שם החוק המוצע

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – היכל הנצחה) התשפ"ב- 2022

מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תיקון לחוק התגמולים שיתן לביטוח הלאומי את הסמכות לתפעל ולנהל את היכל ההנצחה, לכשיוקם.

השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

הנצחת חללי פעולות איבה

השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אוצר המדינה ישפה את המוסד בגין הוצאותיו עבור הפעלת היכל ההנצחה בסך שלא יעלה על 1 מיליון ₪ מידי שנה, החל משנת הקמת היכל ההנצחה ולמשך עשר שנים".

הצעת חוק ממשלתית :

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – היכל הנצחה) התשפ"ב- 2022

הוספת סעיף 22א

בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל 1970^{^[1]} אחרי סעיף 22 לחוק יבוא :

"22א . הפעלת היכל ההנצחה בהר הרצל

(א) המוסד יהא אחראי על תפעולו השוטף של היכל ההנצחה לזכר חללי פעולות איבה בהר הרצל בירושלים (להלן "היכל ההנצחה"), ובכלל זה-

(1) ניהולו ואחזקתו של היכל ההנצחה;

(2) ניהול קביעת תקציב היכל ההנצחה וניהולו;

(3) קביעת תכני ההנצחה של היכל ההנצחה, לאחר שנועץ בארגון היציג;

(4) קביעת אופן הפעלת היכל ההנצחה וקווי הפעולה שלו;

(5) קיום אירועי הנצחה וזיכרון לחללי האיבה;

(6) קיום וייזום של פעילות חינוך, הסברה והדרכה בתחומי ההיכל ההנצחה;

(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד בגין הוצאותיו עבור הפעלת היכל ההנצחה כאמור בסעיף (א), בסך שלא יעלה על 1 מיליון ₪ מידי שנה, החל משנת הקמת היכל ההנצחה ולמשך עשר שנים".

תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן- יום התחילה).

דברי הסבר

כחלק ממחיר תקומתה ועצמאותה של מדינת ישראל, שילמה מדינת ישראל מחיר כבד בדמות נרצחי ונפגעי פעולות איבה. נכון ליום זה, נספו כ -4,160 בפעולות איבה ונפצעו 28,000 שהוכרו על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון.

במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל – 1970 [אשר החליף את חוק הגמלאות לנפגעי ספר, תשי"ז – 1956], נקבעו ההטבות להם זכאים נפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם, אשר זהות, ככלל, לאלה המשולמות לחייל צה"ל ובני משפחותיהם (חוק הנכים תגמולים ושיקום וחוק משפחות החיילים שנספו במערכה).

בהחלטת הממשלה מיום 5.2.1997 (החלטה מס' 1549) הוחלט על הקמת אנדרטה ייחודית וממלכתית בהר הרצל, במטרה לרכז את ההנצחה לכלל חללי פעולות האיבה במקום אחד. האנדרטה הוקמה בשנת 1998 וממוקמת בסמוך לאתר גדולי האומה בהר הרצל. המוסד לביטוח לאומי אחראי על חקיקת שמות החללים ועדכונם ומשרד הביטחון אחראי על תחזוקת האנדרטה (וזאת במימון המוסד לביטוח לאומי). כמו כן, טקס הזיכרון הממלכתי לזכר חללי פעולות האיבה מתקיים באנדרטה זו.

נושא הנצחת חללי פעולות האיבה הובא לפתחה של ועדה ציבורית בראשות השופט מלץ, וזאת בעקבות החלטת הממשלה מיום 9.11.1998 (החלטה מס' 4505) אשר החליטה על הקמת הוועדה לצורך גיבוש המלצות בדבר אופן קיום ימי האזכרה הממלכתיים ואופן הנצחת החללים. המלצות הוועדה אושרו ע"י הממשלה ביום 21.2.1999 (החלטה מס' 4902), הסדרי הטקסים נקבעו בה וכן נקבע כי המוסד לביטוח לאומי יהא אמון על הנצחת נפגעי פעולות האיבה ( החלטה מס' 2677, מיום 14.12.2000).

בשנת 2013 הוחלט על הקמת היכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשטח בית הקברות הצבאי בהר הרצל (החלטת הממשלה 4558 מיום 22.4.2012).

על רקע כל אלה, החליטה הממשלה (החלטה 628 מיום 14.11.2021) כי לצורך הנצחת חללי פעולות האיבה יוקם היכל הנצחה, בשטח הר הרצל, אשר יחליף את האנדרטה הקיימת. קובעת החלטת הממשלה כי שר הרווחה והביטחון החברתי יתקן את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ויקבע את סמכותו ואחריותו של הביטוח הלאומי לתפעול היכל ההנצחה, וכי אוצר המדינה ישפה את הביטוח הלאומי בסך של 1 מיליון ₪, מידי שנה למשך 10 שנים לצורך תפעול ההיכל.

המדובר במטלה חדשה שהוטל על הביטוח הלאומי על עצמו (בדומה למשרד הביטחון האחראי על היכל ההנצחה לחללי צה"ל) הכוללת את אחריות המוסד לתפעולו של ההיכל הן מבחינת אחזקתו של המבנה והן בעריכת טקסים, ביקורים ותכנים נוספים שיציע ההיכל לציבור הרחב ולמשפחות האיבה. פעילות המוסד בהקשר זה תמומן באופן מלא ע"י אוצר המדינה.

לפיכך, ובהתאם להחלטת הממשלה, מוצע כעת לתקן את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ולקבוע בו את סמכות הביטוח הלאומי לתפעול היכל ההנצחה וכן את שיפוי אוצר המדינה בסך של 1 מיליון ₪ לשנה, ממועד הקמת ההיכל, ולמשך עשר שנים.