אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 22)(דמוי כלי ירייה), התשפ"ב -2022
1. הוספת הגדרות
2. תיקון סעיף 2
3. תיקון סעיף 7
10. הוספת סעיף 13ג
11. תיקון סעיף 14
12. תיקון סעיף 14א
13. תיקון סעיף 16
חוק כלי הירייה (תיקון מס' 22) (דמוי כלי ירייה), התשפ"ב -2022
מטרת התיקון המוצע לחוק כלי הירייה, תש"ט-1949 (להלן: "החוק") הינה להסדיר את השימוש בכלים דמויי כלי ירייה מסוגים לגביהם קיים סיכון שניתן להסב אותם לכלי ירייה קטלניים (להלן: "דמויי כלי ירייה"). זאת, על רקע עליה משמעותית בשנים האחרונות בשימוש בדמויי כלי ירייה, ובפרט באיירסופט, לייצור כלי נשק מאולתרים, אשר עושים את דרכם לידיהם של גורמי טרור ופשיעה מאורגנת, באופן המהווה סכנה לשלום הציבור וביטחונו.
במסגרת זו מוצע לקבוע איסור להקמת והפעלת מועדוני קליעה בהם נעשה שימוש בדמוי כלי ירייה או לפעילות מסחר, יבוא ויצוא של דמויי כלי ירייה ופעולות נוספות ללא קבלת רישיון מהרשות המוסמכת. בנוסף, מוצע לאסור נשיאה והחזקה של דמוי כלי ירייה שלא במסגרת פעילות במועדון קליעה מורשה.
בנוסף, מבקש תזכיר החוק לקבוע כי עמדת המשטרה לעניין מסוכנות פלילית בכל הנוגע למתן רישיון כלי ירייה תהווה קביעה מחייבת ולא המלצה, כפי שקבוע בחוק כיום.
כמו כן, מוצע להקנות סמכויות פיקוח ואכיפה לביצוע הוראות החוק למפקחים שיוסמכו לעניין זה.
בנוסף, מוצע לתקן את סעיף העונשין לעניין חידוש רישיונות כלי ירייה ובהתאמה לתקן את סעיף 144(ב1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וכן לקבוע סעיפי עונשין הקובעים עבירות פליליות בגין הפרת הוראות החוק לעניין דמויי כלי ירייה.
החוק צפוי להשפיע על ציבור העוסקים בתחום דמויי כלי הירייה עליהם יחול תיקון החוק, כך שייאסרו פעולות שונות בדמויי כלי ירייה ללא קבלת רישיון מהרשות המוסמכת ועמידה בתנאי הרישיון שייקבעו.
המשרד לביטחון הפנים יקצה בשנת 2022 תקנים ייעודיים לטובת הקמה ראשונית של המערך וכן יקבע בתיאום עם משרד האוצר את אופן יישום תיקון החוק.
תזכיר חוק מטעם המשרד לביטחון הפנים:
הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 22) (דמוי כלי ירייה), התשפ"ב -2022
|
|
|
|
||||||||
|
1. |
בחוק כלי הירייה, תשי"ט-1949[1] (להלן- "החוק"), בסעיף 1 |
|||||||||
|
|
|
(א) לפני ההגדרה "כלי ירייה" יבוא: |
||||||||
|
|
|
""דמוי כלי ירייה" – כלי בעל קנה שאינו כלי ירייה שניתן להסב אותו לכלי ירייה כהגדרתו בחוק זה, מסוג המנוי ברשימה שהורה השר בצו שיפורסם ברשומות, בהתייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה, לאחר שקבע שיש בכלי או בחלקו משום סיכון שהוא עלול להיות מוסב לכלי ירייה או ישמש חלק ממנו, לרבות חלק של כלי כאמור"; |
||||||||
|
|
|
(ב) לאחר ההגדרה "כלי ירייה צבאי" יבוא: |
||||||||
|
|
|
""מועדון קליעה – מתקן שנועד לביצוע פעילות בדמוי כלי ירייה;" |
||||||||
|
|
|
(ג) לאחר ההגדרה "מנהל משרד העבודה והרווחה" יבוא: |
||||||||
|
|
|
""מפקח – אדם שנתמנה על ידי השר, במינוי שפורסם ברשומות, להיות מפקח לעניין חוק זה;" |
||||||||
|
2. |
בסעיף 2 לחוק |
|||||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א) במקום המילה "יעשה" יבוא "ייצר"; |
||||||||
|
3. ב |
במקום סעיף 7 לחוק יבוא |
|||||||||
|
|
|
"לא יקים אדם ולא ינהל מטווח קליעה או מועדון קליעה אלא על פי רישיון;" |
||||||||
|
4. |
אחרי סעיף 7ח לחוק יבוא: |
|||||||||
|
|
|
"דמוי כלי ירייה" |
7ט. |
(א) לא ירכוש אדם ולא יוביל דמוי כלי ירייה אלא על פי רישיון; |
||||||
|
|
|
|
|
(ב) לא ייצר אדם, לא ייבא ולא ייצא דמוי כלי ירייה ולא יסחור בו או יעשה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה לזולתו, בין בתמורה בין שלא בתמורה, אלא על פי רישיון; |
||||||
|
|
|
|
|
(ג) לא יחזיק אדם ולא יישא דמוי כלי ירייה אלא במסגרת פעילות המתבצעת במועדון קליעה, ובלבד שמועדון הקליעה מחזיק ברישיון תקף מהרשות המוסמכת, ושהפעילות האמורה מתבצעת במתחם המיועד לכך במועדון הקליעה, ובהתאם לתנאי הרישיון והוראות הרשות המוסמכת. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) הרשות המוסמכת רשאית לקבוע הוראות קבע לעניין מועדון קליעה בעל רישיון תקף כאמור לעיל, לרבות בעניינים המפורטים בסעיף 7ב לחוק; |
||||
|
5. |
בסעיף 11 לחוק |
|||||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (1)(א) לאחר המילים "כלי ירייה" יבוא "או דמוי כלי ירייה"; |
||||||||
|
|
|
(2) בסעיף 11(2) הסיפא החל מהמילים "על פי המלצת" תימחק ובמקומה יבוא: "אולם לא יינתן רישיון אם קבע קצין משטרה בכיר, כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה, כי קיימת מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של שלום הציבור וביטחונו." |
||||||||
|
6. |
בסעיף 11ב לחוק |
|||||||||
|
|
|
(1) לאחר סעיף קטן (ג) יבוא: |
||||||||
|
|
|
|
"(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על רישיון לדמוי כלי ירייה"; |
|||||||
|
7. |
בסעיף 12 לחוק |
|||||||||
|
|
|
בסעיף 12(ג1)(2) לחוק המילה "המלצת" תימחק ובמקומה יבוא: "קביעת"; |
||||||||
|
8. |
לאחר סעיף 13 לחוק יבוא: |
|||||||||
|
|
|
סמכויות פיקוח |
13א. |
(א) השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרדו, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, לשם ביצוע פיקוח על הוראות חוק זה; (ב) למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לדעת השר להיות מפקח; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר; (3) הוא כשיר להחזיק כלי ירייה לפי הוראות חוק זה; (4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר; (ג) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה; (ד) לשם פיקוח ובקרה על ביצוע הוראות חוק זה והוראות הרשות המוסמכת לפי חוק זה, יהיה רשאי מפקח או שוטר: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת שמזהה אותו; (2) להיכנס בכל עת למקום בו מתבצעת פעילות הטעונה רישיון לפי חוק זה ולדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען וכן להציג בפניו כל חפץ כאמור, לרבות לשם זיהויו וספירתו, בדיקת סימונו ובחינת תנאי אחסנתו; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה -1995. (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שיש לו יסוד להניח שמתבצעת בו פעילות הטעונה רישיון לפי חוק זה בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט או בהסכמת המחזיק. (4) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין. |
||||||
|
9. |
לאחר סעיף 13א לחוק יבוא: |
|||||||||
|
|
|
סמכויות אכיפה מנהלית |
13ב. |
(א) לשם אכיפת הוראות חוק זה והוראות הרשות המוסמכת לפי חוק זה, יהיה רשאי מפקח או שוטר להורות על סגירת מקום בו מתבצעת פעילות הטעונה רישיון לפי חוק זה, לתקופה של שלושה ימים או עד לקיום שימוע, לפי המוקדם מביניהם, בכל אחד מאלה: (1) אירוע שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו או אירוע שהיה עלול לגרום למוות או לפציעה קשה, כאשר האירוע התרחש במקום בו מתבצעת פעילות הטעונה רישיון לפי חוק זה; (2) הפרת כללי אבטחה ומיגון שנקבעו על ידי הרשות המוסמכת באופן שיש בו כדי להביא לסכנת חיים; (3) נמצא פער במלאי כלי הירייה או התחמושת או דמויי כלי הירייה שאיננו תואם את הרישיון שניתן; (4) מכירת או החזקת כלי ירייה, דמוי כלי ירייה ותחמושת ללא רישיון או מסירת כלי ירייה, דמוי כלי ירייה ותחמושת לאדם שאיננו מורשה; (5) המפקח או השוטר התרשם כי בעל הרישיון או מי שמונה מטעמו לקיום תנאי הרישיון והוראות הרשות המוסמכת מתרשל במילוי תפקידו עד כדי סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) נערך שימוע כאמור, תהא רשאית הרשות המוסמכת להפעיל את סמכותה לפי הוראות סעיף 12(א) לחוק זה; |
||||
|
10. |
לאחר סעיף 13ב לחוק יבוא: |
|||||||||
|
|
|
אכיפה מנהלית ופיקוח בגופים ביטחוניים |
13ג. |
(א) הוראות חוק זה יחולו על מערכת הביטחון בשינויים המחויבים כפי שייקבע בנוהל שיורה השר, בהסכמת השר הממונה. (ב) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי גוף ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים את כללי אבטחת המידע האמורים. (ג) בסעיף זה – "גוף ביטחוני" "מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; (2) צבא הגנה לישראל; (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (4) מפעלי מערכת הביטחון, כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר; (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים. "התאמה ביטחונית" – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002; "השר הממונה" – (1) לעניין גוף המנוי בפסקאות (1), (2) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון" – שר הביטחון; (2) לעניין גוף המנוי בפסקאות (3) להגדרה "מערכת הביטחון" – ראש הממשלה; (3) לעניין גוף המנוי בפסקה (5) להגדרה "מערכת הביטחון" – השר. |
||||||
|
11. |
בסעיף 14 לחוק |
|||||||||
|
|
|
בכל מקום לאחר המילים "כלי ירייה" יבוא "או דמוי כלי ירייה"; |
||||||||
|
12. |
בסעיף 14א לחוק |
|||||||||
|
|
|
בכל מקום לאחר המילים "כלי ירייה" יבוא "או דמוי כלי ירייה"; |
||||||||
|
13. |
בסעיף 16 לחוק |
|||||||||
|
|
|
(1) האמור בסעיף 16 יסומן (א); |
||||||||
|
|
|
(2) בס"ק (1) המילים "שלא שילם את האגרה לחידוש רישיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא הייתה מניעה לחידושה" יימחקו ובמקומן יבוא "שלא חידש את רישיונו או את תעודת ההרשאה אף שלא הייתה מניעה לחידוש הרישיון או תעודת ההרשאה, ולא חלפו שישה חודשים מיום שפג תוקפם של הרישיון או תעודת ההרשאה"; |
||||||||
|
|
|
(3) לאחר סעיף 16(א) יבוא: |
||||||||
|
|
|
"16(ב) (1) הרוכש או המוביל דמוי כלי ירייה מבלי שקיבל רישיון לכך בניגוד להוראות סעיף 7ט(א), דינו מאסר שלוש שנים; (2) המייצר, מייבא או מייצא דמוי כלי ירייה או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת מבלי שקיבל רישיון לכך בניגוד להוראות סעיף 7ט(ב) דינו מאסר חמש שנים; (3) המחזיק או נושא דמוי כלי ירייה שלא במועדון קליעה ומבלי שקיבל רישיון לכך בניגוד להוראות סעיף 15א(א), דינו מאסר שלוש שנים;
|
||||||||
|
14. |
בחוק העונשין, תשל"ז-1977 |
|||||||||
|
|
|
בסעיף 144(ב1) המילים "שלא שילם את האגרה לחידוש רישיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא הייתה מניעה לחידושה" יימחקו ובמקומן יבוא " שלא חידש את רישיונו או את תעודת ההרשאה אף שלא הייתה מניעה לחידוש הרישיון או תעודת ההרשאה, ולא חלפו שישה חודשים מיום שפג תוקפם של הרישיון או תעודת ההרשאה"; |
||||||||
ביום 24.10.2021 התקבלה החלטת הממשלה מס' 549 שכותרתה "תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026" שבין מטרותיה הפחתת תופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, הקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי אזרחים ותושבים מהמגזר הערבי, והעלאת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל ותושבי הנגב, האזרחים והתושבים הערבים בפרט.
בסעיף 10.ט. להחלטת הממשלה 549 שכותרתו "מערכה לאומית למול האמל"ח הבלתי חוקי בחברה הערבית בישראל", בס"ק 4 שכותרתו "איירסופט", החליטה הממשלה להנחות את המשרד לביטחון הפנים, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, לקדם בתוך 3 חודשים את תיקוני החקיקה הנדרשים להחלת הדינים החלים בחוק כלי הירייה, תש"ט-1949 (להלן: "חוק כלי הירייה") על דמויי כלי ירייה מסוג איירסופט, כאשר עד להשלמת ההסדרה החוקית יפעל משרד הכלכלה והתעשייה לעצירה זמנית של יבוא דמויי כלי ירייה מסוג איירסופט וחלקיו לישראל.
בנוסף, הנחתה הממשלה את המשרד לביטחון הפנים לבחון בתוך 30 ימים את כלל הכלים וחלקיהם הניתנים להסבה באופן העלול להמית, ובהתאם לצורך לקדם את תיקוני החקיקה הנדרשים על מנת להחיל גם עליהם את הדינים החלים בחוק כלי הירייה, תוך מתן עדיפות להסדרת החקיקה על כלים מסוג איירסופט על פני שאר הכלים הניתנים להסבה.
בהתאם להחלטת הממשלה, ביום 27.10.2021 פורסם ברשומות צו של שרת הכלכלה והתעשייה האוסר יבוא של כלים שונים מסוג איירסופט וחלקיהם, למעט יבוא המיועד לשימוש מערכת הביטחון. תוקפו של הצו אושר בוועדת הכלכלה של הכנסת בתחילה לתקופה של חודשיים, עד ליום 27.12.2021 בהמשך הוארך תוקף הצו בחודש נוסף עד ליום 27.1.2022. התיקון המוצע יאפשר את המשך היבוא בכפוף להסדרים המפורטים בו.
בהתאם לחוות דעת מקצועית של משטרת ישראל, החל משנת 2014 מזהה משטרת ישראל שימוש בדמויי כלי ירייה, ואיירסופט בפרט, ככלים שהוסבו לנשק חי, ותופעה זו נמצאת מאז במגמת עליה. הסבת דמויי כלי הירייה אינה מצריכה הכשרה מיוחדת ויכולה להתקיים גם בתנאים ביתיים. לפי דיווחי המשטרה, בשנתיים האחרונות נרשמה עליה של 167% במספר כלי הנשק המוסבים שנתפסו על ידה, אשר חלקם הינם כלי איירסופט מוסבים. כלי האיירסופט המוסבים שמשו למספר פיגועי טרור קטלניים ואירועי רצח על רקע פלילי, כמו גם לשורה של מקרי ירי לעבר בני אדם, בתים ורכבים.
על סמך האמור לעיל, סבורה משטרת ישראל כי מכירה ומסחר בדמויי כלי ירייה, ובפרט האיירסופט, מזינה תעשיה מסוכנת של ייצור כלי נשק מאולתרים, אשר עושים את דרכם לידיהם של גורמי טרור ופשיעה מאורגנת, ומשמשים לפגיעה באזרחים. האמור מהווה סכנה לשלום הציבור וביטחונו, סכנה שאף התממשה במהלך מבצע "שומר החומות" בו נעשה שימוש, בין היתר, גם בדמויי כלי ירייה בהפרות סדר נגד כוחות הביטחון ואזרחים. פעולות הפיקוח בתחום מוגבלות ואין בכוחן לבדן לתת הגנה מלאה לציבור. בנסיבות אלה, המשך המצב הקיים, שבו דמויי כלי הירייה מיובאים לישראל ללא מערכת פיקוח מספקת על הכלים המיובאים אשר תמנע את הזליגה האמורה, מסכנת את ביטחון הציבור.
עוד מצוין בחוות הדעת של משטרת ישראל, כי נוסף על האמור, דמויי כלי ירייה – גם כאשר אינם מוסבים לכלי נשק – משמשים לפעילות פלילית רחבה ולמטרות של ירי, שוד, איומים ועוד, המופנים כלפי אזרחים אשר אינם יודעים להבחין אם בידי העבריין נמצא כלי נשק קטלני או דמוי כלי ירייה לאור הדמיון הרב ביניהם. לפי הנתונים שבידי המשטרה, בשנתיים האחרונות נרשמה עליה של 86% בתפיסת כלי איירסופט לא מוסבים שהיו מעורבים בפעילות פלילית, ועליה של 126% בתפיסת כלי איירסופט שעברו הסבה.
עניינו של תזכיר חוק זה הוא הסדרת הפיקוח, הבקרה והאכיפה על השימוש באותם דמויי כלי ירייה הניתנים להסבה לכלי ירייה, כך שהשימוש בהם ייעשה על פי רישיון מהרשות המוסמכת, ורק במועדוני קליעה, כהגדרתם בתזכיר החוק, שקיבלו רישיון מהרשות המוסמכת.
יתר דמויי כלי הירייה שלא יוסדרו בחוק כלי הירייה, מהטעם שלא ניתן להסב אותם לכלי ירייה, ימשיכו להיות בפיקוח משרד הכלכלה והתעשייה מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז-1986.
עד לפרסומו של הצו לעצירת היבוא, ניתן היה לייבא דמויי כלי ירייה לישראל בכפוף לתנאים שונים הקבועים בנוהל של משרד הכלכלה והתעשייה. חלק מדמויי כלי הירייה מוגדרים כ"צעצוע מסוכן" (לדוג' איירסופט), לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז – 1986, והם אינם מוגדרים ככלי ירייה בהתאם לחוק כלי הירייה.
בנוסף על כל האמור לעיל, מציינת משטרת ישראל כי עבריינים מנצלים את העובדה שדמויי כלי הירייה מוגדרים כ"צעצוע מסוכן" בלבד על מנת להימלט מהעמדה לדין במקרים בהם תועדו מבצעים עבירות בנשק חם אך הכלי לא נתפס ברשותם, כאשר הם טוענים כי מדובר היה בצעצוע מסוכן בלבד.
לסעיף 1
על מנת להחיל את ההסדרים המוצעים לעניין דמויי כלי ירייה, מוצע לתקן את סעיף ההגדרות ולהוסיף הגדרות לדמוי כלי ירייה עליו יחול החוק ולמועדון קליעה הנועד לביצוע פעילות בדמוי כלי ירייה. כמו כן להוסיף הגדרה למפקח על פי החוק.
לסעיף 2
מוצע לתקן את המונח "עשיית כלי ירייה" ל"ייצור כלי ירייה" באופן שיתאים למהות הפעילות ולרישיונות הניתנים מהרשויות המוסמכות לפי סעיף זה.
לסעיף 3
מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק כך שגם הקמה וניהול של מועדון קליעה יהיו חייבים ברישיון.
לסעיף 4
לאור הסיכון הנשקף מדמויי כלי הירייה הניתנים להסבה לכלי ירייה, ופוטנציאל הנזק הטמון בהם, מוצע לעגן בחוק איסור לבצע פעולות שונות בכלים אלה ללא רישיון מהרשות המוסמכת, בדומה לחובת הרישיון הנדרשת בכלי ירייה.
בנוסף, מוצע להסמיך את הרשות המוסמכת לקבוע תנאי רישיון והוראות קבע למועדוני קליעה מורשים, בדומה לסמכותה כיום לגבי מטווחי ירי בכלי ירייה, ולהתיר נשיאת והחזקת דמויי כלי ירייה במועדונים אלה, במתחם המיועד לכך ובהתאם לתנאי הרישיון והוראות הרשות המוסמכת.
לסעיפים 5 ו- 7
מוצע להסמיך את שר הביטחון כרשות מוסמכת לעניין סעיף 2 לחוק לגבי דמויי כלי ירייה שנועדו לצורך צבא ההגנה לישראל, בדומה להסדר הקבוע לעניין כלי ירייה, וכן לשנות את מעמד המשטרה מגורם ממליץ לגורם קובע בעניין שלום הציבור וביטחונו, לאור היות המשטרה הגורם המקצועי בעל המומחיות, המיומנות והמידע הנדרש לקביעת מסוכנות פלילית, ובהסתמך על הניסיון שהצטבר בטיפול בנושא זה. מוצע לתקן בהתאמה את סעיף 12(ג1)(2) לחוק בהתאם לאמור לעיל לעניין תגובת קצין משטרה לערר.
לסעיף 6
מוצע לקבוע שעל רישיונות לדמויי כלי ירייה לא תידרש הודעת משרד הבריאות בנוגע לאשפוז עקב מחלת נפש או חשש למחלת נפש, לאור העובדה שמדובר בעיקר בפעילות פנאי וספורט, ולא מדובר במתן רישיונות לנשיאת דמויי כלי ירייה באופן פרטי או במתן רישיונות מיוחדים לתת הרשאות לנשיאת דמויי כלי ירייה.
לסעיפים 8-10
על מנת לאפשר פיקוח ואכיפה אפקטיביים על הוראות החוק, מוצע למנות מפקחים לפיקוח ואכיפת הוראות החוק, ולהסמיכם בסמכויות שונות הנדרשות למילוי תפקידם, לרבות סמכות לסגירת מקום עד לקיום שימוע, במקרים חריגים של אירועי בטיחות חמורים או הפרות מהותיות של הוראות הרשות המוסמכת. בנוסף, לאור המאפיינים הייחודיים של הגופים הביטחוניים, מוצע לקבוע הוראות לעניין פיקוח ואכיפה בגופים ביטחוניים.
לסעיף 11 ו- 12
מוצע לחייב מי שהחזיק בדמוי כלי ירייה ברישיון להפקידו במשטרה במקרה שפקע הרישיון, זאת על מנת למנוע זליגה או העברה של דמוי כלי הירייה לגורמים שאינם מורשים. כמו כן, מוצע לקבוע שסמכויות המשטרה לפי סעיף 14א לחוק, שעניינן ביצוע פעולות בכלי ירייה שהגיעו לידיה, יחולו גם על דמוי כלי ירייה שהגיע לידיה בנסיבות שונות.
לסעיפים 13 ו- 14
מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק, סעיף העונשין, כך שהעבירה הקבועה בו בגין נשיאה, הובלה או החזקה של כלי ירייה שניתנו עליו רישיון או תעודת הרשאה, והרישיון או תעודת ההרשאה לא חודשו אף שלא הייתה מניעה לחידושם, לא תחול רק מחמת אי-תשלום אגרה, מהטעם שהליך החידוש כיום מתבצע כולו במטווח הקליעה לאחר תשלום האגרה, אלא מחמת אי-חידוש הרישיון או תעודת ההרשאה, ובלבד שלא חלפו שישה חודשים מהיום שפג תוקפם של הרישיון או תעודת ההרשאה.
בנוסף, לאור הוספת ההסדרים המוצעים לעניין דמויי כלי ירייה, ועל מנת ליצור הרתעה ואכיפה אפקטיביות, מוצע להוסיף את סעיף 16(ב) ולקבוע עבירות פליליות בגין ביצוע פעולות בדמוי כלי ירייה מבלי שניתן רישיון לביצוע פעולות אלה: בגין רכישת או הובלת דמוי כלי ירייה ללא רישיון – שלוש שנות מאסר, בגין ייצור, יבוא, יצוא ומסחר בדמוי כלי ירייה ללא רישיון – חמש שנות מאסר, ובגין החזקה או נשיאה שלא במועדון קליעה וללא רישיון – שלוש שנות מאסר.
כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 144(ב1) לחוק העונשין בהלימה לתיקון המוצע בסעיף 16(א) לחוק.