תזכיר חוק

מטרה

1.  

מטרת חוק זה לאסדר את תחום רישוי שירותי אבטחה ואת הפיקוח על שירותי אבטחה הניתנים בישראל באופן שיתרום לשלום הציבור ובטחונו;

הגדרות

2.  

בחוק זה-

"בעל רישיון מיוחד" – כהגדרתו בסעיף 10ג(א) לחוק כלי היריה;

"השר" – השר לביטחון הפנים;

"חברת אבטחה" – חברה שקיבלה  רישיון לפי סעיף 5;

"חוק העסקת עובדים" – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

"חוק חוקרים פרטיים" – חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972;

"חוק כלי היריה" – חוק כלי היריה, התש"ט-1949;

"חוק להסדרת הבטחון" – חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;

"חוק הסמכויות" – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005;

"יעד אבטחה" – אדם, רכוש או מקום שעבורם מבקשים שירותי אבטחה;

"כלי יריה" – כהגדרתו בחוק כלי היריה;

"מאבטח" – אדם שהוסמך על פי חוק שבתוספת לעסוק במתן שירותי אבטחה;

"מארגן שירותי אבטחה" – אדם העוסק באספקת שירותי אבטחה עבור אחר או העוסק בתיווך לטובת אספקת שירותים כאמור, לרבות מי שאחראי על גביית תשלום או על אספקת כוח אדם לטובת שירותים כאמור וכן מנהל בחברה המספקת שירותים כאמור שקיבל רישיון לפי סעיף 8(ב); לעניין זה אין זה משנה -

(1) אם מארגן שירותי האבטחה עסק בעצמו או על ידי עובדו או על ידי מורשהו, או התקשר עם אחר לשם כך;

(2) אם מארגן שירותי האבטחה עסק כאמור במסגרת חברה שלו או של אחר;

(3) אם מארגן שירותי האבטחה היה אחראי לניהול חברה של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר מכל גורם שהוא, ולעניין זה מי שניהל בפועל חברה של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול החברה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(4) אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.

"ממונה" – אדם שנתמנה על ידי השר, במינוי שפורסם ברשומות, להיות ממונה לצורך חוק זה לעניין קבלת החלטה בהשגה לפי סעיף 27 לחוק; המינוי יכול להיות כללי או מסויג;

"מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני" – אדם אשר מונה על ידי חברת אבטחה כאחראי על ניהול שירותי האבטחה שמספקת החברה וניתן לו רישיון לפי סעיף 10(ב);

"מנהל תחום אבטחה והדרכה סניפי" – אדם אשר מונה על ידי חברת אבטחה כאחראי על ניהול שירותי האבטחה שמספק סניף החברה וניתן לו רישיון לפי סעיף 10(ב);

"מנהל משרד הבריאות" – כהגדרתו בחוק כלי היריה;

"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

(2) צבא ההגנה לישראל;

(3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק הסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;

(5) משטרת ישראל והרשות להגנה על עדים.

"מפקח" – אדם שנתמנה על ידי השר, במינוי שפורסם ברשומות, להיות מפקח לצורך חוק זה; מינוי כזה יכול להיות כללי או מסויג;

"סניף של חברת אבטחה" – יחידה בחברת אבטחה, המבקשת לספק שירותי אבטחה, ויש לה רישיון לפי סעיף 5 לחוק זה;

"פקיד רישוי" – עובד מדינה שנתמנה על ידי השר, במינוי שפורסם ברשומות, שתפקידו מתן וביטול רישיונות לפי חוק זה; המינוי יכול להיות כללי או מסויג;

"קצין משטרה בכיר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, או מי מטעמו;

"רשות מוסמכת" – פקיד רישוי שמונה לפי חוק זה;

"שומר" – אדם העוסק במתן שירותי אבטחה שאינה חמושה ואינה כרוכה בהפעלת סמכויות כלפי אדם לפי דין אשר קיבל רישיון לפי סעיף 6 לחוק זה, והשירותים הניתנים על ידו הם מסוג או במקום שקבע השר בצו;

"שירותי אבטחה" – שירותים למטרת אבטחתם או שמירתם של אדם, רכוש או מקום, אשר מבוצעים תוך החזקה או נשיאה של כלי ירייה (להלן: "שירותי אבטחה חמושה"), או שביצועם מחייב הסמכה לצורך הפעלת סמכויות על פי דין, או שירותים כאמור מסוג או במקום שקבע השר בצו כטעונים ברישיון לפי חוק זה;

חובת רישוי חברת אבטחה

3.  

(א)  לא יינתנו שירותי אבטחה אלא על ידי חברת אבטחה בעלת רישיון לפי חוק זה שניתן על ידי הרשות המוסמכת, בהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות חוק זה.

(ב) לא יינתנו שירותי אבטחה על ידי סניף של חברת אבטחה, אלא אם כן יש בידי הסניף רישיון לכך שניתן על ידי הרשות המוסמכת, בנוסף על הרישיון האמור בסעיף קטן (א).

(ג)  האמור בסעיפים (א) ו-(ב) לא יחול על גוף המנוי בהגדרת "מערכת הביטחון" המספק את שירותי האבטחה לגוף באמצעות עובדיו.

אישור לקבלת שירותי אבטחה

4.

אדם המבקש לקבל שירותי אבטחה מחברת אבטחה יפנה לקבלת אישור בכתב לכך מקצין משטרה בכיר, אשר הוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של המשטרה; אישור כאמור לפי סעיף זה יכול שיותנה בתנאים, לרבות הגבלת משך תוקפו של האישור וכללים לעניין החזקתם, אחסנתם, מספרם וסוגיהם של כלי ירייה; חובת אישור לפי סעיף זה לא תחול על סוגים של יעדי אבטחה שתקבע הרשות המוסמכת בהתייעצות עם קצין משטרה בכיר.

תנאים למתן רישיון לחברת אבטחה

5.

(א)  הרשות המוסמכת תיתן רישיון לבקשת חברה ולסניפיה שמתקיימים לגביהם כל אלה, לפי העניין:

(3)  קיים בחברה מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני, כאמור בסעיף 10;

(4)  התקבל אישור משטרת ישראל כאמור בסעיף 16 וכן המלצה חיובית מאת משרד הבריאות כאמור בסעיף 17;

(ב) בנוסף על האמור, הרשות המוסמכת רשאית להתנות את מתן הרישיון באחד מאלה:

(1)  המצאת ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובות החברה על פי חוק זה, בדרך שיקבע השר בתקנות; בתקנות כאמור יכול שייקבעו סכומי הערבות או הערובה ודרכי חילוטן;

(2) קיומה של הסמכה על פי חוק שבתוספת או הכשרה המותאמת לסוג שירותי האבטחה שלגביהם מבוקש הרישיון.

(ג)  על אף האמור בסעיף (א), חברה המבקשת לספק שירותים למטרת שמירתם או אבטחתם של אדם, רכוש או מקום, אשר אינם שירותי אבטחה כהגדרתם בחוק זה, ושירותים אלה ניתנים במרחב ציבורי ותמורת תשלום, לא תספק שירותים כאמור אלא ברישיון שיינתן בהתאם לתנאים המנויים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). לעניין זה, "מרחב ציבורי" – דרך או מקום שיש לציבור זכות או רשות של גישה אליהם בלא תנאי.

תנאים למתן רישיון לשומר

6.

(א)  לא יעסוק אדם כשומר אלא במסגרת חברת אבטחה ואם יש בידו רישיון לכך שניתן לו על ידי הרשות המוסמכת.

(ב) הרשות המוסמכת תיתן רישיון לאדם המבקש לשמש כשומר כאמור בסעיף קטן (א), שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

מלאו לו שמונה עשרה שנה;

(2)

הוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל;

(3)

התקבל אישור משטרת ישראל בעניינו לפי סעיף 16.

עיסוק כמאבטח במסגרת חברת אבטחה

7.

(א)  מאבטח לא יעסוק במתן שירותי אבטחה אלא במסגרת חברת אבטחה מורשה ואם יש בידו הסמכה לכך על פי חוק שבתוספת.

(ב) חברת אבטחה לא תעסיק אדם כמאבטח אלא אם יש בידי המאבטח תעודת הסמכה על פי חוק שבתוספת.

תנאים למתן רישיון למארגן שירותי אבטחה

8.

(א)  לא יעסוק אדם כמארגן שירותי אבטחה אלא אם יש בידו רישיון לכך שניתן לו על ידי הרשות המוסמכת.

(ב) הרשות המוסמכת תיתן רישיון למבקש לארגן שירותי אבטחה כאמור בסעיף קטן (א), שמתקיימים לגביו כל אלה, לפי העניין:

(ג)  הרשות המוסמכת רשאית, בהתחשב בסוג שירותי האבטחה אשר לגביהם מבוקש רישיון לפי הוראת סעיף זה, להתנות את הרישיון, בקיומה של הסמכה על פי חוק שבתוספת.

(ד) חברת אבטחה לא תעסיק מארגן שירותי אבטחה אלא אם כן יש בידו רישיון בהתאם להוראת סעיף קטן (א).

קבלת שירותים על ידי בעל רישיון

9.

המבקש לקבל שירותי אבטחה או שירותים כאמור בסעיף 5(ג), לא יקבל שירותים כאמור אלא לאחר שהחברה הציגה לו רישיון בתוקף לפי חוק זה.

תנאים למתן רישיון למנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני וסניפי

10.

(א)  לא יינתן רישיון לפי סעיף 5(א) לחברת אבטחה, ולא יינתנו שירותי אבטחה על ידי חברה, אלא אם כן קיים באותה חברה מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני, בעל רישיון תקף לכך שניתן לו על ידי הרשות המוסמכת.

(ב) רישיון למבקש לשמש כמנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני או כמנהל תחום אבטחה והדרכה סניפי, יינתן לאדם שמתקיימים לגביו כל אלה, לפי העניין:

(1) מלאו לו 25 שנה;

(2) הוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל;

(3) הוא בוגר קורס פיקודי בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות הביטחון הכללי, בשירות בתי הסוהר או ביחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, או שהוא בעל ניסיון של שלוש שנים רצופות לפחות, במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה, בעיסוק בתחום ניהול הביטחון או האבטחה, המכשיר אותו לדעת חטיבת האבטחה והרישוי במשטרת בישראל, לשמש כמנהל תחום אבטחה והדרכה;

(4) הוא בעל שליטה בשפה העברית, באופן שיאפשר תשאול, הבנת הוראות וניהול רישום כנדרש;

(5) הוא המציא אישור רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית, כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות, ככל שלא נדרש להמציא מכוח דין אחר;

(6) הוא קיבל הכשרה בתחום ניהול שירותי האבטחה המתאימה לסוג השירותים הניתנים על ידי החברה בה הוא משמש כמנהל; הכשרה כאמור תיקבע על ידי הרשות המוסמכת בהתייעצות עם חטיבת האבטחה והרישוי במשטרת ישראל;

(7) הוא בוגר 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, או המציא אישור ממשרד החינוך, התרבות והספורט על השכלה שוות ערך לכך;

(8) לצורך מתן רישיון למנהל תחום אבטחה והדרכה בחברה המספקת שירותי אבטחה חמושה – הוא בעל רישיון מיוחד לפי סעיף 10ג(א) לחוק כלי היריה;

(9) לצורך מתן רישיון למנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני בלבד - הוא גם בעל ניסיון בתחום הביטחון או האבטחה, המכשיר אותו לשמש כמנהל תחום אבטחה והדרכה, לדעת קצין משטרה בכיר אשר הוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל.

(ג)  מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני אינו רשאי למלא תפקיד נוסף, אלא אם קבעה הרשות המוסמכת כי אין בכך כדי לפגוע בתפקידו כמנהל תחום אבטחה והדרכה.

(ד) לא יינתן רישיון לפי סעיף 5(א) לסניף של חברת אבטחה, ולא יינתנו שירותי אבטחה על ידי סניף כאמור, אלא אם כן קיים באותו סניף מנהל תחום אבטחה והדרכה סניפי, בעל רישיון תקף לכך שניתן לו על ידי הרשות המוסמכת.

הנחיות הרשות המוסמכת למנהל תחום אבטחה והדרכה

11.

(א) מנהל תחום אבטחה והדרכה יפעל ליישום הנחיות הרשות המוסמכת כאמור בסעיף 15(א)(5), וידווח לרשות המוסמכת על כל יעד אבטחה אשר לו ניתנים שירותי אבטחה על ידי החברה או הסניף, בהתאמה, לרבות מיקומו של יעד האבטחה, שיטת האבטחה, אמצעי האבטחה והיקפה, וקיומו של אישור לפי הוראות סעיף 4 באופן שייקבע בהנחיות האמורות.

(ב)  מנהל תחום אבטחה והדרכה סניפי ישמש ממלא מקומו של מנהל תחום האבטחה וההדרכה האירגוני; בחברה המספקת שירותי אבטחה חמושה, ישמש ממלא מקומו של בעל הרישיון המיוחד באותו סניף, כמשמעו בסעיף 10ג(א) לחוק כלי היריה, כממלא מקומו של מנהל תחום האבטחה וההדרכה בסניף.

יחוד העיסוק באבטחה

12.

(א)  חברה שיש בידה רישיון בתוקף לפי הוראות סעיף 5, לא תעסוק בעיסוק אחר מלבד מתן שירותי אבטחה.

(ב) חברה לא תציג עצמה כחברת אבטחה או כחברה המעניקה שירותים כאמור בסעיף 5(ג), אלא אם יש בידה רישיון לכך לפי הוראות סעיף 5(א).

(ג)  אדם לא יציג עצמו כמאבטח או כשומר, לרבות באמצעות התנהגות, לבוש, החזקת תעודה או ענידת סמל, אלא אם יש בידו הסמכה לכך על פי חוק שבתוספת או רישיון לפי סעיף 6(ב) לחוק זה, לפי העניין;

חובת הזדהות של נותן שירותי אבטחה

13.

(א) אדם לא יספק שירותי אבטחה אלא בעת מילוי תפקידו כשהוא עונד באופן גלוי לעין תג המזהה אותו ואת תפקידו והוא מחזיק בידו בתעודת הסמכה על פי חוק שבתוספת או רישיון שניתן לו לפי סעיף 6(ב) לחוק זה, לפי העניין.

(ב) אדם המספק שירותי אבטחה לא ילבש מדים שיש בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה.

הרשות המוסמכת למתן רישיון

14.

השר ימנה פקידי רישוי שישמשו כרשות המוסמכת לפי חוק זה; המינוי יפורסם ברשומות.

סמכויות הרשות המוסמכת

15.

(א)  הרשות המוסמכת תיתן רישיון לפי חוק זה רשאית –

(1) לתת רישיון או לסרב לתיתו אם לא עמד המבקש בתנאים לקבלת הרישיון. החלטה כאמור תהיה בכתב ומנומקת;

(2) לתת רישיון בתנאים ובהגבלות ולהטיל תנאים והגבלות על רישיון שניתן, לרבות לעניין אופן מתן שירותי האבטחה, משכם, ומיקומם. החלטה כאמור תהיה בכתב ומנומקת;

(3) לבטל רישיון תוך תקופת תוקפו, בהתאם להוראות סעיף 18;

(4) לקבוע קיומם של בעלי תפקידים הנדרשים בחברת אבטחה או בסניף של חברת אבטחה או בחברה המספקת שירותים כאמור בסעיף 5(ג), כתנאי לרישיון לחברה או לסניף, בהתאמה, לרבות כשירותם והכשרתם של בעלי תפקידים כאמור. קביעה כאמור יכול שתיעשה בהתחשב בסוג שירותי האבטחה;

(5) לקבוע, בהתייעצות עם משטרת ישראל, הנחיות מקצועיות לניהול שירותי אבטחה או שירותים כאמור בסעיף 5(ג), שקיומן יהווה תנאי לרישיון, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח לרשות המוסמכת, ובכלל זה דיווח על תלונות או על אירועים חריגים בקשר למתן השירותים;

(6) לקבוע את מספר הסניפים הנדרשים בחברת אבטחה, בין היתר, בהתחשב בהיקף שירותי האבטחה, בפריסתם הגיאוגרפית ובמספר כלי הנשק בחברת האבטחה;

(7) להתנות מתן רישיון לפי חוק זה בקיומן של הוראות כל דין הנוגעות למתן שירותים כאמור בחוק זה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישיון לפי חוק זה לא יינתן אלא לאחר קבלת אישור  מנותני האישור הבאים (להלן – "הגורמים המאשרים"):

(1) קצין משטרה בכיר בהתאם להוראות סעיף 16;

(2) מנהל משרד הבריאות בהתאם להוראות סעיף 17.

(ג)  הרשות המוסמכת רשאית לדרוש שמבקש רישיון יתייצב בפניה לשם בירור פרטי בקשתו, תנאי רישיונו והתנהלותו בתקופה בה רישיונו בתוקף.

(ד) בסעיף זה –

"מתן רישיון" – לרבות חידוש רישיון;

"מבקש רישיון" – לרבות מבקש לחדש רישיון.

קבלת אישור משטרת ישראל

16.

(א)  קיבלה הרשות המוסמכת בקשה לרישיון לפי חוק זה, תעביר את פרטי הבקשה לקצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה;

(ב) קצין משטרה בכיר יקבע, לאחר ששקל את המידע המצוי בידי משטרת ישראל הנוגע למתן הרישיון, לרבות מידע בדבר עברו הפלילי של מבקש הרישיון, בעלי השליטה בחברת האבטחה או בעל תפקיד בחברת אבטחה, לפי העניין, על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו – אחד מאלה:

(1) אין מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו;

(2) קיימת מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו.

(ג)  הרשות המוסמכת לא תיתן רישיון אלא אם כן ניתן על ידי קצין משטרה בכיר אישור כאמור כי אין מניעה לכך כאמור בפסקת משנה (ב)(1).

(ד) קצין משטרה בכיר רשאי לקבוע כאמור בסעיף קטן (ב) גם מיוזמתו תוך תקופת תוקפו של הרישיון בהתבסס על מידע שהגיע לידו לאחר שניתן רישיון למבקש.

(ה)  לעניין סעיף זה:

           "בעל שליטה" –

           "בעל שליטה", "בעל מניה מהותי" ו"בעל עניין", כהגדרתם בחוק החברות,  

             התשנ"ט-1999;

"בעל תפקיד בחברת אבטחה" – כל אחד מאלה:

(1) מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני ומנהל תחום אבטחה והדרכה סניפי;

(2) מארגן שירותי אבטחה;

(3) בעל רישיון מיוחד לפי סעיף 10ג לחוק כלי היריה וממלא מקומו.

(4) "מאבטח" ו"שומר";

           "מתן רישיון" – לרבות חידוש רישיון;

התייעצות עם משרד הבריאות

17.

(א)  קיבלה הרשות המוסמכת בקשה למתן רישיון לפי סעיף 5 לחברת אבטחה המספקת שירותי אבטחה חמושה, תעביר למנהל משרד הבריאות את פרטיו של מנהלי תחום האבטחה וההדרכה בחברה לצורך בחינת כשירותם הנפשית.

(ב) הרשות המוסמכת רשאית להעביר למנהל משרד הבריאות פרטים כאמור בסעיף קטן (א), גם בקשר לרישיון שכבר ניתן.

(ג)  לעניין פרטים שנמסרו למנהל משרד הבריאות לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 11ב לחוק כלי היריה.

(ד) בסעיף זה –

"חברת אבטחה" – לרבות סניף של חברת אבטחה.

ביטול רישיון

18.

(א)  הרשות המוסמכת רשאית לבטל, להתלות עד למילוי תנאים שתורה עליהם, להגביל או לסרב לחדש רישיון, ביוזמתה או ביוזמת הגורם המאשר, אם מצאה שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת, או בהתקיים אחד מאלה:

(1)  

הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

(2)  

בעל הרישיון חדל לבצע את הפעולה נושא הרישיון;

(3)  

חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן הרישיון;

(4)  

בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון;

(5)  

בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה.

(ב) פנה הגורם המאשר לרשות המוסמכת בבקשה כי רישיון שניתן לפי חוק זה יבוטל, תפעל הרשות המוסמכת לקיום ההליכים הנדרשים לביטול הרישיון ותעדכן את הגורם המאשר בדבר התקדמות ההליך בתוך 30 ימים ממועד פנייתו אליה. אם ניתן לגבי החברה צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 19  - בתוך 14 ימים ממועד הפנייה כאמור.

(ג)  לא יבוטל רישיון אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ד) בוטל רישיון לפי סעיף זה, תשלח הרשות המוסמכת בתוך שבעה ימים ממועד החלטה על הביטול, הודעה כתובה ומנומקת על כך לבעל הרישיון וכן תשלח הודעה לגורם המאשר; ביטול הרישיון ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום משלוח ההודעה כאמור.

(ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 19 ו-22 לעניין צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי.

צו הפסקה מינהלי

19.

(א)  היה לקצין משטרה בכיר שהוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, יסוד סביר להניח כי ניתנים שירותי אבטחה בניגוד לסעיף 3, או כי יש להפסיק את מתן שירותי האבטחה לשם שמירה על שלום הציבור או לשם השבת שלום הציבור שהופר, וקיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור, יהא הקצין רשאי לצוות בכתב על בעל חברת אבטחה, מנימוקים שיירשמו בצו, להפסיק את מתן שירותי האבטחה, בין בדרך של הפסקת שירות ביעד שירותי אבטחה, אחד או יותר, בין בדרך של סגירת משרדי וסניפי החברה ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, כדי להביא לידי הפסקה של ממש במתן שירותי האבטחה. צו הפסקה מינהלי יכלול את כל אלה:

(1)

פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין;

(2)

תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

(3)

אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות של נותן הצו עם תובע או עם יועץ משפטי;

(4)

פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו;

(5)

פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ב) צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית-דין בהליך אזרחי.

(ג)  הורה קצין המשטרה הבכיר כאמור בסעיף קטן (א), ידווח על כך לרשות המוסמכת בהקדם האפשרי.

תוקף צו הפסקה מינהלי

20.

צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים יום רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי לבקש את הארכת תוקפו בבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא היעד בו ניתנים שירותי האבטחה שלגביו ניתן הצו; הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו הפסקה מינהלי, יעמוד הצו בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

ביקורת שיפוטית על צו הפסקה מינהלי

21.

הרואה עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי רשאי לעתור לביטולו בבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים החברה או הסניף שלגביו ניתן הצו; לא יבטל בית המשפט צו הפסקה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהחברה או הסניף לגביו ניתן הצו, פעלו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי המצדיקה את ביטול הצו; הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

צו הפסקה שיפוטי

22.

(א)  שוכנע בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא היעד בו ניתנים שירותי אבטחה כי חברת האבטחה פועלת ללא רישיון, או בניגוד לתנאי הרישיון לפי חוק זה, או כי קיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו, רשאי בית המשפט לצוות על בעל החברה, על המחזיק במקום ועל מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועלת החברה ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את מתן שירותי האבטחה, בין בסגירת יעד האבטחה בו ניתנים שירותים אלו, בין בסגירת משרדי החברה או הסניף ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא להפסקת מתן שירותי אבטחה (בחוק זה - צו הפסקה שיפוטי).

(ב) הייתה הבקשה קשורה לפעילות הנהלת החברה או הפרת תנאי מהותי ברישיון, תוגש הבקשה בבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי הסניף הראשי או משרדיה הראשיים של החברה.

סדרי הדין בהליכים לעניין צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי

23.

(א)  עתירה על החלטה לעניין הוצאת צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת העתירה ותנוהל בהתאם לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט לעניינים מינהליים.

(ב) בדיונים לפי סעיפים 20 ו-22 לחוק זה בית המשפט לא יצווה על הוצאת צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי, לפי העניין, אלא אם כן שוכנע כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק למתן הצו, לפי העניין. בדיון לפי סעיפים האמורים לעיל, רשאי המבקש לבקש לפרט או להציג לפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם הוא מבסס את טענותיו (לעניין סעיף זה – חומר חסוי);  בקשה כאמור תוגש בכתב ותהיה מנומקת במידת האפשר וככל שאין חשש לחשיפת החומר החסוי.

(ג)  התנגד המשיב להצגת החומר החסוי, תחול חזקת התקינות המינהלית.

(ד) החליט בית המשפט לאחר עיון בחומר החסוי, שלא להיעתר לבקשה בעניין אי גילויו של החומר החסוי, רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מבקשתו. משעשה כן –לא יועמד החומר לעיון המשיב ובית המשפט יתעלם ממנו בקבלת ההחלטה.  החליט המבקש שלא לחזור בו מהגשת החומר החסוי והודיע כי בכוונתו לערער על החלטת בית המשפט לחשפו לעיון הצד שכנגד, יעשה כן בתוך 15 ימים; בזמן הזה לא ייחשף החומר החסוי לצד שכנגד.

(ה)  מתן צו הפסקה מינהלי ומתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי חוק זה.

(ו)  ניתן צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי, רשאי שוטר להיכנס למקום שלגביו ניתן הצו ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח סביר, בנסיבות העניין, כדי להבטיח את קיום הצו.

שיתוף מידע

24.

(א)  הרשות המוסמכת לפי חוק כלי היריה רשאית למסור לרשות המוסמכת לפי חוק זה מידע שרשאית האחרונה לדרוש או לקבל לפי חוק זה מכל מקור אחר, וכן מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 11א לחוק כלי היריה.

(ב) הרשות המוסמכת לפי חוק זה רשאית למסור לרשות המוסמכת לפי חוק כלי היריה  מידע שרשאית האחרונה לדרוש או לקבל לפי חוק כלי היריה מכל מקור אחר.

(ג)  הרשות המוסמכת למתן רישיונות לפי חוק העסקת עובדים רשאית למסור לרשות המוסמכת לפי חוק זה מידע שרשאית האחרונה לדרוש או לקבלו לפי חוק זה מכל מקור אחר.

(ד) הרשות המוסמכת לפי חוק זה רשאית למסור לרשות המוסמכת לפי חוק העסקת עובדים מידע שרשאית האחרונה לדרוש או לקבל לפי חוק העסקת עובדים מכל מקור אחר.

שמירת סוד

25.

אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיפים 10(ב)(5), 15, 16, 17 ו-24, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות על פיו.

הודעה על החלטת הרשות המוסמכת

26.

הרשות המוסמכת תציין בהודעתה על אודות החלטתה לפי חוק זה, את זכותו של הרואה עצמו נפגע מן ההחלטה להשיג עליה, כאמור בסעיף 27.

השגה

27.

(א)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת לפי חוק זה, רשאי להשיג עליה בכתב לממונה, תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלת ההחלטה.

(ב) התקבלה החלטה על פי קביעת קצין משטרה כאמור בסעיף 16(ב)(2), יפנה הממונה לקבלת עמדת משטרת ישראל לצורך מתן החלטתו.

(ג)  התקבלה החלטה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות כאמור בסעיף 17, יפנה הממונה לקבלת המלצת מנהל משרד הבריאות לצורך מתן החלטתו.

(ד) הממונה יחליט בהשגה וישיב למשיג בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום הגשת ההשגה; הודעה על ההחלטה תימסר למשיג בכתב בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים להחלטה זו.

(ה)  האמור בסעיף קטן (ד) לא יחול - אם התברר, לאחר בדיקה, כשהעניין נושא ההשגה טעון בדיקה או דיון נוספים, לרבות השלמת חקירה; במקרה זה יודיע הדן בהשגה למשיג, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הודעת ההשגה, את הטעם שעל פיו נמנע מלהשיב במועד, באופן מפורט במידת האפשר, ולפי העניין. דחיית ההחלטה לפי סעיף קטן זה תהיה למשך שישים ימים נוספים לכל היותר.

(ו)  במקרה האמור בסעיף קטן (ה) יודיע הממונה למשיג, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום הגשת ההשגה, את הטעם שעל פיו נמנע מלהשיב במועד, באופן מפורט במידת האפשר, ולפי העניין.

(ז)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת הממונה רשאי לעתור עליה לבית המשפט לעניינים מינהליים תוך 45 ימים ממועד קבלתה.

תקפו של רישיון

28.

(א)  תקפו של רישיון לפי חוק זה יהיה ל-3 שנים. הרשות המוסמכת רשאית ליתן רישיון  לפי חוק זה לתקופה קצרה יותר למבקש רישיון לראשונה או אם יש בפניה מידע המבסס צורך כאמור.

(ב) עם תום תוקפו של רישיון שניתן לפי חוק זה, ניתן להגיש בקשה לחידושו אשר  תידון לפי סעיף 15; רישיון שניתן לפי חוק זה יחודש בתום תקופת תוקפו, לאחר שעמד מבקש הרישיון בכל דרישות הרשות המוסמכת ובתנאי הרישיון, לרבות תשלום אגרה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפגוע בסמכויות הרשות המוסמכת לפי סעיף 15.

חובת דיווח

29.

(א)  בעל רישיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רישיונו – חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת, בכתב, בתוך שלושה ימי עסקים.

(ב) בעל רישיון לפי חוק זה, אשר חדלו להתקיים העילות או התנאים לתוקף הרישיון שקיבל, חייב להודיע על כך לרשות המוסמכת בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנודע לו על כך ולמסור לה את רישיונו.

(ג)  חברת אבטחה בעלת רישיון לפי חוק זה חייבת להודיע לרשות המוסמכת על כוונתה לשינוי בשמה או בכתובתה של החברה או של אחד מסניפיה; על ההודעה להימסר לפני ביצוע השינוי.

(ד) חברת אבטחה בעלת רישיון לפי חוק זה חייבת להודיע לרשות המוסמכת על כל כוונה לשינוי בהרכבם של הנהלת החברה או בעליו, לרבות בעלי תפקידים כאמור בסעיף 10(ב) לחוק כלי היריה, כפי שנמסרו לרשות המוסמכת על פי דרישתה; על ההודעה להימסר לפני ביצוע השינוי.

מינוי מפקחים

30.

השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 32, לשם פיקוח ובקרה על ביצוע הוראות חוק זה.

תנאים למינוי מפקח

31.

למפקח לפי הוראת סעיף 30, ימונה מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(א)   

לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת השר להיות מפקח;

(ב)  

הוא קיבל הכשרה מתאימה, לרבות בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 32 כפי שהורה השר.

(ג)   

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר;

סמכויות פיקוח

32.

לשם פיקוח ובקרה על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; וכן, להציג בפניו כלי ירייה ותחמושת כאמור, לרבות לשם זיהויו וספירתו, בדיקת סימונו ובחינת תנאי אחסנתו; לעניין זה, "מסמך" – לרבות תעודה או פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט או בהסכמת המתגורר באותו מקום;

חובת הזדהות

33.

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:

(א)   

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(ב)  

יש בידו תעודה בתוקף החתומה על ידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

הוראות מיוחדות כלפי מערכת הביטחון

34.

לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי סעיף 32 כלפי גוף בטחוני.

עונשין

35.

(א)   

המפר את חובת הדיווח לפי הוראות סעיף 29(ב), דינו – מאסר ששה חודשים.

(ב)  

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס:

(1) המפריע למפקח שמונה לפי סעיף 30, להשתמש בסמכות מהסמכויות הנתונות לו לפי סעיף 32;

(2) חברת אבטחה המספקת שירותי אבטחה ליעד אבטחה שלא אושר, או בניגוד לתנאים שנקבעו באישור, אם נקבעו, בניגוד להוראות סעיף 4;

(3) שומר או מאבטח העוסק במתן שירותי אבטחה שאינה חמושה, שלא במסגרת חברת אבטחה מורשה, בניגוד להוראות סעיפים 6(א) או 7(א), לפי העניין;

(4) חברת אבטחה המעסיקה שומר שאין בידו רישיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 6(ב) או חברת אבטחה המעסיקה מאבטח שלא הוסמך על פי חוק שבתוספת לעסוק במתן שירותי אבטחה, בניגוד לסעיף 7(ב);

(5) חברת אבטחה המספקת שירותי אבטחה בלי שקיים באותה חברה או בסניף של החברה מנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני או סניפי בעל רישיון תקף לכך, בניגוד להוראות סעיפים 10(א) ו-10(ד);

(6) חברה המציגה עצמה כחברת אבטחה, בלי שיש בידה רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 12(ב);

(7) אדם המציג עצמו כמאבטח או כשומר בכוונה לספק שירותי אבטחה, בלי שיש בידו הסמכה לכך על פי חוק שבתוספת או רישיון לפי סעיף 6(ב), לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 12(ג);

(8) חברה המספקת שירותים כאמור בסעיף 5(ג) ללא רישיון;

(ג)   

מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי שניתן לפי סעיף 19, או צו הפסקה שיפוטי שניתן לפי סעיף 22 דינו – מאסר שמונה עשר חודשים או קנס כאמור, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור; הייתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 לכל יום שבו נמשכה העבירה.

(ד)  

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס:

(1) מאבטח העוסק במתן שירותי אבטחה חמושה, שלא במסגרת חברת אבטחה מורשה או שלא הוסמך לכך על פי חוק שבתוספת, בניגוד להוראת סעיף 7(א);

(2) אדם או חברה שקיבלו רישיון על פי חוק זה על יסוד מסירת פרטים כוזבים.

(ו)

חברת אבטחה המספקת שירותי אבטחה בעצמה או באמצעות אחד מסניפיה, בהעדר רישיון לכך, בניגוד להוראת סעיף 5(א), דינה – מאסר שלוש שנים, או קנס בגובה של 200,0000 ש"ח.

(ז)

מארגן שירותי אבטחה ללא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 8(א), דינו  - מאסר שלוש שנים או קנס בגובה של 200,000 ש"ח, או כאמור בסעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפי הגבוה שבהם.

(ח)

חברת אבטחה המעסיקה מארגן שירותי אבטחה ללא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 8(ד), דינה – שלוש שנות מאסר או קנס בגובה 200,000 ש"ח, או כאמור בסעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפי הגבוה שבהם.

(ט)

בסעיף זה –

"העושה", "המפר"' או "המספק", בעבירה שנעברה על ידי חברת אבטחה – לרבות בעל החברה, מנהלו הכללי ומנהל תחום אבטחה והדרכה בו.

ביצוע ותקנות

36.

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות בדבר:

(1) תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש את חידושו;

(2) חובות שיוטלו על בעלי רישיונות לפי חוק זה, לרבות חובות דיווח וחובות של אתיקה מקצועית;

(3) אגרות בעד מתן רישיון ובעד הגשת השגה לפי חוק זה;

(4) משך תוקפם של רישיונות;

(5) הגבלת תעריף לשכר שירותי אבטחה, בהתייעצות עם שר הכלכלה.

שמירת דינים

37.

(א)  הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, לרבות חוק כלי היריה, ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מכל רשות לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיה כדין.

(ב) האמור בחוק זה אינו פוטר אדם מן החובה לקבל רישיון כדרוש על פי חוק אחר.

תחולה

38.

(א)  חוק זה יחול גם על שירותי אבטחה המסופקים מטעם המדינה או מטעם רשות מקומית, אולם החוק לא יחול על שירותי אבטחה המסופקים ישירות על ידי המדינה או הרשות המקומית עצמה;

(ב) על אף האמור בחוק זה, במפעל ראוי לפי סעיף 10 לחוק כלי היריה, יחולו הוראות אותו סעיף.

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

39.

תיקון חוק כלי היריה

40.

(1) בסעיף 1, לפני הגדרת "כלי יריה" יבוא "חוק שירותי אבטחה" – חוק שירותי אבטחה, התשפ"ב-2022";

(2) בסעיף 7ב, לאחר "הרשות המוסמכת" יבוא ", לאחר התייעצות עם קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה,";

(3) בסעיף 10 בסופו יבוא: "(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), על שירותי אבטחה, כהגדרתם בחוק שירותי אבטחה, הניתנים במסגרת המפעל הראוי, יחולו הוראות חוק שירותי אבטחה למעט הוראות סעיף 3 לאותו חוק, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:

(1) בעל הרישיון המיוחד כאמור בסעיף קטן (א) יחויב ברישיון מנהל תחום אבטחה והדרכה לפי סעיף 10(ב) לחוק שירותי אבטחה;

(2) עובד המפעל כאמור בסעיף קטן (ב) יחויב בהסמכה על פי חוק שבתוספת, בהתאם לסעיף 7(א) לחוק שירותי אבטחה.

(4) בסעיף 10ג –

(א) בסעיף קטן (א), במקום "לבעל רישיון לפי סעיף 18(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972", יבוא "למנהל תחום אבטחה והדרכה ארגוני או סניפי מורשה לפי העניין, של חברת אבטחה, כמשמעו בחוק שירותי אבטחה";

(ב) בסעיף קטן (א), במקום הקטע החל במילים "בשירותי השמירה שלו עד המילים "במסגרת עיסוקם כאמור" יבוא "במתן שירותי אבטחה חמושה במסגרת אותה חברה, לצורך ביצוע עבודתם בחברה ובסניפיו"; ובסופו יבוא "רישיון כאמור בסעיף קטן זה לא יינתן אלא אם כן קיים עובד בחברה, הכפוף למנהל תחום אבטחה והדרכה, ואשר עומד בתנאים לקבלת רישיון מיוחד על פי סעיף זה, אשר ישמש ממלא מקומו של בעל הרישיון המיוחד. רישיון כאמור יוגבל למתן שירותי אבטחה באזור המצוי כולו בתחומי אחד ממחוזות משטרת ישראל בלבד, אלא אם כן ניתן אישור לאזור העסקה החורג מתחום זה, על ידי קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל".

(ג)  בסעיף קטן (ב), אחרי "בעל הרישיון המיוחד" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)"; במקום סעיף קטן (ג)" יבוא "סעיף 3(ב) לחוק שירותי אבטחה".

(ד) סעיף קטן (ג) יימחק, ובמקומו יבוא:

"(ג) (1) המועסק במתן שירותי אבטחה כאמור בסעיף קטן (א) יהיה רשאי להחזיק בכלי הירייה שניתן לו בהרשאה לפי סעיף קטן (ב) בעת מתן שירותי אבטחה בפועל וביעד האבטחה בלבד;

      (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות המוסמכת, בהתייעצות עם משטרת ישראל, לקבוע הוראות לעניין החזקת כלי ירייה כאמור באותה פיסקה, שלא בעת מתן שירותי אבטחה בפועל ומחוץ ליעד האבטחה;

      (3) על אף האמור בפסקה (1), לעניין שירותי אבטחה שהם פעולות אבטחה פיזית כמשמעותן בחוק להסדרת הבטחון – תהיה החזקת כלי הירייה בהתאם להנחיות הקצין המוסמך כהגדרתו באותו חוק, כאמור בסעיף 10 בו;

       (4) בסעיף זה – "יעד אבטחה", כמשמעו בחוק שירותי אבטחה.

(5) בסעיף 11 - בפסקה (2), הסיפה החל במילים "על פי המלצת" תימחק, ובמקומה יבוא "אלא אם קבע קצין משטרה בכיר, כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה, כי קיימת מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של שלום הציבור וביטחונו". לעניין סעיף זה "רישיון" – מתן רישיון לרבות חידוש רישיון.

(6) אחרי סעיף 11ג יבוא –

ערר 11ד (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת לפי חוק זה, רשאי לערור עליה בכתב, תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלתה;

               (ב) הערר יוגש לממונה;

         (ג) נגע הערר לקביעת קצין משטרה כאמור בסעיף 11(2)(ב), יפנה הממונה לקבל עמדת משטרת ישראל לצורך מתן החלטתו;

         (ד) נגע הערר להודעת מנהל משרד הבריאות כאמור בסעיף 11ב, יפנה         הממונה  לקבלת המלצת מנהל משרד הבריאות לצורך מתן החלטתו;

         (ה) ההחלטה בערר לפי סעיף זה תינתן בתוך תשעים ימים מהמועד שבו          הגיעה הודעת הערר לידי הממונה; הודעה כתובה על ההחלטה תימסר בהקדם האפשרי לעורר, בצירוף הנימוקים להחלטה זו;

    (ו) הממונה רשאי להחליט בערר גם לאחר המועד האמור בסעיף קטן (ד),      אם התברר, לאחר בדיקה, שהעניין נושא הערר טעון בדיקה או דיון נוספים, לרבות השלמת חקיה; במקרה זה יודיע הממונה לעורר, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מתשעים ימים מיום קבלת הודעת הערר, את הטעם שעל פיו נמנע מלהשיב במועד, באופן מפורט במידת האפשר. דחיית ההחלטה לפי סעיף קטן זה תהיה למשך תשעים ימים נוספים לכל היותר".

(7) בסעיף 12, פסקה (ג1) תימחק;

תיקון חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה

41.

בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972 –

(1) בשם החוק, המילים "ושירותי שמירה" - יימחקו;

(2) בסעיף 1, הגדרת "שירותי שמירה" - תימחק;

(3) בסעיף 2, בסעיף קטן (ב) המלים "ואחד שהמליץ עליו שר המשטרה" – יימחקו;

(4) בסעיף 13, בסעיף קטן (ב) בפסקה (3), המילים "ארגון שירותי שמירה" – יימחקו;

(5) הכותרת "פרק ה: ארגון שירותי שמירה" - תימחק;

(6) סעיף 18 יימחק;

(7) סעיף 19 יימחק;

(8) סעיף 20 יימחק;

(9) בסעיף 30, המילים "18, 19(ב) או 20" יימחקו;

(10)  בסעיף 32, פיסקה (4) תימחק.

תיקון חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור

42.

בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 – בסעיף 8, פיסקה (4) תימחק.

תיקון חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים

43.

בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1988, – בסעיף 13, בסעיף קטן (ג):

(1) ברישה, אחרי "(6)" יבוא ", (7)", והמילים "ואחד מאלה" יימחקו;

(2) פסקאות (1) ו-(2) יימחקו.

תיקון חוק איסור הלבנת הון

44.

בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (18ח) יבוא:

"(18ט) עבירות לפי סעיפים 35(ו), 35(ז) ו-35(ח) לחוק שירותי אבטחה, התשפ"ב-2022".

תיקון חוק העסקת עובדים

45.

בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, אחרי סעיף 10א(א)(2) יבוא:

"(א)(3) בנוסף לכל תנאי אחר, רישיון קבלן שירותי אבטחה ושמירה על פי חוק זה יינתן רק בכפוף לקיומו של רישיון לחברת אבטחה מהמשרד לביטחון הפנים על פי חוק שירותי אבטחה, התשפ"ב-2022".

שינוי התוספת

46.

השר, באישור ועדת ביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

תחילה

47.

תחילתו של חוק זה בתום ששה חודשים מיום פרסומו.

הוראות מעבר

48.

(א) רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972, שהתקבל עד ליום התחילה, יעמוד בתוקפו עד למועד הקבוע בו.

(ב) מנהל תחום אבטחה והדרכה אשר מונה לפני פרסום החוק ואשר אינו עומד בתנאים המפורטים בסעיפים 7(ב) או 7(ה), לפי העניין, רשאית הרשות המוסמכת לתת לו רישיון לשמש כמנהל תחום אבטחה והדרכה בחברה או בסניף, בהתאמה, מטעמים מיוחדים.

תוקף תקנות        

49.

תקנות שהותקנו לפי סעיף 32 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 וצווים שהוצאו מכוח חוק זה, ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו הותקנו לפי סעיף  30 לחוק זה;

תוספת (סעיף 7(ב)