נותן שירות מאותה מרפאה לא נגישה, תגרום לפגיעה מהותית בזמינות שירות הבריאות לציבור המבוטחים, וכל עוד אין בידי קופת חולים חלופה סבירה לאותו ספק.

 

 

 

 

(ג)  

כחלק מאישור שיתן לפי פרט משנה (ב), יורה הממונה לקופת החולים ולנותן השירות, את התנאים בהם נותן השירות עצמו יספק את אותו שירות בריאות לאדם עם מוגבלות, באחת לפחות מהחלופות המפורטות להלן ובתנאים המפורטים לצדה, וזאת לאחר שקופת חולים איפשרה זיהוי קבוע לאדם עם מוגבלות לצורך הבטחת חלופת שירות מאותו נותן שירות, והכל באותה איכות וזמינות כפי שניתן לכלל ציבור המבוטחים של קופת החולים:

 

 

 

 

 

(1)   

נותן השירות יספק את אותו שירות בריאות במקום שמתקיימים בו הוראות פרטים 2, 3, ו-5, לפחות (להלן – "מרפאה נגישה").  מרפאה נגישה יכול שתהיה גם מרפאה נישאת על רכב, שבמקום חנייתה קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום חניה נגיש לרכב גבוה, למקום קבלת השירות בתוכה;  במרפאה נגישה יתקיימו בנוסף תנאים אלה:

 

 

 

 

 

 

(א)   

המרפאה הנגישה מרוחקת במידה סבירה מהמרפאה הלא-נגישה שלגביה מתבקש אישור הממונה לפי פרט משנה (ב), ונמצאת באותו ישוב;

 

 

 

 

 

 

(ב)   

נותן השירות יספק במרפאה הנגישה שירות בריאות בהיקף של 25% לפחות מסך כל היקף השירות שהוא נותן לקופת החולים במהלך חודש ולא פחות משעה אחת, ההיקף הגדול מבינהם (להלן – תחום שירות נגיש).

 

 

 

 

 

 

(ג)  

קופת חולים ונותן השירות יאפשרו לאדם עם מוגבלות בניידות, לקבל בעדיפות על כל אדם אחר שאינו מוגבל בניידות, תור לנותן השירות בתחום השירות הנגיש. תור אחד לפחות בתחום השירות הנגיש יישמר פנוי עד 12 שעות לפני תחילת התחום האמור הקרוב. אם תפוסים כל התורים בתחום השירות הנגיש הקרוב, יפונה התור האחרון שנתפס בתחום השירות הנגיש הבא לאחר זה הקרוב, אם לא נותר בו תור פנוי, ויועבר לאדם עם מוגבלות כאמור. משהגיע מועד ושעה מסויימים שהם תחום שירות נגיש במרפאה קיימת נגישה או חלק ממנו, ולא נרשם ולו אדם אחד לקבל שירות בריאות במועד זה במרפאה הקיימת הנגישה,  רשאי נותן השירות שלא לספק בה את שירות הבריאות במועד זה בלבד.

 

 

 

 

 

(2)   

נותן שירות יספק את אותו שירות בריאות בבית האדם עם המוגבלות אם הסכים לכך אותו אדם, ואם טיפול בבית האדם הוא שווה ערך לטיפול שניתן לאדם ללא מוגבלות במרפאה הלא נגישה.  

 

 

 

 

 

(3)   

נותן שירות יספק את אותו שירות בריאות באמצעות טלרפואה, אם הסכים לכך האדם ואם טיפול באמצעות טלרפואה הוא שווה ערך באיכותו וזמינותו לטיפול שניתן לאדם ללא מוגבלות במרפאה הלא-נגישה.

 

 

 

 

(ד)   

אישור הממונה לפי פרט משנה (ב) והתנאים שקבע,

 

 

 

 

 

(1)   

 יהיו לתקופה קצובה ולא יותר משנתיים, ולאחר מכן יתבטלו מאליהם. 

 

 

 

 

 

(2)   

יחולו על כל קופת חולים שמקבלת שירות מאותו נותן שירות באותה מרפאה לא נגישה, או עומדת לקבל שירות כאמור, ובלבד שיתקיימו כל התנאים שהורה הממונה על שירות כאמור;

 

 

 

 

 

(3)   

יפורסמו באתרי האנטרנט של קופת החולים ומשרד הבריאות, במדור שיועד לכך, וכן באתר נותן השירות אם קיים; הפרסומים יבוצעו כך שניתן יהיה לאתר בקלות נותן שירות שקיבל אישור לפי סעיף זה, את כתובת המרפאה הלא נגישה, את התאמות הנגישות שמתקיימות בה, הפטורים שאושרו לגביה, את חלופות השירות שאישר הממונה לגביה, וכיצד ניתן לקבוע תור לאחת מחלופות אלה.

 

 

 

 

(ה)   

(1)   

 נותן שירותים במרפאה עצמאית קיימת שבבנין מגורים או שהיא חלק מדירת מגורים, ושנדרש בה בית שימוש נגיש לפי פרט 3(17) לעיל, והוצא פטור לפי פרק ד בתקנות הנגישות לבנין ציבורי  קיים מהקמת בית שימוש לפי התוספת הראשונה, טור ה פסקה (ב)(1) שלצד פרט משנה (21) , יהיה רשאי להמשיך ולספק בה שירות בריאות לאחר המועד הקובע, וקופת חולים תהיה רשאית לקבל ממנו שירותי בריאות במרפאה לא נגישה, אף ללא אישור הממונה, אך בכפוף לתנאים ולחלופות שמפורטים בפרט משנה (ג),  ובכפוף לפרטי משנה (ד)(2) ו-(3), (ז) ו-(ח), ולמשך שנתיים מהמועד הקובע לכל היותר; לבקשת קופת חולים, הממונה יהיה רשאי להאריך את השנתיים האמורות, בתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים נוספות, אם נוכח לדעת שנותן השירותים וקופת החולים מלאו את חובותיהם לפי פרטי משנה (ג), (ד)(2) ו-(3), (ז), ו-(ח). 

 

 

 

 

 

(2)   

נותן שירות שהוא רופא או בעל מקצוע בריאות, שקופת חולים התקשרה עימו ערב תחילתן של תקנות אלה, שביום התחילה מלאו לו 65 שנים לפחות, והוא היחיד שמספק שירותים במרפאה עצמאית קיימת שאינה נגישה, יהיה רשאי להמשיך ולספק בה שירות בריאות לאחר המועד הקובע, וקופת חולים תהיה רשאית לקבל ממנו שירותי בריאות במרפאה לא נגישה, בכפוף לאמור בפרטי משנה (ג) ו-(ד)(2) ו-(3), (ז) ו-(ח);

 

 

 

 

(ו)   

נותן שירותים שנתקבל לגביו אישור לפי סעיף זה, יעביר את אותו אישור לקופת חולים אחרת שלה הוא מספק שירות בריאות או לפני תחילתה של התקשרות חדשה עם קופת חולים.

 

 

 

 

(ז)  

אדם עם מוגבלות שהסכים לחלופת טיפול נגיש מסויימת לפי פרט משנה (ג) לעיל, רשאי לחזור בו בכל עת מהסכמתו, ועל קופת החולים לאפשר לו נגישות חלופית לנותן השירות מבין אלה המפורטות בסעיף משנה (ג) ושאושרו על-ידי הממונה בתוך פרק זמן שלא יעלה על 14 יום; קופת החולים תעדכן את הנגישות החלופית שבחר אותו אדם בזיהוי הקבוע שלו, ותדווח על כך לנותן השירות; נותן שירות יספק שירות בריאות לאותו אדם בהתאם לאמור. 

 

 

 

 

(ח)   

קופת חולים תפעיל שירות פניות שבאמצעותו יוכלו אנשים עם מוגבלות לדווח על קשיים בקבלת שירות בריאות מספק שירות בריאות שאושרו לגביו חלופות שירות לפי סעיף זה. קופת חולים תבחן את הקשיים שדווחו, תבצע את הנדרש כדי שלאדם עם מוגבלות תהיה נגישות לנותן שירות בריאות כאמור, ותעדכן את הפונה על הצעדים שנקטה, הכל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים תסיים את הטיפול בקשיים שדווחו, כדי שיוכל לקבל את השירות באותה זמינות ואיכות כמו שאר ציבור המבוטחים. קופת חולים תפרסם באתר האינטרנט שלה, במדור מיוחד שנועד לנגישות אנשים עם מוגבלות, ובשאר האמצעים בהם היא מפרסמת מידע לציבר, כיצד יכול אדם עם מוגבלות לדווח על קושי כאמור, והאופן שבו יינתן מענה קופת החולים. 

 

 

 

 

(ט)   

הממונה ידווח לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לא יאוחר מ-14 ימים לאחר אישור שנתן לפי פרט משנה (ב),  את פרטי האישור ובהם פרטי נותן השירות, סוג השירות, כתובת המרפאה הלא נגישה וקופת החולים שביקשה את האישור.

 

 

 

 

 

נספח א לתוספת השלישית – עמדת הלבשה

(פרט 3(14) בתוספת השלישית)

בעמדת הלבשה יתקיימו כל אלה:

 

 

 

 

 

(1)   

יימצא משטח מרופד שרוחבו 80 ס"מ ואורכו  180 ס"מ, לפחות, במידת האפשר רוחבו יהיה 90 ס"מ;  

 

 

 

 

 

(2)   

את פניו העליונים ניתן להביא לגובה 45 עד 50 ס"מ מפני הרצפה וכן לגובה פני משטח הבדיקה או הטיפול אליו יעבור הנבדק. על אף האמור, בתא הלבשה שבו הנבדק מתפשט שלא לצורך בדיקה ועובר בחזרה לכסא גלגלים, כגון בבריכת שחיה טיפולית די בכך שגובה המשטח יהיה בין 45 ל-50 ס"מ מפני הרצפה;  

 

 

 

 

 

(3)   

בעת ביצוע המעבר לא יהיה כל מחסום בין פני המשטח או המושב אליו עוברים, לבין אמצעי הניידות של האדם.

 

 

 

 

 

(4)   

מבנה המשטח יאפשר להיצמד אליה מצד הצלע הארוכה ולעבור אליו מכסא גלגלים;  אפשר שהמשטח יהיה נייד ושניתן להביא אותו למצב של עצירה מוחלטת לצורך ביצוע מעבר בטוח מאמצעי עזר לניידות ואל משטח בדיקה או טיפול;

 

 

 

 

 

(5)   

ימצא שטח רצפה פנוי בסמוך לעמדה שאליה עליו לעבור, שיאפשר לכסא גלגלים או אמצעי עזר אחר לניידות, תמרון והיצמדות לצלע הארוכה לפחות, של אותו משטח או מושב, וככל האפשר מכיוונים נוספים של המשטח או המושב, וביצוע המעבר; בנוסף  יאפשר השטח הפנוי הימצאות אדם לצורך סיוע במעבר ככל שיידרש; ממדי השטח לא יפחתו משטח חופשי לסיבוב לפי ת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.7.4. אפשר שהמושב או המשטח יהיה נייד וניתן להביא אותו למצב של עצירה מוחלטת לצורך ביצוע מעבר בטוח מאמצעי עזר לניידות.

 

 

 

 

 

(6)   

העומס הכולל בו יעמוד משטח כאמור יהיה 200 ק"ג לפחות; 

 

 

 

 

 

אפשר שמשטח שעליו תבוצע הבדיקה או הטיפול ישמש גם להתפשטות או התלבשות ובלבד שמתקיימות בו הוראות פסקאות (1) עד (6)

 

 

 

 

 

(7)   

יימצא אמצעי לאחיזה ביד שיסייע לאדם עם מוגבלות לצורך מעבר למשטח מכסא גלגלים או אמצעי עזר אחר לניידות, וכן לצורך סיוע בשלבי ההתלבשות. 

 

 

 

 

 

(8)   

עמדת ההלבשה תאפשר פרטיות גם אל מול אנשי הצוות; 

 

 

 

 

 

(9)   

יימצא סידור להנחת או תליית הבגדים ושאר האביזרים הנלוים של אדם עם מוגבלות שיימצא בטווח הגעה לחזית או לצד, לפי הענין, לפי ת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.6.3;

 

 

 

 

נספח ב' – מרפאה עצמאית קיימת שאינה נגישה

(פרט 7(א) בתוספת השלישית)

 

 

 

 

מרפאה שאינה נגישה היא מרפאה עצמאית קיימת שלא מתקיימת בה אחת או יותר מההוראות המפורטות בסעיפי המשנה שלהלן:

 

 

 

 

(1)   

הוראות פרטים 2 עד 6 לתוספת זו;

 

 

 

 

(2)   

דרך ההגעה של אדם עם מוגבלות מגבול השטח הציבורי הגובל בשטחי חוץ של בניין שבו נמצאת המרפאה, לכניסה לבניין, וממנו לכניסה למרפאה, לכל אחד מחלקיה בהם ניתן שירות לציבור, היא הדרך שכלל הציבור משתמש בה;

 

 

 

 

(3)   

בדרך המפורטת בסעיף קטן (2)  מתקיימות כל ההוראות הבאות מתקנות הנגישות לבנין קיים, התוספת הראשונה, פרטי המשנה שלהלן שבטבלה בפרט 2, באחד מהטורים ג', ד, או ה (למעט אם רשום בו "אין"):  (4) – כניסה, (5) – דרך נגישה, (10) - הוראות נוספות לשטחי חוץ, (7) - שיפוע בדרך נגישה, (8) - התגברות על הפרשי גובה בין מפלסים שונים בדרך נגישה, (9) – (11), (12) – (13) – מדרגות, (14) – דלתות, (15) – תאורה, (17) – דרך אחרת, (19) - סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים, (20) אזהרה בחלק דרך מוגבה,  (21) – (22) – בית שימוש נגיש, כשלרשות הציבור המבקר במרפאה עצמאית עומד בית שימוש בתוכה או בבנין בו היא נמצאת, [24] – מקלחת – אם עומדת מקלחת לרשות הציבור כחלק משירות הבריאות, (26) – ניגוד חזותי במשתנה, (27) – אמצעי הפעלה.

תחילה

4.  

תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.

 

___ ב________ התשפ"ב(___ ב________ 2022)

 (חמ __ -3)

 

__________________ 

שר הבריאות

 

 דברי הסבר

 

כללי

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 הטיל בסעיף 19יז על שר הבריאות לקבוע בתקנות את התאמות הנגישות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות לשירותי בריאות למקומות ציבוריים קיימים שבהם הם ניתנים. שר הבריאות הגיש לראשונה לכנסת ב-2012 טיוטת תקנות שכוללת הצעות להסדרים מקיפים להנגשת שירותי הבריאות ואת המקומות הקיימים שבהם הם ניתנים. ב-2016 נסתיימה התקנתן של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו – 2016, שמסדירות שני חלקים מתוך הנדרש – הנגישות למקומות קיימים שהם בתי חולים קיימים ומרפאות גדולות קיימות. הצעת תקנות זו היא השלמת חלק נוסף ביישם חובתו של שר הבריאות לפי חוק שוויון, ומטרתה להסדיר את הנגישות למרפאות עצמאיות קיימות. הצעת התקנות קובעת את סידורי הנגישות הנדרשים ממרפאה עצמאית קיימת, וכן קובעת מנגנונים להקלות למרפאות עצמאיות קיימות כדי לאפשר במקרים מתאימים לקופות החולים להבטיח את זמינות שירותי הבריאות לכלל מבוטחיהן, בד בבד עם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותים אלה.   

                     

תקנה 1 מבקשת לקבוע הגדרות שייוספו לקבוע בתקנה 1 לתקנות שבתוקף.

מרפאה עצמאית קיימת היא מרפאה שפועלת בבנין (כולל דירת מגורים) שהיתר הבניה להקמתו הוגש למוסד תכנון לפני 1.8.2009;  יובהר שמועד פתיחת המרפאה לציבור אינו משפיע על סיווג זה.

נותן שירות הוא מי שקופת חולים התקשרה עימו כדי שיספק למבוטחיה שירות בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במרפאה עצמאית קיימת (התקשרות מסוג זה מכונה "הסדר").

הגדרת מהן סיבות הנדסיות לצורך פטור מסיוג זה הורחבה בקשר לדירת מגורים וכוללת למשל גם מצב של התאמת נגישות שביצועה יפגע בשימוש בדירה.

לגבי מרפאות שמספקות שירות בריאות לקופה, מוצעת הגדרה למדד מהי פגיעה מהותית בשירות בריאות שקופת חולים מחוייבת לספק למבוטחיה; מדד זה יהווה שער כניסה לאפשרות לקבלת הקלות לספקים של קופת חולים במקרים של העדר נגישות.

 

תקנה 2 קובעת את עקרון השוויון בנגישות לקבלת שירות במרפאה עצמאית קיימת. כלומר לאדם עם מוגבלות תהיה אפשרות שווה כמו לכלל הציבור להגיע למרפאה כמטופל או מלווה לאדם אחר, ולקבל בה כל שירות בריאות או שירות נלווה לו.

 

תקנה 3 קובעת שדרישות הנגישות במרפאה עצמאית קיימת יהיו בעיקרן לפי תקנות הנגישות לבנין ציבורי קיים (זהו סטנדרט הנגישות הבסיסי שחל על כל מבנה ציבורי בסקטור הפרטי בישראל (מסחר, משרדים ועוד). נדרש ששתהיה דרך נגישה שמאפשרת לאדם עם מוגבלות להגיע ממדרכה ציבורית או שביל ציבורי שבגבול המגרש בו שוכנת המרפאה, לתוך הבנין, ובתוכו עד לפתח המרפאה. בתוך המרפאה נדרש שתהיה נגישות לאדם עם מוגבלות שתאפשר לו להגיע לכל חלקי המרפאה בו עליו לקבל שירות בריאות, כולל שירותים נלוים כמו שירותי מזכירות רפואית. נגישות זו כוללת גם למשל ביצוע מעבר מכסא גלגלים לעמדת טיפול. התקנה מפרטת דרישות הנגשה נוספות שיידרשו במרפאה עצמאית קיימת.

 

תקנה 4 קובעת הקלות מסויימות לנגישות במרפאה עצמאית קיימת שבבית מגורים שקופת חולים התקשרה איתה לפני כניסת תקנות אלה לתוקף; הקלות אלה עוסקות למשל בהתגברות על הפרש גובה באמצעות כבש נייד.

 

תקנה 5 מחייבת עבודות הנגשה במהלך שיפוץ של חלקי מרפאה קיימת או שטחי החוץ שלה. 

 

תקנה 6 קובעת שעל מרפאה עצמאית קיימת שהתקשרה לראשונה עם קופת חולים או שנפתחה לראשונה, לאחר תחילת התקנות להיות נגישה מעת פתיחתה.

 

תקנה 7 קובעת שעד תום שנתיים ממועד תחילת התקנות על מרפאה קיימת להשלים את ביצוע דרישות הנגישות. בסיום תקופה זו, מרפאה עצמאית שקיבלה פטורים מביצוע התאמות נגישות, כותוצאה אינה נגישה לאדם עם מוגבלות, תידרש לספק חלופות שירות כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות בריאות מאותו ספק שירות (למשל לספק את השירות עבור אותו אדם במקום אחר שנגיש עבורו). ספק השירות יידרש לפרסם את מצב הנגישות במרפאה וכיצד אדם עם מוגבלות יוכל לקבל ממנו שירות בריאותה באמצעות חלופה סבירה. יובהר שמרפאה עצמאית שתתעלם מדרישות התקנות חשופה לאמצעים שחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מקנה לאדם עם מוגבלות (כגון הגשת תביעה נגד ספק שירות ללא הוכחת נזק), וכלי אכיפה נוספים שבידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

תקנה 8  קובעת הסדר שונה מזה המוצע בתקנה 7, לגבי קופות החולים וספקי השירות שלה: בתום שנתיים ממועד תחילת התקנות על מרפאה קיימת להשלים את ביצוע דרישות הנגישות. מרפאה עצמאית שלא תעמוד בדרישות התקנות בסיום תקופה זו, לא תוכל להמשיך ולספק שירות לקופת חולים. התקנה קובעה מנגנון שמאפשר לממונה מטעם משרד הבריאות לאפשר למרפאה עצמאית קיימת שפועלת בדירת מגורים ולא מתקיימות בה דרישות הנגישות, אך אם ייפסקו שירותיה, למבוטחי קופת חולים תיגרם פגיעה מהותית, להמשיך להפעיל אותה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים ובלבד שתספק פתרון חלופי מתוך אלה שקובעת התקנה. הפניה לממונה תהיה רק באמצעות קופת החולים ולא פניה ישירה של המרפאה. מוצעים שלושה סוגי פתרונות חלופיים שהממונה מטעם משרד הבריאות יהיה רשאי לאשר: (1) ספק השירות יספק את שירות הבריאות למבוטחי קופת החולים, בחלק מהזמן, במקום שהוא נגיש. (2) ספק השירות יספק את השירות בביתו של אדם עם מוגבלות אם הסכים לכך, (3) ספק השירות יספק את השירות באמצעות רפואה מרחוק במקרים שניתו לבצע זאת ובהסכמת המטופל.

 

נספח א לתוספת השלישית מפרט את הדרישות מעמדת הלבשה נגישה

נספח ב לתוספת השלישית מפרט מהי מרפאה עצמאית קיימת שאינה נגישה. זוהי מרפאה שאדם עם מוגבלות לא יוכל או יתקשה להגיע אליה, להיכנס אליה, ולקבל בה טיפול כפי ששאר הציבור מקבל.

 



[1] ס"ח התשנ"ח, עמ' 152

[2] ס"ח התשכ"ט, עמ' 259, התשע"ט, עמ' 80.

[3] ס"ח התשמ"א, עמ' 302, התשנ"ד, עמ' 358.