תאריך תצוגה: 26/01/2022

 

                טיוטת צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד)(תיקון), התשפ"ב- 2022

 

בתוקף סמכותי[1] לפי סעיפים 1ד(א) ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[2] (להלן ­– החוק), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל, ועם ארגוני מעבידים שלדעת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 1ז לחוק, אני מצווה לאמור:

תיקון סעיף 5

 

1.  

בצו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001[3], בסעיף 5 -

 

 

(1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

 

 

 

"(ב) נתן המעביד טופס פגיעה והמוסד לביטוח לאומי טרם קבע, האם היא פגיעה בעבודה, יחול הביטוח הרפואי על שירותים שניתנו לעובד עקב אותה פגיעה, בידי נותן שירותים שקבע לכך המבטח הרפואי, בכפוף להוראות סעיף 6, כל עוד לא קבע המוסד לביטוח לאומי כי היא פגיעה בעבודה.";

 

 

(2) בסופו יבוא:

 

 

 

"(ג) קבע הביטוח הלאומי כי הפגיעה היא פגיעה בעבודה, יחולו הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-[4]1995";

 

                                                                        ניצן הורוביץ

 

                                                                        שר הבריאות

 

_____________ התשפ"ב

 

(_______________ 2022)

(חמ 3-3073)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

 

צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד) התשס"א-2001 (להלן- הצו) קובע הוראות שונות בנוגע להיקף הביטוח הרפואי שמסדיר מעביד של עובד זר לעובדו. סעיף 5 בו קובע הוראות לעניין פגיעה בעבודה של עובד זר.

 

סעיף 5(א) לצו קובע כי השירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות שלפי הצו לא יינתנו לעובד אם נזקק להם עקב פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995 ובלבד שהמעביד אישר על טופס המיועד לכך כי הפגיעה היא פגיעה בעבודה.

 

סעיף 5(ב) לצו קובע כי במקרה בו נתן המעביד טופס פגיעה בעבודה (להלן- טופס פגיעה), והמוסד לביטוח לאומי לא קבע תוך שלושה חודשים כי הפגיעה האמורה היא פגיעה בעבודה, יחול הביטוח הרפואי שמכוח הצו על שירותים שניתנו לעובד בתוך שלושת החודשים אף אם ניתנו שלא בידי ספק השירותים של המבטח הרפואי, ולאחר שלושת החודשים, בכפוף להוראות סעיף 6 (שקובעות כי הכלל הוא שהשירותים שיינתנו בידי נותן שירותים שקבע לכך המבטח הרפואי) וכל עוד לא קבע המוסד לביטוח לאומי כי הפגיעה היא פגיעה בעבודה.

 

מהצו עולה כי השירותים הרפואיים בשלושת החודשים הראשונים לפגיעה, ממומנים על ידי העובד עצמו, והוא זכאי להחזר כספי עבורם מהמבטח הרפואי, גם אם הוא קיבל אותם שלא בידי נותן השירותים מטעם המבטח הרפואי.

 

מוצע לתקן את סעיף 5(ב) לצו כך שמהיום הראשון לפגיעה, ולאחר שהמעביד אישר את טופס הפגיעה, יחול הביטוח הרפואי על השירותים הרפואיים שיינתנו לעובד וזאת בכפוף להוראות סעיף 6 לצו.

 

בנוסף, סעיף קטן (ג) לתיקון המוצע מוסיף ומבהיר את המצב המשפטי הקיים (לגביו אין שינוי) כי במקרה בו התאונה תוכר כתאונת עבודה יחולו הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה- 1994. כך, במקרה בו הפגיעה בה נפגע העובד תוכר כתאונת עבודה, הביטוח הלאומי יכסה בדיעבד אף את התשלום עבור השירותים שניתנו לעובד בטרם ההכרה האמורה.

 

 



[1] י"פ התשע"ז, עמ' 1312.

[2] ס"ח התשנ"א,עמ' 112; התש"ס, עמ' 85; התשע"ד עמ' 600.

[3] ק"ת התשס"א, עמ' 729; התשע"ו, עמ' 1085.

[4] ס"ח, התשנ"ה, עמ' 210.