תאריך תצוגה: 27/12/2021

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס'...) (השעיה עד סיום ההליכים), התשפ"ב–2021

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

החוק המוצע הוא תוצר עבודתו של צוות משותף למשרד המשפטים, למשרד לשוויון חברתי וללשכת עורכי הדין, לבחינת תיקוני חקיקה בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – "החוק" או "חוק לשכת עורכי הדין"), ובכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, לצורך שיפור הטיפול בתלונות על הונאה או עושק על ידי עורכי דין במסגרת תפקידם (להלן – "צוות העבודה").

מטרתו של החוק המוצע להסמיך את בתי הדין המשמעתיים הפועלים לפי חוק לשכת עורכי הדין להשעות באופן זמני עורכי דין מהעיסוק במקצועם, עוד לפני סוף ההליכים המשמעתיים, במקרים המצדיקים זאת, לשם הגנה על הציבור.

חוק לשכת עורכי הדין, בנוסחו הנוכחי, קובע כי ניתן להשעות באופן זמני עורך דין מהעיסוק במקצועו רק אם הוגש נגדו כתב אישום בהליך פלילי או אם הורשע בפלילים, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. מוצע לתקן ולהשלים את ההסדר האמור, כך שניתן יהיה להשעות עורכי דין גם במקרים של חשד לעבירות משמעת כבדות משקל, במקרים בהם חומרת העניין מחייבת זאת והדבר נדרש לשם הגנה על הציבור, ובהתקיים הנסיבות המפורטות בנוסח החוק המוצע.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

מטרת הקמתו של צוות העבודה הייתה לשפר את הטיפול בתלונות על עורכי דין שביצעו לכאורה עבירות של הונאה או עושק במסגרת תפקידם, בפרט כלפי אוכלוסיות רגישות – כגון קשישים וחסרי ישע. החוק המוצע נועד לשפר את ההגנה על אותן אוכלוסיות ועל הציבור כולו מפני עורכי דין כאמור, אשר רישיונם נותר בתוקף במהלך קיומו של הליך משמעתי כנגדם, ואשר לכאורה נשקף מהם סיכון רב, בין היתר לאותן אוכלוסיות.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

החוק יחייב הליכים ייחודיים מעין-שיפוטיים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, אולם מבדיקה שנערכה במסגרת עבודת הצוות, הדבר לא צפוי לגרור צורך בתקציב או בתקנים נוספים בוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין או בבתי הדין המשמעתיים.

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס'...)(השעיה עד סיום ההליכים), התשפ"א–2021

 

 

 

 

1.   

בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18(ג), בסופו יבוא: "ובלבד שחברי בית הדין שדנו בבקשה להשעיה לפי סעיף 77א לא ידונו בקובלנה שהוגשה באותו עניין."

 

2.  

אחרי סעיף 77 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

 

 

 

 

 

"השעיה עד סיום ההליכים

77א.

(א)  הוגשה קובלנה נגד עורך דין, והיה לבית הדין המשמעתי יסוד סביר לחשד שעורך הדין עבר עבירת משמעת, רשאי בית הדין, לבקשת קובל, אם ראה שחומרת העניין מחייבת זאת וכי הדבר נדרש לשם הגנה על הציבור ולאחר שנתן לעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, להשעותו זמנית מהעיסוק במקצועו.

 

 

 

 

 

 

(ב) השעיה לפי סעיף קטן (א)  תעמוד בתוקפה לתקופה שיורה בית הדין המשמעתי ושלא תעלה על ששה חודשים ממועד החלטת בית הדין על ההשעיה, ואולם בית הדין רשאי, בתום התקופה האמורה ולבקשת קובל, אם מצא כי ממשיכים להתקיים התנאים לפי סעיף קטן (א), להורות על הארכת תקופת ההשעיה בתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים כל אחת; ניתן פסק דין בעניין הקובלנה בגינה הוטלה ההשעיה, יפקע תוקף ההשעיה הזמנית.

 

 

 

 

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין המשמעתי, לבקשת קובל, ולאחר שנתן לעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיו, להשעותו זמנית מהעיסוק במקצועו, אף לפני שהוגשה נגדו קובלנה, אם סבר כי יש חשש ממשי לביצוע עבירת משמעת ויש בהמשך עיסוקו של עורך הדין במקצועו כדי ליצור סיכון משמעותי לציבור.

 

 

 

 

 

 

(ד)  

(1) השעיה לפי הוראות סעיף קטן (ג) תעמוד בתוקפה לתקופה שיורה בית הדין המשמעתי ושלא תעלה על 60 ימים ממועד החלטת בית הדין על ההשעיה כאמור, ואולם בית הדין רשאי, בתום התקופה כאמור ולבקשת קובל, אם מצא כי ממשיכים להתקיים התנאים לפי סעיף קטן (ג), להורות על הארכת תקופת ההשעיה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההשעיה הכוללת לא תעלה על ששה חודשים מהמועד שבו הושעה לראשונה.

 

 

 

 

 

 

 

(2) הושעה עורך דין מהעיסוק במקצועו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), והחליט קובל שלא להגיש קובלנה באותו עניין – יודיע על כך הקובל לעורך הדין ולבית הדין לאלתר ויפקע תוקף ההשעיה.

 

 

 

 

 

 

 

(3) הושעה עורך דין מהעיסוק במקצועו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), והוגשה קובלנה באותו עניין ובקשת קובל להשעיה לפי סעיף קטן (א), תעמוד ההשעיה בתוקפה עד להחלטת בית הדין המשמעתי בבקשה, או עד 30 יום, לפי המוקדם מבניהם.

 

 

 

 

 

 

(ה)  בית דין משמעתי יחליט בבקשת קובל להשעיה לפי סעיף קטן (א) או (ג) בתוך 30 ימים מיום שהוגשה הבקשה.

 

 

 

 

 

 

(ו)  הוראות סעיפים קטנים 78(ד) עד (ז) יחולו על השעיה לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים."

 

 

 

 

 

דברי הסבר

כללי    החוק המוצע הוא תוצר של עבודת הצוות לבחינת תיקוני חקיקה בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 (להלן – "החוק" או "חוק לשכת עורכי הדין"), ובכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, לצורך שיפור הטיפול בתלונות על הונאה או עושק על ידי עורכי דין במסגרת תפקידם (להלן – "הצוות") אשר מונה באפריל 2021 וכולל נציגים ממשרד המשפטים, מהמשרד לשוויון חברתי ומלשכת עורכי הדין. הצוות הוקם בעקבות טענות בדבר מקרים של תלונות נגד עורכי דין שעניינן ביצוע עבירות משמעת חמורות, העולות כדי הונאה או עושק של לקוחותיהם, כאשר במשך הבירור והטיפול בתלונות, עורכי הדין המשיכו לעסוק במקצועם לתקופות ממושכות.

חוק לשכת עורכי הדין מסדיר בין היתר את העיסוק בעריכת דין כמקצוע המחייב רישיון, וקובע את התנאים לקבלת הרישיון. בדומה למקצועות מוסדרים רבים אחרים, קובע החוק גם הוראות לעניין דין משמעתי של העוסקים במקצוע. בסופו של הליך משמעתי לפי החוק, מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על נאשם שהורשע, בין היתר, עונש של השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים או של הוצאה מהלשכה. סעיף 78 לחוק, שעניינו "השעיה זמנית", קובע שני מקרים בלבד בהם ניתן להשעות עורך דין באופן זמני מהעיסוק במקצועו, אף בטרם מתן פסק דין משמעתי, והם – הרשעתו של עורך הדין בעבירה פלילית או הגשת כתב אישום נגדו בשל עבירה פלילית, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף האמור.

בדברי חקיקה רבים אחרים, המסדירים את העיסוק במקצועות המחייבים גם הם שמירה קפדנית על מהימנות העוסקים בהם לצורך הגנה על האינטרס הציבורי (כגון רואי חשבון, חוקרים פרטיים, שמאי מקרקעין, רופאים, העוסקים במקצועות הבריאות, מתווכי מקרקעין ועוד) נקבעו הוראות המאפשרות השעיה או התליה זמנית של הרישיון לעסוק באותו המקצוע, עוד טרם ניתן פסק דין משמעתי, במקרים בהם נשקף סיכון משמעותי לציבור מהמשך עיסוקו של מחזיק הרישיון. [1] הדבר נעשה באותם המקרים במסגרת הליך מנהלי או בפני בית דין משמעתי, ללא תלות בהרשעה פלילית או הגשת כתב אישום בשל עבירה פלילית.

מטרתו של החוק המוצע היא להשלים את ההסדר החסר הקבוע בחוק לשכת עורכי הדין, כך שניתן יהיה להשעות עורך דין מהעיסוק במקצועו באופן זמני במהלך הליך משמעתי, במקרים של חשד לעבירות משמעת כבדות משקל, במקרים בהם חומרת העניין מחייבת זאת והדבר נדרש לשם הגנה על הציבור, ובהתקיים הנסיבות המפורטות בנוסח החוק המוצע.

השלמתו של ההליך המשמעתי, עד לקבלת פסק דין, יכול לארוך זמן רב. לפי הנתונים שהועברו מוועדות האתיקה בלשכת עורכי הדין, בחלק מוועדות האתיקה המחוזיות זמן הטיפול הממוצע בתלונה משמעתית מגיע לשנה ואף יותר. מטבע הדברים, דווקא בתיקים המורכבים והחמורים, הכוללים ריבוי עבירות ומתלוננים, משך הטיפול יכול להתארך אף יותר. בתקופה זו, בהתאם לדין הקיים, עורך הדין הנילון ממשיך לעסוק במקצועו ברישיון תוך שהוא עלול לסכן את הציבור, ומכאן ההסדר המוצע.

לסעיף 1    מוצע לקבוע שהמותב בבית הדין המשמעתי הדן בבקשה להשעיה זמנית לא ידון בקובלנה המשמעתית באותו עניין, וזאת בכדי לאפשר את הצגתם של חומרים נוספים וראיות לכאורה הרלוונטיים לקביעת המסוכנות הנשקפת מעורך הדין בפני המותב הדן בהליך ההשעיה הזמנית, שאינם ניתנים להצגה בפני המותב הדן בהליך העיקרי בטרם הכרעת הדין.

לסעיף 2    מוצע לעגן את ליבת ההסדר המוצע, אשר יאפשר השעיה בטרם הרשעה משמעתית, בסעיף 77א לחוק לשכת עורכי הדין. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע הסדר להשעיה זמנית לאחר הגשת קובלנה משמעתית. בנסיבות אלה, מוצע שבית הדין המשמעתי יהיה מוסמך להשעות עורך דין מהעיסוק במקצועו, לבקשת קובל ובכפוף לתנאים הבאים: קיומו של יסוד סביר לחשד שעורך הדין אכן עבר עבירת משמעת; אם חומרת העניין מחייבת זאת; רק אם הדבר נדרש לשם הגנה על הציבור, והכל לאחר שבית הדין נתן לעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו.

דוגמאות למקרים חמורים אשר נדונו על-ידי הצוות, נגעו למקרים בהם עורך הדין ביצע עבירת משמעת כלפי לקוח בעל מאפיינים מיוחדים כגון קשיש, אדם הנתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית או אדם שאינו יודע את השפה העברית במידה מספקת, מקרים בהם עורך הדין עשה שימוש באמצעי הפחדה ואיום, הן באופן כללי והן אגב הבירור המשמעתי, עבירות שגרמו לכאורה לנזק חמור במיוחד, או ביצוע עבירות לכאורה באופן חוזר ונשנה. יובהר כי מדובר בדוגמאות בלבד, ולא ברשימה סגורה, וכמובן שכל מקרה ייבחן על-ידי הקובל ועל-ידי בית הדין המשמעתי, על-פי נסיבותיו הייחודיות.

בשל הפגיעה בחופש העיסוק ובפרנסתו של עורך הדין, טרם הושלם ההליך המשמעתי ביחס לעבירת המשמעת המיוחסת לו, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי השעיה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שיורה בית הדין המשמעתי, שלא תעלה על ששה חודשים, ובית הדין יהיה רשאי להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים כל אחת, לבקשת קובל ואם מצא כי ממשיכים להתקיים התנאים הנדרשים להשעיה, כמפורט לעיל. כך, תבוצע בקרה מתמשכת של בית הדין המשמעתי על ההשעיה והצורך בה, ועל ההתקדמות בהליך המשמעתי, במהלך תקופות ההשעיה.

בנוסף, מוצע להסמיך את בית הדין המשמעתי להשעות עורך דין באופן זמני אף בטרם הוגשה הקובלנה המשמעתית, במקרים המתאימים לכך. באופן טבעי, הפגיעה בזכויותיו של עורך הדין המושעה, ביחס לבסיס הראייתי והמשפטי העומד נגדו בשלב זה, גדולה יותר. לכן, מוצע שההשעיה בשלב זה תותנה בעמידה ברף גבוה יותר מבחינת חומרת המעשים המיוחסים לעורך הדין והמסוכנות הנשקפת ממנו, ביחס להשעיה לאחר הגשת קובלנה, והיא תוטל לפרקי זמן קצרים ומוגבלים עד להשלמת הבירור המשמעתי, גיבוש הקובלנה והגשתה. גם במקרה זה בית הדין המשמעתי יקבל החלטתו רק לאחר שתינתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בפני בית הדין.

על כן, בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע את התנאים להשעיה כאמור, והם קיומו של חשש ממשי לביצוע עבירת משמעת וקיומו של סיכון משמעותי לציבור מהמשך עיסוקו של עורך הדין במקצועו. בסעיף קטן (ד), מוצע לקבוע הסדרים באשר לתקופות ההשעיה הזמנית לפני הגשת הקובלנה – ההשעיה תהיה בתוקף למשך 60 ימים בלבד, ובית הדין יהיה רשאי להאריכה בתקופות נוספות, שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההשעיה הכוללת לא תעלה על 6 חודשים. מוצע גם כי במקרה בו יוחלט בסופו של יום שלא להגיש קובלנה נגד עורך הדין המושעה, יודיע על כך הקובל לעורך הדין ולבית הדין המשמעתי לאלתר, ותוקף ההשעיה יפקע.

עוד מוצע, כי במקרה בו תוגש קובלנה ותוגש בקשה מתאימה להשעיה שלאחר הגשת קובלנה, תישאר ההשעיה הראשונית בתוקף למשך 30 ימים, או עד החלטת בית הדין המשמעתי בבקשה החדשה, לפי המוקדם ביניהם. זאת כדי להימנע ממצב בו פוקעת ההשעיה הזמנית בטרם הגשת הקובלנה, עוד לפני שניתנה החלטה בבקשה להשעיה אחרי הגשת הקובלנה, למרות שהתנאים להשעיה כאמור והסיכון הנשקף מהמשך עיסוקו של עורך הדין במקצועו לא השתנו.

בשל אופי הבקשות, אשר ביסודן חשש ממשי לפגיעה בציבור ומטרתן מתן מענה מהיר לחשש זה, מוצע בסעיף קטן (ה) כי החלטות בית הדין המשמעתי בבקשת קובל להשעיה, לפני או אחרי הגשת קובלנה, תינתנה בתוך 30 ימים מיום שהוגשה הבקשה.

בסעיף קטן (ו) מוצע לקבוע כי ההסדרים הנוגעים להשעיה זמנית בשל הרשעה פלילית או כתב אישום פלילי, הקבועים בסעיפים קטנים 78(ד) עד (ז) לחוק, יחולו גם על השעיה בהתאם לחוק המוצע, בשינויים המחויבים. עניינם של סעיפים קטנים אלה הם: הוראות בדבר פרסום החלטה, אופן הערעור על החלטה, היעדר עיכוב ביצוע של ההחלטה רק משום שניתן עוד לערער עליה או שעוד לא תמו הליכי הערעור, וכי תקופת ההשעיה הזמנית תבוא במניין ריצוי העונש שיוטל בסוף ההליך המשמעתי.

בשני סוגי ההשעיה הזמנית המוצעים לעיל, מוצע כאמור כי בית הדין יקבל החלטה לאחר שנתן הזדמנות לעורך הדין לטעון טענותיו. יובהר כי הכוונה בנוסח ההסדר המוצע היא כי תינתן הזדמנות הוגנת לטעון טענות, אבל עורך הדין לא יוכל להתחמק ממתן החלטה בעניין השעייתו, רק על-ידי היעדר שיתוף פעולה עם ההליך והימנעות מהצגת טענותיו.

 

 

 

 

 



[1] ר' סעיף 12כז לחוק רואי חשבון, התשט"ו–1955, סעיף 27 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972, סעיף 20 לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א–2001, סעיף 44א לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, סעיף 40 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, סעיף 14כז לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996.