אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
טיוטת צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2022
מטרת הצו להאריך את תוקפן של ההוראות המיוחדות שנחקקו במסגרת תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק) נוכח משבר הקורונה. הצו שלהלן מוצע לנוכח ההשפעות הנמשכות זה קרוב לשנתיים של נגיף הקורונה על המגזר העסקי והמציאות הכלכלית הממשיכה לייצר סקטור של חייבים אשר עיכוב הליכים לתקופה קצרה נדרש להם לשם גיבוש הסדרי חוב עם נושיהם חלף פניה לקבלת צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. כמו כן הוא מוצע נוכח התרומה המוכחת של מסלול עיכוב ההליכים שנחקק במסגרת תיקון מס' 4 לחוק עבור חייבים המבקשים לאשר הסדרי חוב. מוצע להאריך בשישה חודשים את התקופה הקובעת כמובנה בתיקון מס' 4 לחוק, כך שהוראות פרק א'1 לחלק י' לחוק ימשיכו לעמוד בתוקפן עד ליום כ"א באלול התשפ"ב (17 בספטמבר 2022).
טיוטת צו מטעם משרד המשפטים:
טיוטת צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה הקובעת לעניין הגשת בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2022
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 319ב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
הארכת התקופה הקובעת |
1. |
התקופה הקובעת הקבועה בסעיף 319א(א) לחוק מוארכת בזה לתקופה נוספת בת שישה חודשים, עד ליום כ"א באלול התשפ"ב (17 בספטמבר 2022). |
___ ב________ התשפ"ב __________________
(___ ב________ 2022) גדעון סער שר המשפטים
(חמ _____-3)
דברי הסבר
ביום כ' באדר התשפ"א (4 במרס 2021) פורסם ברשומות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021 (להלן – הוראת השעה). הוראת השעה נועדה ליצור מתווה להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים המבקשים לפנות להליכי חדלות פירעון בעקבות השינויים שעמם נדרש המגזר העסקי להתמודד בתקופת מגפת הקורונה.
הוראת השעה קבעה מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה קצרה ומוגבלת של שנה, וזאת במסגרת הוראות חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק). חלק י' לחוק קובע את ההליכים לאישור של הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, קרי מחוץ להליך חדלות פירעון. הוראת השעה הוסיפה לחלק י' האמור את פרק א'1: עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב – הוראת שעה. פרק זה מסדיר את האפשרות של חייבים (הן יחידים והן תאגידים) לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים משפטיים והליכי גבייה נגדם לצורך גיבוש הסדר חוב עם נושיהם שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. מטרת הוראת השעה הייתה לייצר עיכוב הליכים זמני שיאפשר לחייבים ולנושיהם לנהל משא ומתן אפקטיבי לגיבוש הסדר חוב. הוראת השעה קבעה תנאים אשר בהתקיימם בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים בעניינו של החייב, והגבילה את תקופת עיכוב ההליכים לפרק זמן של עד שלושה חודשים (ובמקרים מסוימים עד ארבעה חודשים, לכל היותר).
עיכוב הליכים כאמור נועד לספק לחייבים "מרווח נשימה" לצורך גיבוש הסדר חוב, מתוך הבנה כי עסקים שנקלעו לקושי כלכלי בשל משבר הקורונה לא יכלו להיערך לכך מבעוד מועד וכי במקרים רבים הקושי לא נבע מניהול לקוי או מתכנית עסקית פגומה, אלא מנסיבות חיצוניות כגון מגבלות שהוטלו כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה. בהיעדר אפשרות לקבל סעד של עיכוב הליכים, עמדה לחייבים אלה האפשרות לפנות להליכי חדלות פירעון מלאים, הליכים אשר עצם הכניסה אליהם גורמת להשמדת ערך ומביאה להשלכות דרמטיות על החייבים, הנושים והמשק בכללותו, ואשר בנסיבות שנוצרו בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה אינם מהווים פתרון מיטבי. השאיפה בבסיס הוראת השעה הייתה, אפוא, ליצור מסלול שיאפשר לחייבים שנפגעו מהמשבר להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון מלאים. בתוך כך, ומאחר שעיכוב ההליכים מעביר את הטיפול בחובותיו של החייב למשטר משפטי קולקטיבי ומגביל את יכולתם של הנושים לפעול באופן עצמאי מול החייב כדי להיפרע, נקבעו בהוראת השעה גם הגנות לנושים כדי לוודא שזכויותיהם לא ייפגעו.
סעיף 319א לחוק, אשר נחקק במסגרת הוראת השעה, הגדיר מהי "התקופה הקובעת". על פי הגדרה זו, הוראת השעה תעמוד בתוקף במשך שנה החל ביום ה' בניסן התשפ"א (18 במרס 2021) ועד יום י"ז באדר התשפ"ב (17 במרס 2022). הסעיף קבע כי הוראות פרק א'1 לחלק י' לחוק יחולו על הליכים שהבקשה לעיכוב הליכים לגביהם הוגשה בתקופה הקובעת. בצד זאת, בסעיף 319ב לחוק, הוסמך שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך בצו את התקופה הקובעת בשתי תקופות נוספות, אשר כל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים. בהתאם לסמכות האמורה, נועדה טיוטת הצו המוצעת עתה להאריך את "התקופה הקובעת" לתקופה נוספת ראשונה, בת שישה חודשים. בהתאם לקבוע בסעיף 1 להוראת השעה, משמעות הדבר היא שהוראות פרק א'1 לחלק י' לחוק ימשיכו לעמוד בתוקפן למשך שישה חודשים נוספים.
הניסיון שנצבר בהפעלתה ויישומה של הוראת השעה, לצד השפעותיו ההולכות ונמשכות של משבר הקורונה על הכלכלה והמשק בישראל, מלמדים על חיוניותה ויעילותה של הוראת שעה זו עבור חייבים – יחידים ותאגידים. כך למשל, במחצית השנה הראשונה לאחר כניסתה של הוראת השעה לתוקף, כעולה מדיווח שהגיש שר המשפטים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בעניין זה לפי סעיף 319לא לחוק, הוגשו כ-45 בקשות לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה על ידי חייבים תאגידים, ברובן המכריע (למעלה מ-80%) בית המשפט הורה על עיכוב הליכים, וכ-20% לפחות הסתיימו בהסדר חוב בתקופת עיכוב ההליכים. אלה נתונים שמעידים באופן ברור על ביקוש לכלי שנחקק במסגרת תיקון 4 ועל התועלות שבו. זאת, לעומת בקשות בודדות בלבד להסדר חוב של תאגיד שהוגשו במסלול "הרגיל" להסדר חוב לפי חלק י' לחוק (קרי, שלא במסגרת בקשה לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה). עוד יצוין כי בלמעלה מ-75% מהמקרים עשה בית המשפט שימוש בסמכותו לפי סעיף 319ח לחוק והורה על עיכוב הליכים גם נגד אדם שלישי (בעל מניות, נושא משרה בתאגיד או ערב).
בהשוואה לשנים קודמות, ניתן לומר כי היקף הבקשות לצו לפתיחת הליכים המוגשות על ידי תאגיד לא השתנה באופן מהותי, בעוד שניכרת עליה שנתית בהיקף הבקשות לאישור הסדרי החוב. ניתן לייחס עלייה זו לצורך אמיתי בהסדרים אלו, שהצדיק את הוראת השעה. יצוין כי ישנם מספר הליכים שנפתחו לפי הוראת השעה בעניינם של תאגידים גדולים ומוכרים במשק, המאופיינים ככלל בהתנהלות כלכלית יעילה. נראה כי המשך פעילותם של תאגידים מסוג זה לא היה מתאפשר אלמלא ניתן עיכוב ההליכים לצורכי גיבוש הסדר החוב לפי הוראת השעה. דהיינו, אלמלא חלופה זו אפשר שתאגידים מסוג זה היו נאלצים להיכנס להליכי חדלות פירעון, על כל המשתמע מכך.
גם לגבי יחידים ניכרת מגמה של פניה למסלול שנקבע בהוראת השעה. בהתאם לדיווח האמור של שר המשפטים, במחצית השנה הראשונה שלאחר כניסתה לתוקף של הוראת השעה הוגשו על ידי חייבים יחידים כ-55 בקשות לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה, שלגבי מרביתן (כ-60%) בית המשפט הורה על עיכוב הליכים. זאת לעומת כ-300 בקשות להסדרי חוב ליחידים שהוגשו במסלול "הרגיל" לפי חלק י' לחוק (שלא במסגרת בקשה לעיכוב הליכים לפי הוראת השעה).
בהינתן כל האמור, ולנוכח ההשפעות הנמשכות זה קרוב לשנתיים של נגיף הקורונה על המגזר העסקי, נוכח המציאות הכלכלית הממשיכה לייצר סקטור של חייבים אשר עיכוב הליכים לפי הוראת השעה נדרש להם לשם גיבוש הסדרי חוב עם נושיהם כך שיוכלו להימנע מכניסה להליכי חדלות פירעון, ונוכח התרומה המוכחת של מסלול עיכוב ההליכים שנקבע בהוראת השעה כפי שעולה בין היתר מהנתונים שצוינו לעיל, מוצע להאריך בצו את הוראת השעה. מוצע כי "התקופה הקובעת" כהגדרתה בסעיף 319א לחוק תוארך בתקופה נוספת של שישה חודשים, המהווה את פרק הזמן המקסימאלי לתקופת ההארכה הראשונה לפי סעיף 319ב לחוק. משכך, מוצע כי מועד סיומה המעודכן של התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 319א לחוק יהיה ביום כ"א באלול התשפ"ב (17 בספטמבר 2022). בהתאם לכך, הוראות פרק א'1 לחלק י' לחוק ימשיכו לעמוד בתוקפן עד למועד זה.