אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022
שר החקלאות ופיתוח הכפר ממונה על ביצוע חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, ורואה חשיבות רבה בקידום הערך של מניעת צער בעלי חיים ובקביעת הוראות ברורות בעניין החזקת בעלי חיים, לרבות לצרכים חקלאים, ובאופן שימנע מהם סבל מיותר.
מטרת תקנות אלה להביא את ענף ההטלה לעמידה בסטנדרט המקובל במדינות אחרות עולם בהיבט רווחת תרנגולות מטילות, ובכלל זה גידול תרנגולות מטילות בלולים נטולי כלובים. זאת בנוסף לאסדרה הקיימת בהיבטים של בריאות בעלי החיים ובריאות הציבור.
מאחר שמעבר לגידול תרנגולות מטילות בלולים נטולי כלובים ובתנאים בהתאם לתקנות מצריך גם שינויים מבניים והשקעות הון, מוצע לקבוע כי המעבר לגידול בלולים נטולי כלובים ובהתאם לתקנות יתבצע באופן הדרגתי, ובהתחשב בצרכי החקלאות.
יוער כי בעבר התקבלו מספר החלטות ממשלה שעסקו בשדרוג לולי הטלה, חלקן עסקו בתנאים הסניטריים בהן מצויות התרנגולות בלולים וכן בבטיחות הביולוגית וחלקן עסקו ברווחת בעלי החיים (החלטת ממשלה מס' 1855, מיום 24.6.2007, החלטת ממשלה מס' 2083, מיום 15.7.2010, החלטת ממשלה מס' 5052 , מיום 9.8.2012 והחלטת ממשלה מס' 1083, מיום 18.12.2013).
בהמשך להחלטות הממשלה האמורות, הוגשה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לראשונה, טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול מטילות והחזקתן), התש"ע - 2010. בטיוטה זו הוצע לקבוע תנאים מזעריים להחזקת תרנגולות מטילות בלולים. משנת 2010 המשרד הגיש לוועדה את טיוטת התקנות עוד מספר פעמים, אך הן לא אושרו, הן בשל התנגדות של גורמים בעלי עניין, ובכללם ארגוני מגדלים, והן בשל התנגדות חברי כנסת שסברו כי אין לפעול לקידום התקנות ללא הקצאת משאבים לשדרוג הלולים מתקציב המדינה.
בפסק דין שניתן בבג"ץ 7154/09 עמותת "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר ואח', ביום 29.3.17, נכתב:
"אחר גלגולים רבים, ותוך שקול שוועת התרנגולות מלווה את הטיפול בעתירה, מודיעה המדינה בהודעתה מ-22.3.17 כי הוגש עוד ביום 31.1.16 – כלומר, לפני כשנה וחודשיים – לוועדת החינוך של הכנסת נוסח מוסכם על כל גורמי הממשלה, שביניהם שררו לפני כן חילוקי דעות, של התקנות הדרושות. ואולם, ועדת החינוך טרם אישרה את התקנות בשל חילוקי דעות בתוכה, בשונה מעמדת הממשלה, בשאלות הקשורות במענקים עתידיים למגדלים בעלי לולים קיימים"
עוד נכתב בפסק הדין:
"אנו סבורים כי הדין – חוק צער בעלי חיים הותיק – וההגינות מצדיקים כי הנושא יוסדר; צער בעלי חיים הוא גם מעקרונות המשפט העברי והיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. אנו מפצירים כי ועדת החינוך "תכה בפטיש" ותברך על המוגמר על-ידי אישור התקנות, ויפה שעה אחת קודם; וראוי שחברי הכנסת בעלי עניין אישי לא יטלו חלק בדיונים. אנו מקדימים תודה לועדה. חזקה על משרד החקלאות ומשרד המשפטים שימשיכו לפעול בועדה לשם אישור התקנות."
בזמן שחלף ממועד הגשת טיוטת התקנות לוועדת החינוך, התרבות והספורט לאחרונה, חל שינוי במדיניות, והוחלט לאסור בהדרגה על גידול תרנגולות מטילות בלולי כלובים.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 19 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994[1], בהתחשב בצורכי החקלאות, ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
|
|
פרק א': פרשנות |
||
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה – |
||
|
|
|
"אחראי" - מי שמונה לאחראי על פעילות הלול לפי תקנה 4(1); |
||
|
|
|
"בעל לול" - בעל מבנה הלול, לרבות מי שמגדל בלול תרנגולות מטילות; |
||
|
|
|
"טיפנית" - כלי המספק מי שתיה לתרנגולות מטילות באמצעות פיית טפטוף (nipple); |
||
|
|
|
"כוֹסית" - כלי המספק מי שתיה לתרנגולות מטילות במיכל אגירה דמוי כוס (cup); |
||
|
|
|
"לול" - מקום שמוחזקות בו תרנגולות מטילות; |
||
|
|
|
"לול אימון" - מקום שמוחזקות בו תרנגולות מטילות מיום הבקיעה ועד להעברתן ללול הטלה; |
||
|
|
|
"לול הטלה" - מקום שמוחזקות בו תרנגולות מטילות לצורך הטלת ביצים לשיווק; |
||
|
|
|
"לול כלובים" - לול הטלה שהתרנגולות המטילות בו מוחזקות בכלובים המצויים במבנה; |
||
|
|
|
"לול נטול כלובים" - לול ששטחו הכולל עולה על 10 מטר רבוע ושהתרנגולות המטילות בו אינן מוחזקות בכלובים ויש להן אפשרות לתנועה חופשית במתחם הלול; |
||
|
|
|
"לול קיים" - לול שאוכלס בתרנגולות מטילות לפני תחילתן של תקנות אלה או לול שניתן לגביו היתר בניה והסתיימה יציקת רצפתו קודם ליום התחילה ובלבד שהלול אוכלס בתרנגולות מטילות בתוך שנה מיום התחילה ומתקיימות לגביו ההוראות הקבועות בתקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ"א–1981[2]; |
||
|
|
|
"מוט עמידה" - מוט אופקי המותקן בלול שתרנגולות מטילות יכולות לעמוד עליו; |
||
|
|
|
"מי שתיה" - כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940[3], שמתקיימים בהם התנאים התברואתיים שנקבעו לפי חלק ה1 לפקודה האמורה; |
||
|
|
|
"המשרד" - משרד החקלאות ופיתוח הכפר; |
||
|
|
|
"עובד" - בין בשכר ובין שלא בשכר; |
||
|
|
|
"קן הטלה" - מקום מסתור המשמש תרנגולות מטילות להטלת ביצים; |
||
|
|
|
"רֶפֶד" - חומר פריר המונח על רצפת לול ומאפשר התפלשות של תרנגולת מטילה בו; |
||
|
|
|
"שטח שמיש" - שטח בלול שרוחבו שלושים סנטימטרים לפחות, שיפוע רצפתו אינו עולה על 14 אחוזים או שמונה מעלות וגובהו לפחות 45 סנטימטרים; שטח קן הטלה לא ייכלל בחישוב שטח שמיש; |
||
|
|
|
"תרנגולת מטילה" - תרנגולת (Gallus gallus) המגודלת או המוחזקת לשם הטלת ביצים לשיווק. |
||
|
|
|
פרק ב': מטרות |
||
|
מטרת התקנות |
2. |
תקנות אלה מטרתן לקבוע תנאי סף מחייבים להחזקת תרנגולות מטילות ושיפור רווחתן, תוך התחשבות בצורכי החקלאות, בהיבטי בריאות, סביבה וכלכלה, ותוך בחינה מתמדת של הדרך הראויה וההולמת להחזקת תרנגולות מטילות בישראל. |
||
|
|
|
פרק ג: הוראות כלליות |
||
|
הקמת לול |
3. |
(א) לא יקים אדם לול אלא אם הוא לול נטול כלובים. |
||
|
|
|
(ב) לא יחזיק אדם תרנגולות מטילות בלול אלא אם הוא לול נטול כלובים. |
||
|
עובדים בלול |
4. |
לא יפעיל בעל לול לול ולא יחזיק בו תרנגולות מטילות אלא בהתקיים כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) בעל הלול מינה עובד, אחד או יותר, בעל ידע הנדרש להחזקה של תרנגולות מטילות ולטיפול בהן, לאחראי על פעילות הלול; לא מונה אחראי כאמור, יראו את הבעלים כאחראי על הלול לפי תקנות אלה; |
|
|
|
|
|
(2) מספר העובדים בלול מספיק לקיום הוראות תקנות אלה. |
|
|
אכלוס לול |
5. |
לא יאכלס בעל לול תרנגולות מטילות בלול אלא בהתקיים כל אלה: |
||
|
|
|
(1) פונו ממנו תרנגולות מטילות, מזון, מים, לשלשת ופסולת אחרת לפני ניקוי וחיטוי הלול; |
||
|
|
|
(2) נוקו וחוטאו הלול והציוד שבתוכו, לרבות כלי המים והמזון; חיטוי כאמור יבוצע בתכשירים מתאימים, ובהתאם להוראות השימוש שעל תוויות התכשירים; |
||
|
|
|
(3) נבדקו שלמות ותקינות המבנה והציוד שבלול, ואם יש בו מערכות אוטומטיות – גם תקינותן ותקינות מערכות הגיבוי; |
||
|
|
|
(4) הרֶפֶד הוחלף ברֶפֶד חדש ונקי; |
||
|
|
|
(5) אם הוא לול הטלה שקיימים בו מספר מפלסים – בתקופה שלפני הכנסת תרנגולות מטילות אליו, הן גודלו בלולי אימון הכוללים מפלסים, סולמות ומוטות עמידה. |
||
|
תשתיות וציוד בלול |
6. |
לא יחזיק בעל לול תרנגולות מטילות בלול אלא בהתקיים כל אלה: |
||
|
|
|
(1) קיימות בלול תשתיות אוורור, מיזוג ותאורה כמפורט להלן: |
||
|
|
|
|
(א) הלול מאוורר באופן טבעי או מלאכותי ורמות הגזים בגובה של עד 20 סנטימטרים מגובה הרֶפֶד אינן עולות על המפורט להלן: |
|
|
|
|
|
|
(1) רמת האמוניה (NH3) – 20 חלקים למיליון (PPM); |
|
|
|
|
|
(2) CO2 – 3,000 חלקים למיליון; |
|
|
|
|
(ב) מערכת צינון או חימום בהתאם לסוג הלול; |
|
|
|
|
|
(ג) מערכת תאורה שעוצמתה מאפשרת לתרנגולות מטילות לראות זו את זו ואת סביבתן, ומאפשרת בדיקת מצבן בידי העובדים בלול; |
|
|
|
|
(2) קיימים בלול מתקני מזון ומי שתיה כמפורט להלן: |
||
|
|
|
|
(א) מתקני שתיה ואבוסים במספר, במקום, בצורה ובאורך המאפשרים לכל התרנגולות המטילות שבלול נגישות חופשית למים ולמזון בכל עת, בהתאם לגילן ולסוג הלול; |
|
|
|
|
|
(ב) מְכל מים רזרבי שתכולתו מספיקה לכל העופות ל-24 שעות; |
|
|
|
|
|
(ג) במקרה בו המים מסופקים ממְכל המוצב מחוץ ללול, הוא מצופה חומר מבוֹדד מבחינה תרמית, צבוע לבן ומקורה; |
|
|
|
|
(3) בלול מזון בכמות ובהרכב תזונתי מתאימים לצורכי התרנגולות המטילות לפי גילן ומצבן הבריאותי. |
||
|
|
|
(4) מותקנות ופועלות בלול מערכות בקרה וניטור של טמפרטורה, משך תאורה, מערכת האבסה וצריכת מי שתיה; |
||
|
|
|
(5) אם מותקנות ופועלות בלול מערכות אוטומטיות - |
||
|
|
|
|
(א) פועלת מערכת ניטור המיידעת את האחראי באופן מידי על תקלה במערכות; |
|
|
|
|
|
(ב) יש מערכת גיבוי המאפשרת אספקת מזון, מים ואוורור ברמה המזערית הנדרשת לקיום התרנגולות המטילות; |
|
|
|
|
(6) אם קיימת בלול תאורה מלאכותית – |
||
|
|
|
|
(א) מחזורה מותאם למחזור בן 24 שעות, הכולל תקופת חשיכה רציפה שמשכה אינו פחות משמונה שעות ותקופת תאורה רציפה שמשכה אינו פחות משמונה שעות; האמור בפסקה זו לא יחול לעניין תקופת הסתגלות בת 24 שעות מרגע הכנסת המטילות ללול ועל לול אימון, ובלבד שהתאורה בו מתאימה לצורכי האפרוחות; |
|
|
|
|
|
(ב) המעבר לתקופת חשיכה נעשה בעמעום או בהדרגה למשך זמן המאפשר לתרנגולות מטילות למצוא מקום מתאים למנוחה; |
|
|
|
|
(7) קיימים בלול מוטות עמידה שמתקיימים לגביהם כל אלה: |
||
|
|
|
|
(א) הם נטולי קצוות חדים; |
|
|
|
|
|
(ב) רוחבם לא קטן משני סנטימטרים ואורכם הכולל לא קטן ממכפלת מספר התרנגולות המטילות בלול בחמישה עשר סנטימטרים; |
|
|
|
|
|
(ג) המרחק האופקי בין מוט אחד למשנהו לא קטן משלושים סנטימטרים ובין מוט לקיר לא קטן מעשרים סנטימטרים; |
|
|
|
|
(8) רצפת הלול מכוסה ברֶפֶד; |
||
|
|
|
(9) המשטחים שעומדות עליהם התרנגולות המטילות עשויים באופן התומך בכל אחת משלוש האצבעות הקדמיות של התרנגולת המטילה; משטחים שיש בהם מרווחים, יהיו עשויים באופן המאפשר עמידה של התרנגולות המטילות כך שכפות רגליהן יהיו מונחות בלי שאצבעותיהן או ציפורניהן יתפסו במרווחים; |
||
|
|
|
(10) אם קיימים בלול מספר מפלסים - |
||
|
|
|
|
(א) מספר המפלסים אינו עולה על ארבעה; רצפת הלול תובא במניין המפלסים; |
|
|
|
|
|
(ב) מתאפשרת לתרנגולות המטילות תנועה חופשית בין מפלסים; |
|
|
|
|
|
(ג) המפלסים בנויים באופן המונע זליגת הפרשות ממפלס למפלס שמתחתיו; |
|
|
|
|
|
(ד) קיימים סולמות משופעים המאפשרים מעבר תרנגולות מטילות ממפלס למפלס; |
|
|
|
|
(11) אין במבנה הלול והציוד שבתוכו בליטות חדות העלולות לפגוע בתרנגולות המטילות. |
||
|
תשתיות וציוד בלול הטלה |
7. |
לא יחזיק בעל לול תרנגולות מטילות בלול הטלה אלא אם נוסף על האמור בתקנה 6 מתקיימים בלול כל אלה: |
||
|
|
|
(1) האבוסים כאמור בתקנה 6(2)(א) הם אבוסים ישרים שאורכם הכולל לא פחות ממכפלת מספר התרנגולות המטילות שבלול בעשרה סנטימטרים או אבוסים מעגליים שאורך היקפם החיצוני לא פחות ממכפלת מספר התרנגולות המטילות שבלול בארבעה סנטימטרים; |
||
|
|
|
(2) מתקני השתיה כאמור בתקנה 6(2)(א) יכול שיהיו מסוג מהמפורטים להלן: |
||
|
|
|
|
(א) שקתות ישרות לשתיה שאורכן הכולל לא יפחת ממכפלת מספר התרנגולות המטילות שבלול בשניים וחצי סנטימטרים; |
|
|
|
|
|
(ב) שקתות מעגליות שסך כל היקפיהן החיצוניים לא יפחת ממכפלת מספר התרנגולות המטילות שבלול בסנטימטר אחד; |
|
|
|
|
|
(ג) טיפניות או כוסיות שמספרן לא יפחת מאחת לכל עשר תרנגולות מטילות; לכל תרנגולת מטילה תתאפשר גישה ליותר מטיפנית או כוסית אחת; |
|
|
|
|
(3) קיימים בלול קני הטלה במספר שלא יפחת מקן אחד לכל שבע תרנגולות מטילות הנמצאות בלול או קני הטלה קבוצתיים המספקים לפחות מטר רבוע אחד של שטח קן לכל מאה ועשרים תרנגולות מטילות; הייתה רצפת הקן עשויה בטון או מתכת – יונח עליה מצע מחומר מבודד תרמי הניתן לחיטוי או החלפה; |
||
|
|
|
(4) השטח השמיש הממוצע לכל תשע תרנגולות מטילות לא יפחת מממטר רבוע; |
||
|
|
|
(5) שטח הרֶפֶד הממוצע לתרנגולת מטילה לא יפחת ממאתיים וחמישים סנטימטר רבוע; |
||
|
|
|
(6) בלול הטלה שיש בו גישה לחצר קיימים גם כל אלה: |
||
|
|
|
|
(א) החצר מגודרת להגנה מפני טורפים; |
|
|
|
|
|
(ב) החצר מכוסה למניעת כניסת עופות; היה הכיסוי רשת – גודל חורי הרשת לא עולה על 2X2 סנטימטר רבוע; |
|
|
|
|
|
(ג) הגישה לחצר באמצעות פתחים בדופן המבנה הגובלת בחצר; |
|
|
|
|
|
(ד) גובה פתח לא יפחת משלושים וחמישה סנטימטרים ורוחבו לא יפחת מארבעים סנטימטרים ורוחבם הכולל של הפתחים לא יפחת משני מטרים לכל אלף תרנגולות מטילות; |
|
|
|
|
|
(ה) בחצר מתקני שתיה שלתרנגולות המטילות גישה חופשית אליהם. |
|
|
צפיפות בלול אימון |
8. |
בעל לול אימון יחזיק אפרוחות בצפיפות שלא תעלה על 28 קילוגרם למטר רבוע. |
||
|
חובות אחראי |
9. |
(א) אחראי יוודא פעמיים ביום, כשביניהן 8 שעות לפחות, כי מתקיימים בלול כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) מערכות האוורור, בקרת האקלים והתאורה פועלות כראוי; |
|
|
|
|
|
(2) רמות הגזים אינן עולות על הקבוע בתקנת משנה 6(1)(א); |
|
|
|
|
|
(3) מתקני ומערכות הספקת מי שתיה ומזון תקינים ופועלים כראוי; |
|
|
|
|
|
(4) מתקני השתיה והאבוסים נקיים מהפרשות גוף או פסולת ולא מלוכלכים במידה שאינה סבירה בנסיבות העניין; |
|
|
|
|
|
(5) מערכות הבקרה והניטור תקינות ופועלות כראוי. |
|
|
|
|
(ב) האחראי יוודא כי מערכת לצינון הלול מופעלת בכל מקרה בו הטמפרטורה בתוך לול הטלה עולה על 28 מעלות צלזיוס. |
||
|
|
|
(ג) בעת קבלת התראה ממערכת ניטור אוטומטית יפעל האחראי לתיקון התקלה בהקדם האפשרי. |
||
|
|
|
(ד) האחראי ידווח לבעל הלול, בהקדם האפשרי, אם לא מתקיים בלול תנאי מהתנאים המפורטים בתקנת משנה (א), אם מערכת לצינון הלול לא מופעלת בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב) ועל תיקון תקלות כאמור בתקנת משנה (ג). |
||
|
טיפול רפואי וחובת היוועצות |
10. |
(א) אחראי יבצע בלול ביקורת יומית לאיתור סימני מחלה, פציעה או מצוקה בתרנגולות המטילות. |
||
|
|
|
(ב) נמצאה תרנגולת מטילה חולה או פצועה, יספק לה האחראי, במהירות האפשרית בנסיבות העניין, טיפול הולם לשם ריפויה או לשם הקלת סבלה או ידאג להמתתה תוך מניעת סבל מיותר באחד מהאופנים המפורטים בתקנה 11. |
||
|
|
|
(ג) אחראי שזיהה אירוע חריג ידווח על כך לבעל הלול במהירות האפשרית; לעניין זה, "אירוע חריג" – תמותה העולה על 0.25% ביום או ירידה בהטלה העולה על 10% ביום אחד או על 5% בשלושה ימים עוקבים. |
||
|
|
|
(ד) בכל מקרה של אירוע חריג, בעל הלול ייוועץ בהקדם האפשרי ברופא וטרינר או במדריך גידול עופות, וינקוט את כל האמצעים הנדרשים, באופן סביר בנסיבות העניין, לטיפול בעופות; לעניין תקנה זו, "מדריך גידול עופות" – מדריך לגידול עופות בשירות ההדרכה והמקצוע של המשרד. |
||
|
|
|
(ה) על אף האמור בתקנות אלה, ניתנו על ידי הרופא הווטרינר הנחיות בכתב להחזקת תרנגולת מטילה בתנאים שונים מן הקבוע בתקנות אלה, תוחזק התרנגולת המטילה בהתאם להנחיות שניתנו כאמור. |
||
|
המתה למניעת סבל |
11. |
לא יבצע אדם המתת תרנגולת מטילה אלא באחד מהאופנים האלה: |
||
|
|
|
(1) שחיטה או נקיעת צוואר בידי אדם מיומן; |
||
|
|
|
(2) המתה בקצף באמצעות מתקן ייעודי שאושר על ידי הממונה בהתאם לתנאים שנקבעו באישור; |
||
|
|
|
(3) המתה בחשמל באמצעות מתקן ייעודי שאושר על ידי הממונה בהתאם לתנאים שנקבעו באישור; |
||
|
|
|
(4) המתה בגז או תערובת גזים באמצעות מתקן ייעודי שאושר על ידי הממונה בהתאם לתנאים שנקבעו באישור; |
||
|
|
|
(5) המתה על ידי רופא וטרינר; |
||
|
|
|
(6) באופן אחר שהממונה אישר בכתב, לאחר שהשתכנע בהסתמך על מחקרים מדעיים השוואתיים, שהוא אינו גורם לסבל רב יותר מהאמצעים המפורטים בפסקאות (1) עד (5). |
||
|
ניהול רישום |
12. |
(א) אחראי בלול הטלה ינהל רישום, ככל האפשר באופן ממוחשב, של כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) שיעור הטלה יומי; |
|
|
|
|
|
(2) איתור סימני מחלה, פציעה או מצוקה כאמור בתקנה 10(א); |
|
|
|
|
|
(3) מספר תרנגולות מטילות שמתו או הומתו מדי יום; |
|
|
|
|
|
(4) הפרדת תרנגולות מטילות פגועות; |
|
|
|
|
|
(5) טיפול רפואי שניתן לתרנגולות המטילות, לרבות החזקה בתנאים כאמור בתקנה 10(ה); |
|
|
|
|
|
(6) רישום ביקורים של רופאים וטרינרים ומדריכי גידול עופות והתייעצויות עימם; |
|
|
|
|
|
(7) רישום אירועים חריגים כאמור בתקנה 10(ג), הטיפול בהם והדיווח לבעל הלול. |
|
|
|
|
(ב) בעל הלול ישמור רישומים לפי תקנת משנה (א) לתקופה של חצי שנה ממועד פינוי כל התרנגולות המטילות מהלול. |
||
|
איסור הנשרה |
13. |
לא יגרום אדם להנשרה כפויה בתרנגולות מטילות; לעניין זה, "הנשרה כפויה" – הרעבת תרנגולות מטילות במטרה ליצור אצלן מחזור הטלה נוסף. |
||
|
איסור קיטום מקור |
14. |
לא יבצע אדם קיטום מקור בלול אימון או בלול הטלה. |
||
|
החזקת חומרים תרופות, תרכיבים וחומרי הדברה |
15. |
לא יחזיק אדם בלול תרופות, תרכיבים וחומרים להדברת טפילים ומזיקים אלא בארון סגור ונעול, במקום שאין לתרנגולות המטילות גישה אליו. |
||
|
העמדת אמצעים |
16. |
בעל לול יעמיד לרשות האחראי את האמצעים הנדרשים: |
||
|
|
|
(1) לטיפול בתקלות כאמור בתקנה 9(ד); |
||
|
|
|
(2) לטיפול בתרנגולת חולה או פצועה כאמור בתקנה 10(ב); |
||
|
|
|
(3) לניהול רישום כאמור בתקנה 12. |
||
|
שילוט |
17. |
בעל לול יציב בכניסה ללול, במקום גלוי לעין, שלט שרשום בו המספר שהקצה המשרד ללול, וכן שם ומספר טלפון של אחראי שניתן לפנות אליו בעת שהלול סגור. |
||
|
|
|
פרק ד': הוראות שונות |
||
|
שמירת דינים |
18. |
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985[4] ובמקרה של סתירה ביניהן ובין תקנות אלה, יחולו ההוראות לפי הפקודה. |
||
|
צידוק מיוחד |
19. |
לא יראו באדם אחראי להפרת תקנות אלה, אם מעשהו היה נחוץ באופן מידי לרווחתה של תרנגולת מטילה, והפגיעה הצפויה ברווחתה כתוצאה מן ההפרה הייתה קטנה מזו שהייתה צפויה מאי ההפרה. |
||
|
עונשין |
20. |
(א) העושה אחד מאלה, דינו שישה חודשי מאסר או קנס ואם הוא תאגיד – כפל הקנס כאמור לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977[5] (בתקנה זו - חוק העונשין): |
||
|
|
|
|
(1) אדם שהקים לול או החזיק בו תרנגולות מטילות בניגוד לתקנה 3; |
|
|
|
|
|
(2) בעל הלול שהפעיל לול או החזיק בו מטילות בלי שהתקיימו התנאים הקבועים בתקנה 4; |
|
|
|
|
|
(3) בעל לול שאכלס בו תרנגולות מטילות בלי שהתקיימו התנאים הקבועים בתקנה 5; |
|
|
|
|
|
(4) בעל לול שהחזיק בו תרנגולות מטילות בלי שהתקיימו התנאים הקבועים בתקנה 6; |
|
|
|
|
|
(5) בעל לול הטלה שהחזיק בו תרנגולות מטילות בלי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 7; |
|
|
|
|
|
(6) בעל לול אימון שהחזיק בו אפרוחות בצפיפות העולה על האמור בתקנה 8; |
|
|
|
|
|
(7) אחראי שלא וידא פעמיים ביום, שביניהן 8 שעות לפחות, כי מערכות האוורור, בקרת האקלים והתאורה, ומערכות הבקרה והניטור פועלות כראוי, בניגוד לתקנה 9(א)(1) ו-(5); |
|
|
|
|
|
(8) אחראי שלא וידא פעמיים ביום, שביניהן 8 שעות לפחות, כי רמות הגזים אינן עולות על האמור בתקנה 9(א)(2); |
|
|
|
|
|
(9) אחראי שלא וידא פעמיים ביום, שביניהן 8 שעות לפחות, כי מתקני ומערכות הספקת מי השתיה והמזון תקינים ופועלים כראוי ונקיים, בניגוד לתקנה 9(א)(3) ו-(4); |
|
|
|
|
|
(10) אחראי שלא וידא כי מערכת לצינון הלול מופעלות כשהטמפרטורה בלול עולה על 28 מעלות צלזיוס, בניגוד להוראות תקנה 9(ב); |
|
|
|
|
|
(11) אחראי שלא פעל לתיקון תקלה בעת קבלת התראה ממערכת ניטור אוטומטית בהקדם האפשרי, בניגוד לתקנה 9(ג); |
|
|
|
|
|
(12) אחראי שלא העביר לבעל הלול דיווח בהתאם לאמור בתקנה 9(ד); |
|
|
|
|
|
(13) אחראי שלא ביצע בלול ביקורות יומיות לאיתור סימני מחלה, פציעה או מצוקה בתרנגולות מטילות, בניגוד לתקנה 10(א); |
|
|
|
|
|
(14) אחראי שלא סיפק לתרנגולת מטילה טיפול הולם, בניגוד לתקנה 10(ב); |
|
|
|
|
|
(15) אחראי שלא דיווח לבעל לול על אירוע חריג, בניגוד תקנה 10(ג); |
|
|
|
|
|
(16) בעל לול שלא נועץ ברופא ווטרינר או מדריך לגידול עופות ולא נקט בכל האמצעים הנדרשים, באופן סביר, לטיפול בעופות בניגוד להוראות תקנה 10(ד); |
|
|
|
|
|
(17) אדם שהמית תרנגולת מטילה שלא בהתאם לאחד מהאופנים האמורים בתקנה 11; |
|
|
|
|
|
(18) אדם שגרם להנשרה כפויה בתרנגולות מטילות, בניגוד להוראת תקנה 13; |
|
|
|
|
|
(19) אדם שביצע קיטום מקור בלול אימון או בלול הטלה, בניגוד לתקנה 14; |
|
|
|
|
|
(20) אדם שהחזיק תרופות, תרכיבים וחומרים להדברת טפילים ומזיקים במקום שישי לתרנגולות מטילות גישה אליהם, בניגוד לתקנה 15; |
|
|
|
|
|
(21) בעל לול שלא העמיד לרשות האחראי אמצעים הנדרשים לטיפול בתקלות, לטיפול בתרנגולות מטילות ולניהול רישום, בניגוד לתקנה 16. |
|
|
|
|
(ב) העושה אחד מאלה, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין: |
||
|
|
|
|
(1) אחראי שלא ניהל רישום בהתאם לתקנה 12(א); |
|
|
|
|
|
(2) בעל לול שלא שמר רישומים לפי תקנה 21(א) לתקופה של חצי שנה ממועד פינוי כל התרנגולות המטילות מהלול, בניגוד לתקנה 12(ב); |
|
|
|
|
|
(3) בעל לול שלא הציב שלט, בכניסה ללול, במקום גלוי לעין, שרשום בו המספר שהקצה המשרד ללול, וכן שם ומספר טלפון של אחראי שניתן לפנות אליו בעת שהלול סגור, בניגוד להוראת תקנה 17. |
|
|
|
|
פרק ה': תחילה והוראות מיוחדות |
||
|
תחילה |
21. |
(א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה). |
||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) - |
||
|
|
|
|
(1) תחילתה של תקנה 13 שמונה עשר חודשים מיום התחילה; בתקופה בה מותר לבצע הנשרה, לא יחולו על הנשרה הוראות תקנות משנה 6(2)(א) לעניין נגישות חופשית למזון ו-6(6)(א); |
|
|
|
|
|
(2) תחילתה של תקנה 14 לגבי תרנגולות מטילות שהוכנסו ללול אימון לפני יום התחילה, חמישה חודשים מיום התחילה; |
|
|
|
|
|
(3) לגבי לול נטול כלובים שהוא לול קיים- |
|
|
|
|
|
|
(א) תחילתן של תקנות 6(6)(ב) ו-(8), 7(5) ו-(6)(ב) חצי שנה מיום התחילה; |
|
|
|
|
|
(ב) תחילתה של תקנה 6(4) ו-(5) שנה מיום התחילה. |
|
הוראות מיוחדות לעניין עונשין |
22. |
בתקופת תוקפו של פרק ו', יקראו את תקנה 18(א) לעניין לולי כלובים כך: |
||
|
|
|
|
(1) במקום פסקה (1) יבוא "אדם שהקים לול בניגוד לתקנה 3(א) או הרחיב לול כלובים או הוסיף לו כלובים בניגוד לתקנה 26 או הכניס תרנגולות מטילות ללול כלובים לאחר יום י"ח בסיון התשפ"ט (1 ביוני 2029), בניגוד לתקנה 27 "; |
|
|
|
|
|
(2) במקום פסקה (3) יבוא "בעל לול שאכלס בו תרנגולות מטילות בלי שהתקיימו התנאים הקבועים בתקנה 5(1) עד (3) ו-(5)"; |
|
|
|
|
|
(3) במקום פסקה (4) יבוא "בעל לול שהחזיק בו תרנגולות מטילות בלי שהתקיימו התנאים הקבועים בתקנה 6(1) עד (3), (5), (6)(א), (9), (10)(ג) ו-(12)"; |
|
|
|
|
|
(4) במקום פסקה (5) יבוא "בעל לול הטלה שהחזיק בו תרנגולות מטילות בלי שהתקיימו בו התנאים הקבועים בתקנות 28 ו-29". |
|
|
|
|
פרק ו': הוראת שעה לעניין לול כלובים |
||
|
הגדרות |
23. |
בפרק זה - |
||
|
|
|
"תא" - כלוב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות. |
||
|
תוקף |
24. |
תחילתו של פרק זה מיום התחילה עד יום ט"ז בטבת התשצ"ב (31 בדצמבר 2031); |
||
|
פטור מתחולה |
25. |
הוראות תקנות 3(ב), 5(4), 6(4), (6)(ב), (7), (8), (10)(א) ו- (ב), ו- (11), ו- 7(1) עד (5) לא יחולו על לול כלובים שהוא לול קיים. |
||
|
איסור הרחבת לול כלובים |
26. |
לא ירחיב אדם לול כלובים ולא יוסיף לו כלובים. |
||
|
הכנסת תרנגולות מטילות ללול כלובים |
27. |
לא יכניס אדם תרנגולות מטילות ללול כלובים לאחר יום י"ח בסיון התשפ"ט (1 ביוני 2029). |
||
|
צפיפות בלול כלובים |
28. |
(א) לא יחזיק בעל לול תרנגולות מטילות בלול כלובים אם השטח השמיש הממוצע לכל תרנגולת מטילה בתא פחות משבע מאות וחמישים סנטימטר רבוע; היה גודל התא קטן מ-1,500 סנטימטר רבוע – לא יפחת השטח האמור משש מאות סנטימטר רבוע. |
||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ללול הטלה שהתרנגולות המטילות הוחזקו בו, במועד התחילה, בצפיפות גדולה מהאמור בתקנת משנה (א), ניתן להכניס תרנגולות מטילות באותה צפיפות, עד תום שנה מיום התחילה, ובלבד שהשטח השמיש הממוצע לכל תרנגולת מטילה לא יפחת מ-350 סנטימטר רבוע. |
||
|
ציוד בלול כלובים |
29. |
לא יחזיק בעל לול תרנגולות מטילות בלול כלובים אלא אם כל תא כולל את הציוד המפורט להלן: |
||
|
|
|
(1) אבוסים שאורכם לא יפחת ממכפלת מספר התרנגולות המטילות שבתא בעשרה סנטימטרים; |
||
|
|
|
(2) מערכת המספקת מי שתיה באמצעות אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
(א) טיפניות או כוסיות, המאפשרות לכל תרנגולת מטילה גישה ליותר מטיפנית או כוסית אחת; |
|
|
|
|
|
(ב) שקתות שאורכן לא יפחת ממכפלת מספר התרנגולות המטילות שבתא בשניים עשר סנטימטרים; |
|
|
|
|
(3) היו בתא מוטות עמידה - |
||
|
|
|
|
(א) המוטות יהיו מקבילים זה לזה; |
|
|
|
|
|
(ב) רוחבם לא יפחת משני סנטימטרים; |
|
|
|
|
|
(ג) אורכם הכולל של מוטות העמידה בתא לא יפחת ממכפלת מספר התרנגולות המטילות שבתא בחמישה עשר סנטימטרים; |
|
|
|
|
|
(ד) הגובה בין מוט עמידה לתקרת התא לא יפחת מ-20 סנטימטרים; |
|
|
|
|
(4) היה בתא קן הטלה שרצפתו עשויה בטון או מתכת – יונח עליה מצע מחומר מבודד תרמי הניתן לחיטוי או החלפה. |
||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ _____-3)
__________________
עודד פורר
שר החקלאות ופיתוח הכפר
דברי הסבר
כללי
שר החקלאות ופיתוח הכפר ממונה על ביצוע חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק), ורואה חשיבות רבה בקידום הערך של מניעת צער בעלי חיים ובקביעת הוראות ברורות בעניין החזקת בעלי חיים, לרבות לצרכים חקלאים, ובאופן שימנע מהם סבל מיותר.
מטרת תקנות אלה להביא את ענף ההטלה לעמידה בסטנדרט המקובל במדינות אחרות עולם בהיבט רווחת תרנגולות מטילות, ובכלל זה גידול תרנגולות מטילות בלולים נטולי כלובים. זאת בנוסף לאסדרה הקיימת בהיבטים של בריאות בעלי החיים ובריאות הציבור.
מאחר שמעבר לגידול תרנגולות מטילות בלולים ובתנאים בהתאם לתקנות מצריך גם שינויים מבניים והשקעות הון, מוצע לקבוע כי המעבר לגידול בלולים נטולי כלובים ובהתאם לתקנות יתבצע באופן הדרגתי, ובהתחשב בצרכי החקלאות.
יוער כי בעבר התקבלו מספר החלטות ממשלה שעסקו בשדרוג לולי הטלה, חלקן עסקו בתנאים הסניטריים בהן מצויות התרנגולות בלולים וכן בבטיחות הביולוגית וחלקן עסקו ברווחת בעלי החיים (החלטת ממשלה מס' 1855, מיום 24.6.2007, החלטת ממשלה מס' 2083, מיום 15.7.2010, החלטת ממשלה מס' 5052 , מיום 9.8.2012 והחלטת ממשלה מס' 1083, מיום 18.12.2013).
בהמשך להחלטות הממשלה האמורות, הוגשה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לראשונה, טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול מטילות והחזקתן), התש"ע - 2010. בטיוטה זו הוצע לקבוע תנאים מזעריים להחזקת תרנגולות מטילות בלולים. משנת 2010 המשרד הגיש לוועדה את טיוטת התקנות עוד מספר פעמים, אך הן לא אושרו, הן בשל התנגדות של גורמים בעלי עניין, ובכללם ארגוני מגדלים, והן בשל התנגדות חברי כנסת שסברו כי אין לפעול לקידום התקנות ללא הקצאת משאבים לשדרוג הלולים מתקציב המדינה.
בזמן שחלף ממועד הגשת טיוטת התקנות לוועדת החינוך, התרבות והספורט לאחרונה, חל שינוי במדיניות, והוחלט לאסור בהדרגה על גידול תרנגולות מטילות בלולי כלובים.
פרק א'
לתקנה 1 – הגדרות
להגדרות "אחראי" ו-"בעל לול" – בהתאם למקובל בחקיקה עדכנית לשמירה על רווחת בעלי חיים, ובהתייחס לכך שבמקרים רבים בעל הלול אינו אדם אלא תאגיד, מוצע במסגרת התקנות להטיל על בעל הלול, חובה למנות אדם בעל ידע מתאים שיהיה אחראי על הפעלתו.
להגדרות "טיפנית" ו-"כוסית" – ישנם מתקנים שונים בהם מסופקים מי שתיה לתרנגולות. בשונה מהמונח שוקת שמשמעותו ברורה, מוצע להגדיר טיפנית וכוסית.
להגדרות "לול", "לול אימון", "לול הטלה", "לול כלובים" ו-"לול נטול כלובים" – מוצע להגדיר לול כמקום שמוחזקות בו תרנגולות מטילות. מאחר ויש סוגי לולים שונים בהם מוחזקות תרנגולות מטילות, לגביהם נדרשים תשתיות ותפעול שונים, מוצע להגדיר כל אחד מהם. לעניין "לול נטול כלובים", מוצע לקבוע גודל מינימלי של 10 מ"ר כדי למנוע מצב בו ינסה אדם להגדיר כלוב גדול כלול נטול כלובים (בדומה לניסיון שנעשה לפני מספר שנים בגרמניה לכנות לולי סוללה שבהם תאים גדולים כ-"לולים קהילתיים").
להגדרה "לול קיים" – מוצע להגדיר את הלולים שהוקמו לפני תחילתן של תקנות אלה, לגביהם נקבעו הוראות מעבר, כ"לול קיים". מאחר והקמת לול הינה תהליך הכולל שלבים שונים, מוצע לקבוע כמועד הקמת הלול, לעניין תקנות אלה, את מועד סיום יציקת רצפת הלול ובלבד שאוכלס בתרנגולות מטילות שנה מיום התחילה והוא עומד בהוראות רישוי עסקים.
להגדרה "מוט עמידה" – אחד הצרכים ההתנהגותיים החשובים של התרנגולת הוא עמידה על מוט אופקי ("ענף") במיוחד בשנת לילה. לעניין זה מוצע לכלול באבזור לולים מוטות עמידה אופקיים.
להגדרה "מי שתיה" – מי שתיה צריכים להיות מים שמתאימים גם לשתיה על ידי בני אדם ולכן מוצע לקבוע שמתקיימים בהם תנאים תברואתיים מסוימים, אלו נקבעו בפקודת בריאות העם, 1940.
להגדרה "קן הטלה" – אחד הצרכים ההתנהגותיים החשובים של התרנגולת הוא כניסה למקום מוסתר כדי להטיל בו. לעניין זה מוצא לכלול באבזור הלולים מקומות מסתור שישמשו את התרנגולות המטילות להטלת ביצים.
להגדרה "רֶפֶד" – אחד הצרכים ההתנהגותיים החשובים של התרנגולת הוא התפלשות ונבירה בחומר פריר. לעניין זה מוצא לכלול באבזור הלולים חומר פריר להתפלשות התרנגולות המטילות.
להגדרה "שטח שמיש" – כיוון שלא כל שטח המתחם בו מוחזקות התרנגולות המטילות מאפשר להן להסתובב בו, מוצע לכלול בתקנות נוסף על הדרישה לשטח מינימלי ממוצע לכל תרנגולת מטילה לקבוע גם מה הוא השטח השמיש המינימלי הנדרש, רוחבו, גובהו ושיפועו וכן להבהיר כי שטח קן ההטלה לא ייכלל בו.
להגדרה "תרנגולת מטילה" – מוצע להגדיר תרנגולת (Gallus gallus) המגודלת או המוחזקת לשם ייצור ביצי מאכל לשיווק.
פרק ב'
לתקנה 2 –מטרת התקנות
קביעת תנאים מיזעריים לשמירה על רווחת תרנגולות מטילות בלולים מחייבת גם התייחסות להיבטים כלכליים ולהשפעה על מחיר הביצה שהיא מוצר מזון בסיסי המהווה חלק חשוב באספקת חלבון זמין, בדגש על אוכלסיות מוחלשות. מטרת התקנות לקבוע הוראות במטרה לשפר את רווחת התרנגולות המטילות, תוך התחשבות באינטרסים ציבוריים נוספים ובהם, צרכי החקלאות, השלכות כלכליות, מניעת הפצת מחלות בעלי חיים ושמירה על בריאות הציבור.
פרק ג'
לתקנה 3 – מוצע לקבוע בתקנה זו כי כל הלולים החדשים שיבנו במדינת ישראל יהיו לולים נטולי כלובים וכן לקבוע איסור החזקה של תרנגולות מטילות בלולים שאינם כאלה.
לתקנה 4 – מוצע לקבוע בתקנה זו כי הפעלת לול על ידי בעליו והחזקת התרנגולות המטילות בו תתקיים רק בנוכחות עובדים מתאימים. ימונה אחראי שהוא בעל הידע הנדרש להחזקה של תרנגולות מטילות והטיפול בהן ויועסקו עובדים במספר מתאים.
לתקנה 5 – מוצע לקבוע הוראות בדבר הפעולות שעל בעל הלול לבצע או לדאוג לביצוען לפני אכלס של לול, ובכלל זה ניקוי וחיטוי הלול וציודו, בדיקת שלמות ותקינות המבנה והציוד והחלפת הרפד.
בפסקה (5) מוצע לקבוע כי תרנגולות לא יוכנסו ללול מעוף, בו מספר מפלסים, אלא אם גדלו בלולי אימון הכוללים מפלסים, סולמות ומוטות עמידה. בלולי מעוף מקובל למקם את קני ההטלה, אבוסי המזון ושקתות המים במפלסים שונים ולכן חשוב ביותר שהתרנגולת המטילה תלמד לעבור בין המפלסים השונים לפני הגעתה ללול.
לתקנה 6 – מוצע לקבוע כי בעל הלול נדרש לקיומן של תשתיות וציוד שונים כדי להחזיק בלול תרנגולות מטילות.
לפסקה (1) -מוצע לקבוע הוראות בדבר קיומן של תשתיות אוורור מיזוג ותאורה. מוצע לקבוע את הרמות המירביות של אמוניה ופחמן דו-חמצני, שני חומרים מזיקים המצטברים בלול. הרמות שנקבעו ומדידתן בגובה של ראש התרנגולת, נקבעו בהתאם לספרות המקצועית.
לפסקה (2) - מוצע לקבוע הוראות בדבר קיומן של מערכות הספקת מזון ומים. בין היתר, מוצע לקבוע דרישה בדבר נגישות חופשית למים ולמזון; המצאות מכל מים רזרבי; וכמות והרכב המזון. בתקנה זו מוצע לקבוע הוראות כלליות שצריכות לחול בכל סוגי הלולים, להוראות אלה יתווספו ההוראות המפורטות בתקנה 7(1) ו-(2) לגבי אורך כלי המזון והמים בלולי הטלה. בשל אופי הממשק בלולי אימון בהם גדלות האפרוחות מגיל יום (משקל של כ-40 גרם) ועד גיל 105 ימים (משקל של כקילוגרם) נדרשים כלי מזון ומים בגדלים שונים לשלבים שונים לאורך גדילתם והתפתחותם ולכן לא נקבע פירוט מקבלי לגבי לולי אימון.
לפסקה (3) - מוצע לקבוע כי בלול יימצא מזון בכמות ובהרכב תזונתי מתאימים לצורכי התרנגולות המטילות לפי גילן ומצבן הבריאותי.
לפסקאות (4) ו-(5) - מוצע לחייב הפעלת מערכות ניטור של אלה: טמפרטורה, לחות, משך תאורה, זמני הפעלת מערכת האבסה וצריכת מי שתיה. נוסף על כך, במקרה בו מותקנות מערכות אוטומטיות, מוצע לחייב הפעלת מערכות גיבוי ומערכת המיידעת את האחראי באופן מיידי על תקלה.
לפסקה (6) מוצע לקבוע הוראות בדבר עוצמת האור ומחזור התאורה המתאימים לצרכי התרנגולות המטילות כדי שיוכלו לבטא התנהגויות טבעיות, כך למשל, תקופת חשיכה רציפה שמשכה אינו פחות משמונה שעות מאפשר לתרנגולת מספיק שעות שינה במהלכן מתרחש חלק ניכר מתהליך ייצור הביצה בגופה ועמעום הדרגתי של התאורה למשך זמן המאפשר לתרנגולות להתמקם על מוטות העמידה לקראת שנת הלילה.
לפסקה (7) - מוצע לקבוע כי מוטות העמידה עליהם ישנות התרנגולות המטילות ייאפשרו לתרנגולות המטילות עמידה עליהן בנוחות, לא יפצעו אותן וייאפשרו תנועה חופשית בלול.
לפסקה (8) - מוצע לקבוע כי רצפת הלול תכוסה ברפד. התפלשות ונבירה זה צורך התנהגותי חשוב של התרנגולת המטילה וקיום הרפד ייאפשר לה למלא צורך זה.
לפסקה (9) - מוצע לקבוע כי משטחים עליהם עומדות התרנגולות, שאינם רצפה רציפה, יתמכו בכל אחת מאצבעות התרנגולת, ויהיו בנויים כך שאצבעותיהן לא יתפסו במרווחים.
לפסקה (10) -מוצע לקבוע הוראות לעניין לולים נטולי כלובים הבנויים באופן בו התרנגולות המטילות יכולות לנוע במספר מפלסים המכונים "לולי מעוף". מוצע לקבוע כי בלולים אלו מספר המפלסים לא יעלה על ארבעה מפלסים; לתרנגולות המטילות מתאפשרת תנועה חופשית בין המפלסים בעזרת סולמות משופעים והמפלסים בנויים באופן המונע זליגת הפרשות ממפלס למפלס שמתחתיו.
לתקנה 7 – מוצע לקבוע כי בעל לול ההטלה נדרש לקיומן של תשתיות שונות, נוסף על המפורט בתקנה 6, כדי להחזיק בלול תרנגולות מטילות בתקופה היצרנית שלהן.
לפסקאות (1), (2) ו-(3) - מוצע לקבוע מהו גודל הציוד הנדרש ללול ביחס למספר התרנגולות המטילות המוחזקות בו. הציוד הנדרש כולל, בין היתר: אבוסים, מתקנים להספקת מי שתיה, סולמות, מוטות עמידה וקני הטלה.
לפסקאות (4) ו-(5) - מוצע לקבוע את השטח השמיש המיזערי הנדרש לתרנגולת, כן מוצע לקבוע ששטח הרפד הממוצע לתרנגולת מטילה לא יפחת ממאתיים וחמישים סמ"ר. מידות אלה תואמות את הקבוע בחקיקת האיחוד הארופי COUNCIL DIRECTIVE 1999/74/EC of 19 July 1999 laying down minimum standards for the protection of laying hens.
לפסקה (6) - במקרים בהם מבנה הלול כולל חצר, מוצע לקבוע דרישות מיזעריות במטרה לשמור על רווחת התרנגולות. מוצע לקבוע שהחצר תיהיה מגודרת ומכוסה ברשת. גודל פתחי היציאה לחצר יאפשר יציאת תרנגולות בלי פגיעה בהן ובחצר יהיו מתקני שתיה.
בדומה למבנה חקיקת האיחוד האירופי המסדירה את תנאי ההחזקה של תרנגולות מטילות, מוצע לא לקבוע בתקנות אלה את גודל החצר הנדרשת ביחס למספר התרנגולות המטילות, שכן גישה לחצר, גם אם היא קטנה, משפרת את רווחת התרנגולות המטילות ביחס למצב בו לא עומדת לרשותן חצר. עם זאת, מוצע לקבוע בחקיקה נפרדת את נושא סימון הביצים ביחס לסוג הגידול ובכלל זה את שטח החצר המיזערי הנדרש כדי לכנות את הביצים "ביצי חופש" וזאת כדי למנוע הטעיית הצרכנים.
לתקנה 8 – בלול האימון שוהות האפרוחות מגיל יום ועד גיל מאה וחמישה ימים (יש שונות קלה בין קווי הטלה ועונות). בגיל זה הן גדלות ממשקל 40 גרם ל-1,000 גרם, ולכן מוצע לקבוע את צפיפות האפרוחות בלול בהתאם למשקלן המצרפי ולא בהתאם למספרן.
לתקנה 9 – מוצע לקבוע בתקנה זו את ההוראות הכלליות המחייבות את האחראי על פעילות הלול. בתקנה זו כלולות ההוראות הקשורות בהפעלה השוטפת של הלול לצורך שמירה על רווחה ובריאות התרנגולות המטילות.
לתקנת משנה (א) - מוצע לחייב את האחראי לוודא, פעמיים ביום, כשביניהן 8 שעות לפחות, כי מערכות האוורור, מיזוג, תאורה והספקת מי שתיה ומזון, נקיות, תקינות ופועלות כראוי.
לתקנת משנה (ב) - מוצע לקבוע חובה להפעלת מערכות צינון בכל עת בה הטמפרטורה בלול עולה על 28 מעלות צלזיוס.
לתקנות משנה (ג) ו-(ד) - מוצע לקבוע כי בעת קבלת התראה ממערכת ניטור אוטומטית יפעל האחראי לתיקון התקלה בהקדם האפשרי וידווח לבעל הלול.
לתקנה 10 – מוצע לקבוע הוראות לעניין ביצוע ביקורת יומית ובדיקת התרנגולות לאיתור סימני מחלה, פציעה ומצוקה, והטיפול בהן או המתתן באופן שימזער את סבלן.
בתקנות משנה (ג), (ד) ו-(ה) מוצע לחייב את האחראי לדווח במהירות האפשרית לאחר זיהוי אירוע חריג. במקרה כזה על בעל לול להיוועץ עם רופא וטרינר או במדריך גידול עופות. במקרה בו הטיפול בתרנגולות מצריך החזקה בתנאים שונים מהקבוע בתקנות והרופא הווטרינר או מדריך גידול העופות השאיר הנחיות בכתב, יוחזקו התרנגולות בתנאים הנדרשים. מוצע להגדיר "אירוע חריג" – תמותה העולה על 0.25% ביום או ירידה בהטלה העולה על 10% ביום אחד או על 5% בשלושה ימים עוקבים.
לתקנה 11 – במקרים שונים של תחלואה או פציעה של תרנגולות מטילות נדרשת המתתן כיוון שלא ניתן לטפל בהן ולהקל על סבלן או שאין לכך היתכנות כלכלית. מוצע לקבוע בתקנות מהם אופני ההמתה המותרים במטרה למזער את סבלן של התרנגולות המטילות. אמצעים אלה ישמשו גם להמתת תרנגולות מטילות בעת פינוי הלהקה.
בפסקאות (1) עד (5) מנויים אופני ההמתה המקובלים כהומאניים.
מוצע בפסקה (6) לקבוע אפשרות לאישורם של אופנים נוספים. יוער כי התחום המדעי של מזעור סבל בהמתת בעלי חיים ובעיקר חיות משק הוא תחום פעיל ומתפתח בשנים האחרונות ולכן מוצע לאפשר אישור אופן המתה חדש בלי צורך לתקן את התקנות לשם כך.
לתקנה 12 – מוצע לקבוע כי האחראי ינהל רישום של שיעור ההטלה, פציעה ותחלואה של תרנגולות מטילות, תמותה והמתה וכן טיפול שניתן להן ושל ביקורי וטרינרים ומדריכי גידול עופות. מוצע לקבוע כי הרישום יישמר למשך חצי שנה ממועד פינוי הלהקה וכי אחריות שמירת המידע תהא של בעל הלול.
לתקנה 13 – הנשרה כפויה היא שיטה ממשקית שמטרתה הארכת התקופה שבה התרנגולות המטילות מטילות כמות ביצים כדאית מבחינה כלכלית. שיטה זו כוללת הרעבת התרנגולות המטילות למשך כעשרה ימים, דבר הגורם לסבל ניכר לתרנגולות. מחקרים שנעשו במטרה לכפות הנשרה שלא ע"י הרעבה לא צלחו. עקב כך, הנשרה כפויה נאסרה במדינות האיחוד האירופי ובמקומות נוספים בעולם. בשנים האחרונות טופחו קווי תרנגולות מטילות שמייתרים את הצורך בביצוע הנשרה כפויה שכן התקופה שבה ההטלה שלהן כדאית מבחינה כלכלית ארוכה יותר. מוצע לקבוע בתקנות אלה איסור על ביצוע הנשרה כפויה.
לתקנה 14 – ניקור הדדי הוא התנהגות אופיינית לתרנגולות. קיטום מקור הוא פעולה המבוצעת כדי למזער את האפשרות של תרנגולת לפגוע בתרנגולות אחרות, שכן בפעולה זו נקטם הקצה החד של המקור. כיום ניתן לבצע את קיטום המקור במדגריה באופן שממזער את הפגיעה באפרוחות ולכן מוצע לאסור על ביצוע פעולה זו בלולי האימון כפי שהיה מקובל בעבר.
לתקנה 15 – בלול מוחזקים חומרים שונים העלולים להזיק לתרנגולות, ובכלל זה תרופות וחומרי הדברה. מוצע לקבוע כי יש להחזיק חומרים בארון סגור ונעול.
לתקנה 16 – מוצע לקבוע חובה על בעל לול להעמיד לרשות האחראי את האמצעים הנדרשים לטיפול בתקלות, לטיפול בתרנגולת חולה או פצועה ולניהול רישום.
לתקנה 17 – מוצע לקבוע כי על בעל הלול להציב בכניסה אליו שלט ועליו המספר שהוקצה ללול ופרטי אחראי אליו ניתן לפנות בעת שהלול סגור.
לתקנה 18 – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985 כוללת הוראות המאפשרות נקיטת פעולות, כולל פעולות מיידיות, הנדרשות למניעת הפצת מחלות המסכנות את משק החי ואת הציבור. מוצע להבהיר ב-"רחל בתך הקטנה", כי במקרים בהם קיימת סתירה בין הוראות הפקודה לבין הוראות תקנות אלה, יחולו הוראות הפקודה כדי למנוע עיכוב ביישום הוראות לפי הפקודה וסיכון בריאות הציבור ומשק החי.
לתקנה 19 – בעבודה עם בעלי חיים יתכנו אירועים לא צפויים המחייבים תגובה מתאימה שעלולה להוות הפרה של הוראות התקנות. מוצע לקבוע כי במקרה בו נדרשת הפרה של התקנות בשל נסיבות רפואיות או כדי להגן על התרנגולות מפני פגיעה גדולה יותר, לא יראו באדם המפר את התקנות אחראי לכך. תקנה דומה מופיעה בתקנות נוספות מכוח החוק.
לתקנה 20 – מוצע לקבוע שתי מדרגות עונשין, האחת, עד שישה חודשי מאסר לעניין הוראות שהפרתן עלולה להוביל לפגיעה ישירה בתרנגולות המטילות. השנייה, נמוכה יותר, לעניין הוראות הנוגעות לשילוט, תיעוד ורישום. מדרגות אלה תואמות לקבוע בתקנות נוספות מכוח החוק.
לתקנה 21 – מוצע לקבוע כי תחילתן של הוראות אלה, בהתחשב בכך שנקבעו הוראות מעבר, תהיה 30 ימים מיום התחילה.
בתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי התחילה של הוראות מסוימות תעשה באיזון בין צורכי רווחת התרנגולות המטילות ובין ההשקעה הכלכלית וההסתמכות של המגדלים. כך בפסקה (1) לתקנת משנה (ב) לעניין איסור גרימת הנשרה כפויה בתרנגולות מטילות, כי התחילה תיהיה בתום שמונה עשר חודשים מיום כניסתן לתוקף של התקנות, כדי לאפשר ללולנים שאכלסו את לולם טרם פרסום התקנות להמשיך באופן הגידול אליו הם נערכו. תהליך ההנשרה כפויה מבוצע כשנה לאחר הכנסתן של התרנגולות המטילות ללול ההטלה, במועד זה הן בגיל שבעה עשר חודשים. תכנון האכלוס כולל את מועד ההכנסה של הביצים מהן יבקעו תרנגולות אלה למדגריה, כחודש לפני בקיעתן, סה"כ – שמונה עשר חודשים, זו הסיבה שהוצע לדחות את יום התחילה לעניין זה בשמונה עשר חודשים. בפסקה (2) לתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי איסור קיטום המקור בלולי האימון ולולי ההטלה יחל חמישה חודשים לאחר יום התחילה, לצורך מתן זמן היערכות למדגריות שאין להן את האמצעים המתאימים לביצוע קיטום מקור. בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי בלול נטול כלובים שהוא לול קיים שטרם קיימים בו האמצעים לביצוע הוראות תקנות 6(6)(ב) ו-(8), 7(5) ו-(6)(ב) יחלו חצי שנה מיום התחילה; ולגבי תקנות 6(4) ו-(5) יחלו שנה מיום התחילה.
לתקנה 22 – מוצע להתאים את הוראות העונשיות להוראות שיחולו ביחס ללולי כלובים בתקופה בה חלות הוראות השעה וזאת עד ליום ט"ז בטבת התשצ"ב (31 בדצמבר 2031).
פרק ו'
מוצע לקבוע בפרק זה הוראות שעה לעניין לולי כלובים קיימים. לול כלובים הוא לול בו התרנגולות המטילות מוחזקות בכלובי סוללה וזו עדיין הדרך הנפוצה להחזקת תרנגולות מטילות בעולם. בפרק זה מוצע לקבוע את הדרישות המזעריות הנדרשות לשמירה על רווחת התרנגולות המטילות המוחזקות בלול מסוג זה עד יום ט"ז בטבת התשצ"ב (31 בדצמבר 2031). הדרישות המיזעריות שמוצע לקבוע בפרק זה מבוססות על חקיקת האיחוד האירופי.
לתקנה 23 – מוצע להגדיר תא ככלוב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות.
לתקנה 24 – מוצע לקבוע כי הוראות השעה בהן נקבעות הדרישות הנוגעות ללולי כלובים יחולו עד ליום ט"ז בטבת התשצ"ב (31 בדצמבר 2031).
לתקנה 25 – מוצע לקבוע כי הוראות מסוימות, המנויות בתקנה, לא יחולו על לולי כלובים וזאת כדי לאפשר מעבר הדרגתי שאינו פוגע יתר על המידה במגדלים.
לתקנה 26 – מוצע לקבוע כי החל מיום התחילה לא יוכל אדם להרחיב לול כלובים או להוסיף אליו כלובים.
לתקנה 27 - מוצע לקבוע כי החל מיום 1.6.2029 תיאסר לחלוטין הכנסת תרנגולות מטילות ללולים שאינם נטולי כלובים, זאת כדי שביום ט"ז בטבת התשצ"ב (31 בדצמבר 2031) לא יהיו לולי כלובים מאוכלסים בתרנגולות מטילות .
לתקנה 28 – ברבים מלולי הכלובים שטח תא עומד על 30X40 ס"מ (שהם 1,200 סמ"ר). דרישה להגדלת השטח לתרנגולת מטילה בלולים כאלה, כל זמן שמותרת החזקת מטילות בהם, צריכה להתאים לשטחם, ולעובדה שאין להחזיק בתא תרנגולת מטילה בודדת שכן מדובר בבעל חיים חברתי. אי לכך, מוצע לקבוע בתקנת משנה (א) הוראת מעבר לפיה השטח לתרנגולת מטילה לא יפחת מ-600 סמ"ר. כן מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) כי שנה מיום התחילה הצפיפות המינימלית לתרנגולת מטילה תהא 350 סמ"ר לכל הפחות.
לתקנה 28 – מוצע לקבוע בתקנה זו את התשתית ומבנה הכלובים הנדרשים להחזקת תרנגולות מטילות בלול כלובים ואת מאפייני הרצפה עליה יעמדו התרנגולות. בתקנה זו מוצע לקבוע מהו הציוד הנדרש ללול ביחס למספר התרנגולות המטילות המוחזקות בו. הציוד הנדרש כולל: אבוסים, מתקנים להספקת מי שתיה, מוטות עמידה, קני הטלה.