תזכיר חוק

פרק א': הגדרות

הגדרות

1.  

בחוק זה -

"אבטחת מידע" – כהגדרתה בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981[2];

"אמצעי שליטה", "בעל ענין", "הון עצמי", "נושא משרה בכירה", ו"שליטה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך;

"אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "הנפקה" של אמצעי תשלום, "חשבון תשלום", "לקוח", "מוטב", "משלם", "סליקה" של פעולת תשלום, "עסקת יסוד"  ו-"פרט אימות"– כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

"בעל ענין מהותי" בתאגיד - מי שמחזיק יותר מעשרים אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה;

"בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי" - מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"בעל רישיון למתן אשראי" - מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"בעל רישיון שירות מידע פיננסי" - מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021[3];

"גוף מוסדי" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

"גוף מנהל" - תאגיד בנקאי; חבר בורסה; בנק הדואר; בנק מחוץ לישראל או מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לעסוק במתן שירותי תשלום אם מצא יושב ראש הרשות שהדין והפיקוח החלים עליהם מחוץ לישראל נותנים הגנה מספקת ללקוחות בישראל או גוף אחר שקבע השר  ובלבד שהוא מפוקח על פי דין, לרבות לפי חוק איסור הלבנת הון;

"הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון" - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי  סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח;

"המפקח על הבנקים" - כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות;

"המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"הנגיד" – נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;

"הרשות" – רשות ניירות ערך;

"השר" – שר האוצר;

"חברת תשלומים" – בעל רישיון שירותי תשלום לפי חוק זה;

"חוק בנק ישראל" – חוק בנק ישראל, התש"ע-2010[4];

"חוק הבנקאות (רישוי)" - חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[5];

"חוק הייעוץ" – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995^[6];

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977[7];

"חוק הפיקוח על הביטוח" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏[8];

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016[9];

"חוק חדלות פירעון" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[10];

"חוק מערכות תשלומים" - חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008[11];

"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[12];

"חוק שירות מידע פיננסי" – חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021[13];

"חוק שירותי תשלום" – חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019[14];

"יוזם תשלום" – בעל רישיון ייזום תשלום לפי חוק זה;

"ייזום תשלום" – כתיבת הוראת תשלום, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, בחשבון תשלום של משלם המנוהל על ידי מנהל חשבון תשלום שאינו נותן שירות ייזום התשלום, לבקשת לקוח, ולעניין זה אין נפקא מינה אם המשלם והמוטב הם אותו אדם;

"כסף" – הילך חוקי שהוצא לפי סעיף 41 לחוק בנק ישראל ומטבע חוץ;

"מאסדר" - כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין יוזם תשלום וחברת תשלומים שאינה מבטח – רשות ניירות ערך;

(2) לעניין חברת תשלומים שהיא מבטח – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(3) לעניין גוף הפטור מרישוי כאמור בסעיף 3(א) – כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)  לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וחברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית שקיבלה רישיון מהנגיד לפי הוראות סעיף 36יא לחוק הבנקאות (רישוי)– המפקח על הבנקים;

(ב) לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו בסעיף 88יג לחוק הדואר, התשמ"ו-1986;

(ג)  לעניין גוף אחר שנקבע לפי סעיף 3(ד) – הנגיד;

(ד) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(ה)  לעניין גוף אחר שפטור מרישיון לפי סעיף 3(א)(6) – רשות ניירות ערך;

(ו)  לעניין גוף אחר שנקבע לפי סעיף 3(א)(7) או 3(ג) – מאסדר הגוף האמור;

(4) לעניין גוף הפטור מרישוי וחייב באישור כאמור בסעיף 3(ב) – כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)  לעניין גוף המפורט בפסקה (3) - המאסדר כמפורט בפיסקה (3);

(ב) לעניין גוף מוסדי - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(ג)  לעניין בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

(ד) לעניין בעל רישיון שירות מידע פיננסי ומנהל תיקים – הרשות;

"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

"מטבע חוץ" – כהגדרתו בחוק בנק ישראל ולמעט מטבע חוץ שיקבע השר בתקנות;

"מנהל תיקים" - מי שבידו רישיון מנהל תיקים לפי חוק הייעוץ;

"מערכת מבוקרת" – כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים;

"מערכת ממשק למתן הוראות תשלום" – מערכת מקוונת ומאובטחת שבאמצעותה נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום עבור משלם, מחויב לתת גישה לחשבון התשלום של משלם המנוהל על ידו לצורך כתיבת הוראת תשלום או למתן הוראת תשלום לפי סעיף 32, שמאפייניה מפורטים בתוספת הראשונה;

"מערכת תשלומים" – כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים;

"מנפיק" – חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקת אמצעי תשלום;

"מנפיק בעל היקף פעילות רחב" – כל אחד מאלה:

(א)  מנפיק, שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק כאמור אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או הספקים:

(1) תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;

(2) תאגיד השולט במנפיק;

(3) תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין מהותי בו.

לעניין הגדרה זו, "כרטיס חיוב" – כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים; "כרטיסי החיוב שהונפקו בישראל" – לרבות באמצעות מי שפטור מרישיון לפי חוק זה;

(ב) מנפיק אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך אמצעי התשלום הדומים שהונפקו בישראל עולה על השיעור שקבע השר, או ששיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך סכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות אמצעי התשלום הדומים שהונפקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, עולה על השיעור שיקבע השר; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים בפסקאות (1)-(3) בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת הלקוחות או מקבלי התשלום;

"משתתף במערכת תשלומים" – כהגדרתו בחוק מערכות תשלומים;

"מתן אשראי אגב פעולת תשלום" – אשראי הניתן על ידי חברת תשלומים, שאינה מבטח, העומד בתנאים המפורטים להלן וכן העמדת מסגרת אשראי על ידה שביצועה עומד בתנאים המפורטים להלן:

(1) האשראי ניתן כשירות נלווה לשירות התשלום הקשור בלעדית לביצועה של עסקת יסוד;

(2) החזר הכספים על ידי המשלם יבוצע בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים;

(3) האשראי לא יינתן מכספי המשלם או מאלו המוחזקים על ידי חברת תשלומים לצורך ביצועה של פעולת תשלום;

(4) ההון העצמי של חברת התשלומים יעמוד בהלימה להיקף האשראי הניתן על ידה להנחת דעתה של הרשות;

(5) תנאים נוספים שיקבע השר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה;

"מתן הוראת תשלום" - מתן הוראת תשלום, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, בשם משלם למנהל חשבון התשלום של המשלם, לבקשת לקוח, ולעניין זה אין נפקא מינה אם המשלם והמוטב הם אותו אדם;

"נותן שירות ייזום תשלום" – יוזם תשלום ומי שקיבל אישור לתת שירות של ייזום תשלום ממאסדר לפי סעיף 18.

"נותן שירות תשלום" – חברת תשלומים או מי שפטור מרישיון לפי חוק זה העוסק במתן שירות תשלום;

"נותן שירות תשלום זר" – מי שמחזיק ברישיון זר לפעילות של שירות תשלום, אשר ההסדרה והפיקוח החלים עליו נותנים הגנה מספקת ללקוחות, בהשוואה לרישיון שירותי תשלום, להנחת דעתו של יושב ראש הרשות;

"סולק" – חברת תשלומים שעיסוקה בסליקת עסקאות תשלום;

"סולק בעל היקף פעילות רחב" – כל אחד מאלה :

(א)  סולק שסלק לפחות 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל בידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או הספקים:

(1) תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו;

(2) תאגיד השולט בסולק;

(3) תאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו;

(ב) סולק עסקאות שנעשו באמצעי תשלום מסוג שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור העסקאות באמצעי תשלום כאמור שסלק מתוך סך העסקאות שנסלקו באמצעי תשלום דומים בישראל עולה על השיעור שקבע השר, או שסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידו בגין עסקאות שנעשו באמצעי תשלום כאמור, מתוך סכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים בגין עסקאות שנעשו באמצעי תשלום כאמור, בשנה הקלנדרית הקודמת, עולה על שיעור שיקבע השר כאמור; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם הרשות ועם הממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים בפסקאות (1)-(3) בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת הלקוחות או מקבלי התשלום;

לעניין הגדרה זו -  

""כרטיס חיוב" – כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים; "סולקים" – לרבות מי שעיסוקו בסליקה ופטור מרישיון לפי חוק זה.

"סליקה צולבת", של עסקאות באמצעי תשלום – סליקה המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של אמצעי התשלום שבאמצעותו בוצעה העסקה;

"ספק" – כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק בנקאות (רישוי);

"פעולת תשלום" - העברת כספים ממשלם למוטב כמפורט להלן, ולעניין זה אין נפקא מינה אם המשלם והמוטב הם אותו אדם:

(1) העברת כספים המופקדים בחשבון אחד לחשבון אחר, ובלבד שאחד החשבונות לפחות הוא חשבון תשלום;

(2) הפקדת כספים בחשבון תשלום;

(3) משיכת כספים מחשבון תשלום;

"רישיון" – רישיון ייזום תשלום או רישיון שירותי תשלום לפי חוק זה;

"רישיון ייזום תשלום" – רישיון לעסוק בייזום תשלום שניתן לפי חוק זה;

 "רישיון שירותי תשלום" – רישיון לעיסוק במתן שירות תשלום שניתן לפי חוק זה;

"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"שירות תשלום" – שירות מהשירותים המפורטים להלן, ולמעט שירות מהשירותים הקבועים בתוספת השנייה:

(1) ניהול חשבון תשלום;

(2) הנפקה של אמצעי תשלום;

(3) סליקה של פעולת תשלום, אף אם לא מנוהל חשבון תשלום על ידי סולק לטובת המוטב;

(4) מתן הוראת תשלום;

"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי).

פרק ב': רישוי

סימן א': חובת רישיון או אישור

חובת רישוי

2. 2

(א)  (1) לא יעסוק אדם במתן שירות תשלום, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי חוק זה ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת מאסדר לפי חוק זה ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב) לא יעסוק אדם בייזום תשלום, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות או אישור לכך שניתן מאת מאסדר לפי חוק זה ובהתאם לתנאי הרישיון או האישור, לפי העניין, ולהוראות לפי חוק זה.

פטור מחובת רישוי

3.  

(א)  חובת הרישוי לפי סעיף 2(א) לא תחול על:

(1) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;

(2) בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית לפי סעיף 36יא לחוק הבנקאות (רישוי), וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהוא מחזיק ביותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו המבצעים את שירות התשלום;

(3) בנק הדואר כהגדרתו בחוק שירותי תשלום;

(4) מערכת מבוקרת, כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים בפעילותה כמערכת מבוקרת כאמור;

(5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי בפעילותו במסגרת הרישיון האמור;

(6) מי שעיסוקו במתן שירות תשלום הניתנים באמצעות אמצעי תשלום מסוים המאפשר רכישה של מוצרים או שירותים שהם אחד מאלה ובלבד שהודיע לרשות על מתן שירות כאמור:

(א)  מוצרים או שירותים שנמכרים על ידי מנפיק אמצעי התשלום בלבד; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין היקף וסכום המוצרים והשירותים, ותנאים נוספים לפיסקת משנה זו;

(ב) מוצרים או שירותים בהיקף מצומצם או בסכום מוגבל או למספר לקוחות או מספר עסקאות קטן  כפי שיקבע השר.

הרשות רשאית לקבוע בהוראות את הפרטים שיש לכלול בהודעה כאמור, אופן ומועד נתינתה וכן מסמכים ודוחות שיצורפו אליה.

(7) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה רשאי לקבוע גופים נוספים שחובת הרישוי  לפי חוק זה לא תחול עליהם, דרך כלל או לגבי סוג מסוים של שירות תשלום; בתקנות לפי סעיף קטן זה, רשאי השר לקבוע תנאים שיחולו על מתן שירות בידי גוף הפטור כאמור.

(ב) חובת הרישוי לפי סעיף 2(ב) לא תחול על המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (5) וכן על חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון שירות מידע פיננסי ומנהל תיקים שקיבלו אישור לכך מאת מאסדר, לפי העניין, לפי הוראות סימן ד', ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

(ג)  השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישוי. לפי סעיף 2(ב) ותחול עליהם חובת האישור לפי סעיף קטן (ב); תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר לפי דין של הגוף  כאמור או בהתייעצות עמו, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות, ולגבי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל – לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, ובהתייעצות עם הרשות.

(ד) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהסכמת הנגיד או לפי הצעתו, רשאי לקבוע כי גוף מסוים או סוג מסוים של גופים אשר עיסוקם במתן שירות תשלום, יידרש לקבל רישיון בהתאם להוראות פרק ד'2 לחוק הבנקאות (רישוי) חלף רישיון לפי חוק זה, אם נוכח לדעת כי הדבר נדרש לצורך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה.

סימן ב': רישיון שירותי תשלום

תנאים לקבלת רישיון

4.  

(א)  הרשות רשאית להעניק רישיון שירות תשלום או רישיון ייזום תשלום למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות או שהוא רשום כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות;

(2) ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וחוק שירותי תשלום, וניתן לאכוף אותן לגביו;

(3) יש לו מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם ביצוע פעילות  של שירות תשלום או ייזום תשלום לפי העניין, באופן שיבטיח את אמינות ותקינות הפעילות, את קיום הוראות חוק זה וחוק שירותי תשלום, ובפרט הוראות הנוגעות לאבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, כפי שקבעה הרשות, ולעניין מבקש לעסוק במתן שירות תשלום – גם המשכיות עסקית ושמירת יציבות מערכות התשלומים; וכן רשאית הרשות לקבוע דרישות שונות, לפי היקף הפעילות וסוג שירות התשלום או ייזום התשלום;

(4) התכנית העסקית ולמבקש לעסוק במתן שירות תשלום – גם ההצהרה על האמצעים הכספיים שלו, שצירף לבקשתו לפי סעיף 5, מעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום או ייזום התשלום שהוא מבקש לתת ולעמוד בהוראות לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום;

(5) הוא עומד בדרישות לעניין ביטוח, הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות לפי סעיף 29(א);

(6) בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון;

(7) אם קיים בעל שליטה – מתקיימים בו התנאים לקבלת היתר שליטה לפי סעיף 12.

(ב) מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות תשלום או ייזום תשלום, בשל טעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מבין עובדי הרשות, בדרך שהורתה.

בקשת רישיון

5.  

(א)  בקשת רישיון תוגש לרשות; בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג הרישיון אותו הוא מבקש, ובבקשה לרישיון שירותי תשלום – גם את שירות התשלום שהוא מבקש לתת.

(ב) לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת הרישיון כאמור בסעיף 4, הרשות רשאית לקבוע בכללים פרטים שיכללו במסמכים אלה או  מסמכים ודוחות נוספים  שיצורפו לבקשה.

(ג)  יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאים לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים, אם סבר כי הדבר דרוש לצורך קבלת החלטה בבקשה.

תנאים ברישיון

6.  

(א)  ברישיון שירות תשלום יפורט, בין השאר, סוג שירות התשלום, אחד או יותר, שרשאי בעל הרישיון לתת.

(ב) הרשות רשאית לקבוע תנאים ברישיון שירותי תשלום או ברישיון ייזום תשלום ורשאית היא  לשנות את התנאים  כאמור, ובלבד שהודיעה לבעל הרישיון את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מבין עובדיה, בדרך שהורתה.

ביטול והתלייה של רישיון

7.  

(א)  הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון או להתלותו אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור בסעיף 4 או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיף 6;

(3) מתקיימים לגבי בעל הרישיון הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון;

(4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות כאמור באותו סעיף קטן; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו;

(5) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(6) טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו, ובפרט במקרה בו פעילותו של בעל הרישיון עלולה לפגוע ביציבות מערכת תשלומים או באמינותה, או לסכן אותה.

(ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של חברת תשלומים או של יוזם תשלום, בעל שליטה בהם ונושא משרה בכירה בהם או בבעל שליטה בהם (בסעיף קטן זה – הרשימה); הרשימה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; הרשימה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות.

(ג)  סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) שבשלו רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור באותו סעיף קטן, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד כאמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) הרשות לא תבטל רישיון או תתלה אותו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מבין עובדיה, בדרך שהורתה, ואולם יושב ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרשות כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון ולא יאוחר מ-30 ימים לאחר התלייה כאמור.

(ה)  ביטלה הרשות רישיון או התלתה רישיון לפי סעיף זה, תפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרשות, ולעניין התליית רישיון – תפרסם באופן האמור גם את תקופת ההתליה.

פיקוח על מי שרישיונו בוטל או הותלה

8.  

(א)  מי שרישיונו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על חברת תשלומים או יוזם תשלום לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.

(ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לתת למי שרישיונו בוטל או הותלה הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחות שהתקשרו עם בעל הרישיון לפני ביטול הרישיון או התלייתו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל או הותלה מאחריותו למילוי התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.

חיסול עסקים של חברת תשלומים או יוזם תשלום  

9.  

(א)   חברת תשלומים או יוזם תשלום שהחליטו על פירוקם מרצון או על חיסול עסקיהם, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, או שנפתחו נגדם הליכי פירוק, יודיעו על כך לרשות בתוך שבעה ימים.

(ב) האמור בסעיף 8 יחול גם על חברת תשלומים או על יוזם תשלום כאמור בסעיף קטן (א) בשינויים המחויבים.

תחולת הוראות על מבטח

10.  

סעיפים 4 עד 9 יחולו גם על מבטח ועל המאסדר בעניינו בשינויים המחויבים, ולעניין סעיף 4(א)(7) – מתקיימים בו התנאים לקבלת היתר שליטה לפי סעיף 32 לחוק הפיקוח על הביטוח.

סימן ג': היתר לשליטה בבעל רישיון

תחולת הסימן

11.  

בסימן זה, "בעל רישיון" – בעל רישיון לפי חוק זה, למעט מבטח.

היתר שליטה בבעל רישיון

12.  

(א)  לא ישלוט אדם בבעל רישיון אלא בהיתר מאת הרשות.

(ב) הרשות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה, מטעמים אלה בלבד:

(1) ניתן לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, או שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:

(א)  לעניין מבקש שהוא יחיד – הוא הוכרז פסול דין;

(ב) לעניין מבקש שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב;

(2) טעמים הנוגעים לטובת הציבור או למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו;

(ג)  מי שמחזיק באמצעי שליטה בבעל רישיון לא יעביר אותו לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.

(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה בבעל רישיון מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

ביטול היתר שליטה

13.  

(א)  הרשות רשאית לבטל היתר שליטה, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מתקיים אחד מאלה:

(1) התקיים האמור בסעיף 12(ב)(1);

(2) מצא יושב ראש הרשות כי התקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 7(ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר השליטה או נושא משרה בכירה בו;

(3) טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול היתר השליטה.

(ב) סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל היתר השליטה לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד האמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה.

הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה

14.  

(א)  ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבעל רישיון בלא היתר שליטה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –

(1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;

(2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;

(3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;

(4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.

(ב) היה אדם בעל שליטה בבעל רישיון מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאי יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו להפסיק להחזיק את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.

(ג)  הורה יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) להפסיק להחזיק אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד) לא הפסיק להחזיק בעל שליטה באמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

חובת הודעה לרשות, לבעל רישיון ולבעל היתר שליטה

15.  

(א)  בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בהם יודיעו לרשות, ללא דיחוי –  

(1) אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או היתר השליטה, לפי העניין;

(2) אם התקיים תנאי שבשלו רשאית הרשאות לבטל את הרישיון או להתלותו או לבטל את היתר השליטה, לפי העניין, ולעניין בחינת מהימנות כאמור בסעיפים 7(א)(4) או 13(א)(2), יודיעו לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ לגביהם או לגבי נושא משרה בכירה בהם, בארץ או בחו"ל.

(ב) נושא משרה בכירה בבעל רישיון  או בבעל היתר שליטה יודיע לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ, לגביו, כאמור בסעיף קטן (א)(2), ללא דיחוי; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

חברת תשלומים שאין בה בעל שליטה

16.  

בחברת תשלומים שאין בה בעל שליטה המחזיק מעל 50 אחוזים מאמצעי השליטה בתאגיד, יחול האמור בסעיפים 12 עד 15 על בעל עניין בחברת תשלומים, בשינויים המחויבים.

סימן ד': אישור מאת מאסדר לעסוק בייזום תשלום

תנאים לקבלת אישור

17.  

(א)  מאסדר רשאי לתת לגוף המנוי בסעיף 3(א)(1) עד (5)וכן לחברת תשלומים, לגוף מוסדי, לבעל רישיון למתן אשראי, לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, לבעל רישיון שירות מידע פיננסי למנהל תיקים או לגוף אחר שנקבע לפי סעיף 3(ג), לפי העניין, שביקש זאת, אישור למתן שירות של ייזום תשלום, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף 4(א)(3).

(ב) מצא מאסדר כי מבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות של ייזום תשלום, בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו אישור אף אם מתקיים לגביו התנאי האמור בסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

בקשה לאישור

18.  

(א)  בקשה לאישור תוגש למאסדר.

(ב) לבקשה לאישור יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור ובכלל זה תכנית עסקית של מבקש האישור; המאסדר יקבע, בהוראות מאסדר, את הפרטים שייכללו בתכנית העסקית כאמור וכן רשאי הוא לקבוע, בהוראות מאסדר, פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לבקשה.

(ג)  המאסדר רשאי לדרוש ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם נראה לו כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בבקשה.

פרטי האישור ותנאיו

19.  

הוראות סעיף 6(ב) יחולו לעניין תנאי האישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הרשות" יבוא "המאסדר".

ביטול או התליה של אישור

20.  

(א)  מאסדר רשאי לבטל אישור או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים בבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור בסעיף 17(א) או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו באישור לפי סעיף 19;

(3) בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראות מאסדר;

(4) המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי, ולעניין גוף שנקבע לפי סעיף 3(ג) ושאינו בעל רישיון כאמור – המאסדר הגביל לפי דין את פעילותו הפיננסית;

(5) טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו.

(ב) התליה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים – לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין התליה לפי סעיף קטן (א)(4).

(ג)  הוראות סעיף 7(ד) יחולו לעניין ביטול או התליה של אישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הרשות" ו"יושב ראש הרשות" יבוא "מאסדר".

פיקוח על מי שאישורו בוטל או הותלה

21.  

הוראות סעיף 8 יחולו על מי שאישורו בוטל או הותלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום "יושב ראש הרשות" יבוא "המאסדר" ובמקום "עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך" יבוא "עובד המאסדר שהוסמך לכך".

סימן ה': הוראות שונות

מרשם נותני שירותי תשלום

22.  

(א)  הרשות תנהל מרשם של נותני שירותי תשלום ותפרסמו באתר האינטרנט שלה, שיכלול את אלה:

(1) רשימת בעלי רישיון ובעלי האישור שבפיקוח הרשות ופרטיהם;

(2) רשימת מבטחים בעלי רישיון למתן שירותי תשלום, הגופים הפטורים מקבלת רישיון כאמור בסעיף 3 וגופים בעלי אישור לעסוק בייזום תשלום ממאסדר, ופרטיהם כפי שהעביר לה כל אחד מהמאסדרים של גופים אלו.

(ב) במרשם ייכללו בין השאר פרטים אלה:

(1) פרטי נותן שירות תשלום או נותן שירות ייזום תשלום ובכלל זה, פרטים ליצירת קשר עימו;

(2) סוג שירות התשלום שרשאי נותן שירות התשלום לתת על פי הרישיון או הפטור;

(3) זהות המאסדר של נותן שירות התשלום או נותן שירות ייזום תשלום;

(4) חברת תשלומים  שרישיונה בוטל או הותלה, בהתאם להוראות סעיף 7.

(5) נותן שירות ייזום תשלום שרישיונו או אישורו בוטל או הותלה, בהתאם להוראות סעיפים 7 או 20.

פטור מהוראות הפרק לנותן שירות תשלום זר

23.  

הרשות רשאית לפטור מהאמור בסעיפים 4(א), 12 עד 16 לפרק זה, כולם או מקצתם, וכן להתנות פטור כאמור בתנאים, מבקש רישיון, בעל רישיון, למעט מבטח, או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום שהם נותן שירות תשלום זר, שחלות עליהם הוראות דין זר כמפורט בתוספת השלישית, אם ראתה כי נכון לעשות כן בשל תחולתן של הוראות דין זר כאמור, ותוך שמירה על עניינם של הלקוחות.

פרק ג': פעילות חברת תשלומים ונותן שירות ייזום תשלום

עיסוקים מותרים לחברת תשלומים

24.  

(א)  חברת תשלומים תעסוק רק במתן שירותי תשלום ורשאית היא לעסוק גם בהמרת מטבע אגב פעולת תשלום ובמתן אשראי אגב פעולת תשלום.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) חברת תשלומים תוכל לעסוק בעיסוקים נוספים, אם מצא יושב ראש הרשות כי אלה אינם צפויים לפגוע במילוי חובותיה של חברת תשלומים על פי דין או בעניינם של לקוחותיה, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותה.

(ג)  הרשות רשאית לדרוש מחברת תשלומים כי עיסוקים כאמור בסעיף קטן (ב) ייעשו תחת תאגיד נפרד מחברת התשלומים, וכן לקבוע תנאים נוספים לכך אם ראתה כי הדבר נדרש לשם פיקוח יעיל או לשם שמירה על טובת הלקוחות.

(ד) בסעיף זה "חברת תשלומים" – למעט חברת תשלומים שהיא מבטח.

מנגנונים נאותים וקביעת נהלים

25.  

(א)  בלי לגרוע מהוראות כל דין, חברת תשלומים ונותן שירות ייזום תשלום ידאגו לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים לרבות סיכונים תפעוליים, סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור, המשכיות עסקית לחברת תשלומים והגנת סייבר; הרשות, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לעניין מבטח בעל רישיון שירותי תשלום ומאסדר נותן שירות ייזום תשלום יקבעו הוראות בעניין זה, לרבות חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול הסיכונים, המשכיות עסקית והגנת סייבר, כאמור.

(ב) חברת תשלומים ונותן שירות ייזום תשלום יקבעו, לשם הסדרת פעילותם התקינה, נהלים כמפורט להלן, יפעלו להבטחת יישומם ובכלל זה יקצו משאבים לכך:

(1) נהלים שעניינם ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו התואם את אופי והיקף הפעילות של חברת תשלומים, ובכלל זה קיום מנגנוני בקרה ופיקוח נאותים;

(2) נהלים שעניינם הבטחת ניהולם התקין וההוגן של חברת תשלומים ונותן שירות ייזום תשלום, ובכלל זה נהלים לאיתור ולטיפול בניגודי עניינים בפעילותם וכן נהלים לזיהוי סיכונים שאליהם הם חשופים ולניהול סיכונים כאמור;

(3) נהלים שעניינם היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית;

(4)   נהלים בעניינים אחרים שיקבעו הרשות, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לעניין מבטח בעל רישיון שירותי תשלום ומאסדר נותן שירות ייזום התשלום.

(ג)  מצא יושב ראש הרשות או או הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לעניין מבטח בעל רישיון שירותי תשלום מאסדר נותן שירות ייזום התשלום כי לא נקבעו נהלים בחברת תשלומים או בנותן שירות ייזום תשלום לפי סעיף קטן (א) או כי הנהלים שנקבעו אינם נאותים לצורך פעילות חברת תשלומים או נותן שירות ייזום התשלום או שהם  לא פעלו להבטחת יישומם של נהלים כאמור או לא הקצו משאבים לכך, יחולו לעניין זה הוראות סעיפים 7(א)(5) או 20(א)(3).

סולק בעל היקף פעילות רחב

26.  

(א)  סולק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם מנפיק אמצעי תשלום לשם סליקת עסקאות באמצעי תשלום המונפקים בידי אותו מנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר, התנית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים. לעניין סעיף זה, "מנפיק" – לרבות בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית שניתן לפי סעיף 36יא לחוק הבנקאות (רישוי).

(ב) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון ועם המפקח על הבנקים ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור סולק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו סולק עלולה לפגוע בתחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום הנפקת אמצעי תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או מקבלי התשלום.

מנפיק בעל היקף פעילות רחב

27.  

(א)  מנפיק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם סולק לשם ביצוע סליקה צולבת של עסקאות באמצעי תשלום שהנפיק, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים. לעניין זה, "סולק" – לרבות בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית שניתן לפי סעיף 36יא לחוק הבנקאות (רישוי).

(ב) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון ועם המפקח על הבנקים ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או מקבלי התשלום.

שמירת כספי לקוחות

28.  

(א)  חברת תשלומים העוסקת בניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום תחזיק את הכספים אשר התקבלו מלקוחותיה או עבורם בחשבון נאמנות נפרד אצל גוף מנהל, לטובת לקוחותיה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הרשות ולעניין מבטח בעל רישיון שירותי תשלום – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון רשאים להתיר לחברת תשלומים כאמור שלא להחזיק את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או עבורם לצורך מתן שירותי תשלום, בחשבון נאמנות כאמור, ובלבד שחברת התשלומים העמידה ביטוח או ערבות על סך הכספים אשר התקבלו מלקוחותיה או עבורם באופן שמבטיח את כל כספי הלקוחות, בין היתר, במקרה בו חברת התשלומים החליטה על פירוקה מרצון או שנפתחו נגדה הליכי פירוק, להנחת דעתם של הרשות או של הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, לפי העניין. .

(ג)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר רשאי לקבוע כי חברת תשלומים תוכל שלא להחזיק את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או עבורם לצורך מתן שירותי תשלום, בחשבון נאמנות כאמור, ושלא להעמיד ערבות או ביטוח כאמור בסעיף קטן (ב) אם התקיימו תנאים אחרים לשם הבטחת כל כספי הלקוחות באופן נפרד מכספי חברת התשלומים, בין היתר, במקרה בו חברת התשלומים החליטה על פירוקה מרצון או שנפתחו נגדה הליכי פירוק.

(ד) כספים שהתקבלו מלקוחות חברת תשלומים או עבורם לצורך מתן שירותי תשלום, לא ישמשו למתן אשראי.

(ה)  מבלי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק שירותי תשלום, ועל אף האמור בסעיף קטן (א), חברת תשלומים רשאית לגבות את העמלות בעד השירות שהיא נותנת מתוך הכספים המנוהלים עבור לקוחותיה.

(ו)  כספים המופקדים ומנוהלים בחשבון נאמנות על ידי חברת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א) או בהתאם לתנאים לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) , לא ייחשבו כקבלת פיקדונות כספיים כהגדרתה בסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי).

(ז) הרשות, ולעניין מבטח בעל רישיון שירותי תשלום – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשאים לתת הוראות לעניין אופן שמירת כספי לקוחות לפי סעיף זה ותנאים נוספים להבטחת כל כספי הלקוחות .

הוראות מיוחדות וחובת דיווח ואיסור הטעיה של הרשות

29.  

(א)  בעל רישיון או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום יעמדו בדרישות לעניין ביטוח, הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת, כפי שתקבע  הרשות בהוראות, ורשאית הרשות לקבוע דרישות שונות לבעל רישיון או לבעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום, לפי סוג הרישיון, סוג שירות התשלום שנותנת חברת תשלומים והיקף השירות הניתן.

(ב) בעל רישיון או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום יגישו לרשות נתונים, דוחות והודעות על פעילותם לפי חוק זה בהתאם להוראות שתקבע הרשות.

(ג)  בעל רישיון או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום ימסרו  לרשות, בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד שהוסמך לכך, בתוך המועד שיקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח, נתונים או הודעות שמסרו לפי חוק זה.

(ד) מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור לפי חוק זה וכן בעל רישיון או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום, לא יכללו בבקשה, בנתונים, בדוחות בהודעות או במידע אחר שהם מוסרים לרשות, פרט מטעה; לעניין זה, "פרט מטעה" – לרבות דבר העלול להטעות את הרשות וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעותה.

(ה)  מסמך שבעל רישיון או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום או מי שמבקש לקבל רישיון או אישור חייבים להגישו לרשות, יוגש באופן הקבוע לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך.

(ו)  לעניין סעיף זה, "בעל רישיון" - למעט מבטח שקיבל רישיון שירותי תשלום לפי חוק זה; לעניין מבטח כאמור והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) בשינויים המחויבים.

מתן הוראות

30.  

(א)  הרשות, מאסדר נותן שירות ייזום תשלום והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לגבי מבטח בעל רישיון שירותי תשלום רשאים לקבוע הוראות שיחולו על חברת תשלומים, על נותן שירות ייזום תשלום ליישום חובותיהם לפי חוק זה, וכן הוראות בעניינים אלו, והם רשאים לקבוע הוראות שונות לפי סוג הפעילות והיקפה:

(1) הזדהות הלקוח מול חברת תשלומים או מול נותן שירות ייזום התשלום;

(2) טיפול ותיעוד של תלונות לקוחות;

(3) שמירת מידע;

(4) היערכות לחירום והמשכיות עסקית;

(5) הוראות בעניין ביצוע מיקור חוץ;

(6) סוגי עמלות שיגבו נותן שירות התשלום או נותן שירות ייזום התשלום, שיעורן והיקפן;

(7) הוראות בעניין חובת ביטוח אחריות מקצועית;

(8) הוראות לנותן שירות תשלום בעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום והמרת מטבע אגב פעולת תשלום והתנאים לביצוע פעולות כאמור.

(ב) בהוראות שרשאי השר או רשאי מאסדר לקבוע לפי חוק זה, יכול שיקבעו דרישות והוראות שונות בהתחשב בסוג הגוף האמור, סוג שירות התשלום שנותנת חברת התשלומים או בהיקף השירותים האמורים.

פטור מהוראות הפרק לנותן שירות תשלום זר

31.  

הרשות רשאית לפטור מהאמור בסעיפים 24, 25 ו-29(א), כולם או מקצתם, וכן להתנות פטור כאמור בתנאים, בעל רישיון או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום שהוא נותן שירות תשלום זר, שחלות עליו הוראות דין זר כמפורט בתוספת השלישית, אם ראתה כי נכון לעשות כן בשל תחולתן של הוראות דין זר כאמור, ותוך שמירה על עניינם של הלקוחות.

פרק ד': ייזום תשלום ומתן הוראת תשלום

הגדרות

32.  

בפרק זה -  

(1) "מאסדר נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום", "מאסדר נותן שירות ייזום תשלום" ו"מאסדר נותן שירות תשלום הנותן הוראת תשלום" – כהגדרת מאסדר;

(2) "נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום עבור משלם" – נותן שירות תשלום העוסק בניהול חשבון תשלום עבור משלם, למעט מי שפטור מרישוי לפי סעיף 3(א)(6).

חובת מתן גישה לחשבון התשלום של משלם

33.  

(א)  נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום עבור משלם, ייתן לנותן שירות ייזום תשלום גישה לחשבון תשלום של משלם לצורך כתיבת הוראת תשלום באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.

(ב) נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום עבור משלם, ייתן לנותן שירות תשלום אחר העוסק במתן הוראת תשלום גישה לחשבון תשלום של משלם לצורך מתן הוראת תשלום בהתאם להרשאת הגישה שנתן המשלם, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.

(ג)  נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום עבור משלם לא יתנה מתן גישה לפי סעיף זה בקיומו של הסכם בינו לבין נותן שירות ייזום התשלום או נותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין.

סייגים לחובת מתן הגישה

34.  

(א)  על אף האמור בסעיף 33, נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום רשאי שלא לתת לנותן שירות ייזום התשלום או לנותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, גישה לחשבון התשלום של המשלם, בהתקיים אחד מאלה:

(1) קיים חשש ממשי לגישה לא מורשית לחשבון;

(2) קיים איסור על פי דין לתת את הגישה כאמור;

(3) ההרשאה לנותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום ניתנה בידי אחד מבעלי החשבון בחשבון משותף והוא הפסיק להיות בעלים בחשבון; לעניין זה, "חשבון משותף ביחד ולחוד" – חשבון משותף שלפי הסכם ההתקשרות עם נותן שירותי התשלום המנהל חשבון תשלום, כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת הוראות בחשבון בלא הסכמת בעל החשבון האחר;

(4) מתקיימות נסיבות נוספות שקבע השר, בהתייעצות עם מאסדר נותן שירות התשלום המנהל חשבון תשלום, מאסדר נותן שירות תשלום הנותן הוראת תשלום ומאסדר נותן שירות ייזום התשלום, שבשלהן מוצדק שלא לאפשר גישה כאמור לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.

(ב) לא נתן נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך לנותן שירות ייזום התשלום או לנותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, בהקדם האפשרי, אלא אם כן גילוי מידע כאמור אסור לפי דין, וכן יודיע על כך למאסדר נותן שירות התשלום המנהל חשבון תשלום בצירוף הנימוקים לכך; נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום יתעד את מניעת הגישה כאמור והנימוקים לכך וישמור את התיעוד.

(ג)  הוסרה המניעה למתן הגישה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום בהקדם האפשרי לנותן שירות יזום התשלום או לנותן שירות התשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, וכן יודיע על כך למאסדר נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום, וייתן לנותן שירות ייזום התשלום או לנותן שירות התשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, גישה לחשבון התשלום של המשלם בהתאם להוראות סעיף 33, בהקדם האפשרי.

(ד) מאסדר נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום יקבע הוראות לעניין מסירת הודעה מאת נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין התיעוד ושמירתו כאמור בסעיף קטן (ב).

הזדהות נותן שירות ייזום תשלום או נותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום בפני מנהל חשבון התשלום

35.  

נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום ייתן לנותן שירות ייזום תשלום או לנותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, גישה לחשבון התשלום של המשלם באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום, לשם כתיבת הוראת תשלום או מתן הוראות תשלום לפי סעיף 33 בהתאם להרשאת הגישה שנתן המשלם, ובלבד שנותן שירות ייזום תשלום או נותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, הזדהו בפניו בהתאם להוראות שקבע מאסדר נותן שירות התשלום המנהל חשבון התשלום.

איסור הפליה ואיסור גביית תמורה בידי מנהל חשבון התשלום

36.  

(א)  נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום יבצע את הוראת התשלום שנכתבה בידי נותן שירות ייזום תשלום או שניתנה על ידי נותן שירות התשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, באותו אופן ובאותם תנאים בהם מבוצעת הוראת תשלום הניתנת ישירות בידי הלקוח.

(ב) נותן שירותי תשלום המנהל חשבון תשלום לא יגבה תמורה, במישרין או בעקיפין, מנותן שירות ייזום תשלום או מנותן שירות התשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם, לצורך כתיבת הוראת תשלום או מתן הוראת תשלום, או בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה.

הוראות מאסדר נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום

37.  

לצורך האמור בפרק זה ובנוסף לסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, מאסדר נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום, בהסכמת מאסדר נותן שירות ייזום התשלום או מאסדר נותן שירות התשלום הנותן הוראת תשלום, יקבע הוראות בעניינים אלה:

(1) אופן מתן הגישה לחשבון התשלום של המשלם על ידי נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום לנותן שירות ייזום תשלום או לנותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד;

(2) אופן ההזדהות של נותן שירות ייזום תשלום או של נותן שירות תשלום העוסק במתן הוראת תשלום, לפי העניין, בפני נותן שירות המנהל חשבון תשלום;

(3) חובות שיחולו על נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום בנוגע לרמת השירות שהוא נותן לנותני שירות ייזום תשלום או לנותני שירות תשלום העוסקים במתן הוראת תשלום, לפי העניין.

פרק ה': תפקידי הרשות וסמכויותיה

הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות לגבי בעלי רישיון ובעלי אישור מהרשות

38.  

(א)  במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי רישיון ובעלי אישור מהרשות נתונים לפיקוח הרשות.

(ב)  

(1) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיון ובעלי אישור מהרשות, של נושאי משרה בכירה בהם ושל מי שהם מעסיקים, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין של בעלי רישיון ובעלי אישור מהרשות כאמור ואת השמירה על ענייני הלקוחות; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי רישיון ובעלי אישור מהרשות או לבעלי רישיון או לבעלי אישור מהרשות מסוג מסוים.

(2)  הוראות לפי פסקה (1) אינן טעונות פרסום ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן.

(ג)  הסמכויות לפי סעיפים 52מג, 56א, 56א2, 56ב, 56ב1, 56ג, 56ג1, 56ד ו־56ה לחוק ניירות ערך, יהיו נתונות לרשות לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור או אכיפת הוראות חוק זה לעניין הפרה או עבירה, הכול לפי העניין ובשינויים המחויבים; לעניין זה –

"הפרה" – כהגדרתה בסעיף 42;

"עבירה" – כל אחת מאלה:

(1) עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי סעיף 46(1) הנעברת על ידי מבטח או על ידי גוף הנדרש לקבל אישור לפי סעיף 2;

(2) עבירה לפי חוק שירותי תשלום של בעל רישיון או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום;

(3) עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו-425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1) או (2);

(4) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[15], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (2) או (3);

(5) עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (4).

המצאת מסמכים בידי הרשות

39.  

על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לבעל רישיון או בעל אישור מהרשות  או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מהרשות, יחולו ההוראות לפי פרק ז'2 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

פרק ו': עיצום כספי

הגדרות הסכום הבסיסי

40.  

בפרק זה, "הסכום הבסיסי" – סכום כמפורט בתוספת הרביעית.

עיצום כספי

41.  

(א)  הפרו בעל רישיון או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק א' לתוספת החמישית, רשאית הרשות להטיל עליהם עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, ואם הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק ב' לתוספת האמורה – רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

(ב) בעל היתר שליטה שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות סעיף 15(א)(2), רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי.

(ג)  על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

פרק ז': הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית

הגדרות פרק ו'

42.  

בפרק זה -

"הוועדה" – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך;

"הפרה" – הפרה של הוראות חוק זה, המנויה בתוספת השישית.

סמכויות ועדת האכיפה המנהלית

43.  

(א)  ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח'4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים, ואולם הוועדה תהיה רשאית להטיל על מפר עיצום כספי לפי פרק זה, בהתאם להוראות סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך, בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין מפר שהוא יחיד עובד של יוזם תשלום או של בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום שאינו נושא משרה בכירה בו – בסכום מרבי של ____ שקלים חדשים;

(2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר ביוזם תשלום או בבעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום – בסכום מרבי של _____ שקלים חדשים;

(3) לעניין מפר שהוא  יוזם תשלום או בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום – בסכום מרבי של ____ שקלים חדשים.

(4) לעניין מפר שהוא יחיד עובד של חברת תשלומים שאינו נושא משרה בכירה בה – בסכום מרבי של ____ שקלים חדשים;

(5) לעניין מפר שהוא יחיד אחר בחברת תשלומים – בסכום מרבי של _____ שקלים חדשים;

(6) לעניין מפר שהוא חברת תשלומים – בסכום מרבי של ____ שקלים חדשים.

סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או הפסקת הליכים, המותנית בתנאים

44.  

(א)  סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות פרק ט'1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור בשינויים המחויבים.

(ב) בסעיף זה, "הליכים" – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 43 או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 37, לפי העניין.

איסור שיפוי וביטוח

45.          

הוראות סעיף 56ח לחוק ניירות ערך יחולו לעניין הליך לפי פרק זה.

פרק ח': עונשין

46.  

מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור באותו סעיף:

(1) עסק במתן שירות תשלום או בייזום תשלום בלי שיש בידו רישיון או אישור מתאים, לפי העניין, או בניגוד לתנאי הרישיון או האישור בניגוד להוראות סעיפים 2,-6(ב) ו-19.

(2) כלל בבקשה למתן רישיון, בהודעה לרשות, במידע או במסמך אחר שמסר לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 29(ד).

פרק ט': הוראות שונות

אגרות

47.  

השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שיחולו על הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף 5, בקשה לאישור לפי סעיף 18 ועל יוזם תשלום, בעל אישור מהרשות לעסוק בייזום תשלום וחברת תשלומים, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת פקודת המסים (גבייה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.

שינוי התוספות

48.  

(א)  השר, לפי הצעת מאסדר נותן שירות תשלום המנהל חשבון תשלום, כהגדרתו בסעיף 32 או בהתייעצות עימו, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור מאפייני מערכת שתשמש את כל נותני שירות התשלום המנהלים חשבון תשלום עבור משלם כהגדרתם בסעיף 32, או סוג מסוים שלהם; ואולם צו כאמור לגבי נותני שירות תשלום המנהלים חשבון תשלום עבור משלם המפוקחים על ידי בנק ישראל ייקבע בהתייעצות עם הנגיד, ולעניין מערכת שבמועד קביעת הצו אינה נמצאת בשימוש בידי אחד מנותני שירות תשלום המנהלים חשבון תשלום עבור משלם המפוקחים כאמור – בהסכמת הנגיד.

(ב) השר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לשנות את התוספות השנייה, השלישית, הרביעית, החמישית והשישית.

פרק י': תיקונים עקיפים

תיקון חוק ניירות ערך

49.  

בחוק ניירות ערך -

(1) בסעיף 1 -

(א)  אחרי ההגדרה "חבר בורסה" יבוא:

""חברת תשלומים" – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, למעט מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח בעל רישיון לעסוק בשירותי תשלום כאמור בסעיף 2(א)(2) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;"

"יוזם תשלום" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;";

(ב) אחרי ההגדרה "חוק המעצרים" יבוא:

""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב-2022;"

(ג)  בהגדרה "גורם מפוקח", אחרי פרט (10) יבוא:

""(10א) חברת תשלומים;

(10ב) יוזם תשלום;";

(2) בסעיף 52לא אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) הפרה כהגדרתה בסעיף 41 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;"

(3) בסעיף 52נו אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8) חברת תשלומים;

(9) יוזם תשלום.";

(4) בסעיף 52נז אחרי "שניתנו למפר לפי חוק השקעות משותפות," יבוא "רישיון ייזום תשלום או רישיון שירותי תשלום או היתר שליטה ביוזם תשלום או בחברת תשלומים שניתנו למפר לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום";

(5) בסעיף 52סה אחרי "עבירה כהגדרתה בסעיף 29 לחוק הייעוץ" יבוא "עבירה כהגדרתה בסעיף 42 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום";

(6) בסעיף 56ה(ב) אחרי "למפקח על הבנקים" יבוא ", לנגיד".

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים

50.  

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים -

(1) בסעיף 11א, בהגדרה "שירות בנכס פיננסי", לאחר המילים "שאין בה מתן אשראי" יבוא "ושאינה מתן שירות תשלום כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב-2022";

(2) בסעיף 13(א), אחרי פסקה (17) יבוא:

"(18) חברת תשלומים לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום או המרת מטבע אגב פעולת תשלום; לעניין זה -

"חברת תשלומים" – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב-2022, למעט מבטח בעל רישיון לעסוק במתן שירות תשלום;

"מתן אשראי אגב פעולת תשלום" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב-2022.";

(3) פרק ג'2 - בטל.

(4) סימן ג' לפרק ו' – בטל;

(5) סעיפים 44א ו-44ב – בטלים;

(6) בסעיף 71 בהגדרה "הסכום הבסיסי" סעיף קטן (1)(ד) - יימחק;

(7) בסעיף 72(ב), פסקאות (17ג) ו-(24א) – תימחק.

תיקון חוק הבנקאות (רישוי)

51.  

בחוק הבנקאות (רישוי) -

(1) בסעיף 11ב, במקום הגדרת "סולק" ו-"סליקה" יבוא - 

""סולק" – מי שעוסק בסליקה של כרטיסי חיוב;

"סליקה", של עסקאות בכרטיס חיוב – תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב, כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה בידי המנפיק – כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח;";

(2) במקום פרק ד'2 יבוא:

""פרק ד'2: חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית ";

הגדרות

36ט.

בפרק זה -

"אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "הנפקה" של אמצעי תשלום, "חשבון תשלום", "לקוח", "מוטב", "משלם", "סליקה" של פעולת תשלום, "פעולת תשלום" ו-"שירות תשלום" – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

"חברה" – כהגדרתה בחוק החברות;

"חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית"  - אחד מאלה:

(1) תאגיד עזר שעוסק בסליקה של פעולות תשלום;

(2) מי שהיה תאגיד עזר ערב תחילתו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 ועסק בסליקה של פעולת תשלום;

(3) גוף שקבע שר האוצר בהתאם להוראות סעיף 3(ד) בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

"חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב-2022;

"חוק שירותי תשלום"- חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;

"כרטיס חיוב" – כהגדרתו בסעיף 11ב;

"סולק" ו-"מנפיק" – נותן שירות תשלום כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום העוסק בסליקת פעולת תשלום או בהנפקת אמצעי תשלום, לפי העניין;

"סליקה צולבת", של עסקאות באמצעי תשלום – סליקה המבוצעת בידי מי שאינו המנפיק של אמצעי התשלום שבאמצעותו בוצעה העסקה.

"רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית" – רישיון לחברת תשלומים בעל חשיבות יציבותית לעסוק במתן שירות תשלום.

חובת רישוי

36י.

(א)  לא תעסוק חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית במתן שירות תשלום מבלי שקיבלה רישיון לכך לפי סעיף 36יא.

(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובהסכמת הנגיד, רשאי להורות כי מי שנדרש לקבל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית לפי הוראות סעיף קטן (א), יידרש לקבל רישיון שירותי תשלום בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, במקום רישיון לפי הוראות פרק זה, אם נוכח לדעת כי הדבר נדרש לצורך קידום התחרות או לצורך שמירה על אחידות בהוראות החלות על הגופים השונים ובשים לב  ליציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה.

רישוי חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית

36יא.

(א)  הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לתת רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית לחברה אשר מתקיימים לגביה התנאים המנויים בסעיף זה.

(ב) לא ייתן הנגיד רישיון לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן הון המניות המונפק והנפרע של מבקש הרישיון אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 7(ג), בשינויים המחויבים.

(ג)  על רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית יחולו הוראות סעיפים 6 ו-8, בשינויים המחויבים.

(ד) בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית  שרישיונו בוטל, דינו לעניין הפקודה כדין בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 9(ב), בשינויים המחויבים.

שליטה ואמצעי שליטה בחברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית

36יב.

הוראות סעיפים 34, 34א, 35, 35ב(א), (ב), (ג), (ה) ו-(ו), ו-36 יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית, כאילו היה תאגיד בנקאי, ואולם הנגיד רשאי לקבוע לפי סעיף 35ב(ב) שיעור שונה מהשיעור החל לפי הסעיף האמור על תאגיד בנקאי, והכל בכפוף להוראות אותו סעיף.

עיסוקים מותרים לחברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית

36יג.

(א)  בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית רשאי לעסוק במתן שירותי תשלום, בכפוף להוראות כל דין, ורשאי הוא לעסוק גם בעיסוקים אלה:

(1) מתן אשראי מסוג שקבע הנגיד;

(2) בהמרת מטבע אגב פעולת תשלום;

(3) שירותי מידע פיננסי כהגדרתם בחוק שירותי מידע פיננסי, התשפ"ב-2021;

(4) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק כאמור בפסקאות (1) עד (3), באישור המפקח.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית יוכל לעסוק בעיסוקים פיננסיים נוספים, אם מצא המפקח כי אלה אינם צפויים לפגוע במילוי חובותיו של בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו.

(ג)  הנגיד רשאי לתת הוראות לבעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית לעניין הפרדת פעילויות שאינן קשורות לפעילות שירותי התשלום שברישיונו לתאגידים נפרדים, ובלבד שנתן לבעל הרישיון לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך.

(ד) לא ישלוט בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, אלא אם כן התקיימו לגביו שני אלה:

(1) התאגיד עוסק בעיסוקים המותרים לבעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית כאמור בסעיף קטן (א) או (ב);

(2) הוא קיבל לכך אישור מראש ובכתב מהמפקח, המאשר בין השאר את תחומי עיסוקו של התאגיד.

סולק בעל היקף פעילות רחב

36יד.

(א)  בסעיף זה, "סולק בעל היקף פעילות רחב" -

(1) בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל בידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם למקבלי תשלום בישראל בידי סולקים, בשנה שקדמה למתן ההוראות מאת המפקח לפי סעיף קטן (ב); לצורך חישוב השיעור כאמור רשאי המפקח לראות במנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק:

(א)  תאגיד שבעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית הוא בעל עניין בו;

(ב) תאגיד השולט בבעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית;

(ג)  תאגיד שמי ששולט בבעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית הוא בעל עניין בו.

(2) בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית שסולק עסקאות שנעשו באמצעי תשלום מסוג שקבע השר, בהתייעצות עם הנגיד, רשות ניירות ערך והממונה על התחרות, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, בשל השיעור ממספר העסקאות באמצעי תשלום שנסלקו בישראל, או בשל סכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידו, בשנה הקלנדרית הקודמת, בשיעור שיקבע השר כאמור; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם הנגיד, רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים בפסקאות (1)-(3) בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כחלק מבעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת הלקוחות או מקבלי התשלום.

לעניין הגדרה זו - "סולקים" – לרבות חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה ומי שעיסוקו בסליקה ופטור מרישיון לפי חוק זה או פטור מרישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

(ב)  סולק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם מנפיק לשם סליקת פעולות באמצעי תשלום המונפקים בידי אותו מנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –

(1) יראו, בין השאר, התנית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2) סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של רשות ניירות ערך, ייחשב כסירוב מטעמים סבירים.

מנפיק בעל היקף פעילות רחב

36טו.

(א)  בסעיף זה, "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" –

(1) מנפיק שהוא תאגיד בנקאי או תאגיד עזר או בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית, שהנפיק עשרה אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל, או מנפיק כאמור אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו עשרה אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל בשנה שקדמה לשנה שבה המפקח פרסם את רשימת המנפיקים לפי סעיף קטן (ד), והמפקח הודיע לו על כך לפי אותו סעיף קטן; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים להלן, כולם או חלקם, חלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת הלקוחות או מקבלי התשלום:

(א)  תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין בו;

(ב) תאגיד השולט במנפיק;

(ג)  תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין בו.

(2)  מנפיק שהוא תאגיד בנקאי או תאגיד עזר או בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית, שהנפיק אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, בשל השיעור של אמצעי התשלום שהנפיק כאמור מתוך אמצעי התשלום הדומים שהונפקו בישראל, או בשל שיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום שהנפיק מסכום העסקאות שבוצעו בישראל באמצעות סוג מסוים של אמצעי תשלום שהונפקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, בשיעור שיקבע השר כאמור; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם הנגיד והממונה על התחרות להורות כי יראו במנויים בפסקאות (א)-(ג) בסעיף קטן (1), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת הלקוחות או מקבלי התשלום;

לעניין הגדרה זו – "כרטיסי החיוב שהונפקו בישראל" – לרבות באמצעות מי שחייב ברישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום או מי שפטור מרישיון לפי החוק האמור.

(ב) מנפיק בעל היקף פעילות רחב לא יסרב להתקשר עם סולק לשם ביצוע סליקה צולבת של עסקאות באמצעי התשלום שהנפיק, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.

(ג)  שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח, יושב ראש רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (ב), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או הספקים.

(ד) המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב ויעדכן רשימה זו, אם נדרש, עד תום הרבעון הראשון של כל שנה בהתאם לנתוני השנה הקלנדרית הקודמת; המפקח ימסור הודעה למנפיק בעל היקף פעילות רחב שהתווסף לרשימה וכן למנפיק שנגרע ממנה.

(ה)  על אף הוראות סעיף 15א לפקודה, המפקח רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר האוצר, ליושב ראש רשות ניירות ערך או למי מטעמם, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר או של יושב ראש רשות ניירות ערך לפי סעיף זה יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך.

לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 15א(ג) לפקודה.";

(3) בסעיף 50, בכל מקום במקום "סולק" יבוא "בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית".

תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח)

52.  

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 -

(1) בסעיף 1 -

(א)  בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק", יבוא "בעל רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית שניתן לפי סעיף 36יא לאותו חוק";

(ב) בהגדרה "שירות" המילים "בתחום פעולתו כמוגדר בפרק ג' לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981" – יימחקו;

תיקון חוק מערכות תשלומים

53.  

בחוק מערכות תשלומים -

(1) בסעיף 1 -

(א)  אחרי המילים "בחוק זה -" יבוא:

""בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;";

(ב) אחרי ההגדרה "הוראת תשלום" יבוא:

""הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון" – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏;

"המפקח על הבנקים" - כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות;"

(ג)  אחרי ההגדרה "הנגיד" יבוא:

"חברת תשלומים" – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום העוסקת בניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום או בסליקה של פעולת תשלום כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;"

(ד) אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא:

""חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"א-2022;

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;";

(ה)  במקום ההגדרה ""משתתף" במערכת תשלומים" יבוא:

""משתתף" במערכת תשלומים - כהגדרתו בכללי המערכת;"

(ו)  אחרי ההגדרה "משתתף" יבוא:

""נותן שירותי תשלום" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ;

(2) חברת תשלומים ;

"רשות ניירות ערך" - כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך;";

(2) בסעיף 8, בפסקה (1)(א), בסופה יבוא:

"לעניין זה, דרישות הוגנות ייחשבו כדרישות שמקיימות, בין היתר, את כל אלה:

(1) דרישות המאפשרות חיבור והשתתפות יעילה של נותן שירותי תשלום במערכת תשלומים ;

(2) דרישות שאינן מפלות בין המשתתפים במערכת או בין המבקשים להשתתף במערכת החולקים תנאים דומים; דרישות החיבור יכולות להשתנות בהתאם לסוג ההשתתפות במערכת תשלומיםאו בהתאם לשוני ענייני אחר בין המשתתפים במערכת או בין המבקשים להשתתף במערכת";

(3) אחרי סעיף 8 יבוא:

"הגבלות לעניין עיסוק במתן שירותי תשלום

8א.

מפעיל של מערכת תשלומים מבוקרת לא יעסוק במתן שירותי תשלום כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

גישה למערכות תשלומים וניהול חשבון

8ב.

(א)  מפעיל מערכת מבוקרת, למעט מערכת מבוקרת מיועדת, לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום להשתתף במערכת מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, התניית תנאים בלתי סבירים למתן אפשרות להשתתף במערכת, כמוה כסירוב בלתי סביר.

(ב) משתתף במערכת מבוקרת מיועדת המאפשר לנותן שירותי תשלום להשתתף באמצעותו באותה מערכת, לא יסרב לתת שירות זה מטעמים בלתי סבירים ולא יתנה תנאים בלתי סבירים, למתן שירות זה לנותן שירותי תשלום אחר."